פריחה וצימחיה בבורות לוץ

כחלית ההרים

כקילומטר מעל פני הים, או ליתר דיוק 987 מטר מעל פני הים. זה מה שהופך נקודה זו הקרובה לשיאו של הר הנגב לאי של צמחיה ים תיכונית הררית באמצע המדבר. מזג האויר בהר הנגב הוא יבשתי, כאשר הטמפרטורות בחורף נמוכות מאלה שבמישור החוף ובקיץ גבוהות יותר,  אבל האויר היבש יותר הופך את החום לנסבל. לעיתים יורד שלג בערים הממוקמות עליו- בדימונה ובירוחם לעיתים נדירות יחסית, במצפה רמון לעיתים קרובות.


הצירוף של קור בחורף ומדבר מסביב מביאים להתפתחות צמחיה יחודית לאיזור זה. חלק מהצמחיה היא צמחי מדבר, כמו השמשון ההדור (בעבר נקרא  שמשון השלחופיות עד שמישהו התעשת והחליט שלפח כל כך יפה אסור לתת שם כל כך מכוער) הפורח כאן בשלל צבעים, מארגמן כהה עד לבן.

פרחים אחרים הפורחים כאן הם פרחי או פרחי האיזור הים תיכוני במופעים מיוחדים. כזה למשל הוא העיריוני הצהיב שברוב הארץ פורח דווקא בכתום, אבל כאן פורח דווקא בצהוב, או הרדופנין יהודה שבדרך כלל פורח בורוד אבל כאן רוב הפרחים לבקנים.

ישנם עוד פרחים אחרים רבים, הפורחים באביב לאורך השבילים במקום. חלקם פשוט פורחים מאוחר במיוחד כאן, אחרי שסיימו את פריחתם בכל מקום אחר בארץ מלבד החרמון. חלקם, כמו כחלית ההרים שתופיע כאן מיד, גם פורחים מאוחר יותר וגם פורחים בשפע בלתי רגיל, שלי לפחות מוכר מהחרמון בלבד.

בכלל, יש הרבה מהמשותף לצמחיה כאן ולצמחית החרמון. חלק מזה הוא השפעת הרוח, המאלצת צמחים לקבל צורה שרועה. וחלק ניתן לסכם בשתי מילים שבוטנאים אוהבים: רליקטים ודיסיונקציה. למה הם מתכוונים?


דיסיונקציה היא נתק. קרוביהם הקרובים ביותר של חלק מהצמחים כאן גדלים על החרמון. כך גם על ג’בל קתרינה מוצאים צמחים כאלה. לדוגמא נמצא כאן את הצבעוני הססגוני הדומה מאד לצבעוני החרמון. רליקטים הם שרידים. לפני מעט יותר מעשרת אלפים שנים האקלים בישראל ובעולם בכלל היה קר מהאקלים היום. הדבר אפשר לצמחיה הררית חובבת קור להתפשט דרומה. כאשר מזג האויר התחמם נכחדה רוב הצמחיה הזו, מלבד פרטים ששרדו באיים כמו זה. הדוגמא הידועה ביותר היא האלה האטלנטית שכמה מאות פרטים שלה ידועים מהר הנגב. אבל לא בכולם היא מצליחה להתחדש. בעין עבדת למשל ישנו פרט עתיק ומפורסם של אלה אטלנטית שאין לו עוד צאצאים. אם ימות לפני תקופת הקרח הבאה לא ישארו עוד אלות אטלנטיות בעין עבדת. כאן, לעומת זאת, האוכלוסיה חיה ומתחדשת היטב.
בעבר חיו כאן בני אדם שעסקו בחקלאות ובנו טראסות. הם גם חפרו בורות מים, אחד מהם אנחנו יכולים לראות קרוב לחניון- או אולי היה זה המלך עוזיהו (דברי הימים כו י) עליו מסופר כי “ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים”, שרצה לחזק את ההתיישבות במקום כנגד הנוודים מהמדבר?


כך או כך, בטראסות שרדו שרידי חקלאות כולל שקדים (מרים. אלה הכנות שהשתלטו על העץ).
בבור המים נוכל למצוא, לצד סרטנים וחרקים גם ראשני קרפדה. בבוץ ניתן למצוא עקבות של בעלי חיים רבים, כולל צבאים, שועלים, זאבים וצבועים. בסחף הנחלים בסביבה, בשבילים האדום והירוק, ניתן למצוא פה ושם מאובנים- בעיקר קיפודי ים ואקסוגירות אבל גם אמוניטים, אחד מהם הונח לצד השביל המוביל לראש אלות.

 

המידע ניתן על ידי יובל ירון מדריך טיולים


מילות חיפוש האחרונות שהשתמשו כדי להגיע לדף זה

אחרים ישראל אטרקציות בחינם בישראל אטרקציות בטבע בישראל אטרקציות מומלצות בישראל דיווחי פריחה שמורות טבע בישראל אטרקציות, אטרקציות בחינם בישראל, אטרקציות בטבע בישראל, אטרקציות מומלצות בישראל, אסיה, בורות לוץ, הר הנגב, טיולים, ישראל, מזרח תיכון, מכתש רמון, מסלול טיול בדרגת קושי קשה, מסלול טיול ליום שלם, מסלולי טיול, מסלולי טיול בחורף, מסלולי טיול בסתיו, מסלולי טיול ברגל, מסלולי טיול למבוגרים, מסלולי טיול למשפחות, מסלולי טיול לצעירים, מסלולי טיול מומלצים באביב, מסלולי טיול מעגלי, מסלולים ויומני מסע בישראל, מצפה רמון, נגב, שמורות טבע בישראל

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים