טנטורה חול, זכוכית ומזגגה

כתבה, ערכה וצילמה: לאה פופר. מדריכת טיולי אתנוגרפיה ואומנות

צומת דור נחשולים – ביקיני צהוב אסור, רוח ותחושת אושר גדול

שעת בקר מוקדמת. אני מחכה בתחנת האוטובוס מחופת הבטון, אשר ידעה ימים טובים יותר לקבוצת מטיילי העושה את דרכה ממרכז הארץ. מביטה בחשש לשמים המתקדרים ומתבהרים חליפות ומתכננת מספר חלופות למקרה שירד גשם. אנחנו נטייל יומיים בחיפה. בחרתי להתחיל את יום הטיול במתחם המזגגה בקיבוץ נחשולים. כאן במקום הזה על הצומת בה אני עומדת מתחילים כל החיבורים לחיפה. בשבילי המקום הוא "טנטורה" וימי התום של נערותי.

נולדתי וגדלתי בבת שלמה .האירוע המרכזי של ימות הקיץ היה "לנסוע לטנטורה". אני זוכרת משאית שהייתה יוצאת מיוקנעם , עוצרת בבת-שלמה היינו מטפסים מתיישבים על אחד הספסלים ומגיעים ל"מחוז החמדה" חוף הים של טנטורה. ה"קטנים" היו נשארים ב"ים הקטן" שהיה כמו גיגית חמימה מלטפת ונעימה נטולת כל סכנה. ואנחנו ה"גדולים" הלכנו ל"ים הגדול". ה"ים הגדול" הוא המפרצון הנושק לקיבוץ נחשולים .

היה לי ביקיני צהוב קטנטן ואסור לחלוטין על ידי אימא. לכן יצאתי תמיד מהבית בביקיני הלבן הגדול המכובד והחלפתי לצהוב בים. היתרון הגדול של הביקיני הצהוב הקטן היה ביכולת לטגן את הגוף במשטחים גדולים יותר ,בסיבוביות מתוכננת מראש בשמש הקיצית בשם פולחן השיזוף. לפני החזרה הביתה הלכתי לטייל יחפה על גבעת הסלעים הסמוכה. מידי רגע עצרתי להוציא קוץ ,לגלות חפץ שבא ממקומות רחוקים ובעיקר לשאוף את הרוח הקרירה . חלפו הרבה שנים עד שלמדתי כי טיולי נערותי היו על תל דור. וכי דרכתי על היסטוריה . כל דעתי הייתה נתונה ליופיו עוצר הנשימה של המקום. היה לי סלע "שלי". ממנו צפיתי על הגלים המתנפצים חוזרים אל הים וחוזרים שוב ברעש גדול אל הסלע. ואף פעם לא הבנתי איך זה ממש קורה. מאיפה מגיעים כל המים הלאה ולמה הם נעצרים דווקא כאן? (עד היום אני לא מבינה). לקראת השעה 12.00 היינו עושים את דרכנו ל"חניון הגדול" למצוא את המשאית אשר הפכה עם השנים לאוטובוס. לימים, עשיתי את הדרך עם אופניים מבת שלמה לטנטורה הרוח השיבה את נפשי ואושר גדול של תחושת חופש , מרד והעזה מלאו את ליבי עד הגיעי לחוף הים.

והבקר , כאשר הביקיני הצהוב שמור כפריט אספני לימים אחרים מוצנע בין ערמות בגדים אחרים אשר לעולם שוב לא יעלו עלי. אני מחכה למטיילים שלי. אני רואה את האוטובוס הגדול והאדום ויום הטיול מתחיל.

 

הברון  רוטשילד רוכש קרקעות ומתכנן יזמות כלכלית

בסיומה של שנת 1882 נקלעו כל מושבות העלייה הראשונה למשבר כללי קשה. חוסר יכולתם להתמודד עם תנאי האקלים, הקרקע והחראתים שלא פינו את האדמה. הביא את המושבות בפני החלטה קשה לעזוב או לפנות לבקשת תמיכת הברון רוטשילד. אנשי המושבות שלחו את יוסף פיינברג צעיר משכיל מראשון לציון לבקש מהברון הלוואה לחפירת באר. ב18 באוקטובר שנת 1882 לאחר מאמצי תיווך רבים של מיכאל ארלנגר והרב הראשי צדוק כהן התקבל יוסף אצל הברון וקיבל הלוואה בסך 25.000 פרנקים. ב28.9.1882 ניפגש הרב שמואל מוהליבר בתיווכם של מיכאל ארלנגר והרב צדוק כהן עם הברון. המפגש  עם הרב מוהליבר חייב את הברון הצעיר , אשר מעורבותו בנושאי הקהילה היהודית בפריס נסתכמה בחברות במועצת יהודי פריס ובחברת כי"ח. למתן התייחסות לבעיה היהודית. הברון היה מודע לפרעות 1881 ולצורך במתן תשובה למעמדם של היהודים בתקופה של הקצנת יחס השלטונות אליהם. הברון הסכים לממן הקמת מושבה קטנה בארץ ישראל. תנאי המימון כללו את אופי המתיישבים התנאי:  צעירים חסונים אשר מכירים את עבודת האדמה. לימים הקימו את המושבה עקרון.  הסכמתו של הברון להקמת המושבה ולמתן הלוואה הביאה בתיווך אינטנסיבי של מנהיגי הקהילות היהודיות להחדרת חשיבות מעורבותו בהתיישבות עתידית בארץ ישראל.

הקמת "ועד העזרה הכלכלי" עם אחיו הבכור אלפונס אשר היה הממונה על ניהול הבנק היו הצעדים הראשונים למעורבות ההולכת וגדלה בהתיישבות בארץ ישראל. הברון ניסה לעזור למציאת פתרון לגלי ההגירה הגדולים של היהודים ממזרח אירופה לאחר הפוגרום על ידי עזרה בבניית תשתיות כלכליות אשר ישברו את הדימוי של היהודי אשר אינו יודע יכול או רוצה לעסוק בעבודת אדמה . בשנת 1881 נעתר לבקשתו של קרל נטר ועזר בבניית בית מלאכה לבורסקאי  על אדמת מקווה ישראל. ובניית תכנית רחבה להקמת תשתיות התיישבותיות מאורגנות בארץ ישראל .מותו של קרל נטר ב-2 באוקטובר שנת 1882 הביאה להפסקת הרעיון. 

חוקרים רבים מתלבטים בשאלה באשר לסיבות למעורבות הברון ובעיקר בבחירת מושאי השקעתו. חוסר מידע כתוב על דרכי קבלת ההחלטות על ידו אינם מאפשרים להבין באופן מוחלט את תהליכי קבלת ההחלטות אך בראיה של מרחק בזמן ניתן לאמר כי מעורבותו כ"נדיב ידוע" המנסה להצניע את שמו ופעילותו הלכה והתרחבה  בארץ-ישראל. כאשר מטרותיו העיקריות היו בניית תשתיות כלכליות ושינוי הדימוי של היהודי בגלותי אשר אינו מסוגל לעבד אדמה או לנהל את חייו באופן עצמאי מתוכנן , כלכלי ומודרני.

המעורבות הגדולה שלו בתהליך עיבוד האדמה והתאמת גידולים מתאימים. הביאה לשליחת מומחים חקלאיים ומציאת גידולים מתאימים. גידולי ענבים התאימו לאדמת שתי המושבות ראשון לציון וזכרון יעקב. הצלחת גידולי הכרמים הביאה להרחבת הנטיעות ולהתפתחות הרעיון של ייצוא היין לקהילות היהודיות בעולם.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

 

בניית היקב הראשון החל בשנת 1889 בראשון לציון . היין הוכנס מטעמי כשרות לבקבוקים סגורים ונשלח לפולין ורוסיה וזכו להצלחה גדולה. אנשי ראשון לציון השתתפו בהזמנת הברון בתערוכת יין בפריס . היקב נקרא כרמל מזרחי הלוגו נלקח ממסע המרגלים ספר במדבר י"ג כ"ג "ויישאוהו במוט בשניים". בעיית שנת השמיטה נפתרה על ידי רבה הראשי של יפו נפתלי הרץ המתיר מכירת האדמה לנוכרי היתר אשר חוזק על ידי הרב קוק. הצלחת הגידולים וגידול בכמויות היין הביא לצורך בהקמת מפעל בקבוקים בארץ תחת הבאת הבקבוקים מצרפת. ההחלטה נתקבלה על הקמת מבנה בחוף טנטורה הקרובה לזיכרון יעקב . המאזכרת את ראשית גילוי הזכוכית.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

טנטורה חול, זכוכית ומזגגה

הצלחת גידולי הענבים וכמותם ההולכת וגדלה חייבה מעבר להקמת יקב גם דרך לייצא את היין בבקבוקים שקופים ומיוחדים. הצורך בבנית מפעל זכוכית עלה מספר פעמים בפגישות בין פקידי הברון ונציגי היישוב לברון. בשנת 1893 החליט הברון לרכוש 200 דונם קרקע להקמת מפעל זכוכית. הקרקע נרכשה מהאפנדים ליד טנטורה. בחירת המקום נבעה משילוב כמה גורמים. קרבתו למושבה זכרון יעקב. מיקומה ליד נמל קטן היכול לאפשר שיווק או הבאת חומרי גלם נידרשים ובעיקר המידע המוקדם ההיסטורי על גילוי הזכוכית באיזור חופי הים התיכון. בשנת 1893 החלה בניית מבנה עצום מימדים במושגי הבניה של שנת 1893 בארץ- ישראל. מבנה בנוי מאבני כורכר בעל שלושה משולשים אשר חילקו את המבנה לשלושה חלקים מחופי רעפי מרסיי. ליד המזגגה הקים הברון מעין מושבה קטנה אשר כללה מבני מגורים למומחים אשר הובאו מצרפת (בין 6 ל8 ) לפועלים היהודים ובני משפחותיהם (מספרם נע בין 25 ל-35) מבנים למגורי הערבים מטנטורה (מספר לא ידוע). על שפת הים ליד תל דור קמה מושבה קטנה סביב מפעל המזגגה. למנהל המזגגה ניבחר על ידי הברון צעיר יהודי משכיל בשם מאיר דיזנגוף. הכל העיד על הצלחה עתידית.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

 

מאיר דינזגוף כימאי בשרות תעשיית הזכוכית

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

בפברואר שנת 1935 מצא מאיר דיזנגוף כוח לענות בכתב לכל אלפי השואלים בשלומו…." מיום שחלפה הסכנה והחלו ימי ההבראה אני מקבל יום יום ביטויי חיבה מכל שורות העם מתל אביב ומחוצה לה וגם מחוץ לארץ מכתבים, טלגרמות ביקורים. פרחים- כלם מביעים את הדאגה הגדולה שדאגו לחיי בימי המשבר ואת השמחה לאין קץ להחלמתי". דר' מרדכי נאור,,יחי ראש העיר מאיר דיזנגוף", קטלוג, מוזאון ארץ-ישראל, תל-אביב,2009,עמ'192. לא כך  החל מסעו של דיזנגוף הארץ-ישראל. פרשה עלומה בחייו אשר נוטים לשכוח אותה- פרשת ניהול המזגגה בטנטורה.

מאיר דיזנגוף נולד בכפר אקימובצי בבסרביה. עד גיל 15 למד ב"חדר" ואצל מורים פרטיים. סיים גימנסיה בקישינוב ובשנת 1882 התגייס לצבא הרוסי ושירת כעורך עיתון צבאי בז'יטומיר. לאחר גמר שירותו הצבאי עבר לאודיסה והיה פעיל בארגון המחתרתי נרודניה ווליה (רצון העם), שהיה מעורב ברצח הצאר אלכסנדר השני. עקב פעילותו נאסר ע"י השלטונות בשנת 1885 וישב במאסר 8 חודשים. בעת מאסרו הגיע למסקנה כי גאולת העם היהודי תיתכן רק במולדתו הקדומה. בצאתו מהכלא הצטרף לתנועה הציונית  והקים סניף של אגודת חובבי ציון בקישינוב, לאחר שנפגש עם פינסקר ולילנבלום. בשנת 1907 יצא לפאריס שם למד שלוש שנים כימיה, והשתלם בייצור זכוכית באוניברסיטה של ליון. החיבור בינו לבין הברון רוטשילד אשר שמע על הצעיר המוכשר המשכיל המייצג את ה"מודרנה" ואת ה"יהודי החדש" היה הדרגתי. הברון אשר ניהל יקב גדול בקרבת מקום. החל לדון עם דיזנגוף על האפשרות להקים מפעל לבקבוקים בארץ ישראל . דיזנגוף ראה חלון הזדמנות מרתק עבורו לשלב את חיבור לארץ ישראל ולהקים עם הגעתו מפעל זכוכית תחום אשר היה חדשני בכל המובנים בעת החדשה של ארץ ישראל. הברון מציג בפניו מספר מומחים אשר יעלו איתו לארץ ישראל ויעזרו לו בתכנון המבנה ובמציאת המרכיבים הפיסקליים הנכונים להכנת הזכוכית מהחול הקיים ליד המזגגה. (על הזכוכית היסטוריה, חומרים ויוצרים ראה מאמר )

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

בשנת 1892  דיזנגוף מגיע לחופי יפו נשאר ביפו מספר ימים וממשיך בעגלה למושבה זכרון יעקב. הוא מתקבל על ידי פרנסי המושבה המתלהבים ממטרת בואו ומבטיחים לעזור לו בתהליך ההקמה. דיזנגוף יורד בעגלה לכפר הערבי פורדיס וממשיך בדרכו לכפר הערבי טנטורה.  כפר קטן אשר אין תעוד מדוייק על מייסדיו משערים שהיו מהגרים מהודו מאיזור טנטור בהודו אשר ראו את חודו של תל דור אשר הזכיר להם כובע מחודד = טנטורה. חשיבות המקום עלתה בתקופתו של דארה אל עומר אשר מעמיק את הנמל הקטן מייצא בו כותנה. גם נפוליאון ראה בנמל הקטן מקום חשוב לאספקה לצבאותיו הוא משאיר חיל אספקה בדרך לעכו ובשובו ממנה משאיר ציוד רב בין חולות המפרץ. הברון בוחר בעזרת נציגיו את המיקום בשל אותן סיבות  נמל קטן היכול לעזור לייבוא וייצוא סחורות. חול המתחבר היסטורית למקום גילוי הזכוכית וקרבה למושבה זכרון יעקב. כאמור הכל הבטיח טוב. דיזנגוף בעזרת המומחים הצרפתיים והפועלים היהודים והערבים בונים את המזגגה בהתאם לתכניות של מפעל דומה של הברון בצרפת. הבניה מתקדמת בקצב טוב. משפחות עובדים נוספות מצטרפות בתי מגורי המשפחות הולכים ומסתיימים. סביב המפעל מתגבשת קהילת עובדים ומשפחות.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

 הניסיונות הראשונים בהפקת זכוכית  מעידים כי הולכת להיות בעיה. תרכובות החול אינם מכילים את המרכיבים מהם ניתן ליצור זכוכית שקופה. הברון שומע על הבעיה ומחליט לעזור ושולח חול מבלגיה. שילוב החול עם המרכיבים הנוספים נתרן ואפר אינם מביאים לתוצאות המבוקשות. הברון אינו מרים ידיים כל הצוות ממשיך לנסות למצוא את החומר החולי הנכון. חוסר רצונם של המומחים הצרפתים לגלות את סודות התרכובות מכבידים על דיזנגוף בתהליך מציאת הפתרון. גם חייו האישיים סובלים מהמקום. אשתו צינה חיה ילדה את ביתם הבכורה. התפשטות מגפה הכולרה בין העובדים פגעה גם בבת הקטנה. רופא המושבות דר' הילל יופה עושה את דרכו מספר פעמים רכוב על סוסו לטנטורה . כל מאמציו להציל את הילדה הקטנה נכשלים . על פי בקשת הברון שולח דיזנגוף את אשתו ובתו לפריס. בתו נפטרה ואשתו לא ילדה יותר. כל הסימנים העידו על נקודת התחלה נכונה אשר הלכה והתפרקה על כל מרכיביה. כעבור חמש שנים מחליט הברון לסגור את המפעל. העובדים נותרים במקום עוד פרק זמן קצר ולאט המקום הולך וננטש. דיזנגוף חוזר לאירופה . נסע לאודסה והקים מפעל זכוכית. ובמקביל המשיך את פעילותו הציונית אשר תביא אותו להחלטה לחזור שוב לארץ. ב16 בספטמבר שנת 1904 עלה שוב לארץ והוא מתחיל את מסעות חייו אשר יביאו אותו להיות ראש העיר העברית הראשונה.

 

מבקבוקים שחורים למוזאון

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

המבנה עצום הממדים הלך ונהרס. עם סגירתו הועבר הציוד המכני לאתרים שונים בארץ. גג הרעפים העצום נעלם. והמבנה הלך ונהרס. שמונים שנה עמד בשיממונו עד אשר התקבלה החלטה של אנשי הקיבוץ עם קומץ משוגעים לדבר להפוך את המבנה ייחודי הזה למוזאון. החיבור בין משלחות ארכיאולוגיים יבשתיים וימיים אשר ראו בתל דור נקודה היסטורית חשובה על תוואי חופי הים התיכון העלאתה ממצאים רבים יבשתיים וסקרים תת ימיים. הרחבת המחקר, הקמת מרכז לרפאות , פרסום מאמרים ובעיקר מחקרים חדשים הביאו מחד לאוסף פריטים גדול מאד במחסנים ולצורך לסדר, לקטלג ולהפוך את הממצאים נגישים לקהל הרחב. בשנים האחרונות הצליחו להחזיר לקומת הגג את הרעפים וצורת המבנה לבאים מקרוב ומרחוק שלמה. קיימים אין סוף רעיונות לשימוש בשטח העצום של הגג.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

ייחודו של המוזאון בשימוש הנכון באדריכלות המבנה. כל חדר יועד במקור לשימוש בתהליך ייצור הזכוכית .חדרי הכנת החומרים, חדרי התנורים, העיבודים. הלבירינט התעשייתי הפך לחדרי תצוגה. השמירה של המעצבים על אופיו של המקום מבלי לשנות את , ליפות או לכסות את אבני הבניה תואמת את רוח המקום. חדרי התצוגה נותנים למבקר מסע מרתק בזמן. החל מחפירות הארכיאולוגיות המחזירות לתל דור . דרך תמרוקים, תעשיית פתיל התכלת, כלי נשק מתקופת נפוליאון, מטבעות ופסיפס נפלא של אל היין מהמאה השביעית עם אבנים זעירות ומגוון של גוונים העשויים מאבנים טבעיות וחלקי זכוכית.

מוזאון המזגגה מצליח להחיות באחד החדרים את תעשיית הזכוכית הקדומה . (על הזכוכית היסטוריה, חומרים ויוצרים ראה מאמר )

 

קערה צלבנית עם קמעות

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

במוזאון ישנם פריטי זכוכית מיוחדים רבים ביניהם צלחות מהמאה ה13 לספירה . מהתקופה הצלבנית. הקערה עשויה מחומר עם מעטפת מזוגגת בעיטור של פנתר וציפור הבאים מהמיתולוגיה הפרסית אשר משמעותם הרחקת כוחות העין הרעה מהמשתמש בקערה. מערכות של סמלים וסימנים מאגיים נמצאים על כלי זכוכית וכלי חרס נוספים רבים מאוסף המוזאון.

מוזאון המזגגה פינת חן היסטורית . כאשר אתם נוסעים מהצפון למרכז כדאי שתשנו מעט את המסלול תעלו על הכביש  ה"יישן" ולפני פראדיס תפנו ימינה לקיבוץ נחשולים. לכם הבאים מהדרום והמרכז כדאי לרדת מהכביש המהיר בצומת פראדיס לפנות שמאלה לעבור את פראדיס ובפניה הראשונה שמאלה להיכנס לקיבוץ נחשולים. אם הגעתם בקיץ מחכה לכם חוף קסום. אם הגעתם בחורף מחכה לכם חוף ים רומנטי, בית הארחה ובעיקר מבנה עצום ממדים עם גג רעפים אדומות. תכנסו . מחכה לכם הפתעה גדולה.

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

מזגגה בטנטורה. צילמה לאה פופר

כיום כאשר חברות נופלות מניהול כושל. כדאי לתת את הדעת להתחלות הגדולות . לחלומות וליזמות הכלכלית של ארץ-ישראל של סוף המאה התשע-עשרה.

 

מידע למטייל

המוזאון פתוח בימים:

ב-ה שעות: 09.00-14.00

יום שישי וערבי חג : 09.00-13.00

שבת וראשון: סגור 

אתר מוזיאון המזגגה

טל: 04-6390950
פקס: 04-6292707
[email protected]

מוזיאון המזגגה

איך להגיע

כמאתיים מטרים אחרי צומת פרדיס לכוון צפון (ע"ג כביש 4), פנו שמאלה לעבר קיבוץ נחשולים ומושב דור. המשיכו ישר כשני קילומטרים וחצו מסילת רכבת. עוד ישר בהמשך תגיעו לחנית חוף דור. החנו את הרכב בחניה והיכנסו רגלית דרך שער הקיבוץ הצהוב (לפתיחה לחצו על האינטרקום משמאלכם וציינו כי פניכם למוזיאון המזגגה).במידת הצורך ניתן לצלצל למוזיאון: 04-6390950.

 

  

להתראות בדרכים הטובות

לאה פופר, מורת דרך

מרצה וחוקרת תרבויות ואומנויות נעלמות

בונה ומדריכת טיולי אתנוגרפיה ואמנות בארץ ובעולם

[email protected]

www.leapopper.co.il

048377899 נייד:0505287437

 

 

אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים היסטוריה בישראל מסלולי אתנוגרפיה ואומנות מקומות ואזורי מומלצים למטייל בישראל טנטורה, מזגגה

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים