בוקרשט, טיול בין אתריה המפורסמים

בוקרשט (Bucuresti) היא עיר הבירה של רומניה, מרכזה התרבותי והכלכלי הגדול ביותר במדינה נודעת גם בכינויה "הפריז הקטנה"  או "הפריז של המזרח" בזכות האדריכלות הראוותנית ושדרותיה המרהיבים כשדרות "שאנז אליזה" ושער הניצחון (Arcul de Triumf) המרשים.

בוקרשט ממוקמת בדרום מזרח רומניה במחוז אילפוב (Ilfov) שבחבל מונטניה (Muntenia), על שתי גדות הנהר דמבוביצה (Dambovita), הנשפך לנהר ארג`ש (Arges) משתרעת על פני שטח של 228 קמ"ר, על שבע גבעות כמו ברומא ובשוליה זורם נחל קולנטינה (Colentina) היוצר שרשרת של תשע אגמים בחלקה הצפוני של העיר ובנוסף ישנם עוד מספר רב של אגמים טבעיים ומלאכותיים הפזורים על פני שיטחה של העיר וסביבה. סביב האגמים הוקמו פארקים, חלקם מרשימים ביותר, כדוגמת הפארקים המוכרים והמפורסמים הראסטראו (Herastrau), צישמיג`יו (Cismigiu) ופארק קארול (Carol).

בוקרשט מחולקת לשישה סקטורים – חלקים אדמיניסטרטיביים ולהם תתי אזורים. לכל סקטור ישנה מועצה, בית מועצה וראש מועצה משלו, ולכל סקטור מאפיינים שלו. סקטור מס. 1 הוא כולל את אזוריה היוקרתיים והמרכזיים של בוקרשט וסקטור מס. 5 הוא אזור ה"שוליים".

מקור השם בוקורשטי הוא מהמילה שמחה "בוקוריה (Bucurie) ועל פי האגדה המספרת כי העיר נקראה על שם רועה צאן בשם בוקור (Bucur) שחי במקום, הפליא את התושבים בנגינתו בחליל. בוקור נהג להשקות את התושבים והסוחרים העוברים במקום ביין חזק שהכין מהכרם ולנגן להנאתו בחליל. כך בוקור התחבב מאוד על כולם והם קראו למקום על שמו של רועה הצאן החביב בוקור.

ההיסטוריה של בוקרשט גדושה מאורעות. במאה ה- 14, לאחר הקמת נסיכות וולאכיה, התפחתה עיר קטנה על גדות הנהר דמבוביצה. מירצ`אה הזקן (סבו של וולאד צפש "דרקולה"), שהיה אז שליט וולאכיה, בנה בעיר מבצר הגנה "דמבוביצה" מפני פולשים זרים בעיקר התורכים והטטרים ובהיותה עיר מוגנת היא התפתחה כלכלית והייתה למקום מפגש מרכזי של סוחרים מרחבי רומניה. מאוחר יותר נכדו של מירצ`אה הזקן, שהוא וולאד צפש "דרקולה", חיזק והוסיף מבנים למבצר וייסד את העיר ולאחר מכן הנסיך רדו היפה (Radu cel Frumos) הכריז על העיר כבירת הנסיכות. בוקרשט מקבלת מעמד של עיר בירה בשנת 1659 תחת שילטונו של גאורגה גיקה (Gheorghe Ghica). במהלך המאה ה- 18 השלטון בבוקרשט מתחלף בין האוסטרים, התורכים והרוסים. במחצית המאה ה- 19 מתבצע איחוד חבלי מולדובה ומונטניה ובשנת 1859 בוקרשט מקבלת מעמד של עיר בירת רומניה. במלחמת העולם הראשונה עם כיבוש הגרמני, נלקח תוארה של בוקרשט כעיר בירה לטובת העיר יאשי (Iasi), אך בסיום המלחמה, עם תבוסת הגרמנים ו"הייחוד הגדול" בין כל חבלי רומניה בשנת 1918, בוקרשט מקבלת שוב את מעמדה כעיר בירת רומניה המאוחדת. במלחמת העולם השנייה הצבא הבריטי והאמריקאי מפציצים את בוקרשט ומבנים רבים נהרסים. בתקופת המשטר הקומוניסטי תחת שלטונו של ניקולאה צ`יאושסקו (Nicolae Ciausescu) הריסת מבנים בעלי חשיבות היסטורית ותרבותית נמשכה לטובת פינוי שטחים לבניית מבנים סוציאליסטיים וכך נבנה גם ארמון הפרלמנט שהוא השני בגודלו בעולם (אחרי הפנטגון), על חשבון הריסת 7,000 בתים ו27 כנסיות, באזור העתיק של בוקרשט. לאחר נפילתו של צ`יאושסקו והשלטון הקומוניסטי, אזורים היסטוריים רבים שוקמו ומבנים רבים שופצו לתפארת.

לבוקרשט אתרי ביקור רבים, פארקים מפוארים, בתי קזינו שמושכים אליהם תיירים רבים, אין ספור קניונים מודרניים מפוארים, מרכזי קניות, חיי לילה סוערים וכל מה שעיר בירה אירופאית צריכה בכדי להנעים שהייה בלתי מוגבלת של תיירים.

בין אתריה היותר מבוקשים של בוקרשט הם: ארמון הפרלמנט, מוזיאון הכפר, בית הכנסת הגדול, המוזיאון ההיסטורי של רומניה, ארמון קוטרוצני, כנסיית הפטריאך, ככר המהפכה, ככר האיחוד, שער הניצחון, פארק הראסטראו, פארק צ`ישמיגיו, פארק קארול ועוד…

 

 

 

 

 

CALEA VICTORIEI

שדרת הניצחון (Calea Victoriei) היא השדרה העתיקה המרכזית, החשובה והמהודרת ביותר בבוקרשט, ממוקמת בליבת עיר הבירה ונפרסת לאורך של 2,700 מטר ומקשרת בין שתי ככרות מרכזיות: ככר הניצחון (Piata Victoriei) וככר האומות המאוחדות (Piata Natiunile Unite).

השדרה זכתה למוניטין כרחוב היפה והיוקרתי ביותר בעיר עם חנויות יוקרה כמו: ארמני, וורסצ'ה, דיור ועוד… רוב בתי המלון המפוארים נמצאים כאן, מוזיאונים חשובים, כנסיות ותיאטרונים. המבנים רבים שעל השדרה עם ארכיטקטורה ישנה ומפוארת שחלקם נשתמרו מאז הקמתם וחלקם שוחזרו ושופצו בכדי לשמר את האוטנטיות הייחודית של הרחוב.

חלק משדרת הניצחון הייתה עד המאה ה-17 חלק נפרד מבוקרשט ונקראה "דרך בראשוב" (Drumul Brasovului) וחלקה השני נקראה הסמטה הגדולה (Ulita Mare), היה החלק המחבר לתוך העיר. בשנת 1692 הרחוב סופח לבירה כרחוב מרכזי המוביל לארמון המלכות דה אז מוגושואיה (Mogosoaia) והרחוב נקרא גשר מוגושואיה. לאורך הרחוב נבנו בתי אצילים, כנסיות, מלונות, פונדקים וחנויות יוקרה, וכך בוקרשט התרחבה וב-8 לאוקטובר 1878 בעקבות הניצחון במלחמת העצמאות ותהלוכת כוחות הצבא המנצח על גשר מוגושואיה, הוענק לו השם שהשתמר עד היום, שדרת הניצחון.

 

MUZEUL NATIONAL DE ISTORIE

מוזיאון ההיסטוריה הלאומי (Muzeul National de Istorie) של בוקרשט (Bucuresti) הוא המוזיאון להיסטוריה וארכיאולוגיה החשוב ביותר ברומניה, מוזיאון מרשים ומרתק ובו מוצגים כ- 50.000 פריטים של ההיסטוריה הרומנית מתקופת האבן הפרהיסטורית, דרך תקופת הרומאים ועד המאה העשרים.

המוזיאון הועשר בשנת 1864 על ידי אוסף יקר ערך של פריטים היסטוריים שנתרמו על ידי הגנרל ניקולאי מברוס (Nicolae Mavros) אחרי שקיבל את אישורו וברכתו האישית של השליט דה אז אלקסנדר יון קוזה (Alexandru Ion Cuza) ואז המוזיאון שימש כמוזיאון לעתיקות ומדעי הטבע ולשימור והמשך העשרתו של המוזיאון נתרמו אנשי תרבות בולטים רבים. בשנת 1970, לאחר החלטת מועצת השרים חונך המוזיאון כמוזיאון להיסטוריה לאומי של רומניה ובשנת 1972 נפתח למבקרים.

במוזיאון ניתן לראות כמויות זהב ומטבעות זהב עתיקות, אבנים יקרות ופסלי אבן קדומים, ממצאים ארכיאולוגיים רבים, פריטים ומסמכים היסטוריים, ספרים ישנים, אוספי בולים ועוד… במוזיאון גם חלקה קטנה המוקדשת לשואת יהודי רומניה.

 

ATENEUL ROMAN

(Ateneul Roman) הוא משכן הפילהרמוני של בוקרשט, המרשים והיוקרתי ביותר ברומניה והוא סמל תרבות עממי בו התארכו והופיעו גדולי אומני רומניה ואומנים אורכים בין לאומיים ובין השמות הבולטים: ארתור רובינשטיין (Arthur Rubinshtein), ריצ'ארד שטראוס (Richard Shtrauss), ועוד רבים וטובים.

המבנה נבנה בלב בוקרשט בין השנים 1886-1888, בשיתוף עם הארכיטקט צרפתי אלברט גלרון (Albert Galleron), לחזית המבנה שישה עמודי שיש בסגנון יוני-יווני, גובהו עם הכיפה הוא 40 מטר וצורתו עגולה, ובשל עיצובו, מזכיר מקדש יווני עתיק. בחזית הבניין חמישה תמונות בפסיפס מעוגלות המציגות חמש משליטי רומניה.

בפנים התקרה מקושטת בעלי זהב, גרמי מדרגות ספירליים סביב עמודי השיש מחוברים על ידי קשתות. הציורים מכסים את הקירות והמרשים ביותר הוא ציור פרסקו באורך של 70 מטר וגובה 3 מטר הנפרס לאורך קיר האודיטוריום המעוגל ומציג 25 סצנות מההיסטוריה הרומנית. קומת הקרקע מקושטת וגדולה כמו האודיטוריום למעלה ובו 652 כיסאות.

בחזית הבניין ניצב פסלו של " מיכאי אמינסקו" המשורר הלאומי של רומניה.

 

המוזיאון הלאומי ג'אורג'ה אנסקו (George Enescu) – ארמון קנטאקוזינו (Palatul Cantacuzino)

המוזיאון לזכר ג'אורג'ה אנסקו (George Enescu), גדול מלחיני רומניה, שוכן בארמון קטן שהוא אחד המבנים היפים בבוקרשט, בשם קנטאקוזינו (Cantacuzino), ממוקם על שדרת הניצחון (Calea Victoriei) המרכזית והישנה של עיר הבירה.

המוזיאון מוקדש כולו ליצירתו הפלאיות וחייו של המלחין המהולל בכל הזמנים של האומה הרומנית ובו מוצגים כתבי יד, ספרי תווים, רהיטים מקוריים של המלחין, תמונות, תעודות הוקרה וביניהן תעודת הוקרה צרפתית והמייצג הייחודי שהוא הכינור האישי של המלחין שקיבל במתנה בהיותו בן ארבע שנים בלבד.

ארמון קנטאקוזינו נבנה בשנת 1956 על פי תוכניותיו של הארכיטקט הצרפתי י.ד.ברינדאי (I.D. Berindei) בסגנון ברוק צרפתי מהמאה ה- 16, לכבוד סנטור ואחד מעשירי רומניה בשם גאורגה גריגורה קנטאקוזינו (George Grigore Cantacuzino). הארמון מוכרז כמונומנט ארכיטקטוני, בן ארבע קומות מעוטר בציורים מפוארים ופיסול וחזיתו מפוארת עם חלונות חתומות במרפסות קטנות עם מעקי ברזל מעוצב ומדרגות הכניסה משיש ובצדדים שני פסלים מרשימים של אריות. בשנת 1990 הארמון הוקדש לזכרו של המלחין והיה למוזיאון הלאומי ג'אורג'ה אנסקו.

ג'אורג'ה אנסקו (George Enescu) – ביוגרפיה

נולד ב-19 לאוגוסט 1881 בכפר ליבני (Liveni) שבמחוז בוטושני (Botosani). עוד בשנותיו הראשונות בחייו התגלה כפנומן מוזיקלי ובגיל ארבע התחיל לנגן בכינור. בגיל חמש מפרסם את הקונצרט הראשון פרי יצירתו ובמגביל נרשם לקונסרבטוריום למוזיקה לשיעורי הלחנה. בגיל שבע נרשם לקונסרבטוריום של וינה ובגיל 12 משתלב בהצלחה בתוך עולם המוזיקה הוינאית כאשר הפליא ביצירותיו והגיש איטרפרטציות ליצירות של יוהנס ברהמס, פבלו סרסאה, מנדלסון ברתולדי ועוד. מכאן הדרך לתהילה פרוסה לפניו ומתפרסם בפאריז כאשר יצירתו המפורסמת ביותר "הפואמה הרומנית" (Poema Romana) יוצאת לאור. ב-1898 חוזר למולדתו והרשים ביצירותיו את המלכה אליזבטה (Elizabeta) ולעיתים קרובות הוזמן לארמונה פלש בסינאיה כדי להשמיע את יצירותיו הנפלאות. אנסקו תרם רבות להעשרת התרבות ברומניה כנגן ומנצח, בין השאר בסימפוניה התשיעית של בטהובן ועוד יצירות רבות ומפורסמות. הוא נסע כמה פעמים לנצח בארצות הברית ושמו הלך לפניו גם שם. בהמשך התחיל ללמד מוזיקאים צעירים שעל חלקם עוד ישמעו בהמשך ובין תלמידיו היה גם יהודי מנוחין (Ieudi Menuhin) שהיה קשור אליו במיוחד והתייחס אליו כאל אביב הרוחני. "עבורי, אנסקו ישאר תמיד אחד הפלאים הגדולים של העולם"- (ציתות מפי מנוחין). לאחר התבססות הקומוניזם ברומניה, אנסקו עזב את מולדתו והתיישב בפאריז, שם מת ב-4 במאי 1955. אנסקו גדול מלחיני/מנצחי רומניה נחרט בליבת התרבות הרומנית לעד.

 

CARU CU BERE

מסעדת "קארו קו ברה" (Caru cu Bere) –בתרגום חופשי: העגלה עם הבירה- מכך שחביות הבירה הובאו לכאן על עגלות רתומות לשוורים, היא אחת המסעדות הישנות ביותר בבוקרשט, באזור העתיק בעיר. אגדה חיה בת 133 שהתחילה את דרכה כבית מרזח בו הבירה נשפכה כנהר שופע זורם, הפכה מאוחר יותר למקום בילוי הפופולרי האהוב ביותר בבוקרשט ואישים ידועים ומפורסמים נהגו לפקוד את המקום ולבלות במשותף.

המסעדה מאפיינת את התרבות והמסורת המקומית וכל פריט אוסף בה מספר סיפור אחר, נראית כמו אז לפני מעל למאה שנה והארכיטקטורה שלה מזכירה לנו את הבוקרשט הישנה ועל מה נקראה "הפריז הקטנה". דלת הכניסה המעוגלת מעוטרת בעץ  מפוסל כך גם מעקה הקומה העליונה והמדרגות הספירליות המובילות אל הקומה ואפילו הכיסאות. הקירות מצופות בעץ עם ציורים ולבנים עתיקות וחלונות ויטראז' מרהיבות, התקרה קשתית עם אהילים מרשימים. למסעדה מרתף יינות ובירה ייחודית שממשיכים על פי המסורת בבישולה על פי מתכון סודי מאז לפני  133 שנה וכך גם המנות האוטנטיות שלה שהם תענוג קולינרי בפני עצמו. מידי ערב המקום מספק מוזיקה והופעות פולקלור והאורכים מסופקים ושמחים נהנים לפצוח בריקודי הורה סוערים.

 

PALATUL PARLAMENTULUI

ארמון הפרלמנט נקרא במקור "ארמון העם" (Palatul Poporului), נבנה על גבעה שידועה בשם "גבעת ארסנל" (Dealul Arsenalului), נמצא באזור המרכזי של בוקרשט והוא רשום בספר השיאים של גינס כמבנה השני בגודלו בעולם אחרי "הפנטגון".

בניית הארמון החלה בשנת 1984 בתקופת השלטון הקומוניסטי על ידי הדיקטטור ניקולאה צ'אושסקו (Nicolae Ceausescu) והסתיימה בשנת 1989 עם מפלת השלטון והוצאתם להורג של הרודן ואישתו.

בשנת 1980 החל פרויקט הכנת שטח הבנייה על ידי הריסת 6,800 בתים (ופינויים של מעל 40,000 איש מביתם) ו-28 כנסיות על פני שטח של 7 ק"מ מרובע באזור העתיק של העיר. תכנון הארמון נעשה על ידי האדריכלית אנקה פטרסקו (Anca Petrescu), צעירה מוכשרת בת 28 ולשם בנייתו הועסקו כ-200 ארכיטקטים ו- 20,000 פועלים בשלושה משמרות, 24 שעות ביממה ונדרש להשתמש בכמויות אסטרונומיות של חומרי גלם.

משאבים משומשים:

1,000.000 מטר שיש

5,500 טון מלט

7,000 טון פלדה

20,000 טון פלדה

1000 טון בזלת

900,000 מטר אווץ

3,500 טון קריסטל

200,000 מטר זכוכית

2,600 נברשות

15 ק"ג. זהב 14 קרט

220,000 מטר שטיחים

3,500 מטר עור

3,900,000 מטר עצי אלון ודובדבן

 

עלות הבנייה המוערך בשנת 1989 היה 1,75 מיליארד דולר, ובשנת 2006 מוערך ב- 3 מיליארד יורו.

 

ממדי הארמון:

אורך: 270 מטר

רוחב:245 מטר

גובה מעל פני הקרקע: 86 מטר עם 12 קומות ו92 מטר תת קרקעיים עם 8 קומות.

שטח קומת הקרקע: 66,000 מטר מרובע, סה"כ גודל המבנה הוא 330,000 מטר.

הארמון מכיל מעל 3000 חדרים עם מאות משרדים, אולמות כנסים, ארבע מסעדות, שלושה ספריות, אולם קונצרטים 328 אולמות לובי ושתי חניות תת קרקעיות. שמות האולמות וסלוני הארמון- נבחרו לאחר המהפכה, לפי ארועים חשובים בהיסטוריה הרומנית ושמות אנשים חשובים ברומניה ובעולם. רוב האולמות הינם ריקים ובסיור ניתן להתרשם בכ-4% סה"כ מכלל הארמון.

 

כל פרטי הארמון הינם תוצרת מקומית, פרט למתנות שצ'אושסקו קיבל במתנה משליטים בני בריתו ובכל הארמון לא הותקנו מזגנים בגלל פחדו פן יורעל. מבנה הארמון מוגן כנגד רעידת האדמה החמורה ביותר ככל שתהיה.

בחזית הארמון, מרפסת ענקית, רחבה ומדהימה משם התכוון צ'אושסקו לנעום לעם.

לפני המהפכה, "ארמון העם" נועד לשרת את כל המפקדות והמוסדות הקומוניסטים החשובים של המדינה, אך בעוד שהבניה הייתה בעיצומה פרצה ב- 22/12/1989 המהפכה הגדולה אשר הביאה למפלט השלטון הקומוניסטי והוצאתו להורג של ניקולאה צ'אושסקו ושם הארמון השתנה ל "ארמון הפרלמנט".

כיום הארמון משמש למושב הפרלמנט של רומניה ומרכז ועידה בינלאומי.

 

 

PARCUL HERASTRAU

לבוקרשט פארקים אטרקטיביים רבים עם אגמים וגינות מעוצבות המציעים אטרקציות מגוונות לכולם ותורמים לייחודיותה של עיר הבירה. בוקרשט, ככל ערי בירה היא עיר סואנת אך גדושה בפארקים רחבי ידיים המטיבים עם תשבי העיר שרוצים לתפוס שלווה בכל עת או לבלוי נעים בסופי שבוע.

פארק הרסטראו (Heratrau) הוא הפארק הגדול ביותר בבוקרשט, נפרס על פני שטח של 1.1 ק"מ מרובע, יש בו אגם בגודל של 740 מטר מרובע והסמטה שסביב האגם באורך של כמעט 6 ק"מ. נמצא באזור הצפוני של העיר, ממוקם בסמוך לשער הניצחון ותחנת הטלוויזיה הלאומית (בעבר בית העיתונות) הוא פארק יפהפה, גדוש באטרקציות ויש בו אגם גדול.

 

בפארק גינות נוי בעיצוב אומנותי, עצים, צמחיה ופרחים מיוחדים, תערוכות פרחים, מזרקות מים, פסלים, מתקני שעשועים וספורט אקסטרים, בתי קפה ומסעדות. הפארק מכיל בתחומיו גם תיאטרון קיץ, בית מלון ואת מוזיאון הכפר שהוא אטרקציה ייחודית בפני עצמה. כמו כן האגם הנפלא שבתחומיו הוא אגם טבעי והוא אחד משרשרת האגמים שנוצרו על דרך זרימת הנהר קולנטינה (Colentina), ניתן לשוט בו בסירות משוטים, סירות מנוע או סירות פדלים וישנם גם ספינות תיירים המציעות סיורים קצרים או ארוכים.

מתחילת המאה ה-18 תושבי בוקרשט אהבו לטייל ולתפוס שלווה סביב האגם הנפלא ובשנת 1806 האזור היה למקום מפגש אצילי בוקרשט. מאוחר יותר, הרשויות החלו לבנות לייצב סביבו. הפארק נוסד בין השנים 1930-1936, ונקרא תחילה "פארק קארול ה-2" על שמו של קארול מלך רומניה, אחר כך נקרא "הפארק הלאומי", ומאוחר יותר "פארק הרסטראו" ושם זה נקבע כשמו הסופי.

מוזיאון הכפר MUZEUL SATULUI

מוזיאון הכפר הוא אחד האטרקציות המרכזיות למטיילים בבוקרשט והביקור בו הוא חוויה אמתית בזכות מאפייניו הייחודיים, ממוקם בפארק הראסטראו (Herastrau) המדהים שהוא הפארק הגדול והמפואר בעיר הבירה.

המוזיאון הכפר על שם פרופסור דימיטריה גוסטי (Dimitrie Gusti)- (מייסד המוזיאון בשנת 1936) הוא המוזיאון האתנוגרפי הגדול ברומניה והשני בעולם אחרי  סטוקהולם, נפרס על פני שטח עצום של 120 דונם, מציג באופן ריאלי ביותר עד כי אפשר לשכוח לרגע שנמצאים בתוך מוזיאון את סגנון חיי הכפריים באזוריה השונים של רומניה. כל אזור ותרבותו, מנהגו וסגנונו הייחודי נשקף דרך תצוגות הבתים, משקים תחנות רוח, תחנות מים ועוד… שהובאו מכל אזורי המדינה.

במוזיאון ניתן לראות: בתים על תכולתם כגון: רהיטים, כלי בית, שטיחים, מכונות אריגה, בגדים אוטנטיים, חצרות עם בארות מים, ושערי עץ מגולפים (מאפיין של אזור מראמורש), לולים, דירים, עגלות, בתי קמח, מתבנים, מחסנים, תחנות רוח, תחנות קמח ואפילו כנסיות מעץ. בביקור במוזיאון הכפר מומלץ מאוד למרות גודלו, להיכנס לתוך הבתים ולהתרשם.

 

ARCUL DE TRIUMF

שער הניצחון הינו מבנה בצורת שער קשתי אשר נבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב. מקור מנהג בניית המבנה המונומנטלי הוא באימפריה הרומית, שערי ניצחון נבנו בכדי שהחיילים המנצחים יוכלו לצעוד תחתיו, אך החל מהמאה ה-שנייה לספירה החלו להיבנות שערי ניצחון להנצחת אירועים שונים ולא בהכרח להנצחת קרבות וניצחונות.

שער הניצחון בבוקרשט (Arcul de Triumf) ממוקם באזור הצפוני של בוקרשט והוא נקודת המפגש של שלושת השדרות המרכזיות ובסמוך לפארק הראסטראו (Herastrau) על כביש קיסלף (Soseaua Kislef), נבנה במקור מעץ בשנת 1922 לכבוד איחוד רומניה וכדי להנציח את נצחונו של הצבא הרומני במלחמת העולם הראשונה. ובשנים 1935-1936 נבנה במקומו שער מאבן ושיש על פי תכניתו של הארכיטקט פטרה אנטונסקו (Petre Antonescu) וכהעתק לשער הניצחון בפריז, כאות לקשרי הידידות בין שתי המדינות. ובזכותו ושלושת השדרות קיבלה בוקרשט את הכינוי "פריז הקטנה".

חזיתות שער הניצחון מעוטרות בתגליפים מפוסלים של סמלי אמונה וניצחון בסגנון רומני ובמדליוני ברונזה עם דמויות של המלך פרדיננד (Ferdinand) ומלכת מריה (Maria). על אבני הקמרון חרותות מאורעות היסטוריים ובצדי הקשת רשומות הכרזות מלך פרדיננד. גובהו של השער הוא 37 מטר ובצדדיו ישנם מדרגות פנימיות המאפשרות למבקרים לעלות מעל המבנה לתצפית פנורמית על בוקרשט הנפלאה.

 

כתבה אדריאנה דדיה

http://www.webix.me/adriana

 


מילות חיפוש האחרונות שהשתמשו כדי להגיע לדף זה

אטרקציות מומלצות בעולם מסלולי טיול מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולים ויומני טיול מומלצים, מהעולם אטרקציות מומלצות בעולם, אירופה, בוקרשט, טיולים, מסלולי טיול, מסלולי טיול למבוגרים, מסלולי טיול למשפחות, מסלולים ויומני מסע מהעולם, רומניה

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים