קוצ’ין לשנה החדשה. יומן מסע בהודו

מופע התיאטרון הקוטיקאלי - צילום נועה הראל

כתבה נועה הראל

השנה החולפת תכף ומסתיימת לה, עוד יומיים לשנה החדשה. למטייל יותר מסגירת חשבונות של השנה החולפת מדובר באירוע שיש להתחשב בו גם מבחינה מנהלתית כמו תפוסת מקומות לינה וגם מבחינה חברתית כמו איך ועם מי לחגוג את השנה החדשה. בחירתנו הייתה בעיר קוצ’ין שבמדינת קרלה.

על מנת להגיע ממונר בה שהינו ללילה אחד לקוצ’ין עלינו לאוטובוס מקומי, הנסיעה ארכה כשש שעות והגענו לפורט קוצ’ין. יש להסביר כי כשמתייחסים לקוצ’ין הכוונה לעיר העתיקה והקטנה בשם פורט קוצ’ין. זוהי עיר עתיקה בעלת היסטוריה עשירה ואחד המקומות הראשונים שנכבשו בהודו עם תחילת הקולוניאליזם לפני כחמש מאות שנים. הכובשים הראשונים היו פורטוגזים, לאחר מכן ההולנדים ואחריהם האנגלים. ניתן לראות השפעה חזקה מהתרבות האירופאית באדריכלות הקולוניאלית שבאה לידי ביטוי בכנסיות ענקיות ומהודרות. המגה פוליס שמקיפה את העיר העתיקה נקראת כיום ארנקולם. מגה פוליס זו מכילה כשמונה מיליון תושבים.

פורט קוצ'ין - צילום נועה הראל

פורט קוצ’ין – צילום נועה הראל

רוב התיירות בכל זאת מתרכזת בפורט קוצ’ין. מדובר למעשה בחצי אי קטן בכניסה לנמל גדול. בעבר נמל זה היה למטרות מסחר וכיום הוא משמש את חיל הים ההודי. למרות שהעיר שוכנת על הים לא ניתן להיכנס למים ואין חוף רחצה מסודר. לרוב משתמשים בים דייגים מקומיים עם סירות דייג קטנות. כמו כן לאורך החוף פזורות רשתות דייג סיניות שמהוות אחד מסמלי העיר הידועים. הים עצמו נראה די מלוכלך עקב הפעילות המסיבית של כלי השייט באיזור. לטעמנו לא הכי אידיאלי לאכול מדגת האיזור אך בכול זאת לאורך החוף יש שוק דגים קטן שמופעל כל לילה בין שמונה בערב לאחת עשרה בלילה. אנשי המקום מגיעים לקנות ולהתמקח על סחורה טרייה של אותו היום. העיר עצמה קטנה ונחמדה, אווירה נינוחה של עיירת חוף. נהגי הריקשה מתרוצצים ברחובות ומציעים סיורים יומיים בעיר. אכן יש המון היסטוריה לעיר, מקום מעניין החל מהשווקים העתיקים, מקומות איחסון לתבלינים שפועלים למעלה מארבע מאות שנים, מקדשים, מסגדים, כנסיות ואפילו בית כנסת אחד עתיק.

מקום איחסון לתבלינים - צילום נועה הראל

מקום איחסון לתבלינים – צילום נועה הראל

יהדות קוצ’ין המפורסמת התקיימה באיזור זה מאלף שש מאות עד אלף תשע מאות ושישים (עד שמדינת ישראל החליטה להתיר את עלייתם לארץ). קהילה זו שיגשגה בתקופת הרג’ה והיו לבני חסותו. כיום נותרו מספר יהודים בודדים מבוגרים מאןד ולכן בית הכנסת, שנבנה לפני כארבע מאות שנים, לא פעיל אלא משמש כאתר היסטורי בלבד. כמובן שהמבנה לא מרשים במיוחד אך עדיין מעניין לבוא, לראות ולקרוא על ההיסטוריה שמוסברת בציורי קיר מעניינים. בית הכנסת שוכן במדרחוב קטן בשם The  Jeuish Street שבו בתי קפה וחנויות מזכרות רבות. איזור זה מושך המון תיירות והמקומיים מתגאים בפיסת היסטוריה זו ועל כך שבעבר נטו חסד עם היהודים בעירם.

רוב אוכלוסיית קוצ’ין הם נוצרים. בעיר יש כנסיות רבות ומגוונות. כל אחת ייחודית ומעניינת בדרכה. לחובבי אדריכלות יכול להיות בהחלט מעניין בעיר. הכנסיות עצמן פעילות ומלאות במאמינים. שפת התפילה מתבצעת בשפה המקומית (מליאלי) ואז האוזן קצת מתבלבלת ולעיתים נשמעת התפילה כמו מחרוזות שירה )chanting ( הודיות. נראה לעין שקהילת קוצ’ין חיה חיי קהילה נוצרית בהנאה גדולה.

כלומר לתיירים הדבר הופך את המקום לאטרקטיבי במיוחד לחגיגות הולדתו של ישו והשנה החדשה. המון תיירים נוצרים נוהרים מכול רחבי הודו על מנת לחגוג את החג החשוב להם באווירה נוצרית. העיר מתקשטת כולה בהוד ובפאר. דוכני רחוב צצים בכול מקום וכול בית נהפך למייצג נורות וקישוטים לחג. לכן חשוב לזכור שההגעה לקוצ’ין בתאריכים אלה מקנה חוויה שונה של העיר אך לקחת בחשבון את העומס ומחירי הגסט האוסים שעולים בהתאם. מחירים נעים בתקופה זו סביב האלף רופי לחדר ללילה. לא זול אך בכול זאת מדובר בכמה ימים של אירוע חשוב ומתוייר לקהילה הקטנה שבפורט קוצ’ין.

כשהגענו לפורט קוצ’ין לא התמהמנו ואצנו לחפש מקום הולם לשהות בו בימים הקרובים. מצאנו לנו אחלה מקום בHome stay. הכוונה היא שמתארחים אצל משפחה מקומית ומקבלים חדר עם שירותים ומקלחת בקומה נפרדת ולרוב נכללת גם ארוחת בוקר. אירוח הHome stay  נפוץ מאוד בקוצ’ין ובכלל בקרלה. לדעתי זו אחלה הזדמנות לחוות להכיר את התרבות המקומית, לטעום אוכל מקומי ובכלל ליהנות מאווירה אותנטית חמה, שבהחלט יותר רגועה מהוסטל או ממלון. אנחנו זינקנו על ההזדמנות להכיר ולחוות מבפנים את התרבות ההודית ואכן הייתה חוויה מעניינת, מצחיקה ומלמדת.

לאחר יומיים של שיטוטים והיכרות עם העיר הגיע ליל השנה החדשה. העיר בימים האחרונים התקשטה והתגנדרה ובערב החלו החגיגות, הדוכנים ברחוב הועמסו בכל טוב, תיירים מילאו את הרחובות, הכנסיות היו עמוסות והפעמונים צילצלו מכל עבר. אנחנו יצאנו לחגוג ברחובות, נהננו מאווירת השנה החדשה שלא הייתה מביישת כל מדינה נוצרית.. הערב נמשך עם זיקוקים, תהלוכות, עצי אשוח פזורים לאורך הרחובות עם שלג מדומה מצמר גפן והמון סנטה קלאוס. קצת היה משונה לחגוג במזג אוויר חם (שלושים מעלות) אך זה הוסיף את האופי ההודי. כמנהג הנוצרים להשתכר כך גם ההודים נהגו והמון אלכוהול נשפך ברחובות. מאורע יוצא דופן עקב איסור בחוק ההודי לשתות ברחובות, אך עקב המאורע החשוב הרשויות כנראה התירו את הרסן.

 חגיגות ליל השנה החדשה - צילום נועה הראל

חגיגות ליל השנה החדשה – צילום נועה הראל

בחצות הליל החלטנו בהמלצת מארחנו ללכת לכנסייה. זאת הייתה פעם ראשונה שקיבלנו את השנה החדשה באווירה נוצרית אותנטית. עם צלצולי פעמוני הכנסייה, תפילת המאמינים, עם שירת המקהלה והמון זיקוקים בשמיים כך הגיעה לה השנה החדשה. עייפים חזרנו הבייתה וגם שם ציפתה לנו הפתעה, מארחינו חיכו לנו לטקס חיתוך העוגה ושתיית יין מתוק תוצרת הבית. כך מצאנו עצמנו באחת בלילה מועמסים במתוקים ומושקים ביין. כל זה כמובן לווה במיליוני צילומים וצילומי סלפי של ילדי המשפחה. מסופקים ומרוצים זחלנו לנו למיטה. בהחלט Happy New Year 🙂

טקס חיתוך העוגה אצל המשפחה המארחת - צילום נועה הראל

טקס חיתוך העוגה אצל המשפחה המארחת – צילום נועה הראל

למחרת החגיגות נמשכו, משעה ארבע כשעומס החום ירד התחיל הקרנבל המקומי. הרחוב הראשי בעיר נסגר לתנועה ושימש כמסלול תהלוכה לקרנבל. המוני אנשים הצטופפו בצידי המדרכות, במרפסות הבתים, על הגגות, העצים או בכול מקום עם זווית אפשרית לצפייה. נראה שלקרנבל לא היה מכנה משותף אלא פשוט תהלוכה של אנשים מחופשים, רקדנים, מתופפים והמון טרנסג’נדרים. האווירה הייתה בהחלט ברזיל עם הרבה חגיגה ושמחה.

קרנבל ברחובות קוצ'ין - צילום נועה הראל

קרנבל ברחובות קוצ’ין – צילום נועה הראל

כך חלפו להם יומיים עמוסים ורועשים בחגיגות. אנחנו החלטנו להישאר עוד כחמשה ימים בקוצ’ין לנוח וליהנות מהעיר הקטנה והמקסימה שהזכירה לנו משום מה מאוד את יפו. ביקרנו באתרי העיר המפורסמים, צפינו בהנאה ב’קוטיקאלי’ התיאטרון המסורתי של קרלה, שמהווה אחד ממוקדי המשיכה באיזור. מדובר במופע פולקלורי של שחקנים מחופשים. הצגה ללא מילים מלווה בשירה ובתיפוף. בהצגה מציגים סיפורים הלקוחים מהמהבראטה (סיפור פולקלורי של תרבות ההינדו). המופע אורך כשלוש שעות, מושקע ושונה מכול הצגה שראינו, בהחלט מומלץ בחום. כמובן שנהננו מאוכל מקומי מעולה ואיכותי (כמו הפרוטה הכי טעימה שיצא לנו לאכול). יש לציין שבהתחלה היה לנו קשה למצוא מקומות שמגישים אוכל צמחוני בלבד. בקרלה יש יותר מסעדות מעורבות עם בשר עקב ריבוי הנוצרים והמוסלמים. אבל  יש גם שכונות שבהן רוב הינדו ושם יש מסעדות צימחוניות מעולות.

מופע התיאטרון הקוטיקאלי - צילום נועה הראל

מופע התיאטרון הקוטיקאלי – צילום נועה הראל

לאחר שמילאנו את עצמנו באנרגיית העיר החלטנו לצאת לדרך, לעבר האשראם של אמה (או בכינויה “המחבקת”) כלומר נמשיך דרומה בקרלה. לעיר בשם kayamkulam שבקירבתה שוכן לו האשראם. נלך להתאזן קצת ברוחניות.. נמשיך לעדכן שולחים ניצנוצים מהודו להאיר את השנה החדשה :*

הודו יומן מסע אישי של נועה הראל באסיה ואירופה ,

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים