סיפורה של מטולה, אטרקציות ובילויים באזור




מצפה דדו. למטולה – צילום:דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי

המידע באדיבות פיטוש מאתר מלון

הקדמה למטולה

ראשית הישוב בקניית אדמות מאריסים דרוזים תושבי אל מטלה. השנה היא 1896, כשהברון רוטשילד מחליט להקים מושבת עובדי אדמה. 59 התושבים הראשונים, כולם שומרי תורה ומצוות, ראו ברכה בעמלם.

השדות פרחו, אבל תושבי האזור הערבים, התנכלו למתיישבים וחמסו את שדותיהם ורכושם.

המושבה ניטשה ותושביה חזרו אליה רק בזמן שלטון הבריטים.

הענף החקלאי, הוא הענף אשר מפרנס את תושבי מטולה בעיקר. המושבה מתפרנסת ממטעי הפרי הממוקמים לאורך גדר המערכת. למרות שהמטעים נחשבים לשטחי חקלאות פרטיים, חקלאי המקום מאפשרים לרדת לחלקות, להצטלם וליהנות מפריחת העצים. במקום מפותח גידול העצים בגובה נמוך, על מנת להקל על הקטיף, בשלווה זאת לא לשכוח כי המקום הוא על קו הגבול. 

המושבה משולטת כראוי, סיור בין בתי המושבה הישנה יעביר את המבקר לשלהי המאה הקודמת, חצרות חקלאיות ובתים משופצים כמו מוזיאון בית האיכר, אשר היה ביתו של הרב הראשון של המושבה, בית הכנסת של המושבה הממוקם במרכזה, פועל רק בסופי השבוע והחגים. 

במקום התפתחה תרבות הצימרים, בתי הארחה והמלונות, שודרגו בתים ישנים והפכו למסעדות גורמה ובסגנון ארוחות הבוקר הארץ ישראליות.

 

סיפורה של מושבת מטולה

 בימי שלטון התורכים בישראל בשנת 1896, ביקר הברון רוטשילד באזור מטולה. אז הבין את האפשרויות להקמת מושבה יהודית בצפון המדינה, במסגרת תוכניותיו ליישב בארץ ישראל עוד מושבות במתכונת של ממשל פקידותי ומוסדות שלטון, כפי שהנהיג במושבותיו האחרות כמו זיכרון יעקב, ראש פינה ואחרות.

כיוון שהחליט להקים את המושבה מטולה, רכש כשנים עשר אלף דונם מידי גבור בק גומבלט, אחד מעשירי העיר צידון בלבנון. חלק גדול מאדמה זאת, לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי ולכן נרכשה אדמה נוספת בצפון הגליל, בשטח של 13.000 דונם, במקום שנקרא עין טלאה. שטח זה חולק לחקלאי מטולה וביתרת השטח הוקמה נקודת תל חי.

כאשר נרכשו אדמות מטולה מידי גומבלט, ישבו באדמותיה חקלאים דרוזים, נוצרים ובדואים כאריסים על שטחיו של גומבלט. הדרוזים והבדואים נלחמו אחד בשני עד שנמאס לגומבלט והוא מצא את ההזדמנות למכור לברון את האדמות. לאחר המכירה, נאלצו אריסים אלו, לעזוב את בתי החושות מהחמר שהתגוררו בהם ואת חלקותיהם שעיבדו. 

אריסים דרוזים אלו לא השלימו עם המצב החדש, כיוון שלא קבלו פיצוי על כרמיהם והמטעים אשר נטעו.

הגבול בין השלטון העותומאני לבין חייל צרפת בסוריה, היה על יד ראש פינה, תל חי, כפר גלעדי ומטולה, שטחים אלו היו שייכים לשטח בשיפוטם של הממשל הצרפתי.

חיל הספר התורכי במטולה אשר מנה חמישה חיילים וסמל, לא היה יכול למנוע מהאריסים הדרוזים להתנפל על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות, או למנוע מהם לשדוד את הבהמות ואת הירי על בתי התושבים בלילות. בגלל היריות, נמנע מן התושבים מלצאת בלילות מבתיהם ומתחילת ההתיישבות החלו הדרוזים והבדואים להציק למתיישבים החדשים בביזת היבולים, גניבת רכוש והעלאת עדרי הצאן על הגידולים החקלאיים.

המושבה הותקפה לעיתים קרובות בידי הכנופיות הדרוזיות, בירי, בעיקר בשעות הערב. אז יצאו האנשים, הנשים והילדים שלא לחמו על הגנת המושבה ורצו לתפוס מחסה בבית משפחת בקמן, שניבנה מקירות כפולים ועבים להגנה, שם התחבאו עד אשר שככו היריות. 

בין איכרי המושבה, היו נפגעים והיו גם כאלה שהתייאשו ועזבו. אך מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון, הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות.

בשנת 1897, הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר, שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום.

מבנה  ציבורי זה, יועד למגורים ולמשרד של פקידי הברון רוטשילד. מבנים לפקידי הברון הוקמו בכול מושבותיו, על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ולחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו. למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון, בעת שביקרו במושבה מטולה.[

תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי, על שם הפקיד האחראי. גם האגרונום אהרון אהרונסון, השתמש במקום כאשר נשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית, טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים.

 חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר, נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם. הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי, בכדי שיעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.

אך בבניה חל עיכוב, כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי פשוט, מבנה וגג כיפה והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות, כמו בבתי הערבים ועמודים וגג רעפים.

נבנו חמישה בתים והבניה נעצרה עקב הויכוח, מהלך זה, עיכב את בניית הבתים בשנתיים במושבה, עד אשר הסכימו פקידי הברון לבקשתם.

 

 

האגדה האורבאנית על יוסף לשינסקי 

האגדה קשורה לבית משפחת לישינסקי, ברחוב הראשונים במטולה.

יוסף לישינסקי, הגיע כילד למושבת מטולה בתקופה שבה בנו את מבנה בית הספר.

הובא למטולה בידי האדון אברמזון בעגלתו והוכנס למגורים אצל אחייניתו מרים וגודל כאחד הבנים.

לאחר מספר שנים כילד במושבה, עבר ללמוד בירושלים. כאשר חזר למושבה, הוא כבר היה חבר בארגון השומר וכיוון שהימים היו ימי ערב מלחמת העולם הראשונה, הוא הצטרף גם לרשת הריגול של נילי בראשותו של אהרונסון, מטעמה יצא לשליחות בבירות.

הדבר נודע לשלטונות התורכיים והם החלו לחפשו, במהלך החיפושים בבתי האיכרים, הגיעו גם לביתם של משפחת לישנסקי. התורכים בראשות הקצין חסן בק, ניסו לברר היכן מסתתר יוסף, הם קשרו את אב המשפחה והכו בפלקות את כפות רגליו על מנת שידבר, תהליך כזה עברו מספר תושבים מן המושבה.

כאשר לא עלה בידם לקבל תשובה ברורה, להיכן נמצא יוסף לישינסקי, החליטו להעביר לדמשק את אנשי הועד במושבה ונכבדי המושבה. האב לישינסקי ניצל מההגליה והמאסר, בזכות קשריו עם אנשי שלטון תורכיים בכירים.

התורכים המשיכו לחפש את יוסף לישינסקי במטולה. לאחר שובו של יוסף משליחותו בבירות, הוחלט לעשות מעשה תרמית כלפי השלטונות התורכיים באזור. באחד הימים נשמעו יריות במושבה ואחד מאנשי השומר טען כי הוא ירה ביוסף לישינסקי באזור מפל התנור, במקום הייתה שלולית דם אך לא גופה.

למעשה יוסף התחבא בבית משפחת לישינסקי באותה העת, שני חברים מארגון השומר אבטחו אותו. כשנודע לתורכים על הימצאותו בביתם של לישינסקי, הם הגיעו, לכדו אותו והביאו אותו לכלא בדמשק.

 

סיפורה של משפחת מקלף בהיסטוריה של מטולה

אריה לייב מקלף, נולד בגבול רוסיה פולין בשנת 1876.

ביחד עם הוריו ואחיו חובבי ציון, עלה לישראל בשנת 1891. חונך על ערכי המסורת והדת וקיבל השכלה כללית. בגיל 18, עבר התמחות בחקלאות במשקים של אחיו, במושבה פתח תקווה – מלבס של פעם. אריה התמחה בציוד וכלים חקלאיים ובטיפוח ואקלום זני עצי פרי המתאימים לאקלים הישראלי.

 

בשנת 1896 שבה הוקמה מושבת מטולה באצבע הגליל, נישא אריה לייב מקלף לבתיה, בתו של אחד ממייסדי השכונה הירושלמית מחנה יהודה, הרב יחיאל צמרניסקי.  בין עיסוקיו, נטע כרם לענבים בחלקה שרכש מחברת עזרה, שרכשה את הקרקע מדוד ילין במושבת מוצא. לאחר שנישא, הומלץ בידי פקידי הברון לקבל חלקה במושבה מטולה. על פי הנחיית הברון, רק זוגות נשואים יעלו על הקרקע. החיים במושבה היו קשים, הן מהסיבה של התנאים הטופוגרפיים לעבודה חקלאית ביום והן מן הסיבה להתגונן מפני האריסים, הדרוזים והבדואים שישבו ופונו מאדמות שנרכשו מידי משפחת גומבלט מצידון, בידי הברון. אריה האמין בטיפוח יחסי שכנות טובים, אך אמונתו זאת לא עמדה במבחן ובעת ששמר על הבתים במושבה ביחד עם חברו בכור מושון (חתנו של רבה של העיר בירות שבתאי בחבוט) חברו נרצח והוא הצליח להרוג את אחד התוקפים. לאחר שהרג את אחד התוקפים, נאלץ לעזוב בשנת 1901 בלילה, ביחד עם אשתו בתיה ושני ילדיו שנולדו לו במטולה. סיבת העזיבה של המושבה היה מחשש חבריו לנקמת דם בידי משפחת ההרוג. אריה חזר להתגורר במושבה פתח תקווה בשנים 1901-1904 ואז הגיע למושבה מוצא, היכן שחתנו רכש את חלקת משפחת ופסי, שהיה אחד מארבעת האיכרים הראשונים במושבת מוצא, לאחר שבנה את בייתו כמשק חקלאי מעורב.

 

 

פארקים ומעיינות במטולה וסביבתה

 

 

פארק המעיין מטולה

בנסיעה על כביש 90 בצפון מטולה, בשכונת החצבים בדרום המושבה מטולה, יש להיכנס לרחוב רקפת. ממשיכים בנסיעה צפונה לרחוב מצפה נפתלי ופונים לרחוב המעיין. שלט כניסה ובו פסל תפוחים, מוביל לרחבת חנייה, שממנה ניתן לרדת ברגל אל המעיין.

כניסה חופשית.

 

בפארק המעיין, שוחזר ושוקם המעיין אשר שימש את מטולה בראשית דרכה כמקור מים.

מיקומו היה בשולי המושבה ותהליך הובלת המים היה מייגע והצריך הליכה יום יומית לאיסוף המים בפחים והובלתם למושבה, על גבי בעלי חיים. 

לאחר שסבלו שנים רבות, נרתמו פקידי הברון רוטשילד והקימו טחנת קמח ומשאבת מים. אך כמות המים לא הספיקה לשני המפעלים יחדיו ולצורך זאת נחפרה בריכה, שלתוכה אגרו את המים ושוב חזרו להובלת מים על בעלי חיים. רק בשנת 1958, חוברה מטולה לרשת המים הארצית.

כאשר שיקמו את המקום נתגלתה הבריכה מחדש ושוקמה תעלת ההולכה לבית השאיבה.

במקום נסללו שבילים לטיול, נבנו מדרגות לטיפוס במפלסי המקום, על מנת שהמבקר יוכל לבקר בנקודת הנביעה, שמשמשת כנקודה מרכזית בפארק.

מסביב למעיין נשתלה מדשאה, המשמשת כאמפיתיאטרון למופעים שונים הנערכים במקום. ניטעו עצים להצללה על פינות המנוחה ונבנו ספסלים ושולחנות לפיקניקים, פינות מנוחה ותצפית נוף לכוון עמק החולה ועמק עיון.

 

 

 

מפל עיון ושמורת נחל עיון

טלפון לתאום 6951579 – 04

נכנסים אל תוך המושבה ויורדים ברחוב הראשונים לכיוון מזרח, קרוב לגדר המערכת המזרחית.

בקצהו הצפוני של רחוב המייסדים, רחובה הראשי של מטולה, שם יורדים לתחילת הטיול בשמורת עיון.

שילוט ברור מכוון ממרכז המושבה, המוצא לנחל הוא בשער גדר המערכת של מטולה. 

כניסה בתשלום אם נכנסים דרך השמורה, לפיקניק בכניסה לשמורה של נחל עיון.

נחל עיון הנו אחד מארבעת מקורות הירדן והמערבי מביניהם, אשר נובע בעמק עיון שבלבנון וזורם כשבעה קילומטר בלבנון, עד אשר שהוא נכנס לישראל באזור מטולה וסופו אבד בשטח ביצתי ממזרח לקרית שמונה. באמצע שנות השבעים, הוטה סופו של הנחל לתעלה מלאכותית, המוליכה את מימיו אל נחל שניר.

שטח של 400 דונם משני צדי הנחל, הוכרז כשמורת טבע. עובר כאן שביל מסודר, עם גשרונים ומדרגות ומעקות במקומות שצריך. בראש המפל הממוקם כראשון בארבעת מפלי נחל עיון, בנו הבריטים ממשטרת מטולה, סכר מים אשר שימש להשקיית סוסי הרכיבה, בסיורם לאורך הגבול עם לבנון בזמן השלטון הבריטי.

 השבילים בשמורה מסומנים היטב, לוקחים את השביל המזרחי. מצפון לשביל המוליך למפל, בחלק הצפוני של השביל, נראה שרידי  גשר על הנחל, אשר פוצץ בליל הגשרים בשנת 1946. גשר זה פוצץ שוב בידי חבלני הפלמ"ח בערב מלחמת העצמאות. בנקודת הגשר ומפל עיון, עברו מעפילים יהודיים בדרכם לישראל בתקופת העפלה, תושבי המקום יצרו אירועי שמחה מדומים והמעפילים, אשר הגיעו בהברחת הגבולות,עורבבו עם האורחים ופוזרו מיד בין ישובי האזור.

המפל נופל מגובה9 מטר, מימיו מנוצלים להשקיה בקיץ של מטעי ושדות האזור. המפל הוא גם הראשון בארבעת מפלי נחל עיון. 

 

מצפור הר צפייה, מצפור דדו, גן השישה

בערבית נקרא המקום אל מונטאר.

הכניסה חופשית.

יוצאים מהשער המערבי של מטולה, על פי השילוט, עד למפגש עם גדר הגבול, שבעבר נקראה הגדר הטובה. משם פונים מערבה, שמאלה, עולים בעליה דרך רחוב מעלה הצפייה. יש להמשיך לפי השילוט למצפור, בנקודה גבוהה של השכונה נעצרים במצפור דדו, במצפה פונים מזרחה, ימינה, בשלוחת הר צפייה עד מצפור הנוף ונקודת התצפית.

 

הדרך להר צפייה כוללת את: מצפור  דדו, במדרון המזרחי של הר הצפייה. המצפה נקרא בשמו של הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר ז"ל.

במצפור, רחבת התצפית מרוצפת באבן גלילית בצורת חצי גורן, לאורך החזית שישה ספסלי ישיבה ומולם מוצבים שלטי מתכת, המכוונים את המטייל לישובים הנצפים מהתצפית. התצפית מקורה בפרגולה.

בחזית המצפור, הוצבה עמדת אודיו בשפה העברית והאנגלית, מהמצפור ניתן לראות את החרמון, עמק החולה ובתי מטולה מתחתיו.

 

גן השישה, הגן משמש כאנדרטת זיכרון לחיילי צה"ל, אשר נפלו בקרב לכיבוש מוצב הבופור במלחמת לבנון.

בגן נסללו מסלולים, מגרש לגלגיליות, מתקני משחק לילדים, פרגולות צל לפינות מנוחה וספסלים.

ישנה התאמה לכניסת נכים.

 

הר הצפייה, נוסעים בדרך המעפילה אל ההר ממצפור דדו ומגיעים אל המרפסת תצפית, הנמצאת במדרונו של ההר. גובהו של הר צפייה הוא615 מטר והתצפית ממנו מרהיבה. ביום טוב לצפייה, מתגלה מראה החרמון, עמק עיון, חוות שבעה, בתי המושבה, מטעי הפרי.

 

מפל האשד

על שם ישראל אשד. 

נכנסים אל תוך המושבה ויורדים ברחוב הראשונים לכיוון מזרח, קרוב לגדר המערכת המזרחית. בקצהו הצפוני של רחוב המייסדים, רחובה הראשי של מטולה, שם יורדים לתחילת הטיול.

בשמורת עיון שילוט ברור מכוון ממרכז המושבה, המוצא לנחל הוא בשער גדר המערכת של מטולה. 

כניסה בתשלום אם נכנסים דרך השמורה.

 

מפל האשד הוא המפל השלישי במפלי הנחל לכוון צפון, אחרי מפל עיון ומפל התחנה. המפל ממוקם בחלק היותר תלול בערוץ זרימת המים ומהווה מעין קניון. השביל המוליך אליו, עובר ליד ערוץ הנחל מטפס אל החלק הגבוה של הערוץ, בסמוך לבית הקברות של מושבת מטולה.

כאשר ממשיכים ללכת לאחר שצפינו במפל, ממשיכים בשטח הכיפתי של גבעת החצבים, על שם החצבים הפורחים בו במספרים גדולים בעונה, ממשיכים עד לנקודת תצפית ומצפור לכוון מפל התנור.

 

 

מפל הטחנה

מכביש 90 המקשר בין ראש פינה למטולה, בנקודת סימון הקילומטר בכביש, בין הסימונים 476-477.

בחלק הדרומי של נחל עיון, קיים המסלול המעגלי הקצר, אשר מתחיל בחניון התחתון של שמורת עיון, המסלול הקצר המעגלי מתחיל ומסתיים בחניון התחתון של השמורה.

הסיור כחצי שעה והוא כולל ביקור במפל התנור, משם עולים בשביל עד מפל התחנה.

כניסה בתשלום.

 

כאשר נמצאים במפל אשד, יורדים במסלול המסומן לכוון מפל התחנה. חוצים את הנחל, עוברים בתוך סבך

שיחי פטל וצמחיה מגוונת, מכאן ניתן לטפס לנקודת תצפית, על מפל התחנה הממוקמת בקצה המזרחי של מושבת מטולה.

ניתן להגיע גם מהחניון הדרומי של השמורה, לאורך גדות הנחל עד מפל התנור ולעלות למפל התחנה. 

מפל התחנה נופל מגובה21 מטר, הוא השני במפלי נחל עיון בצפונו. שמו של המפל ניתן לו, עקב הקמת תחנת קמח בתחתית המפל ומימי המפל הפעילו את טחנת הקמח למרגלותיו. מאחר וחקלאי לבנון לוקחים מים מעבר למה שנקבע בהסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות, מתייבש המפל בקיץ.

 

 

סיור במפלי נחל עיון

מסלול הטיול אינו מעגלי ולכן צריך לדאוג להכנת רכב איסוף בחניון התחתון, ניתן להפסיק את הסיור בשלב כל שהוא ולחזור לכניסה העליונה.

אורכו של המסלול כשעה, בימי השרב מומלץ לבצע אותו מוקדם בבוקר ולכן מומלץ להתחיל אותו בשער הכניסה העליון במטולה, ממש בפאתי העיר. אינכם תלויים בשעת הפעלת השמורה שהיא השעה שמונה, הוא פתוח בדרך כלל.

התשלום ביציאה.

 

לאחר הליכה קצרה, מגיעים למדרגות ומגיעים למפל עיון, למרגלותיו בריכת אגירה קטנה.

בהמשך ההליכה למפל התחנה ומפל אשד, הליכה שאינה קשה במיוחד שרובה מוצלת, הירידה למפל התנור ארוכה מעט ואינה מוצלת.

הרחצה אסורה, כי המקום הוא שמורה מוכרזת. עקב הזרמת מים של חברת מקורות, יש מים במפלים מנחל דן,  אך הזרימה די דלה יחסית לחורף.

מתחילים במפל עיון, ממשיכים למפל התחנה, ממשיכים למפל אשד ומסיימים במפל התנור, הממוקם בערך שלוש מאות מטר מהכניסה התחתונה,ישנה נקודת תצפית וצילום מעליו.

 

 

מפל התנור בשמורת נחל עיון

הכניסה בתשלום. 

נדרשים שני רכבים למסלול הארוך, כאשר הכניסה הינה בכניסה הצפונית לנחל עיון.

נכנסים אל תוך המושבה ויורדים ברחוב הראשונים לכיוון מזרח, קרוב לגדר המערכת המזרחית, בקצהו הצפוני של רחוב המייסדים, רחובה הראשי של מטולה, יורדים לתחילת הטיול.

בשמורת עיון ישנו שילוט ברור מכוון ממרכז המושבה, המוצא לנחל הוא בשער גדר המערכת של מטולה. 

לסיור הקצר מגיעים מכביש 90, המקשר בין ראש פינה למטולה. בנקודת סימון הקילומטר, בכביש בין הסימונים 476-477. 

מפל התנור הוא המפורסם בין מפלי נחל עיון והוא הרביעי מכוון צפון. שמו ניתן לו מתנורה, שפרוש שמה הוא שמה של החצאית אשר לובשות הנשים הערביות באזור ואשר זרם המפל מזכיר במעט את צורתה.

שמו הנוסף של התנור נובע מצורתו הטבעית, כאשר בחלקו העליון של המפל, צורתו סגורה כמו ארובה של תנור בישול מקומי לאפיית הפיתות- הטבון.

מימי המפל צונחים מגובה30 מטר, לתוך ארובה שנוצרה עקב שחיקת המים בנתיב הזרימה לאורך השנים.

כאשר הגשם מתחיל לרדת, זורמים המים דרך הארובה לבריכת אגירה ורחצה, הנמצאת בתחתית המפל ובריכות משנה אשר במימיהם משכשכים דגים, כמו דגי החפף, הבינון והעגלסת וחלזונות מי

 

מטולה מרכזי מבקרים

אנדרטת חללי הספארי/חורשת המייסדים

האנדרטה ניצבת לפני הכניסה לשמורת עיון – שמורת התנור, בצפון המושבה, ליד חורשת האיקליפטוסים הנקראת חורשת המייסדים וכמעט נוגעת בגדר הגבול.

האנדרטה הוקמה לזכרם של 12 חללי צה"ל, אשר נהרגו בתוך משאית ספארי בדרכם ממטולה למוצב בלבנון בשנת 1985.

במקום גם הוקם חניון ופינות פיקניק ומנוחה, בחורשת המייסדים ליד האנדרטה, מוצב טנק שלל רוסי המשמש כאטרקציה לילדים.

 

בית ראשונים – מוזיאון אומנות וספריית המושבה

פתוח לביקורים בימים ראשון, שני וחמישי בשעות 09:30-12:00 ובשעות 16:00-18:30.

ביום רביעי בשעות 17:00-21:00 וביום שישי בשעות 09:00-12:00, בשעות הפתיחה ניתן לבקר במבנה מבפנים.

 

כאשר החלו לבנות את בתי האבן במושבה, במקום חושות החמר של האריסים הדרוזים, נבנה גם בית הספר בעבור ילדי המושבה בשנת 1901. בית הספר כלל ארבעה כיתות לימוד, יחד עם מבנה בית הספר נבנו גם ביתם של מורי בית הספר ובית רב המושבה. 

בית הספר שימש את תלמידי המושבה עד שנת 1920, שאז נסגר בפקודת הצבא הצרפתי ששלט באזור ולתוכו שוכנו חיילי חיל המצב הצרפתי במטולה. 

בעת ששימש המבנה את תלמידי מטולה, שימשה כול כיתה ללימוד שלושה שנתונים של תלמידים. כיתה א,ב,ג למדו באותה כיתה וכן הלאה, לימוד תלמידים בגילאים שונים ביחד, נבע מחוסר ילדים בני אותה שכבת גיל וחוסר יכולת למלא כיתת לימוד. בבית הספר לימדו שני מורים.

לאחר שסולקו הצרפתים ערב מלחמת העולם השנייה, הוחזר המבנה לאנשי מטולה והוא שימש כבית ספר עד שנות השבעים, ואז הפך למתנ"ס וספרייה המשמשת עד היום את אנשי מטולה.

 

בית המכס והעמילות 

רחוב ראשונים, מטולה. 

כאשר נקבע קו הגבול הסופי בין הצרפתים לבריטים, כשלושים מטר מבתיה הקיצוניים של המושבה מטולה, ניתנה תעודת מעבר צרפתית לאיכרי מטולה, שארבעת אלפי הדונמים מחלקתם, נשארה בחלק הצרפתי של הגבול, איכרים אלו יצאו בכול יום על מנת לעבד את שדותיהם. 

מיד כאשר נקבע קן הגבול, הקימו הצרפתים והבריטים נקודת מעבר ומכס לעוברים במרכז רחוב ראשונים במושבה, לעוברים  לכוון לבנון והשטח הצרפתי. מצב אבסורדי זה, גרם סבל רב לחקלאי מטולה שעיבדו את חלקותיהם ונאלצו לעבור יום יום בנקודת המעבר ובבדיקות שנעשו להם בבוקר ובערב, בעת שובם מעמל יום בשדותיהם. גם ההחלטה לגבות מס על המוצרים והתוצרת החקלאית, שהוטלו בעת שובם של החקלאים עם יבולם משדותיהם ועצם החיפוש היום יומי בעגלותיהם יצר עיכוב וסבל לחקלאים. 

כיום מבנה בית המכס עומד בשיממונו ומוזנח, ממוקם מימין למשק של משפחת לישינסקי בעבר ולבית הארחה והמסעדה של המשפחה.

 

בית המועצה במטולה

בית פיקא ובית פקידי הברון, אשר שוחזר והפך לבית מועצת מטולה. 

כאשר עלתה מושבת מטולה להתיישבות בשנת 1896, גרו מתיישביה הראשונים, בחושות חרבות למחצה שנותרו מידי האריסים, הדרוזים והבדואים, אשר עבדו את אדמותיה של משפחת גומבלט מצידון. 

בשנת 1897, הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום.

מבנה ציבורי זה, יועד למגורים ולמשרד של פקידי הברון רוטשילד. מבנים לפקידי הברון, הוקמו בכול מושבותיו על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה, לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו. 

ברחוב הראשונים המתוכנן נבנו בתים לאיכרי המושבה וכן מבני ציבור, בית ספר, בית כנסת, בית לרוקח של המושבה, בית למיילדת, כיוון שהיה קשה להעביר את היולדות ללידה במושבה אחרת בעיקר בחורפים הגשומים. למזלם של המתיישבים, אהרונסון נימנה גם על אנשי אגודת השומר וסיפק להם נשק ולימד אותם את תורת ההתגוננות מפני הפורעים הדרוזים והבדואים שהציקו להם ביום ובליל.

כיום הפך המבנה בן שתי הקומות שהורחב מאז הקמתו, למבנה המשמש את מועצת המושבה מטולה.

  

בית המורים במטולה

רחוב ראשונים 25.

החינוך העברי בגליל החל במאה ה 19, המורים שהובילו את החינוך במושבות הגליל מטולה, משמר הירדן ויסוד המעלה היו הדוקטור יצחק אפשטיין ושמחה חיים וילקומיץ.

הם הקנו ערכי ציוניות, פעילות פעלתנית מחוץ לכיתות בלימוד מדעי הטבע, ולימודי חקלאות, בשילוב החומר הישן של החדר וחומר הלימודים האירופאי.

המורה יצחק אפשטיין, היה המורה הראשון בבית הספר של המושבה מטולה. הוא נולד ברוסיה בשנת 1963 ועלה לארץ כאחד משישה צעירים, שנשלחו בידי אגודת חובבי ציון ללמוד במושבות להיות מדריכים חקלאיים.  בשנת 1895, התחילה ההכשרה במושבות זיכרון יעקב ומשם למושבות הצפוניות, יסוד המעלה וראש פינה. לאחר חמש שנים, נבחר אפשטיין לנהל את בית הספר לבנות בצפת ומשם בשנת 1896 נשלח ביחד עם המייסדים של מטולה, לפתוח את בית הספר במושבה, שם עבר עד שנת 1899, שאז עבר לנהל את בית הספר בראש פינה. אפשטיין לימד תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל, שימוש בעברית כשפה עיקרית, דקדוק, קריאה וכתיבה, חשבון וידיעת הטבע.

את המנהל אפשטיין החליף המנהל שמחה חיים וילקומוביץ, שעבר מסלול הכשרה דומה והגיע אף הוא מרוסיה. הוא התמחה והעמיק את הלימוד הלשונאי העברי, תוך הקניית שיטת לימוד טבעית כמו שפת אם, תוך קישור התלמידים אל הטבע, טיולים שורשיים, שירה והקניית הזהות הציונית הלאומית, אך דרכו לא הייתה קלה עקב התנגדות השמרנית של הורי התלמידים לשיטותיו.

חשיבות גדולה בבתי הספר של המושבות, ניתנה ללימוד השפה העברית. תלבושת אחידה הונהגה כמו בתרבות האירופאית ודגש הושם על שוויון בים המעמדות, בעיקר בין ותיקים לחדשים והחל הטיפוח הגופני של התלמידים. 

בבית זה התגוררו ראשוני המורים של בית הספר המטולאי.

תושבי המושבה הבינו את חשיבותו של החינוך והקדישו לכך בית מיוחד, כאן החלו ללמוד לראשונה את שפת העברית בעברית (ולא כתרגום משפה אחרת), הונהגו שיעורי התעמלות והוחלה חובת לבישת תלבושת אחידה, שהכילה שוויון בין בני המעמדות השונים, כיום משמש הבית למשרד הרבנות של המושבה.

 

 

מוזיאונים במטולה והסביבה הקרובה

  

מוזיאון תיבת הנגינה של זמי במטולה

מוזיאון לכלי נגינה.

כניסה בתשלום, נגישות לנכים.

כתובת המוזיאון:  רחוב מצפה עמק החולה 5, מטולה.

טלפון לתאום: 6997073 – 04

המוזיאון פתוח בתאום טלפוני. 

באוספים של זמי קרוב למאתיים כלי נגינה, אשר נאספו מעשרות מדינות בעולם. באוסף ישנם כלי נשיפה, כלי הקשה וכלים להקלדה. האוסף של זמי, מופיע במהלך הסיור בקונצרט הנערך למבקרים, ניתן לערוך ביקור יותר ממושך הכולל הופעה והדגמות של נגינה בכלי מוזיקה שונים.

 

גלריית בית הגבולות

כניסה חופשית בתאום.

רחוב הראשונים מספר 6.

טלפון  04-6905843, 052-2030475

 

תחילתו של הבית שקבל את שמו כבית הגבולות, קשור כבית של יוסף חקלאי ששימש כמבריח עולים חדשים מלבנון למטולה, בתחילה לביתו ומשם פוזרו לנקודות ישוב ברחבי ישראל. לאחר שנפטר יוסף, יועד הבית לשמש כמוזיאון לאומנויות, אך הוא אינו משמש כיום למטרה זאת.

למעשה, המבנה עמד שומם לאחר שהדייר האחרון, יוסף חקלאי הלך לעולמו, המבנה שוקם ברוח ימי הקמתו והוא כולל קירות עבים מאבני גיר וגג מרעפי מרסלה שיובאו מצרפת, למפתחי החלונות נוספו אבנים בהבלטה. רצפת המבנה בשטח300 מטר, רוצפה גם היא שוב באבני גיר, הייתה מחשבה אף להרחיבו אך בשיקול נוסף של ועדת השימור, הוחלט להשאירו בגודלו העכשווי.

מוזיאון הגבולות, כאשר תוכנן להיפתח, היה אמור לעסוק בגבול הצפוני של מדינתנו, אך הרעיון הורחב להציג את כול גבולות ארץ ישראל בהתהוותם, מימי התנ"ך עד ימינו אנו, כולל השינויים הדמוגראפיים שחלו באזור לאורך השנים, אך הרעיון נגנז.

בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים, ניתן לרכוש יצירות אמנות במקום. 

 

מוזיאון בית האיכר

הכניסה בתשלום סמלי.

רחוב הראשונים 8 מטולה.

טלפון לתאום 054-7237073, 04-6997073

המוזיאון פתוח בימים א – ה, 18:00–16:00, שבת.19:00–17:00. בחודשי הקיץ עד השעה 20:00

 

הבית נבנה בעבור רב המושבה, כיוון שמראהו נשתמר גם לאחר השיפוץ והשיקום בשנת 1987,הוחלט לפתוח במבנה את מוזיאון מושבת מטולה. 

בחדרי המוזיאון ניתן לראות רהוט מקורי מימי תחילת המושבה, חפצי בית וכלי בית, צילומים מאותם ימים, מסמכים ומפות שנשתמרו מאותם ימים. אוסף זה רוכז על מנת לנסות ולהמחיש למבקר כיצד נראו החיים באותה תקופה. 

לאחר ביקור בחדרי התצוגה, יוצאים לחצר המבנה שבו ניתן לראות כלי עבודה וכלים לעבודת החקלאות כפי שנשתמרו מאותם ימים, התצוגות בחדרי המוזיאון ובחצר המוזיאון משחזרות ולו רק במעט את אופי החיים ואורח החיים בימי תחילת המושבה.

בחלקו החדש של המוזיאון, ניתן לבקר ולהתבונן בתצוגה לתולדות מטולה ובנושא גבולנו הצפוני שהתהווה לאורך השנים.

 

מוזיאון חצר תל חי 

תל חי ליד קריית שמונה.

הכניסה בחינם.

המוזיאון פתוח בימי א – ה בשעות 08:00-16:00 . בימי שישי בשעות 08:30-13:00, בשבת ובחגים בשעות 10:00-17:00.

טלפון לתאום 04-6951333

 

המוזיאון מתאים לילדים ומשפחות ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית.

ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה, המוצגים והרעיון העומד מאחוריו, המתמקד בשחזור החיים בתחילת ההתיישבות היהודית בגליל והצגת הקרב על תל חי והתנאים והסיבות אשר גרמו להתהוותו של הקרב, תוך תאור היסטורי של האירוע שקרה.

החצר מורכבת ממבנה מוקף חומה, כלים חקלאיים ישנים בחצרו ושחזור חדרי המגורים והקהילה במקום.

בקרבת מקום, ניצב פסלו של האריה השואג שפוסל לזכרו של יוסף טרומפלדור, שעמד בראש מגניו של תל חי. מסביב לפסל נמצא בית קברות צבאי, לזכרם של הנופלים בהגנה על צפון המדינה.

 

המוזיאון הפתוח לצילום בתל חי

המוזיאון לצילום בגן התעשייה בתל חי.

טלפון 04-6950769

המוזיאון פתוח בימים א-ה בשעות 08:00-16:00, ביום שבת 10:00-17:00, סגור ביום שישי.

מוזיאון המוקדש לצילום, ארבעה גלריות של תערוכות מתחלפות לצילומי צלמים. במקום נערכים מופעי מוזיקה קלאסית, הרצאות וסדנאות לילדים, תצוגת מצלמות עתיקות ונדירות, כולל הדמיה של מצלמת ענק, חנות מוזיאון וגן פסלים.

 

 מוזיאון השומר

קבוץ כפר גלעדי, מעל לתל חי.

הכניסה בתשלום.

המוזיאון פתוח בימים א – ה בשעות 08:00-15:30, בימי שישי בשעות 08:00-12:00.

טלפון לתאום  04-6941565

המוזיאון מתאים לילדים ומשפחות ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית, ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה,המוצגים והרעיון העומד מאחוריו. במוזיאון תאור פעולתם של קבוצת הגרא וקבוצת השומר בשמירות, רכישת נשק וארגון ההגנה על הישובים.

בתערוכה צילומים, מצגות מידע, חזיון אור קולי, שחזור הסלון וחדרם של מניה וישראל שוחט, חדר ארכיון שבו ניתן לקרא ולעיין בתיעוד לחיי חברי הארגון, מרפסת תצפית לנוף העמק ותצוגה אגף מיוחד מוקדש לעבודותיה של הפסלת בתיה לישנסקי, כלת פרס ישראל 

  

מטולה והסביבה- אטרקציות

אטרקציות בכפר גלעדי

 

הסליק בקבוץ גלעדי 

הכניסה בתשלום, כולל הדרכה בידי תורה שרייבר, דור שני למתיישבי כפר גלעדי.

בצומת עמיעד פונים שמאלה ונוסעים ישר על כביש 90 לכיוון קריית שמונה-מטולה, עד צומת תל חי. בצומת תל חי, פונים שמאלה וממשיכים ישר עד הכניסה לקיבוץ כפר גלעדי ימינה.

טלפון לתאום  052-2512915

 

סליק נשק ותחמושת הראשון אשר נחפר בשנת 1922בתקופת השומר, מיקמו ומידע עליו נשמר בקנאות. שמונה עשר סליקים נחפרו, נותרו רק שלושה, על כל אחד מהסליקים היה אדם אחד שידע עליו. רק אברשה שמוקלר שהיה רכז הביטחון, הכיר את כל הסליקים אך משעזב, כל ממונה סליק שמר על הסוד לבדו.

רק הרצון להקים מפעל למשקפים, אשר היה אמור לקום על הסליק, חשף אותו לידיעת הציבור.

בקצה המזרחי של הקיבוץ, מתחת לאורווה, עמלו חמישה חברי קיבוץ במשך שנה, לחפור את הסליק לעומק של חמישה מטרים, הוא כלל חדר ומסדרון מילוט באורך20 מטר. 

הסליק נחפר בסודיות ומקום הימצאו או קיומו הוסתר אפילו מבני המשק. הנשק והתחמושת במקום, תוחזקו בצורה טובה על ידי חבר משק אחד. פתחו של הסליק וכיצד לפתחו נחשף בעת הביקור.

החשש הגדול לקיומם והטראומה בעקבות הפקרתם בעת מצוקה, הפכו את אנשי כפר גלעדי לסוחרי הנשק הטובים ביותר באזור. אפילו ארגוני המחתרת נעזרו בהם כדי לרכוש ציוד לחימה.

בשנת 1996, הוחלט לפתוח את הסליק לביקורים לקהל הרחב, לסליק מוזיאון קטן המציג את הנשק והתחמושת אשר הוחבאו בסליק,

 

גן הפסלים בהר הפסלים קבוץ כפר גלעדי 

הכניסה חופשית.

פתוח בימים א-ה בשעות  8:00-16:00. בשבת בשעות  10:00-17:00.

בנסיעה על כביש 90, בין קריית שמונה למטולה, פונים בצומת קבוץ גלעדי, אחרי כ900 מטרמתגלה שלט הכוונה חום המכוון לגן הפסלים, בכוון השלט פונים דרומה, שמאלה וממשיכים על דרך העפר לגן הפסלים.

 

בגן הפסלים כ 70 פסלים סביבתיים מעץ, מברזל ומאבן, אשר יצרו פסלי ישראל ומחוץ לארץ, אמנים כמו קדישמן, יחיאל שמי, תומרקין, דליה מאירי ועוד.

חלק מהפסלים נראים כחלק בלתי נפרד מהנוף הטבעי המקיף אותם. את ההר עצמו חותכים שבילי הליכה קלים, החולפים בין הפסלים ומספקים הצצות אל הנוף הגלילי המרוחק.

 

שביל הלולים כפר גלעדי 

כניסה חופשית, אלא אם מבקשים הדרכה. 

בצומת עמיעד פונים שמאלה ונוסעים ישר על כביש 90 לכיוון קריית שמונה-מטולה, עד צומת תל חי. בצומת תל חי פונים שמאלה  וממשיכים ישר, עד הכניסה לקיבוץ כפר גלעדי, שם פונים ימינה. 

טלפון לתאום   052-2512915

 

שביל הלולים בקיבוץ כפר גלעדי, הינו מתחם בילוי וקניות לכל המשפחה. השביל הינו שיחזור של חצר המשק הראשונה שנבנתה בשנות העשרים, שנותיו הראשונות של הקיבוץ.

בשביל תוכלו למצוא גלריה של אומניות כגליליות, מעדנייה וחנות לבשלנים, חנות מתנות וחפצי נוי, סטודיו לקרמיקה ואת מסעדת האחיות. מבנה המסעדה שוכן במבנה שהיה הרפת הראשונה של הקיבוץ.

בסמוך לשביל ממוקמת חוות נמרוד וממנה יוצאים לטיולי סוסים וטרקטורונים.

 

עין רועים 

הכניסה חופשית.

כביש מספר  90, הפנייה לכפר גלעדי, רחבת עפר משולטת, נוסעים לכוון מערב, ימינה, לדרך אספלט ושם נבחין בסימון כחול לבן כתום. אחרי500 מטר, יש לפנות על פי השילוט דרך נוף, נוסעים כשני קילומטר, הדרך מתעקלת שמאלה, הגעה לעין רועים.

 

מעיין קטן שמימיו נקווים בבריכה קטנה, המשמשת להשקיית פרות. למי שיתמזל מזלו, יראה צבאים המשוטטים באזור ומגיעים לרוות את צימאונם בבוקר ובערב.

בשנת 1990, ניסו להזרים את המים בצינור לבריכות אך הטבע החליט כרצונו ולכן רק חלק מהמים מגיעים בצינור וחלקם מתפזר מתחת לקרקע. ליד המעיין צומחת תאנה צעירה, באתר עובר שביל ישראל, בסביבת המעיין ישנם שולחנות וספסלים לפיקניק.

 

צוק מנרה פעילות אתגרית קבוץ מנרה 

בנסיעה על כביש 90 בין ראש פינה לקריית שמונה, התחנה התחתונה במבואות הדרומיים של קריית שמונה, על הכביש הראשי כביש מספר 90 התחנה העליונה, בקבוץ מנרה.

הכניסה בתשלום לרכבל ולפעילויות המודרכות, סיורים מודרכים בתאום.

טלפון לתאום 04-6905830 

המקום פתוח בימים א – ה בשעות  10:00-17:00, ביום שישי בשעות 10:00-13:00, ביום שבת בשעות 10:00-16:00. 

כרטיס הכניסה לאתר כולל: עליה וירידה ברכבל, סיור מודרך, סדנת יצירה לילדים, מתחם ג'מבורי, מתקנים מתנפחים.

 

פעילויות בתשלום:

סיורים מודרכים והסבר על האזור והסביבה הקרובה מההיבטים בטבע, הגבולות והמצב הגיאו פיזי,

צפייה ממרפסת הנוף, מופעים באמפיתיאטרון, סיור התפוח הירוק, רחצה בבריכת השחייה בקבוץ מנרה.

 

לרשות המבקרים מסעדת הצוק, אכילה והתבוננות בטבע ובנוף הנשקף ממרומים. דוכני מכירת תפוחים בעונה, שמן, דבש ומוצרי טבע. מתחם לילדים וג'מבורי, תחנת הרכבל האמצעית.

כמו כן תמצאו במקום פעילות סנפלינג,טיפוס צוקים, רכיבת אופנים, אומגה בפיקוח והפעלה של חברת שפן הסלע. מאהל מוצל הכולל משחקי חשיבה, שתיית תה וקפה חופשי.

גלישת הרים אקסטרים לאורך1200 מטר, במשטחי החלקה במהירות גבוהה, עד40 קילומטרבשעה. המהירות בשליטת הרוכב, המגלשות מותאמות לכל השנה, ילדים מעל מטר וארבעים בליווי מבוגר, כמו כן ילדים מעל גיל שלוש בליווי מבוגר.

  

פקאן פארק

פארק הרפתקאות.

ממוקם בקבוץ להבות הבשן. קיבוץ הנמצא בעמק החולה, כעשרה קילומטר דרומית-מזרחית לקריית שמונה.

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום 04-6952222, בעיקר בחורף.

המקום פתוח בימים א – ה בשעות  09:00-19:00, ביום שישי בשעות 10:00-19:00, ביום שבת בשעות 10:00-19:00.

פארק שעשועים בתוך מטע ענק של עצי פקאן. מיועד לילדים ונוער ונותן למבקרים בו חוויה של פעלתנות ומשחק.

המקום מציע משחקיה לילדים צעירים, פעילות בפינות שונות ביצירה והפעלה, ג'מבורי על שלל מתקניו האתגרים והמשעשעים, מתקנים מתנפחים, מגלשות ענק, הר לטיפוס ובריכת כדורים, מרכז סדנאות יצירה, פינת קפה להורים.

 

גן הפסלים בכפר סולד

הכניסה חופשית.

נוסעים בכביש מספר 99, מקרית שמונה לכיוון רמת הגולן.

ממוקם לפני שער הכניסה לקיבוץ.

 

אוסף פרטי של האמן צביקה, האמן השתמש במכונות חקלאיות אשר סיימו את תפקידם ובאבני בזלת מהאזור.

בגן מוצגים טרקטורים ומכונות חקלאיות מן העבר, לצד פסלי אנשים ובעלי חיים העשויים מאבן המקום וממחישים למבקרים כיצד נראו החיים של פעם.

 

הקניון הקטן ליד קבוץ יפתח

הכניסה חופשית.

בנסיעה על כביש הצפון 886, בין סימני הקילומטר 66-65, נמצא הקניון הקטן.

מוביל אליו סימון שבילים כחול, מומלץ שלא לעצור בכביש הראשי, אלא להמשיך כמה מאות מטרים, יש שילוט ירוק בצד ימין.

כיום המקום מוסדר כפארק קטן, יש ירידה מהכביש אל מגרש חניה וממנו יוצא שביל מסודר אל מעבר בקר ואל הסדקים. אבני מחצבה חרוצות הוצבו בצורה אומנותית  לאורך השביל. 

המבקר בקניון הקטן של יפתח, מבין שהוא אינו קניון אמיתי שנוצר על-ידי נחל, אלא סדק קרסטי שתקרתו התמוטטה והותירה חריץ עמוק בסלע. כביש מספר 886 חוצה את הקניון, אבל מי שנוסע במהירות בכביש יתקשה להבחין בו, שכן הקניון צר וחבוי בתוך הצמחייה והחורש.

הקטע המערבי אורכו כ100 מטר והוא הארוך יותר, כאשר נכנסים אליו, נדרשת זחילה על ארבע בסיומו.

  

הר נזר ושמורת הר נזר 

כניסה חופשית.

השמורה משתרעת 2 קילומטר, דרומית לקיבוץ מנרה, משני צידי כביש 886.  דרך עפר חוצה את חלקה המזרחי של השמורה.

 

שמה של השמורה, הר נזר, מתקבל ממצוקים בסביבתו היוצרים כעין כתר, ההר מתנשא לגובה760 מטר, אשר מאפשרת תצפית נוף לעבר הרי גולן, פסגות הגליל, דרום לבנון והגולן. על ההר ובשמורה, שרידי קשתות חצובות ושרידי חומה שהקיפה את הישוב.

המיוחד בשמורה מעבר לפריחה שבמקום, היא מערת הבולען, קוטרה כשלושים מטר, תקרתה התמוטטה ועומקה כ- 10 ממטר. בקירות המערה נראים שרידי נטיפים. המערה אינה נראית מרחוק ורק עץ התאנה בפתחה מרמז על מקומה.

בנסיעה על הכביש היורד בדרום מערב ההר, לאחר150 מטר, יש לפנות בעיקול ולנסוע עוד150 מטרולחפש את עץ התאנה.

 

מבחינת צמחיית האזור, פורחים בו סחלבים מסוגים נדירים בחודש מרץ אפריל, כמו סחלב איטלקי, הגליל ודבורנית ואירוס נצרתי. 

 

ראס אל-ביאד

האתר ממוקם ליד תל ברום וליד מכללת תל חי.

כניסה חופשית.

 

תל קטן ובו שרידים מן התקופה הניאוליתית ועד תקופת הברונזה הקדומה. אתר ארכיאולוגי פרה היסטורי, אשר שימש כמקום מגורים בתקופות: הנאוליתית, הכלכותית ובתקופת הברונזה. בפירים שנחפרו  היו חלק ממכלול קבורה גדול מאוד, שהשתרע מצפון מערב לשטח הקמפוס הנוכחי של מכללת תל חי ועד למוזיאון תל חי. 

 

אנדרטת האריה השואג תל חי

כניסה חופשית. 

ניתן לבקר בכל שעות היום באנדרטת הארי השואג, הממוקם ליד בית הקברות של תל חי. 

בנסיעה לכוון מטולה בכביש מספר 90, לעבר כפר גלעדי, משגב עם, מנרה ומרגליות. מיד לאחר הפניה שמאלה ישנה פניה נוספת שמאלה, המובילה אל המכללה ואל חצר תל חי. הפניה הראשונה מהכביש שמאלה מובילה אל כפר גלעדי. פניה ראשונה ימינה מובילה אל אנדרטת הארי השואג ואל בית הקברות של תל-חי  וכפר גלעדי.

 

ששת הרוגי תל-חי וטרומפלדור נקברו בקבר אחים, במעלה הדרך בין תל-חי לכפר-גלעדי. מעל קבר האחים, הוצב פסל האריה השואג.לזכרם ולזכרו של יוסף טרומפלדור. הפסל הוצב בשנת 1934, פסל האריה השואג פוסל בידי האמן אברהם מלניקוב, בעבודה שארכה שנתיים.

 על המצבה, נחקק הפסוק "טוב למות בעד ארצנו", אמירתו המפורסמת של טרומפלדור לפני שנהרג, אשר זכתה במשך השנים לפרשנויות שונות. בבית הקברות המטופח, קבורים גם חברים רבים מארגון השומר. מרחבת הארי השואג, נשקף נוף יפה על קריית שמונה, צפון עמק החולה והגולן. סיפור נוסף הקשור לשמות החללים שחקוק על האנדרטה, קשור לשם החמישי החרוט על האנדרטה, שרה ציזיק ולאחיה אפרים ציזיק שנפל בהתיישבות ביער ובית הרצל – חולדה, בטרם הוקם הישוב הקבוע של חולדה. 

אפרים ציזיק הגיע למקום לאחר מות אחותו שרה, שנפלה בקרב להגנת תל חי.  כאשר הגיע ליער הרצל שננטע בשנת 1904, מצא בחוות התיישבות מספר זעום של מתיישבים וילדים. הוא החל לבצר את המקום וקיבל עזרה מעשרים חברי הגנה שחברו אליו, כאשר הגיעו אלפי הפורעים למקום במאורעות 1929, החלו האנשים לסגת לבית הרצל שנבנה בשנת 1909, שנקרא בית הרצל ושימש כבית החווה החקלאית למגורי האגרונום והעובדים שהגיעו להכשרה חקלאית ולמדו ועבדו במקום.

 אפרים ציזיק  נשאר להגן על הנסיגה ונפל בניסיונו לעכבם, גופתו נותרה בשטח עד אשר בהתערבות הבריטיים הוחזרה הגופה. כאשר הגיעו המתיישבים למבנה בית הרצל, הוקפו בידי המתפרעים  והחל המצור על בית הרצל. בהתערבות כוחות בריטים שכפו על המתיישבים לעזוב, נעזב המקום והיער נשרף, עקב זאת החווה נהרסה. במצבה הזה, החווה נשארה שנתיים ושוקמה מחדש על ידי מתיישבים חדשים בשנת 1931, אך אלו עזבו עקב הקשיים והחלה בניית ישוב הקבע של חולדה בנקודה הסמוכה.

 ממערב לכביש המוליך לאנדרטה, פחות או יותר מול הפניה לקיבוץ כפר גלעדי, ישנן מספר דרכים הנכנסות אל יער אורנים שניטע על ידי קק"ל. ביער מוצגים פסלים רבים פרי יצירתם של אמנים רבים שהציבו כאן את פסליהם החל משנות השמונים.

  

מערת פער

בשמו הערבי שיח וואהיב. בזכות קדושתו לא נכרתו עצי האלון בחורשה מסביבו.

כניסה חופשית, פתוח בשעות האור.

בנסיעה על כביש הצפון, בפנייה בכביש הצר לכיוון הר אדיר.

המערה ממוקמת כשני קילומטר דרומית לצומת סאסא, קיים שילוט מכוון לשמורה ולמערה, קיים חניון לרכבים ממול למערה מעבר לכביש.המערה עצמה מרוחקת כמאה מטר מדרום לכביש 899.

מסלול סיבובי קצר מקיף את השמורה.

 

מערת פער, היא למעשה בולען אשר נוצר בעבות המים היורדים בעונת החורף מהרי הסביבה, הר אדיר והר סאסא. מסביב למערה, יער ים תיכוני ובו עצי אלון, עוזרר, צמחיה אופיינית לאזור. בסתיו ובחורף פורחים כרכומים וסתוונית.

בתוך הבולען סאסא ישנו סדק, שהורחב כתוצאה מהמסה קארסטית של המים. כשהסדק הורחב, נוצרה מערה והיא מכונה מערת פער. המערה הולכת ומורחבת מידי חורף. הכניסה אליה אפשרית. המעבר נעשה צר יותר ויותר ככל שמעמיקים ללכת. מהנקודה בה לא ניתן להתקדם עוד, יש לחזור באותה דרך החוצה.

  

שמורת האירוס הנצרתי

השמורה הלא מוכרזת במטולה.

כניסה חופשית.

בנסיעה לכוון מטולה, כקילומטר לפני הכניסה למושבה, רואים שרידי מחצבה ישנה ושלט המכוון לתחנת תצפית לבעלי חיים וחוות כלביים, עוצרים על אם הדרך בזהירות, הליכה קצרה של מאה מטר.

 

באתר בזמן עונת הפריחה, בחודשים פבואר – מרץ, מתגלה למבקר פריחה של פרחים בטבע, הכוללת: רקפות, חרציות, נוריות והפריחה המיוחדת של אחד משמונת סוגי אירוס ההיכל, במקום צומח האירוס הנצרתי בצבעי הארגמן ובמרכז הפרח הצבע השחור ועלי כותרת לבנים.

נקודת פריחה נוספת:  נמצאת בנסיעה על כביש 90 למטולה, בצומת המצודות בודקים בספידומטר4.8 קילומטר, כאן פונים שמאלה. בנסיעה של200 מטר, בצד ימין של השביל נראה מטעי תפוחים, מצד שמאל מבנה נטוש, זהו מבנה של היחידה לפיקוח וטרינרי, מצד שמאל על מדרון הגבעה, צומח בעונה האירוס הנצרתי.

 

שרידי מצודת הונין

הכניסה חופשית.

כביש מספר 90, בפנייה לכפר גלעדי ישנה רחבת עפר משולטת, נוסעים לכוון ימינה, לדרך אספלט עם סימון כחול, לבן וכתום. אחרי500 מטריש  לפנות על פי השילוט דרך נוף, נוסעים כשני קילומטר- הדרך בעיקול שמאלה ומגיעים לעין רועים, בחניון בצד המערבי יש שביל הליכה מסומן, המוביל לשרידי מצודת הונין.

 

המבצר הצלבני אשר נקרא שאטו נף ובלטינית קסטרום נובוס, שפירושם המבצר החדש, ממוקם ליד מושב מרגליות. המבצר חולש על הדרך המוליכה מדמשק לעיר צור, על פי הממצאים נבנה המבצר בשנת 1107. המבצר עבר מיד ליד, לכובשי הארץ השונים. הוא הפך לחשוב לצלבנים, כאשר ניגפו בקרבות על השליטה על מקורות המים בבניאס.

בשנת 1267 נפל המבצר לידיו של השליט ביברס, הוא שיקם אותה, אך בשנת 1837 בעת רעידת האדמה, נחרב חלקו הגדול של המבצר, תושבי הסביבה ניצלו את אבניו של המבצר לבניית בתים בכפריהם בסביבה. במקום נשארו שרידי אולמות ובורות מים. 

 

חניון פארק נחל קדש התחתון

כניסה אינה בתשלום, קיימת נגישות לנכים. 

שבעה קילומטר דרומית לקריית שמונה, בתחילת נחל קדש בעמק החולה.

 

הפארק מיועד לפיקניקים, הוא כולל שולחנות,ספסלים, פינות מנוחה ומתקני מנגל.

בנוסף נמצא במקום גשרון עץ, צמחיה ופינות מוצלות, ברזיות מים, מתקני משחק לילדים, שבילי הליכה, כולל שביל הפלמ"ח, המספר את סיפורו של כיבוש הכפר הערבי נבי יושע.

 

מצפים במטולה והסביבה

  

תצפית אלוף משנה איציק רחימוב

הכניסה חופשית.

התצפית ממוקמת מול הכניסה לקבוץ ברעם, על כביש הגבול הישן.

 

נקודת תצפית לזכרו של אלוף משנה איציק רחימוב, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בכפר ירון ב-1990, מתחת גדר המערכת.

לאחר שמחנים את הרכב, הליכה קצרה על דרך עפר, מוליכה לנקודת התצפית שאינה מוכרת דייה.

מתחת לאנדרטה בקצה עמדת הטנקים, מול נקודת התצפית, ניתן לראות מגדל מים בלבנון וכפרים בלבנון כולל אזור מרון א ראס שבו התחוללו קרבות במלחמת לבנון השנייה.

 

מצפה רן כוכבא ושביל החידות 

המצפה והשביל ממוקמים ביער נבי יושע, ברכס הרי נפתלי בגליל המערבי, ליד כביש 899.

ניתן להגיע מכביש 90, לצומת כל, פונים מערבה נוסעים שנים וחצי קילומטר עד למפגש עם עיקול חד ימינה, שם יורדים. שביל החידות נמצא כ50 מטרמשם.

 

המצפה ושביל החידות הוקמו לזכרו של הטייס רן כוכבא, אשר נפל במלחמת לבנון השנייה.

אורכו של השביל300 מטרוהוא צופן בתוכו חידות לצעירים שבייננו. שביל ההליכה מוליך בדרך מתפתלת במעלה ההר עד למצפה, שממנו ניתן לראות את נוף אגמון החולה, הרי גולן והגליל. 

לאורך השביל סלעים שעליהם שבעת שלטי החידות ופתרונן קיים על סלע סמוך, כל שאלה מתחילה באות משמו של הטייס. השביל מוליך למצפה, שעליו אנדרטה והגלעד המציינים את  נקודת הנפילה.

 

מצוק רמים והפארק הגיאולוגי 

כניסה חופשית, סימון דרכים ירוק.

בנסיעה  לכיוון קריית שמונה, בכביש מספר 90, יש לחלוף על פני הכניסה לחצר תל חי ומכללת תל-חי ולפנות מערבה לקיבוץ כפר  גלעדי, בהתאם לשילוט המוצב, עד לכניסה לדרך הנוף וגן הפסלים ביער הרי נפתלי.

המצוק הגבוה במדינה הוא מצוק רמים, גובהו 670 מטר, מקיבוץ יפתח ועד למושבה מטולה ולאורכו נפרצו דרכים לגישה לכל סוגי כלי הרכב ומסלולי טיול רבים. בנוסף, הותקנו בו חניונים ומתקנים לפעילות נופש ופנאי, ניתן ליהנות מנוף מעל הצוק התחתון והגדול יותר, הנקרא צוק בלאנש, הצוק העליון, נקרא צוק צומופן.

 

מצפור קרן נפתלי

המצפור מוקדש לזכרו של רמי ברטל ז"ל.

כניסה חופשית. 

בנסיעה על כביש 90, בין ראש פינה וקריית שמונה, פונים שמאלה בצומת כח וממשיכים עד לפניה שמאלה לכוון  רמות נפתלי. חולפים על פני הכניסה לישוב, יורדים לדרך עפר לכוון מזרח, בנסיעה של קילומטר וחצי עד קרן נפתלי. 

המצפור עבר טיפול ושופצו בו שביל נוף, הכשרת מדרגות ישיבה ונשלתה צמחיה.

 

המצפור הרם בגובה510 מטר, נקרא בערבית גבל אל הראווי, שפירושו הר האלות. מפסגתו ניתן לצפות על עמק החולה, הגולן ולכוון החרמון. בפסגה נמצאים שרידי מקדש הלניסטי, שבו נמצאו כתובת יוונית, כבוד לאדם אשר תרם כסל למקדש של האלה אתנה. במקום נמצא גם חומות אבנים ובורות מים, מערות קבורה חצובות, שרידי רצפת פסיפס וכן עצים מרשימים של אלה אטלנטית.

 

מצפה פאר

בנסיעה על כביש 90 בין ראש פינה לקריית שמונה, בצומת כח פונים שמאלה לכביש 899, לעבר צומת ישע.

שם לפנות ימינה לכביש 886, לכוון קבוץ יפתח. להמשיך בנסיעה וכ4.5 קילומטרלאחר יפתח, לפנות שמאלה למצפה פאר. 

כניסה חופשית, דרך עפר למצפה. 

גובהו של ההר 744 מטר מעל פני הים, בפסגתו מצפה נוף של הרי הלבנון בצפון מזרח החרמון והגולן ההררי ועד דרום הגולן. המצוק מהווה מקום מנוחה לדורסים ושפני סלע רבים.

 

מצפה בניה

המצפה הוקם לזכרו של רב סרן בניה ריין, שנהרג בפגיעה בטנק במשימת חילוץ.

הבאים מכביש 90 צומת מחניים-מטולה, יש לנסוע צפונה עד לצומת כפר גלעדי-תל חי, לאחר מכן יש לפנות מערבה שמאלה אל כביש 9977, משם להתחבר עם כביש 886 עד לפני שער הכניסה לקיבוץ משגב עם.

מעט לפני שער הכניסה, ישנו שלט חום המפנה מזרחה ימינה, אל מצפה בניה. נוסעים כ-150 מטראל החנייה שלמרגלות המצפה. 

כניסה חופשית. 

מחנים את הרכב במגרש החניה ועולים במדרגות למרפסת התצפית, במרכז ישנה רחבת אנדרטה ועלי סלע שעליו חקוקים: "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה". במקום עמוד הנחיה קולי וספסל ישיבה.

המצפה משקיף אל הרי הגולן ואל עמק החולה ונמצא בסמוך לגדר המערכת בגבול הלבנון.

  

תצפית משגב עם וגלריית המאובנים

בנסיעה על כביש 90, ליד מכללת תל חי, יש לפנות לכביש 886 המוביל לקיבוץ משגב עם, לאחר שעוברים את השער יש שילוט אל התצפית העליונה.

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום  04-6953196 .

מרפסת התצפית של קיבוץ משגב עם הכוללת מזנון ומקומות ישיבה, ממוקמת בקצה הצפון מזרחי של הקיבוץ. הכניסה לקיבוץ סגורה, אך בהמתנה או בטלפון לתאום, ניתן להיכנס.

עקב צפיפות המבקרים בקיץ, כדאי לתאם ביקור. ניתן לקבל הדרכה והרצאות שונות, כולל סיורים ותצפיות. עיקר הסיור עוסק בהתמודדות כקיבוץ הנושק לגדר מערכת הביטחון, מול ארגוני הטרור בלבנון לתצפית הנוף.

הזמן הטוב ביותר להגיע לתצפית היא לקראת השקיעה, כאשר ניתן לצפות למרחק גדול יותר.

במרפסת התצפית המשולטת היטב, ניתן לראות את נופי דרום לבנון, לכוון החרמון ועמק החולה. ביום טוב ניתן לראות את העיר צור, היא ממוקמת מעל לכבר הלבנוני עדיישה. 

אוסף המאובנים הענק הנו של בצלאל לב טוב, שמו של בעל המזנון ואחד המסבירים של פונדק סוף הדרך. לב טוב מתפרנס בעיקר מסיורים של אנשי תגלית שמבקרים במקום. במזנון ניתן לרכוש שתייה, ארטיקים וחולצות לציון יחידות צהליות.  

 

 

מטולה מסעדות ובתי קפה בעלי חשיבות היסטורית

 

מטולה בית משפחת אסתר לויט

האמא של החיילים, או הדודה אסתר. 

רחוב ראשונים 21 מטולה.

 

אסתר, בת הדור השני למייסדים, נולדה במושבה בשנת 1904, כביתם של ברוריה לבקוביץ וזלמן ויינר.

משפחת לבקוביץ ומשפחת ווינר, אשר הגיעה מרוסיה, נשלחו מטעם פקידי הברון לאכלס בסוריה את מושבת סבאם גולן, כקבוצה שמנתה שלושים משפחות.

מושבת סבאם גולן, הינה מושבה של בתי חמר המוקפת בערבים עוינים שמיררו את חייהם של המתיישבים היהודים החדשים, הקבוצה החזיקה על אף הקשיים כשנתיים ואז נטשו את המקום.

משפחת ווינר, הגיעה למושבת מטולה והתיישבה במקום. משפחת לבקוביץ, ירדה עד לאזור שמעל לכנרת והקימו את יבנאל ואת בית גן, לאחר זמן מה נישאה ברוריה לבקוביץ לזלמן ווינר ועברו להתגורר במטולה.

בעלה של ברוריה, אמה של אסתר, נפטר לאחר מכן, בהותירו את אמה של אסתר כאלמנה והתינוקת בת השנה אסתר. באותה תקופה במושבה יסוד המעלה, התגורר אריה לייב לובוסקי שהגיע מבוסטון. 

כאשר אשתו השנייה מרים נפטרה, נעשה שידוך בין ברוריה לאריה לייב לובוסקי  והיא נישאה לו. לזוג נולדו עוד שבעה ילדים משותפים. בני הזוג  התגוררו באותה תקופה במשמר הירדן, עד אשר בשנת 1939 נפטר לייב אריה לובוסקי  ונקבר במשמר הירדן. אשתו ברוריה, שעברה במלחמת העצמאות להתגורר ביסוד המעלה, נפטרה בשנת 1963 ונקברה ביסוד המעלה.

אסתר, בתה של ברוריה, עזבה את אמה לאחר מות אביה זלמן ועברה להתגורר בבית הורי אביה הביולוגי ברחוב הראשונים במטולה. כבת מאומצת של הורי אביה, אסתר עסקה בחקלאות ושמה התפרסם בשל כישוריה, כשנפטרו הורי אביה, ירשה את הבית והמשיכה להתגורר בו עד מותה, לעבד את האדמה ובעיסוקה החדש הלב של החיילים. 

כאשר עומדים מול חזית המבנה ופונים מעט לצד המבנה ברחוב הנגיד, מיד מבחינים כי מאחורי המבנה,   קיימת חצר סגורה המוקפת בחומה, כמנהג בתי התושבים מימי הקמת המושבה. 

אסתר הנהיגה מדיניות של בית פתוח ומועדון לחיילי צהל בצפון. היא אירחה ברצון והגישה סיוע לכול נזקק ובמיוחד נודעה חיבתה לחילי צה"ל. נכדיה של אסתר לויט החליטו לשפץ את ביתה הישן, בניסיון לשמר את האווירה ובעת הביקור ניתן להבחין בשני חדרים, בשטיח המרצפות האדום ונכדיה אף הוסיפו ותלו על קירות המבנה, חפצי בית מאותה תקופה ותמונות מעברה ומעבר המושבה.

על פועלה למען חיילי צה"ל  אשר שירתו בלבנון בעת מלחמת לבנון, קיבלה אסתר לויט את פרס ישראל. לצערנו, כלת ישראל נפטרה בתחילת שנת  1986 כבת 85 שנה

כיום משמש המבנה כמסעדה ששמה לואיזה, המתמחה באוכל גלילי משובח.

 

מטולה בית שלום

בשנת 1892, הגיע מרוסיה חיים משה פיין בעקבות הפוגרומים. את עבודת החקלאות למד חיים במושבות ארץ ישראל כמו יסוד המעלה ובעיקר בבית דוברובין.

לימים, הכיר את העלמה יוכבד, ביתו של החקלאי השורשי המיוחס אייזנברג, שהתגורר בישוב יסוד המעלה באזור. הבקשה להינשא לביתו של אייזנברג, מהעולה שזה רק הגיע לישראל, הווה נושא לשיחה במושבה צמאת הרכילות.

בעיה אחת פעוטה הייתה לחיים ברצונו להגשים את הנישואים, עמק החולה וביצותיה הציפו את המעברים ולכן נאלצו בני הזוג להמתין שנה מחוץ למושבה, עד אשר המים נסוגו וניתן היה לעבור ולבנות את ביתם במושבה מטולה בעידוד פקידי הברון.

מעשה החתונה של הזוג שהגיע לישב את המושבה, היה אירוע מרנין במושבה ומיד זינקו בני הזוג לחיים הקשים שבתחילת הדרך במושבה מטולה. לאחר שנתיים של מגורים במקום, בשנת 1898, החלו לבנות את ביתם מאבן הגיר, כמו שאר משפחות המתיישבים אשר פקידי הברון קבצו אותם משאר המושבות שבתמיכתם בארץ.  למרות בעיות הבריאות של יוכבד, ילדה היא תשע בנים ושתי ילדות, כמו שנאמר הפרו את הארץ. לצערם, ילדיהם התפזרו ברחבי הארץ ובנם העשירי שלום פיין, שעל שמו קרוי הבית במטולה, נשאר להמשיך לעבד את האדמה, הוא נישא לעלמה שורה ונולדו לו חמישה ילדים. 

ילדיהם של חיים ויוכבד החליטו גם כן לישב את הארץ, הבכור צבי פיין, היה ממקימי הישוב נהלל, הבן יהודה פיין, היה ממייסדי ראשון לציון, שאז נקראה נחלת יהודה. הבן יהודה היה ממייסדי שוני, הלא היא בנימינה וגבעת עדה, הבן יוסף היה ממקימי הקבוץ דגניה א, הבן הילל היה ממקימי הקבוץ גבעת השלושה. 

כאשר הלך חיים משה פיין לעולמו, השאיר מעט מילים לבנו שהמשיך את דרכו בבית שלום, שעליו לשמר ולטפח את המשק והבית ושידע כי החיים קשים וישנם קשיים כלכליים אך עליו להתגבר. 

כיום השתמרה החצר המקורית למבנה ששופץ ונקרא בית שלום. המקום משמש כבית הארחה, בית קפה ומסעדה, המנסה לשמר את ארוחות הבוקר הגליליות המפורסמות עד היו.

שרידים לחומה שהקיפה את החצר להגנת הדיירים, נמצאת מאחורי המבנה וכוללת את דלת העץ המקורית שבני הבית יצאו לעבודה בחלקתם, עוד בחצר, גינה מטופחת ומזרקות מים שנבנו ומדשאות בינות לעצי ערבה. 

במקביל לעיסוק בהארחה, המשיך שלום וצאצאיו כיום, חיים ואשתו מרים, לטפח את החלקות החקלאיות הכוללות עצי פרי מניבים כמו תפוחי עץ, שזיפים, אפרסקים, זיתים, דובדבנים ועוד ובל נשכח את הריבות מיצירות הבית. 

הריהוט המשמש את המסעדה, יובא ממרוקו ומנסה להשתלב באווירה. כמו כן, משמש חיים כמדריך ברחובות המושבה והסביבה ומספר בדרכו הציורית את סיפור העבר. שני אחיו של שלום, המשיכו את הדרך החקלאית במשקיהם במושבה מטולה.

  

בית קפה ומסעדה נחלת איכרים

בית משפחת בז, רחוב הראשונים. 

בכניסה לישוב, מתחת למגדל המים. 

טלפון   052-2465410 

המסעדה פתוחה בימים א-ה בשעות 09:00 – 22:00, בשישי בשעות09:00-14:00 . 

בשבת מצאת השבת עד 22:00 . 

בית קפה מיוחד ובו שוק איכרים ואומנים, המציגים עבודות תוצרת יד מאוד מיוחדות. במקום יש אוירה נוסטלגית עם חפצי עתיקות מתקופת קום המדינה.

  

מטולה בילוי והנאה

 

מרכז קנדה לספורט

הכניסה בתשלום.

רחוב הראשונים מספר 1 בכניסה למטולה. 

טלפון לתאום 04-6950371 

המרכז פתוח ימים שני עד שבת – 10:00-20:00.

 

מרכז קנדה כולל: מתחם באולינג, הפתוח בימי שני-שבת  10:00-20:00. 10 מסלולים ממוחשבים, למתחיל ולמקצוען, באולם שהוא המילה האחרונה. שני אולמות סקווש, מטווח ירי, אולם לטניס שולחן, חדר תנועה, חדר כושר משוכלל, אולם ספורט אולימפי, המתאים לכל משחקי הכדור. מגרש כדוררגל חיצוני, מסעדה, אולמות אירועים וסדנאות. משטח החלקה על הקרח הגדול בארץ, הפתוח בימי שני- חמישי בשעות 10:00-16:00 ובימי שישי שבת בשעות 10:00-18:00.

בנוסף נמצא במרום בריכה גדולה ומקורה, שתי בריכות ג'קוזי, בקיץ נוספת לה הבריכה הקיצית.

מתקני הספא כוללים ג'קוזי, סאונה יבשה, סאונה רטובה, חדרי טיפולים אינטימיים וחדר טיפולים זוגי, אטומים לרעש. מלתחות ומקלחות אישיות, ותאי אחסון פרטיים.

מקומות לינה מומלצים במטולה

מאמרים נוספים

אטרקציות ובילויים בזיכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה והסביבה

אטרקציות ובילויים בעיר חיפה והסביבה

אטרקציות ובילויים ברחובות וסביבותיה

אטרקציות ובילויים בחדרה והסביבה

אטרקציות ובילויים בעמק יזרעאל

אטרקציות ובילויים בגליל העליון


מילות חיפוש האחרונות שהשתמשו כדי להגיע לדף זה

אטרקציות בחינם בישראל אטרקציות מומלצות למבוגרים אטרקציות מומלצות למשפחה אטרקציות מומלצות לנוער אטרקציות מומלצות לצעירים ארכיאולוגיה בישראל גנים ופארקים בישראל היסטוריה בישראל הנצחה ומורשת בישראל הרים, גבעות ועמקים בישראל מסלולי היסטוריה וארכיולוגיה מסלולי טיול ביום מסלולי טיול לגיל הזהב מסלולי טיול למבוגרים מסלולי טיול למשפחות מסלולי טיול לנוער מסלולי טיול לצעירים מסלולי טיול מומלצים באביב מסלולי טיול מומלצים בסתיו מסלולי טיול מומלצים בקיץ מסלולי טיול מים מסלולים בעקבות לוחמים מעיינות, נחלים ונהרות בישראל מערות בישראל מצפורים בישראל מקומות ואזורי מומלצים למטייל בישראל מרכזי מבקרים בישראל פיקניקים בישראל אטרקציות, בילויים, מטולה

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים