מסע בארצם של הסאמים מהחוג הארקטי וצפונה

6.2 - Life in the Arctic - Sami view from Thin Ice Climate on Vimeo.

The peoples of Finnmark have traditionally lived close to the land. They have noticed systematic changes in the climate over their lifetimes. Here are some of their observations.

– 

* כתב וצילם: לוין גיורא. הכותב הינו מוסמך לגיאוגרפיה ואנתרופולוגיה ומדריך טיולים 

בני העם הסאמי (לאפים) הגרים בחלקה הצפוני של אירופה קוראים לארצם בשם SAPMI. אין גבולות מסומנים לארצם של הסאמים – כארבעים אלף דוברי שפת הסאמי פזורים על פני ארבעת מדינות הצפון (שבדיה, נורבגיה, פינלנד ורוסיה) ומזה שנים הם מנסים לאחד את תרבותם, מנהגייהם, שפתם ואורחות חייהם בפרלמנטים שונים הנמצאים בכל אחת מהמדינות בהם הם נמצאים.

אני יושב במטוס המודרני והחדיש של חברת “פינאייר” בדרך מבירת פינלנד, הלסינקי, אל בירת מחוז לפלנד הפיני – העיר רובניימי הנמצאת בסמוך לחוג הארקטי – כמעט בקו רוחב 66 מעלות צפון. שדה התעופה של רובניימי נמצא בדיוק על החוג הארקטי – זהו קו הרוחב שממנו וצפונה השמש אינה יורדת מקו האופק במשך 12 שבועות בשנה (6 שבועות לפני ואחרי היום הארוך ביותר בחצי הכדור הצפוני – 21 ביוני) – תופעה הידועה בשם “שמש חצות” ולעומת זאת אינה עולה מקו האופק במשך 6 שבועות לפני ואחרי היום הקצר ביותר בשנה – 21 בדצמבר. שלוש דקות נסיעה משדה התעופה של רובניימי ואני באתר התיירות מספר אחד במקום – הכפר של סנטה קלאוס; הברקה גאונית היתה לפינים לפני כ 35 שנה; אמנם סנטה קלאוס מקורו בקדוש (סט.) ניקולאס אשר חי באזור הרי הטאורוס אשר בטורקיה לפני כ 450 שנה אולם מאחר ושמו של קדוש זה נקשר לחלוקת מתנות לילדים בכל העולם בחג המולד כשהוא עובר ממקום למקום במזחלת – חיברו הפינים את הרעיון של שלג, מזחלת, איילים וכו’ עם ביצוע מעולה והקימו בשנות ה 80 של המאה הקודמת את הכפר התיירותי המאכלס מידי שנה קרוב למיליון תיירים הבאים לשוחח עם הקדוש (לא להגיע בין 2-4 בצהריים, סנטה יוצא להפסקה…), לשלוח גלויות באמצעות בית הדואר המיוחד, לקנות מזכרות או סתם להנות מארוחה טובה.

רובניימי הינו מקום מצוין להתוודעות ראשונה עם הסאמים; במרכז העיר נמצא מוזיאון הארקטיקום המיוחד אשר נבנה, לפני כ 20 שנה, בצורת אצבע המצביעה אל הקוטב. שני אגפיו של המוזיאון מכילים שני סיפורים שונים לכאורה אך בעצם קרובים וקשורים האחד בשני; הראשון מביא את סיפורה של רובניימי וצפון פינלנד במהלך ההיסטוריה המודרנית של המאה ה 19 וה 20 ואילו האגף השני מוקדש לכלל החיים בחוג הארקטי של כדור הארץ; החל בשבטי ה NENETS נמוכי הקומה החיים בטונדרות הקפואות של צפון סיביר ונחשבים כבני דודים רחוקים של הסאמים, דרך תיאור אוכלוסיית דובי הקוטב באיי שפיצברגן השייכים לנורבגיה, תנועת הקרחונים, כיצד בונים האסקימואים קייאקים, האייל הצפוני ואילופו החלקי ע”י הסאמים וכמובן – איך בונים קוטה – “האוהל” המיוחד של הסאמים המשמש אותם עד ימינו אנו.
טיסה קצרה מביאה אותי מרובניימי אל עבר העיר ( LAKSELV LAKS על שם דגי הלקס ו LEV פירושו נהר) אשר בנורבגיה;

הכתובת על הטרמינל בשדה התעופה הארוך ביותר בנורבגיה אינה כוללת את שם העיר או שדה התעופה אלא רק את המשפט: NORTH CAPE AIRPORT – “שדה התעופה של הכייף הצפוני”. לקסלב הנה עיירה קטנה (כ 2,500 תושבים בלבד) על דרך המלך המוליכה מפינלנד לעבר הכייף הצפוני שהינה הנקודה הקרקעית הצפונית ביותר ביבשת אירופה. התמזל מזלה של עיירה זו והיא יושבת לחופיו הדרומיים של הפיורד הרביעי בגודלו בנורבגיה – פיורד PORSANGEN והכל בעמק קרחוני שנוצר לפני מאות אלפי שנים – דבר המעניק לה מיקרו אקלים חמים יחסית ויציאה של ים פנוי מקרח, לאורך כל ימות השנה – אל הים הצפוני.

מעבר לתיירות ושדה התעופה, מתפרנסות מספר משפחות מעבודה ביקב המקומי !! גרגרי יער כחולים הגדלים בכל האזור ונאספים על ידי התושבים המקומיים מובאים החל מסוף אוגוסט אל היקב הקטן, עוברים תהליכי עיבוד שונים ונחתמים ב 20 אלף בקבוקים מידי שנה תחת הכותרת NORDKAP WINE. הטעם הוא מעט חמצמץ אבל בהחלט טעים.

יוהן הוא הנהג שלי; נמוך קומה ומגולח ראש – בן השבט הסאמי מאזור ALTA אשר בצפון המדינה. זאת הפעם הראשונה שהוא נוהג עבור תיירים. בתחילה קשה לדובב אותו וגם האנגלית אינה מי יודע מה….; הסאמים מדברים ביניהם בדיאלקט המובן רק להם – מעין מכנה משותף המאגד את העם הנפלא הזה בכל מדינות סקנדינביה. מאמצע שנות ה 50 של המאה הקודמת מתחילה ההתעוררות לעצמאות של העם הסאמי; לא קלה היא דרכם – עד היום. רק לפני 15 שנה התירו הנורבגים לסאמים לחזור וללמוד את שפתם שכמעט ונשכחה; עד אז “חששו” השלטונות המקומיים מאותה התעוררות והדחיקו את הטיפול המוסדר בסאמים. כיום יש לסאמים נציגים בפרלמנט הנורבגי אשר יושב באוסלו הבירה והטיפול השוטף בהם נעשה באמצעות הפרלמנט שלהם, ה”פרלמנט הסאמי”, הנמצא בעיר קראשוק (KARASJOK) לא הרחק מהגבול עם פינלנד. לשם מועדות פני. השלטים SAPMI מאירים עיניים קילומטרים רבים לפני ההגעה לעיירה. עוד סיבוב שניים בכביש המתפתל וממול ניצב בכל הדרו מבנה מרשים דמוי קוטה – הפרלמנט הסאמי. 60 נציגים מכל רחבי סקנדינביה המתאספים מידי חודש ומאגדים תוכניות ודרכי פעולה לשימורו וטיפוחו של העם. בסופו של דבר, נתמזל מזלו של העם הסאמי ונוכחותו בצפון אירופה בקרב מדינות נאורות תורמת ללא ספק לשימורו – למרות השנים הקשות אותן עבר במאה הקודמת.

בסמוך, הוקם לפני כשנתיים מרכז המשמר את המורשת הסאמית לדורות הבאים; גולת הכותרת היא המצגת המוקרנת באודיטוריום המודרני; תולדות העם הסאמי לדורותיו משולבות בצורה נהדרת עם המהפכה העוברת על הסאמים בעשרות השנים האחרונות, מהפכה המוגדרת על ידי האנתרופולוגים כ SNOW MOBILE REVOLUTION.  לאורך מאות בשנים הצליחו הסאמים לביית את האייל הצפוני ולרתום אותו לשימושם; האייל הצפוני, מבעלי החיים היחידים שהסתגלו לחיות בקור המקפיא של צפון אירופה בחורפים הארוכים נוצל כולו ע”י הסאמים: בשר, חלב, עורות, גידים, עצמות – כל שניתן. עיקר פרנסתם ועיסוקים של הסאמים היה מבוסס על בעל חיים זה וגבולות מחוז לפלנד כולו הוגדרו על פי נדידתם של האיילים בחודשי הקיץ ואיסופם על ידי הסאמים בחודשי החורף. לפני למעלה מ 35 שנה התרחשו שתי תופעות שהשפיעו יותר מכל על אורח חיים מסורתי זה: הגשם החומצי שמקורו בצפון מזרח אמריקה הצפונית גרם להכחדה גדולה של אזוב ושיחים אחרים שהיוו את עיקר מזונם של האיילים ומספר שנים אחר כך – האסון האקולוגי בכור בצ’רנוביל. שני אירועים אלו צימצמו את אוכלוסיית האיילים לכמה עשרות אלפים בלבד (מתוך סך כמות של 2 מיליון) – ועיסוקם העיקרי של הסאמים ניטל מהם. רובם נאלצים לשנות את מקור פרנסתם ועוברים לעבוד בסלילת כבישים, הוראה, תיירות (כמו יוהן) – ועוד. לאחר המצגת אני מוזמן לארוחה סאמית טיפוסית; סוגים שונים של בשר אייל מעושן, מאודה, יבש או מלוח, נתחי דג סלמון אותו מחממים הסאמים לאורך כשעתיים שלוש מסביב למדורה, סלט ירקות ומיץ אוכמניות לקינוח.
בעונת הקיץ, נודדים עדרים גדולים של איילים אל אזורי החוף בצפון אירופה, בעיקר אל אזור הפיורדים מסביב לכייף הצפוני (NORTH CAPE)  – הנקודה הצפונית ביותר ביבשת הנמצאת בתחומי נורבגיה. הנדידה הינה מפלטם האחרון של האיילים בפני הנחילים העצומים של היתושים הפוקדים בקיץ אזור זה בצמוד להפשרת האגמים; יוהן אומר לי כי אביו נמצא אי שם באזור אלטה והוא לא ראה אותו כבר כמה חודשים טובים. אנו יוצאים צפונה לאורך הפיורד הגדול – פיורד PORSANGEN. אגדות רבות מלוות פיורד זה, בעיקר בימי החורף הקרים, החשוכים הערפיליים. הדייגים בכפרים הקטנים לאורך הפיורד יודעים לספר על הבזקים ואורות מיוחדים המופעים בלילות בהירים וקרים (כנראה הזוהר הצפוני), יללות וקולות שונים מהרוחות העזות המגיעות הישר מהקוטב הצפוני וסיפורי טרולים וענקי הרים אחרים המסתתרים בצוקים הרבים הפזורים לאורך החוף. ליד הכפר הקטן STABBURSNES אנו סוטים מדרך המלך ממש אל שפת המים; אגדה מקומית מספרת כי לפני שנים רבות, גנבו 6 טרולים מכל תושבי הכפרים באזור את כל רכושם וכספם. הם נדדו כל הלילה בתקווה למצוא מקום מסתור או מערה באזור – אך לשווא. לצערם הפציע השחר והפך אותם לסלעים. 6 עמודים ענקיים בולטים על קו המים, זכר ועדות לאותם טרולים חסרי מזל….

לחלקה הצפוני של נורבגיה יש קסם והוד משלה; אין זה הנוף הקלאסי של ארץ הפיורדים בו נתקלים בנסיעה בחלקה הדרומי והמערבי של המדינה; ההרים נמוכים יותר ולפיכך אין הרבה מפלים, פסגות ההרים והרמות נקיות משלג במהלך ימי הקייץ הארוכים, כמות האגמים ואגני הניקוז הקרחוני קטנה, מספרם של הכפרים מועט וכמעט אין עיירות וערים גדולות. העיר הצפונית והגדולה ביותר בנורבגיה היא HONNINGSVAS בה חיים כ 3,000 תושבים ואשר עיקר עיסוקם הנו במתן שירותי תיירות לספינות הגדולות המביאות מידי קיץ וחורף עשרות אלפי מטיילים אל שיאה הצפוני של היבשת – הכייף הצפוני.

במהלך המלחמה הקרה שהתנהלה בין מדינות המערב והמזרח לאורך עשרות השנים בסוף המאה הקודמת, קיבל חלק זה של נורבגיה עדיפות אסטרטגית ממעלה ראשונה; מקרב כל מדינות NATO, (הברית הצפון אטלנטית) רק נורבגיה וטורקיה צופות במישרין ויש להן גבול משותף עם הדוב הרוסי אשר היווה איום של ממש לאורך עשרות בשנים. ההשקעה בתשתית באזור זה ניכרת עד היום: רשת כבישים מעולה ומתוחזקת, מנחתים ושדות תעופה ארוכים (מטוס הביון האמריקאי יו-2 אשר הופל בסוף שנות ה 60 מעל רוסיה היה בדרכו לשדה התעופה של ALTA), נמלים מודרניים ועשרות תחנות תצפית ומכ”ם אשר עדיין בשימוש.
הגג של אירופה – הקצה הרחוק – סוף הדרך  – ועוד; אלו רק מקצת הכינויים להן זכתה הנקודה הקרקעית הצפונית ביותר והמחוברת ליבשת אירופה – הכייף הצפוני. למעשה זהו צוק גרניטי בגובה של 307 מטר המתנשא כמעט בצורה אנכית מעל פני הים  – משאת נפשם של הרפתקנים, מגלים, ימאים וסתם חובבי הרפתקאות. במאות הקודמות, היו מגיעים בספינה אל מפרץ קטן (HORNVIKA) בצידו המזרחי של המצוק ומשם היו מטפסים רגלית בשביל צר אל מרומי הצוק. עד היום ניתן לעלות אל הצוק בצורה שכזאת והמוזיאון הקטן אשר בכייף עצמו מתעד בצורה מרשימה את עלייתו של המלך השבדי וואזה עם כל פמלייתו בשלהי המאה ה 18. כיום מעדיפים רוב התיירים להגיע ברכב אל פסגת הצוק ובעונת הקיץ בה השמש לא שוקעת כלל עמוס מגרש החנייה לעייפה. כל העומד בקצה הצוק ומשקיף אל המרחבים האדירים של הים הצפוני יבחין מצד מערב בבליטת יבשה הנראית לכאורה צפונית יותר מהכייף; נכון ! הצוק הנ”ל המכונה KROKREVA צפוני יותר ב ק”מ אחד אולם מאחר והגישה אליו קשה ביותר וכמעט בלתי אפשרית (ואולי סתם בטעות…) נקבע כבר לפני מאות בשנים דווקא הצוק המזרחי יותר ככיף הצפוני.

מרכז המבקרים של הכייף הוא עולם ומלואו; מאחר ואנשים רבים מגיעים למקום בשעות הערב ונשארים עד לחצות + כדי לראות את השמש מעל קו האופק החליטו הנורבגים כי במרכז המבקרים צריך להיות בעצם הכל – למעט סידורי לינה. 4 קומות החצובות בסלע הגרניט הקשה מספקות לתיירים אפשרויות רבות: סרטי טבע ותעודה על האתר, מוזיאון, כנסייה, בר ודיסקוטק, מסעדות, חנויות מזכרות וכמובן – מרפסת תצפית רחבה לימים ולילות קרים במיוחד. אין מטייל אחד שיפסיד את החוויה לעמוד בצילו של הגלובוס הגדול הממוקם בקצה המצוק בחצות הלילה ולעקוב אחר השמש המגיעה כמעט עד לאופק ועולה חזרה במחזור אינסופי. בשנים האחרונות גובר גם זרם התיירים (בעיקר יפנים) המגיעים לכייף גם בימי החורף. הסיבה העיקרית להגעתם אינה נעוצה בשמש שכמעט ואינה נראיית בימי החורף אלא דווקא בכוונתם לנסות ולראות את הזוהר הצפוני – תופעה מדהימה ומרהיבה הקשורה בהתפרצויות שימשיות ו”התנגשויות” חשמליות מעל הקוטב, התנגשויות היוצרות בשמיים שלל צבעים וצורות שונות לפרקי זמן שונים. היפנים מאמינים כי כל הזוכה לראות את הזוהר הצפוני, מובטחים לו חיים משפחה מאושרים וטובים.
הדרך מתפתלת חזרה דרומה ואח”כ מערבה לעבר כפר קטנטן (7 משפחות בסה”כ) בשם GJESVAER.

במעגן הזעיר מחכה לנו סירת זודיאק עם מנוע של 250 כוחות סוס. הנורבגים קוראים לחוויה העומדת בפנינו בשם: DEEP SEA RAFTING. המרחק בין רפטינג כפי שאנחנו מכירים לחוויה הזו – רחוק כמו קו המשווה והכייף הצפוני…הסירה הקטנה והזריזה מפתחת בים הפתוח מהירות של 80 קמ”ש (!!) ואם אתה דוהר במהירות הזו אל מול הגלים הענקיים של הים הצפוני – רוב הסיכויים שחצי מהזמן תרחף באויר – פשוטו כמשמעו. למזלנו, היום הגלים גבוהים במיוחד ולאחר כ 10 דקות שיט למולם אנו מסתובבים ומתחילים לרכב עלייהם. איזו הקלה ! זמן “הריחוף” קטן למספר שניות כל פעם – משהו שגם הקיבה והעצבים שלנו יכולים לעמוד בו. הכיוון הכללי שלנו הוא לאי בשם STORSTAPPEN האחרון בשרשרת איים והידוע כשמורת הציפורים מס’ אחת בנורבגיה. בדרך אנו חולפים על פני שרטונות מהם מציצים אלינו בהשתאות מספר כלבי ים מנומרים; באי השכן BUKKSTAPPEN קבעה לעצמה מושבה של כלבי ים את ביתם והם נהנים לשחק איתנו מחבואים בים הגלי. “אי הציפורים” ניצב מולנו במלוא הדרו; מיליוני ציפורים חיות ומקננות על האי המצוקי; הבולטות והיפות ביותר לטעמי הן הלהקות האדירות של תוכוני הים (ATLANTIC PUFFINS) הנמצאות גם במים וגם באויר; ציפור קטנה המצטיינת במקור קצר ועבה בגוונים של אדום כחול ולבן והניזונה מדגים קטנים אותם היא שולה תוך כדי צלילות עד לעומק של 40 מטרים. הציפור הזו היא הסמל של צפון האטלנטי וניתן לראות אותה גם ניו פאונדלנד אשר בקנדה, באיסלנד, סקוטלנד ובחופייה המערביים של נורבגיה. לצידן על הצוקים, מאות אלפי ציפורים נוספות אשר הבולטות ביניהן להקות של סולות לבנות כנף, שחפים, שחפיות לבנות ושחורות וציפורי הגנט צהובות הראש. לא נפקד גם מקומם של קורמורנים בעלי כנף בצבע נחושת וכאלה בעלי ציצית שחורה. חוויה לכל אוהבי טבע. אנו מיטלטלים על הסירה הקטנה במשך שעה ארוכה כשעינינו בשמים וליבנו אף גבוה מזה.

השמש יורדת אט אט במסלול גבוה במיוחד ואנחנו נאלצים בצער רב לעזוב את האי המופלא, את הגלים הגבוהים – חזרה אל חוף מבטחים.
בדרך הארוכה חזרה הביתה אני לא יכול שלא לחשוב על האנשים אותם השארתי בארצם הצפונית, האיילים הרועים בשלווה לאורך החוף ומנסים להתנער מנחילי היתושים, העיירות הציוריות והכפרים הקטנים. טרולים ופינים, נורבגים וסאמים – ארץ קסומה עם אנשים מאירי פנים.

אטרקציות מומלצות בטבע בעולם אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות לצעירים לפלנד מסלולים ויומני טיול מומלצים, מהעולם צפרות בעולם שמורות טבע בעולם תופעות טבע בעולם , , ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים