למה לבקר, בעיירת הספא הציורית קרלובי וארי שבצ’כיה?


263,669 פעילויות בלמעלה מ 600 יעדים במחירים מיוחדים Viator

כתב וטייל, עידו ענבר

תמונת כותרת: ondraposp via Foter.com / CC BY-SA

חידה: מה משותף לשחקן ליאונרדו דיקפריו, לחיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל, למשורר הוגה הדעות גתה, למייסד הרפובליקה של טורקיה אטאטורק, ולמלחין לודוויג ואן בטהובן?

הצטרפו גם אתם לרשימת המבקרים המרשימה של עיירת הספא והמרפא קרלובי וארי, צ’כיה.
אי אפשר להבטיח כי גם לכם נכונים חיים של גדולה ותהילה, אבל בהחלט חוויה של תיירות מוצלחת ואולי אף שיפור בבריאות הכללית, ואת זה מבטיחה העיירה קרלובי וארי, ומקיימת בגדול!

סוד הבריאות הצ’כי: עיירת-המרפא קרלובי וארי, ושיהיה לכם לבריאות!

אתחיל ואומר שנופש בקרלובי וארי יכול להיות בדיוק מה שכל ישראלי ממוצע צריך, ומסיבה זו בדיוק אפשר ממש להשתגע שם. מדובר במקום מרפא. לבוא. לנוח. ולהירפא. לא להשתולל. לא לחפש גירויים. לא לחפש פיתויים. לא להתרוצץ כל היום. לנוח. לנשום. לשתות מי מרפא. לקבל עיסויים וטיפולים, ולגלות שלווה פנימית. אם כל ישראלי יקבל חופשה ממומנת בקרלובי וארי פעמיים בשנה, לשבוע כל פעם, יהיה הרבה יותר טוב פה. ואחרי שזה נאמר…

קרלובי וארי כנראה אינה היעד המועדף לכל תייר ישראלי ממוצע, מה גם שהתייר הישראלי הממוצע לא גילה אותה. חובבי השקט והשלווה ייהנו, אוהבי הבריאות והאוויר הצח גם כן, אוהבי הצעידה ואוהבי הטבע והיערות ישמחו עד מאוד, וכמובן – אלו שבאמת צריכים תקופה של ריפוי ועידוד הבריאות – ייהנו עד מאוד ואולי אף יחלימו מבעיות לא פתורות בבריאות שלהם. מופעי תרבות אינטימיים, פסטיבל סרטים בינלאומי,

קרלובי וארי – יעד תיירותי מפתיע ומרפא.

הדרך היפה והקצרה (פחות משעתיים) מפראג לעיירת הספא קרלובי וארי (Karlovy Vary) לוקחת את המבקר למסע בזמן ובמרחב, למקום שליו יותר, משונה יותר, ויפה הרבה יותר מהבירה הצ’כית, שזוכה גם היא לשבחים על יופייה ממבקרים ששבים שנה אחרי שנה (ומאלפי ישראלים שרכשו בה דירות לצרכי השקעה בזמנו, וכנראה בצדק).

את הדירות של מרכז העיירה קרלובי וארי דווקא לא מנהלים ישראלים, אלא הרוסים, שקריסת ברית-המועצות ב-1991 הובילה לשגשוג העסקים שלהם, כולל ניהול עסקי התיירות השוקקים בעיירה.

מעניין לגלות כי למרות הסמיכות לגרמניה, ואף ההשתייכות לגרמניה הנאצית תחת הסכמי נירנברג, אין לגרמנים כל אחיזה במקום, ככל הנראה מאחר שהתושבים הגרמנים סולקו ורוכשם נושל ללא פיצויים לאחר ועידת פוטסדאם.

בקארלסבד, הלו היא קרלובי וארי, התקיימו לא פחות משני קונגרסים ציוניים, תחת נשיאותו של חיים ויצמן.

הקונגרס ה-12 במספר – שם אושרה הקמת “קרן הייסוד” והרכישה וההתיישבות באדמות עמק יזרעאל, והקונגרס הבא אחריו, ה-13, שם הוחלט בדבר הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, ודובר באופן ביקורתי על העובדה שההנהגה הציונית משתפת פעולה בנינוחות עם השלטון הבריטי. מאז הוקמה האוניברסיטה, עמק יזרעאל כבר יושב כמעט עד אפס מקום, והבריטים נטשו והשאירו אותנו עם מערכת חוקים מיושנת ולא מעט צרות…

בסופו של יום, את המים החמים לא מעניין כל-כך מה המצב הגיאו-פוליטי באזור, ובטח שלא במזרח התיכון, והם ממשיכים לבעבע ולהציע את סגולות המרפא שלהם תחת כל שליט וגחמותיו הוא. כך קרה שמעבר לימי מלחמה, ומאז פתח בה הקיסר הרומאי קרל הרביעי את הספא הראשון באזור כבר בשנת 1350, העיירה רק פורחת ומשגשגת, וקארלסבאד הפכה ליעד חובה למשפחות האצולה האריסטוקרטית של אירופה, מה שניכר לגמרי בבנייה המקומית.

אגב אותו קרל הרביעי, הוא היה כנראה בחור משכמו ומעלה, והוביל את הקיסרות לימים של שלום. אגדות מספרות כי שם העיירה – קרלובי וארי, נגזר משמו.

מה כל כך יפה שם? הכול…

נתחיל מהמיקום. העיירה מונחת בעדנה בין גבעות ירוקות, וממבט מלמעלה אפשר להיזכר, להבדיל אלף אלפי מונים, בערי העולם העתיק, ששרידיהם הבנויים לתלפיות מתגלים מעת לעת בלב יערות באינספור גוונים של ירוק.

את הנטייה התיירותית להידחף כמה שיותר לעבר המרכז הייתי דוחק לשוליים, יחד עם בחירת מקום המגורים לחופשה שלכם, ואם תצליחו למצוא דירה במיקום גבוה על הגבעות, אני ממליץ בחום לבחור בה, ולוודא שהחלון משקיף על העמק הבריא. הדירות, אגב, מרווחות ורחבות ידיים, כיאה לדירות אצולה מן העבר, אפילו הדירות ה”קטנות” של מרכז העיר, וכל עוד נבנה המקום בימים אחרים. לא תמצאו (כנראה…) דירה שבעל הבית פיצל ל-5 יחידות כדי למקסם את הרווח, והמחירים נמוכים להחריד.

יופי מוגזם, אבל נראה לי שתסתדרו…

אגב, שימו לב שיש חניה לדירה או במלון שלכם, כי לא קל לחנות במרכז העיירה, ובשיא העונה גם במעגלים החיצוניים…

אם לקחתם דירה לתקופה, יש סופר מרשת LIDL במרחק הליכה ממרכז העיירה, שם תמצאו את כל מה שאתם צריכים הביתה במחירים נוחים למדי.

היופי, מסתבר, מדבק, וכמו באורך פלא אפילו המבנים הסובייטים מימי הקומוניזם, קוביות חסרות טעם וריח, מצליחים להפגין איזשהו חן מסוים על רקע ההרים והנהר היפה. באמת שהכול יפה בקרלובי וארי, אפילו יפה מדי.

דוגמא חסרת פרופורציה היא אותה קופסא סובייטית בטבורה של העיירה הנעימה, מלון-תרמל (Spa Hotel Thermal) שנראה כאילו הונחת שם על-ידי אורחים מכוכב אחר, ובאיזושהי סטייה אקזוטית מצליח להשתלב עם הנוף המקומי.

העיירה בורכה בנהר יפה, ולמרות ההשקעה במבנים – הגשרים אומללים למדי, ולא מזכירים את האלגנטיות של גשרים רומנטיים ומזמינים בעיירות וערים אירופאיות רבים באירופה שזכו לנהר שחוצה אותן. אולי מסיבה זו הספסלים הפזורים לאורך הנהר פונים עם הגב למים והפנים לרחובות, ובעיקר לחנויות?

הרחובות מטפסים מעלה, ואיתם גם אנחנו, כדי לגלות את אזורי המגורים. המבנים של ה”שכונות” מעוררי התפעלות. ללכת בין החווילות ולקנא: לדמיין איך חיה כאן האצולה לפני 300 שנה שמרגישים כמו שנות אור.

טירות שכאילו הוקטנו כדי להתאים עצמן לפרופורציה של שכונה ולא של בית אחוזה פיאודלית, והרי אם הייתם שולפים כל אחד מהמבנים הסמוכים זה לזה לאורך רחובות הגבעה ומניחים אותו בבדידותו בראש הר, היה הופך מיד לאטרקציה בפני עצמו.

הכול מושכר לתיירים, והרבה מאוד עומד למכירה, וביחס למחירי הדיור בישראל, וביחס לעושר והפאר של המבנים, המחירים סבירים לגמרי, אפילו מפתים.

סתם עוד דירה להשכיר.. .קרלובי וארי – תציב לכם סטנדרט חדש!

מבנים כמו גראנד-הוטל פאפ (Grand Hotel Pupp), בניין התיאטרון של קרלובי וארי והתצפית של גטה (Goethe‘s Lookout) הם רק חלק מהיופי הארכיטקטוני והמגוון של העיירה, מבנים שירשימו לא רק מביני עניין וחובבי התחום.

=

כל היופי הזה, ועוד לא נגענו בבריאות..

אומרים שהאסתטיקה והיופי משפיעים ישירות על בריאות האדם – משהו בהרמוניה האסתטית מרגיע, משחרר, ומאפשר לנפש האדם לשקוט ולרגוע לתוך עצמה, חופשייה מדאגות ומצער. אם כך, הרי שקרלובי וארי מתחילה את מלאכת הריפוי כבר מהכניסה לעיר, הרבה לפני שטועמים או רובצים במי המרפא המפורסמים של המקום.

והנה בכל זאת הרי הגענו עד כאן, והתמקמנו בדירת פאר זו או אחרת, מן הראוי שנצא לרחובות ונטעם במה מדובר. צעידה קלה לכיוון מרכז העיירה תחשוף אתכם לקהל תיירים אירופאי ברובו, צ’כים מקומיים, גרמנים, רוסים ואחרים, רובם ככולם נושאים בידיהם כוסות פטנט צרות וייעודיות, שזרבובית יוצאת מהן, לרוב כחלק מידית האחיזה, ומשם שותים את מי המרפא המפורסמים.

ברזיה בקרלובי וארי - מים חמים בטעמים!

ברזיה בקרלובי וארי – מים חמים בטעמים!

העיירה מלאה בברזיות מסודרות (כחמש-עשרה רשמיות בעיירה, ועוד 300 נביעות מפוזרות באזור) בעיצובים שונים, וכולן כוללות לוח מתכת עליו מצוינים מספר המזרקה, שמה, וטמפרטורת המים, שיכולה להגיע גם מעבר לחמישים ולשישים מעלות צלזיוס. את הכוסות המפורסמות והנפוצות תוכלו לקנות בכל חנות ודוכן בסביבה, במחירים שונים וסבירים לגמרי, אך האמת היא שמעבר לעניין התיירותי, ככל הנראה שאין צורך אמיתי בכוס המיוחדת – המים ישמרו על סגולותיהם המסתוריים גם בכוס שסחבתם מהמלון.

כסדרת המטחנה (Mill Colonnade) – מבנה די גדול במרכז העיר שמציע למבקרים לא רק צל, אלא 5 מתוך שלושה-עשר ברזי המים בעיירה, כשהטמפרטורה המרבית היא בברזיית הנסיך ואסלאב הראשון (Prince Václav I) – שישים-וחמש מעלות צלזיוס.

בעוד שכיום מבנה זה נחשב לאחד הסמלים המובהקים של קרלובי וארי, הרי שבעת בנייתו בשנים 1871-1881, ואף לאחר שהושלמה הבנייה, ספג המבנה הצר והמוארך ביקורות וטענות כי הוא מטיל דופי ביופייה של העיירה, והוא הושווה למגרש כדורת. אני נוטה להסכים. תשפטו בעצמכם.

מה הופך את המים התרמיים של קרלובי וארי לבעלי שם טוב ויכולות מרפא?

הסוד טמון לא רק באמונה, אלא בהרכב הכימי של המים שכוללים כולם כמויות משתנות של תרכובת דומה של נתרן (Na-HCO3SO4Cl). לא מצאתי מחקרים שמאששים את הטענות, אך ככל הנראה ישנם, והרי המקום פועל כבר מאות בשנים, ואנשים בעלי שם מגיעים אליו מכל העולם בכדי להירפא.

הטעמים משתנים מסביר מינוס לדי-מגעיל פלוס, ואולי זו הסיבה ששותים בשלוקים קטנים (כפי שתקראו בהוראות הרשמיות בקרוב).

הנה לפניכם סקירה קצרה של מערכות הגוף שייהנו, ככל הנראה, ממי המרפא של קרלובי וארי:

מערכת העיכול – בעיות כמו עצירות, דלקות שונות, IBS (תסמונת המעי הרגיז\רגיש), מחלת קרוהן ועוד..

כבד וכיס המרה – דלקות כרוניות בכבד ובכיס המרה, כבד לאחר פגיעה של הפטיטיס, כבד לאחר השתלה, ועוד..

מצבים מטבוליים – סוכרת, השמנת יתר, מחלת גאוט, עיכול שומנים לקוי ועוד..

מחלות ניווניות – דלקת פרקים ניוונית, ניוון בעמוד השדרה, ועוד..

בנוסף לבעיות חניכיים, בעיות שריר-שלד שונות, בעיות עור ועוד…

ואם כבר נגענו בענייני בריאות, הרי שהמקומיים לוקחים את המים שלהם ברצינות תהומית, וממליצים לא לצרוך אותם באופן קבוע, אלא כאקט תיירותי זמני או כחלק מטיפול מפוקח, ולכן ראיתי לנכון להביא לפניכם חלק מהמלצות ברורות אלו, שלקוחות מהאתר הרשמי של התיירות בקרלובי וארי :

כבדו את הוראות הרופא המלווה שלכם בכל הנוגע לכמויות ותדירות השתייה של מי המרפא

לרוב יש לשתות את מי הנביעה לפני האוכל

שתו עד 200 מ”ל בהליכה נינוחה של בין 3-10 דקות

יש לשתות במרווחים של לפחות 5-10 דקות בין מנה למנה

בהוראות שלהם הם הוסיפו גם כי יש לשתות את המים רק מהכוסות הרשמיות עם הזרבובית החביבה, אך בחרתי לשלוף הנחיה זו מהיתר. לשיקולכם.

עוד לא השתכנעתם? תראו את הסרטון…

ומה עם הספא? ובכל זאת, באנו להתפנק, לא?

המילה ספא מעוררת התרגשות בחלקנו, מראות של יוקרה, רומנטיקה ושלל הזיות. נכון, יש גם כאלו בקרלובי וארי, אבל אתם חייבים לזכור כי המקומיים לא מדברים על אופנת הספא של העשורים האחרונים, אלא על תרבות ספא ומרחצאות של מאות שנים, על בתי מרחץ שנועדו לשימור ועידוד הבריאות בלווי אנשי מקצוע, רופאים, מטפלים, ומומחים בנושא, וכוללים בעיקר שתייה של מים מרפא מקומיים.

לא מדובר באיזה ג’קוזי וסאונה על רקע בריכה מקורה עם כמה אולמות עיסוי, לרוב כשמדובר בספא, קרלובי וארי מציעה חדרי טיפול שכשמם כן הם – לטיפול, בלי הרבה “פוזה” של ניו אייג’, נרות ריחניים ומוסיקה מרגיעה. הריחות אינם של בושם, אלא של מי מרפא, והם עזים, והטיפולים נעשים לאחר אבחון והתאמה למצבכם הרפואי.

שלא תבינו אותי לא נכון:
א. יש גם ספא מפנק עם אבנים חמות ונרות וריחות טובים ומזמינים.

ב. אין מה להיבהל, אבל כדאי לשנות ציפיות, או לפחות לעשות את הדבר הכי נכון, והוא לבוא סקרנים, עם שאלה, עם מקום לקבל מסורת שרצה כבר מאות בשנים, ואולי, רק אולי הם יודעים דבר או שניים יותר מאיתנו על ספא וריפוי, ואיך הדבר נעשה במקור.

בכל זאת, זו לא סתם עיירת מרפא, אלא “ה” עיירת המרפא של האצולה של אירופה, והם בטוח לא היו פריירים של אף אחד.

יש מספר רב של מכוני ספא, וגם במלונות שונים תוכלו למצוא ספא של המלון או שיתוף פעולה עם ספא “רציני” מקומי.

ספא ווינדזור: גם אם אתם לא דוברי שפה רוסית, התמונות מדברות בעד עצמן…

בואו ותבינו את עומק העניין –

א. חלק מהטיפולים הזמינים בספא WINDSOR – ללא פגישה עם רופא (נכון ליום ביקורי בספא):

אמבטיה מועשרת-חמצן 20 דקות

אמבטיה במים מינרלים (מקומיים כמובן, לא מי עדן..) 20 דקות

עיסוי קלאסי מלא 40 דקות

עיסוי קלסי חלקי 15 דקות

אינהלציה 15 דקות

אמבט פחמן דו-חמצני 20 דקות

אמבטיית מינראלים מורית 20 דקות

אמבט סילון (ג’קוזי אישי בשפת העם) 15 דקות

עיסוי תחת המים 20 דקות

טיפול בחמצן 60 דקות

השקיית החניכיים 15 דקות

ב. טיפולים הזמינים רק לאחר התייעצות עם רופא:

מקלחת סקוטית 10 דקות

עיסוי רפלקסים 2- דקות

חבילת בוץ (עד שני מנחי גוף) 20 דקות

טיפול ברטיית כבול טבעית 20 דקות

ניקוז לימפתי 20 דקות

תרפיה מגנטית 10 דקות

פניאומופנקטור (Pneumo puncture) 10 דקות

טיפולי פניאומופנקטורה (Pneumopuncture) – לא לכל אחד.

תודו שגם אם אתם שועלי ספא וותיקים, על רוב הטיפולים פה לא ממש שמעתם, נכון? חלקם אפילו לא כ”כ נעימים. שוב, לא מדובר רק בפינוקים ומושי-מושי, אלא במהלכים מקצועיים המותאמים אישית לטיפול בבעיות פיסיות, שחרור מכאבים כרוניים ואקוטיים של הגוף, השלד, עמוד השדרה, המפרקים, מערכת העיכול, הכבד, הלבלב, הטחול, ובעצם כל מערכות הגוף, בטכניקות שונות ומותאמות במקצועיות, אז קדימה למרחצאות המרפא!

יש חבילות ספא עם מלון באחוזות מסביב לעיירה. יש מרכזי ספא לאורכה ולרוחבה, ותוכלו למצוא את המיקום, המחיר והחבילה המתאימה לכם, וקטונתי מלייעץ בנושא זה, שכן לא הייתי ביותר משניים מהם.

ואחרי ששתינו מי גופרית, ניקזנו לימפה, והתפנקנו על מקלחת סקוטית…? יש הרבה מה לראות!

לא אגע בכל המקומות והאתרים, מה גם שמסביב לעיירה כקטנה יש לא מעט פנינים, כולל עיירות אחרות. כן אזכיר כמה מהמבנים המקומיים שדורשים תשומת לב, חנות או שתיים, משהו טעים שאתם חייבים לנסות, ואפילו אתר סקי חביב וזול להפליא.

כנסיית פיטר ופול הקדושים (Saint Peter and Paul Cathedral) – בנייתה הסתיימה בשנת 1897, והיא נבנתה בהשראת כנסייה רוסית עתיקה בקרבת מוסקבה, ושופצה בשנת 2016 בסכום מרשים של 3.2 מיליון דולר. כיפת הזהב, אחת ממספר כיפות המעטרות אותה לגובה, מנציחות את הסגנון הרוסי ואת האווירה שמגיעה עימו.

מתחם דיאנה (Diana) – כמה וכמה אטרקציות פזורות במתחם זה, המקושר ברכבל ל”דאון טאון” קרלובי ווארי, שכן הוא שוכן במעלה גבעה יפהפייה, כיאה לאזור.

מתחם דיאנה – יום בילוי בטבע המקומי

נתחיל במגדל, שראשיתו ספונה במעבה היער, ומציע נוף מעולה של הסביבה, והביקור הקצר לגמרי שווה את זה. מעבר להיותו נקודת המוצא לטיולים רגליים לעוד נקודות מצפה או למעיינות החמים, תוכלו לרדת מהמגדל ולהיכנס לפארק הפרפרים הנמצא במתחם. פארק הפרפרים מציע מפגש פנים מול פנים (באמת פנים מול פנים) עם אוסף פרפרים עצום, כולל פרפרים מרהיבים מתאילנד, מהפיליפינים, ממקסיקו ואחרים, כולל כמה עם מוטת כנף של 20 סנטימטרים, אז לא להיבהל.

שעות פעילות של פארק הפרפרים (Karlovy Vary Butterfly House):

נובמבר עד מרץ – 10:00-   :00
אפריל עד אוקטובר – 10:00-18:00
מאי עד ספטמבר – 10:00-19:00

המחירים נכון לכתיבת שורות אלו נעים בין 6.25 ש”ח לילדים עד גיל 15 ועד ל-13 שקלים חדשים למבוגר, אך ניתן לבדוק באתר הבית של דיאנה את כל הפרטים הטכניים.

אתר הבית של דיאנה

=

מיני גן-חיות – אם לא הספיק לכם הנוף, האווירה והפרפרים, יש עוד מיני-אטרקציה באותו המתחם, משהו שפה היינו מכנים, ככל הנראה, פינת חי, אבל בהחלט חביב, באווירה של פשטות, ויכול להיות נחמד אם אתם עם הילדים.

כמו שציינתי, תוכלו לצאת משם לטיולי יום קצרים בהליכה, ומהלך פופולארי בקרב רבים, בעיקר עם האווירה של הבריאות בעיירה, זה לקחת את הרכבל למעלה, ליהנות מהאטרקציות, הנוף והאוויר הטוב, לצעוד לנקודת “האייל הקופץ” ואז לצעוד בחזרה מטה לעיירה.

חובבי הגלגלים יוכלו להצטייד בזוג אופניים וליהנות מרכיבה מיוערת בשבילים סלולים היטב, או לחילופין, לבחירתכם, שביל מיוער יותר, ומאתגר יותר. מפה של מסלולי האופניים גם היא באתר המסודר והנוח של DIANA (הקישור שתי פסקאות למעלה).

אחד מהטיולים הללו יכול להוביל אתכם לתצפית של צ’ארלס הרביעי (Charles IV Lookout) – 79 מדרגות ספיראליות ייקחו אתכם במעלה תצפית זו, הממוקמת 514 מטרים מעל פני הים, לא שאפשר לראות משם את הים…

המבנה החביב והקטן פתוח ללא תשלום, והגישה אליו היא דרך הרכבל ממלון PUPP (יש לרדת בעצירת “קפיצת האייל” (Jelení skok) תוך שאתם צועדים בעקבות השלטים הצהובים, או לחילופין, כפי שנאמר, בצעידה ממתחם דיאנה.

התיאטרון של קרלובי ווארי (Karlovy Vary City Theatre) – מבנה מרשים, ללא ספק, מבחוץ ומבפנים, מהימים בהם לא חסכו בהוד ובהדר, כיאה למקום שנפתח במופע של נישואי פיגרו של מוצארט. חוות הדעת מעולות, וכמובן, מי שרוצה לא רק להתרשם אלא לראות הופעה יחווה את המקום במלואו. מה שכן, כדאי להזמין מקום מראש, והאתר הרשמי לא מגיע בשפה האנגלית, אז תוכלו להזמין באתר התיירות של קרלובי וארי בקישור הבא – עמוד הזמנת כרטיסים למופעים בתיאטרון קרלובי ווארי (יש לגלול מטה לראות מה מוצע למכירה ובאיזה תאריכים).

כתובת התיאטרון: Divadelní nám. 21

מוזיאון MOSER, מורשת של ניפוח זכוכית – חברת מוזר מייצרת אביזרי יוקרה מזכוכית כבר למעלה ממאה-ושישים שנה, ומפורסמת בזכות הגביעים האלגנטיים והנחשבים שלה, מהם שתתה האצולה של אירופה. אפילו הסלוגן שלהם: “מלכי הזכוכית, כוסות למלכים” (באנגלית – כוס וזכוכית נכתבים אותו הדבר – Glass), מייצג את החברה נאמנה, עם לקוחות כמו לואיש הראשון מלך פורטוגל, האפיפיור פיוס ה-11, והסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני, ואולי בקרוב גם אתם…

מפעל MOSER  – זכוכיות לעשירים

המוזיאון מציע מפגש עם ההיסטוריה המרשימה של המפעל דרך סרטונים דוקומנטריים, קטעי אודיו, ועם תצוגה של למעלה מאלפיים פריטים.

שימו לב – יש אפשרות לראות בנפרד את המוזיאון ואת מה שהם מכנים – GLASSWORKS, מפגש עם עשיית הניפוח עצמה, ומציעים גם סיורי VIP. בכל זאת, מדובר בחברת מוצרי יוקרה.

את המחירים תמצאו באתר, ולא בנוחות, שכן האתר מעט עמוס ומגושם – אז הנה הקישור לעמוד האינטרנט של מוזיאון MOSER בקרלובי וארי – עם המחירים ושעות הפעילות של המוזיאון. תיהנו..

הכתובת של המוזיאון: Kpt. Jaroše 46/19, Dvory, 360 06 Karlovy Vary

כנסיית מריה מגדלנה (Mary Magdalene Church) – כנסייה יפהפייה, שמצאה את מקומה דווקא מאחורי המבנה הדרמטי במודרניות שלו, vridelni kolonada  (Spring colonnade או אכסדרת המעיין), שגם היא מודרנית רק יחסית למרחב. אך נשוב לכנסייה, אם מצאתם אותה פתוחה, הרי שתוכלו ליהנות גם מעיצוב הפנים המרשים שלה.

הכנסייה חדשה יחסית, שכן המבנה המקורי סבל משריפות, והיה כה רעוע, עד שפורק ונבנה מחדש ב-1733. המחמירים ירצו לרדת לקריפטה לבחון את העיצוב הגותי מתחת לאדמה, שמארח את עצמותיהם של אלו שהיו קבורים בחצר הכנסייה המקורית לפני שנהרסה ונבנתה מחדש.

הכנסייה מארחת קונצרטים בסאונד הכנסייתי המהדהד והמרשים, וניתן להזמין כרטיסים במקום או בקישור זה לעמוד הכנסייה באתר של קרלובי וארי

התצפית של גתה (Goethe’s Lookout) – הנוף המקומי עושה רושם לא רע בכלל, ולמען האמת, הוא היה כל כך מרשים לגברת אחת, הנסיכה סטפני מבלגיה, אשתו של יורש העצר הנסיך רודולף האוסטרי, עד שהיא החליטה לבקש שייבנה מגדל שיאפשר לה להציץ על הנוף מסביב.

כל זה קרה, אם קרה, אי שם בין 1888 ל-1889, והתוצאה? מגדל חביב וצנוע בגובהו (42 מ’) הנושא את שמה של הנסיכה – “התצפית של הנסיכה סטפני”. המגדל שינה את שמו עם הזמן, כולל לתצפית של סטאלין, וסיים עם השם התצפית של גטה בשנת 1957.

שימו לב שהמיקום הוא לא בלב העיר, אלא בלב היער, ולחובבי הצעידה מדובר בהליכה של 45 דקות +\-.

התצפית של גטה והנוף באזור

המגדל הגותי “מגדל הטירה” – ואם כבר במגדלים עסקינן, הרי שחבל לפספס את המגדל הזה, בן שלוש הקומות, שנבנה במקור בשנת 1358. הטירה המקורית אליה שייך המגדל נשרפה כליל בשריפה של 1604 (שפרצה, דרך אגב, ביום שישי השלוש-עשרה – ושרפה 99 מתוך 102 הבתים שהיו בעיירה!). המגדל שוחזר ב-1608, ובשנת 1766, אחרי עוד שריפה, הוסיפו לו מקמרת (ארקאדה) ממנה בורכו בתקיעות שופר וקרן אורחים חשובים אשר הגיעו לעיירה. המגדל היה גם המקום בו ערכו את הפתיחות הרשמיות של עונת הספא.

המגדל ממוקם ממש מעל רחוב Tržiště, וקשה לפספס אותו.

עם כל הכבוד למים, בצ’כיה שותים בירה!

לא כולנו בני אצולה, ולא כולנו חונכנו לשתות מכוסות של MOSER. טוב שכך – שכן דווקא בצ’כיה, שהיא מדינה עממית, מקום עם היסטוריה ארוכה, בעיקר של בירות ומבשלות מקומיות שעוברות מדור לדור כבר כמה מאות שנים – ולמרות הנוכחות האריסטוקרטית – בירה זה המשקה המקומי המולך ללא עוררין.

ממותגים בינלאומיים כמו פילסנר, ועד מותגים מקומיים כל-כך עד ששותים אותם רק בכפר בו הם מיוצרים, צ’כיה מציעה כמה אלפי סוגי בירה מקומית למבקרים ולמקומיים, או יותר נכון למקומיים, ורק לאחר מכן למבקרים, כי בירה זו גאווה, ולא מייצרים “בשביל התיירים”.

יצא לי לבלות את הערב עם מספר צ’כים פטריוטים למשעי, ובלי להתבלבל הם שותים, נשים וגברים כאחד, שש או שבע ליטרים בערב קצר, לא מהסוג שהופך למסיבה. ארוחת ערב, שיחה טובה, אולי קצת מוסיקה, והמון המון בירה.

לא מאמינים? שימו לב – צ’כיה מדורגת במקום הראשון לצריכת בירה לנפש, עם ממוצע של 142.6 ליטר בירה לאדם לשנה. ישראלי ממוצע, לצורך העניין, צורך בערך 14 ליטרים לשנה, אז תעשו את החשבון לבד.

תרבות הבירה בצ’כיה עתיקת יומין כמדינה עצמה, ובכפרים ישנן מבשלות ששרדו מלחמות עולם, חילופי שלטון ומה לא, וממשיכות לייצר בירה במתכון המשפחתי מזה מאות בשנים. המגוון, אם כך, באמת אינסופי, ואם אתם חובבי הז’אנר, כדאי שתמצאו נהג תורן צמוד.

מה שכן מתאים בעיקר לתיירים הוא ספא הבירה, חוויה… משונה? אחרת? לא יודע איך להסביר, וגם נמנעתי מלנסות, אבל נדמה שזה תפס, ואנשים טובלים בחברותא בג’קוזי מלא בבירה מבעבעת, בעודם לוגמים לחיים, ולפי התמונות לפחות, נראה שהם מרוצים למדי.

קרלובי וארי לא ידועה במבשלות הבירה שלה, אבל בהחלט במשקה מוכר אחר, משקה שמיוצר בעיר כבר למעלה ממאתיים שנה – בחרובקה (Becherovka).

 זה אכן מרגיש ככה…

בעוד שהצ’כים נשבעים בבריאותם דווקא בבירה שהם שותים מדי יום, הרי שזו הבחרובקה אשר נשמעת כמו התמיכה לתהליכי הריפוי שמחפשים המתרפאים בקרלובי וארי. בחרובקה הוא משקה צמחים אלכוהולי ומר, שנועד לשתייה כדז’סטיף, כלומר כמשקה שנצרך בכמות קטנה לאחר הארוחה בכדי לעודד את פעולת מערכת העיכול, ובכך לסייע לעיכול ולשפר אותו (בדומה לייגר מייסטר הגרמני, שהפך בזמנו פופולארי מאוד בישראל).

תערובת העשבים הסודית ממנה מייצרים את הבחרובקה עוברת מדור לדור במשפחה, וכעת כבר בחברה המסחרית הגדולה, מאז הימים בהם אבי המשפחה, חובב תערובות הצמחים והאלכוהול, הגיע אל המתכון המושלם שלו, והטעם שנשאר בפה הוא תערובת ספק מתקתקה וללא ספק מרה עם חריכה עדינה של אלכוהול שמחליק את הגרון באלגנטיות, ומזכיר לי את הגיית שם המשקה – בחרובקה.

תוכלו לבקר ברחבה (BECHERPLATZ) ששופצה בכדי לספר את האווירה של המאה ה-19, ובה שחזור של המבשלה הישנה ששופצה, בית קפה ומסעדה, ולו לשם החוויה, וגם להגיע למבשלה המודרנית וליהנות מסיור מודרך וכמה שלוקים מהמשקה המפורסם.

אתר האינטרנט של בחר-פלאטז (כיכר בחר) המשוחזרת

אתר האינטרנט של בחרובקה ומוזיאון בחרובקה בקרלובי וארי (עם מחירים, שעות פתיחה, הזמנת כרטיסים וכיו”ב)

קרלובי וארי כה מזוהה עם המשקה החריף והתיירות, שני מקורות פרנסה עיקריים, שהנה גם בסוף החורף, כאשר התיירות כמעט לא קיימת, מצאנו דוכן מכירות בצורת בקבוק בחרובקה, עם טעימה של העתיד לבוא ולשיא עונת התיירות – אינספור תיירים בינלאומיים ועסקים משגשגים ופורחים סביבם ובכיסם.

לא רק אמא פולניה: שתיתם? מה עם לאכול משהו?

שני מאכלים תראו בכל מקום בקרלובי וארי –

  1. הברווז הצלוי – למורת רוחם של אותם ברווזים נינוחים המשכשכים במי הנהר החוצה את העיירה, מנת הדגל האזורית היא ללא ספק הגרסא הצלויה ולא המשכשכת. יש הרבה מתכונים, הרבה גרסאות, הרבה מסעדות והרבה ווריאציות.

טעמתי אחד. דיי יבש וחסר טעם. לא התרגשתי. אחרים אומרים שהם טעמו את הברווז הטוב ביותר בחייהם. אולי שתו הרבה מדי ממי המרפא לפני הארוחה?

  1. Karlovarské oplatky – הוופל של קרלובי וארי – אחד הוופלים המעולים שטעמתי בחיים. מגיע במגוון טעמים, במשקל קליל, בעיצוב יפהפה, פריך, ופשוט כייפי לאכילה, וכמובן, כמו כל דבר בצ’כיה – גורם למחירים בארץ להיראות כפי שהם באמת – שערורייה. מתנה מעולה להביא לארץ, אם תצליחו להתאפק ולא לגמור הכול בדרך.

את הוופל מייצרים עם מכונות חביבות בחנויות ייעודיות, ותוכלו לראות את תהליך ההכנה הפשוט מאלף ועד תו’, בעודכם מתרשמים ממגוון הטעמים הבלתי נדלה.

מוכנים על המקום, וטעימים עד אין קץ – Karlovarské oplatky

זה כל-כך זול וכל-כך זמין עד כי אני הייתי ממליץ להמתין עם זה עד ליום האחרון, שלא תמצאו את עצמכם מבלים את רוב היום בישיבה על ספסל ציבורי בעודכם מכרסמים ערימות של וופלים בטעמים.

גולש צ’כי מגיע בתוך לחם. ממש טעים, ממש משביע, ממש לא יקר.

מעבר לזה תמצאו מעט מנות בינלאומיות במקום שיודע לארח תיירים מכל העולם, אפילו מסין, לצד המטבח המקומי רווי תבשילי הכרוב והחזיר, והמרקים המהבילים. ראוי לציין שנדמה כי המטבח המקומי לא נכנע לדרישת התייר הממוצע ל”אוכל איטלקי” כמו ברוב אתרי התיירות בעולם, והרוב עדיין מציעים מנות מקומיות כולל מרק גולש צ’כי המוגש בתוך לחמנייה שרוקנה מתוכנה.

אירועים חשובים בקרלובי וארי

כשמדובר בטיפולים וריפוי הגוף הרי שכל טיפול הוא אירוע חשוב ומיוחד, אבל מעבר לגוף יש גם נפש, ונפש אצילית זו השוכנת בקרבנו רוצה ליהנות ממגוון רחב של הפעלות ואטרקציות.

פסטיבל הסרטים של קרלובי וארי – בכל שנה בחודש יולי פסטיבל סרטים נחשב ונחשק, מפורסם ופופולארי מאוד בקרב חובבי הז’אנר ושחקנים מכל העולם, מה גם שמדובר באחד מהפסטיבלים הוותיקים המתקיימים בעולם.

לא רק הסרטים, אלא גם ההיסטוריה של הפסטיבל מעניינת למדי. הפסטיבל, שהחל כפסטיבל סרטים לא תחרותי בשנת 1946, הפך עם השנים לתחרותי, ובשנת 1956 זכה לדירוג “A” על ידי הפדרציה הבינלאומית של ארגוני מפיקי הסרטים.

ג’וד לאו: חלק מסדרת סרטונים ייחודיים לפסטיבל הסרטים של קרלובי וארי. יש גם עם ג’ון מלקוביץ’, אנדי גרסיה, הרווי קייטל, מל גיבסון ואחרים.

פוליטיקה נכנסה בין הכיסאות, והחלטה פוליטית שכזו כי במדינות הסוציאליסטיות יהיה רק פסטיבל סרטים אחד בדירוג A הוביל לכך שקרלובי וארי תחלוק עם פסטיבל הסרטים של מוסקבה את האירוע לסירוגין, שנה כן שנה לא, וכך עד שנת 1993.

הפסטיבל חווה קשיים רבים וכמעט שפשט רגל, אך בתושייה מה רבה הצליח להתאושש, להתארגן מחדש, ולהפוך שוב לפסטיבל נחשב ונחשק.

הפסטיבל מציע לצופים מפגש עם סרטים מכל העולם, ותחרות הדוקומנטרי נחשבת במיוחד. משנת 1946 ועד ימינו אנו ביקרו בפסטיבל שמות כמו ריטה הייוורת’, שירלי טמפל, האחים כוהן, ליאונרדו דיקפריו, מורגן פרימן, רומן פולנסקי, רוברט דה נירו, שרון סטון, ג’ון טרבולטה, והרשימה הולכת וממשיכה.

אתר האינטרנט הרשמי של פסטיבל הסרטים בקרלובי וארי

אירוע הפתיחה הרשמי של עונת הספא בקרלובי וארי – בכל זאת מדובר במקום יוקרתי, אתר לאריסטוקרטים ושועי עולם, ולכן מועלה מופע שלם, תהלוכה שבראשה לא אחר מאשר המלך צ’ארלס הרביעי, רוכב על סוס אצילי, וכמה מילות ברכה למים המרפאים. במהלך סוף-השבוע של הפתיחה החגיגית של העונה תוכלו ליהנות מאירועי תרבות שונים ושווקים מיוחדים, ואם הגעתם במקרה לזמן זה, זכיתם.

האירוע מתרחש בסוף השבוע הראשון של חודש מאי

כחלק מהאירועים ובאותה השבת יש חגיגת גם אוכל מקומית בה המסעדות מציגות את מיטב המנות שלהן בדוכנים מסוגננים, והזדמנות לטעום הרבה במקום אחד, וכמובן, בליווי של כמויות גדולות של בירה.

פסטיבל הפולקלור של קרלובי וארי – מפגש תרבותי בינלאומי עם אירועי פולקלור מגרמניה, פורטוגל, סין, מקסיקו, ניו-זילנד ועוד מדינות. הוא מתרחש בתחילת ספטמבר, ואם תבינו משהו מהאתר שכולו בצ’כית, זה את התאריכים המדויקים בשנה בה אתם נוסעים. ולכן – קישור לאתר פסטיבל הפולקלור של קרלובי וארי.

פסטיבל הג’אז של קרלובי וארי (Karlovy Vary Jazzfest) – אז מסתבר שאת פסטיבל הג’אז הראשון בצ’כוסלובקיה אירחה לא אחרת מקארלסבד, הלו היא קרלובי וארי שלנו, כבר בשנת 1961.

למוסיקה לא צריך שפה, וכשהיא איכותית וזורמת, היא מרפאת כל מזור, ממש כמו המים המקומיים. המוסיקה לא נשארת בגבולות הג’אז, שעצמו שובר את הגבולות, אלא נסחפת וסוחפת לתוך הבלוז, הגוספל, הסווינג וז’אנרים אחרים, ככה שכל אחד ימצא משהו שירים את הרוח ויעורר שמחה בלב, עם או בלי הבירה המקומית שנשפכת כמו מים בימי הפסטיבל.

קני גארט קווינטט בפסטיבל Karlovy Vary Jazzfest. כי מי לא אוהב מוסיקה?

אתר האינטרנט של פסטיבל הג’אז בקרלובי וארי, שם תמצאו את התוכנית, התאריכים, המקומות והנגנים.

יש, כמובן, עוד הרבה אירועים שנתיים ומקומיים קטנים וגדולים, כמו נשף רוסי, שוק איכרים, שוק חג המולד, פסטיבל פורצלן, ותוכלו להתעדכן על האירועים המתרחשים בעת ביקורכם דרך נקודות לשכות התיירות המקומיות, גם באנגלית.

מקומות לינה בקרלובי וארי

עכשיו זה הזמן להזכיר למי שהספיק לשכוח – קרלובי וארי הייתה במשך מאות שנים יעד תיירות המרפא לאצולה האריסטוקרטית של אירופה, וככזו היא מציעה מקומות לינה ברמה של 5 כוכבים… (נכון, כוכבים צ’כים, לא כמו כוכבי המישלן הצרפתי, אך בכל זאת, עם היכולת לנקב את הכיס).

אני כהרגלי ממליץ להשוות מחירים של מלונות בקרלובי וארי דרך קישור זה בהוטלס-קומביינד ולראות מה הטווח הזמין בזמן אמת ברשת, או לחילופין לקחת דירה.

בכל אופן, לעניינינו, אספר, ובקצרה, רק על מלון אחד –

Grandhotel Pupp – המארח של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קרלובי וארי, עם 228 חדרי יוקרה, ועם היסטוריה שהתחילה אי-שם בשנת 1701, הרבה לפני שהופיע בסרט ‘קאזינו רויאל’ בסדרת ג’יימס בונד. לא ארחיב במילים, ומי שמחפש יוקרה מסוג זה יכול להיכנס ישירות לקישור זה ולהזמין חדר בגראנד הוטל פאפ, או לחילופין לגשת ולהתרשם מאתר האינטרנט של המלון. מי שרק רוצה טעימה, אפשר לבוא לבקר ולאכול במסעדת המלון, או להתארח לקפה קל ב”קפה פאפ”, ולצאת בזול מהאירוע (או להגיע לקזינו של המלון ולצאת דווקא ביוקר..)

כמה תמונות מגראנד הוטל פאפ… רוצים טעימה מהיוקרה? הצטרפו לג’יימס בונד!

אני התגוררתי בדירה גדולה ומרווחת במחירים סבירים במרכז העיר, וממליץ בכלל להתגורר למעלה בחורש או במקום שמציע נוף לעיירה הקטנה ולא מתוכה החוצה.

מסביב לקרלובי וארי:

קרלובי וארי אכן זכתה בשם הטוב של עיירת המרפא, אך המים החמים והמרפאים זורמים בכל האזור, ותמצאו עוד מספר עיירות קטנות בסביבה שמציעות ספא וטיפולים, לעיתים בזול יותר, ונהנות מתנועה ערה בעיקר בשיא העונה כאשר בקרלובי וארי צפוף ומלא וכדאי לבקר בהן ולו לשם הביקור וההתרעננות.

אם אתם מגיעים בחורף, זה הזמן לעשות סקי, ותשכחו מהמחירים של קלאב מד או ענף הסקי בכלל – בצ’כיה הכול זול יותר, ויום סקי כולל ציוד מלא וסקי פאס מלא יעלה לכם כמו עסקית צהריים עם יין בתל אביב. נכון, מי שמחפש יוקרה ימצא גם יוקרה, אבל לאוהבי הספונטניות והתנועה, העיקר שיש סקי ויין חם וטוב, בלי לתכנן יותר מדי, ובלי לחשוב פעמיים.

אני ביליתי כמה שעות גלישה בקלינוביץ’ (KLINOVEC), והשכרתי הכול, מקסדה וגוגלס דרך ביגוד ועד לסנואו בורד, וקיבלתי עודף ממאה. האתר פעיל גם עמוק לתוך העונה, כולל חודש מרץ, עם תותחי שלג פעילים ולא מעט מסלולים.

אתר הסקי בקלינוביץ’ לפני ואחרי. עושה חשק לחורף..

מנת היין החם אחרי הסקי הייתה פשוט מעולה – בלי סוכר, מתקתק מפרי, ב-40 קרונה, 6 שקלים…

הנסיעה יפה, בשלג, הכבישים נקיים ומוכנים גם לגלגלים רגילים. מלון ספורט-הוטל רודולף הגבוה לא פינה את השלג מסיבה זו או אחרת, אך הנסיעה הייתה יחסית קלה ולא יותר מדי חלקלקה. אפשר לשכור ציוד חלקי למעלה, אבל לא בגדים, ומי שצריך ציוד מלא מא’ ועד ת’, כמוני, מוטב שישכור למטה בקלינוביץ’ ויעלה ברכבל או ברכב.

כולם דוברים גרמנית, כמעט איש לא דובר אנגלית, אז תהיה לכם הזדמנות לתרגל פנטומימה ותקשורת לא מילולית. יש אזור מוקצה לילדים ומדרונות בדרגות קושי שונות כך שכל אחד יכול ליהנות. זה רחוק מהיוקרה וההדר של קלאב מד או אתרים אחרים, אבל זה מה שזה –

שלג, מדרונות, ציוד, אפרה סקי קטן, וזהו. סאונות, ג’קוזי, מסעדות. מה עוד צריך הבן-אדם?

הדרך לקלינוביץ’: יופי טהור בדרך המושלגת

הדרך מקרלובי וארי לקלינוביץ’ אורכת בערך 30 דקות, וגם בחורף בתנאי השלג היא לא ארכה לנו יותר. בכל אופן הנוף מהדרך מהמם, למרות מפגשים עם פינות מוזנחות ומבנים הרוסים. רוב הדרך עדיין בתוך יער, גוונים מרגשים של ירוק, כל פניה היא תגלית, ובעונת החורף השלג מכסה את הכול בלבן ומוסיף הדר והוד לנסיעה.

כמו הרבה אתרי סקי ועיירות סקי, בקיץ הופכת קלינוביץ’ ליעד אטרקטיבי לחובבי מסלולי ההליכה והאופניים, עם מסלולים אתגריים המתאימים לרמות שונות של רכיבת שטח.

אתר האינטרנט של אתר הסקי קלינוביץ’

העיירה עצמה שוכנת בגובה 1,244 מטרים, והיא ביתו של מגדל שידור טלוויזיה אזורי שאי-אפשר לפספס בכיעורו ובאי-ההתאמה שלו ליער המושלג שמסביב. הנוף מהעיירה משגע, נוף פנוראמי של בוהמיה וסקסוניה, והאווירה נעימה.

העיירה בוז’י דאר (Boží Dar) נמצאת 5 ק”מ מקלינוביץ’ והייתה מעבר גבול עד שצ’כיה חברה להסכמי השנגן בשנת 2007 וכך נפתח גם חלק זה באירופה למעבר ללא ביקורת גבולות. מדובר בעיירה שהחלה את דרכה כעיירת כורים של ברזל ובדיל, וכיום מדובר בתחנת מעבר קטנה וחביבה, בסיס נוסף ליציאה לאתרי הסקי בסביבה, פסטורליה, מנוחה, נוף ואוויר הרים. לא משהו יוצא דופן, עוד גיחה עצלה לחובבי התנועה והטיולים…

רגע מקרלובי וארי: בוז’י דאר – הם מוכרים אותה לא רע בכלל.

יער סלאבקוב (Slavkov forest) – אותו “גוש ירוק ויפהפה” שמכסה הרבה מהשטח שתראו כשתביטו הלאה ממגדל התצפית של גטה, 40 דקות נסיעה מהעיירה ואתם בלב היער המקסים, לא לפני שתעברו על הסכר שתוחם מאגר מים גדול שאת שמו לא אצליח לבטא. השמורה מציעה מסלולי הליכה פסטורליים ויפהפיים, לאווירה ושיפור מצב הרוח, מה גם שכל הרופאים בקרלובי וארי ממליצים על הליכות לצורך הבריאות, ואם כבר הולכים, עדיף באוויר היער הנעים והצונן.

בעלי מזל או יודעי דבר יוכלו לזהות פה ושם את עקבותיהם של איילים וחזירי בר, או ללכוד שכוויים  במעופם.

אתר האינטרנט של יער סלאבקוב

ליער אפשר להגיע ברכב, או באוטובוס שיוצא מקרלובי וארי (יש לשאול על תדירות, מיקום ושעות במשרד התיירות המקומי).

איך מגיעים לקרלובי וארי:

רוב הישראלים יגיעו מפראג לקרלובי וארי:

  1. רכב – הכי פשוט, לא יקר, והדרך יפה וכך אפשר לעצור ולגלות עוד מקומות. עלו על מפה וצאו לדרך. זה די פשוט, ועם הטכנולוגיה המקוונת של ימינו, אין צורך להסביר את הדרך בכתב.
  1. תחבורה ציבורית – למי שלא שוכר רכב (למרות שזול מאוד ונוח מאוד לשכור רכב בצ’כיה):
    א. אוטובוסים יוצאים כל העונה מפראג ישירות לקרלובי וארי. אוטובוס לילה (יציאה יכולה להיות אחרי חצות והגעה בסביבות שתיים בלילה!) יעלה כמה יורו בודדים
    ב. רכבות יוצאות מפראג ותמורת מחיר כפול (מדובר עדיין באזור ה12-15 יורו נכון לכתיבת שורות אלו) תגיעו בנוחות של רכבת עד ליעדכם.

https://www.goeuro.com/

ובכל זאת – אני ממליץ על השכרת רכב כדי שתוכלו להגיע לכל מקום בסביבה בקלות ובלי תלות.

אפשר כמובן להגיע מגרמניה הסמוכה די בקלות, כפי שמוכיחים המוני הגרמנים שמגיעים לאורך כל השנה, שוב, בעזרת רכב שכור (בערך שעתיים וחצי נסיעה מדרזדן) או בתחבורה ציבורית (פחות נגיש, אבל יש).

שופינג בקרלובי וארי

בגדול, שופינג בצ’כיה זה לא להיט. כלומר זה מעולה מבחינת המחירים, אבל פחות מבחינת המותגים. כמובן שהמותגים הבינלאומיים מציעים סחורה דומה בכל פינה בעולם, וחובבי הקניונים ימצאו בפראג רבתי מענה לא רע, אבל בקרלובי וארי? רק סחורת תיירות ו… מותגי יוקרה ברמה בינלאומית.

אצולה כבר אמרנו? כלי קריסטל יוקרתיים, אומנות במחירים הנכונים, מותגי תכשיטים כמו סווארובסקי (Swarovski) ומותגי ביגוד כמו הוגו בוס (כנראה הכי זול שם), ורבים אחרים שפשוט לא מכירים בארץ, כי סקאלת המחירים פונה לשועי עולם…

מי שרוצה זול יותר, יש כמה חנויות מחוץ למרכז, לאורך הכביש, כולל H&M שיושב במרחק נסיעה של 8 דקות…

חנות אחת תפסה את עיני (וקצת מארנקי…) חנות הקריסטלים והאבנים הטובות של מרכז העיר, MINERALS. מקום מעולה למצוא לא רק אבנים יפות ודקורטיביות, אלא מתנות לחברים בבית, דברים יפים, נוצצים, ולא יקרים בכלל.

תמצאו שם גם מערה קטנה ומאולתרת עם קריסטלים מאסיביים בה תוכלו להירגע ולנוח לרגע, ולנסות להתחבר לגל האנרגטי שבוקע מהאבנים הטובות, ולהוסיף עוד נדבך לתהליך הריפוי שלא נגמר לעולם.

החנות באמת יוצאת דופן, עם אוסף עצום של אבנים טובות מכל העולם, כולל אגף אחורי ומרהיב של תכשיטים מאבנים טובות, אבני אדם ואחרות משובצות בעגילים, שרשראות, ואביזרים שונים שגרמו לי להבין בפעם הראשונה בחיי על מה ולמה כל הטירוף של אנשים סביב עולם אבני החן.

כתובת חנות האבנים הטובות והתכשיטים MINERAL בקרלובי וארי: T. G. Masaryka 12 (שזה הרחוב הראשי…)

שעות פתיחה: שני עד שישי 10:00-19:00
שבת 10:00-17:00

קחו בחשבון שהמוכרת מדי פעם יוצאת לעשן סיגריה או לאכול צהריים, אז אל תתפלאו אם היא לפתע לא שם, וחיזרו שנית מאוחר יותר.

יש לשכות תיירות במספר מוקדים בעיר, ואי-אפשר לפספס, ושם תמצאו מפות והסברים על מה שכתוב כאן למעלה, ועד עוד מספר נקודות עניין.

אל תתפלאו שהרבה משירותי התיירות לא מדברים אנגלית טובה. גרמנית, רוסית, צ’כית, ובעסקים רבים גם סינית, כי הסינים הגיעו בהמוניהם ופתחו כבר עסקים במקום (והם לא מדברים מילה מאף שפה אחרת).

יש שני מקומות למשחקי קזינו בקרלובי וארי, כולל, איך לא, בגראנד הוטל פאפ, שמארח לא מעט מהפעילויות והאטרקציות בעיר, בתוך המבנים או ברחבה שמולו.

בקזינו של פאפ תוכלו להמר בכל שעה בין 19:00 ל-04:00, על רולטה אמריקנית, בלק ג’ק, פוקר רוסי, ומכונות משחק אוטומטיות.

Casino Carlsbad הוא השני, והוא שוכן במלון Hotel Carlsbad Plaza, ואם תרוויחו מספיק בקזינו, אולי תוכלו לקחת את הסוויטה המלכותית של המלון לכמה ימים.

יש עוד הרבה פינות חמד, מוזיאונים, תצפיות, ומקומות שכדאי לגלות, אך את זה אני משאיר לכם, ביחד עם רשימת האתרים החיונית למבקר.

משהו שלא הבנתי בקרלובי וארי

מעבר לשפה כמובן, ולמבנים הקומוניסטים המכוערים, ולספסלים הפונים בגבם לנהר, יש משהו שלא הצלחתי להבין בקרלובי וארי, ועד כה לא פתרתי. מדוע אין מרחצאות?

נכון, מי שחפץ לרבוץ במי המרפא החמים עד רותחים יוכל לעשות זאת בכל ספא בעיר, באמבטיות מהוגנות במחיר לפי 20 דקות. אך אני מדבר על מרחצאות, כמו חמי געש, כמו חמת גדר, כמו כל מקום הגיוני וסביר שממנף את העובדה שיש בו כמויות אינסופיות של מי מרפא חמים ומזמינים ומאפשר לקהל הרחב לרבוץ בעדנה ובנינוחות בעוד השלג יורד בסביבה.

בלשכת התיירות לא הבינו במה מדובר, וניסינו גם ברוסית, למקרה שהאנגלית לא עברה את הצנזור. הם פשוט לא הבינו מה אנחנו מבקשים, ואנחנו, חובבי מרחצאות, הרי הגענו לשם במרץ, ואין כמו כניסה למים חמים ובריאים בסופו של יום קר ומושלג.

לא זכינו לתענוג, ואולי פשוט לא ידענו לשאול נכון, אך סימן השאלה עדיין מרחף סביבי ותוהה, הכיצד ייתכן הדבר?!

גם ברמה הפרקטית, הרי העונה התיירותית, עונת “הרחצה” מתחילה במאי, אך בכל זאת, אם היו מרחצאות יפים ונוחים, כל חובבי הסקי מהאזור היו מגיעים לרבוץ, והמקום היה פורח גם בחורף. ואולי המקומיים מחפשים את השקט בחורף, ומעדיפים לשמור על המקום כך?

ועם זאת, לא אחזור בי מדעתי – קרלובי וארי – היעד הטוב ביותר בצ’כיה נכון להיום למי שמחפש תיירות מרפא, להירגע, לקבל טיפולים, לנוח, ולהתאושש מקצב החיים הישראלי המתיש. תיהנו!

 




אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות לצעירים מומלצי האתר, בעולם מקומות ואזורי טיול מומלצים בחו''ל צ'כיה ,

רוצים לעזור לאתר טיולים שיהיו בו הרבה מסלולי טיולים?

לחץ כאן

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים