מסלולים, אטרקציות ובילויים ברמת הגולן והסביבה

ערכה: ליאור קן-לי

תאריך עריכה: 9 בנובמבר 2017

רמת הגולן, שהייתה בעבר סורית ונכבשה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, היא היום אחד מהאזורים היפים ביותר בישראל. הרמה, שממוקמת בצפון-מזרח ארץ ישראל, מלאה בנופים מרהיבים של בזלת כתוצאה מהפעילות הוולקנית שהתקיימה כאן במשך עשרות ומאות אלפי שנים. בטיולכם בגולן, תיתקלו באינספור נופים מהממים, מעיינות קרירים, מפלים עוצרי נשימה, וכן בהרבה מאד אתרים ארכיאולוגיים מרתקים המצביעים על התיישבות יהודית בגולן לפני מאות שנים. כמובן שכדאי לעצור גם במספר הרב של האנדרטאות הקיימות ברחבי הגולן, המספרות את סיפורן של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

מסלולי טיול ברמת הגולן

מסלול טיול בנחל ג’ילבון

מסלול טיול בנחל הזאכי

מסלול טיול בנחל עורבים

סיורים באתרי הנצחה בגולן

מסלול שביל הגולן, מצפון לדרום

שלושה מסלולי טיול בנחל זוויתן

סיור בירדן ההררי ומצד עתרת

שלושה מסלולי טיול בנחל ומפל סער

מסלול טיול מנחל קדש עד למצודת ישע

שלושה מסלולי טיול בשמורת נחל אל על

ארבעה מסלולי טיול בשמורת טבע גמלא

מסלול טיול במג’רסה (שפך נחל דליות) בגמלא

ספרים\מדריכים למסלולי טיול מומלצים בישראל

מסלולי טיול בבריכת המשושים ובנחל המשושים

מסלול טיול לבית הכנסת העתיק בחרבת עין נשוט

מסלול טיול באפיק נחל עין גב ופארק תלמודי בקצרין

מצגות מרמת הגולן | מדריכי ערים ואירועים, מסלולי טיולים ומלונות למטייל

טיולי זרימות, 5 מסלולים שאסור להחמיץ בגליל וברמת הגולן בזמן האביב …

מקומות לינה מומלצים בגולן:

מקומות מומלצים ללינה בקצרין (מרכז הגולן):

אטרקציות מרכזיות ברמת הגולן:

ארכיאולוגיה ברמת הגולן:

מבצר קלעת נמרוד: 

מה כדאי לראות?

  • ה”בשורה”;
  • כתובת אל-עזיז עות’מאן;
  • המגדל היפה;
  • בריכת המים הגדולה;
  • מעבר הסתרים.

ב-1229, עם הגעת מסע הצלב השישי לארץ ישראל, בראשותו של מלך גרמניה, פרידריך השני, השליטים המוסלמיים בדמשק ובקהיר, שהיו אחים, החלו לחשוש. כל אחד מהם פחד, שהאח השני יעשה ברית עם הגרמנים וילך נגדו. בסופו של דבר, פרידריך השני החליט לחתום על “הסכם יפו” עם השליט במצרים, אל-מלכ אל כאמל. במסגרת ההסכם, ירושלים ניתנה לפרידריך שני על מגש של כסף. השליט בדמשק, הלוא הוא מעט’ם עיסא, החל מיד להכין את עצמו לקראת בואם הצפוי של הצלבנים. הוא ביקש מאחיו הקטן, אל-עזיז עות’מאן, שהיה מושל העיר בניאס, לבנות מבצר, שיגן על המעבר לדמשק. אל-עזיז עות’מאן נענה לבקשתו והקים את המבצר בשנת 1228. בתחילה, שמו היה קלעת סובייבה, “מבצר המצוקים”.

המתחם המבוצר ממוקם בגובה כ-815 מטרים מעל פני הים, אורכו כ-400 מטרים ורוחבו בין 70 ל-120 מטרים, מה שהופך אותו למבצר הגדול ביותר בארץ ישראל. בחלקו הצפוני של המבצר ממוקם נחל גובתה ובחלקו הדרומי, וואדי א-נקיב. ממערב אפשר לראות את שמורת הבניאס וממזרח את שלוחת החרמון. מסביב למתחם הוקמו חומות ומגדלי שמירה, שבהם תוכלו לבקר במהלך ביקורכם במקום. מרבית המגדלים נבנו באגפו הדרומי של המבצר, שחשוף יותר לפלישה.

המבצר הראשוני של קלעת סובייבה כלל רק את ה”בשורה”, מבצר קטן, שעמד בפני עצמו על נקודה גבוהה בצד המזרחי של המתחם של היום. מגדל העוז הזה נותר גם כשהרחיבו את המבצר, ונועד לשמש כמעוז האחרון של הלוחמים במקרה הצורך. בחפירות שנעשו במגדל העוז התגלו אולמות, חדרי מגורים ובריכה לאיסוף ולאגירת מים. ה”בשורה” הזו מוקפת בחפיר משל עצמה. היום, לא ניתן להיכנס לתוך מגדל העוז דרך הכניסה המקורית, כיוון שרעידות האדמה שפקדו את האזור הפילו סלעים גדולים, שחוסמים היום את הכניסה. כדי להגיע לשרידים היום, עולים על מתלול ונכנסים למתחם של מגדל העוז מלמעלה.

במשך שנים רבות סברו שהמבצר נבנה בידי הצלבנים, אך ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה שהצלבנים לא הניחו במבצר הזה את כף רגלם. על פי הממצאים, האיובים הם אלה שבנו את המבצר ואחריהם, הממלוכים הרחיבו ושדרגו אותו. שרידים איוביים תוכלו למצוא בשער הצפון-מערבי. בין היתר, תוכלו לראות את השער האיובי, עליו כתובת מ-1230, המזכירה את בונה המבצר, אל-עזיז עות’מאן.

מאוחר יותר, ב-1260, המונגולים כבשו את המקום בדרכם לקרב עין ג’אלות בעמק יזרעאל, שם הם הובסו על ידי הממלוכים ובראשם ביברס. ביברס כבש את מבצר סובייבה והפקיד אותו בידיו הנאמנות של סגנו, ביליק. בעת ביקורכם, תוכלו להבחין באזור המערבי של המבצר באבן גדולה, עליה חקוק סמלו של ביברס, ברדלס או אריה (תלוי את מי שואלים). נמצאה גם כתובת משנת 1275, המהללת את ביברס ואת פועלו.

בצד המערבי של המבצר אפשר לזהות אבנים גדולות מאד, השניות בגודלן אחרי האבנים ההרודיאניות בירושלים. אבנים אלה שימשו את ביליק לבניית ווילה גדולה לו ולמשפחתו בצד זה של המבצר. כדי שהווילה לא תתמוטט, בנו תחתיה יסודות גדולים וחזקים. היום, אפשר לראות את היסודות של הווילה בזמן הליכה דרך “מעבר הסתרים”, שמוביל אל מחוץ למבצר.

במאה ה-15 המבצר הפך לכלא למורדי הממלוכים, בעיקר מבני האצולה, ובמאה ה-16 ננטש לגמרי, עם הגעת העות’מאניים.

אם תרדו אל המגדל הדרום-מערבי, תוכלו להתרשם מחרכי ירי מרשימים ומההרחבות הממלוכיות של המגדל. משם, תוכלו לרדת למאגר המים הגדול של המבצר, שבתוכו עדיין אפשר לראות שנאגרים מים. מעל מאגר המים, נמצא סביל, ששופץ על ידי הממלוכים בשנת 1240.

בדרך למגדל העוז אתם יכולים לעצור במגדל היפה, שמכונה גם “המגדל המתומן”, למרות שיש לו רק שבע צלעות. הוא בנוי בצורה מרשימה מאד.

הכניסה בתשלום סביר.

קיימת חנייה למרגלות המקום. אין נגישות לנכים.

שעות הפתיחה: בקיץ – ימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף, האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעתיים.

איך תגיעו? סעו צפנה בכביש 90, ומיד לאחר שתחצו את קריית שמונה, פנו מזרחה לכביש 99. המשיכו בו כ-15 קילומטרים עד שתראו את הפנייה שמאלה לכביש 989. המשיכו בו עד לכניסה לאתר.

מוזיאון לעתיקות הגולן:

במוזיאון הקטן תמצאו מספר ממצאים פרהיסטוריים ארכיאולוגיים מרתקים מאזור הגולן, כולל אבן עליה חרוטה הכתובת: “זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר”. מדובר בממצא מרתק, כיוון שעוד לא חשפו ארכיאולוגית בית מדרש, אלא רק בתי כנסת. האבן הזו נמצאה משולבת במבנה בצורה משנית, כך שאי אפשר לשייך אותה לבית מדרש מסוים. מלבד הממצאים השונים, תוכלו ליהנות במוזיאון משני מיצגים. המיצג הראשון הוא על רוג’ום אל הירי (גילגל רפאים),  שכנראה שימש אתר קבורה קדום ויוצא דופן. המיצג השני ייקח אתכם למסע אל גמלא העתיקה, שמרדה נגד הרומאים במרד הגדול. בחצר המוזיאון גן פסלים מבזלת.

שעות הפתיחה:  ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00, ימי שישי בין השעות 9:00-14:00. בימי שבת המוזיאון סגור.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

יצירת קשר: 04-6961350.

איך תגיעו? המוזיאון נמצא במרכז העיר קצרין בגולן.

גלגל הרפאים (רוג’ום אל הירי):

אתר ארכיאולוגי מרתק, בו גלי אבנים בצורת שלושה מעגלי אבנים המקיפים זה את זה ובמרכז, גל אבנים בצורת חרוט קטום, ששימש כמבנה קבורה. במבנה נמצאו ראשי חצים, חרוזים ועגילי זהב אחדים, שאולי נשמטו מידיהם של שודדי הקבר כשהם ברחו מתוכו עם השלל. יש חוקרים המתארים את הרוגם לתקופה שלפני כ-5,000 שנה, מהתקופה הכלקוליתית. ייתכן ששימש גם כמעין מבנה אסטרונומי, אך המקום נותר בגדר תעלומה.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? האתר ממוקם שלושה קילומטרים דרומית למושב יונתן או 2.5 קילומטרים צפון-מזרחית לצומת דליות ברמת הגולן. יש אפשרות להגיע רק עם רכב שטח או ברגל.

שמורת גמלא:

מה כדאי לראות?

  • מנזר דיר קרוח;
  • מצפור הנשרים;
  • שרידי העיר העתיקה גמלא.

ממגרש החנייה של שמורת גמלא פונים מערבה בהליכה, לכיוון שרידי הכפר העתיק דיר קרוח, שמתארכים לתקופה הביזנטית. “דיר” זה “מנזר” בערבית. כנראה שהיה מדובר במנזר, שנבנה במאה ה-6 לספירה. מעל משקוף הכניסה חרוט המשפט: “האל של גריגוריוס, הושע ורחם אמן.” בנוסף, ניתן להבחין בשרידי בית בד, אשר חלקים ממנו נשתמרו. מהעבר השני של השביל נמצאים בתים שנבנו על ידי פלאחים במאות ה-19 וה-20, שבנייתם נראית מרושלת הרבה יותר מזו של המבנה הביזנטי.

אם תמשיכו לאורך השביל, תגיעו אל מצפור הנשרים, בו תוכלו למצוא דגמים בגודל טבעי של נשרים שונים. אם יתמזל מזלכם, אולי גם תוכלו לראות נשר מתעופף מאחד המצוקים. גמלא היא שמורת טבע ייחודית במינה, שבה קהילת נשרים נדירה בארץ. נשרה נקבה מטילה ביצה אחת מדי שנה, כך שאם הביצה הזו נפגעת, האוכלוסייה אינה מצליחה להתרבות. הנשר בארץ נמצא במדד של בין סכנת הכחדה בינונית לסכנת הכחדה גדולה. הוא נתון לסכנות רבות, בין אם זה התחשמלות או הרעלות. בעבר, היו 40 זוגות מקננים בגמלא, אך היום מספר הקינונים בשנה ירד ל-4 קינונים, שהולכים ויורדים.

אפשר להמשיך לאורך השביל לנקודת התצפית הבאה, שמשקיפה על שרידיה של העיר היהודית העתיקה, גמלא. גמלא הזו נוסדה כנראה במאות ה-2-3 לפנה”ס, בתקופה ההלניסטית. היא החזיקה מעמד עד המרד הגדול, אז היא החליטה למרוד נגד הרומאים. היא אוספת אליה פליטי מלחמה מהמרידות השונות בגליל, עד שהיא כבר לא יכולה לשאת עוד אנשים בתוכה. לפני בוא הרומאים, מגיע המלך היהודי אגריפס, שמטיל מצור על גמלא בתקווה שהיא תוותר על רעיון המרידה. אך, לאחר שמונה חודשים הוא מרים ידיים. הרומאים, בראשות אספסיאנוס, מגיעים ב-67 לספירה ומטילים מצור על העיר. לאחר 29 יום ולילה, הם מצליחים לפרוץ פנימה, אך נתקלים בהתנגדות עזה של תושבי גמלא, שמצליחים להבריח אותם אל מחוץ לעיר. בניסיון השני, הרומאים מצליחים לכבוש את גמלא והורגים כ-4,000 איש. כ-5,000 איש נוספים רצים אל המצוקים ונופלים אל מותם. זוהי סופה הטראגי של גמלא.

יש אפשרות לרדת אל השרידים ברגל. יש לשריין לעצמכם לפחות שעתיים לעשות זאת. אם אתם מחליטים לרדת אל שרידיה של העיר בשביל התלול, אנו ממליצים לכם לראות מקרוב את המבנה הציבורי הגדול, שמזוהה כבית כנסת מימי בית שני (דבר נדיר, שקיים ביישובים מעטים בארץ). כמו כן, מומלץ להיכנס אל מעמקי העיר, לראות את בדי הבד הקיימים בה ולהתרשם מהביצור שהקים יוסף בן מתתיהו.

הכניסה בתשלום סביר. ניתן להיכנס עם כרטיס “מטמון”.

שעות הפתיחה: בקיץ – בימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף – השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר. שימו לב שאם אתם מעוניינים לרדת אל העיר העתיקה, עליכם להתחיל את המסלול לא יאוחר מהשעה 14:00 בקיץ ו-13:00 בחורף.

כמה זמן מומלץ לבקר? לפחות שעתיים.

יצירת קשר: 04-6822282.

איך תגיעו? מכביש סובב כנרת (92), פנו בצומת מעלה גמלא לכביש 869. חלפו על פני מושב מעלה גמלא ומושב כנף והמשיכו עד צומת דליות, ממנו תפנו שמאלה לכביש 808 ולאחר כשלושה קילומטרים פנו שמאלה על פי השלט לשמורת גמלא.

חרבת עין נשוט בגולן:

מעבר לנחל המשושים, ליד עין נשוט, נמצאות חורבות בית כנסת מהמאה ה-5, שגודל אולם התפילה בו הוא קטן יחסית, רק 10 מטרים על 11 מטרים. בשרידי החורבה נמצאים גם שרידים של בית בד.

אורך המסלול הוא כקילומטר וחצי.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו לכיוון עין זיוון. בבית המכס העליון פנו לקצרין והמשיכו עד צומת נשוט. תמשיכו כשני קילומטרים מצומת נשוט ותגיעו לצומת קדמת צבי, משם תמשיכו ליישוב קדמת צבי. לאחר שתעברו את היישוב, תגיעו למגרש חנייה בכביש קצרין. מחנים את הרכב.

עין כנף:

מי המעיין מגיעים אליו ממעיינות שכבה הנובעים לאורך כל השנה ונאגרים בבריכת אכסון מבטון, ממנה מוזרמים עודפי המים בצינור אל תוך הבריכה המלאכותית הפתוחה לקהל לאורך כל השנה. הרחצה על אחריות המבקרים בלבד.

הבריכה הוקמה לזכרו של אשר נוביק, חייל מילואים מהיישוב כנף, שנפל במהלך מלחמת לבנון השנייה. מסביב לבריכה נטעו חבריו בוסתן עצי זית, רימונים ותאנים, צבר מקומי ועצים המשמשים לצל. הרחבת הבוסתן ממוקמים פינות ישיבה. כאשר יורדים מאחורי הבוסתן למרפסת התצפית מוצאים שם ספסלי נדנדה ומראה נוף משגע של הכנרת מבעד לשפך נחל כנף.

ליד המעיין תמצאו את שרידי הכפר הערבי דיר עזיז, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מזרעת כנף. היישוב מזרעת כנף שימש כיישוב יהודי מתקופת התלמוד וכלל בשטחו בית כנסת ובית בד.

על פי חפירות שנעשו במקום בשנות ה-90, משערים שבית הכנסת של היישוב היהודי נבנה במאה ה-6 לספירה. מניחים שבית הכנסת חרב ברעידת האדמה של 749. התגלו מדרגות המרמזות על כך שהייתה קומה שנייה למבנה. בפינה השמאלית של המבנה שרידי בימה, שמשערים ששימשה לארון הקודש. על הבימה נחקקה כתובת ביוונית, שבה ניתן לראות את המילה “יהודה” ואת המספר “295”, שמסמן על פי ההשערות את מניין השנים לחורבן בית המקדש. את הכתובת ניתן למצוא היום במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין. על רצפת בית הכנסת תוכלו לראות שרידי שתי שורות עמודי התמיכה העגולים ובסיסי העמודים, ששימשו לגג בית הכנסת וחילקו את בית התפילה לשלושה חלקים.

לאחר הסיור בבית הכנסת אפשר לחזור ולפנות מערבה בשביל המטפס לשרידי בית הבד, הממוקם לפני השטחים המעובדים של הישוב. אזור בית הבד משמש גם הוא כמרפסת תצפית לכוון נחל אפיק, מושב רמות ומתחם לביאה. כדי להגיע למעיין יש לחזור באותה הדרך חזרה.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו מכיוון טבריה לאורך צדה המזרחי של הכנרת על כביש 92 עד צומת מעלה כמלא. סעו בכביש 869 לאורך 9 קילומטרים עד פנייה ימינה בכביש העולה לכיוון יישוב כנף. תיכנסו ליישוב וסעו לאזור התעשייה (משמאל). היכנסו בשער לאזור התעשייה, חצו את האזור ולאחר כמה מטרים תגיעו אל השער בצדו השני, שם תעלו על שביל עפר מסומן בסימון שבילים שחור. המשיכו כ-2 קילומטרים עד שתגיעו לרחבת חנייה משולטת. מכאן יש מדרגות עץ, שיורדות אל המעיין.

אום אל קנטיר:

שרידי בית כנסת עתיק מסוף המאה ה-5 לספירה, מעל לוואדי של נחל סמך. בעבר, רצו לקרוא למקום “קשתות רחבעם” על שם רחבעם זאבי, שתמך בפרויקט השימור של בית הכנסת, אולם הוחלט להשאיר את שם המקום “אום אל קנטיר” (אם הקשתות), על שם מעיין הקשתות שנמצא לא הרחק מבית הכנסת.

שרידיו של בית הכנסת התגלו לראשונה על ידי לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר, שמגיעים לאזור במסגרת סקר ברמת הגולן, שהעות’מאניים ביקשו מהם לעשות ב-1884-85.

היום, מדובר באחד מבתי הכנסת המשוחזרים היפים ביותר בארץ. רוב אבניו המקוריות של המבנה נותרו באתר, בשל ריחוקו מיישובים אחרים. בעת ביקורכם במקום, תוכלו להיכנס אל תוך בית הכנסת הבזלתי, לראות את ההיכלית המפוארת במרכז קיר הכניסה.

לאחר הביקור בבית הכנסת, המשיכו בשביל ההליכה מטה אל מעיין הקשתות, שם לפי ההשערה היה במאות ה-5-6 לספירה מפעל לייצור בדי פשתן, שפרנס את הקהילה היהודית שחיה במקום.

האתר פתוח תמיד.

איך תגיעו? סעו לקיבוץ נטור בדרום רמת הגולן. מעט לפני הכניסה לקיבוץ יוצא שביל כפר בסימון שבילים כחול, הממשיך דרומה. סעו על דרך העפר הזו, שמקיפה את הקיבוץ ותגיעו לאזור חנייה. רדו והמשיכו ברגל לאורך שביל קצר (אך מעט תלול), היורד אל שרידי בית הכנסת.

 –

אתרי מורשת קרב ברמת גולן:

תל סאקי:

מה כדאי לראות?

  • הבונקר הישן;
  • תצפית מראש התל.

תל סאקי, שמכונה גם “תל המשקה”,  הוא תל געשי עתיק מימי השבר סורי אפריקאי. התל נקרא “תל המשקה”, כיוון שמתחת לתל קיימים מעברי מי תהום, המספקים מים לצמחייה שלמרגלות התל רוב ימות השנה. בקיץ, הצמחייה משנה את צבעה לצהוב וקוצים חוגגים במדרונות.

גובהו של תל סאקי הבזלתי הוא כ-490 מטרים. הוא ממוקם כשלושה קילומטרים מהיישוב רמת מגשימים, בקטע הכביש שבין חמת גדר לצומת רפיד. הוא מרוחק כ-1.3 קילומטרים בקו אווירי מגדר המערכת עם סוריה.

התל שימש את צה”ל עד מלחמת יום כיפור כעמדת תצפית ומכ”ם בשלוש עמדות שונות על חלקו המזרחי. מטרתם של עמדות תצפית אלו הייתה להתריע בפני חדירת מחבלים בוואדי של נחל א-רוקד, אך לקראת יום כיפור הוצבו התצפיות לתצפת על הארטילריה הסורית. התל לא היה מוגן בשדות מוקשים או בגדר כשפרצה מלחמת יום כיפור.

מלחמת יום כיפור פרצה ב-13:50 בצהריים ב-6 באוקטובר 1973. במרחב הזה ישב גדוד 50 של הצנחנים, במפקדה שלו ברמת מגשימים. תל סאקי עצמו היה ריק מלוחמים באותו יום. שלחו אליו שישה חיילים יחד עם מ”מ בשם מנחם אנסבכר, כדי שייתנו תצפית מודיעינית מהתל.  לקראת השעה 18:00 בערב, החיילים מדווחים על ריכוז גדול של כ-60 טנקים סורים באזור של התל, שמתכוננים לחניון לילה. החיילים הישראלים החלו לירות על הסורים, והסורים השיבו עליהם באש. לקראת 5:00 לפנות בוקר ביום שלמחרת, נשלחת בקשת חילוץ.

ב-7 באוקטובר מתחיל לנוע לכיוון התל זחל”ם עם 14 לוחמים, בראשם מ”מ בשם בני חנני. אך, הכוח נתקל במארב סורי, שיורה עליו. 12 חיילים ישראליים נהרגים ושניים ניצלים. כמה שעות לאחר מכן, מגיע כוח חילוץ נוסף מכיוון אחר, אבל גם עליו יורים הסורים. הכוח נפגע, אבל 4 לוחמים מצליחים להילחץ ומנסים להגיע לתל סאקי רגלית. כשהם מגיעים לתל סאקי, הם לא מוצאים אף אחד. זאת, כיוון שאנסבכר וחייליו, יחד עם לוחמים נוספים מחטיבות 7 ו-188, שנפלטו מהקרבות, הסתתרו בבונקר הקטן, שאפשר לראות היום למרגלות התל. בשלב מסוים, ב-7 באוקטובר, אנסבכר יצא מתוך הבונקר כדי להעביר תשדורת אחרונה למפקדה, סגר את השידור ונכנס חזרה לבונקר. מבחינתו, היה זה הקרב האחרון.

בתוך הבונקר, הלוחמים היו במצוקה קשה. המים הלכו ונגמרו להם, והם נאלצו לשתות מפקק של ג’ריקן. ב-8 באוקטובר בצהריים הגיעה לאזור אוגדת המילואים של מוסה פלד. הסורים נסוגים, והחיילים, שישבו בבונקר, סוף כל סוף חולצו.

לאחר המלחמה, הוקם על התל מוצב לזמן חירום, שבו יוצבו כוחות צה”ל בעת פריצת מלחמה עתידים, ושופרו אמצעי הלחימה באזור. נחפרו בין היתר בונקרים חדשים ללחימה והגנה. בונקר הלחימה הישן, שהיה על התל, הוצא מן הקרקע והוצב לפני שער הכניסה למוצב על מנת להמחיש כיצד הצטופפו 24 אנשים בבונקר בעת הלחימה בתל. הבונקר הזה הפך לפינת הנצחה ללוחמים שנפלו כאן.

הכניסה בחינם.

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך תגיעו? מכביש 92, פנו אל כביש 98 והמשיכו בו צפונה. תחלפו על פני רמת מגשימים ולאחר מכן פנו ימינה לתל סאקי. התל נמצא בדרום הגולן.

תל פאחר – מצפה גולני:

מה כדאי לראות?

  • האנדרטה לנופלים;
  • תצפיות על האזור.

בכניסה לאתר, מומלץ לגשת ללוח הזיכרון, שחודש לאחרונה, ולקרוא את שמות הנופלים באזור. על הלוח מצוינים גם שמות של לוחמים, שנפלו במרחבים הסובבים את תל פאחר. הגדוד שנשלח לכבוש את תל פאחר במלחמת ששת הימים היה גדוד 12 של גולני. הם החלו בפעולת כיבוש התל שלושה ימים לאחר תחילת המלחמה.

המוצב נבנה על שרידי יישוב מתקופות הברונזה והברזל. כמו כן, נמצאו במקום חרסים מהתקופה ההלניסטית.

על התל אפשר לזכות בנקודות תצפית נפלאות על עמק החולה, הנפרש מתחתיו. בשל המיקום האסטרטגי הזה מעל עמק החולה, הסורים הקימו במקום מוצב צבאי, שעמד ממש על הגבול בין ישראל לסוריה עד 1967. תל פאחר היה אחד משרשרת של מוצבים סמוך לקו הגבול, ביניהם תל עזזיאת, חריאת וחרבת א-סודה. אפשר לראות את תל עזזיאת ממערב לתל פאחר. תל עזזיאת היה המוצב הסורי העיקרי באזור, ששלט הן בתצפית והן בפתיחה באש על צפון עמק החולה והיישובים באזור.

המוצב נבנה בידי הסורים כמוצב פלוגתי המחולק לשתי כיפות ואוכף ביניהם, כאשר הכיפה הצפונית שהייתה מעט גבוהה יותר שלטה על הכיפה התחתונה הדרומית. בנוסף, נבנו בשטח המוצב שבעה בונקרים מבוטנים ושלוש תעלות קשר ומחילות מעגליות בקווי גובה שונים שחיברו את הכיפות והבונקרים. לתגבור, הוסיפו שדות מוקשים, גדרות ומכשולים מסביב, וכמובן יחידות ארטילריות שונות גם.

תוכנית הקרב הישראלית כללה לנסות ולכבוש את המוצב מהאגף ומאחור ולצורך זה קיבל הכוח הרגלי מספר טנקים ונגמשים להסיעם לנקודת ההסתערות. בעת ההתקדמות לכביש הנפט לא הצליחו השריון והזחל”מים להגיע אליו, כיוון  שבדרך לתל פאחר נעשתה טעות בניווט, ובמקום להגיע מציר הנפט אל עורפו של המוצב, הגיעו לוחמי הגדוד אל מרגלות המוצב ולגדרות ושדות המוקשים ומרביתם של הטנקים והזחל”מים נפגעו בדרך ליעד.

בשלב הזה החליט המג”ד לבצע הסתערות רגלית. הכוח פוצל ליחידות משנה שלכול אחת הוטלה משימת כיבוש. בעת הקרב נפגעו מרבית מפקדי הכוח כולל המג”ד ומספר מפקדי פלוגות, בשלב הזה החלו חוליות עצמאיות של חיילים לנהל קרבות פרטיים בתעלות הקשר ולאחר מאמץ נכבש החלק הדרומי של מוצב תל פאחר.

כשמפקדת החטיבה הבינה שישנה בעיה היא ארגנה כוח נוסף לעזרה שכלל את הסמח”ט וכוח של פלוגות שסיימו את כיבוש תל עזזית ולכוח זה צורפו גם חיילי הסיירת, אך שהגיע הכוח החדש המשיכו חיילי גדוד 12 בלחימה עיקשת על החלק הצפוני של המוצב ויכלו לו. בלחימה נהרגו 34 מחיילי הגדוד, כאשר להמחשת הקרב הקשה שני חללים מהכוח הלוחם קבלו את אות הגבורה על לחימתם, דוד שירזי על שנשכב על הגדר ואפשר לחיילים לעבור על גבו עד שנהרג ואפרים יצחקיאן שנפל לאחר שמצא עצמו בודד בלחימה באחת התעלות והמשיך עד שנהרג גם הוא.

הכניסה בחינם.

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך תגיעו? סעו על הכביש המזרחי היוצא מקריית שמונה ותגיעו לצומת המצודות ולכביש המוליך לשמורת הבניאס. המשיכו בכביש זה. מעט לאחר הכניסה לשמורה תגיעו לצומת דרכים, שבה קיים שילוט לדרך ימנית, שמובילה למצפה גולני. התל נמצא בצפון הגולן.

בית המכס העליון:

לא רבים מקדישים תשומת לב מיוחדת למבנה הנטוש שעומד בצומת בית המכס העליון על כביש 91. בית המכס הזה שימש בעבר תחנת גבול בין סוריה לארץ ישראל. המבנה הוקם על ידי הצרפתים על קו הגבול בין השטח המנדטורי הבריטי (ארץ ישראל) לשטח הצרפתי (סוריה ולבנון). הוא הוקם על דרך, שהייתה עורק תחבורה חשוב בין שני שטחי המנדט, ואשר חיברה את חיפה לדמשק. בדקו בו את מטעני העוברים והשבים.

בצומת אנו רואים את בית המכס העליון, אך היה גם בית מכס תחתון (הנמצא מיד לאחר מעבר גשר בנות יעקב לכיוון רמת הגולן). בתחילה שימש בית המכס התחתון כנקודת מעבר, אך עם בנייתו של בית המכס העליון עברה הפעילות למבנה הזה.

הבריטים, אגב, הקימו גם הם בית מכס, שהיה ממוקם בראש פינה, מול המשטרה של היום.

קצת היסטוריה – במלחמת העולם השנייה שימש הציר הזה את כוחות הברית ברכם ממצרים לעיראק. במלחמת השחרור, בית המכס שימש את הצבא הסורי כבסיס צבאי, אשר ממנו יצאו להתקפות על המושבה משמר הירדן. מאוחר יותר נבנה כאן מוצב צבאי חזק, שנכבש על ידי צה”ל במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים, הכוחות הסורים נהדפו בנקודה זו.

האסון בבית המכס העליון – זהו אסון טרגי שאירע במלחמת ששת הימים ולא התפרסם באמצעי התקשורת. עד היום, מעטים יודעים על האסון. האסון עלה לכותרות שוב בשנת 2008 תחת הכותרת “תעלומת העצמות בגולן”. שני נערים שטיילו באזור נכנסו לאחד מהבונקרים הסוריים שבאזור ומצאו שם עצמות אדם. הם סיפרו על המקרה למורה שלהם, שהגיע עם הנערים למקום והזעיק את המשטרה.

האסון אירע חמישה ימים לאחר הסיום הרשמי של מלחמת ששת הימים, בתאריך ה-15 ביוני 1967. חיילי פלוגת טירונים מפלוגה ד’ של גדוד 13 של גולני (גדוד גדעון), שעסקו בסריקת השטח באזור בית המכס העליון, נכנסו לבונקר ממולכד. כל החיילים שהיו בבונקר ובסביבתו נהרגו, 11 במספר, מתוכם 9 הובאו למנוחות בקבר אחים בחלקה הצבאית בנהריה ושניים הובאו למנוחות בקרית שאול והר הרצל.

צה”ל, שניצח בשלוש חזיתות, שכבש את חצי האי סיני, את הגדה המערבית ואת הרמה הסורית בשישה ימים, לא הצליח להתמודד עם אסון בית המכס העליון, לכן הוא העלים אותו מהציבור וממשפחות הנופלים ולא מצא דרך מאותה להנציח את זכר החיילים שנפלו.

חורשת חזורי – אתר הנצחה לנופלי סיירת אגוז:

בחורשה נטועים קרוב ל-80 אלונים, שניטעו במקום בראשית המאה ה-19 ליד נחל חזורי. במרכז החורשה קבר השייח הדרוזי, עות’מאן אל חזורי, אשר על פי המסורת היה אדם שהטיף כנגד סכסוכים ומלחמות. מסביב לקברו עוד מספר קברים של נכבדים בעדה הדרוזית. לכן, המקום נחשב קדוש לעדה הדרוזית. זוהי גם הסיבה שעצי האלון שמסביב נשתמרו כה יפה – לפי המסורת, אין לגדוע עצים ליד קברי צדיקים. אין אפשרות למי שאינו דרוזי להיכנס למתחם הקבר.

במקום הוקם חניון על שם איש הקק”ל נחמן אלכסנדרון. כמו כן, ליד החורשה, על הגבעה, ממוקמת אנדרטת ואתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז. האנדרטה לזכרם של ארבעה לוחמים, אשר נפלו בשנת 1969 בזמן שלחמו במחבלים בנתיבי כניסתם לישראל מגבול הצפון.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו על כביש 99 מקריית שמונה וליד מפל סער תמצאו פנייה שמאלה לכביש 989. עברו את הכניסה לקלעת נמרוד, ואחרי כקילומטר תגיעו לחורשת חזורי.

עמק הבכא – אנדרטת העוז:

אנדרטת העוז הוקמה לזכר 76 חללי גדוד 77 והכוחות המסופחים אליו, שלחמו כדי לעצור ולבלום את חדירת הכוחות הסורים במלחמת יום הכיפורים. גדוד 77 מחטיבה 7 וכוח מחטיבה 188 הצליחו לבלום את הכוח הסורי ביום הקרבות הראשון בעמק הבכא. לולא בלימה זאת, היו מצליחים הסורים לחדור למערב הגולן והרמה הייתה עלולה ליפול.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? העמק נמצא בצפון רמת הגולן. סעו על כביש 98 והמשיכו כ-3 קילומטרים לאחר צומת בראון. ממש בכניסה לקיבוץ אל רום, פנו מזרחה. בהתפצלות הכבישים המשיכו במסלול הצפוני עד שתגיעו לאנדרטת העוז.

אתרי טבע ונוף ברמת גולן:

נקודת הפליאומגנטיזם:

מומלץ להגיע לנקודה מצוידים במצפן! בנקודה הזו תוכלו למצוא סלע מיוחדת במינו, שאם תקרבו אליו את המצפן שלכם, תראו שהוא גורם למצפן להשתגע ולהראות את כיוון הדרום במקום את הצפון. התופעה נקראת “היפוך כיוון הצפון” והיא קשורה למבנה סלעי הבזלת ולהתפרצות הרי הגעש הקדומים באזור. הסלעים הבזלתיים שהתקשו לפני עשרות אלפי שנים קלטו את השדה המגנטי של אותם ימים, שהוא שונה מהשדה המגנטי של ימינו.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? הנקודה נמצאת באזור צפון רמת הגולן. סעו על כביש 959 לכיוון צומת מרום הגולן. הנקודה ממוקמת 2 קילומטרים ממזרח לצומת ווסט.

מצפה אופיר:

נקודת תצפית מרהיבה על הכנרת והסביבה, מגובה של 450 מטרים. אביו של אופיר, אשר ברשותו חברה לסיורי ג’יפים ברמת הגולן, הקים את האתר לזכרו של בנו בן ה-16 שנפטר ממחלה קשה. המצפור הוקם וניטעו בו 16 עצי זית, אחד לכל שנה מחייו של הבן. ליד המצפה חורשת אלונים, חרובים ואלות. ניתן לערוך פיקניק על שולחנות הפיקניק שבמקום.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו מצדה המזרחי של הכנרת עד צומת כורסי, פנו ימינה לכביש 789 לכיוון קיבוץ אפיק, המשיכו עד סימון בכביש מספר 9, פנו לדרך עפר והמשיכו על פי השילוט למצפה, בסימון שבילים כחול.

מצפה לשלום בגולן:

נקודת תצפית עוצרת נשימה על הכנרת והסביבה. אפשר למצוא במקום שולחנות פיקניק, מי שתייה, ספסלים שמאפשרים צפייה נוחה על הנוף וקיוסק.

איך תגיעו? ממוקם מעט מדרום לקיבוץ כפר חרוב, על המצוק הדרומי של רמת הגולן. סעו על כביש 98 עד שתגיעו לדרך סלולה היוצאת מהכביש מעברה, כ-500 מטרים מדרום לכפר חרוב.

נחל סער, מפל רסיסים ומפל סער:

נחל סער משתרע לאורך של כ-11 קילומטרים ובסופו נשפך לנחל החרמון (הבניאס). הנחל זורם בעיקר בחורף ובאביב. המים אינם זורמים בנחל בחודשי הקיץ, כיוון שהמקורות שלו נשאבים בקיץ למערכת המים הארצית.

המסלול בנחל סער מתחיל מגשר הידידות. תוכלו לזהות את תחילת השביל במקום שבו עומדת טחנת קמח עתיקה. לאורך המסלול תוכלו ליהנות מזרימת המים, מהצמחייה היפה ומפריחה בעיקר באביב, ממפלים קטנים, ביניהם מפל רסיסים, שנופל מגובה 25 מטרים ונקרא כך משום שהרסיסים שלו מתנפצים על הסלעים בעוצמה רבה בחורף. המסלול מסתיים בגשר סער ובנקודת תצפית על מפל סער, שנופל מגובה של 23 מטרים. אם תרצו, תוכלו להגיע ישירות לתצפית על מפל סער על ידי נסיעה בכביש 99 לכיוון מבצר נמרוד. כ-14 קילומטרים וחצי מקריית שמונה תראו מסעדה, שעל ידה אתם צריכים לחנות. תעברו את הכביש בזהירות ותוכלו לראות את מפל סער. מומלץ במיוחד להגיע לתצפית בחורף, כשהמפל בשיא תפארתו.

להצעה למסלול טיול בנחל סער, בקרו במאמר שלנו – שלושה מסלולי טיול בנחל ומפל סער.

הכניסה והחנייה לנחל סער בחינם.

איך תגיעו? סעו על כביש 99 המוליך מקריית שמונה לכפר הדרוזי מסעדה וליד סימן הקילומטר ה-19, פנו לכיוון כפר עין קיניה. לאחר כקילומטר תגיעו לגשר הידידות, שהוא תחילת המסלול שלכם.

המפל הלבן והמפל השחור בנחל אל על:

נחל אל על, הנחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן, מוגדר כשמורת טבע בין אלי עד ואבני איתן ועובר בזרימתו דרך המפל הלבן (שפורץ מתוך סלעי הגיר של החרמון) והמפל השחור (שפורץ מתוך סלעי הבזלת של הגולן).

להצעה למסלול טיול בנחל אל על, בקרו במאמר שלנו – שלושה מסלולי טיול בשמורת נחל אל על.

הכניסה בחינם.

כמה זמן מומלץ לטייל? לפחות שעתיים.

איך תגיעו? המסלול מתחיל בחניון המפלים, שליד המושב הדתי אבני איתן. ביום חול, אתם יכולים לנסוע על כביש 98 מצומת אפיק לכיוון מגשימים ולפנות בהמשך לאבני איתן. בשבת או חג, תצטרכו לעקוף את היישוב כדי להגיע אל החניון. כ-100 מטרים לפני הכניסה לאבני איתן, פנו שמאלה לדרך עפר וסעו בה בהתאם לחיצים עד חניון המפלים. אפשרות נוספת היא לחנות בסמוך לשער הכניסה למושב וללכת ברגל עד לתחילת המסלול.

מפל עיט:

מפל עיט הוא מפל מרהיב, הצונח לתוך קניון בזלתי יפהפה. זהו המפל הנגיש ביותר למבקרים ברמת הגולן. ישנו מסלול מעגלי מסודר ונוח, שמוביל מהחנייה של מפל עיט לנקודת התצפית על המפל. מומלץ להגיע לתצפית בחורף או באביב.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? המפל נמצא על ציר המפלים (כביש 808). סעו על כביש 87 לכיוון רמת הגולן ובמפגש עם כביש 808 פנו ימינה. אחרי כ-2.5 קילומטרים תגיעו לאניעם ומשם, המשיכו כקילומטר נוסף עד הפנייה ימינה לחניון של מפל עיט.

מפל דבורה – דבוריה בנחל ג’ילבון:

נחל ג’ילבון הוא אחד מהנחלים העושים את דרכם מהגולן אל עמק החולה. מפל דבוריה הינו המפל העליון בנחל ג’ילבון. המפל נופל מגובה עשרה מטרים וזורם ברוב ימות השנה. ניתן לטבול במימיו. מהתצפית על המפל אתם יכולים להמשיך בשביל הכחול מעלה אל כפר דבורה, שם נמצאה הכתובת “זהו בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר” (שנמצאת במוזיאון לעתיקות הגולן בקצרין). ההליכה לשם וחזרה אורכת כחצי שעה והיא מומלצת מאד. לאחר מכן תוכלו לחזור אל הרכב שלכם.

הכניסה בחינם.

כמה זמן מומלץ לטייל? כשעה.

איך תגיעו? סעו לכיוון צומת בית המכס העליון בכביש 888. בצומת פנו ימינה לכביש 91 והמשיכו עד צומת נשוט. שני קילומטרים לאחר הצומת, במפגש עם מחנה ברק, תמצאו בצדו השמאלי של הכביש שילוט חום המורה לכיוון נחל הג’ילבון. פנו שמאלה לדרך עפר וסעו בסימון לבן-אדום לכיוון החנייה בחניון בריכת הקצינים. משם תוכלו להמשיך למסלול ההליכה בנחל ג’ילבון. לכו כ-20 דקות בשביל היורד אל המפל.

מפלי הבזלת:

לפני ההליכה לנחל דליות ומפל הבזלת ניתן להגיע לנקודת תצפית הממוקמת 150 מטר דרומית לחניון. מנקודה הסגורה קמעה זאת ניתן לראות את מצודת גמלא. לאחר התצפית, פונים דרומה לשביל מפלי דליות בסימון אדום. לאחר הליכה של כשני קילומטר בשביל מגיעים למפל בזלת, הנופל מנחל בזלת בחיבורו לנחל דליות. אתם יכולים לעצור לכמה רגעים להתרשם מהמפל ואז להמשיך במדרון השביל עד ערוצו של נחל בזלת. יש לחצותו, לעלות מצידה של החצייה לכוון נחל דליות, להמשיך דרומה לנקודת תצפית נוספת ולחזור באותה הדרך לחניון.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו לרמת הגולן באמצעות כביש 869 וכ-500 מטרים מערבית לצומת דליות תראו סימון שבילים אדום המפנה לכיוון החניון של תחילת המסלול.

עין דרבשייה – עין דבשה:

עד שנת 1967 שכן באזור הכפר הערבי דיבשה ולידו מחנה צבא סורי על רכס ההר, ממזרח ומעל לעין דרבשייה. ממש מתחת למעיין ממוקמת טחנת הקמח דרבשייה, אשר ניצלה את מי המעיין להפעלת מנגנוני הטחנה ולסיבוב אבני הרחיים לטחינת תבואה. המבנה הנוכחי של תחנת דרבשייה הוא מהתקופה העות’מאנית.

שרידי מבנה הטחנה ואבן הריחיים התחתונה השתמרו במצב טוב עד היום בזכותם של מתנדבים, “שומרי הנחל”. ניתן להיכנס לחדרים התחתונים של המבנה ולהתבונן בגלגל השיניים אשר סובב את גלגלי הכפות, שחוברו לצירים, שסובבו את אבני הריחיים העליונות (אבן הרכב). בקומה העליונה היו שתי מערכות טחינה באולם אחד. תחנת הקמח הזאת שימשה את תושבי הכפר הערבי לטחינת יבולם. בסביבת תחנה זאת היו עוד תחנות קמח מונעות בכוח המים.

המים הגיעו על הטחנה באמצעות תעלת מים שאורכה 20 מטרים. המים הגיעו מלמעלה ונפלו דרך הארובות ישירות לגלגלי הכפות.

הדרך אל המעיין כוללת מעבר במים רדודים על פני אבנים וסלעים בקרקעית הזרימה. משני צדי השביל תוכלו לראות שיחים שונים, בעיקר שיחי פטל וצמחייה אופיינית לגדות נחלים.

איך תגיעו? סעו על כביש 918 ועצרו בין סימון הקילומטר ה-24 ל-25, בין היישובים גדות לגונן. תחנו את הרכב וחצו את הכביש. ישנו שביל להולכי רגל באזור הגשר. תצטרכו לפתוח ולסגור את גדר הבקר ולהמשיך בהליכה של כ-10 דקות עד למעיין. אורך המסלול מעט מעל לקילומטר.

מצפה מפל פרע:

בימים של ראות טובה, תוכלו לזכות מכאן לתצפית מצוינת לעבר החרמון המושלג. מומלץ במיוחד בימי חורף, לאחר ירידת הגשמים ברמת הגולן. תוכלו לראות כאן את המים מתנפצים על הסלעים שבתחתית, כשמסביב צמחייה מרהיבה צומחת על המדרון.

נחל פרע הינו נחל אכזב, מתחבר לנחל חרמון בחלקו הדרומי. במהלך זרימתו הדלה, הוא לא הצליח לחצוב ערוץ עמוק, לכן הנקודה המעניינת בנחל היא המקום שבו הנחל מתחבר לנחל חרמון במפל הנופל ממרומי המצוק לתוך נחל חרמון.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? בכביש המוליך לקיבוץ שניר ישנה חניית עפר לצד הדרך. חנו בחנייה, תלכו כדקה לעבר התצפית ותעמדו מעל למצוק הצופה אל ערוץ נחל החרמון ולמפל פרע.

יער האיילים:

ביער תוכלו למצוא אוסף של בעלי חיים ואיילים. תוכלו גם לבקר בפינת ליטוף, לרכב על סוסי פוני, להשתתף בסדנה להכרת השופר מקרני האיילים ולהשתתף בסיור מודרך בין החיות.

במקום קיימת אפשרות ללינה באוהלים בחודשים אפריל-ספטמבר. הלינה כוללת חשמל, תאורה, מקלחות, מקרר משותף.

הכניסה בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 9:00-17:00, בקיץ עד השעה 18:00. בימי שישי וחג האתר פתוח בין השעות 9:00-14:00.

איך תגיעו? היער נמצא בצפון רמת הגולן, בכניסה ליישוב אודם.

יצירת קשר: 050-5229450.

האתר הרשמי: יער האיילים.

שמורת יער אודם והג’ובה הגדולה:

השמורה היא היער הטבעי הגדול ביותר בישראל. במרכז השמורה תמצאו את הג’ובה הגדולה, בור שעומקו בערך 70 מטרים וקוטרו כ-230 מטרים. “ג’ובה” בערבית פירושה “בור”, אך בעברית קוראים לתופעה “גב געש”. ניתן למצוא באזור צפון הגולן כ-23 ג’ובות נוספות, אך זו שביער אודם היא הגדולה מכולן. קיימות מספר תיאוריות המנסות להסביר את התופעה, אך עדיין לא ברור כיצד הבורות הללו נוצרו. מדובר כנראה בתופעה גיאולוגית געשית. ניתן לרדת אל הג’ובה הגדולה בשביל תלול מסומן בשחור.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? היער נמצא בצפון רמת הגולן, מזרחית לכפר עין קיניה ודרומית לכפר מסעה. סעו לכיוון מושב אודם. ליד היישוב, פנו ימינה לשביל מפותל, שבו תיסעו כקילומטר וחצי. תחנו בחנייה ולכו לאורך שביל המסומן בכחול.

שמורה ומעיין באב אל הווא – שער הרוחות:

בשמה העברי, נקראת השמורה “בריכת בראון”. זוהי הבריכה הגדולה ביותר מבין הבריכות העונתיות ברמת הגולן. מדובר בבריכה עתיקה למרגלות הכפר הערבי באב אל-הווא (“שער הרוחות”). בתקופות קדומות, החלק הדרומי של השקע הטבעי נסכר על ידי אבנים על מנת להפוך אותו למאגר מים להשקיית העדרים. בשיא העונה, מגיעה הבריכה לעומק של עד ארבעה מטרים. המפלס נשמר עד אמצע פברואר פחות או יותר ואז הבריכה מתחילה להתייבש. בחורף, הבריכה לעיתים מתכסה בשכבה של קרח. על גדות הבריכה תמצאו צמחייה עשירה, הכוללת בין היתר אגמון ימי, נורית המים, נורית עגולת-עלים וחרחבינה טובענית.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? המעיין ממוקם ליד קיבוץ מרום גולן. סעו על כביש 98 לכיוון צומת בראון. המעיין נמצא בין צומת בנטל לצומת בראון.

שמורת הבניאס והמפל והגשר התלוי:

נחל הבניאס או בשמו השני, נחל חרמון, נחשב לנחל המזרחי במדינת ישראל ומימיו מהווים רבע מכמות המים הנכנסים לירדן. בנוסף, מגיעים אל הנחל מים ממעיינות תת קרקעיים, שמימיהם נאספים ממי הגשמים ומהפשרת שלגי החרמון. רובם של המים נאספים מתחת למערת הבניאס. זרימתו של הנחל היא בשיפוע גדול, ומימיו גרמו בדרכם לחציבה של הסלעים וליצירת קניון, אשר בו מפלים וזרימת מים רבה.

הגדול במפליו של נחל הבניאס הוא מפל הבניאס, שגובהו עשרה מטרים והוא בחלקו נסתר. אך, האטרקציה המובילה בשמורה היא ללא ספק הגשר התלוי. בנייתו של הגשר לוותה בוויכוחים רבים בין אנשי שמורות הטבע. השאלה המרכזית הייתה – כיצד ניתן לשמור על הקטע היפהפה הזה של הקניון ובו בזמן לחשוף אותו לציבור? הגשר התלוי ממוקם מעל המים הזורמים, בתוך הקניון הבזלתי המרשים, מעל לצמחייה שעל גדות הנחל, וישנם חלקים בשביל הגשר אשר יורדים בינות לעצי הדולר והאלון וצמחיית נטף הנחלים. בסך הכול, מדובר בהליכה חווייתית במיוחד, באזור שבעבר לא היה נגיש לציבור הרחב.

מלבד טיול לאורך השביל התלוי, מומלץ גם לבקר בחלק השני של השמורה, שכוללת יותר ממצאים ארכיאולוגיים. בין היתר, תוכלו לבקר ברחבת המקדשים העתיקה, שכללה בעבר את המקדש לאל פאן ומקדשים נוספים. אם תעמיקו אל תוך השמורה, תוכלו להגיע גם אל הארמון של אגריפס, קומפלקס מפואר ומרשים במיוחד, שאפשר לראות עד היום.

שימו לב – אין להיכנס למים בשמורה על מנת לא לפגוע בדגי החוף.

אתם יכולים להגיע באמצעות הרכב לשני האזורים המרכזיים של השמורה – השביל התלוי ואתרי הארכיאולוגיה. לחילופין, אתם יכולים להתחיל באתר הארכיאולוגיה ומשם להמשיך ברגל בשביל הליכה מסודר עד השביל התלוי, משך הליכה של כשעה וחצי-שעתיים. בדרך, תעברו דרך טחנת קמח משוחזרת, הפועלת בכוח המים.

הכניסה בתשלום סביר. ניתן להיכנס עם “מטמון”. כרטיס החנייה של השמורה תקף גם לחניון המפל.

שעות הפתיחה: בקיץ – ימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף, השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר.

יצירת קשר: 04-6902577.

איך תגיעו? סעו על כביש קריית שמונה לכיוון מסעדה בכביש 99, ואז פנו שמאלה לכיוון קיבוץ שניר ושמורת הבניאס.

האתר הרשמי: שמורת טבע בניאס.

בריכת קצינים עין עלמין:

הבריכה בעין עלמין היא בעומק של פחות משני מטרים, והמים שנכנסים אל הבריכה מגיעים מצינור מים, כך שהם צלולים וזכים. קרקעית הבריכה מלאה סלעים. אין לקפוץ אל תוך הבריכה, אלא להיכנס בזהירות. הסורים בנו את הבריכה המלבנית מתחת לנביעה ותחת צילם של עצי האקליפטוס. ליד הבריכה תוכלו למצוא מקום מוצל לעריכת פיקניק.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? בריכת הקצינים ממוקמת ליד בית המכס העליון. סעו על כביש 888 מצומת בית המכס כ-3 קילומטרים דרומה. לאחר עיקול בכביש, תבחינו בדרך עפר רחבה מצד ימין. סעו על דרך העפר הזו והתעקלו איתו שמאלה וימינה עד שתבחינו בבריכות דגים ממערב. תמשיכו בנסיעה על הדרך עד שתגיעו לגוש גדול של עצים וצמחייה. כאן אתם יכולים לחנות ולהמשיך אל הבריכה ברגל.

בריכת רם:

בעבר, בריכת רם הייתה בכלל הר רם, הר געש גבוה ופעיל, שהתנשא לגובה של 1,400 מטרים. אך, היום בריכת רם נחשבת קלדרה, לוע התמוטטות שקוע ועגול, שנוצר עקב התמוטטות של ההר פנימה אל תוך חלל ריק שנפער במרכזו עקב פליטת הלבה. הקלדרה יושבת על אקוויפר גדול, שמקבל את מימיו מהחרמון, ולכן נוצרה כאן הבריכה היפהפייה שניתן לראות היטב מה מנקודת התצפית שנמצאת על יד חניון בריכת רם.

למרבה הצער, מפלס הבריכה יורד באופן משמעותי בקיץ, כיוון שמשתמשים במימיה להשקיה של גידולים חקלאיים שונים בגולן. מומלץ להגיע לאזור בחורף, כשהבריכה מלאה יותר. לא מומלץ לטבול בתוך הבריכה, שכן לא ברור מהו איכות המים.

ליד הבריכה שתי אנדרטאות זיכרון לחיילי צה”ל שנפלו באזור.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? בריכת רם ממוקמת באזור צפון הגולן, לצד הכביש המוביל לחרמון (98), ליד הכפר הדרוזי מסעדה.

זוויתן עליון והמפל:

הזוויתן זורם בתוך שמורת טבע יער יהודיה. הטיול לכיוון מפל המים של הזוויתן נמשך בין שעתיים לשלוש. קיימים שבילים מסומנים ושלטים המכוונים למקומות השונים שבשמורה. בדרך אל המפל עוברים בתוך צמחייה רבה ומגוונת ובין קירות בזלת יפהפיים, מעוצבים בצורת מחומשים, משושים ומצולעים.

מפל זוויתן נשפך מגובה של 28 מטרים. למרגלות המפל ישנה בריכה בעומק כשמונה מטרים. יש להיזהר שלא להחליק ואם אינכם טובים בשחייה, מומלץ שלא להיכנס למים. אפשר להתרשם מהמפל ממרפסת תצפית שנמצאת במקום.

לקבלת המלצות למסלולי טיול אפשריים בזוויתן, בקרו בכתבה שלנו – שלושה מסלולי טיול בנחל זוויתן.

הכניסה בתשלום סביר. הזוויתן הוא שמורת טבע.

שעות הפתיחה: בקיץ – בימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 7:00-17:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 7:00-16:00. בחורף, האתר נפתח ב-8:00 בבוקר ונסגר שעה מוקדם יותר.

איך תגיעו? סעו על כביש 9088 מזרחה לכיוון צומת קצרין ופנו בצומת ימינה (דרומה) אל כביש 87. המשיכו עד חניון יהודיה.

שמורת טבע נחל משושים – בריכת המשושים:

שמורת טבע נחל משושים היא חלק משמורת הטבע יער יהודיה. לבריכה ולנחל מגיעים בהליכה רגלית של כ-20 דקות על פני דרך מסומנת. שמה של הבריכה נובע מקירות המקיפים אותה, הבנויים ממשושי בזלת רבים. המשושים נוצרו מזרמי לבה, שהתקררו והתקשחו אט-אט לצורתם הנוכחית.

הכניסה בתשלום סביר. חינם למינויי “מטמון”.

שעות הפתיחה: בקיץ – בין השעות 8:00-17:00 ובימי שישי וערבי חג עד 16:00. בחורף, השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר.

איך תגיעו? סעו על כביש 888 ופנו ממנו מזרחה בסימון הדרך של הקילומטר ה-11-12. יורדים וממשיכים לנסוע כ-5 קילומטרים עד ליעד.

אמנות ברמת הגולן:

כפר האמנים מתחם צומת ווסט:

מתחם התיירות הזה נבנה על שטח מחנה סורי נטוש, ששופץ בשנת 2011. במתחם תוכלו למצוא מסעדות נהדרות לצד בתי עסקים מקומיים. מומלץ לעצור ב-“קסם התבלינים”, מתחם תבלינים ססגוני, מלא בתבלינים, בחלבות, בטבליות שוקולדים ולמעשה, בכל טוב. בהמשך, מומלץ לבקר בבתי האמנים, שמציעים מגוון יצירות אמנות, ביניהן כלי קרמיקה, פיסול, תכשיטים ומוצרים מגולפות מעץ.

המחירים במקום סבירים עד יקרים.

האתר פתוח כל ימות השבוע כולל בשבת.

איך תגיעו? סעו על כביש 90 ובצומת מחניים פנו לכביש 91 לכיוון רמת הגולן. סעו עד צומת נפח (צומת השריון) ופנו בצומת על פי השילוט לכיוון מסעדה. המשיכו בכביש 978 לכיוון צומת ווסט כשישה קילומטרים.

באזור:

ממש ממול למרכז התיירותי ממוקם פארק מאגר עורבים, שבו ממוקם פארק הפסלים. פסלים אלו הוצבו לזכרו של אסף רז בן המושב שעל. הפארק הוקם בשיתוף קק”ל ומועצת הגולן, והוא נקרא על שם מאגר העורבים הסמוך.

פארק הפסלים בפארק העורבים ממוקם בין חורשת אקליפטוסים ומרוצף בשבילי אספלט. בפארק תמצאו שביל מעגלי, משובץ בפסלי בזלת. חלק מהפסלים עשויים מגושי סלע גדולים, חלקם הם אומנות מופשטת פיגורטיבית ובחלקם נעשתה חציבה על מנת ליצור תבליטים בגושי הסלע. חלק מהפסלים משלבים בתוכם אבנים שונות כמו רוגמים, חלק ניצבים על בסיס וחלק יוצאים מתוך האדמה.

לא הרחק מגן הפסלים נמצאים שרידים של ארמון הקיץ של האמיר אל פאע’ור, שהיה בן לשבט ערב אל פודל וחי במאה ה-19. שבטו של האמיר עסק במסחר על צומת הדרכים ללבנון ולסוריה. מכאן, השבט היה אמיד וגדול. בני השבט חיו מסביב לצומת ווסט, אך היו גם בעלי אדמות באזור עמק החולה. האמיר בנה את ארמון הקיץ הזה לרווחתו ולרווחת בני משפחתו.  אתם יכולים להגיע אל שרידי הארמון באמצעות שביל, שיוצא מהחלק המזרחי של מגרש המשחקים לילדים. הארמון היה בעבר בן שתי קומות, בנוי מאבני בזלת הגולן וביניהם פסי חיבור לבנים. מעבר לארמון תוכלו לראות שרידי שלוש חצרות, ששימשו לצרכים שונים: אחת שימשה כמקום אכסון לבעלי חיים, השנייה שימשה כמקום אירוח עבור מוזמני ואורחי הארמון, והשלישית שימשה את האמיר ואת בני ביתו. זהו מקום נפלא להעביר בו שעה קלה.

כפר אמנים אניעם:

בכפר המקסים הזה תמצאו מדרחוב בסגנון אירופאי, שלאורכו מספר לא גדול של גלריות מעניינות, חנויות ייחודיות ושתי מסעדות כשרות, שאינן פתוחות בשבת.

שעות הפתיחה: רוב החנויות פתוחות בין השעות 9:30-15:30.

טלפון לתיאום הגעה מראש לחנויות: 052-4472798.

איך תגיעו? סעו על ציר המפלים (כביש 808( ולאחר כקילומטר מהמפגש עם כביש 87 תגיעו לכניסה של הכפר האמנים בכניסה למושב אניעם.

האתר הרשמי: כפר אמנים אניעם.

אתרים נוספים ברמת הגולן:

הטורבינות של חוות הרוח בהר בני רסן:

עשרה עמודי ענק הצבועים באדום-לבן, המייצרים חשמל באמצעות השבשבות שלהם. אורך מוטות הכנפיים הם 36 מטרים. השבשבות, שעומדות בטור, הוקמו בשנת 1993. זרם החשמל שנוצר מועבר במערכת צינוקות תת קרקעית ללא זיהום האוויר והסביבה.

למידע נוסף, קראו את המאמר שלנו – הטורבינות של חוות הרוח בתל עסניה או הר בני רסן.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? השבשבות ממוקמות כ-5 קילומטרים מדרום לקיבוץ עין זיוון. ניתן להגיע לקיבוץ באמצעות כביש 98. בכניסה תמצאו שילוט המכווין לכיוון חוות הרוח. הדרך היא דרך משובשת, עולה להר. לאחר נסיעה על פני כקילומטר מתגלה השבשבת הראשונה.  אפשר לחנות במקום ולהמשיך בסיור רגלי.

מרכזי מבקרים ברמת הגולן:

מרכז המבקרים יקב רמת הגולן:

את הסיור שלכם ביקב תתחילו באולם תצוגה מוזיאוני, המתאר את דרך ייצור היין מהעבר להווה. תצפו בסרטון קצר ולאחר מכן תבקרו באולם חביות האחסנה. בהמשך, תסיירו באולמות הייצור ותשמעו אודות היין וסודותיו. לסיום, תוכלו לערוך טעימות ולבקר בחנות המפעל, אשר בו ניתנת האפשרות לקנות מתוצרת היקב.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון בין השעות 8:20-17:00, ימי שני בין השעות 8:30-18:30 וימי שישי בין השעות 8:30-13:30.

טלפון לתיאום קבוצות ויחידים: 04-6968435.

איך תגיעו? סעו על כביש 91, עיברו על גשר בנות יעקב והמשיכו לצומת בית המכס על כביש 888. בצומת, פנו ימינה, עיברו את העיר קצרין ולאחר כ-2 קילומטרים פנו שמאלה לאזור התעשייה של העיר, שם נמצא היקב.

האתר הרשמי: יקב רמת הגולן.

מרכז מבקרים יקב פלטר:

יקב משפחתי שהחל לפעול ב-2001 והיום מייצר כ-150 אלף בקבוקים בשנה. הביקור מלווה בסיור, אשר במהלכו יתארו בפניכם את תהליך ייצור היין, יספרו לכם אודות סוגי הגפנים באזור וכיצד מאחסנים את היינות עד ההבשלה. לאחר הסיור, ניתן לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום. ניתן גם לרכוש את יינות היקב.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: מדי יום בין השעות 10:00-16:00.

טלפון לתיאום ביקור: 052-8666384.

איך תגיעו? היקב ממוקם בעין זיוון שבצפון הגולן.

האתר הרשמי: יקב פלטר.

מרכז מבקרים יקב בזלת הגולן:

היקב הוקם בשנת 1998. ביקב מעבדה משוכללת הכוללת מכשיר ייחודי לבדיקת רמת הגופרית ביין. סמוך ליקב נמצא צריף מרכז המבקרים, בו ניתן לטעום מיינות היקב ואף לרכוש אותם. ניתן גם להשתתף בסיור מודרך ביקב, בו תלמדו אודות תהליך ייצור היין.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד שישי בין השעות 9:00-15:00. בשבת סגור.

טלפון לתיאום ביקור: 04-6965010, 050-8485010.

איך תגיעו? המרכז ממוקם בקדמת צבי בגולן.

האתר הרשמי: יקב בזלת הגולן.

חוות הבוקרים במרום גולן:

אם אתם אוהבים סוסים, אתם יכולים להגיע לחווה במרום גולן כדי ליהנות מטיולי רכיבה על סוסים. קיימת גם פינת חי, שבה הילדים יכולים ללטף ולהאכיל בעלי חיים קטנים. כמו כן, בחווה ניתן ללמוד אודות חיי הבוקרים ושטחי המרעה הטבעי של הבקר לבשר.

הדרכה ורכיבה בתשלום.

שעות הפתיחה: האתר פתוח בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00, בימי שישי בין השעות 10:00-15:00 ובימי שבת בין השעות 10:00-16:00.

טלפון לתיאומים: 04-6960483.

איך תגיעו? החווה ממוקם בקיבוץ מרום גולן.

בית בד ארץ גשור:

בית הבד מהווה מרכז איסוף לזית ומקום לייצור שמנים ומוצרים נוספים. המקום משמש כמרכז מבקרים להנחלת תרבות השמן, מקורותיו, זניו והארומה האופיינית לכל זן. בסיור במקום תלמדו אודות תהליך הנטיעה, שיטות המסיק, תהליך העברתו של הזית לבית הבד, תהליך הייצור של השמן מהזית, תהליך הביקבוק והכנתו למכירה. בסיום הסיור, ניתן לערוך טעימות ולרכוש שמנים טבעיים ומוצרים נוספים המופקים בבית הבד.

בימי המסיק ניתן להצטרף לעבודה וליהנות מחוויה שונה לאנשים שאינם עוסקים ביומיום בחקלאות.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 10:00-16:00, ימי שישי בין השעות 10:00-13:00. האתר סגור בשבת.

טלפון לתיאום ביקור: 04-6764036.

איך תגיעו? בית הבד ממוקם בקיבוץ גשור.

האתר הרשמי: בית בד ארץ גשור.

מרכז מבקרים יקב עין נשוט:

היקב, שבעבר היה בונקר של הצבא הסורי, מוקף בעצי פרי. הביקור מלווה בסיור אשר מתאר ומסביר את דרך ייצור היין, סוגי הגפנים באזור, את התהליך מהבציר ועד לביקבוק, צורת האחסנה עד ההבשלה. לאחר הסיור ניתן לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום ולרכוש יינות תוצרת היקב.

במקום קיימת גם חוות ליטוף, בית בד ומסעדה חלבית. ניתן להשתתף גם במגוון סדנאות המוצעות במקום (בעונת הבציר, מאמצע יולי עד חודש אוקטובר). כל אלו הם חלק מהחווה החקלאית שבמקום. כל מבקר או קבוצה הבאים בשערי החווה מקבלים סיור מודרך במתחם התיירות, האורך בין 20 דקות לשעה, על פי מידת ההתעניינות של המבקרים. הסיור כולל הסבר על העקרונות האקולוגיים והאידיאולוגיים שהנחו את בעלי המקום במהלך הבנייה. כל המבנים באתר נבנו מפסולת בניין וממוצרים שאחרים השליכו.

סיורים בתשלום.

טלפון לתיאום ביקור: 052-8805026.

איך תגיעו? היקב ממוקם בקדמת צבי שבגולן. מצומת צמח, סעו צפון מזרח לכיוון קצרין וצומת אחת אחרי קצרין, פנו ימינה לקדמת צבי. אחרי שתיכנסו ליישוב, פנו שמאלה לפי השילוט ל-“בל עפרי”.

האתר הרשמי: מרכז מבקרים יקב עין נשוט.

מרכז מבקרים יקב בשן:

היקב הוקם בשנת 2004 ומדובר ביקב אורגאני אקולוגי. היקב מופעל על ידי שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, והענבים מטופלים בשיטות ביו אורגאניות וללא כימיקלים.

הסיור ביקב ייקח אתכם למסע בעקבות תהליך ייצור היין, מהבציר ועד לביקבוק, צורת האחסנה עד ההבשלה. לאחר הסיור ניתן יהיה לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום, ולרכוש יינות המיוצרים ביקב.

סיורים בתשלום.

איך תגיעו? היקב ממוקם במושב אבני איתן שבדרום רמת הגולן, על דרך הגישה למפל השחור שבנחל אל-על.

טלפון לתיאום ביקור: 054-4603213.

מרכז מבקרים בית הבד של טויסטר:

מרכז המבקרים יספר לכם אודות תהליך ייצור שמן הזית. במהלך הסיור המודרך תלמדו אודות הזנים השונים של הזית ואת התהליך שהוא עובר בתוך בית הבד. בסיום הסיור, תוכלו לערוך טעימות לסוגי השמנים ולרכוש מהתוצרת המקומית.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 10:00-17:00, ימי שישי עד כניסת שבת ומצאת שבת.

איך תגיעו? המרכז ממוקם בגבעת יואב שבגולן.

טלפון לתיאום ביקור: 04-6763403, 052-3261767.

האתר הרשמי: מרכז מבקרים בית הבד של טויסטר.

מרכז מבקרים יקב שאטו גולן:

היקב החל את דרכו ב-1996, כאשר משפחת ריבק נטעה בשטחים החקלאיים של מוושב אליעד דונמים רבים של ענבי קברנה סוביניון ומרלו. היקב נפתח רשמית ב-1999. במהלך הביקור במרכז המבקרים, תלמדו אודות דרך ייצור היין, סוגי הגפנים באזור ותהליך הייצור, מהבציר ועד לביקוק. לאחר הסיור, ניתן יהיה לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום ולרכוש יינות תוצרת היקב. ביקב מייצרים את היינות קברנה סוביניון, מרלו, סירה, קברנה פרנק וסוביניון בלאן.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: מדי יום בין השעות 10:30-15:00.

טלפון לתיאום ביקור: 04-6600026, 050-5413816.

איך תגיעו? היקב ממוקם באליעד שבגולן. סעו על כביש 92 במזרח הכנרת עד צומת סומך, שם פנו ועלו בכביש 789 עד לצומת פיק. פנו בצומת זה שמאלה ולאחר נסיעה של 3-4 קילומטרים תגיעו למושב.

האתר הרשמי: יקב שאטו גולן.

מרכז המבקרים של מי עדן:

אחת מנקודות החן שברמת הגולן היא ללא ספק מעיינות עדן – עין עלמיא (סלוקיה). זהו פארק נחמד ביותר, שהוקם וטופח לרווחת הציבור על ידי חברת “מי עדן” בשיתוף עם מועצה אזורית גולן. מעיין סלוקיה הוא הגבוה ממעיינות ישראל. גובהו כ-445 מטרים מעל פני הים, כך שמי המעיין נמצאים גבוה יותר מהמפעל וכך יכולים לזרום בכוח הגרביטציה בצינור אל המפעל של “מי עדן”. שם, הם עוברים סינון ומתמלאים בבקבוקים.

הביקור במפעל מי עדן כולל סיור מודרך במרכז המבקרים, במהלכו יוצגו לכם השלבים של מילוי בקבוקי המים. הסיור מאפשר הצצה למפעל מים מינרליים מהגדולים בישראל. תחילת הסיור הוא בנקודת נביעת המים במעיין סלוקיה, המרוחק כ-4 קילומטרים מהמפעל. בהמשך הסיור מגיעים למפעל המודרני לייצור בקבוקי המים ולומדים כיצד ממלאים את הבקבוקים ואודות תהליך הבקרה, האריזה והאחסנה. במהלך הסיור, תוכלו לעמוד מעל לקו הייצור ולצפות בתהליך. בסיומו, תוכלו לבקר בחנות המפעל ולטעום מהמים המינרליים של מי עדן.

המבקרים הצעירים יוכלו להשתתף בפעילות יצירתית הכוללת צביעה, במשחקי מחשב הקשורים לעולם המים וביצירה חווייתית המותאמת לעולם הילדים.

קצת רקע היסטורי: באזור מעיין הסלוקיה היה כנראה יישוב יהודי מימי בית שני, שהקביל לקיומו של היישוב גמלא. היישוב סלוקיה מוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו, מפקד המרד היהודי בגליל ובגולן, כאחד מהיישובים שהתבצרו בגולן לקראת בוא הרומאים. באתר נערכו מספר חפירות, המראות על התיישבות באתר בתקופות שונות. סמוך למעיין, מצפון, נמצאו שרידי מבנים מהתקופה הרומית וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה, התקופה ההלניסטית והרומית הקדומה. עד 1967, שכן במקום הכפר הערבי קצביה, שניצל את מי המעיין. עד היום ניתן  לראות את שרידי מבני הבזלת של הכפר.

לאחר הביקור במרכז המבקרים של מי עדן, מומלץ לנסוע אל המעיין וליהנות מהבריכות היפות שבו.

הסיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-13:00. סיור אחרון יוצא כשעה לפני הסגירה. חובה לתאם הגעה מראש.

טלפון לתיאום ביקור: עדן 04-6962825 / 04-6961050 שלוחה 236.

איך תגיעו? מרכז המבקרים נמצא באזור התעשייה של קצרין. עלו על כביש 91, המשיכו לצומת בית המכס שעל כביש 888 ובצומת פנו ימינה. עיברו את העיר קצרין ולאחר כ-2 קילומטרים, פנו שמאלה לאזור התעשייה.

אם תרצו, תוכלו גם לנסוע לעין סלוריה. סעו בכביש 87 מצומת יהודיה לכיוון קצרין עד צומת קצרין. משם, המשיכו ישר כ-300 מטרים ואז פנו ימינה על פי השילוט, שמוביל לפארק מעיינות עדן – עינות סלוקיה.

בראשית – דרך הפרי רמת הגולן:

בית האריזה מאגד שבעה יישובים בגולן, כמה מגדלים פרטיים וכמה יישובים בגליל, המגדלים פירות. עיקר הפירות שמגיעים אל בית האריזה הם תפוחים. הסיור בבית האריזה כולל הסברים אודות גידולו של הפרי, מהנטיעה ועד ההבשלה, הסברים אודות אריזתו, אכסונו בבתי הקירור ושיווקו. בין היתר, בסיור תלמדו כיצד משמרים את הפירות בקירור לאורך זמן וכיצד פועלות מכונות המיון לפירות לפי גדלים.

בסיום הסיור, תוכלו לבקר בחנות מפעל למכירת פירות, דבש, מזכרות ומוצרי קוסמטיקה. קיימת במקום גם מסעדה.

סיורים בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:30-15:30. סיור אחרון יוצא בשעה 14:15.

טלפון לתיאום ביקור: 0723359901.

איך תגיעו? האתר ממוקם ליד קיבוץ מרום גולן, בבית אריזה פירות גולן ד.נ. מצומת מחניים, סעו על כביש 91 עד צומת אביטל. פנו בצומת שמאלה לעבר קיבוץ מרום גולן. בית האריזה נמצא 500 מטרים אחרי שער הקיבוץ מצד שמאל.

האתר הרשמי: בראשית – דרך הפרי.

מסעדות ברמת הגולן:

מסעדת מושבוצ – בר מסעדה כפרי ובשרי, המציע מגוון מנות איכותיות ומבחר גדול של אלכוהול. בתפריט תמצאו מנות ממטבחים שונים ברחבי העולם, כולן עשויות מחומרי גלם טריים של רמת הגולן. בזמן שאתם אוכלים, אל תשכחו להסתכל מבעד לחלונות ולהשקיף על הנוף המהמם.

המחירים יחסית יקרים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד רביעי בין השעות 13:00-21:00, ימי חמישי עד שבת בין השעות 12:00-22:00.

הכתובת: מושב רמות במערב הגולן.

יצירת קשר: 04-6795095.

אתר האינטרנט: מסעדת מושבוצ.

בית קפה קופי ענן – על ראש הר בנטל, ליד הבונקר ששימש את צה”ל בעבר, נמצא בית הקפה הגבוה ביותר במדינה, בגובה של 1,165 מטרים מעל פני הים. תוכלו להזמין כאן מגוון מאפים, פיצות, כריכים, סלטים וארוחות בוקר מגוונות.

המחירים סבירים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד שישי בין השעות 9:00-17:00, ימי שבת בין השעות 1:00-17:00.

הכתובת: על ראש הר בנטל ליד מרום גולן.

הבית של אביבה זנדנברג – אביבה פותחת את ביתה ומארחת אנשים לארוחה ביתית בקיבוץ, הכוללת מנות חלביות שונות וכן מנות המתאימות לטבעונים. לא כשר.

המחיר הוא מחיר קבוע, סביר עד יקר.

הכתובת: קיבוץ עין זיוון.

יצירת קשר: 050-7962080.

אתר האינטרנט: הבית של אביבה.

מסעדת המטבח של קאפי – במסעדה תמצאו תפריט מהמטבח הפרסי המשובח.

המחירים סבירים עד יקרים.

הכתובת: היישוב אודם.

יצירת קשר: 050-5666545, 04-6837724.

מסעדת חווה בכפר – מסעדה בשרית איכותית, המגישה ארוחות ים תיכוניות מסוגננות.

המחירים סבירים עד יקרים.

שעות הפתיחה: ימי חמישי ושישי בין השעות 18:00-23:00, ימי שבת בין השעות 13:00-22:00.

הכתובת: מושב רמות.

יצירת קשר: 04-6797097.

פאב רנצ’וס – פאב נהדר, ממנו נשקף נוף מרהיב. בזמן שאתם שותים ונהנים, ברקע תנתגן לה מנגינת קאנטרי המתאימה לאווירה. הפאב מגיש לחמים, פיתות, חומוס, מרקים ומאפי פאי. לא כשר. במקום קיימת גם חוות סוסים.

שעות הפתיחה: בסופי שבוע מהשעה 21:00 עד אחרון הלקוחות.

יצירת קשר: 054-5402650.

הכתובת: מעלה גמלא.

אטרקציות בחינם בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים גנים ופארקים בישראל הרים, גבעות ועמקים בישראל יערות וחורשות בישראל לינות מומלצות מעיינות, נחלים ונהרות בישראל מצפורים בישראל שמורות טבע בישראל תופעות טבע בישראל , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים