אל הנגב הנסתר: מסלול טיול במרכז ובמערב הנגב

כתבה וערכה: ליאור קן-לי

תאריך פרסום הכתבה: 29 באפריל 2018

במסלול הטיול הבא ניקח אתכם למסע אל העבר וההווה של יישובי מרכז ומערב הנגב, נכיר לכם תרבויות עתיקות, נספר סיפורים ממלחמת העצמאות ונכיר מקרוב את התושבים שחיים בנגב המערבי כנגד כל הסיכויים, קילומטרים בודדים מהגבול עם רצועת עזה.

שימו לב – המסלול הבא הוא בגדר הצעה בלבד. אתם מוזמנים לשנות אותו בהתאם לרצונותיכם, העדפותיכם ולוח הזמנים שלכם.

מומלץ להתחיל את מסלול הטיול מוקדם בבוקר, כדי לא להיכנס למסלול הטיול הרגלי בשעות החמות של היום (מומלץ להתחיל את המסלול בעין עבדת ב-9:00 בבוקר לכל המאוחר).

היום הראשון – אל העבר העשיר של הנגב המערבי

נקודה ראשונה – קבר בן גוריון בשדה בוקר:

את המסלול שלכם בנגב תפתחו בקבר בן גוריון בשדה בוקר. איך אפשר אחרת? בן גוריון היה מהאנשים הראשונים שראה את הפוטנציאל שבנגב. הוא קרא לבני הנוער להגיע ולהפריח את השממה של הנגב, ואפילו היווה דוגמה אישית והתיישב כאן, בשדה בוקר, שהיה בזמנו קיבוץ קטן ומבודד בנגב השומם.

קחו כמה דקות כדי לכבד את זכרם של הזוג בן גוריון, דוד ופולה, שקבורים כאן. על המצבות של שניהם כתובה שנת העלייה ארצה, כיוון שהם האמינו שביום עלייתם ארצה הם למעשה נולדו מחדש. לאחר מכן, אתם יכולים להתקדם אל עבר הנוף ולתצפת על הסביבה היפה שסובבת את אחוזת הקבר. בן גוריון אהב מאד את נחל צין ולכן ביקש להיקבר מול נופו המשגע.

האתר פתוח במשך כל היממה וללא תשלום.

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך תגיעו? סעו על כביש 40 לכיוון מצפה רמון ופנו לכיוון הקבר שלושה קילומטרים דרומית לקיבוץ שדה בוקר. הקברים נמצאים בסמוך למדרשת בן גוריון. כתבו בווייז: גן לאומי קבר בן גוריון.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים, קבר בן גוריון בשדה בוקר.

נקודה שנייה – גן לאומי עין עבדת:

לאחר ביקור בקברם של דוד ופולה בן גוריון, אתם יכולים להמשיך מטה אל גן לאומי עין עבדת, שמשתרע באפיק של נחל צין, שראיתם מלמעלה. אין דבר יותר יפה מאשר לראות מים במדבר. גן לאומי עין עבדת הוא גן עדן לציפורים ולצמחים מדבריים. מסלול הטיול עובר בין מספר מעיינות, מפל יפהפה, חורשת צפצפות פרת ומערות נזירים. החלק האחרון של המסלול כולל טיפוס במדרגות רבות ותלולות ובסולמות.

שימו לב שהמסלול בגן הלאומי עין עבדת הוא לא מעגלי, מה שאומר שאם אין לכם רכב נוסף להקפצה בנקודת הסיום של המסלול (על כביש 40, כ-6.5 קילומטרים דרומה מהפנייה למדרשת בן גוריון), כדאי לכם לוודא שאתם עומדים בזמנים וחוזרים בזמן חזרה אל הרכב שלכם.

הכניסה בתשלום. האתר שייך לרשות הטבע והגנים, לכן אם יש לכם מטמון תשתמשו בו.

שעות הפתיחה: בקיץ – בימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף – האתר נסגר שעה מוקדם יותר

כמה זמן מומלץ לבקר? כשלוש שעות.

איך תגיעו? עקבו אחר השילוט לכיוון הגן הלאומי. אתם אמורים להתחיל בירידה בכביש מתפתל אל הגן הלאומי. הנסיעה אורכת כ-5 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר של רשות הטבע והגנים – גן לאומי עין עבדת.

הצעה לארוחת צהריים – אם הכנתם אוכל ארוז מבעוד מועד, אתם יכולים לאכול אותו על שולחני הפיקניק במגרש החנייה של עין עבדת. לחילופין, אתם יכולים לצאת מהגן הלאומי, לעלות חזרה לכיוון מדרשת בן גוריון ולעצור בחומוסייה של ג’ומעה בר. החומוסייה אומנם פתוחה רק בימי שלישי ושישי בין השעות 12:00 עד 15:00, אבל אם נפלתם בדיוק על היום ועל השעה, שווה לכם לנסות את המקום. חומוס נהדר במחירים טובים! למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של ג’ומעה בר.

נקודה שלישית – גן לאומי שבטה:

אחרי שנזכרנו בחזונו של בן גוריון ליישב את הנגב, נשאל את עצמנו: מה היה כאן לפני בן גוריון? מסתבר שהנגב היה מיושב בצורה יוצאת מן הכלל לפני מאות ואלפי שנים. שבטה היא אחת הדוגמאות לכך. היישוב הוקם במאה ה-1 לספירה לערך על ידי הנבטים, שבנו שורה של יישובים ומבצרים ברחבי הנגב. אך, מרבית הבתים שנבנו באתר הם דווקא מהמאות ה-4-5, מהתקופה הביזנטית, אז האזור הזה שגשג בתחומי החקלאות והתיירות. בתקופה הביזנטית הנצרות חדרה לנגב, מה שהביא איתה גל של עולי רגל, שעשו את דרכם דרך הנגב לכיוון אתרים קדושים כמו סנטה קתרינה שבסיני. עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל במאה ה-7, שבטה החלה לרדת מגדולתה, ובמאה ה-9 היישוב כבר ננטש לגמרי.

בשיא פריחתה, מנתה העיר שבטה יותר מ-2,000 תושבים. בעת הביקור שלכם במקום תוכלו לשוטט בין המבנים השונים, שהשתמרו בצורה מדהימה ויוצאת דופן! בניגוד לאתרים אחרים בארץ, שבהם היו צריכים להקים את ההריסות מחדש, כאן בשבטה הכול נשאר כפי שאתם רואים אותו היום, עם כמה חיזוקים פה ושם. את עבודות השימור של האתר ניתן לזקוף לזכותה של משפחת אוח, שהקימה בתחום האתר בית אירוח. בזכות השימור היוצא מן הכלל באתר והעובדה ששבטה היא אחת מערי הנבטים בנגב, שבטה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 2005.

בין הדברים שתוכלו לראות באתר נמנות שלוש כנסיות עתיקות יפהפיות, בריכה גדולה (ריקה ממים כמובן) ושתי גתות יין עתיקות.

האתר פתוח במשך כל היממה ובחינם.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה לשעה וחצי.

איך תגיעו? צאו מגן לאומי עבדת ועשו את דרככם צפונה על כביש 40 עד לפנייה שמאלה לכביש מספר 211. המשיכו על כביש זה כ-30 קילומטרים מערבה עד שתגיעו לצומת, ממנו יוצאת דרך דרומה לכיוון גן לאומי שבטה. משך הנסיעה הוא כ-40 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר של רשות הטבע והגנים – גן לאומי שבטה.

נקודה רביעית – גן לאומי ניצנה:

מגן לאומי שבטה תמשיכו אל עיר נבטית נוספת, לא רחוקה משבטה, שנקראת ניצנה. לעיר הזו יש לא רק היסטוריה עתיקה, אלא גם היסטוריה בת זמננו. ובכל זאת, נתחיל עם ההיסטוריה העתיקה של האתר. ניצנה הוקמה על ידי הנבטים כנראה במאה ה-3 לפנה”ס. היישוב התפרנס בעיקר ממסחר. בשיא פריחתה, מנתה ניצנה כ-2,500 תושבים, אך גם ניצנה, כמו שבטה, החלה לדעוך עם הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 ובמאה ה-10 כבר לא התקיים במקום יישוב של ממש. מה שמרגש לגבי האתר הזה הוא שבחפירות שהתנהלו כאן בין השנים 1935 ל-1938 חשפו 195 תעודות פפירוס, שמתוארכות  למאות ה-6-7 לספירה. התעודות נכתבו בערבית וביוונית ומתארות את חיי היומיום של תושבי ניצנה והאזור. בין היתר, גם שבטה מוזכרת בתעודות הללו.

בגן לאומי ניצנה אומנם לא קיימים שרידים רבים, אך אחד מהדברים המופלאים ביותר שהתגלו כאן זה גרם מדרגות, שמוביל מלמטה אל האקרופוליס, אל ראש הגבעה. גרם המדרגות הזה הוקם בתקופה הרומית הקדומה, במאה ה-1 לספירה לערך, ואתם עוד יכולים לעלות עליו. מלמעלה, תוכלו לזכות בתצפית נהדרת על הסביבה.

ועכשיו, להיסטוריה בת זמננו. נתחיל במבנה הבולט שעל הגבעה. מדובר בבית חולים תורכי-גרמני, שנבנה בשנת 1916 בשיאה של מלחמת העולם הראשונה. ממזרח ומדרום לגבעה של ניצנה תוכלו למצוא גם את שרידי העיר עוג’ה אל-חפיר ושרידי תחנת הרכבת, שהקימו התורכים והגרמנים בתחילת המאה ה-20. בין היתר, תוכלו לראות כאן את מגדל המים, שהזין את הקטרים, שרידי סוללת מסילת הברזל, שרידי גשר רכבת מעל נחל ניצנה ואת הרציף של התחנה. המקום הזה היה אידיאלי להתיישבות, בשל נוכחות של מי תהום גבוהים באזור הזה. קיימים מספר רב של בארות מים ברחבי האזור.

נתקדם על ציר הזמן ונגיע למלחמת העצמאות (1948-1949). בתחתית הגבעה של ניצנה נמצאת אנדרטה לזכר 22 נופלי חטיבה 8, חטיבת השריון הראשונה של צה”ל, שנהרגו במסגרת קרבות עוג’ה אל-חפיר. באנדרטה מוצב זחל”מ, אשר שימש את הלוחמים בזמן הקרב, וכן לוח עם שמות הנופלים.

האתר פתוח במשך כל היממה ובחינם.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

איך תגיעו? צאו מגן לאומי שבטה חזרה אל כביש מספר 211 והמשיכו בו מערבה עד לפנייה שמאלה על יד היישוב ניצנה. בהמשך הכביש תמצאו את גן לאומי ניצנה מצד שמאל שלכם. משך הנסיעה הוא כ-20 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר של רשות הטבע והגנים – גן לאומי ניצנה.

נקודה חמישית – חמוקי ניצנה:

אם החשיכה עוד לא ירדה עליכם, אתם יכולים לעשות גיחה קצרה למסלול טיול יפהפה בחמוקי ניצנה. מטרים בודדים מהגבול עם מצרים, מתגלה מרחב מרהיב של סלעי קירטון רכים, שיוצרים צורות יפהפיות. בחלק מהסלעים התגלו גם מאובנים, שמזכירים לנו שפעם היה פה ים.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין חצי שעה לשעה.

איך תגיעו? מגן לאומי ניצנה פנו על הכביש שמוביל מערבה לכיוון חמוקי ניצנה וגדר הגבול. הכניסה למגרש החנייה של חמוקי ניצנה משולטת. משך הנסיעה הוא דקות ספורות.

המלצת לינה – חאן בארותיים בעזוז:

אם אתם מעוניינים בחוויית לינה מדברית יוצאת מן הכלל, אנו ממליצים לכם לנסוע לעת ערב לכיוון עזוז, שם נמצא אחד מהחאנים הטובים בארץ, חאן בארותיים. בחאן בארותיים תוכלו לשבת מסביב המדורה, לדבר על היום שעבר עליכם, לשתות תה או קפה היישר מהקומקום הרותח, ליהנות מהשקט ומהכוכבים הרבים הפזורים בשמי הלילה. בחאן מגוון אפשרויות לינה. ואל תפספסו את השירותים היפים! בחאן קיימת גם חוות גמלים, והחאן מוציא סיורי גמלים, כך שאם אתם מעוניינים להזמין סיור גמלים ליום למחרת, אתם יותר ממוזמנים.

איך תגיעו? כדי להגיע לעזוז, חזרו אל הכביש שמוביל לגן לאומי ניצנה והמשיכו עליו דרומה עד שתגיעו לעזוז. בעזוז, פנו על כביש העפר מערבה לכיוון חאן בארותיים.

למידע נוסף והזמנת לינה במקום, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של חאן בארותיים.

היום השני – בין יישובי הנגב:

בוקר טוב! לפני שתצאו ליום הטיול השני שלכם באזור, קחו כמה דקות כדי להכיר קצת את עזוז, היישוב שבו ביליתם את הלילה. המקום החל את דרכו בתור היאחזות נח”ל בשם “בארותיים” ב-1956. אולם, בהמשך עמד נטוש כעשרים שנה עד שב-1958 יושב מחדש בתור יישוב קהילתי בשם עזוז. עזוז נמצאת כשלושה קילומטרים ממזרח לגבול עם מצרים, היא חלק מיישובי פתחת ניצנה וחיות בתוכה, נכון להיום, כ-17 משפחות בלבד.

נקודה ראשונה – גבעת הכתובות:

לאחר ארוחת הבוקר, התחילו את יום הטיול שלכם במסלול טיול קליל לגבעת הכתובות, שם תוכלו לראות ציורי קיר קדומים חרוטים על הסלע. המסלול המעגלי עובר דרך נחל בארותיים, שם תוכלו לראות שרידים של חקלאות עתיקה. לאחר גבעת הכתובות, הוא ממשיך דרך חורשת בארותיים, שהיא חורשת אשלים, שניטעה על ידי בוגרי מקווה ישראל במסגרת שירותם בצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה.

איך תגיעו? המסלול מתחיל ומסתיים בחאן. בקשו מאנשי הצוות להכווין אתכם לכיוון המסלול.

משך המסלול: כחצי שעה; מסלול 5 קילומטרים מעגלי.

נקודה שנייה – חדר הפלאות בניצנה:

הגיע הזמן להתחיל להכיר את היישובים של האזור מקרוב. היישוב הראשון שאליו תיכנסו ביום הטיול השני שלכם בפתחת ניצנה הוא היישוב ניצנה, שעל פניו חלפתם אתמול. בניצנה תמצאו את “חדר הפלאות”, מוזיאון חביב ביותר שנפתח לפני כשנתיים על ידי בתו של יצחק מובשוביץ, צלם טבע ואספן. בתוך המוזיאון תמצאו את האוספים המדהימים של מובשוביץ, שכוללים בין היתר עטיפות מסטיקים, פוחלצים, אוסף פרפרים, דמויות פנדה ממקומות שונים בעולם ועוד ועוד.

לתיאום הגעה, צרו קשר עם לירון אלעד בטלפון: 0545325454.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

איך תגיעו? סעו בדרך שבה באתם אתמול, רק הפעם חזרה לכיוון ניצנה. כשתגיעו לצומת של ניצנה, היכנסו אל תוך היישוב. משך הנסיעה הוא כ-20 דקות.

נקודה שלישית – בית הדבש קדש ברנע:

לאחר הביקור בניצנה, המשיכו מעט צפונה אל קדש ברנע (ניצני סיני). ליישוב הזה יש היסטוריה ארוכה ומרתקת. היישוב המקורי הוקם באזור קסיימה בסיני בשנת 1977 על ידי כ-12 צעירים, שרצו להקים מושב קהילתי במקום שבו הייתה קדש ברנע המקראית, זו שממנה יצאו 12 המרגלים לתור את הארץ. אך, הם לא נותרו שם זמן רב, כיוון שבשנת 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים וב-1982 מחזירים את סיני.  החבר’ה של קדש ברנע החליטו להתפנות מסיני ברצון, מתוך אמונה שמדינת ישראל תיתן להם שטח מתאים במקום אחר. בתחילה, המדינה נתנה להם קרקע באזור ניצנה-צומת קציעות, שם גם הייתה תחנת דלק. אנשי קדש ברנע הרוויחו לא מעט מתחנת הדלק הזו בזמן שאירע הפינוי מסיני. ב-1986 היישוב הועתק מאזור ניצנה-צומת קציעות למיקומו הנוכחי. תושבי היישוב ממשיכים לקרוא לו קדש ברנע, אך וועדת השמות החליטה לשנות את שם היישוב לניצני סיני.

ובשביל מה לקחנו אתכם עד לכאן? רצינו להראות לכם את בית הדבש של בני הזוג, אירינה ואדוארד פיליפוב, שהצליחו לגדל דבורים בנגב כנגד כל הסיכויים. אדוארד פיליפוב עסק בעבודה עם דבורים עוד באוקראינה וכשעלה ארצה והתיישב בקדש ברנע חשב גם כאן להתחיל לגדל דבורים. “דבורים? בחום הזה?” אמרו לו, ולמשך זמן מה הוא ירד מהרעיון. במקום לעסוק בדבורים, עבר לגדל עגבניות שרי. אך, יום אחד הוא הצליח ללכוד נחיל בר של דבורים באזור כפר הנוער ניצנה. הוא גידל את הנחיל הזה בזהירות רבה וגילה שהדבורים של הנחיל מוצאות את המזון שלהן בחורשת האקליפטוסים, שנטעה קק”ל באזור. הדבורים ניזונות בעיקר מהאקליפטוס, אך גם מרותם ומרוזמרין הגדלים באזור בעונה. הדבש שמפיקים בני הזוג מהדבורים הוא אורגאני לחלוטין. שווה לכם לבוא לראות בעצמכם ואם לא לקנות, אז לפחות לשמוע את סיפורם.

יש לתאם את הביקור מראש דרך הטלפון: 052-3927085 (אדוארד) או המייל [email protected].

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך תגיעו? סעו מניצנה מערבה על כביש 221 עד לפנייה ימינה לכיוון קדש ברנע. משך הנסיעה הוא כ-10 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של בית הדבש בקדש ברנע.

הצעה לארוחת צהריים – בדרך לנקודה הבאה שלכם, שהיא מצפה רביבים, אנו ממליצים לכם לעצור לארוחת צהריים בחוות קורנמל, שנמצאת על כביש 40, מעט דרומית ליישוב טללים. החווה מגישה תפריט, שמבוסס כולו על הגבינות שמיוצרות במקום. המחירים סבירים והאווירה נהדרת. כדי להגיע מקדש ברנע, סעו מזרחה על כביש 211 עד לצומת טללים, שם פנו דרומה (ימינה) לכיוון כביש 40. המשיכו על כביש 40 עד שתראו את הפנייה שמאלה לחוות קורנמל. משך הנסיעה הוא כ-35 דקות.

נקודה רביעית – מצפה רביבים:

לאחר ארוחת הצהריים, עשו את דרככם למצפה רביבים, אחד מהיישובים המשמעותיים ביותר בנגב. הוא היה אחד משלושת המצפים, שהוקמו בנגב בשנת 1943, לפני קום המדינה. השניים האחרים היו מצפה גבולות ואשלים. אותה עת, המנדט הבריטי אסר על הקמת יישובים יהודיים בנגב, לכן המצפים הוקמו תחת מסווה של תחנות מחקר חקלאיות. במשך שנים, קראו לעצמם תושבי מצפה רביבים “עסלוג'”, כדי לבדל אותם מרביבים שבאזור ראשון לציון. בזמן ביקורה של וועדת אונסקו”פ בארץ ב-1947 היא ביקרה בין היתר במצפה רביבים, וחברי הוועדה התרשמו מאד מהיישוב הזעיר הזה, שהצליח להתקיים בצורה טובה מאד במדבר. הביקור ברביבים השפיע על ההחלטה של הוועדה לכלול את הנגב בשטח היהודי בתכנית החלוקה.

היום, תוכלו לשוטט בתעלות הקשר ועמדות ההגנה של מצפה רביבים, לבקר במערה, ששימשה כמרפאה במלחמת העצמאות, ולחקור את “הטירה”, המתחם המבוצר, שבו גרו אנשי מצפה רביבים בהמשך. במלחמת העצמאות, רביבים הייתה נצורה.

ההגעה היא בתיאום מראש בלבד דרך הטלפון 08-6562570 או 08-6562638.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה לשעה וחצי.

איך תגיעו? אם אתם מגיעים מחוות קורנמל (ההצעה שלנו להפסקת צהריים), סעו חזרה לצומת טללים והמשיכו ממנו על כביש 40 לכיוון צפון. לאחר מכן, פנו על כביש 222 שמאלה והמשיכו על כביש זה עד לפנייה שמאלה לרביבים. משך הנסיעה הוא כ-20 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מצפה רביבים.

נקודה חמישית – פארק גולדה:

לפני שאתם נפרדים מאזור הנגב, אתם יכולים לעצור בפארק גולדה היפהפה. בעבר הייתה במקום מחצבה גדולה, שהרסה את הנוף. במקומה הקימה קק”ל את הפארק הזה כאתר בילוי ונופש לכל המשפחה. אם אתם מטיילים עם ילדים, זה הזמן לתת להם להוציא קצת אנרגיות לפני שאתם חוזרים חזרה הביתה. בין הדברים שתוכלו לראות בפארק נמנה בית הבאר המשוקם, באר נאפ”י, ששימש כחנות מצרכים לחיילי הצבא הבריטי בזמן המנדט הבריטי. החנות שימשה את החיילים ששירתו בביר עסלוג’ הסמוכה.

האתר פתוח בכל שעות היממה ובחינם.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה לשעתיים.

איך תגיעו? צאו מרביבים חזרה לכביש 222 וסעו בו בדרך שבה באתם, מזרחה, עד שתראו את הכניסה לפארק גולדה. משך הנסיעה הוא כ-5 דקות.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של פארק גולדה.

לאחר שנהניתם בפארק, אתם מוזמנים לעשות את דרככם חזרה הביתה אחרי יומיים מיוחדים באזור מרכז ומערב הנגב.

ישראל מסלולי טיול , , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים