מסלול טיול בחוף בית ינאי אל גן לאומי נחל אלכסנדר

גן לאומי נחל אלכסנדר וחוף בית ינאי

חוף בית ינאי אינו כשאר חופי הרחצה בישראל. החוף מהווה את חלקו המערבי של גן לאומי נחל אלכסנדר, בו נשמרו נופים של נחל זורם ועולם חי וצומח מיוחד המאפיין את חולות מישור החוף. חולות החוף מהווים אתר הטלה לצבי-ים, ואילו בגדות החוליות של הנחל מטילות את ביציהן נקבות הצב הרך, זוחל נדיר מאוד בארצנו. חוף בית ינאי מתהדר גם בעבר עשיר, מאז ימי קדם ועד הלילות שבהם נחתו כאן אניות מעפילים.

כדי למנוע פגיעה בגן הלאומי ולנוחות המטיילים, הסדירה רשות הטבע והגנים שילוט ואמצעי בטיחות נוספים במוקדי העניין שבמקום. אין לסטות מהמסלול המתואר, אין לפגוע בחי, בצומח ובדומם שבשמורה.

תוכלו להיעזר בדפדפת זו בטיולכם. בדפדפת ניתן הסבר על מוקדי עניין עיקריים בגן הלאומי, בהתאם למספור במפה.

המסלול

1. מצפה ההעפלה – המצפה, השוכן מעט מדרום לסוכת המציל, מנציח את אניות המעפילים שעלו לארץ ישראל בניגוד לחוקי המנדט הבריטי, שהגביל את מספר רשיונות העלייה. החוף שלפנינו, שנודע אז בשם חוף כפר ויתקין, קלט מעפילים של לא פחות מ15- אניות. ספינת המעפילים הראשונה – ולוס – נחתה כאן ב25- באוגוסט 1934 כשעל סיפונה 350 איש. אלה היו חברי תנועת “החלוץ” מפולין, שקצרה רוחם מלהמתין לסרטיפיקט (אישור עלייה) המיוחל. אנשי ה”הגנה” קיבלו את פני הבאים, הורידו אותם לחוף.

מסוכת המציל צפונה משתרע בתחום הגן הלאומי חוף חולי נמוך. לעומת זאת, ממצפה ההעפלה אפשר לרדת לחוף ולהמשיך דרומה, לאורך רכס הכורכר, שבראשו שוכן מושב בית ינאי. כורכר הוא למעשה דיונה שהתאבנה והפכה לסלע. החול מגיע מהים כשהוא טעון בכמות מסוימת של גיר. כשהגיר מומס בגשם ומתגבש מחדש, הוא הופך ל”מלט” שמלכד את הגרגרים לסלע. על סלעי הכורכר גדלים כמה צמחים מעניינים, ביניהם: קריתמון ימי – צמח בשרני בעל תפרחת סוככנית בצבע צהוב; נר הלילה החופי – צמח בעל פרחים צהובים וגדולים, הנפתחים בערב. נר הלילה החופי הוא צמח גר בארצנו, שהיגר לכאן מחופי אמריקה.

 

2. המזח – בעקבת “המרד הערבי” שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, נמנע מהיישוב העברי השימוש בנמל יפו, נמל היצוא העיקרי של פרי הדר ונמל היבוא העיקרי לדשנים. היישוב העברי טען שיש לבנות מזח חליפי בחוף עמק חפר ושלטונות המנדט נעתרו. למעשה, המזח נבנה כדי לסייע לאניות מעפילים לעגון כאן. הקמתו הושלמה באוגוסט 1939.

ב20- ביוני 1948 עגנה ליד המזח האנייה אלטלנה, טעונה בנשק ובציוד צבאי, שיועד ברובו לאנשי האצ”ל. חלק מהציוד נפרק כאן, למרות התנגדות ממשלת ישראל, אך בהמשך הרוחות התלהטו והחלו חילופי יריות בין אנשי האנייה לכוחות צה”ל. בניסיון למנוע שפיכות דמים הפליגה אלטלנה לתל אביב, שם הורה דוד בן גוריון להפגיז אותה. אחד הפגזים פגע באנייה וגרם לטביעתה.

 

3. חוות קינון – חוף בית ינאי משמש אתר הטלה לצבי-ים. בלילות הקיץ עולות נקבות צבי-ים לחופים החוליים המעטים שנותרו בישראל ומטילות ביצים בגומה גדולה שהן חופרות בציפורניהן. בעבר עשו זאת אלפי נקבות מדי שנה. כיום מוצאים פקחי רשות הטבע והגנים רק עשרות קינונים. במקומות שבהם נשקפת סכנה לקיומו של קן, חופרים פקחי “הרשות” ומעתיקים את הביצים ל”חוות קינון” – מקומות מגודרים ומוגנים. כשצבי-הים מגיחים מן הביצים (בדרך כלל באוגוסט), משלחים אותם לים בצורה מאובטחת. נקבות צבי-ים נוהגות לשוב ולהטיל במקום שבו בקעו. אנו מקווים שהטיפול המסור יאושש את אוכלוסיית צבי-הים בחופי הארץ.

 

4. דיונה – מקובל לומר שהחולות הזהובים המכסים את מישור החוף שלנו, הגיע לחופינו בעזרתו האדיבה של הנילוס. הנילוס הכחול מנקז את הרי הגרניט של אתיופיה. סלעי גרניט מורכבים, בין השאר, מהמינרל העמיד קוורץ, שמצליח לעמוד בכל תלאות הדרך ולמצוא את דרכו אל הים התיכון. מכאן נושאים אותו זרמי הים אל חופי ארץ ישראל. החול שלפנינו מורכב כמעט כולו מגרגרי קוורץ.

בדיונות החול הקרובות לחוף מתקיימת צמחייה אופיינית לחולות חוף הים. הבעיה העיקרית שעמה מתמודדים צמחים בבית גידול זה היא רסס הטיפות המלוחות שהרוח מביאה מן הים. המלח צורב את העלים. הצמחים המתקיימים כאן פיתחו מנגנונים כדי להתגבר על הנזק, למשל: לפופית החוף צומחת כצמח שרוע, כך שרוב הרסס חולף מעליה. ניתן לזהות אותה בעזרת גבעוליה הארוכים, שאורכם מטרים אחדים; חבצלת החוף פיתחה כסות עבה של שעווה, המונעת מהמלח להגיע לרקמות החיות של העלים; לבנונית החוף הוא שיח שפיתח כסות עבה של שערות, המונעות גם הן מהמלח לפגוע בעלים; צמחי חוף הים פורחים בעיקר בלילות הקיץ, שעות שבהן הרוח כמעט ואינה נושבת, כך שחלקי הפרח הרגישים אינם סובלים מטיפות המלח שבאוויר.

 

5. שפך נחל אלכסנדר – נחל אלכסנדר מתחיל את דרכו בהרי שכם, חוצה את השרון ונשפך כאן לים. בקיץ אפשר לחצות את שפך הנחל ללא כל בעיות ולהמשיך הלאה במסלול. בחורף, כאשר הנחל זורם, אסור לחצות את הנחל מחשש לסחיפה ולטביעה ומכאן יש לשוב לנקודת המוצא.

 

6. תל מכמורת – שרידי יישוב עתיק הפזורים משלושת עברי מפרץ טבעי קטן, שבו פעל נמל קדום. מהנמל, ששמו הערבי היה מינת (נמל) אבו-זבורה הזה ייצאו בשלהי המאה ה19- ובראשית המאה ה20- אבטיחים לשווקי מצרים ולבנון. בקיץ 1922 פקדו את הנמל הזה יותר מ600- מפרשיות שטענו את הפרי המרענן. פעילות הנמל פסקה מספר שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה, משום שההובלה ברכבת שסללו הבריטים הייתה זולה יותר מאשר בספינות.

מדרום לנמל נחפר מבנה ציבור גדול מהתקופה הפרסית (מאות 4-6 לפני סה”נ). מעליו שרידים ביזנטיים וערביים (מאות 7-4 לספה”נ). זו הייתה כנראה מצודה שחלשה על הנמל בתקופה ההלניסטית והפרסית. ממערב לשרידי המבנים נמצאו שרידים של שתי ברכות דגים מלאכותיות, שכיום הן שקועות בחלקן מתחת לפני המים. הנמל שימש לפחות מתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 13-16 לפני סה”נ) והוא שירת את המרכז העירוני בתל חפר, השוכן בגדת נחל אלכסנדר, מצפון לקיבוץ מעברות. כיום משמש הנמל את בית הספר הימי “מבואות ים”.

 

7. סוף הקרין – לחובבי הצמחים הנדירים מומלץ, בדרכם חזרה לנקודת המוצא, לסטות מעט מזרחה. מדרום לגדר בית הספר “מבואות ים” צומחת מתוך החולות אוכלוסייה גדולה של הצמח הנדיר סוף הקרין. בדרך כלל צומח סוף בגדות נחלים וליד מקווי מים. האוכלוסייה שלפנינו צומחת בקרקע ביצתית של נחל אלכסנדר, שכוסתה במשך הזמן בחול. העלים נבדלים מאלה של הסוף המצוי בכך שהם רחבים יותר ולאורכם עובר “רכס” בולט, שהבוטנאים מכנים אותו בשם “קרין”.

 

מיקום הגן הלאומי

חוף בית ינאי שוכן מצפון למושב בית ינאי. הגישה למקום מכביש החוף (כביש מס’ 2), כשמונה ק”מ מצפון לצומת נתניה. במחלף בית ינאי יש לפנות מערבה, לכיוון הים ובצומת צפונה, בכביש המתעקל וחוזר דרומה, אל חוף הרחצה.

חניונים קרובים: גן לאומי נחל אלכסנדר, גן לאומי חוף השרון, יער חדרה.

אתרים סמוכים: פארק השרון, שמורת נחל פולג, גן לאומי אפולוניה.

הערה: בימי הקיץ חובה להצטייד במי שתייה.

 

בגן לאומי זה דפדפת המידע ניתנת לכם חינם. בסוף סיורכם במקום, אנא, קחו עמכם את הדפדפת, או החזירו אותה למכל שממנו לקחתם אותה.

הגן הלאומי פתוח לציבור הרחב ללא תשלום דמי כניסה. בעונת הרחצה (אפריל-אוקטובר) יש לשלם דמי חניה בכניסה לחוף. אנא, עזרו לנו לשמור על שמורת טבע זו למענכם ולמען הבאים אחריכם.

ניתן לקבל מידע במוקד המידע של רשות הטבע והגנים, טלפון: 3639*

 

כללי התנהגות בגן הלאומי

·אין לחצות את שפך נחל אלכסנדר בחורף, כאשר הנחל זורם מחשש לטביעה!

·ההליכה מותרת על פי תיאור האתרים בדפדפת והשילוט בשטח.

·הפגיעה בחי, בצומח ובדומם – אסורה! כל אבן, צמח ובעל חיים הם חלק מהטבע ואין לפגוע בהם, גם לא למטרות לימוד.

·הבערת אש אסורה.

·האכילה מותרת רק בחניון הכניסה.

·הלינה בשטח הגן הלאומי – אסורה.

אנא, שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם

המידע והתמונות באדיבות ובאישור רשות הטבע והגנים 

 

אטרקציות בתשלום בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים גנים ופארקים בישראל טילות\חופי ים בישראל מסלול טיול עד שעתיים מסלול טיולי שקיעה\זריחה מסלול עד 3 קמ מסלולי היסטוריה וארכיולוגיה מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברגל מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול לילדים מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בחורף מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול מומלצים למגזר הדתי מסלולי טיול מים מסלולי טיול קווי מסלולי טיול רומנטי מסלולי טיולי פריחה מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל מעיינות, נחלים ונהרות בישראל , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים