סיור ברמלה הקלאסית

קרדיט: גילה ברנד  Creative Commons Attribution ShareAlike 3.0 Generic

 כתבה: עירית רוזנבלום

פורסם לראשונה באתר megafon-news.co.il

 

העיר רמלה, שפירוש שמה בערבית הוא חול, היא עיר עתיקה ומנוקדת באתרי היסטוריה ותרבות חשובים. מתחת למראה הלא מושך של עיר פריפריאלית עם תדמית בעייתית, מסתתרות כמה שכיות חמדה וקהילה יהודית שבה לא יחגגו בסוף החודש את חנוכה

 

קרובה למרכז הארץ, בעלת אתרי תיירות רבים וייחודיים, רמלה היא היחידה מערי ארץ-ישראל שנבנתה במקורה במאה השמינית לספירה בידי ערבים מוסלמים ונועדה לשמש בירת מחוז פלסטין. פירוש שמה הוא חול (רמל) בערבית. במקורות יהודיים היא נקראת בעברית "חולה" או "חולת המחוז". האם הגיעה שעתה של העיר הוותיקה הזו להתנער כעוף החול ולשוב להדרה ולחשיבותה?

לפי עיריית רמלה, צפוי להיבנות בעיר מלון בוטיק ראשון, המשולב במסחר ומגורים. על פי התכנון, ייבנה הפרויקט בסמוך לשכונת אביב פארק צפון ברמלה ויכלול מלון בוטיק בן כמאה חדרים וסוויטות וכמאה יחידות דיור קטנות, שטחי מסחר ושטחים ירוקים רחבים.

 

בעירייה רואים בפרויקט נדבך נוסף למימוש הפוטנציאל הגלום ברמלה מבחינה תיירותית, בקרבת האתרים ההיסטוריים של העיר, שוק רמלה, קריית הממשלה ומיקומה בלב מרכז הארץ ובקרבת נתב"ג ובעקבותיו – לפריצה לפלח שוק של מלונות בוטיק.

 

ברמלה חיים 74 אלף תושבים מהם 23% ערבים וגם כמה אלפי נוצרים מזרמים שונים. "עיר של דו-קיום אמיתי", אומר רון פלד, הממונה על התיירות ברמלה, "יש ברמלה פסיפס מיוחד של אנשים, אמנם במצב סוציואקונומי נמוך יחסית, אבל עם חום אנושי ואווירה מדהימה".

יש להבין כי היסטורית ישנן שתי ערים הקרויות רמלה. הקדומה, הראשונה, ורמלה העתיקה, השנייה והמאוחרת בה נמצא כיום השוק הגדול והמסעדות המפורסמות.

 

ברמלה מתקיימים סיורים מאורגנים, אך אפשר גם לטייל עצמאית. מטיילים עצמאיים יכולים להוריד בחינם באייפון או באנדרואיד, אפליקציית טיול מונחית GPS על סיור מעגלי עצמאי.

 

דוגמה לסיור מעגלי עצמאי

 

את הסיור מתחילים דווקא מרמלה העתיקה, המאוחרת, רק בשביל הנוחות של סיור מעגלי. מחנים את הרכב (בחינם) בחניון הגדול של השוק (רחוב שדרות שלמה המלך, מאחורי מוזיאון רמלה ובסמוך למסגד הגדול) ומכאן מתחילים את הסיור. אגב, החנייה ברמלה חופשית, ללא תשלום.

 

הסיור יתחיל במבואה של העיר, שער הכניסה – מוזיאון רמלה הממוקם במבנה ששימש כמבנה העירייה בתקופה הבריטית משנת 1922, השנה בה הוקם ועד לשנת 1948. לאחר מכן שימש אגף במדרש האוצר ובשנת 2001 הוקם בו המוזיאון העירוני של העיר.

 

מהמוזיאון יוצאים שמאלה, מערבה, על המדרכה של רחוב הרצל עד לשער האבן הקטן – שער הכניסה אל גן הנשיא, על שם הנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים וויצמן, גן שהוקם על ידי הבריטים. ממשיכים בהליכה עד לחציית הגן אל מול הסנדוויץ' התוניסאי. בטרם פונים ימינה אל השוק – מביטים משמאל מעבר לחניון במסגד הגדול של רמלה (המקום פתוח רק לקבוצות בתאום מראש).

המסגד הוקם במקורו ככנסיה צלבנית מהמאה ה-12. הצלבנים חשבו בטעות כי רמלה היא רמתיים המוזכרת בברית החדשה כעירו של יוסף הרמתי, מי שתרם את חלקת הקבר בה נצלב ישוע לאחר הורדתו מן הצלב.

 

משם פונים ימינה, אל השוק הגדול של רמלה וזה הזמן לשוטט ולאכול – בורקס מבצק פילו, לימונדה, ירקות, פירות, מסעדות ועוד.

בימים אלה התבשרנו כי סדרת הטלוויזיה "אוכל רחוב מסביב לעולם" של "ענני תקשורת", בהדרכת ישי גולן, המשודרת זו העונה השלישית בערוץ הטיולים הישראלי וביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, מועמדת לפרס הסדרה הטובה ביותר בקטגוריית "הסדרות הבינלאומיות" בטקס פרסי TASTE, הטקס המשפיע והחשוב בתעשיית בידור הלייף סטייל בארה"ב.

הסדרה הישראלית עוקבת אחר תרבות השווקים הקולינארית בערים נבחרות מסביב לעולם לצד ערים שונות מישראל ואחת התוכניות הוקדשה לשוק של רמלה, שהוא כבר שם דבר והתפרסם גם בתוכניות של גיל חובב ואחרים. השוק עבר שיפוץ וקירוי.

מצומת ה T- בשוק פונים שמאלה ומיד ימינה אל הסמטה הצרה הסמוכה. משם מובילה הדרך אל סמטה צרה וארוכה, מרכזה של העיר העתיקה והדרך העתיקה בין יפו לירושלים עד אמצע המאה ה-19, שעברה ממש כאן ועתה היא עוברת במרכז הרובע הארמני של העיר העתיקה.

 

ממשיכים עד לצומת הרחובות קהילת דטרויט, שפיק עדס והמנזר הפרנציסקאני, כאשר מתגלה מנזר גאורגיוס הקדוש היווני אורתודוקסי, שאב המנזר בו הוא ממוצא יווני, שגם עשה תואר בעריכת דין.

מכאן ממשיכים ברחוב המנזר הפרנציסקאני מערבה עד למתחם הטרה סנטה ובו הכנסייה הפרנציסקאנית על שם נקדימון ויוסף הרמתי. בכנסיה המרשימה ציור נדיר בן 500 שנה של צייר הרנסנס הספרדי, טיציאן, ובו מתואר אירוע הורדתו של ישוע מן הצלב. ציור זה נתרם על ידי עיריית מדריד לכנסייה בשנת 1846.

במתחם גם קיימת אכסניית דרכים בה ישן על פי המסורת, אי שם בשנת 1799 נפוליאון בונפרטה בדרכו לעיר הקודש ירושלים אליה, אגב, לא הגיע…

 

חג החנוכה? לא אצל הקראים

ממתחם הטרה סנטה, ממשיכים אל רחוב דני מס עד אל מתחם המסגד הלבן. כאן ישבה רמלה הקדומה שהוקמה בתחילת המאה השמינית לספירה. העיר נחרבה בשנת 1068 ברעידת אדמה גדולה והועתקה מזרחה אל אזור העיר העתיקה ממנה (אזור השוק והכנסיות). שרידי המסגד הלבן שבשטח ושלושת מאגרי המים התת קרקעיים הם היחידים ששרדו. המגדל הלבן עצמו (המגדל המרובע או מגדל הארבעים), הוקמו בשנת 1318 ע"י הממלוכים כמגדל שמירה או כצריח מסגד. יש לזכור כי תוואי הכביש הסמוך למתחם שימש כדרך בין יפו לירושלים עד למאה ה-19.

ממתחם המסגד הלבן, ממשיכים אל אחד משיאי הביקור: אל מתחם בריכת הקשתות. בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים, שנבנתה בפקודת הח'ליף הארון א-ראשיד ונחנכה בחודש מאי שנת 789 לסה"נ. הבריכה היא חלק ממערכת של בריכות ומאגרי מים, אליהם הוזרמו באמצעות אמה מי המעיינות שלרגלי תל גזר. ייחודה בדגם הקשתות, שראשן מחודד ומפתחן רחב, שזו הפעם הראשונה שנעשה בו שימוש שיטתי.

 

הבריכה נבנתה היטב והשתמרה חרף רעידות אדמה שהחריבו את העיר רמלה. לאחר חורבן רמלה ברעש האדמה של שנת 1068 לסה"נ, נותרה בריכת הקשתות במרחק של כ-800 מ' מחוץ לעיר, ובמשך השנים היא נפגעה כתוצאה מהזנחה. בשנים האחרונות עברה שיפוץ והפכה לאתר תיירות.

גובה המים לא עולה על 30-40 ס"מ, אבל אפשר לשוט בו בסירות עץ וליהנות ממופע של האנסמבל הקולי הנשי "נעמה" (בתשלום).

מעניין במיוחד הוא הביקור בבית הכנסת של הקראים. היהדות הקראית מונה כיום כ-40 אלף איש בארץ, מהם 6,000 ברמלה. היהדות הקראית מתייחסת רק למה שנכתב בתנ"ך ומתנגדת לתורה שבעל פה ולכל תוספת הנראית כמאוחרת לתנ"ך. בביקור בבית הכנסת הקראי ברמלה, שאלנו בסקרנות שאלות רבות, שנענו בסבלנות. אצל הקראים למשל, לא ציינו ולא חגגו את חג החנוכה, שכן מדובר אמנם בניצחון המכבים על היוונים, אולם לשיטתם, לצד העובדה שהדברים נכתבו בספרי המכבים, בית המקדש חרב וכמוהו המזבח, ולכן אין מקום לחגיגות.

אצל הקראים גם אין מניחים תפילין ולא מפרידים חלב ובשר: הם תופסים את הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" כפשוטו, כהתנגדות לאכזריות שבבישול גדי בחלב אמו, ולא כאיסור גורף על אכילת בשר וחלב. כמו כן הם אינם חובשים כיפה מחוץ לבית הכנסת. זאת משום שהכיפה מייצגת, לשיטתם, את מצנפת הכהן הגדול, וזו נחבשה רק בבית המקדש ולא מחוצה לו.

בבית הכנסת הקראי ישנה גם כן הפרדה בין נשים לגברים, כמו בבתי הכנסת הרבניים, אך לדבריהם, הסיבה היא שבבית הכנסת הקראי אין כסאות והתפילה נאמרת בעמידה ובהשתחוויה, וזו תנוחה בעייתית בציבור מעורב.

ברמלה אפשר גם להזמין סיור לקבוצות בטל' להזמנת הסיור לקבוצות 08-9292650.

כמו כן עלה לאינטרנט אתר עשיר ומגוון על התיירות לרמלה, הכולל גם את כל המידע הדרוש:

http://www.goramla.com

מאמר נוסף מסלול טיול ברמלה

 

אדריכלות בישראל אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות לילדים אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים ארכיאולוגיה בישראל היסטוריה בישראל מסלולי טיול רמלה רמלה

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים