מסלול טיול בשדרות רוטשילד תל אביב

בית אליהו גולומב

בית אליהו גולומב, מפקד ההגנה בשדרות רוטשילד, תל אביב, ישראל. צילם: MathKnight 

שדרות רוטשילד תל-אביב – פנינה אדריכלית בינלאומית

סיפורה של השדרה הראשונה בתל-אביב – היסטוריה, בתים ואנשים

מסלול: עירוני, רגלי, קל, בשטח מישורי ■ אורך מסלול: 2 ק"מ  ■ משך הטיול: שעתיים עד ארבע שעות  ■ מתאים לכל עונות השנה ■ מומלץ לטייל בשעות היום ■ מומלץ למשפחות, מתאים לעגלות ילדים ולעגלות נכים ■

חניה: בעייתית ברחוב עצמו ולכן כדאי לחנות בחניון מסודר.

נקודת מוצא: תלוי מאיפה ואיך מגיעים באים – הסבר בהמשך.

נקודת סיום: גן יעקב- גן השקמים- בלב מתחם התרבות הכולל את "היכל התרבות", תיאטרון "הבימה" החדש ו"מוזיאון הלנה רובינשטיין".

הגעה לנקודת מוצא:

1. מגדל שלום. איך מגיעים למגדל שלום?  לבאים מצפון תל-אביב בנתיבי איילון –  יש לפנות מערבה לרחוב ראש פינה, אחר כך לנסוע ברחוב לוינסקי לכיוון מערב ולפנות צפונה לשדרות הר ציון, לכיוון התחנה המרכזית הישנה. לפני התחנה יש לפנות מערבה לרחוב השומרון ובצומת הבאה, בדרך פתח תקווה, פונים מערבה ונוסעים עד לרחוב הרצל. ברחוב הרצל נוסעים לכיוון צפון עד לתחילת שדרות רוטשילד, סמוך למגדל שלום.

2. תחנת הרכבת ההגנה, ברגל. כעשרים דקות הליכה [ 1.8 ק"מ] עד תחילת המסלול.

ביציאה מתחנת הרכבת יש לפנות שמאלה לרחוב לוינסקי וללכת מערבה עד המפגש עם רחוב הרצל. לאחר מכן יש לפנות ימינה עד שדרות רוטשילד.

3. תחנת הרכבת ההגנה, באוטובוס. אפשר להגיע לתחנה המרכזית החדשה ומשם במונית שירות או אוטובוס כפי שיוסבר בהמשך.

4. תחנת הרכבת ההגנה, במוניות שירות מספר 4 או 5. יש לבקש מהנהג לרדת בשדרות רוטשילד.

5. תחנת הרכבת ההגנה, באוטובוס דן קווים 4 או 5. התחנה המרכזית החדשה נמצאת על רחוב לוינסקי ממערב לנתיבי איילון במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת. מהקומה הרביעית יוצאים קווים 4 ו-5 של דן. הנוסעים בקו 4 ירד בתחנה ברחוב אלנבי פינת אחד העם ויצעדו אחורה כמה מטרים עד שדרות רוטשילד. הנוסעים בקו 5 ירדו בתחנה הראשונה בשדרות רוטשילד.

איפה אנחנו?

אנחנו נמצאים באחד מארבעת הרחובות הראשונים של העיר תל- אביב בימים שנקראה עדיין "אחוזת בית". תל אביב הוקמה בשנת 1909 כשכונת מגורים של בבנייה עצמית עבור יהודי יפו [כיום נווה-צדק], ורק בשנות העשרים החלה להתרחב לכיוון שדרות רוטשילד. בדצמבר 1910, החליט ועד "אחוזת בית" לקרוא לשדרה הראשונה של העיר על שם הברון רוטשילד. השדרה התחילה מנווה צדק ממערב ל"אחוזת-בית", ושוליה במזרח הובילו לשטח פתוח של חולות. כאשר "אחוזת-בית" הפכה לתל-אביב, נוספו במזרחה של השדרה בתים נוספים. מרבית הבתים שנבנו בתקופה זו נבנו בסגנון מעורב – שילוב של סגנונות מזרחיים ואירופיים.

שדרות רוטשילד היו רחוב רוחבי שחצה את רחוב הרצל [הרחוב הראשון בעיר], אחד העם, ליליינבלום ויהודה הלוי. 

כיום מצלים על חלק מבתיה הישנים של השדרה מגדלים חדשים, אך הקסם הארכיטקטוני של בתי האבן העתיקים שחלק ניכר מהם עברו שחזור ושיפוץ במגמת שימור אותנטי, לא פג. מלבד המבנים בעלי החשיבות האדריכלית ההיסטורית והמוזיאונים, נמצאים בשדרה גם מוסדות תרבות, חינוך ומרכזים פיננסיים. אל המופע האורבאני המרתק מצטרפים פסלים ויצירות אמנות, חלק מהמוצגים קבועים וחלק מוצג באורח זמני לתקופות קצובות.

■ לידיעת המטיילים בימי שלישי ושישי בבוקר –  קיים יריד אמנות וחפצי נוי במדרחוב נחלת בנימין הסמוך.  

שיעור קצר בהיסטוריה העולמית והמקומית יסייע לנו להבנת מקורות ההשראה הארכיטקטונית של הבתים בשדרות רוטשילד.  

הכול התחיל בשנות העשרים כאשר חלק מבני הדור הצעיר של תושבי "אחוזת בית" נשלחו ללמוד באוניברסיטאות במרכז אירופה. בתקופה זו פרחו בקרב הצעירים ביבשת זו אידיאות שונות לתיקון העולם וליצירת חברה שוויונית. האידיאות שעסקו בכל תחומי החיים השפיעו גם על צעירי "אחוזת בית" שנטמעו לשנים אחדות בהוויה האירופאית. אלה שלמדו בגרמניה הושפעו מהתפיסה הסוציאליסטית שיצרה נקודת מבט מהפכנית באמנות ובעיצוב. בין יוצרי המהפכה בתחומים אלה, היה בית ספר בשם "באוהאוס" לאדריכלות. הנחת העבודה שנלמדה ב"באוהאוס" הציגה מודל מגורים חדשני שתכליתו הפניית עורף לבניית בתים מפוארים לעשירים ותכנון בתים נוחים למעמד הפועלים. בשנות השלושים כאשר ניצני הנאציזם התפשטו בגרמניה ובמדינות אחרות באירופה, חזרו רבים מהצעירים לתל-אביב. הבנים החוזרים התקבלו בשמחה לחיקה של העיר הבתולית שאדמותיה צמאו לבנייה חדשה. כך התאפשרה בנייתם של אלפי בתים בסגנון ה"באוהאוס" ובסגנון אקלקטי המערֵב בין עיצוב מזרחי לעיצוב אירופאי על פני רחובותיה בטווח של כ-15 שנים בין השנים 1931 – 1956.  

בתי הבאוהאוס.  הבתים ניתנים לזיהוי בשל צורת המבנה המרובע הא- סימטרי המשולב בצורות גיאומטריות פשוטות. החלונות מלבניים וארוכי צלעות כמו במפעלים, או עגולים כמו באוניות, וחזיתות הבתים והמרפסות מעוגלות.

רוב הבתים נסמכים על עמודים והמפלס התחתון פנוי להתכנסות דיירים ומאפשר ניתוק של מפלס המגורים מהרחוב. במבט אל על ניתן להבחין בגגות השטוחים, גם משטח זה נוצר בהשראת תפיסה חברתית כדי לאפשר לדיירים התכנסות ומפגש. את החותם האדריכלי הייחודי של ה"באוהאוס" התל-אביבי הטביעו במשך השנים מספר אדריכלים מובילים ביניהם: אריה שרון, זאב רכטר, דב כרמי ואחרים, שיצרו סגנון בנייה מגויס לטובת האקלים הים תיכוני. תחת שרביטם הוגדלו והתגבהו החלונות ונוצרו פתחי אור ואוויר נוספים מחופים בגגונים, המרפסות הוגדלו משמעותית כלפי הרחוב ועל הגגות נבנו פרגולות.

יוצאים לדרך

כמעט כל בית בשדרות רוטשילד טומן בחובו סיפור, הבאנו לכאן מידע רב, ואתם תבחרו למה ועד כמה להתייחס במהלך הטיול.

על גבול שכונת נווה צדק נבנה על-ידי קבוצת חבס מגדל המגורים רוטשילד 1 אשר מתוכנן להיות מגדל יוקרה בן 30 קומות.

מול בית מס' 2 נבנו בעבר תחנת האוטובוסים המרכזית תל-אביב ומוסך אגד שפעלו במקום עד שנות ה-40. על המבנה מצל עץ איקליפטוס עתיק ממוצא אוסטרלי.

ממשיכים אל בית מס' 11 הנמצא בפינת רחוב הרצל. היה זה ביתם של הנאהבים והנעימים יוסף אליהו שלוש ורעייתו האהובה פרלה [פַרחה]לבית מויאל. שלוש היה סוחר, קבלן ואיש ציבור ששאף להפגיש בין משכילים יהודים וערבים במסגרת רעיונית חדשנית בשם "המגן".

בעבר: בית יעקב ופרלה שלוש (נהרס)

בעבר: בית יעקב ופרלה שלוש (נהרס)

בית מס' 12 הנו שריד היסטורי לימי שכונת "אחוזת בית". בבית זה התגורר דוור בשם אברהם פוגל, שנרצח בנסיבות מסתוריות בשנת 1939. זהו בית פרטי עם גג רעפים וגינה קטנה, על אחד מקירותיו צויר  בימי המנדט סמל האצ"ל ולצדו נרשם ציטוט מ"שמשון", ספרו של זאב ז'בוטינסקי.

בית מס' 16 הוא ביתם של צינה ומאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון, שנבנה בשנת 1910. לאחר שצינה נפטרה [1930] החליט דיזנגוף להצטמצם בחדר אחד למגורים ולהפוך את הבית למוזיאון לאמני העיר. ב-15 במאי 1948 הוכרזה באחד מחדרי בית זה מדינת ישראל, הקומה והחדר השמור – היכל העצמאות – הפכו למוזיאון פתוח. חלק אחד בבית מוקדש לימיה הראשונים של העיר ופועלו של דיזנגוף והחלק השני להכרזת העצמאות. [לתיאום סיור מודרך יש להתקשר: 03-5106426 או  03-5173942] בקומות העליונות נמצא בית התנ"ך, חוויה פדגוגית אמנותית המשלבת עבודות והפעלות לגילאים שונים על סיפורי התנ"ך וגיבורי המקרא. [לתיאום סיור מודרך יש להתקשר: 03-5177760].

במרכז השדרה מול בית מס' 18 בכיכר המייסדים ניצבת "אנדרטת המייסדים", שהוקמה כמחווה ל-66 מייסדי העיר שהגרילו ביניהם את אדמותיה. כאן היה בית הוועד וכאן נכרתה הבאר הראשונה בעיר. על האנדרטה חקוקים שמות המייסדות ובצדה האחורי תבליט שנעשה על ידי הפסל אהרון פריבר. האנדרטה הוקמה בשנת 1949 לרגל 40 שנה לייסוד תל אביב.

rothschild18-20a

בכיכר המייסדים ברחוב רוטשילד, ניצבת "אנדרטת המייסדים"

זה עתה יצאנו משכונת אחוזת בית ונכנסנו לאחוזת [נחלת] בנימין הגובלת ברחוב הרצל.

הצמחייה בשדרה. בהזדמנות זו כדאי לשים לב לירק מסביב. השדרה נטועה בשתי שורות עצים משני צדדיו של אי התנועה המרכזי. חלק מהעצים בשדרה נטועים מצדי המדרכות. הנטיעות בשנות העשרים היו של עצים ארצישראלים כמו אזדרכת, ברושים, עצי גרווילאה, דקלי ושינגטוניה ושקמים אפריקאיות שהונבטו במשתלת גימנסיה הרצליה הסמוכה, ובשנות השלושים ניטעו צאלונים, פיקוסים ירוקי עד ועצי סיגלון.

עד 1922 הייתה השדרה השטח הציבורי הירוק היחיד בעיר, אז נחנכה גם "גינת גרוזנברג", הגן הציבורי הראשון של תל-אביב [רחוב גרוזנברג סמוך לרחוב נחלת בנימין]. לפני שנמשיך, מידע קצר על מי היה אוסקר גרוזנברג. גרוזנברג היה ממובילי ההגנה על בייליס, יהודי שהואשם ברצח נער אוקראיני [1913] . עלילת הדם הסתיימה בזיכויו של בייליס וגרוזברג זכה לשאת שם של רחוב בתל-אביב.

הקיוסק. לא תוכלו להתעלם מהמבנה המצולע קיוסק קפה אספרסו בר הנמצא בהמשך השדרה בפינת רחוב הרצל. זהו שחזור של הקיוסק הראשון שנבנה בתל-אביב בשנת 1910 ותוכנן על-ידי האדריכל יוסף ברסקי. סמוך לקיוסק הוצב פנס הרחוב הראשון בעיר [הפנס המקורי מוצב כיום בקומת הקרקע במגדל שלום] דמיינו לנגד עיניכם את צעירי העיר מתגודדים ליד דלפק העץ ומזמינים כוס סודה. דמיינו את חיים נחמן ביאליק אומר למוכרת: "גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך" [השקיני בגזוז ואשלם לך במטבע גרוש ותתני לי עודף במטבעות של מיל]

על תולדות הקיוסק ושיפוצו קיראו בשתי רשימות קצרות של האדריכל יוסי מטלון. הראשונה העגמומית משהו והשנייה שכתב עם פתיחתו המחודשת.

ממשיכים אל בית מס' 23 שהיה ביתה של משפחת שרתוק. הבניין נבנה ב-1912 על-ידי זאב שרתוק, והתגוררה בו גם משפחת אחיו, יעקב שרתוק. בבית זה התגוררו בנו של יעקב, משה שרתוק-שרת [לימים שר החוץ וראש הממשלה השני של מדינת ישראל], בתו עדה ובעלה דב הוז [ממקימי "ההגנה" וראשי תנועת העבודה], ואחר כך, האחות רבקה ובעלה אליהו גולומב שהיה מפקד "ההגנה" וניהל בבית את ענייני הביטחון של הישוב. בשנות השישים נקלעה אלמנתו של גולומב לקשיים ועמדה למכור את הבית לקבלנים. או אז  התגייסה ראש הממשלה גולדה מאיר ועמה ותיקי ארגון "ההגנה" להצלתו של הבניין. הבית נרכש מחדש, חזיתו שומרה ושופצה בידי האדריכל יוסף ברלין ונקבע עליה תבליט אבן המכריז "בית אליהו גולומב". האגף האחורי של הבית תוכנן לשימור בידי פרופסור יוחנן רטנר. בתוך הבית הוקם "מוזיאון ההגנה" עם תפאורה אותנטית מימי ראשית היישוב; מרצפות מצוירות וקירות מעוטרים. בקומות העליונות ניתן לצפות בתצוגת מולטי-מדיה על תולדות ארגון "ההגנה" [לתיאום סיור מודרך יש להתקשר:  03-5608624 או 03-5600809]

rothschild023

ביתה של משפחת שרתוק

שני הבתים הבאים הם בתים משופצים שנבנו בסגנון האר-נובו עם הרבה קשתות ומוטיבים דקורטיביים בהשראת החי והצומח. בית מס' 27 באלנבי פינת רוטשילד הוא בית אברהם מויאל, אביה של פרלה, שנישאה לאליהו שלוש שהוזכר לעיל.

rothschild027

בית אברהם מויאל

הבית הצמוד לו בית מס' 29 הוא בית לדרברג, המעוטר במעקות מפורזלים על מרפסותיו ואריחי קרמיקה מצוירים של אמני בצלאל על קירותיו.

allenby116

בית לדרברג, רחוב רוטשילד

מגדל מאייר נבנה ברוטשילד 34 וצפוי להיות בניין המגורים הגבוה בישראל.

מגדל U-בנק, לשעבר "בנק כללי" בבעלות משפחת רוטשילד נמצא בשדרות רוטשילד מס'  38 הוא מבנה ארכיטקטוני מעניין בעל חידודים וחלונות כחולים שתוכנן על-ידי האדריכל אריה פרייברגר.

rothschild038

מגדל U-בנק

בית מס' 40 הוא בית הבנק הבינלאומי שהיה "בית ועד הקהילה" של אחוזת בית שתוכנן על-ידי האדריכל דב הרשקוביץ והוקם בשנת 1926. בשנת 1935 נוספה לו קומה שנייה ובשנת 1942 נקבעו בו משרדי הרבנות והחברה קדישא העירונית, לימים נמכר המבנה לבנק שהתחייב על שימורו. שימו לב עתה אל מגדל הבנק הבינלאומי הצמוד המתנשא אל על ברחוב יהודה הלוי, בין הרחובות שד"ל ויבנה. לפני הכניסה לבניין, פרושה רחבה ציבורית. המגדל נבנה בעורף הבניינים ההיסטוריים "בית ועד הקהילה" ו"בית רבקה גרינוולד" תוך התחייבות של משרד האדריכלים האמריקאי   Pei-Cobb-Freed  [המיוצג בישראל על ידי משרד ניר-קוץ] לשמר את שני המבנים ההיסטוריים. מגדל הבינלאומי בנוי מקירות זכוכית בצורת חמש מנסרות משולשות בגבהים שונים ומתנשא לגובה של 32 קומות, הוא דומה במבנהו למגדל הבנק של סין שבנה Pei בהונג קונג. בבניין זה יושמה טכנולוגיה חדשנית של בנייה בזכוכית שקופה וצריכה מינימאלית של חשמל למיזוג אוויר. בזכות טכנולוגיה זו הוגדר הבניין כ"מגדל המשרדים הירוק הראשון בישראל".

בניין מס' 45 הוא המגדל של חברת הביטוח "ציון". זהו המגדל הראשון בשדרה ובהמשך להקמתו של מגדל זה נבנה מולו "מגדל אלרוב".

בית מס' 46 [פינת רחוב שד"ל] היה בית משפחת לוין שתוכנן על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', והוקם בשנת 1924. הבית עשיר בקישוטים ובסמלים בסגנון רומנטי, ובחזיתו פגודה. לימים שכנה בו שגרירות ברית המועצות, כשהשגרירות עברה לרמת-גן הבית ננטש. בשנת 1991 הוכרז המבנה לשימור ובסיום עבודות השימור בסוף שנות ה-90 נודע כבית המכירות הפומביות "סותביס". שימורו של הבניין נעשה במקביל לבניית "מגדל אלרוב" הנמצא בעורף המבנה ששטחו אוחד עם שטח בית השגרירות. מגדל אלרוב המתנשא לגובה של 23 קומות משלב בתוכו הישג של שימור היסטורי עם בנייה מודרנית. הבניין צמוד לבניין הבורסה לניירות ערך הנמצא ברחוב אחד העם המקביל.

בית מס' 48 [רמח"ל 2] הוא בית נפרסטג שתוכנן על-ידי האדריכל פנחס היט והוקם בשנת 1933.

rothschild048a

בית נפרסטג

בית מס' 65 הוא ביתו של ש. בן ציון, שתוכנן  בשנת 1925 על- ידי האדריכל  יהודה מגידוביץ' .

בעבר: בית ש.בן ציון (נהרס) אדריכל: יהודה מגידוביץ 1925

בעבר: בית ש.בן ציון (נהרס)
אדריכל: יהודה מגידוביץ 1925

בית מס' 67 הוא בניין משרדים שהיה בעבר ביתה של משפחת סמואלסון. הבית הוקם בשנת  1932 ותוכנן על-ידי האדריכל חיים סוקולינסקי. חזית המבנה הפונה לרחוב נחמני מעוגלת ואל השדרה פונות מרפסות תלויות. מזה שנים שבית המגורים הוסב לבניין משרדים. 

rothschild067

ביתה של משפחת סמואלסון

בית מס' 76-74 הוא ביתה של משפחת מוזס שנבנה מחדש בשנות ה-90.

אדריכל: יצחק ישר בעבר: בית מוזס, 1925 (נהרס) אדריכל: יוסף טישלר

אדריכל: יצחק ישר
בעבר: בית מוזס, 1925 (נהרס)
אדריכל: יוסף טישלר

בית מס' 71 הוקם בשנת 1934. זהו בית קריגר שתוכנן על-ידי האדריכל זאב רכטר. בית המגורים בן שלוש הקומות משדר צורניות מאופקת. ראו את המרפסות השקועות היוצרות שעשועי אור וצל ואת משטח החזית המובלט מעט ומטויח בלבן. הפתח הצר והארוך נוצר בהשראת האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה [עליו נרחיב בהמשך].

rothschild071

בית קריגר. משופץ

בניין מס' 80 הוא בניין של בנק מסד שנבנה בשנות ה-70 על מה שהיה בעבר "קולנוע שדרות", אחד מבתי הקולנוע הוותיקים בתל אביב. לפני כן פעל בבניין התיאטרון הארץ ישראלי ששימש לזמן מה אכסניה לתיאטרון הבימה.

rothschild080

בעבר "קולנוע שדרות"

בית מס' 81 עשוי לבני סיליקט [silicate] כמוטיב דקורטיבי ליצירת משחקי אור וצל לעין המתבונן. הבית תוכנן על-ידי האדריכל יוסף ברלין שהזכרנו כמי שתכנן את חלקו הקדמי של מוזיאון "ההגנה" ובתים נוספים בשדרה. הוא ובנו זאב תכננו גם את בית מס' 82 בפינת רחוב מזא"ה בהשפעת סגנון האר-דקו המבוסס על עיטורים גיאומטריים העשויים ממקורות השראה מגוונים. בית המגורים  שהוקם בשנת  1933 למשפחות רובינסקי-בראון, הנו בעל שתי החזיתות עם מערך מסוגנן של חלונות ומרפסות. הבית  בנוי בקווים אופקיים פתוחים והבדלי גוון הטיח בין הקומות מדגישים קו זה.  הארכיטקטים התייחסו אל מיקום הבית במפגש הרחובות ויצרו בפינתו גגון הצללה בצורת משולש. אגב, הגוונים העזים השולטים כיום במבנה אינם מקוריים ונוספו לו ברבות השנים.

rothschild081

הגענו לבית מס' 83 הבנוי גם הוא מלבני סיליקט חשופות, זהו ביתה של  משפחת האדריכל יוסף ברלין ורעייתו שושנה, שהייתה פסלת וציירת. יוסף ברלין עלה לארץ בשנת 1921 והקים עם אדריכל נוסף בשם פסובסקי את 'אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים'. שמונה שנים לאחר עלייתו ארצה הושלמה בניית הבית  [1929].

rothschild083

ביתה של משפחת האדריכל יוסף ברלין ורעייתו שושנה

=

מצבו הכללי של בית אנגל, בית מס' 84, שנבנה בצורת האות ח' סביב חצר פנימית ופונה לרחוב מזא"ה, אינו טוב. הבית שתוכנן על-ידי האדריכל זאב רכטר בהמשך לתפיסתו האורבאנית של האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה, זקוק לשיפוצים וראוי לשימור מקיף בהיותו הבית הראשון בעיר שנבנה על עמודים. ראוי לציין כי בתקופת מלחמת העולם השנייה שימשה קומת העמודים בבית זה כמפקדה בריטית. על גגו של הבית  מוקמו חדר התעמלות וגינת גג ובין דייריו המפורסמים: האדריכל זאב רכטר והגברת אדיס דה פיליפ, מייסדת האופרה של תל-אביב.

הזכרנו את לה קורבוזיה  [בצרפתית: Le Corbusier] גם בהקשר של הפתח הצר בבית משפחת קריגר. קשה לתאר את התפתחותה של האדריכלות מסוף המאה ה- 19 ועד ימינו ללא התייחסות למשנתו האורבאנית של האיש. הוא היה הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין שנים ספורות בלבד לאחר שהומצא, והגדיר בעקבות כך חמישה עקרונות תכנוניים שהכתיבו דפוס בנייה חדש.

[1] יש להרים את הבניין על עמודים ולהשתמש בחלל כקומה ראשונה פתוחה וזורמת.

[2] שלד הבניין צריך להיות מבוסס על עמודים מוסתרים בתוך הקירות אשר יוצרים את החלוקה הפנימית ומשחררים את הקירות מנשיאת המבנה.

[3] מאחר שהקירות אינם עוד קירות נושאים, יהפכו החלונות למוטיב אופקי פתוח במעטפת הבניין וישמשו מעתה לאור, לאוויר ולתחושת זרימה.

[4] חלל הפנים יהיה חופשי מבחינה תכנונית. מידותיו ומיקום קירותיו יותאמו לצורכי הדיירים.

[5] הגג יישאר שטוח וישמש כאזור מנוחה ומפגש לדיירים.

rothschild084

בית אנגל

אדריכל שימור: בר אוריין אדריכלים

בית אנגל. אדריכל שימור: בר אוריין אדריכלים

בית מס' 87 הוא בית באומאיל שתוכנן על-ידי האדריכל קרל רובין והוקם בשנת 1936.

rothschild087

בית באומאיל

צמד הבתים 89-91 הוא בית יצחקי שהוקם בשנת 1935 על-פי תכנון של האדריכל פנחס היט. בית התאומים" של יצחקי יוצר מעין תמונת ראי של בניין אחד לשני.  ראו את המרפסות הזוויתיות בגוש הקדמי, שימו לב למבנה השקוע והמוצלל שלהן וראו גם את המרפסות המעוגלות בגוש האחורי.  

rothschild089

בית יצחקי

בית מס' 93 הוא בית מגנט שתוכנן על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' והוקם בשנת 1934. 

=

בית  מס' 96 הוא בית משפחת פרידמן. הבית שופץ ושוקם ועל אחת ממרפסותיו נראה פסל שלושת הזמרים – ה"מקהלה" של האמנית עפרה צימבליסטה.

בית מס' 99 נראה כקובייה, זהו בית ריפשטיין ושות' שתוכנן על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', והוקם בשנת 1934. המבנה בעל שלוש הקומות כולל קומת מסחר ודירות מגורים. ראו את החזית החלקה ואת החלונות האופקיים של חדר המדרגות, גם המרפסות העשויות מצינורות ברזל שובות עין.  

rothschild099

בית ריפשטיין ושות'

את האדריכל יהודה מגידוביץ' הזכרנו לעיל כמתכנן בית לוין, ביתו של ש. בן ציון ובית מגנט. ראוי לציין שמגידוביץ' היה מהנדס העיר הראשון של תל אביב. הוא תכנן גם בתים רבים ברחובות הסמוכים, ביניהם: בית מזרחי ברחוב יהודה הלוי 9 [1920], מלון בן נחום בעל הכיפה ברחוב אלנבי 118 [1921], קזינו גלי אביב, בחוף תל אביב [1922], בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי 110 [1922]  ועוד.  בין המבנים שתכנן ברחוב נחלת בנימין נזכיר את בית חולים הדסה [1923], מלון נורדאו [1925] ואת בית דוויס, מס' 39 בשדרות רוטשילד [1933] .

בית מס' 115 הוא ביתם של שלוש משפחות: גולדנברג, רוז ובירק שתוכנן על-ידי האדריכל חיים סוקולינסקי. לבית המגודר יש שתי חזיתות אנכיות סימטריות ומרפסות בולטות.

rothschild115

בית מס' 118 הוא בית האדריכל יצחק רפפורט שנבנה בשנת 1934, בקומה השנייה של הבית גרו ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב השלישי, ורעייתו אסתר. בבית זה קיים בחדר מדרגות המורכב מלוחות בטון. הבית מאופיין בגגונים ובמרפסות בעלות זיזים בולטים. הביטו אל הגג וראו את הקורה האופקית המרחפת ותואמת את אורך המרפסת שנבנתה תחתיה.

SAMSUNG

בית האדריכל יצחק רפפורט

גם בית מס' 117 תוכנן על-ידי האדריכל יצחק רפפורט והוקם בשנת 1933, זהו בית המגורים של משפחת אהרונוביץ. המבנה הוקם על חוות סוסים קטנה שנקראה "גבעת הרוכבים", הוא מורכב משלושה גושי קובייה ובמרכזן חצר פנימית. התעגלות הפינות בגושים נושקת לחזית השדרה וממנה לחזית הפונה לרחוב בר אילן.

rothschild117

בית המגורים של משפחת אהרונוביץ

בית מס' 119 הוא בית דוד חכמי, מייסד חברת הביטוח "הפניקס הישראלי". הבית תוכנן על-ידי האדריכל ריכרד קאופמן והוקם בשנת 1933. לבית זה יש  חזית אחת לרחוב והיא מאחדת את כל הקומות. ראו את המרפסות, בכל קומה חוצה מרפסת אחת לבלימת קרני השמש אל הבית.  

rothschild119

בית דוד חכמי

בית מספר 123 בפינת רחוב החשמונאים הוא בית רבינוביץ', שתוכנן על-ידי האדריכל שמואל שטיינבוק והוקם בשנת 1935. הבית נודע גם בשם "ויטק 9"  שניתן לו בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים" שהפיקה הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

rothschild123

בית רבינוביץ' (וויטק 9, מהסידרה "קרובים קרובים")

בשדרות רוטשילד 124 פינת רחוב בר-אילן נמצאת הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן המשלבת לימודי יהדות עם מדע ואמנות. המבנה היה בעבר בית הספר הממלכתי-דתי ביל"ו, ובימים ההם ועד שנות ה-60 נערכו באולם ההתעמלות שבקומת המרתף, החזרות של המקהלה הקאמרית של תל-אביב.

בית מס' 134-136, בין כרמיה לברדיצ'בסקי הוא בית משפחות טנצמן ושרפהרץ שתוכנן על-ידי האדריכל יצחק רפופורט והוקם בשנת 1936 .

rothschild134

בית משפחות טנצמן ושרפהרץ

בית מס' 139 הוא בית קרייתי שתוכנן על-ידי האדריכל  שמואל מיסטצ'קין והוקם בשנת 1937. הבית הנמצא בחזית ל'הבימה' כולל מערך חלונות ללא מרפסות. שמואל מיסטצקין כיהן כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל ועבד כמתכנן עם קיבוצי השומר הצעיר.

rothschild139

בית קרייתי

rothschild141

הבניין האחרון בשדרה 140-142 ממוקם בפינת מרמורק, מול כיכר הבימה. הבניין המקורי תוכנן על-ידי האדריכל דב כרמי והוקם בשנת 1935. בסוף שנות ה-90 עבר הבניין שיפוץ על-ידי האדריכלים יצחק ישר ועליזה טולדו.

rothschild142

■ בקצה השדרה נמצא מגרש חניה גדול, זו "כיכר התזמורת הפילהרמונית", או בשמה האחר "כיכר הבימה" שמאחוריה נמצאים בנייני תיאטרון "הבימה" החדש, "היכל התרבות" ו"מוזיאון הלנה רובינשטיין". לפסל עיגולי הברזל שניצב במגרש מעשה ידיו של האמן מנשה קדישמן קוראים "התרוממות".

אנו ממליצים לחצות את הכיכר ולתפוס שלווה ב"גן יעקב" המקשר בין שלושת מרכזי התרבות ונקרא על שמו של האדריכל יעקב רכטר בנו של האדריכל זאב רכטר. ב"גן יעקב" נטועים מספר עצי שקמה אפריקאית ששרדו את תהפוכות הזמן ועליהן נכתב השיר הנוסטלגי גן השקמים.

תחת עצי השקמה העתיקים ועם שיר בלב סיימנו את הסיור המאלף בשדרות רוטשילד.

■ להלן מספר דרכים כדי לחזור לתחנת הרכבת ארלוזרוב: קו 70 העובר ברחוב דיזנגוף בתחנה הצמודה ל"מוזיאון הלנה רובינשטיין", או קו 5 מהתחנה הנמצאת ברחוב טרס"ט 17 מול המוזיאון. לידיעת העייפים, תחנת מוניות "הבימה" נמצאת ברחוב טרס"ט 4.

הוראות בטיחות זהירות בעת חצית כבישים ובעת הליכה לאורך השדרה.

ציוד 2 ליטר מים למטייל, כובע, נעלים נוחות , משקפי שמש וקרם הגנה מפני הקרינה.

נהניתם? ספרו לחברים והעבירו ברשת.

יש לכם תמונות מקוריות, נשמח לקבל!!

קופיריטינג: ניצה צמרת 

זוהי מפה אינטרקטיבית עם מאות נקודות עניין חשובות בתל אביב

כנס לתפריט והוסף מתוך 235 סיווגי התיירות האפשריים במפה זו

                                                                 שלח לחבר מפה זו


מילות חיפוש האחרונות שהשתמשו כדי להגיע לדף זה

אדריכלות בישראל אטרקציות בחינם בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים אטרקציות מומלצות לתינוקות ופעוטות היסטוריה בישראל הנצחה ומורשת בישראל מסלול טיול לחצי יום מסלול טיול עד שעתיים מסלול עד 3 קמ מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברגל מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול לילדים מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בחורף מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול מומלצים למגזר הדתי מסלולי טיול עירוני מסלולי טיול עם כלבים מסלולי טיול עם תינוקות בעגלה מסלולי טיול קווי מסלולי טיול רומנטי מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל אטרקציות בחינם בישראל, אטרקציות מומלצות לגיל הזהב, אטרקציות מומלצות לילדים, אטרקציות מומלצות למבוגרים, אטרקציות מומלצות למשפחה, אטרקציות מומלצות לנוער, אטרקציות מומלצות לצעירים, אטרקציות מומלצות לתינוקות ופעוטות, בישראל, היסטוריה בישראל, השכרות רכב בישראל, מורשת בישראל, מסלול טיול לחצי יום, מסלול טיול עד שעתיים, מסלול עד 3 קמ, מסלולי טיול בדרגת קושי קלה, מסלולי טיול בחורף, מסלולי טיול ביום, מסלולי טיול בסתיו, מסלולי טיול ברגל, מסלולי טיול לגיל הזהב, מסלולי טיול לילדים, מסלולי טיול למבוגרים, מסלולי טיול למשפחות, מסלולי טיול לנוער, מסלולי טיול לצעירים, מסלולי טיול מומלצים באביב, מסלולי טיול מומלצים בקיץ, מסלולי טיול מומלצים למגזר הדתי, מסלולי טיול עירוני, מסלולי טיול עם כלבים, מסלולי טיול עם תינוקות בעגלה, מסלולי טיול קווי, מסלולי טיול רומנטי, מסלולים ויומני טיול מומלצים, שדרות רוטשילדאדריכלות בישראל

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים