טיפים בריאותיים לנוסעים לחוץ לארץ

ככלל נוסעים לכל מקום כל השנה. עם זאת, ניתן לראות שחודשי החורף (נובמבר-אפריל) מתאפיינים יותר במטיילים שבוחרים לנסוע לדרום אמריקה כשבחודשי הקיץ נוסעים יותר לכיוון המזרח. חופשות הילדים הם בעיקר באזור חג פסח, החופש הגדול, סוכות וחנוכה. היעדים הנפוצים: תאילנד עם הילדים, וספארי בטנזניה (הרבה טיולי בר/בת מצווה, חלקם הגדול של סבא/סבתא עם נכדים). יעדים שתופסים תאוצה בעת האחרונה: סרי לנקה (גם צעירים שנוסעים לגלוש וגם מבוגרים הנוסעים לטיולים מאורגנים קצרים יותר), טיולי מבוגרים לצפון הודו, נסיעות לנמיביה, וכן הורים המצטרפים לטרקים של הילדים שלהם לתקופה קצרה – בעיקר בדרום אמריקה (פרו עפ”ר).

טיפים למטיילים:

א. חשוב לקבל ייעוץ אישי בהתאם למסלול הנסיעה, להמשכה, לחיסוני העבר ולמצב הבריאות של המטייל. מה שנכון עבור מי שנוסע לתאילנד לעשרה ימים בגיל 3 שונה ממי שנוסע לשם לחודשיים בגיל 35 ויש לו מחלת קרוהן ברקע.

ב. חשוב להתמרח כנגד עקיצות יתושים. מחלות רבות מועברות כך, ולמרביתן אין חיסון או טיפול. מלריה עוברת בעיקר בלילה, קדחת דנגי, לעומת זאת, בעיקר ביום.

ג. חשוב להקפיד על היגיינת מזון ומים – לא לשתות משקאות פתוחים, לא לאכול בדוכני רחוב, לא לשתות משקאות עם קרח (עשוי ממים מהברז).

ד. מביאים תרופות מהבית. שיעור גבוה מאד (יותר מחצי) של תרופות בעולם השלישי מזויפות.

ה. להשתמש בקונדום. תמיד. אחוז לא מבוטל של עובדי/עובדות תעשיית המין במזרח נגוע באיידס. מלבד איידס יש עוד מחלות רבות אחרות שכדאי ורצוי לא לחזור איתן הביתה. גם כאן, כדאי להביא קונדומים מהבית (ראה סעיף ד). מי שמתבייש יכול לקנות בנתב”ג.

ו. מטיילים עם מחלות רקע כלשהן – יש להצטייד במכתב מהרופא המפרט את המחלות ואת התרופות השונות אותן נוטל המטייל. אם קורה משהו – שיהיה הכל ברור.

ז. נטילת טיפול מונע באזורים נגועים במלריה פעמים רבות עדיפה על נטילת “טיפול חירום” למקרה ש… . קיימות סיבות שונות למחלות חום אצל מטיילים, ונטילת טיפול חירום למלריה כאשר עולה החום עלולה להיות כרוכה בפספוס של אבחנה אחרת ובאחור בטיפול בה.

ח. כאשר מטפסים לגובה חשוב לעשות זאת לאט ובהדרגה. אם מתכננים לטפס אל מעל ל- 2500 מ’ ניתן לקחת טיפול מונע המסייע לגוף להסתגל לגובה (דיאמוקס). כאשר מופיעים סימנים של המחלה – צריך לעצור ולרדת 500 מ’ חזרה ולא לנסות להדביק את החבר’ה למרות שכולנו היינו בגולני.

ט. כדאי להימנע באופן מוחלט מהתעסקות עם בע”ח בעולם השלישי. כלבת נפוצה שם למדי, וזו מחלה שמתים ממנה. במידה שננשכים יש לנקות ביסודיות את הפצע במים ובסבון במשך רבע שעה ולפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם.

י. כדאי לרכוש ביטוח בריאות הולם לפני הנסיעה – שיכלול פינוי וחילוץ ויכסה פעילות אתגרית אם צריך.

 

נוסעת בהריון:

אין ספק שנסיעה בהריון למדינות העולם השלישי מלווה בסיכונים מיוחדים (מחלות זיהומיות שונות עשויות להיות קשות יותר בהריון, דוגמת מלריה או צהבת; חלק מהחיסונים אסורים בהריון; תרופות שונות המומלצות לנטילה במטיילים אסורות בהריון). במצבים מסוימים כדאי להימנע מהנסיעה בכלל – הריון בסיכון גבוה, הריון מרובה עוברים, כאשר יש היסטוריה של הפלות ספונטאניות, כאשר קיימת היסטוריה של סכרת או ל”ד בהריונות הקודמים, כאשר ברור שהיעד מצריך נטילת טיפול מונע למלריה שאסור לקחת אותו בהריון ועוד) – ולכן כדאי להתייעץ לפני כן עם הגניקולוג ועם הרופא במרפאת המטיילים. כדאי גם לנסות ולארגן כתובות וטלפונים של בתי חולים אמינים לכאורה ביעדים אליהם נוסעים. הטרימסטר השני הינו התקופה העדיפה לנסיעה, היות שהוא לאחר השלב בו מתפתחות רוב המערבות בגוף העובר ולפני השלב שבו קיימת סכנה לסיבוכים מילדותיים. בכל מקרה, חשוב לוודא שעושים ביטוח נכון שכולל גם מצבים הכרוכים בהריון ושלחברת התעופה אין התנגדות לקחת אותך לשם.

רוב מה שאנחנו יודעים על חיסונים הוא מידע שהצטבר בדיעבד, לאחר שהסתבר שנשים שהיו בהריון קיבלו חיסון כלשהו (היות שהמחקרים שבחנו את בטיחות החיסונים לא כללו אוכלוסיות של נשים בהריון). יחד עם זאת, במרבית המקרים התועלת ממתן החיסון בהריון עולה לאין שיעור על הסיכון התיאורטי הכרוך בו, במיוחד כאשר מדובר במחלות המהוות סיכון מיוחד לאם או לעובר וכשהחיסון נחשב לבטוח. חיסונים מתים נחשבים לבטוחים בהריון, בעוד שחיסונים חיים אסורים במתן (לדוגמה, החיסון כנגד קדחת צהובה הניתן לנוסעים למרבית מדינות אפריקה ודרום אמריקה). ככלל, עדיף להתחסן בטרימסטרים השני והשלישי ולא בתחילת ההיריון. מי שמתכננת הריון צריכה להמתין חודש מקבלת חיסון חי ועד הכניסה להריון. אין בעיה להניק ולקבל חיסון כלשהוא.

לא מומלץ לנשים בהריון לנסוע לאזורים שיש בהם מלריה. מלריה הינה מחלה קשה ומסוכנת מאד בהריון, גם לאם וגם לעובר. אם אין ברירה, לריאם היא תרופת הבחירה למניעת מלריה בהריון. גם אותה, אולם, עדיף לקחת בטרימסטר השני והלאה.

הריון כרוך בסיכון מוגבר להתהוות קרישי דם ברגליים ובתסחיפים ריאתיים. עובדה זו רלוונטית במיוחד לנוסעות בהריון הטסות טיסות ארוכות, במהלכן כדאי לבצע תרגילים המפעילים את הרגליים ולזוז הרבה.

כל מה שאמרנו לגבי היגיינת מזון ומים חשוב פי כמה אצל נשים בהריון: התייבשות כתוצאה משלשולים ומהקאות עלולה להיות מסוכנת ולהוביל לנפילת ל”ד וללידות מוקדמות. כדאי להצטייד בתמיסות ORS (oral rehydration solution) מראש אותן ניתן לקנות בכל בית מרקחת. אם השלשולים מלווים בחום התרופה האנטיביוטית המותרת בהריון הינה אזיתרומיצין – בניגוד לציפרוקסין או לטאריויד המומלצות בד”כ למטיילים ושאינן בטוחות בהריון.

בהריון לא מבצעים פעילויות אתגריות – לא מטיילים בגובה רב, לא עושים סקי ולא צוללים. די ברור לא?

הפרכת אמיתות קלוקלות:

א. אין תשעת אלפים סוגי מלריה. יש בדיוק חמישה. יעילות התרופות למניעת מלריה גבוהה ביותר ועומדת על הרבה מעל ל-90%. ולא, התרופות למניעת מלריה אינן גורמות להתקרחות, אינן פוגעות בכבד, ושיעור הפסיכוזות המופיע עם נטילת לריאם הוא בערך 1:10,000 (כלומר למי שיהיו כאלה – כדאי גם לגשת לדוכן מפעל הפייס). תופעות לוואי מהתרופות למלריה יש בעיקר לישראלים שנוסעים להודו ולא לוקחים את התרופה.

ב. תאילנד הינה עדיין מדינת עולם שלישי, למרות השחיקה שחלה בתפיסתה ככזו. נוסעים רבים סובלים משלשול מטיילים בתאילנד, וכללי ההקפדה על היגיינת מזון ומים נותרו בה בתוקף.

ג. תכשירים מתאימים כנגד עקיצות יתושים קונים בארץ ולא בניכר. הדבר נכון גם לגבי תרופות. סיכוי טוב שמה שתקנו בעולם השלישי יהיה מזויף ואף מסוכן.

ד. אם שותים הרבה אלכוהול כשמשלשלים לא מחטאים את המעיים. צריך לקחת תכשירים מתאימים כנגד שלשולים קלים או אנטיביוטיקה כאשר השלשול קשה, ממושך או מלווה בחום או בדם.

ה. הסיכון לתחלואת מטיילים קשור ליעד, ולא לרמת המלונאות. כלומר, אם אוכלים נקניקייה עסיסית בדוכן פינתי עלוב בוינה, הסיכון לשלשל נמוך בהרבה לעומת אכילת אנטריקוט במסעדת פאר בלובי של השרתון בניגריה. מכאן, החיסונים חשובים גם למי שנוסע להודו למלונות חמישה כוכבים (הטבח לא בהכרח לן באותו המלון או רחץ ידיים). גם ליתושים, אגב, פחות משנה באיזה מלון אתם מתאכסנים.

ו. מבוגרים אינם סובלים יותר מתחלואת מטיילים לעומת צעירים. נהפוך הוא. שיעור גבוה יותר של מחלות חום ותחלואת מעיים מופיע אצל מטיילים צעירים בהשוואה למבוגרים עתירי מחלות רקע. הרפתקנות? התעלמות מהנחיות?

ז. אם עשיתם סקי באלפים הצרפתיים ולא סבלתם מסימני מחלת גבהים, אין פירושו שבאותו הגובה בדיוק באנדים או בלדאק ובסביבותיה תרגישו טוב. ממש לא. דלילות האוויר משתנה מאזור לאזור. אגב, דווקא צעירים חסונים הנמצאים בכושר טוב עלולים דווקא לסבול יותר מסימני מחלת גבהים – הם מטפסים במהירות, קלילים כאיילות, ולא מאפשרים לגוף שלהם להתרגל. כפדלאה גאה אני מזהה גם כאן יתרון בולט לאוכלוסיתינו הנגררת.

כתב וערך : ד”ר דני אלון, מומחה למחלות זיהומיות, מנהל שירות רפואי לנוסע, המרכז הרפואי תל-אביב

 

 

טיפים והמלצות של מומחים טיפים, המלצות, עצות, חוקים בתיירות שימושון תיירותי - הדפס ושמור , , , , , , , , , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים