מסלול טיול מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון בעמק יזרעאל

שביל 4*4 + לכל רכב חדש מהכרמל לתמרת – "מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון" – מסומן כחול. השביל מתחיל בכביש 70 מאדום 4226, עובר בתל קשיש, כניסה לגן לאומי בית שערים, פסל אלכסנדר זייד, כפר יהושע, מוזיאון תחנת הרכבת, נהלל ומסתיים בבית הקברות שליד תמרת.

ניתן בהחלט לעשות רק חלק מהמסלול ולשלב גם אתרי אחרים.

מעט רקע

השביל הוא פרי יוזמה של תת-אלוף רמי בן-אפרים, ראש להק כוח אדם בחיל האוויר, שפיקד על בסיס רמת דוד בעמק לפני שנים, ומטרתו לחבר את הסיפור ההיסטורי של העמק, לוחמיו ומתיישביו, תוך מתן הדרכה בנקודות הציון על חשיבותן ההיסטורית.

"הרעיון הוא לא רק בהיבט הביטחוני אלא גם ההתיישבותי", אומר בן-אפרים. "מבחינת משק המים, שם עובר המוביל הארצי, איכות הסביבה ונדידת הציפורים בעמק. השביל הזה הוא הסיפור שלנו כישראלים. כולנו נמצאים על השביל".

למימוש היוזמה התגייסו ראש המועצה האיזורית עמק יזרעאל אייל בצר, החברה להגנת הטבע, המרכז לחקר נדידת ציפורים, המועצה לשימור אתרים, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. סימונו של השביל הסתיים לאחרונה והמבקרים כבר החלו להלך בו.

"הרעיון הוא להציג את עמק יזרעאל כערש החלוציות בכל תחום, מהשומר הראשון ועד לאסטרונאוט הראשון", מסביר בצר. "השביל נועד לשמירה על מורשת העמק והנחלת הידע גם לדורות הבאים. רוח העמק משתלבת עם אהבת האדם, המקום והארץ".

"הכוונה היא ליצור מסלול חינוכי-ערכי לתלמידים וגם למשפחות בכל האמצעים – ברגל, באופניים וברכב", אומר מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן.

מתוך בטאון חיל האויר

ברגל, באופניים או במכונית, ימי האביב מביאים עמם רוח חדשה של טיולים ואת הרצון לצאת לטבע. מי מכם שחיפש מסלול לטיול של יום עם המשפחה, מוזמן להכניס את הבטאון לתיק, יחד עם קרם הגנה וצידה לדרך ולצאת לגלות עוד נדבך במורשת הישראלית. לכבוד יום העצמאות החלטנו לקחת אתכם לטיול באזור המחבר בין מורשת התנ"ך, ראשית הציונות וניצניו הראשונים של חיל–האוויר הישראלי

בין אתרים היסטוריים ונוף מרהיב של שדות חרושים, נצא למסע שכותרתו "מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון", נחזור לימיו של אליהו הנביא, נשקיף על העמק יחד עם השומר אלכסנדר זייד, נבין את השילוב בין חריש וטיסה ונחלוק כבוד לישראלי הראשון שהצליח לפרוץ את דרכו לחלל, כל זאת במסלול בן 25 קילומטרים בלבד.

מצפור ליאור הררי ז"ל

מצפור ליאור הררי ז"ל, הנקודה הראשונה בטיול שלנו היה למעשה המניע ליצירת השביל כולו. בשנת 2000 נהרג ליאור, אז טייס מטוס ברק מטייסת "העמק" בבסיס רמת דוד במהלך אימון לילי, יחד עם יונתן בגין ז"ל, נכדו של מנחם בגין ז"ל. המצפור נמצא כשני קילומטרים ממערב למוחרקה, בסמוך לחרבת דובה ומשקיף על העמק כולו ועל מסלולי הטיסה של הבסיס מהם המריא ליאור ולא חזר. (שמו של יונתן בגין אינו מוזכר בשם המיצפור לפי בקשת המשפחה)

מנזר המוחרקה

מנזר המוחרקה שוכן בראש הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הכרמל, בלב שמורת קרן הכרמל. המוחרקה הוא מנזר השייך למסדר הקתולי שנקרא מסדר הכרמליתים. השם הערבי מוחרקה, קרי מנזר השריפה, מהווה תזכורת לסיפור המקראי המציין כי במקום זה ירדה אש מן השמים ושרפה את קורבנו של הנביא אליהו בעת מאבקו בנביאי הבעל. על פי המסורת, ערך אליהו מבחן, על–מנת להוכיח לעמו כי ה' הוא האלוהים האמיתי כדי שיפסיקו לזבוח לאלילים. נביאי הבעל לא זכו להתייחסות מצד אלוהיהם ואילו ה' הבעיר את המזבח שבנה אליהו וכך הכיר העם בכך שהוא האלוהים היחיד. בחצר המנזר הכרמליתי נמצא פסל אליהו ובידו חרב, המנציח את עלילות אליהו על הר זה. בימי מלחמת העצמאות, ניסה פאוזי קאוקג'י מפקד "צבא השחרור הערבי" לכבוש את קיבוץ משמר העמק הנמצא למרגלות המוחרקה פעם אחר פעם ללא הצלחה.

ערביי המקום סיפרו לקאוקג'י שאינו מצליח לכבוש את הקיבוץ, מאחר ופסל אליהו הנביא שנמצא במעלה המוחרקה מגן על היהודים ועד שלא ייהרס הפסל לא יכבש הקיבוץ. קאוקג'י שלח חבלנים לפוצץ את הפסל, אולם לשווא, קיבוץ משמר העמק לא נכבש. לאחר סיור באזור המבנה המרשים, נקנח בעלייה לגג המנזר (בתשלום סמלי), משם נשקף נוף מרהיב עין. נשקיף אל עמק יזרעאל, הגלבוע, הגליל התחתון, הגלעד, הגליל העליון, החרמון, מפרץ חיפה, דרום הכרמל, רמת מנשה והשרון.

בית שערים

בית שערים ממוקמת על גבעת שייח' אבריק בצמוד לקריית טבעון של ימינו. ימי הזוהר של בית שערים החלו באמצע המאה השנייה לספירה, עת הגיע לכאן התנא רבי יהודה הנשיא יחד עם הסנהדרין (בית דין) בראשו עמד. על פי אחת המסורות, נקבר יהודה הנשיא יחד עם תלמידיו במערת קבורה חצובה בסלע שבחזיתה שלושה שערים, שעל שמם נקרא המקום בית שערים. כיום ניתן להיכנס דרך השערים ולהתרשם מהקברים. האתר שנשכח במשך מאות שנים, התגלה על ידי אלכסנדר זייד ז"ל אשר על פי הסיפורים טייל במקום וגילה את מערות הקבורה. הוא דיווח זאת למחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מה שהוביל לחפירות ארכיאולוגיות במקום.

עם גילוי שרידי הכתובות במערות אוששה ההשערה כי המקום אכן הינו בית שערים המקראי.

בצמוד לבית שערים, על אותה הגבעה, עומד פסלו של אחד השומרים הראשונים והידועים ביותר, אותו האדם אשר חשף את מערת בית שערים, הלא הוא אלכסנדר זייד. הוא היה ממקימי הארגונים "בר גיורא", "אגודת השומרים" ו"השומר, שהיו כולם הבסיס לכח המגן העברי בארץ ישראל. בשנת 1926 הגיע זייד לגבעת שייח' אבריק, הועסק כשומר במסגרת הקרן הקיימת ובנה חווה במקום.

חייו במקום היו רצופים היתקלויות עם ערביי האיזור ובאחת מהן, שהתרחשה ביולי 1938 בתקופת "המרד הערבי הגדול", הוא נרצח בדרכו לקבוצת אלונים. במעלה הגבעה ניתן להתרשם מן הפסל של זייד, רכוב על סוס ומשקיף אל שדות עמק יזרעאל. האנדרטה הראשונה לזכרו של אלכסנדר זייד נבנתה בגבעה זו על ידי הפסל דוד פולוס והתפרקה ברבות השנים. הפסל שאנו מכירים כיום, הינו העתק של הפסל המקורי העשוי מברונזה. בשנת 2007 עלה הפסל לכותרות לאחר שהופל על ידי ונדליסטים, או על ידי גנבי מתכות, אולם תוך כמה חודשים הוחזר למקומו הטבעי ואפילו זכה לסרט שנעשה בהשראת הגניבה בשם "חצי טון ברונזה".

כפר יהושע

כפר יהושע נקרא על שם יהושע חנקין, גואל האדמות בעמק יזרעאל ומי שהקים יישובים רבים באזור והכפר אף בנוי בצורת האות י' לזכר שמו של חנקין.

הישוב מחובר באופן עמוק לימי היישוב היהודי בארץ ולחיל–האוויר אליו נשלחו מיטב בני הכפר לשרת כטייסים. השילוב בין ציונות לחיל–האוויר עובר כשתי–וערב באתרי ביישוב ואנו נעבור בארבע מהן. תחילה נפנה אל תחנת "רכבת העמק" בכניסה לכפר. "רכבת העמק" הוא שמה הלא–רשמי של מסילת הרכבת שחיברה בין חיפה וצמח והגיעה עד דמשק. התחנה בכניסה לכפר היא השלישית מבין שמונה והשנייה בגודלה, אחרי זו שהייתה בחיפה. מבני התחנה המרשימים נבנו בסגנון טמפלרי אופייני עם קירות אבן עבים וניתן להתרשם מן המבנים הגבוהים והמשוחזרים. אם מזמינים מראש ומשלמים מחיר סמלי, יש אפשרות להשתתף בסיור קצר ולראות סרט המספר את סיפורה של התחנה ושל "רכבת העמק". נמשיך אל תוך הכפר ונגיע אל הפסיפס המרשים לזכר ריכארד קאופמן שתכנן את הכפר.

קאופמן תכנן למעלה ממאה יישובים חקלאיים וכן שכונות ויישובים עירונים והיה חלק מהאנשים שעיצבו את פניה של ישראל.

בין עבודותיו: תכנון נהלל, תכנון מעונו הרשמי של ראש הממשלה, תכנון שכונת רחביה, תכנון עפולה, בת גלים ועוד. את הפסיפס הרכיבו תושבי הכפר יחד עם האמן אלי שמיר, חוקר אומנות וטייס מטוסי תובלה קלים בחיל–האוויר. הפסיפס משלב את מפת היישוב, ציור פרופיל של קאופמן ושמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.

הנקודה השלישית היא משק קופל וחוות הסוסים. במקום ניתן להזמין טיול סוסים באזור העמק ותוך כדי רכיבה, לנסות ולדמיין איך בדיוק כאן, צפה הילד גיורא קופל, בשנת 1954, בהתרסקות שני מטוסי מוסטאנג שצללו אל תוך החווה שהייתה שייכת למשפחת בן–נר. בהתרסקות נהרגו שני הטייסים סגן עמרי אריאב ז"ל וסגן יצחק זלינגר ז"ל, אשר ביצעו מפגן אווירי לכבוד בוגרי התיכונים בעמק במטרה למשוך אותם לשירות בקורס–טיס. המטוסים התנגשו זה בזה ושרידיהם נפלו היישר למשק שנרכש לימים על ידי משפחת מיכל וגיורא קופל, אותו הילד שהיה עד לאסון. הנקודה הרביעית והאחרונה מספרת את סיפור האהבה המתמשך בין היישוב לבין בסיס רמת דוד. רבים מבני הכפר שירתו כטייסים בבסיס וקשרו את חייהם בחיל–האוויר.

שניים מתושבי היישוב, אל"ם מנחם בר ז"ל ותא"ל (מיל') רם שמואלי אף שימשו כמפקדי הבסיס. חלק מתושבי המקום, מצאו דרכים לשלב בין אהבתם לעבודת האדמה לבין אהבת הטיסה וכך, בתקופה בה שימש אל"ם מנחם בר כמפקד הבסיס, הוא יצר שביל גישה מהיישוב דרך שער שירות קטן אל הבסיס, כך שיוכל להיכנס עם הטרקטור מהשדות היישר אל חדר המבצעים. באחד המקרים הוביל השילוב למהפכה של ממש במבנה השירות בחיל–האוויר. קוביק יריב (יעקב בירביס) סיים את קורס–הטיס מספר 21 בהצטיינות וסומן כטייס בעל עתיד, אך במקביל, הוא סומן כבן ממשיך של משפחתו ברפת בכפר יהושע. הוריו של יריב פנו למפקד הבסיס, מנחם בר וביקשו למצוא דרך בה יוכל לשלב בין השניים. בר, שהיה כאמור בן היישוב בעצמו, הבין את חשיבות ההמשכיות המשפחתית ומצא פתרון בו יוכל יריב להגיע פעם בשבוע בלבד לטייסת, על–מנת להתאמן. בעקבות פתרון זה נפתח תחום המילואים לטייסים, תחום שלא היה קיים עד אותה התקופה. קוביק יריב המשיך לשרת בתור איש מילואים בטייסת במשך 25 שנה, הספיק לטוס על מיסטר, על עיט ועל כפיר ולאורך כל השנים המשיך לנהל את הרפת של משפחתו.

אנדרטת הטייס במשמר העמק

בלב שדות חיטה צהובים, באזור עטוף עצי ברוש תמירים, אפשר למצוא את האנדרטה לזכר הטייס שלום רקיר ז"ל, הטומנת בחובה מעט מההווי החיל–אווירי של אותם ימים.

רקיר היה טייס מנוסה ואף הדריך בקלוב התעופה. בשנת 1951 החליט לנסות לשבור את מהירות הקול עם מטוס המוסטאנג עליו טס, נסיון בלתי אפשרי שהוביל למותו. הסיפור הקשה והתרסקותו אל תוך השדות הותירו חותם עמוק על יושבי העמק, שאת הדיו ניתן למצוא בין דפי ספריו של מאיר שלו.

רמת דוד

כעת דרכינו מתפצלות. אפשר להיכנס אל תוך בסיס רמת דוד, או לחלופין להקיפו ולהגיע אל בית הקברות דרך מושב נהלל. הכניסה לבסיס מותנית בתיאום מראש ולכן, במקרה של טיול ספונטני, עדיף לוותר על הכניסה אליו. סיפורו של הבסיס מתחיל בעת מלחמת העולם השנייה. הבריטים חיפשו אחר שטחים שיוכלו לשמש כמנחתים עבור מטוסיהם. אחד מהטייסים שטס בשמי הארץ בחיפוש אחר מנחת אפשרי, היה רואלד דאל, סופר הילדים הנודע שכתב בין היתר את "צ'ארלי בממלכת השוקולד" ו"ג'יימס והאפרסק הענק". דאל איתר שטח שנראה לו מתאים, נחת וגילה כי המקום משמש ככפר ילדים ונקרא רמת דוד. שניים משלושת המבנים שהוא ראה מהשמיים, קיימים גם היום ומשמשים כמבנה מורשת ומבנה שק"ם. השלישי היה הבית הראשון בשיכון המשפחות, בו גרו ראומה ועזר ויצמן ז"ל, ששימש כמפקד הבסיס. בסיס רמת דוד של חיל–האוויר המלכותי של בריטניה נבנה על שטח שהושאל מהכפר לטובת צרכים צבאיים ומעולם לא הוחזר.

הסליק בנהלל

מאז אזכור סליק סודי דמיוני בספר 'רומן רוסי' של מאיר שלו, זכה הסליק של משפחת אבידב לעדנה. למרות שלא מדובר בסליק מהספר, הוא עונה כל שאר הקריטריונים. כל השנים עמד שם מחסן תבואה ישן, עד שמשפחת אבידב החליטה לחשוף את סוד הסליק, שהיה אחד מהמרכזיים של ארגון "ההגנה" והוקם במסווה של בור לאיסוף שתן בהמות מהרפת הסמוכה. במהלך "השבת השחורה" אטמו את הסליק מחשש שהבריטים יסרקו כל פינה בחיפושיהם אחר נשק. הסליק נפתח שוב עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות ותכולתו הועברה לכוחות הלוחמים. כיום ניתן לרדת לסליק (לאמיצים בלבד) ולבסוף להתפנק בקפה ועוגה במרכז המבקרים הצמוד לסליק.

עץ האלון של חנה סנש

מהסליק ממשיכים וחוצים את הכביש, לצד מאגר המים של נהלל ואז נגיע לעץ אלון גדול המחבר בין שני שבילים. לאלון התבור עתיק היומין שניצב לפנינו, יש חלק בהיסטוריה של כוחות המגן העבריים. בתקופת המנדט הבריטי שימש העץ כמקום הכינוס עבור חניכי קורס הצניחה החשאי של הכוחות הבריטים המיוחדים. החניכים שעברו הכשרה בלוחמה זעירה, נועדו לצנוח באירופה כדי לסייע במילוט טייסים בריטים וכן לסייע ליהודים באירופה. בין חניכי הקורס הייתה גם חנה סנש ז"ל, שהוצנחה בתום הכשרתה בהונגריה, נתפסה, נשפטה והוצאה להורג. היא התחנכה בבית–הספר החקלאי בנהלל והאזור הותיר בה את חותמו העמוק.

בית העלמין בנהלל

זו התחנה האחרונה של טיולנו, מקום בו ניתן להתייחד עם זכרם של משה דיין ז"ל, אל"ם אילן ז"ל רמון ובנו סרן אסף רמון ז"ל. קברם של אילן ואסף רמון הפך למוקד עלייה לרגל ובמקום נמצאת תיבה עבור המכתבים שמשאירים המבקרים. בית העלמין משקיף על העמק ועל הבסיס בו שירת אילן, האסטרונאוט הישראלי הראשון.

 

לתיאום סיור עם בסיס רמת דוד:

ביקור חיילים: משרד היח"צ של הכנף 0408-2335

 ביקור אזרחים: תיאום ביקור אזרחים בבסיס רמת דוד, יעשה בפנייה מסודרת לדובר צה"ל לקבלת אישור בטלפונים הבאים:

ביקור אזרחים ישראלים: 03-5696893 | 03-5694850

ביקור אורחים מחו"ל: 03-5691655 | 03-5695755 | פקס 03-5693971

לקחו חלק בהכנת הכתבה: מוזיאון חיל–האוויר, אוצר מוזיאון חיל–האוויר ומדריך טיולים באזור אבי משה סגל, להק כוח–אדם ובראשו תא"ל רמי בן אפרים.

המידע באדיבות עמותת התיירות בעמקים

אטרקציות בטבע בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים היסטוריה בישראל הנצחה ומורשת בישראל הרים, גבעות ועמקים בישראל יערות וחורשות בישראל מסלול טיול ברכב שטח מסלול מ 15 עד 30 קמ מסלולי טיול באופניים מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברכב פרטי מסלולי טיול חוויתי מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול לילדים מסלולי טיול לילי מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול קווי מסלולים בעקבות לוחמים מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל מצפורים בישראל מקומות ואזורי מומלצים למטייל בישראל בית הקברות, בתל קשיש, גן לאומי בית שערים, כפר יהושע, מוזיאון תחנת הרכבת, נהלל, עמק יזרעאל, פסל אלכסנדר זייד, תמרת

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים