סיור וסיפור בשכונת קטמון, ירושלים

תחקיר למאמר זה נעשה עלי-ידי פייטוש ובאדיבות אתר מלון

שכונת קטמון בקצרה

שלושה פרושים לשם קטמון אשר ניתן לשכונה :

פירושו של זאב וילנאי עוד משנת 1946 שטוען שהמלה קטמון נגזרה מן המלה הערבית קאטמה שמפרשים אותה המילה לשבור, והוא אף קושר סברה זאת למחצבות האבן שהיו פעילות בשכונה בעת ההיא.

 הפרוש השני מרחיק אותנו ליוון העתיקה ולמילה קאטאמונאס שיש המפרשים אותה בהשלכה לנזירים העובדים את הנצרות בהתבודדות וסגפנות.

הפרוש השלישי חוזר גם הוא ליוון עם המילה קטה- מוניס או מונסטיר שפרושה המקום ליד המנזר, כאשר הכוונה כפי הנראה למנזר סן סימון ,כיוון שבתי התושבים הראשונים היו בקרבת מקום למנזר סן סימון שנבנה בשנים 1882 – 90

עדות ראשונה לשם קטמון מופיע ברשום של מעון המושל התורכי בקטמוניה בשנת 1907 .

ספורה של הקמת השכונה קשור לקניית הקרקעות שלה בשנת 1904 בידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית שרכשה אדמות רבות מחוץ לחומות העיר בתקופת השלטון העותומאני. גם אדמות שכונה קטמון נרכשו בידי הכנסייה, כמו בקעה, רחביה, ממילא , טלבייה ועוד.

תכנון השכונה ומכירת חלקות האדמות ,החל בשנת 1911 בידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית במחיר של חמישה גרוש מצרי למגרש/ הכנסייה פרסמה את המכירה בעתון פלסטין שהופיע ביפו, אך לא הייתה נהירה לקניית החלקות/  למעשה הקונים הראשונים היו מדינות שרצו לבנות על מגרשים אלו קונסוליות, רק לאחר מכן החלו לרכוש חלקות נוצרים יוונים ונוצרים בעלי ממון, חלקם למגורים, חלקם לבתי מלון וחלקם לבניית בתים להשכרה .

בתחילה נבנו שני רחובות ראשיים לשכונה: רחוב רחל אמנו אשר נקרא רחוב קטמון לפני מלחמת השחרור, רחוב חזקיהו המלך נקרא רחוב מלחת .

הבתים הראשונים שנבנו עד שנת 1934 היו מבני אבן בני קומה אחת. למעשה עד שנת 1924 היו רק מעל לעשרה בתים בשכונה, בשנת 1934 החלו לבנות בתים משותפים ,בעלי עד ארבע קומות לצרכי עסקים , בעיקר לצרכי השכרה לפקידות ולקציני הממשל המנדטורי, בתים אלו שנבנו במטרה למקסם את שטח הבניה על השטח הנתון , התאפיינו בשטח הציבורי הקטן מסביב למבנה, בחדרי המדרגות הפנימיים לקומות העליונות, ובהמשך עם הקדמה מקומות חניה לרכבים , בניגוד למבנים בני הקומה האחת שכללו שטח גינה נרחב בחזית הבית ובסביבתו.

למבנים המשותפים ולווילות הגדולות החלו להיכנס שגרירויות וקונסוליות כמו: יוון, מצרים, לבנון ,עירק בית מלון סמיראמיס, מפקדת הכנופיות בהמשך שפוצצה, פנסיון ומגרש טניס ופעילות ספורטיבית ובל נשכח את פנסיון לוירד, על חלק משטח מגרש הטניס הוקם בהמשך מגרש כדור הרגל של קבוצת הפועל, וכאשר מת המגרש ,נמכר המגרש ליזמים שהקימו בו שכונה כאילו בסגנון איטלקי.

 

בית התווים רחוב בוסתנאי 9 פינת רחוב כ"ט בנובמבר

את המבנה בן הקומה כיום, לאחר התוספות מבנה בן שלוש קומות, בנה עלי חמודא – חמודי שעיסוקו היה בעלות על מספרה. עלי שהיה חובב מוזיקה ,עיטר את סורגי הבית ושערי הכניסה מהברזל ,בעיטורי תווים ולכן כונה הבית בית התווים. אחד מלקוחותיו היהודיים, בן משפחת אוטנזוסר, שכר את המבנה והכניס את משפחתו למגורים בו.

 

ההחלטה לשכור את המבנה בקטמון נבעה כי האזור היה בחסות הצבא הבריטי ולכן המגורים בשכונה בטוח. כאשר החלו המאורעות ובעקבות רצח הרופא היהודי בשכונה, החליטה ההגנה כי על שלושים המשפחות היהודיות שהתגוררו בקטמון לצאת למגורים באזורים יהודיים. משפחת אוטנזוסר התחלפה עם משפחה חורי הערבית שהיה לה בית בשכונת כרם אברהם. כל משפחה לקחה מעט רכוש במזוודות ושאר הרכוש נשאר בבתים כולל הפסנתרים.

כאשר ברחו תושביה הערבים של שכונת קטמון בעקבות כיבוש מנזר סן סימון, נערך בשכונה מסע ביזה בבתי התושבים הערביים. לקח למשטרה הצבאית הישראלית שבועיים עד שהגיעו להפסיק תופעה זאת, בין היתר נבזז בית התווים ולמעשה נשדד רכושם של משפחת אוטנזוסר . כאשר הוצע למשפחה שנשדדה אפשרות לרכוש את המבנה סרב אבי המשפחה לרכשו שמה יצטרך בעתיד להחזירו לבעליו המקורים .

 

מנזר סן סימון

יש הטוענים כי שמו של המנזר הוענק לו על שמו של היהודי שמעון שנחשב על פי האמונה כיהודי הראשון בספר לוקס ,שהכיר בכוח משיחותו של ישו עוד כאשר היה צעיר. עוד ממשיכה המסורת הנוצרית לספר כי במקום הקמת המנזר ניצב ביתו של שמעון ואף קברו נמצא במקום והוא מוצג במתחם המנזר.

