הקסם של מצפה רמון. יומן מסע אישי

זריחה במכתש רמון -חופשי, מתוך אתר פיקיוויקי

עמד לפנינו סוף שבוע ארוך עם מזג אוויר נפלא ואביבי, והחלטנו לשים פעמינו דרומה, אל אהבתנו הישנה – מצפה רמון. ארזנו מזוודות לשלושה ימים ולקחנו גם תיקי גב קטנים שמתאימים לנשיאה במהלך טיולים רגליים. בן זוגי ואני הנחלנו את חיבתנו למדבר ולמראותיו גם לילדינו, ועל כן מילאה את כולנו התרגשות שלפני נסיעה למקום שאליו התגעגענו. היציאה מאזור המרכז העמוס והמפויח התנהלה לאטה, אך ככל שהדרמנו הפכה התנועה דלילה יותר והאוויר נעשה נקי יותר. כאשר השארנו מאחורינו גם את באר שבע, לקחנו נשימה עמוקה ושאפנו אל תוכנו ניחוח מדברי.

יופי חבוי

הכביש המתפתל בדרך למצפה רמון, טומן בחובו הפתעות אחרי כל סיבוב, ומרגע לרגע הגבעות החומות, והמרחבים האינסופיים הנושקים לרקיע, נעשים יפים ומיוחדים יותר. ואז, בלי כל אזהרה, עוד פיתול אחד – וכמו משום מקום צצה העיירה הקטנה והמבודדת, שנחה לה שקטה ומנומנמת מעל אחד המכתשים היפים בעולם. חנינו ליד מרכז המבקרים השוכן בכניסה לעיירה, ותחילה ניגשנו לתצפית על המכתש. גוונים עמומים של חום, אדמדם, אפרפר, כחלחל, ירקרק, סגלגל, ורוד, כתום ואפילו שחור ציירו לעינינו המשתאות מראות נפלאים של נוף מכתשי בצבעי פסטל רכים, והבטחנו לילדים שמחר נרד לשם ונראה הכל מקרוב, אך תחילה נפתח בהליכה קלה על הטיילת.

הר גמל

הטיילת ממוקמת בפאתי העיירה, ממש מעל למכתש. לימיננו מצפה רמון השקטה והמתנהלת לאיטה, לשמאלנו המכתש המרהיב, ולפנינו נוף אינסופי של מדבר יפהפה. תוך דקות ספורות נתגלתה לעינינו משפחת יעלים שליחכה עשב ברוגע, ולא התרגשה מקרבתנו. היה ברור שהיעלים הללו מורגלים בחברת בני אדם. יחד עם זאת, כאשר ילדינו הנרגשים ניסו להתקרב יותר על מנת ללטף גור יעלים צעיר, הוא התרחק בדילוגים ובקול פעייה מתוק. עוד כמה דקות של הליכה חשפו לפנינו את הר גמל במלוא הדרו. הר גמל נקרא כך משום שקצהו העליון נראה ממש כדמותו של גמל רובץ. האגדה מספרת, שבעליו של הגמל קשר אותו לראש ההר וירד אל המכתש אך לא שב, ומאז הגמל רובץ וממתין בסבלנות לשובו של בעליו, כאשר הוא צופה לאופק. ניתן לטפס לשם ברגל מתוך מצפה רמון, והעלייה לא ממש קלה אך אפשרית, ובסופה מגיעים לגב הגמל שהוא בעצם נקודת תצפית נוספת על המכתש מכוון דרום מזרח.

למה אלפקה?

בתום הטיול המאומץ והכיפי להר גמל, הגענו לפנות ערב לצימר הביתי והמקסים ששכרנו. צימר בודד עם חצר מושקעת, ובה צמחיית גינה וספסלי ישיבה מעוצבים, ערסלים ונדנדה, שקט ומראה ציורי. פרקנו מזוודות והתמקמנו לארוחת ערב ושנת לילה. למחרת ארזנו תיקי גב אישיים לכל אחד מאתנו עם ציוד חיוני ויצאנו לביקור בחוות האלפקות. יצאנו ממצפה רמון ונענו בכוון השילוט אל עמק קטן ומוסתר סמוך לעיירה. אילן ונעמה דביר הקימו כאן חוות אלפקות מקסימה הן בשל העובדה שהמקום שקט ומבודד, והן בשל האקלים המאפיין מקומות גבוהים בהם מזג האוויר קר ויבש, כמו בהרי האנדים – שם מקורן של הלאמות והאלפקות. אלפקה היא סוג של לאמה, וניתן ללמוד במקום על האלפקות, ועל ההבדלים ביניהן לבין הלאמות. מלבד אלפקות מגדלים בחווה  גם חמורים, סוסים, ברווזים, ומלבדם חיים שם כעשרה כלבים שתפקידם להשליט סדר לעיתים, וגם לשמור על חיות החווה מפני טורפים כגון זאבים, שועלים ותנים.

חוות האלפקות היא אתר ביקור אידיאלי לילדים, אך גם מבוגרים נהנים בו מאד, ובמיוחד אוהבי החיות שבינינו. את פנינו קבלה כבר בכניסה אלפקה חמודה וצמרית שמזכירה מעט במראה כבשה אך עם צוואר ארוך. הילדים התקרבו אליה בהיסוס ושמחו לגלות שבניגוד ליעלים החמקניות, האלפקה התקרבה אליהם ורחרחה את ידיהם. הסברנו להם שהיא מריחה את ריח האוכל שבשקית אותה קנינו בכניסה. לאחר כדקה הגיעה אלפקה נוספת וניסתה להתחרות בחברתה על תשומת ליבנו. הדבר לווה ביריקה האופיינית ללאמות לקול צחוקם המתגלגל של ילדינו.

מלבד סיור של כרבע שעה המלווה בהסבר על המקום, ניתן להסתובב באופן חפשי ברחבי החווה בעוד שבמקביל מתקיימת פעילות לילדים הכוללת דפי צביעה וצבעים בחינם, או רכיבה על לאמה ואריגה מצמר של לאמה בעד תשלום נוסף. בקושי הצלחנו לשכנע את הילדים לצאת משם לאחר כשעתיים מלאות הנאה.

למנסרה דרך טיילת הפסלים

רק אטרקציה כמו פסלים ש "מנגנים" ברוח הנושבת ממצוק מצפה רמון הצליחה לשכנע את הילדים לצאת מחוות האלפקות החווייתית. נסיעה של כעשר או חמש עשרה דקות, החזירה אותנו לאזור הטיילת. הפעם טיילנו לכוון השני – לכוון הפסלים הסביבתיים המוצבים לאורך המצוק. כמעט לכל פסל צליל ייחודי משלו, חלקם מתופעלים על ידי הרוח או במגע יד אדם. צלילי הפסלים הנישאים על כנפי הרוח לעבר המכתש הם אחת החוויות היותר מרגשות שחווינו במקום. באמצע המצוק ראינו גשר קטן לכוון המכתש שמאפשר תצפית ממש מעל למכתש. משם המשכנו לצעוד מערבה לכוון סוף הטיילת עד שהבחנו בסימון ירוק שמוביל לכוון מטה ודרום מזרח, לשביל הליכה בן ארבעה וחצי ק"מ שהביא אותנו עד למנסרה. אנחנו הכרנו היטב את התופעה הייחודית, אך הילדים השתאו למראה חלוקי האבן בעלי הצורה המשונה שכיסו את כל הגבעה. הסברנו להם שמדובר בתופעה גיאולוגית ייחודית, וטיילנו לאורך שביל העץ שנסלל על הגבעה לטובת מטיילים כמונו. ילדינו המורגלים בטיולים ארוכים הסכימו לשוב לעיירה ברגל. העלייה בחזרה לא הייתה קשה, היות שאינה תלולה, וגם לא מיהרנו. הלכנו לאט, נהנים מהנוף המדהים ומהאוויר הצח, וכעבור שעה קלה כבר היינו בחזרה על הטיילת, שוב מוקפים ביעלים המשוטטים לתומם, וצופים בשקט אל המכתש. סיימנו את היום המקסים הזה שוב בצימר החמוד ששכרנו, והתרווחנו בו עייפים אך מאד מאושרים.

מרכז המבקרים

מרכז המבקרים שוכן ממש על שפת המצוק של המכתש, בקצה היישוב ובעצם מהווה מין שער כניסה למכתש. למעשה הגישה למכתש נעשית באמצעות שבילי הליכה או נסיעה שונים, אך במרכז המבקרים ניתן לקבל את כל המידע החיוני לשם כך, לאן כדאי להגיע, ומהם כללי ההתנהגות והבטיחות בשמורה, ובמיוחד עבור מי שזו לו הפעם הראשונה בה הוא מבקר במקום.

אמנם התכנון הנכון הוא להתחיל את הטיול במרכז המבקרים שבמצפה רמון, אך הנסיבות הובילו אותנו אחרת. למרות זאת, החלטנו בכל זאת להיכנס למרכז המבקרים בבוקר היום השלישי לשהותנו במקום היות שחידשו אותו בשנים האחרונות. גילינו שכיום מציע המקום מסע מרתק אל חייו ומפעלו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, וכיצד נספה במעבורת החלל קולומביה. בין המיצגים המוצגים במקום ניתן לראות שרידים מהמעבורת, דגם  גדול ומרשים של מעבורת החלל קולומביה, חליפת החלל של אילן, קטעים מיומניו האישיים, וסרטונים בהם הוא מופיע בהיותו בחלל.

מיצגים נוספים במרכז מסייעים למבקרים לערוך היכרות עם פלא הטבע הנקרא מכתש רמון, עם התופעות הגיאולוגיות הייחודיות המאפיינות אותו, עם הנוף עוצר הנשימה, ועם העובדה שבעצם לפני זמן רב היה המקום אגם גדול המכוסה במים. בנוסף, בתום הסיור המודרך עברנו לאודיטוריום בו צפינו בסרט על אופי הטבע במדבר, ועד כמה המכתש שוקק חיים מבחינת החי והצומח, למרות שהוא נראה צחיח ושומם. הביקור במרכז המבקרים הותיר בנו תחושה שנעשה ניסיון מצד המתכננים לחבר בין שמיים לארץ, או יותר נכון בין החלל לכדור הארץ, חיבור נושא אילן רמון ז"ל והמסעות לחלל לבין התופעות הגיאולוגיות הייחודיות למקום, וניסיון זה אכן הצליח לעורר בנו התפעלות והשראה.

הדרך חזרה

לאחר הביקור במרכז המבקרים, ושוטטות נינוחה נוספת בטיילת לבקשתם של הילדים, היה עלינו לארוז מזוודות, תיקי גב ואת עצמנו, ולהתחיל לחזור בכוון הביתה. יצאנו מספיק מוקדם כדי לנסוע בנחת ולהיפרד לאט מהמקום המופלא הזה. הבטחנו לילדים שנעצור בדרך ליד גמלים הרובצים בשולי הדרך, מה שכמובן שימח אותם מאד, ופתח שיחה נלהבת על הזיכרונות מהטיול להר גמל. לטובת צפייה נוספת בהר גמל מרחוק, עשינו עוד סיבוב עם הרכב על גבי הכביש המקיף את העיירה, ולאחר שהילדים צילמו והצטלמו עזבנו את מצפה רמון תוך הבטחה חגיגית לילדים שנבוא לכאן שוב בקרוב.

כחצי שעה לאחר שעזבנו את מצפה רמון, אכן ראינו בדואי עם שני גמליו הרובצים, המקושטים במחצלות צבעוניות. עצרנו כפי שהבטחנו, ואפשרנו לילדים לחוות רכיבה על גמל. את שאר הדרך העבירו הילדים בתנומה, בעוד שבן זוגי ואני שוחחנו בשקט, מרוצים ומאושרים, מוסיקת רקע נעימה ברקע, ולשנינו התחושה שעשינו את הבחירה הנכונה לחופשתנו הקצרה עם הילדים.

כתבות ורשמים מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל מצפה רמון

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים