מסלול טיול בין בתי הדר חיפה – היסטוריה, ארכיטקטורה ואמנות

להנאתך ולנוחיותך, קיבצנו לפניך מספר מסלולי טיול רגליים בנושא ארכיטקטורה, תרבות ומורשת מקומית בשכונת הדר – חיפה.

בברכת טיול נעים

רוני פל

“בית הזכוכית” – רח’ בר גיורא 21

מהבתים המיוחדים והיפים בחיפה, אשר נבנה בסגנון הבינלאומי בשנים 1938-1941, עלפי תכנונו של האדריכל תיאודור מנקס. כינויו “בית הזכוכית”, ניתן לו משום מס’ קירות הבניין העשויים מאריחי זכוכית. הבית יועד למגורי מהנדסים צעירים שהגיעו מארצות הברית ומאנגליה עבודה בבתי הזיקוק והמבנה כלל דירות קטנות לרווקים, חדר אוכל קולקטיבי ואפילו בריכת שחייה בחצר ומגרש טניס על הגג.

פינת המרגוע- רח’ בר גיורא 16

בחזית הבית מתנוססת הכתובת “פינת מרגוע לעוברי אורח” ומאחורי השער מוצנעת, מצבת אבן מוקפת ארבעה ברושים. המצבה והעצים מוקדשים לארבעה חיילים בני חיפה שנפלו במלחמת העצמאות בקרב על העיר צפת. האתר הוקם ע”י אביו של אחד הנופלים, חנן עבדן, שהתגורר בבית זה.

בית וייצמן – רח’ מלצ’ט 4

סמוך לפינת בלפור-מלצ’ט (ימינה במורד) נמצא בית וייצמן, שנבנה בשנת 1924. משפחת וייצמן הידועה בנתה עבור אם המשפחה רחל-לאה בית חד קומתי. לרחל-לאה היו תשעה ילדים כשהמפורסם בהם, לימים נשיא המדינה הראשון ונשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן. בסוף שנות העשרים הוספה קומה שנייה לבית ובו גרה משפחת האח, יחיאל וייצמן, אשתו יהודית וילדיהם, יעל ועזר – מפקד חיל האוויר ונשיאה השביעי של מדינת ישראל.

בשנות החמישים נמכר הבית, נוספו לו קומות ואגפים ששינו את מראהו המקורי ובחצר הבית נותרו העצים הקשישים המעידים על שנותיו הרבות.

בתי מג’דאלני – רח’ יבנה 1 ו-3

בתי ה אבן הגדולים של משפחת מג’דאלני מן החשובות שבקרב משפחות ערביי חיפה הנוצרים, הם ייצוג נהדר למורשת תרבות הבנייה הערבית של שנות ה20-30 במאה ה-20. העיצוב בסגנון אקלקטי עם אלמנטים מזרחיים והחוויה מזמינה לעושר ארכיטקטוני ותרבותי המתבטא בהתאמת העיצוב, גם, למנהגי הכנסת האורחים וכו’. המבנה משופץ ומשומר.

בית אליהו מזרחי – רח’ ירושלים 5

בית האבן היפה נבנה בשנת 1922. בדירת הגג שבבניין התגוררו הצייר הנודע צבי מאירוביץ’ ורעייתו הסופרת יהודית הנדל, שספרה “רחוב המדרגות” מתאר את חיי העולים שהתגוררו בעיר התחתית של חיפה בשנים הראשונות למדינה.

בית וילבושביץ – רח’ ירושלים 26

בית אבן בעל גג רעפים שנבנה בשנת 1923 עבור המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש), ממקימי מפעל “עתיד” לתעשיית שמן וסבון בשנים 1906 ולימים, מקים מפעל “שמן”. האיש נחשב לחלוץ התעשייה העברית החדישה בארץ ישראל.

גן בנימין – בקצה רח’ ירושלים

הגן ע”ש הברון רוטשילד תוכנן בשנת 1922 ע”י האדריכל ריכרד קאופמן ונועד להיות מקום מנוחה, מפגש ובילוי לתושבי השכונה ומוקד אירועים תרבותיים וחברתיים. בימי המנדט נחשב הגן לאחד היפים בארץ.

בית איצקוביץ’ – רח’ ארלוזורוב 16

שמואל איצקוביץ’ (1935-1882) היה מראשי היישוב היהודי בחיפה וביתו, שתוכנן ע”י אלכסנדר ברוולד, הוא בעל סממנים אופיינים לסגנונו ה”ארצישראלי” המיוחד: בניה באבן, קשתות, עיטורים וקישוטים ועוד. הבית שימש בעבר כמשכנה של הרבנות הראשית של חיפה וכיום הוא משמש את מכון ההלכה. בבית הסמוך, בית מס’ 17, התגורר ראול ולנברג, מחסידי אומות העולם ואת שהותו מציין שלט צנוע בחזית הבית.

בית הרמן שטרוק – רח’ ארלוזורוב 23

הרמן שטרוק, צייר ואמן תחריט יהודי נודע, עלה מגרמניה בשנות ה-20 והשתקע בחיפה. בביתו שהוקם בשנים 1924-1926 משולבים מוטיבים מזרחיים וסגנונות בנייה מערביים ונחשב לפנינה ארכיטקטונית. במקום פועלת ספרייה למוזיקה ומתקיימים קונצרטים שונים.

צומת הרחובות הרצל-בלפור-ביאליק

לב לבה של שכונת הדר, שנוסדה בשנת 1922. בשנת 1929, לאחר מאורעות הפרעות, עברו יהודים רבים לגור בשכונה מן העיר התחתית ונוצר צורך דחוף בהקמת חנויות ועסקים חדשים במקום והחלה בניית “המרכז המסחרי החדש”, מכלול בתי מסחר בין ארבעת הרחובות הרצל, ביאליק, החלוץ ושפירא. המרכז המסחרי שנפתח בשנת 1932 עוצב בסגנון הבינלאומי.

בית גליקין (“חומה ומגדל”) – רח’ אחד העם 5, בחצר האחורית.

ביתו של משה גליקין (1874-1973), מנהל חוות הפועלים במגדל על שפת ים כינרת בראשית המאה ה-20. תחת ניהולו עבדו הפועלים א”ד גורדון, יוסף טרומפלדור ואחרים.

גליקין בחר בחיפה לבנות את ביתו החדש ואף לפתוח מלון טבעוני בשם “וילה מגדל” (ע”ש חוות מגדל) ובסוף שנות ה-40 שכנה במקום מפקדה אזורית של “ההגנה”.

בית איתין – רח’ שמריהו לוין 30

הבית בנוי בסגנון אקלקטי, האופייני לבתים של שנות העשרים וכשאר בתי השכונה זהו בית אבן בעל גג רעפים, בעל תוספות וקישוטים שונים. הבית נבנה בשנים 1919-1920 עבוד משפחת יהודה איתין, סוחר עשיר ואיש ציבור שעלה מרוסיה ובבנייתו הועסקו טובי הבנאים היהודים של ארץ ישראל באותה תקופה.

משנת 1922 עד 1942 שימש הבית כבית חולים “הדסה” ולאחר מכן “רוטשילד”. בתקופת המאבק כנגד “הספר הלבן” של ממשלת המנדט היה זה בית החולים היהודי היחיד בחיפה ואף מילא לעיתים משימות לאומיות דוגמת הסתרת ילדים, ניצולי אוניית הגירוש הבריטית “פאטריה”.

הטכניון העברי – הכניסה מרח’ בלפור, מול בלפור מס’ 9.

היוזמה להקמת מוסד טכנולוגי ברמה גבוהה בארץ הייתה של “חברת עזרה” של יהודי גרמניה ובנייתו החלה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.

המבנה תוכנן ע”י האדריכל הנודע אלכסנדר ברוולד ששאף לגבש ארכיטקטורה ארצישראלית מקורית ובמבנה, שולבו מסורות בנייה אירופיות ואלמנטים של הבנייה המזרחית לצד מוטיבים יהודיים כמו “מגן דוד” בכניסה ובחלון האוורור. בניית הטכניון התעכבה בשל “מלחמת השפות” שפרצה בשנת 1913: דרישת “עזרה” לשפת הוראה בטכניון בגרמנית ולא בעברית. מלחה”ע ה-1 גרמה לעיכוב נוסף והטכניון, נפתח לבסוף בשנת 1925. בחזית הטכניון משתרע גן נאה – “חצר הטכניון” שהיה “לבה” של הדר הכרמל וחיפה העברית בשנים אלו. מגן זה אף יצאו כוחות “ההגנה” לשחרור חיפה בערב פסח תש”ח (1948).

בסמ”ת – בית ספר מקצועי – תיכוני – הכניסה מרח’ בלפור, מול רח’ יוסף.

בית הספר בסמ”ת נוסד בשנת 1933 ומאז הוא ידוע כאחד מבתי הספר הטכנולוגיים החשובים בארץ. ראשיתו היה בבית ספר למלאכה שהוקם בעקבות הצורך הדחוף שהיה לישוב היהודי בזמנו בהכשרה טכנולוגית משולבת בלימודים עיוניים ברמהגבוהה.

בחצר בית הספר עומד המבנה ההיסטורי ששימש כבניין המלאכה של הטכניון. במבנה זה גם התכנסה בשנת 1920 ועידה כללית של פועלי ארץ ישראל שהחליטה על הקמת “ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל”. בקיר הצפוני מתנוסס תבליט הנצחה לציון הוועידה ההיסטורית ובמרכזו, תבליט של הסופר י.ח. ברנר וראשי הישוב דאז- ברל כצנלסון, יצחק טבנקין, מאיר יערי, מניה שוחט ויוסף שפרינצק.

המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל – רח’ בלפור – הכניסה מול בית מס’ 9.

המוזיאון שוכן בבניין הטכניון ההיסטורי שנבנה בשנת 1912. זהו ביה”ס הטכנולוגי הגבוה הראשון שהוקם בא”י ובמזרח התיכון כולו והפקולטות פעלו בועד שנת 1953, עת הועברו לקרית הטכניון החדשה בנווה שאנן. הבניין עבר תהליך יסודי וקפדני של שיקום, שחזור ושימור והוא נחשב אחד הבניינים המרשימים בעיר.

היכל העירייה ובית המשפט – רח’ חסן שוקרי 14

רחוב ביאליק, המשכו של רח’ בלפור, ניצב בתחתיתו לרח’ חסן שוקרי, בו נמצאים היכל העירייה ובית המשפט. הרחוב נקרא על שמו של חסן שוקרי אשר כיהן פעמיים כראש העיר חיפה (1919-1914, 1940-1927) וזכה לתמיכה ואהדה רבה בקרב כל תושבי העיר: מוסלמים, הודים ונוצרים כאחד. היכל העירייה ובית המשפט הם (לבטל מילה הם) בנויים באופי מונומנטאלי, כמבני ממשל רבים, והעיצוב מתבטא בחזית סימטרית שבמרכזה כניסה ראשית גדולה ומפוארת. בית המשפט נבנה בשנת 1931 (בשנת 2003 עבר לשכון בקרית הממשלה), היכל העירייה, נבנה בשנת 1942 ומומלץ אף לחצות את הכביש ולצפות בבניין המרשים ממרחק מה או מתוך גן הזיכרון שממול.

מדרחוב נורדאו

רחוב נורדאו אשר תוכנן למגורים בלבד שינה את אופיו בעקבות מאורעות תרפ”ט  ובריחת היהודים מן העיר התחתית לשכונות הדר והכרמל. לרחוב ולסביבתו היה צביון אירופאי שבלט בסגנון הבנייה, האוכלוסייה (בעבר כונה “הרחוב של הייקים”) ובמגוון העסקים, הפעיל עד היום.

מדריך רחובות חיפה

יש לכם עוד בתים ומיבנים היסטוריים, תמונות, סרטים ? אנא שתפו את המטיילים בעיר!!

אדריכלות בישראל אטרקציות מומלצות בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים ארכיאולוגיה בישראל היסטוריה בישראל מקומות ואזורי מומלצים למטייל בישראל ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים