סיורון והיסטוריה בשכונת תלפיות, ירושלים

שם הצלם: Lorien22
שם תורם הצילום: אתרי מורשת ויקיפדיה 2012
מקום הצילום: תלפיות, רח' קלוזנר 16, ירושלים

תחקיר למאמר זה נעשה עלי-ידי פייטוש ובאדיבות אתר מלון

ערכה: נטלי שוחט

-

תלפיות – שכונה לבדד תשכון

הידעתם? שכונת  תלפיות כונתה 'הנגב הירושלמי' בפי תושבי העיר. וזאת למה?

מפני ששכונת תלפיות ממוקמת בחלק הדרום מזרחי של העיר, ועד שנת 1967 הייתה  זו למעשה שכונת סְפַר מנומנמת, שמנתה מעט מאוד בתים בשנותיה הראשונות. השכונה שימשה עד להקמתה של שכונת 'הר חומה' כסמן לגבולה הדרום מזרחי של העיר.

 

שמה של השכונה נגזר מן הפסוק התנכי הלקוח משיר השירים "כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות" (ד', ד'), והוא מבליט את מיקומה הגבוה ואת הנוף המרהיב הנשקף ממנה לכיוון מזרח.

   למרות הריחוק המועט של תלפיות לעיר העתיקה, היא נתפסה כסוג של יישוב מרוחק מן העיר גופא. זאת בשל ניתוקה הגאוגרפי וכן עקב התכנון לבנותה כפרוור נפרד, דבר שהשפיע רבות על מעמדה וחזותה. הבריטים, שעמדו על כך כי כל הבתים בירושלים ייבנו בחיפוי אבן, לא התעקשו בדרישתם זו לגבי תלפיות, ולכן רוב בתיה נבנו עם חיפוי טיח או מלט רגיל. גם ההתארגנות הפנימית של השכונה התנהלה במנותק מירושלים. כך, למשל, לא נדרשו תושבי השכונה לשלם מסים לעיריית ירושלים, אך מאידך גם לא זכו לשירותי מים, חשמל ותחבורה ציבורית, וועד השכונה נאלץ לדאוג לכל אלה בעצמו. הוועד גם דאג לפינוי אשפה, לסלילת כבישים ולהקמת מוסדות חינוך. כן הוקמה רפת ציבורית ואנשי הוועד הם שהפעילו את הגנרטור הראשון בסביבה.

   למרות הקשיים, בקרו יושבי תלפיות לנהל באופן זה את ענייניהם, וזה ניכר מן העובדה שגם לאחר קום המדינה, הוועד לא פוזר, ולמרות שמדינת ישראל סיפחה את תלפיות באופן רשמי לירושלים, הוועד תפקד עצמאית עד שנת 1967. 

  

השכונה יורדת מגדולתה

 לאחר קום מדינה ומלחמת השחרור נותרה תלפיות מנוונת ומרוחקת, עקב קרבתה לגבול 'הקו העירוני' שחצה את ירושלים בשנים שבין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. גבולה המזרחי של השכונה היה, למעשה, גבולה של ירושלים; וחלקו הצפוני של רחוב בית"ר גבל עם "השטח המפורז" – אזור ניטרלי בו שהו אז כוחות האו"ם.

 אפילו התפתחותם של שיכוני העולים ואזור התעשייה ממערב לשכונה לא הועילו לשכונה הוותיקה, ובפועל נבנו אז בכל תחומה רק 75 בתים, שהם פחות מעשרה אחוז מהתוכנית המקורית. היחידים שפקדו את גבולה המזרחי היו חקלאים מקיבוץ רמת רחל הסמוך, שעיבדו אדמות באזור.

-

המהפך

   השינוי המשמעותי במצבה של תלפיות התחולל לאחר מלחמת ששת הימים, עם העתקת קו הגבול הרחק לקצה מדבר יהודה. הסכנה הביטחונית כמעט וחלפה, וחלה התעניינות נדל"נית גדולה בשכונה המרוחקת. בשנות ה-70 עברה תלפיות מהפכה של ממש, כאשר רוב בתיה הכפריים צמודי הקרקע נהרסו לטובת בנייני מגורים בעלי שלוש או ארבע קומות. בתי הכיפות היפים שבנה צ'ייקין ברחוב עין גדי נהרסו, ובמקומם נבנו בתי דירות. הגינות הגדולות "ננגסו" על ידי חניונים משותפים לדיירים, ואופייה של השכונה השתנה כמעט לגמרי. למרות שינויים אלה, נותרה תלפיות שכונה ירוקה, בעלת אופי פסטורלי ושקט.

בשנות ה-90 הופשרו קרקעותיהם החקלאיות  של חברי הקיבוץ בגבול שכונת תלפיות לצורך בנייה של אלפי בתי מגורים פרטיים. שגרמו להרחיק את גבולה של שכונת תלפיות לכוון מזרח.

 

חזון

   בחזרה להתחלה, שנת 1911: היוזמה לרכישת הקרקע של השכונה היתה של מנהל 'בנק אפק', יצחק לוי, שהגה את הרעיון לשכן את עובדי הבנק בשכונה משלהם. לוי יצחק, יליד קושטא, היא איסטנבול, נולד בשנת 1880. בימי השלטון התורכי נבחר להיות אחד מששה נערים מבטיחים שנשלחו להרחיב את השכלתם בלימודי אגרונומיה בגרמניה. לאחר סיום חוק לימודיו חזר יצחק לוי לארץ ישראל, ובשנת 1904 הקים את סניף 'בנק אפק' בירושלים. בנו הבכור התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940 ונהרג בעת הלחימה בעיר בטוברוק שבאפריקה; בנו השני, טייס בצבא הבריטי נהרג אף הוא בשנת 1945 ולמשפחה לא נותר יורש. אחרית דבר – כשפרש יצחק לוי בשנת 1938 לגמלאות מעבודתו בבנק, עזב את השכונה ועבר להתגורר בחלקה חקלאית שקנה בהוד השרון. שם הקים בית, נטע פרדס הדרים והפך לחקלאי.

 

   ונחזור לעניין רכישת הקרקעות לשכונת תלפיות: לצורך איתור קרקע מתאימה חבר יצחק לוי לארתור רופין. התקופה – תקופת השלטון העות'מאני;  השטחים שמחוץ לחומות העיר העתיקה היו ברשות גורמים נוצריים, כולל הטמפלרים שהגיעו לארץ ישראל בתחילת המאה ה- 18 ורכשו אדמות רבות בירושלים, בעיקר ב 'מושבה הגרמנית', בבָּקְעַה ובתלפיות. בחיפושיהם אחר קרקע ראויה הגיעו השניים לטמפלרים שהציעו להם למכירה חלקה בת 196 דונם, ובתנאי שירכשו את כל הגוש, ולא רק את חלקו. הגוש מתחיל באזור רחוב כספי של היום ונמשך עד ל 'גבעת אליהו' – היא  'גבעת מר אליאס' והמנזר שעליה.

 

 השכונה תוכננה במקור להיבנות בבנייה מודרנית הכוללת 800 בתי אב עם חלקות קטנות בנות 600 מטר כל אחד, כאשר כל תחום חלקה סומן ע"י נטיעת עצים, בעיקר עצי ברוש, שניתן להבחין בהם עד היום. שלב התכנון הראשוני של השכונה בוצע לפני מלחמת העולם הראשונה. עשר שנים השקיע יצחק לוי בניסיון להכין את התוכניות לבנייה ולביצוע.


תכנון והגשמה

 שלב התוכניות לא החל בזמן בגלל מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 לאחר המלחמה, פנו הקונים למתכנן ערים לשם תכנון עיר יהודית, מודרנית וקטנה מחוץ לחומות. עקב דרישתם של הבריטים להצגת תֹכניות מתאר לשכונה החדשה, הם פנו למתכנן בריטי בשם גדס.          הוא הציע תכנון שבו הבתים בנויים בצפיפות עם גינות רבות בינות לרחובות רחבים, אולם התוכנית לא מצאה חן בעיני הקונים, והם פנו למתכנן ריכארד קאופמן. בתום תקופה קצרה של עבודה הציג קאופמן את תֹכניתו לבניית 800 בתי קרקע מוקפים גינה, חלקם בתים דו משפחתיים וחלקם – חד משפחתיים, בשיטה בריטית בשם "עיר גנים", המתאימה למתאר הגיאוגרפי של האזור. בתכנונו התייחס קאופמן ליצירת רחוב ראשי ירוק, שממנו יצאו רחובות משנה, וכן מספר גינות ציבוריות במרכז השכונה, ומקום למבני ציבור לרווחת התושבים.

 

 מאפייניה המיוחדים של תלפיות  

שמות הרחובות בתלפיות הם ברובם על שם יישובים או אתרים במדבר יהודה ובהרי יהודה, שלעברם ניתן לצפות מהשכונה: הירדן; הגלעד; כפר עציון; בית הערבה; ים המלח; עין גדי וכדומה. הרחוב הראשי בשכונה, שחצה את קו הרכס, נקרא בתחילה בשם דרך אפרתה, שכן שימר תוואי של דרך עתיקה מירושלים לבית לחם. הרחוב הראשי השני (התפצלות "המזלג" לכיוון דרום, במקביל לדרך אפרתה) נקרא במקור בשם רחוב הרצל, כמחווה לחוזה המדינה. רחוב בית הערבה נקרא במקורו בשם רחוב בית"ר, על שם העיר הקדומה, ויש אומרים שלכבודו של 'גדוד העבודה' על שם טרומפלדור, שבנה את בתי השכונה (בית"ר = "ברית יוסף תרומפלדור"). ברבות השנים הוחלפו כמה משמות הרחובות מסיבות שונות, כולם בהחלטת הוועד והתושבים של תלפיות.

   הסיור בין בתי השכונה כמוהו כסיור בתוך ההיסטוריה הירושלמית של ראשית המאה העשרים; תיור בין בתי הסלב'ס של אז בירושלים המודרנית המתהווה. מבין רוכשי הבתים נמנו אישים יידועי שם כאליעזר בן יהודה – שבנה שם את ביתו אך לא הספיק להתגורר בו בטרם נפטר; אבל פן הצייר- צלם- אדריכל שלמד במחזור הראשון של בצלאל. כיום הבית סגור וכפי הנראה מועמד להריסה. בנייתו ארץ ישראלית אופיינית, תריסיו צבעוניים וחלונותיו עוצבו בסגנון קשתות מודרני, מסוגנן ומיוחד; שמואל יוסף עגנון שביתו, המשמש כיום כמוזיאון (ראה להלן), נבנה בשנת 1930 ברחוב עין גדי 28 כמצודה קטנה, והוא היה מלין על עבודת הפנים של האדריכל חדשים לבקרים; לייב יפה, יושב הראש של 'קרן היסוד' שנהרג בפיצוץ מכונית התופת בסוכנות ויוסף קלוזנר, ההיסטוריון והחוקר.

 

ברחוב עין גדי 4, ליד 'צומת הבנקים' נמצא ביתם של המייסד יצחק לוי, מנהל 'בנק אפק – אנגלו פלסטין' ואשתו מטילדה, מנהלת בית הספר 'אליאנס'. היה זה ראשון הבתים שנבנה בשכונה. בתחילה – כמבנה בן קומה אחת, ולאחר מכן נוספו לו שתי קומות נוספות. כיום במבנה מתגוררות כמה משפחות. בקומת הקרקע מצד שמאל הזמינו דיירי הבית החדשים חלון עץ קשתי ודלת כניסה בחזית הבית. וכך, אחרי למעלה משלושים שנה, ניצב החלון כאילו רק היום הונח שם. כמו כן, נבנתה גלריה מעץ כקומה נוספת עבור חדרי ילדים, היות שהגובה של קומת הקרקע אפשר זאת. 

ברחוב עין גדי 10 ניצב ביתם של הזוג יוסף ורוזה מראש שנמכר לאחיות מרים בשנת 1961, בעת שהחל משפט אייכמן. הן קראו לו 'בית אברהם'. המבנה יועד לשימוש כבית הבראה חינמי לטובת ניצולי השואה והופעל, בין היתר, על-ידי מתנדבים מגרמניה. בימים אלה, שבהם הולך ופוחת דור הניצולים , מגיעים למקום ואף מתגוררים בו צעירים גרמנים בשנת התנדבות בה הם מסייעים לאנשים נכים ולמוגבלים קשים. אך גם כיום, עדיין מגיעים לבית מעט ניצולים או צאצאיהם לנפוש במקום.

עוד אפשר להתרשם מבית מרדכי כספי ברחוב קורא הדורות 18 (אכן, אינכם טועים – בניו הם מנהלי פרמת עורכי הדין כספי המפורסמת), יהודי שהיה שגריר כבוד של מדינת לטביה בתקופת התורכים. מצד ימין מעל לגג ניתן לראות עדיין את התורן המתנוסס, שהיה מיועד לדגל השגרירות. מרדכי שימש כגבאי בית הכנסת השכונתי, ולאחר מותו נקבע בשכונה רחוב על שמו.

 כאן תמצאו את ביתו, עד לפני שנים ספורות, של השדרן רזי ברקאי, יבדל"א, העומד כיום נטוש, שיניי הזמן ומזג האוויר נותנים בו את אותותיהם, והוא ממתין לימים טובים יותר בפינת הרחובות עין גדי וקוראי הדורות .

בהמשך תתקלו בביתם של טובה ויהושע אייזנשטאט, שהיה פקיד ב'בנק אפק' ופוטר בהמשך, משום שלא החזיק בעבודה אחת לאורך זמן. בנו המשיך בדרכי אביו, עבד בבנק ואף היה מנהלו ברבות הימים; תתקלו גם בביתו של הצלם יעקב בן דוד שהיה מורה דרך לצלמי ארץ ישראל, ושעבודותיו שהיו בביתו אבדו, פרט לבוד

 

 על חורשה, שני צריפים, מוזיאון אחד ומוכתאר אחד 

   בטו' בשבט של שנת 1922 צעדו ברגל ילדי בתי הספר משכונת קטמון וטלביה והובאו בחגיגיות למרכז השכונה לשם נטיעת חורשה במעלה הגבעה. החורשה שניטעה כונתה בידי התושבים 'החורשה'. לוּ רק יכלו העצים לספר את עלילות גברברי השכונה או חברי 'גדוד העבודה' עם העלמות החסודות בין גזעי העצים, ניתן היה למלא כרכים שלמים בפיקנטריה… 

   מעל החורשה הוצבו שני צריפים. אחד שימש כבית כנסת מעורב – אשכנזי וספרדי, וזאת עד אשר נבנה בשכונה בית הכנסת הגדול האשכנזי 'תפארת ישראל' על שם עגנון, ואילו הצריף הלז הפך לבית הכנסת הספרדי. הצריף השני שימש למגורי 'גדוד העבודה', אשר מיד עם תום יום עבודה היו פוצחים במחולות עד לשעות הבוקר המוקדמות. יצוין כי כמו הצריפים הסמוכים זה לזה, גם אנשי הגדוד ומתפללי בית הכנסת חיו חיי הרמוניה אלה לצד אלה. 

   במהלך השנים, ולאורך יותר מחמישים שנה, שימש צריף זה של 'גדוד העבודה' כמקום מגוריו של 'מוכתאר' השכונה, דדון. האיש שימש כאב הבית של 'בית אברהם' הסמוך, טיפל בסכסוכים שכונתיים שנתגלעו לעתים, סייע בתיקונים בבתי השכונה, עזר לתושבים, דאג לשמור על שעות המנוחה בשכונה בין 2 – 4 ועוד. משום פועלו הרב עבור השכונה זכה לכינויו 'המוכתאר'. הצריפים ההיסטוריים נהרסו בשנת 1990, ובמקומם נבנה גן משחקים לילדי בשכונה, ששופץ לאחרונה. 

  

בשכונת תלפיות, ברחוב קלאוזנר 16 ירושלים מצוי מוזיאון  בית עגנון. המוזיאון ממוקם בביתו המקורי של ש"י עגנון. במבנה בן שתי הקומות נשתמרו החדרים המקוריים, כמו גם החפצים והריהוט המקורי ששימשו אותו, וחשופים בתערוכה מתמדת. במקום ניתן לצפות במצגת אור קולית המתארת את חייו ואת יצירתו. המקום משמש אכסניה לסדנאות, לימי עיון וכמרכז ספרותי.

איך להגיע למוזיאון?

המוזיאון ממוקם בשכונת תלפיות. בנסיעה על דרך בית לחם אל יציאה הדרומית מהעיר יש לרדת ב'צומת הבנקים', שמאלה לכיוון תלפיות, ולפנות בפנייה השנייה ימינה לרחוב קלאוזנר 16; טלפון לתאום : 02-6716498

המוזיאון פתוח בימים א' – ה' בין השעות 9:30 -13:00; בימי שישי ושבת המוזיאון סגור.

הכניסה בתשלום, קיימת נגישות לנכים.

 

לסכום, ועוד קצת: תלפיות וסביבותיה – מה כדאי לראות?

 

  • בתי המפורסמים של היישוב היהודי בשכונה
  • בית הקברות הבריטי
  • בית הכנסת בית כנסת תפארת ישראל ע"ש ש"י עגנון
  • מעברת תלפיות
  • "בית אברהם"
  • מנזר מר אליאס
  • שכונת ארנונה
  • קיבוץ רמת רחל
  • אזור התעשייה תלפיות
  • 'חוות הלימוד' של רחל ינאית בן צבי
מילות חיפוש

אדריכלות בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים ארכיאולוגיה בישראל היסטוריה בישראל מסלול טיול לחצי יום מסלולי היסטוריה וארכיולוגיה מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברגל מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול לילי מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בחורף מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול עירוני מסלולי טיול עם תינוקות בעגלה מסלולי טיול קווי מסלולים ויומני טיול מומלצים, בישראל

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש בתור תחביב אישי.
האתר משמש למידע בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע הכולל מסלולים, ארועים, טיפים