 על פי המסורת הנוצרית, את המבנה הקים נזיר בשם אברהמיוס בשנת 1859 על שרידי קבר שמעון, יש הטוענים כי גם על שרידי מנזר קדום יותר. כעשרים שנה לקח לנזיר לבנות את המנזר והגן. בשנת 1879 נפתח המנזר בידי הפטריארך הנוצרי איארותיאוס. מעבר לשרידיו של קברו של שמעון על פי האמונה והממצאים משנת 1912 בידי החוקר הגרמני הנסלר, נמצא שרידי מערות קבורה של יהודים מהמאה הראשונה לפני הספירה, במערות נתגלו שמות כוהנים הידועים בהיסטוריה היהודית כולל גלוסקמאות קבורה.

בשנת 1890 הושלם מבנה בית הפטריארך לצדו של מבנה המנזר כאשר סמטה מפרידה ביינהם. בביתו של הפטריארך ובאכסניה שנבנתה גרו צליינים נוצריים יוונים אורתודוכסים. בתקופת המנדט הושכרו הדירות לדיירים שונים בינהם המשורר שאול טשרניחובסקי עד מותו בשנת 1943. כיום המבנה השרוף כפי שהוא מכונה משמש את ארגון ילין לילדים נדרשיי טיפול מיוחד.

מעט על הקרבות בסן סימון

במסגרת מבצע יבוסי לכבוש את מנזר סן סימון שבו ישבו כוחות ערביים מאנשיו של עבד אל קדר חוסיני בעיקר ממתנדבי אזור חברון, חיילם עיראקיים ממתנדבי צבא ההצלה ,כמאתיים וחמישים לוחמים . על פי הידוע לא היו חיילי לגיון במתחם .ישיבתם שם הייתה במטרה לפלג את החלק המזרחי והמערבי של העיר , וליצור רצף טריטוריאלי עם שטחי ממלכת ירדן, וכיוון שהשטח היה שולט לצלוף ולהפגיז את השכונות היהודיות הסמוכות .כנגד עמדו הגדוד הרביעי שנקרא הפורצים וכיוון שהיה מעט שחוק הצטרפו אליו כוחות מהגדוד החמישי ואנשי גדוד מוריה מחטיבת אלכסנדרוני .

 תחילת הקרב החל ב27.4.47 בידי מחלקה של הפלמ"ח מחטיבת הראל , מחלקה של הפלמ"ח ניסתה להתגנב למנזר מכוון עמק המצלבה , ונתקלה בכוח עירקי שיצא מהמנזר כפי הנראה גם למטרת סיור והיה במיקום גבוה יותר , כאשר התגלתה הנוכחות של שני הכוחות הם ירו ונסוגו כול אחד לעמדותיו.

ניסיון נוסף נערך יומיים לאחר מכן ,כאשר כוח הצליח לחדור למבנה הסמוך במתחם שהיה ביתו של הפטריארך, פרצו אחת הדלתות והשליכו לתוכו רימון יד, איתרע המזל והחדר היה מחסן שמנים ודלקים והמבנה עלה בחלקו במיוחד בגגו באש ומאז כונה הבית השרוף. בהמשך נוהל קרב שבו לא חדלו כוחות האויב בעיקר העירקים באש מוות במיוחד בסמטה בין מבנה המנזר ובית הפטריארך , בניסיון לעבור בסמטה נפגעו ונהרגו לוחמים מקרב אנשי הפלמ"ח, לימים נקראה הסמטה סמטת המוות .

הקרב המשיך וחלקים מהמתחם והמנזר נכבשו בידי חיילי הפלמ"ח, כוח של מפקד הפלוגה אורי בן ארי פוצץ את שער הכניסה וכבש את המנזר ,לאחר שעתיים החל קרב כיבוש מחדש של הערביים , המנזר הוקף בכוחות ערביים, המעטים שנותרו מבין הלוחמים היהודים , נלחמו בחירוף נפש כנגד שריוניות וחיילים שהופעלו כנגדם ולאחר יום לחימה במצור התברר כי יש מעל כעשרה הרוגים וכשמונים פצועים לכוח העברי .

 לאחר שהתברר כי המקום מוקף בידי כוחות ערביים רבים, התחמושת החלה לאזול והיו הרבה נפגעים בקרב המגינים, נערך דיון בבוקרו של הקרב. במטה החטיבה והוחלט כי הפצועים יעזבו עם חומר נפץ עליהם על מנת שיתאבדו כדוגמת קרב מצדה, והיכולים לסגת יסוגו.  בינתיים כוח תגבורת הצליח לחבור לכוח הנצור במחיר של הרוגים ופצועים ,ועוד כוחות החלו לנוע לקרב, רבין שהיה מפקד הקרב החליט שלא תהיה נסיגה ,ושדר להן להחזיק עוד קצת.

איתרע מזלם של הלוחמים והתברר בהאזנה לתשדורות של האויב, כי החלה נסיגה או שזאת הייתה הודעה מפוברקת שתגיע לאוזני הערבים , ורעיון ההתאבדות ירד מן הפרק. מעודדים מהמפנה בכוון הקרב ונסיגת כוחות האויב, החזיקו הכוחות בעמדות וציפו לתגבורות .

 שתי שיירות של כוחות הערבים שנעו מכוון חברון לעזור בקרב לכוחות הערביים נחסמו בדרכם בגוש עציון הוסיפו בעיה לכוח הערבי שספג אבדות קשות בשבע ההתקפות על המנזר במטרה לכבשו שוב ונכשלו. כל הסיבות הללו הביאו את התוקפים להחליט על נסיגה .

וכאשר הגיעו עוד כוחות לנוע למנזר על מנת להחליף את הנותרים מאנשי הפלמ"ח הסתיים הקרב על המנזר.

 

ספור בית החולים עזרת ישו – הנסן

בית החולים לשעבר ממוקם ברחוב מרכוס 17 בטלבייה.

תחילת הספור של החולים בטרם הוקם בית החולים הנסן ,שכמוהו יש בעולם באותו שם כעשרים שלוחות. קדם למתחם בית החולים למצורעים.

בעקבות ביקור הברון והברונית קפנברייק אשרדן מגרמניה בשנת 1865 בעיר העתיקה, צפו בהם מקבצי הנדבות המצורעים בשער ציון. בעקבות ביקורם החליטו הברונים לתרום כסף לבניית מבנה למצורעים בחלקה שרכשו ברחוב אגרון 20.

המבנה שנבנה בשנת 1867 בתכנונו של קונרד שיק. הברונים שגרו היו בני עדת האחים מהרנהוט, כת שנפרדה מהעדה הלותרנית בגרמניה שעיקרה היה מעבר לטיפול בחולים, לגרום להם להתנצר בהצלת נפשותיהם.  למעשה החולים שהיו בני כל הדתות, ובתמורה לטיפול בבית החולים, החולים אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים. במבנה הראשון שרתו אחיות ממסדר האחיות הדאקוניסות הגרמניות. בהמשך הועבר הטיפול בחולים  במבנה למסדר האחים הבורומאיים Herrenhutter Bomische Bruder

המבנה הדו קומתי מוקף החומה, הוקם מלכתחילה לשמונה חולים, אך שהתקבצו אליו ארבע עשר חולים, המקום נהיה צר ולכן עלה הרעיון לבנות מבנה חדש. אי לכך נאספו והגיעו תרומות ממרכז האחים המורביים – האחים מהרנהוט  בגרמניה. בנוסף לעוד תרומות מכתות נוצריות דומות ומשנאסף הכסף, נרכש שטח אדמה, בטלבייה ולשכונת מרחביה שהוקמה כעשרים וחמש שנים לאחר מכן. בשנת 1874 נמצא מגרש מבודד שהיה עליו מבנה לבניית בית החולים החדש. השטח כלל את בית הספר הרטמן כיום. שטח המרעה של הפרות וחורשת הירח שלימים הוקמו בה בית המנהל, הרפת ומגורי הסגל . השטח נרכש מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית , המבנה החדש בטלביה עזרת ישוJesus Hilfe  הוקם במטרה להכיל כמות גדולה יותר של חולים עקב מצוקת האכלוס של קודמו.

שלב הקמת החלק הראשון והחומה ההיקפית של בית החולים, כולל שערי העץ בתקופת העותומאנית ושהוחלפו בתקופת המנדט, על שם מחלת הנסן הסתיים אחרי שלוש שנים בשנת 1887-6. זמן בנייה ארוך זה נבע ממחסור במים. באותו הזמן נבנתה חלק מהחומה כאשר גדל בית החולים הסתיימה בנייתה בשנת 1896.

המבנה בן שתי הקומות מהאבן, כלל אגף חולים ואגף אנשי הסגל. המבנה כלל עליית גג רעפים, מרתף ששימש כרפת לפרות בתחילה, חצר פנימית מוקפת מבנה וגן ענק עם שני שבילים להולכי רגל ושביל לכלי הרכב, עגלות עם סוסים בפרוזדורים ובחדרים ישנם תקרות קמרוניות .

לחזית המבנה הוליכו שני גרמי מדרגות ובעבר היו נטועים שני ברושים בתחילתם, בקירות המבנה נקבעו חלונות גדולים להכנסת אור רב לחדרי החולים, בחזית הקומה העליונה מעל לכניסה הוקמה מרפסת שכותרתה גמלון שבחזיתו סבכה מעץ מעוטר נתמך בידי ארבעה עמודי עץ. מתחת למרפסת הגמלון מעל לכניסה, קורת אבן שחקוקה עליה  Jesus Hilfe באותיות גותיות שפירושם עזרת ישו.

 לחדרי המבנה הוכנסה מערכת חימום של תנורים מוסקי פחם או עץ, כיוון שנושא התברואה היה חשוב מאוד בעבורם, הוקמו שירותים לחולים בחלקו הימני של המבנה וגשר מעץ מן הקומה השנייה לשירותים. גשר עץ זה הוחלף במאה העשרים לקשר נתמך קורות ברזל\, מטרת השירותים בנפרד מהמבנה הייתה לבודד את החלק הזה משאר האגפים לצרכיי היגיינה .

סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה

ששה רחובות חוצים את הכיכר הקטנה בקטמון הישנה בירושלים.  צומת הכרחית למעבר בין דרום מזרח העיר לצפון מערב העיר .

כיכר עבדאין בי חושיימי עד שנת 1948 החליפה את שמה לכיכר אחלמה ובהמשך לכיכר רחה פרייאר .

 שמה של הכיכר עבדין בי חושיימי נקראה על שם ערבי נוצרי עשיר ששימש כקצין בריטי במשטרה הבריטית ,בשנת 1922 מונה כסגן מפקד ירושלים  ואשר הקים את בייתו ובית אחיו בסביבה של אמידים ערביים מחוץ לחומות העיר העתיקה עד מאי 1948  .

 הכיכר החליפה את שמה לכיכר אחלמה לאחר כיבוש האזור בידי הצבא שבדרך והוסב מיד למתחם בית חולים לטיפול בנפגעים ושיקומם .

 את שמה השלישי קיבלה הכיכר משמה של כיכר רחה פרייאר שנחשבה למייסדת חברת עליית הנוער בשנת 1932 והתגוררה שנים רבות ברחוב רחל אימנו 33 בקטמון הישנה.  בניגוד לבתים אחרים שנבזזו לאחר הקרבות בקטמון הישנה, ביתה של רחה לא נבזז כיוון שהעוזרת הערבייה שלה תלתה שלט על הבית כי בבית הזה גרה משפחה יהודית,לפני שנסה מהמקום בעת  המנוסה הערבית מקטמון. רחה עצמה לא גרה בביתה בעת הקרבות תחת השליטה של הלגיון הירדני .

עד מלחמת העצמאות נבנו מסביב לכיכר חמשה בתים , השישי צורף בסוף המאה ה 19:

בית עבדין בי חושיימי ובית אחיו

בית משפחת ליאוזידיס ,רחוב רחל אימנו 39 . בקומת הקרקע התגורר העשיר היווני שבנה על מנת להשכיר את הדירות לקציני ממשל בריטים ופקידיה ,בחזיתו היה תורן לדגל,

בית הקונסוליה הלבנונית , רחוב כובשי קטמון 32. בית בסגנון הבין לאומי שהיה בן שלוש קומות . כיום נבנו עליו קומות נוספות.

פנסיון לוירר , ששימש נופשים יהודיים בעיקר בחודשי הקיץ .

בית של עבדין בי חושיימי . הפיקנטריה של עבדין בי חושיימי הוא נישואיו לאישה פולניה ממוצא יהודי בשם אדה אוספינסקי.  את ביתו נטש עבדין עם אשתו בעת הקרבות, ולמבנה נכנסה מפקדת הלגיון הירדני עם נספחים מצבא ההצלה העיראקי שחיכה לפקודה להיכנס לשטח עד בוש ומשלא נתקבלה הפקודה נסוג מהשטח.

רחוב רחל אמנו

 

רחוב רחל אמנו 2 פינת רחוב עמק רפאים ביתם של האחים סאמאחה

האח מישל סאמאחה עסק ביבוא סיגריות ודברי טבק ,הוא יצג את מפעל הסיגרים של האחים סנסור מבית לחם.

 

רחוב רחל אמנו 3 ביתו של ד"ר פוטיאס אפקלידיס

 

רחוב רחל אמנו 12 פינת רחוב רות 2 וילת כאמל בראכת

מבנה בן קומה אחת מאבן בעל גג רעפים. הכניסה למבנה מרחוב רות 2, למרות שבעבר נכנסו למבנה מכוון רחוב רחל אימנו.

 

רחוב רחל אמנו 18 ביתו של אברהים חאקי –  המכונה שרקסי

המבנה נבנה בשנות השלושים בידי הקבלן הערבי נוצרי אברהים חאקי, יש הטוענים שמוצאו מהצרקסים. מבנה גדול מאבן המוקף בחומה וגדר בעל שער ברזל גדול .

בתקופת המנדט שימש המתחם כמועדון קצינים של הצבא הבריטי, בתקופת מלחמת העצמאות שימש המתחם את, גדוד מוריה של האצל, כנגד הכנופיות הערביות וכוח מצבא עירק.

 כיום משמש המבנה כבית הספר הדתי המקביל לבנות של בית הספר חורב הנקרא .

 

רחל אמנו 20 וילה של אברהים חאקי – המכונה שרקסי

ביתו של אברהים חאקי – המכונה שרקסי, המבנה נבנה בשנות השלושים בידי הקבלן הערבי נוצרי אברהים חאקי , יש הטוענים שמוצאו מהצרקסים ,מבנה גדול מאבן המוקף בחומה וגדר בעל שער ברזל גדול  מסביב למתחם הגינה הענק.

מבנה אבן בן שתי קומות המזכיר ארמונות באירופה. בחזית שתי הקומות מרפסות ענק חצי עגולות ומעליהם גג נתמך עמודים וחזית של שלוש  קשתות ענקיות לכול מרפסת. מצדו הימני של המבנה מוליך גרם מדרגות מפואר לכניסה בקומה הראשונה. משני צדדי הגרם מעקה אבן מעוצב ומפואר. מעל לגג המרפסת העליונה ארבעה תרנים ניצבים אל על .כביש מוליך לצדו השמאלי של המבנה לתוככי הגינה, כאשר בחזית המבנה גינה קדמית אשר נטועים בה מספר דקלים וצמחיה מטופחת.

 פתחי הבית בשתי הקומות כולל החלונות הם קשתיים ללא תריסים. בכניסה למתחם שני עמודים גדולים מעוצבים שבראשם מנורות מעוצבות, הכולאים שער גדול הצבוע כחול  כשער הכניסה המשמש גם לכניסת רכבים.  על העמוד הימני טבלת נחושת המציינת כי המבנה משמש את השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים .

 הוילה נבנתה בסגנון הליוואן הערבי וכפי שנבנו בתי הטמפלרים בסביבתו, שפרושו פרוזדור שממנו יוצאים החדרים לשני צדדיו. לאחר שנבנה הושכר המבנה לקונסוליה הצ'כית בירושלים. המבנה שימש את הקונסוליה עד סוף מלחמת העולם השנייה. לאחר מלחמת השחרור הועבר המבנה לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. האפוטרופוס השכיר את המבנה לשגרירות חוף השנהב, שהחזיקה בו עד שנת 1980 ועזבה אותו, עקב חקיקת חוק ירושלים כבירתה של ישראל.

לאחר עזיבת השגרירות הושכר המבנה למכון הרטמן הדתי. המכון השתמש במבנה עד שנת 1997 ואז נכנסה אליו שגרירות הנוצרית הבינלאומית המשתמשת במבנה עד היום. , אנשי השגרירות שייכים לארגון בינלאומי של נוצרים אוהבי ישראל.  לארגון למעלה משישים נציגויות בכול העולם.  לשגרירות אין מעמד דיפלומטי רגיל, היא מפיצה את רעיון אהבת ישראל בכול העולם הנוצרי, בעיקר בזרמי הקהילות הפרוטסטנטיות בעולם. בתרומות אשר השגרירות הנוצרית אוספת ,היא משקיעה אותם בפרויקטים הן ליהודים והן למוסלמים .

 המשפט התנכי הידוע נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם ,משמש כנר לרגליהם ,שהם מפרשים אותו כציווי אלוהי לתמוך ולהגן על ישראל, לעומתם גופי דת יהודיים טוענים כנגדם למיסיונריות במסווה של עזרה לזולת , על מנת להמיר יהודים על דתם.

 

רחל אמנו 22

מבנה אבן אדומה שנבנה כקומה אחת ולאורך השנים נוספו לו שתי קומות נוספות . למבנה גג רעפים עם חלונות קשתיים והמשמשת גם למגורים.

 

רחל אמנו 24 פינת תל חי 13 ביתו של גוליאס מתיא מורק

וילת מורקוס – מרכז מילקן

מבנה אבן בן קומה אחת וקומת מרתף. נבנה בעבור גוליאס תיא מורקוס בשנת 1932 , ערבי נוצרי עשיר.  כאשר אדריכל הבית שימש האדריכל הטמפלרי הרמן אימברג, גוליאס היה מלונאי מהעיר העתיקה שלאחר שגמר לבנות את ביתו נאלץ למכור אותו עקב קשיים כלכלים למשפחה גמאל הערבית העשירה.

 משפחת גלאל החזיקה במבנה עד שנת 1934 ומכרה את המבנה לאדריכל הבית הרמן אימברג, שהיה בעליו של בית במושבה הגרמנית. הבית הושכר על ידו לפקידות הגבוהה בשלטון המנדט עד מלחמת השחרור, קישור לביתו של אימברג הרמן במושבה

לאחר שמשפחת אימבר הרמן גורשה מהארץ בשנת 1938-9 הוכרז רכושה כרוש נטוש ונתפס בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור. המבנה הושכר לחטיבה הירושלמית ששלטה בעיר.

 לאחר זמן מועט בשנת 1957 הושכר המבנה לשגרירות אורוגוואי ששהתה בו עד שנת 1980 שבה הוחל חוק ירושלים כבירת ישראל. המבנה נשאר ריק עד שנת . שנמכר המבנה לחברת בנייה יזמית שהחליטה להוסיף למבנה בן הקומה עוד שלוש קומות, ועדת השימור הירושלמית הטילה סייגים לתוכנית, לכן הגישה החברה תוכנית חליפית לשנע את המבנה שיועד לשימור 16 מטרים  לכוון הרחוב, ובחלק האחורי שיתפנה לבנות את התוספות שרצו.

 חברה פולנית זכתה בחוזה ההזזה והשינוע של כול המבנה ,והזיזה את המבנה ששקל למעלה מאלף מאתים טונות, לאחר שניסרה את היסודות והניחה את המבנה על היסודות החדשים. היזמים זכו לקבל גם קומת מרתף חדשה. המבנה עבר שיפוץ וחיזוקים בשנת 1991, לאחר השיפוץ נמסר למוסד המרכז הירושלמי לענייני צבור ומדינה .

 בחלק האדמה שהתפנה נבנה מבנה בן שש קומות. כאשר ניסו להתאימו לסגנון האדריכלות של אימבר הרמן. חזית הכניסה למבנה המקורי ,מכוון רחוב תל חי שונתה מהתכנון המקורי ובמקום הסגנון האוריינטלי של הקשתות , ישנה כיום כניסה בסגנון אר דקו , לעומת הכניסה המקורית מכוון רחוב רחל אימנו שכלל מרפסת עם קשתות .

 

רחוב רחל אמנו 26 א בית חמיס המקורי

בפינת הרחוב תל חי עם רחוב רחל אמנו 26 ב , ובפינה הימנית של המבנה מתחיל לטפס שביל סלול שאורכו עשרות מטרים והמוביל בחלקו השמאלי למתחם הכולל שלושה מבנים בצורת האות חת העברית, בחזית המתחם גינה גדולה .

משפחת חמיס הערביה נוצרית הקימה את ביתה כאן, בשנות השלושים. בבית  התגוררו מספר בני משפחה כולל גורג חמיס שהתפרסם כמחנך ומורה. במבנה בן קומה אחת וגג רעפים. בחזית המבנה היה גרם מדרגות שקיים גם כיום שהוביל למרפסת שחזיתה מורכבת משלוש קשתות על עמודים עם קישוט משיש. לאורך השנים התווספו שתי קומות למבנה, ובנוסף נוספו מצדדיו שני מבנים חדשים בני ארבע קומות .

 את ביתו של חמיס הקיפה גינה גדולה , גודלו בחצר בעלי חיים ויונים, בגינת החצר גודלו עצי פרי וגן פרחים טופח בתחביב בידי גורג חמיס. בני המשפחה נחשפו לתרבות האירופאית ונהגו ליהנות ממופעי מוזיקה ואופרות .

 

 רחוב רחל אמנו 26 ב בית חמיס

מבנה שהוקם בחזית המתחם האחורי של בית חמיס המקורי. המבנה המאורך נושף לרחוב רחל אמנו ונבנה בשנות השישים. חזית המבנה הבנוי מאבן בן שלוש הקומות וגג הרעפים, כלפי רחוב רחל אמנו , כולל מרפסות גדולות  ותוספות בניה.  מאחורי המבנה בצדו הימני נפתח כביש קטן עולה המוביל לבית חמיס המקורי 26 א הניצב במתחם נוסף מאחור .במתחם מאחור המתקרא בית חמיס א רחל אימנו 26 א , המבנים בצורת האות חת, כאשר החלק המרכזי הוא אשר נבנה בשנות השלושים כמבנה בן קומה אחת מוגבה וגרם מדרגות הוליכו למרפסתו שחזיתה קשתות אבן.  מעל למבנה היה גג רעפים. מבנה זה שימש  למגורי המשפחה. לאורך השנים התווספו למבנה שתי קומות נוספות  ושני אגפים – מבנים חדשים בני ארבע קומות מצדדיו .

שורה של עצי ברוש הנטועים בחזית הבית 26 ב והמבנה,  מסתירים את החזית של בית חמיס א, בצידו הימני של המבנה 26 ב. קיימות מרפסות נרחבות בקומה הראשונה והשנייה, בקומת הקרקע של 26 ב .בחלקו הימני מבואה כמרפסת פתוחה למבנה .

לאורך השנים צורפו אגפים למבנה ואף הוספו לו קומות.

 

 רחל אימנו 28 ביתו של עבדין בי חושיימי

עבדין בי חושיימי הוא שמו של ערבי נוצרי עשיר ששימש כקצין בריטי בשלטונות המנדט ואשר הקים את ביתו ובית אחיו , בסביבה של אמידים ערביים מחוץ לחומות העיר העתיקה עד מאי 1948 .

מבנה מאבן שנבנה כמבנה בן שתי קומות והקומה השלישית צורפה כשנה לפני הקמת המדינה  לאחר נטישתו בסיום מלחמת העצמאות, עבר המבנה לידיו של האפוטרופוס לרכוש נפקדים, שמסר את המבנה לידי הקונסוליה הפולנית, זוכרים את האישה הפולנייה של עבדין גברת אידה אוספניסקי .

לאחר מכן התחלפו הדיירים והקונסוליה של ונצואלה השתכנה במקום עד אשר עזבו כמעט כול השגרירויות והקונסוליות את ירושלים כאקט של מחאה , בעקבות החלטת הממשלה כי ירושלים היא בירתה הנצחית של מדינת היהודים.

 לבית עבדין נכנסו מוסדות שונים וכיום הוא משמש כבית חם לנפגעי פעולות טרו.ר בחזיתו מיצג של כיסאות מתכת ושיש למנוחת העוברים ושבים . אחריתו של הבית כרכוש נטוש שונה מששבה אידה אוספניסקי לארץ ודרישתה כיהודייה לקבל את רכושה. כמובן איך אי אפשר עם לחצים של קשריה לשרים בממשלה, קבלה אידה את רכושה בית עבדין , כיוון שנפטרה בלא יורשים צוותה את ביתה לציבור למטרות הומאניות.

 

 רחל אמנו 31 פינת תל חי בית הקונסוליה היוונית

מבנה מאבן שהוקם בידי העשיר הנוצרי הערבי מבית לחם, מיכאל סנסור שעסק בעסקים של יבוא ויצוא טבק. לאחר שנבנה הוא הושכר לקונסוליה המצרית שהשתמשה בו עד מלחמת השחרור ולאחר מלחמת העצמאות הפך לקונסוליה היוונית .

למבנה בן שתי הקומות חזית עגולה עם מעמד לשני דגלים, חומה גדולה שבה שחלושה שערי מתכת גבוהים מקיפה את המבנה הפינתי , מעל לגג המבנה מונף דגל יוו.

 

רחל אמנו 33 ביתה של רחה פראיר

מבנה בן שלוש קומות מאבן. בעבר המבנה היה בן קומה אחת.  לכניסה לקומה הראשונה של המבנה מוליך גרם מדרגות למרפסת הכניסה. משקופי הדלתות והחלונות בקומה הראשונה קשתיים עם קורה מתחת לקשת המחלקת את המשקוף לשניים. גם הפתחים והכניסה מצד ימין של המבנה קשתיים עם משקוף מסוגנן לחדר המדרגות לקומות העליונות.

בחלק השמאלי של המבנה קיימת דירת מרתף ומעליה מרפסת עם מעקה אבן שבו מקובעים פתחים עגולים עם צלחת שבמרכזה פתח בצורת פרח בעל ארבעה עלי כותרת, ובפינות הריבוע האוחז בצלחת פתחי משולשים קטנים

שני שערים למבנה: שער הימני מוליך עם שביל לכניסה לגרם המדרגות לקומות העליונות, השער הראשי במרכז, מוליך לגרם המדרגות לכניה הראשית לקומת הממסד ולדירת המרתף בחלק השמאלי. הרצפה בקומת המרתף רגילה אך בקומת הממסד קיימת רצפת שטיח ארמני .

אגדה ירושלמית מספרת על עוזרת הבית הערבייה של רחה ,בעת הלחימה בשכונה התפנו תושביה ובעלי הבתים היהודים מבתיהם בקטמון הישנה , בביתה של רחה נותרה העוזרת הערבית הנאמנה של רחה כאשר ניסו להיכנס למבנה חיילי הליגיון והכוח העירקי ששלטו באזור , סיפרה העוזרת כי המבנה שייך לאזרחית גרמניה ,ארץ שהייתה בעלת ברית באותה העת . לאחר שהשטח נכבש בידי הכוח היהודי, עברה השכונה מעשי ביזה חמורים, העוזרת הערביה של רחה שדיברה עברית עמדה בפתח המבנה ומנעה ביזת הבית כאשר סיפרה כי הבית שייך לרחה פריאר היהודייה והבית ניצל מביזה עד שחזרה רחה להתגורר בביתה .

 מעט על רחה פראייר :

כאשר נולדה רחה שוויצר בגרמניה, והמשיכה וסיימה לימודי שפות באוניברסיטה, החלה לעבוד כמורה וחוקרת פולקלור. במסגרת זאת פגשה את בעלה הרב משה יששכר פריאר שהיה רבנן של ברלין וסופיה. ברגע שהנאציזם והאנטישמיות החל להרים ראש החלה רחה בעבודתה הציונית

 בשנת 1932 החל בהגשמת רעיונה למשלוח ילדי יהודים במאורגן לישרא. ילדים אלו יועדו להיקלט בקיבוצים וללמוד עבודה עברית . בשנת 1932 יצאה הקבוצה הראשונה מגרמניה לארץ ,משלוח הילדים לארץ התממש בכספים שגייסה מיהדות גרמניה.

 

רחוב רחל אמנו 35 פינת כובשי קטמון פנסיון לוירד

 

רחוב רחל אימנו 39 פינת בוסתנאי בית לואיזידיס

ביתו של איש העסקים העשיר לאוזידיס בקטמון הישנה, נבנה בסביבות 1930 כמבנה בן שתי קומות מאבן. במבנה נבנו מספר דירות ומעבר למגורי המשפחה בקומת הקרקע. שאר הדירות שבמבנה נבנו למטרות מסחר להשכרה לאנשי ממשל במנדט הבריטי. בחזית המבנה כיאות לסימן ממלכתי הוצב תורן בבסיס שיש לתליית דגל שלטוני. לאחר הכיבוש במלחמת השחרור ,שימש המבנה כבית חולים הצבאי אחלמה ,שהתנחל במספר בתים בסביבת כיכר עבדין בי חושיימי  .

 המבנה הועבר לשלטונות הצבא לאחר מלחמת השחרור לצורך של בית חולים ושיקום לפצועי צה"ל.  לאחר מכן כרכוש נטוש לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ,ששיכנו בו עולים חדשים

צאצאי בעלי המבנה, שהיו בעלי רכוש רב, גם ביפו וגם בעיר העתיקה וממילא, ברחו וכיוון שהיו יוונים ,הם התמקמו באי רודוס ושם הם חיים עד היום.

כיום, רוב המבנה נשאר כמו שהיה ללא שינויים או שיפוצים דרסטיים בחלקו . גדר המבנה המיוחדת שלא קבלה תחזוקה לאורך השנים. בסיומת העליונה של הגדר, האבן המסיימת  בצורת גג שבראשו חרוט קו, אבני גדר זאת התעייפו בנקודות מסוימות וקיימים מרווחים המעידים על התמוטטות קרובה לגדר.

קומת הממסד מחולקת לשתי דירות, כאשר באמצע המבנה גרם מדרגות פנימי המאפשר גישה לקומה העליונה המחולקת לשתי דירות. הדירה השמאלית הקרובה יותר לכיכר רחה פריאר. בעלת שער כניסה לחצ,ר מהחצר מוליך גרם מדרגות למבואה שמעליה מרפסת עם עמודי תמיכה. השביל המורכב ממרצפות מקוריות מוליך הן למדרגות הכניסה של הדירה השמאלית  ושביל היוצא ממנו מוליך לכניסה הימנית הראשית למבנה. אלא שהשביל הכולל באמצע ארבע מדרגות מכוסה בעץ ומותיר כארבעים סנטימטר בגובה למעבר.

 

רחל אמנו 40 ווילת חסונה

בני משפחת חסונה בנו ווילת האבן בת הקומה האחת וגג הרעפים, בתחילת שנות העשרים. סגנון התכנון היה פרוזדור וחדרים היוצאים מתוכו. היה שינוי בהוספת חלק חדר מגורים בולט בפינה השמאלית של המבנה , בצורת מגדל מחומש במבצר  .

את המבנה מקיפה חומה ושער כניסה בתוך גינה קדמית עם שביל מוליך לגרם ששת המדרגות שמשני צדדיו , מעקה אבן מסוגנן, למרפסת עם מעקה אבן מסוגנן שהיוותה חלק מחזית המבנה. כיום חלק ממעקה השמאלי שהקיף את חדר השינה המחומש נעלמה בתוספות הבניה. מעל לחזית המבואה של מרפסת הכניסה , נבנתה חזית של קשת בתוספת אלמנט קישוטי. הקשת נתמכת בשני עמודים דוריים עם קישוט בחיבור. הכניסה למבנה כוללת משקופים קשתיים לדלת המתכת המרכזית ולשני החלונות משני צדדיה.

 

רחוב רחל אמנו 45א ווילת משפחת טוהם אל חלילי

מבנה אבן בעברו בן קומה אחת. כיום המבנה בן שלוש קומות ללא גג רעפים ומרת. מעל קורת משקוף הכניסה מוטבע תאריך הבניה של הבית  1932. בפתח שביל הכניסה הישן של המבנה ממוקם שער חלוד המורכב משני כנפים, ושני עמודים מסוגננים אוחזים בהם. החלק המעניין בשער הם ידיות המתכת המסוגננות הנמצאות עליהם .

משער הכניסה מוליך שביל המסתיים בגרם מדרגות ראשון וגדר ושערים נוספים שבראשם (לדעתי) מתקני תלייה לפנסים. לאחר שעוברים שער זה עולים בגרם מדרגות נוסף עם מעקה מברזל למרפסת פתוחה חצי עגולה נרחבת . פתח הכניסה מורכב ממשקוף דלת , מעליו קורה שעליה רשום תאריך 1932 שהוא תאריך הקמת המבנה , ומעל לקורה משקוף קשתי לחלון מעל לדלת. נוסף משני צדדי הדלת חלונות עם תריסי מתכת וגג המרפסת של הקומה מעליו.

בחלקו השמאלי והימני של המבנה, חדר מגורים בולט ,בעל שלוש צלעות.  כאשר הוסיפו את שתי הקומות בתוספת הבנייה, נשמרה צורת חזית המבנה כפי שהייתה בעבר. קיים שער נוסף בחלק הימני של המבנה המשמש ככניסה לקומות העליונות, בחזית המבנה בחלק הימני החלו בהקמת מעין טרסות כפולות דפנות שישמשו כעציצים  קיים גם בור פתח בור המים ושביל המוליך לכניסה לדירת המרתף .

 

רחל אמנו 48 שריד למתחם וילות פרייג ובודיירי שנהרסו

עמוד שער וצלחת עיטור מאבן

בגדר המבנה החדש שהוקם במתכונת שכון ציבורי רב קומות ודירות, משולב עמוד גדר השער השמאלי שמעליו בעבר הייתה טבלת שמות,. ברחוב רחל אמנו 48 שבמרכזו מוטמע אלמנט עגול של קישוט אונומטלי של עיטורים משתלבים כמלאכת אריגה במעגל המרכזי שבמרכזו כפתור ומסביבו ארג של פרח והמעגל החיצוני מארג חוזר של אלמנטים מזרחיים.  עמוד זה מהווה שריד אחרון של מהנה שהיה בעבר במקום, עמוד אבן שגובהו כשנים וחצי מטר עם כותרת מעוצבת בסיומו .

הווילה העליונה בפינת הרחוב הלה ורחוב רחל אמנו ניצבה הווילה של ד"ר פרייג. הווילה התחתונה יותר ברחוב רחל אמנו, מבנה אבן בן שתי קומות וגינה, הייתה שייכת למשפחת המהנדס אחמד טוריא בודרי. בני משפחת בודרי גרו זמן מה בביתם והשכירו אותה לקונסוליה הבלגית עד שנת 1946 שאז עברו למשכנם החדש ברחל אמנו 35 במקום פנסיון לוירד .

שתי הוילות פוצצו בשנת 1948 במבצע כיבוש קטמון מידי הכנופיות הערביות ומתנדבי הצבא העיראקי שהמבנים שימשו להם עמדות. בשנות החמישים הוחלט לבנות על החורבות שיכון לעולים בצורת רכבת מוארכת וזהו המצב להיום

 

רחוב רחל אמנו 49-51

מבנה אבן ענק בעל קומות חדשות בחזית וממגרש החניה בחלקו השמאלי שבעברו שימש כגינה נמתח שביל ובסופו מבנה אבן בן ארבע קומות וגג רעפים ,בעל גרם מדרגות פנימי, למבנה חלונות קשתיים לכוון מגרש החניה .

מימין לאגף החדש חלק חדש שנוסף למבנה הישן והבולט החוצה בעל מרפסת מבואה עם מפתחים קשתיים. קיימת גם מעלית לקומות העליונות באגף החדש שנוסף. חזית המבנה בן השתי קומות ,פונה לרחוב רחל אמנו ובצד שמאל בולט האגף מאחור שפתחו במגרש החנייה.

בכניסה למגרש החניה בצדו השמאלי של המבנה נותר עמוד ימני של שער נוסף שהיה במבנה. בחזית המבנה גדר ובה מקובע שער נוסף. בחלק הימני של המבנה נוספה בחזיתו קומה אחת ומרפסת נתמכת כרכובים מסוגננים ולאחריה קומה נוספת באותו הדוגמא.

 

רחוב חזקיהו

רחוב חזקיהו המלך 15 מלון קלארידג

מלון קלארידג נבנה בשנות השלושים בידי משפרחת פרייג ,בעבור מגורים לאנשי ממשל בריטיים ותיירים בירושלים. המבנה כלל שני אגפים אגף בן שתי קומות ואגף בן שלוש קומות.  נוהל בידי המשפחה עד קום הכרזת המדינה ובריחת תושבי השכונה.

לאחר אכלוס השכונה במפוני בעיקר יהודי העיר העתיקה, הפך מבנה המלון למבנה בשימוש הסוכנות היהודית עד שנת 1999. הסוכנות הפעילה במבנה חלק ממשרדיה ואת מכון וספריית המחלקה של מדריכי הנוער בתפוצות העולם על שם חזקיהו ומכון הנוער והחלוץ . כמו כן פעל וממשיך לפעול מרכז של ההתגוננות האזרחית של השכונה.

לאחר שהסוכנות פינתה את המבנה נכנס אליו מכון המחקר גולד שעסק במחקר תלמודי ומחקר ארץ ישראל. מצידו הימני של המבנה הוקמו שני צריפים ששימשו לפעילות הנוער והחלוץ שנזנחו לאחר מכן לאורך שנים. בשנה האחרונה שופצו והושכרו למועדון לימוד שיטות לחימה מהמזרח.

מלון ששימש בתקופת המנדט את אנשי הממשל. בעת שנכנסו כוחות ערביים לאזור קטמון ערב הכרזת מדינת ישראל , שימש בית המלון כאחת המפקדות הערביות הראשיות בשכונה בנוסף למפקדה בבית המלון סמיראמיס .

לאחר פיצוץ מלון סמיראמיס בתחילת ינואר 1947 שבו נהרגו כעשרים ושש אנשים ונפצעו למעלה משישים החלו חלק מתושבי השכונה הערביים לברוח ונטשו את בתיהם בגל הבריחה הראשון, הגל השני החל לאחר כיבוש הכפר דיר יאסין והשלישי כאשר נכבש מנזר סן סימון.

 

רחוב חזקיהו המלך 28 בית פנסיון בלו

נבנה בתחילה כמבנה אבן בן שתי קומות , על חזית הכניסה מעל למשקוף האות M שנבנה בידי מורקוס

 

רחוב חזקיהו המלך 30 בית שגרירות עירק

על חזית הכניסה מעל למשקוף האות M שנבנה בידי מורקוס

 

רחוב חזקיהו המלך 32 בית דמיאני הקונסוליה העירקית

שימש את הקונסוליה העירקית. ניתן לראות את סימני הכדורים שנותרו מהקרב על המבנה בעת שגבעת שהין שניצבת ממול לפלמ"ח 33. לאחר כיבושה ירדו ברחוב אנשי גדוד מוריה בדרכם לכיבוש קטמון.  בעת הירידה לכוון קטמון נתקלו הלוחמים בחיילים ירדניים שהיו מצוידים בשריונית. לאחר שירו על השריונית במקלע ברחו החיילים הירדניים והחיילים העירקיים שהיו אמורים להגן על השגרירות העיראקית .

סיפור הטמון באגדות ירושלים מספר כי לאחר בריחת החיילים העיראקיים שהודיעו בהודעה אלחוטית כי אלפי חיילים ישראליים צרים על הבית. נכנס אחד ממפקדי הכוח התוקף שהיה בהכשרתו אדריכל למבנה, וחש שמשהו אינו מסתדר לו במבנה הבית לאחר שהחל לדפוק על הקירות נתגלה כי קיים חדר סודי במבנה, לכשנתגלה החדר הסתבר שהיו בו מסמכים סודיים של הקצינים העירקאיים במבנה שכללו גם מידע על הכשרתם הצבאית כולל תחת הדרכה של קציני הצבא הגרמני,לאחר זמן עברה להתגורר במבנה משפחתו של הסופר מאיר שלו.

 

רחוב חזקיהו המלך 34 פינת רחוב בילו בית גורי

 

רחוב חזקיהו המלך 12 פינת תל חי 19

מבנה אבן בן שתי קומות וחצי. ודירת מרתף . חצר מרשימה בציידו הימני של המבנה. כיום נבנית מפלצת ענקית חדשה בצמידות לחצר השמאלית של המבנה. בכניסות למבנה מרחוב תל חי 19, ישנם גרמי מדרגות פנימיים לכניסה לקומות העליונות. דלתות הכניסה עדיין מעץ ועושה רושם שהם מקוריות. החלק המעניין בראש גרם המדרגות חלון מתומן ומעוצב משמונה יחידות אבני שיש היוצרות עגול בסגנון ישן . החלק הפינתי במפגש הרחובות של המבנה מעוצב בצורת חצי עיגול .

 

רחוב חזקיהו המלך 18 בית משפחת אווי

מבנה בן קומה אחת מאבן ובעל גג רעפים .  נבנה בשנות השלושים בידי משפחה מוסלמית ערבית עשירה. בחזית המבנה מרפסת ארוכה מאבן  ומעליה סוכך שמש מיציקת בטון ,.למבנה שער כניסה, משמאל למבנה מוליך שביל מרוצף בשטיח מרצפות ארמני. את במבנה מקיפה חצר שמתוחמת בגדר ושער מתכת במרכזה .

 

רחוב חזקיהו המלך 20 בית משפחת זפיריאדיס

בית שנבנה בידי המשפחה היוונית העשירה , שהתפרסמה בזכות המגדנייה ובית המאפה שלה שניצב ברחוב ממילא בואכה לעיר העתיקה. בני משפחה נוספים של משפחת זפירידיס התגוררו בשכנות בשכונת קטמון וחלקם בשכונה היוונית .

 

כבית המשפחה נבנה מבנה אבן בן קומה אחת וגג רעפים , מוקף בחצר וגינה. בחזית המבנה בלטה מרפסת ומעליה גגון שמש להגנה על הנכנסים לבית לכניסה הראשית מכוון רחוב חזקיהו המלך.

המבנה אוכלס לאחר מלחמת העצמאות בעולים חדשים.  לאחר שנתפס בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בשנת 1977 נמכר המבנה לקבלן שהקים מעליו ארבע קומות וגג רעפים  כמפלצת נדלנית ענקית ברחוב.  נעשה ניסיון לשמר את חזית המבנה והמרפסת הבולטת שמעליה נבנתה עוד מרפסת דומה ,לכוון רחוב חזקיהו המלך. גדר אבן ושער ברזל מוליכים לכניסה של קומת הממסד .

 

רחוב חזקיהו המלך 44 פינת רחוב החיש בית קזאיה

מבנה אבן בסגנון ליוואן הכולל פרוזדור מרכזי שחדרים יוצאים ממנו לשני צדדיו. מבנה שנבנה בשנת 914 , כמבנה גדול מימדים. למבנה גרם מדרגות מיוחד  מסביב לבית גינה. מרפסות המבנה נתמכות בזכות כרכובים מעוצבים. חלונות המבנה מובלטים במסגרת של אבן בולטת. סממן אשר מופיע במרפסת בחזית המבנה בקומה השנייה , האופייני לארצות הבלקן , הוא גגון משולש שמעליו רעפים הנתמך בעמודי עץ מעוטרים .

 

רחוב תל חי

רחוב תל חי 12 בית סנסור

לאחר מלחמת השחרור שימש כבית חולים לחולים כרוניים, כיום בית אבות. בית  סנסור נבנה במקור כמבנה אבן בן שתי קומות, בשנות החמישים הפך לבית חולים כרוניים ואז נוספו לו חמש קומות ומעליות.

 

אטרקציות מומלצות לגיל הזהב אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים היסטוריה בישראל מסלול טיול לחצי יום מסלול עד 3 קמ מסלולי היסטוריה וארכיולוגיה מסלולי טיול בדרגת קושי קלה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול ברגל מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בחורף מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול עירוני ירושלים, קטמון

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים