לאורך הפירנאים הצרפתיים – ולא רק טבע

נכתב ע”י יגאל שלהבת, מטייל עצמאי וצלם טבע ונוף

חוף אוקיינוס ממערב והרים גבוהים במזרח הם מרשם לטיול מצוין. מפלי מים מכל עבר וסוסים שמסתובבים חופשי בטבע, נחלי מים הרריים ומעברי הרים אתגריים ביניהם. הרי הפירינאים  בין ספרד לצרפת – והפעם מהצד הצרפתי.

 

יצאנו מעיירת מעיינות המרפא Cauterets שבצרפת. ההכוונה לא הייתה ברורה ולכן נסענו לפי הרגש למעלה ההר בכביש D920. בצד ימין הרעים רעשו של מפל כשהנחל נעלם לרגע מתחת לגשר שעליו עמדנו. צילמתי בהתלהבות ונפרדתי בצער מהמפל כשאני עדיין לא יודע את שצפוי בהמשך. למעשה, “נאלצתי” לעצור כל כמה מאות מטרים, לרדת מהרכב ולצלם מפלים שוצפים יותר ומרשימים יותר. ככל שעלינו בגובה נוספו עוד ועוד מפלים ונחלים פראיים. בשלב מסוים הבחנו במכוניות שחונות בצדי הדרך, נצמדים לשיחים. וכבר חניון גדול לפנינו, ואופס, צריך לשלם על החניה. מסתבר שגם הצרפתים משתדלים להימנע מתשלום החניה.

ממשיכים ברגל לכיוון “גשר ספרד”, שם שמבטא את הקרבה לגבול, ואני מרגיש שנכנסנו לגן עדן. ככה דמיינתי את גן העדן שלי: צוקים צבעוניים, מפלים ומים מכל צד ועבר, גדולים שמרעישים, וצנועים שנחבאים בין הסלעים, והכל ירוק שמשתלב ברסס המים ובצבע הטורקיז שנשקף מהמים, ממש להתעלף… אנחנו מנסים לספוג את המראות והקולות ולהטמיע אותן לתוכנו. המשך הדרך מוביל לרכבל ספסלים שמוביל אותנו בדממה בין צמרות של עצי האשוח למעלה ההר, ולאחר הליכה קצרה מגיעים לאגם אלפיני (Lac de Gaube). האגם שהוא די קטן בעצם, אבל מרשים בהרים שמכתרים אותו ומבודדים אותו מהעולם שמסביבו, מה שיוצר תחושת שלווה עמוקה, כך שהתחפרנו לנו בתוך הדשא ונדמה לי שאפילו נרדמנו.

ועכשיו קצת סדר, אנחנו בהרי הפירינאים המפרידים בין צרפת לספרד מהאוקיינוס האטלנטי ועד לים התיכון שלנו. רכס ההרים בעיקרו ירוק יותר בצדו הצפוני- הצרפתי. במערב –ארץ הבסקים עם עיירות החוף , ומזרחה יותר, דרכי עולי הרגל לסאן סבסטיאן ולורד , אתרי סקי, אגמים, מערות נטיפים, וכמובן, הפארק הלאומי של הפירינאים יוצרים מגוון נופי רחב, חוויה למטיילים הפושטים על נופיו ואנחנו ביניהם.

ניתן לנסוע בין האתרים במישור, או בדרכי ההרים שהן מגוונות יותר, מעניינות ועם נופי הרים פראיים וגם מאתגרות יותר. הדרכים בטוחות אמנם אך יש לנסוע בערנות מיוחדת.

יש להתחשב בכך שבגלל תוואי הדרך צריכת הדלק ברכב גבוהה יותר ותחנות הדלק נדירות יותר, ולא רק לרכב אלא גם המסעדות מרוחקות זה מזה וכדאי להיערך בהתאם. מומלץ לעצור לאורך הדרך , לפרוס מפה ולאכול באגט מלא בכל טוב ולראות את הצד היפה של החיים. במהלך הנסיעה עוברים במעברי הרים גבוהים וכשמשקיפים מלמעלה החוויה אדירה. נזכיר את (Col d’aubisque) שבו ניתן לראות סימונים על הכביש המיועדים לרוכבי טור דה פראנס. מדי פעם חולפים רוכבי אופניים המגיעים לפסגה וכל הנוכחים מוחאים להם כפיים על הפגנת היכולת הפיזית ותעצומות הנפש הנדרשות להישג כזה.

*אחת האטרקציות החשובות בסביבה היא העיר לורד (Lourdes) שנחשבת לאתר הנוצרי המפורסם ביותר בעולם לעליה לרגל ולרפואת חולים. היא יושבת במקום שבו התגלתה יכולת רפוי ניסית לפי סיפורה של נערה שגרה במקום והמערה שבה קרו הדברים היא מרכז ההתרחשויות ובמקום קתדרלה מפוארת. היינו במקום בזמן ההתוועדות של אלפי חולים שבאו לחפש מזור לחולייהם בכוח האמונה וכולם צועדים/נדחפים בעגלות/מיטות כשהם מתפללים בדבקות. רפואה שלימה.

מעבר לקתדרלה, העיר מעניינת בזכות עצמה ומרובת אתרי ביקור, אלא שבתקופת העלייה לרגל שומר נפשו ירחק כי המחירים מטפסים גבוה יחד עם האמונה ומקומות במלונות אין.

האטרקציה המרכזית בפירינאים היא זירת גאברני (Cirque de Gavarnie), עמק מוקף בהרים גבוהים ומושלגים ומפלי מים הזורמים מכל כיוון. מחנים את הרכב בכפר גאברני והולכים לאורך הנחל   לכיוון דרום, הליכה קצרה. ככל שמתקרבים לאתר, תחושת הצניעות גדלה לנוכח מעשי הבריאה וגובה ההרים העוטרים את הזירה הירוקה המחורצת בנחלים. המפל הגדול שגובהו 420 מטרים נותן תחושה על גודלו של המקום. ניתן להגיע למפל בהליכה קלה יחסית ולהתרשם מהעוצמה של הטבע. סוסים שחורים מטיילים חופשי מסביב ואפשר ללטפם בזהירות.  ניתן לנסוע להרים שסביב לזירת גאברני ולהשקיף מלמעלה ולהעצים את החוויה. כשאני כותב שורות אלו ונזכר במראות המקום, המילים דלות מלתאר את עוצמת הטבע במקום, ולך תאר במילים עוצמה של מפל מים ענקי.

באחד מימי טיולנו היינו בדרכנו למבצר (Fort du Portalet) החולש על הדרך לספרד, החלטנו לעצור לארוחת צהריים בטבע. הסתכלתי מסביב ונתקלתי בצוק סלע ענקי במעלה ההר, כקילומטר מאתנו. זה מקום מצוין כדי להוריד את האוכל ולהתחבר לנוף. רינת הסכימה בהתלהבות, וכבר הרכב מגרגר מרוב מאמץ בעליה ועוד 200 מטרים ובטני מחכה לפרס הצהריים. חלפנו על פני זוג מטיילים עם תרמילים שנראו שמחים להסעה. שאלתי בסקרנות, לאיפה הם הולכים בהתלהבות שכזו? ממש כ 500 מטרים מכאן יש שמורת טבע מומלצת וכדאי לכם לבוא. את ארוחת הצהרים כבר אכלנו במקום מפתיע שלא חלמנו עליו ונקרא פלטו סנשז ליד (Lescun). המקום הוא מישור שמוקף הרים ומפלים מכל עבר, סוסי הרים נמוכים טיילו חפשים מסביבנו ואנחנו ישבנו עם הזוג הצרפתי ואכלנו את ארוחת הצהריים יחד כשאנחנו לומדים זה על זה.

הגענו לכפר בסקי נחמד בשם סאר (Sar) שמשמש בד”כ כבסיס יציאה לטיולים בסביבה, אבל אנחנו הגענו בגלל הרכבת החשמלית שנקראת (La petit Train de la Rhune) שמובילה לפסגת הרן בגובה של 900 מ’. נדחקנו לקרון ומצאתי את עצמי מול תינוק שבוהה בי בתימהון. ציפיתי לנוף מרשים יותר אבל היינו צריכים לחכות לרכבת הבאה, כך שהתפשרתי על התינוק. הרכבת מטפסת באיטיות בין שדות החקלאים ונוף ההולך ונעשה סלעי ככל שמגביהים. נוף הפסגה שווה את הטרחה וחוף האוקיינוס האטלנטי נפרש לרגלנו כמו גלויה. שדות החקלאים מצד אחד,  היערות וההרים מצד שני ומשפחת נשרים שמחפשת טרף מעצימים את החוויה. לפני החזרה לרכבת כדאי לקפוץ למסעדה ולטעום משהו שמשתלב בטעם הנוף.

ישנן ערים ועיירות, וכפרים רבים לאורך המסלול. הערים והעיירות לאורך העמקים או לחוף הים, ואילו הכפרים במרומי ההרים. קשה לקבוע על איזו עיר או עיירה עדיף להשקיע את הזמן וזה תלוי בגורמים נוספים. אנחנו מעדיפים את אלו שקרובים לטבע ולמים. העיירה הבסקית (Saint-Jean-de-Luz) חביבה ותוססת, מסבירת פנים לאורחיה. התחילה את חייה ככפר דייגים ממשיכה את המורשת במסעדות דגים ולא רק, חנויות, מדרחובים עם חנויות מותגים, קזינו ואתרי בילוי לכל אחד ובעיקר טיילת מקסימה הצופה אל האוקיינוס הכחול. בקצה הדרומי של העיירה, בכניסה למפרץ ניצב מבצר מהמאה ה 17 (Fort de Socoa) שנבנה במאה ה17 כנגד פלישה ספרדית. במקום חוף רחצה. מרחק קצר דרומה יוביל לחוף פראי ומיוחד בתצורתו שנראה כמדפים צמודים זה לזה.

צפונית יותר נמצאת ביאריץ (Biarritz) עיירת קייט מהמפורסמות באירופה שאירחה מלכים ואצילים בתקופתם וסלבריטאים חסרי תואר מאוחר יותר. כדאי לבקר ברובע העתיק ובמוזיאון הים והשוקולד.

באיון (Bayonne) – בירת חבל הבסקים. שני נהרות היורדים מההרים מתנקזים אליה. במקום אתרי ביקור ומוזיאונים. אגב, במקום המציאו את המחבר שמחבר כידון לרובה וכן לשימושים אחרים שנקרא במקומותינו ביונט.

*איך מגיעים: אפשר מסאן סבסטיאן בספרד, אפשר מבורדו ומרסיי בצרפת וכדאי לשלב עם מסלולים נוספים.

*מתי נוסעים ? מתי שאפשר. עדיף בקיץ בגלל מגבלות שקשורות למזג האוויר. חלק מהכבישים סגורים בחורף ואלו שפתוחים מיועדים לבעלי הניסיון בדרכים מסוג זה.

כפי שכתבתי כבר, קשה לתאר אתרי טבע מדהימים במילים ולכן צריך לחוות אותם באופן אישי בחושים של כל אחר. אז קדימה לדרך וסעו בזהירות.

תיאורי המקומות הן רק דוגמיות לדבר האמיתי ויש ספרים והצעות למסלולים בשפע. תדעו כבר איפה למצוא.

יגאל שלהבת

[email protected]

אזורים פופולאריים הפרינאייים מידע תיירותי צרפת , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים