בין רחוב אוורבוך לגן הפסגה, ביפו. וסיפורה של יפו

סייר, כתב וצילם: אילן גד

בתחילה יסופר מסלול הטיול ולסיום, סיפורה ההיסטורי של יפו

 יפו כמה היסטוריה וקסם יש בעיר שאוחדה לה יחדיו עם ת”א.  במרחק של כמה מאות מטרים בין רחוב אוורבוך (המושבה האמריקנית-גרמנית) ,דרך רחוב רזיאל, כיכר השעון, ורציף הנמל של יפו יש הרבה נקודות קסומות ומרתקות.

במושבה האמריקנית השיפוץ של מלון ירושלים ששוכן בבית מספר 4 ברחוב אוורבוך מתקדם די יפה, ועושה רושם שהוא יאדיר עוד יותר את שכונת המגורים היוקרתית באזור. מלון ירושלים היה במקור בית האבן היחיד של המושבה האמריקנית שנכשלה בגדול, ושמו במקור היה מלון גראנד. המבנה נמכר לטמפלרי בשם הרדג שהקים שם את מלון ירושלים, עם חדרים שנקראו על שם שבטי ישראל, ושליחים נוצרים. והמלון אכסן צליינים רבים שביקרו בארץ ישראל דאז.

כותרת שער החזית של מלון ירושלים

המושבה שבנויה בצורת צלב, מכילה בתים מעניינים שבנויים מעץ אותו הביאו המתיישבים האמריקנים מאמריקה. בית כזה הוא ביתו של אחרון המתיישבים האמריקנים רולה פלויד שהפך לסוכן נסיעות מוצלח בארץ ישראל. בית פלויד שוכן ברחוב בר-הופמן מספר 16.

משם במרחק עשרות מטרים דרך רחוב אילת מגיעים לרחוב רזיאל שהיה פעם שני רחובות. ערבי יפו נהגו מנהג מעניין לקרוא את רחובותיהם על בעלי ממון שבנו בו את בתיהם. עד לצומת עם רחוב הדואר היה זה רחוב בוסטרוס על שמו של נג’יב בוסטרוס ערבי נוצרי שבנה במקום שורת חנויות, ובהמשך הוא נקרא רחוב הווארד ע”ש הווראד אלכסנדר (עוואד איכסנדר) ערבי מרוני שבנה את הבית מספר 15 ברחוב.

רחובות אלו היו רחוב מסחר מוצלחים בתקופה העותומנית, והוא זכה אף לארח את הרכבת הקטנה שהובילה סחורות מנמל יפו לתחנת הרכבת של יפו.

כיתוב ברחוב רזיאל 15 בביתו של אלכסנדר הווארד או איכסנדר עוואד מרפסת מעניינת וכתובת בעברית

בין היתר יש במקום את בית סורסוק שנחשב בעבר לבניין המשרדים המפואר של יפו העותומנית, ובו התארחו קונסולים וחברות. וגם חברת “גאולה “של מאיר דיזנגוף שהפך לראש העיר ת”א שלימים בלעה את יפו לקרבה.

שם הרחוב המקורי ברחוב רזיאל 11 בציון שנת ההקמה

 

 –

 –

 –

 –

 –

רחוב רזיאל 6 לשעבר רחוב בוסטרוס שם ישבה חברת גאולה של מאיר דיזנגוף

במספר 17 של רחוב רזיאל נוסדה הגימנסיה הרצליה, וכשעברה הוקם במקום המשרד הארצישראלי. אך עברו המפואר של הבניין לא עמד לו והוא נהרס בשנת 2001.

ממול עומד לו שרידו של בניין הסראיה המפואר שהוחרב בתקופת מלחמת השיחרור בידי המחתרת היהודית,וזכה לשיקום חלקי של חזיתו.

וכמובן מבנה הקישלה תחנת המשטרה של יפו העותומנית, שגובלת במסגד מחמודיה. אגב במקום שוכן הצורר אייכמן בזמן משפטו. החומה הכפולה שבצד של הים שהוספה למבנה ועליה מפת ביצורי העיר נועדה במקור לגונן על חדרו שהיה בצד הצפוני של המבנה,מנסיונות התנקשות.

 

בניין הקישלה,והצד בו שכן התא של הצורר אייכמן

יש כמובן את מגדל השעון שנבנה יחד עם כמאה אחים שעונים בכל רחבי האימפריה העותומנית לציון יובל לסולטן התורכי עבדול חמיד השני, יש לו אחים מקומיים בצפת,בעכו,בנצרת,בשכם,בחיפה..מגדל השעון בירושלים נהרס ע”י שילטונות המנדט בתואנה שהוא פוגע בחזות העיר העתיקה במקורית. השען המקים של המנגון במגדל היה היהודי מוריץ שיינברג.

משם כמה מאות מטרים ברחוב יפת נגיע לבית מספר 34 ,שבו שכן פעם בית החלוץ=בית העולים ברחוב שאז נקרא רחוב ע’גמי..

בית זה שיכן עולים חדשים משנת 1918,ונבחר בשל המיקום הקרוב שלו לנמל יפו ששימש כשער העליה דאז. המקום סבל בתקופת פרעות תרפ”א 1921 ממעשי אלימות שבו רצחו פורעים ערבים 14 מיושבי הבית,לפני שהונסו בידי קצין בריטי.אז עבר המוסד לבית בדרום רחוב אלנבי ..וזכה להעניק לרחוב העלייה של ימינו את שמו.

בית העולים משמו נבע שם רחוב העליה

ואז פונים ימינה לתוך יפו העתיקה דרך מבנה בית החולים הצרפתי שנראה מוזנח וזקוק לשיפוץ ושיקום. ומגיעים לרחוב מזל דגים שבו שוכן בית הכנסת העתיק ביותר ביפו-תל-אביב.

זהו בית הכנסת של יהודי לוב שנוסד במקום בשנת 1740,ע”י ועד פקידי קושטא, והיה חלק ממתחם חאן זואנה שפעל במקום. מעניין לציין שעם השנים נשכח מיקום בית הכנסת, והמקום נתפס בידי ערביי יפו, ו”זכה” לשימושים אחרים כמו בית החרושת לסבון. האגדה מספרת שאחרי מלחמת העצמאות חיפשו יהודים שהגיעו מלוב מבנה שישמש כבית כנסת במקום אז פגש אותם כומר פרנציסקני ומסר בידיהם את מפתח הבניין וסיפר שבמקום שכן בית כנסת.

בית הכנסת העתיק בתל-אביב-יפו של יהודי לוב

בהמשך מגיעים לגן הפסגה של יפו, שם שוכן לו הפסל “שער האמונה” של דניאל כפרי שמתאר את ההבטחה של הארץ לעם ישראל דרך סיפור העקידה של יצחק ואברהם, חלום יעקב, וכיבוש הארץ בידי יהושוע.

שער האמונה

יש פה את גשר המשאלות, צילומי חתן-כלה. וממצאים ארכיאולוגים מהתקופה המצרית הקדומה. עד לתותחים מתקופת נפוליאון. כולל מוזיאון מקסים לעתיקות יפו. למטה ברציף הים יש שרידים של שתי חומות צלבנית ועותומנית.

סיפורה של יפו בעת הקדומה

יפו העיר העתיקה התקיימה אלפי שנים לפני שחוברה לתל-אביב העברית. עוד בתעודות מסע מצריות מאלף ה 15 לפני הספירה מתוארת העיר בשם יאפו, התנ”ך שמייחס לעיר את מקום יציאת יונה הנביא הרחום לים, מעניק לה את השם יפו על שם יפת בן נח שהקים אותה. העיר הייתה תחת כיבוש מצרי בתקופת רעמסס השלישי החל משנת 1470 לפנה”ס, הכיבוש אגב היה בשיטת הסוס הטרוייני (במקום סוס השתמשו בסלים) בתקופה ההליניסטית נקראה העיר יפו-יופיאה ,הרומאים קראו לה פלאבייה יופיי,המוסלמים קראו לה יאפא. עם השנים הרבות בעת העתיקה העיר עברה מיד ליד, שלטו בה מצרים-פרסים-פיניקים-צידונים-פלישתים-עברים(דוד המלך ובנו שלמה המלך)-סורים.

 

יפו בתקופת החשמונאים והרומאים

בשנת 301 לפנה”ס תלמי יורשו של אלכסנדר הגדול כבש את יפו,והפכה לנמל חשוב בממלכתו. בזמן מרד החשמונאים תושבי העיר הנוכרים התנכלו ליהודים שדרו בעיר והרגו מאות מהם בטביעה. יהודה המכבי בתגובה פשט על יפו והחריב את הנמל על ספינותיו. יורשו יהונתן הוופסי (אחיו) כבש את העיר שוב מידי היוונים-סורים. שוב חזרה העיר לידי היוונים,ואז נכבשה יפו ע”י שמעון התרסי (אחיהם של יהודה ויונתן) הבן היחיד של מתיתיהו שנותר בחיים. מאז הצליחו החשמונאים להושיב בה יהודים,ולהפכה לנמל חשוב לממלכה החשמונאית המתהווה, בעיקר בזמן השיא שלה בימי יוחנן הורקונוס (נכדו של מתיתיהו),ואלכסנדר ינאי (נינו).

פומפיוס (כן זה שנלחם עם יוליוס קיסר) כבש את העיר, והוציא אותה מתחום יהודה, קיסר יריבו החזיר אותה. מרק אנטוניוס שוב החרים אותה ומסרה לאהובתו קליאופטרה,והורדוס קיבל אותה חזרה לממלכתו. בזמן המרד הגדול ביצעו הרומאים טבח גדול בתושבי העיר היהודים,שחלק גדול מהם טבע בסערה שהתחוללה בים. הרומאים הקימו בה עיר רומאית על שם המשפחה הקיסרית הפלאבית.

 

  יפו באלף הנשכח

בשלהי שילטון הביזנטים (יורשי הרומאים) אז באו על העיר ימי שיכחה ,הגדולה שלה ירדה לטובת רמלה שהוקמה ע”י המוסלמים, שאף הרסו את יפו לפני תחילת מסעות הצלב מחשש שתשמש כבסיס לצלבנים.

הצלבנים כבשו אותה ב 1011 ,המוסלמים החזירו אותה לשליטתם. במסע הצלב השלישי כבש מלך אנגליה ריצ’רד (כן ההוא מרובין הוד) את העיר מידי כוחות צלאח א-דין.הנוצרים צלבנים ביצרו את העיר והקימו בה כנסיות ומנזרים.אך לבסוף כוחותיו של ביבריס הממלוכי-מוסלמי היו על העליונה והעיר נפלה לידי המוסלמים בשנת 1268 , והעיר נחרבה שוב תושביה הוגלו.

 

הכיבוש העותומאני הצרפתי והמצרי

שוב באו על העיר ימי שיכחה,והיא עמדה חרבה עד שהגיעו אליה כעבור כ 400 שנה נזירים פרנציסקנים,והקימו בה אכסניה.בארץ שלטו אז העותומאנים ועושי דברם.בשנת 1775-6 נכבשה העיר ע”י קצין מצרי שמרד מוחמד בך אבו-דאב לאחר מצור בן 66 יום ולילה,סוכם על הסכם כניעה מכובד שהופר כמובן ע”י הצרים, ובתושבי העיר השאננים נערך טבח מחריד, ומסופר שגולגולותיהם של אלפי גברים נערמו בערמה במקום שבו שוכנת כיום שכונת תל-כביר, מאז כונה המקום תל-אריש (תל הראשים).

גורלה של העיר לא שפר ובשנת 1799 נכבשה העיר ע”י נפוליאון הצרפתי, שבסיומה של המערכה המרה, נטבחו אלפי שבויי המלחמה ע”י נפוליאון ואנשיו (איפה גולדסטון?),ובעיר פרצה מגפת דבר שממנה סבלו גם הצרפתים, ונפוליאון הרחמן סעד את הגוססים,והורה להעניק להם רעל לקיצור היסורים.הכיבוש הצרפתי מהווה נקודת זינוק של יפו לתודעה העולמית, מאז החלה העיר לצבור תאוצה ביחסי המסחר שלה עם העולם ובתיירות שהחלה להגיעה אליה, ולהתעוררות של הציונות,והכי חשוב הקריירה של נפוליאון המריאה,5 חודשים לאחר התבוסות בעכו,והמראות הקשים ביפו, הוא עלה לשילטון בצרפת.

העיר נכבשה שוב בשנת 1807 ע”י השליטים מבית אל-גאזר (סולימאן פאשה/מוחמד אבו-נבוט) שהיו כולם עבדים לבנים אלבנים שעלו לגדולה בארץ ישראל. אבו נבוט כמושל יפו פעל רבות לפיתוח העיר. ב-15 שנות שלטונו שוקמה העיר, נבנתה והורחבה. נבנתה חומה לכיוון הים, שופצה חומת היבשה, נבנה שער ראשי במזרח העיר. המצודה נבנתה מחדש ושתי מצודות נוספות הוקמו ליד הנמל, בגבעת יפו של היום. מסגד מחמודיה נבנה מחדש ברחבה המכונה היום כיכר השעון. מעמד העיר שוקם, והצרפתים והאנגלים שיכנו בה נציגים בקונסוליות.

גם אז העיר לא נחלה שקט, המצרים חזרו אליה בשנת 1831 בכיבוש הארץ הישראלי האחרון שלהם (אם לא כוללים את כיבושי 1948 במלחמת השחרור) . יפו שימשה לקשר עם מצרים, מרכז לחילותיו, ובה נגבו מסים. אברהים פחה ביקש להפוך את ארץ ישראל לאזור התיישבות מצרי ובבוסתנים שסביב יפו קמו שכונות ערביות מוסלמיות של מהגרים ממצרים. יחסו לנוצרים וליהודים היה סובלני, כדי להשיג את תמיכת מעצמות אירופה בשלטונו. הוא התיר למעצמות זרות להקים בעיר מוסדות דת וחינוך. האוכלוסייה המוסלמית התנגדה לגישתו ומרדה בשלטון המצרי, והשלטון חזר לממשל העותומני בשנת 1840.

 

החזרה לתודעה העולמית

לאחר עזיבת המצרים, נהרסו חומות העיר ובתוואי החומה והחפיר הוקמו בתים רבים וחנויות. המצודה הצפונית נהרסה חלקית ועל ההריסות נבנה בית החולים הצרפתי של האחיות סנט ג’וזף. העיר התפשטה דרומה וצפונה (ממזרח לה היו בוסתנים). בדרום החלו להיבנות שכונת עג’מי וג’בליה ובצפון הוקמה שכונת מנשייה.

בנוסף החלו להתבסס שכונות שהקימו פלחים שהובאו בכיבוש המצרי של 1831, כסכנאות יפו (שכונות) כמו: אבו-כביר,חרייה,ספוריה,מנשייה,עג’מי,ג’בליה,סלמה,א-תורקי,יאזור,סאקייה,ש’יח-מוניס,גמוסין,גוריישה,סומייל,שכונות שהיו במרחק של 2 ק”מ מהעיר יפו. החלהעלייה משיחית של נוצרים מאמריקה (המושבה האמריקנית) שנכשלו בגדול,ואז עלייה של נוצרים טמפלרים גרמנים לסביבות יפו ,תוך הצלחה גדולה והקמת שרונה,המושבה הגרמנית ואלהלה (דרך יפו ), וכמובן אברהם שלוש וחבריו הקימו את נווה-צדק.

 

עונת התפוזים

אז החלו לפרוח בעיר תעשיות התיירות הסבון והתפוזים, גידול התפוזים עלה בהתמדה עד שהגיע ל35 מליון תפוז בשנה! התורכים שחמדו את ההכנסות, הוציאו לשוק את חוק הטאבו (רישום הקרקעות), וגרמו לקרקעות יפו ולפרדסים הפוריים לעבור מידי הרבה מאוד פלאחים עניים לידי מעט אפנדים עשירים שהקימו להם בתי בארות, מעיין ארמונות קטנים עם בארות מים שתחמו את הפרדסים העצומים שהקיפו את יפו. כיום נחשבת הפעולה הזאת של התורכים להקלה ביכולת ההתיישבות הציונית היהודית לרכוש הרבה קרקעות ממעט אנשים יחסית.בפרדסים היו שומרים, שחלקם אף היה יהודים תימנים שהקימו להם שכונות שהיו למעשה השכונות הראשונות היהודיות מחוץ לחומות יפו (כדוגמת כרם-התימנים,מחנה יהודה,מחנה יוסף,שבזי).

 

תל אביב נולדת ומאורעות הדמים

בשנת 1909 נולדת רשמית תל-אביב העיר, וגדלה לאיטה עד שפורצת מלחמת העולם הראשונה, התורכים מגרשים את דיירי 140 הבתים שכללה העיר,מחשש שישמשו בסיס לכוחות הבריטים העויינים. עם הכיבוש של כוחות המנדט הבריטי חוזרים היהודים אליה,ומגדילים את מספר תושביה באלפים רבים, רובם מהעליות השלישית/רביעית/חמישית.העיר שמכונה עיר הקיוסקים על שם הקיוסקים הרבים שנבנים לאורכה ורוחבה, עוברת את 100000 התושבים והופכת את יפו העתיקה לקטנה בין השתיים.

 אז באו המאורעות של תרפ”א, ותרפ”ט,תרצ”ו,תרפ”ז, הפצצת העיר ע”י חיל האוויר האיטלקי במלחמת העולם השנייה, והעיר תל-אביב נפרדה בשל סיכסוך הדמים מיפו, ואף הקימה לעצמה נמל נפרד.הקרבות בין תושבי יפו והסכנאות שלה לעיר היהודית ושכונותיה נמשכו לאורך 1947-1948.בשנת 1948 עם סיום שילטון המנדט הבריטי, נכבשת יפו ע”י ההגנה והאצ”ל (השיטה הייתה טרור על התושבים,וניתוק יפו מסכנאותיה ), ורוב תושביה הערבים נמלטים ממנה.



Save on your hotel - hotelscombined.co.il

אדריכלות בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים היסטוריה בישראל מסלול טיול לחצי יום מסלול עד 3 קמ מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברגל מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול לילי מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בחורף מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול נגישים מסלולי טיול עירוני מסלולי טיול עם כלבים מסלולי טיול עם תינוקות בעגלה מסלולי טיול קווי מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל , , , , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים