שיעור בהיסטוריה, חיי יום יום בתקופה היוונית והרומאית

כתב אלי רוזנר: מדריך טיולים בישראל ובחו"ל. מומחה בתחום הנצרות, רומא, יוון

הידעת?

  • נהגו לקום מוקדם בבוקר וללכת לישון אחרי השקיעה וארוחת הערב. חיי לילה במובן המוכר לנו לא היו קיימים.
  • את השנה חילקו ל- 12 חודשים לפי האסטרונומים. היום החל אצל היונים בזריחה, ואילו אצל הרומאים בחצות הלילה.
  • שעונים: שעוני שמש מהמאה השלישית לפנה"ס. מאז 159 D .A הרומאים השתמשו בשעוני מים!
  • חגי הרומאים:
  1. קומפיטאליה COMPITALIA "חג כל הקדושים" – 3-5 לינואר.
  2. מאטרונאלטה MATRONALTA "חג הנשים" 11 לינואר.
  3. קריסטיה CARISSTIA "חג הידידות" 22 לפברואר.
  4. פורטונה ויריליס FORTUNA VIRILIS "חג המזל" 1 לאפריל.
  5. בונה דיאה BONA DEA "יום תענית" 11 ליוני.
  6. ויניליה VINILIA "חג היין" 19 לאוגוסט.
  7. סאטרונליה SATRUNALIA "פסטיבל האלים" 17-19 לדצמבר.
  • כאשר הנער או הנערה לבשו בפעם הראשונה את הטוגה ערכו "טכס בגרות" והקריבו קורבנות רבים לאלים.
  • מזון: מזונם העיקרי של היוונים נקרא "מצה" – תערובת של קמח שעורה מים וחלב. הכינו מהתערובת עיסה, יבשו אותה ולאחר מכן אכלו אותה תוך ערבוב מחדש עם מים. רק בחגים נהגו לאכול בשר. במקום בשר נהגו לאכול דגים ופירות ים. מהתקופה היונית קלאסית והלאה בשר הופך למצרך יותר מקובל. האוכל נאכל אך ורק בידים וסכין שמשה רק לחיתוך הבשר. שתיה:יין מהול במים היה המשקה הנפוץ ביותר. יין היה שונה ממה שאנו מכנים יין כיום – היה זה יין שרף מהול בתבליני טעם שונים. יין לשימוש מידי נשמר בנאדות עור עזים. יין למשלוח נשמר בכלי קרמיקה עד למשלוח ואז הוכנס לתוך אמפורות.
  • אורח שבא לסעוד היה משאיר את סנדליו בכניסה.
  • לפני תחילת האוכל היו מזים כמה טיפות יין על הרצפה לכבוד דיוניסוס. כך גם בסיום הארוחה.
  • המזון העיקרי של הרומאים נקרא פולס PULS והיה עשוי מקמח חיטה במקום שעורה. הם היו טובלים אותו בשמן זית שום וגבינה. הארוחה הראשונה של הרומאים הייתה כשלוש שעות אחרי הזריחה ונקראה אינטאקולום IANTACULUM וכללה לחם טבול ביין עם זיתים תמרים ומלח. הארוחה השנייה נקראה צאנה CENA והייתה הארוחה העיקרית. הרוב אכלו רק פעמיים ביום. אלה שאכלו ארוחה שלישית היא נקראה ווספרנה VESPERNA.
  • חדר האוכל הרומאי נקרא טראקליניום. הרומאים העניים אכלו בידיים והעשירים בעזרת כף שנקראה ליקולאה LICULAE. או כפית קוצלריה CUCHLERIA. לכלי האוכל החשוב ביותר בבית נחשבה המלחיה ואף העניים ביותר השתדלו שתהיה עשויה מכסף.
  • השימוש במזלג וסכין החל בצרפת ב – 1379 ובאיטליה במאה ה- 15 ובאנגליה רק במאה ה – 17!!

חיי יום יום במשפחה היוונית:

נשים בחברה היוונית היו מחוסרות זכויות לחלוטין והיו שייכות למעשה לבעליהן.לגבר היווני הייתה אישה אחת אך לרובם הייתה גישה לפרוצות או לפילגש. הסיודוס בספרו ממליץ שגברים יינשאו בגיל 30 ונשים בגיל 16. למעשה רוב הנשים היווניות התחתנו בגיל 14-15. אישה יכלה להתגרש מבעלה רק אם הוא הסכים לכך. גבר יכול היה להתגרש מאשתו בכל זמן שחפץ, אך היה עליו להחזיר את הנדוניה שהיא הביאה איתה. כאשר נערה הגיע לפרקה הייתה שדכנית קושרת קשר בין החתן המיועד לאבי הנערה. את הסכם הנישואין היו חותמים ללא צורך בהסכמת הנערה. בהסכם נקבע איזה נדוניה תביא הנערה איתה. החתונות היו נערכות בינואר או פברואר, ובפאר רב. הבתים קושטו בענפי עצים והקריבו בעלי חים לאלים. הנערה היתה שורפת את צעצועי הילדות שלה. את הנערה נשאו בכרכרה לבית החתן כשהוא מחזיקה מחבת ונפה – כסמל לחיי המטבח המצפים לה..בכניסה לבית החתן המתינה לה החותנת עם ענף עץ ריחני בוער ביד אחת, וביד השנייה זרקה על ראש הכלה פירורי תאנים מיובשות כסמל לפוריות. אחרי ארוחה בשרית דשנה הובלו החתן והכלה לחדר הכלולות ע"י חבריהם, שעמדו מחוץ לדלת שרו שירים וסיפרו בדיחות…האמינו שעל ידי כך השדים הרעים מגורשים מחדר הכלולות. מאז לא הייתה הנערה רואה את בני משפחתה שלה אלה בימי שמחות או לוויות. מדי פעם היא הייתה מתלווה לבעלה לפסטיבלים שהוסיפו מעט צבע לחייה האפורים.

חיי יום יום של הרומאים:

  • גם הרומאים היו חברה פטריארכאלית. הנערה עזבה את בית אביה והייתה תחת שלטון מוחלט של בעלה. בימי הרפובליקה הנשים קבלו כבוד רב. הגיל הרשמי לנישואין היה 14 לגברים ו- 12 לנשים!! נישואין רומאים נעשו על פי חוזה לפני עשרה עדים, או קניית האישה. זוג שחי יחדיו שנה שלמה נחשב גם הוא נשוי. אך נישואין מסוג זה פירושם היה שאסור לאישה לעזוב את ביתה ליותר משלושה ימים. חוזה הנישואין נקרא ספונסאליה והעדים נקראו ספונסרס ׁSPANAERSׂ .הנערה ענדה טבעת אירוסין ביד שמאל. ציפו ממנה שתהיה בתולה – לאלמנה לא היה כמעט סיכוי להינשא מחדש בימי הרפובליקה.
  • בכדי לזהות בין אישה נשואה ללא נשואה היה שוני בטוניקה שהן לבשו. ללא נשואה הייתה טוניקה ארוגה לרוחב בעוד אישה נשואה לבשה טוניקה ארוגה לאורך ומקושטת יותר.
  • ביום הנישואין שחטו כבשה והכוהנים בדקו את מעי החיה לראות את הגורל הצפוי לזוג. לכלה היו נותנים שלוש מטבעות ברונזה שנקראו אס AS. אחד היא הייתה טומנת בצומת הדרכים הקרוב לבית החתן. את השנייה הייתה נותנת לחתן באטריום. את השלישית הייתה טומנת בנעלה, חלצה את הנעל והניחה את המטבע על האח בו בערה האש לכבוד האלים.
  • לעומת תקופת הרפובליקה בה היו הנשים משועבדות, בתקופת הקיסרות הן השתחררו מעול בעליהן. הו יכלו ליצור קשר עם כל גבר שחפצו, לקיים יחסי מין עם העבדים שלהן, ולגרות את הגברים בקרקסים ובחוצות. הנשים היו יוצאות אז החוצה הרבה מאוד. בתקופת הרפובליקה היה קשה מאוד לזוג להתגרש. ואילו בימי הקיסרות כל אחד מבני הזוג שרצה בכך יכול היה להכריז על גירושין.

 ילדים וחינוך:

  • יוון:האב היה מחליט אם לקבל את התינוק הנולד לחיק המשפחה. אם הבן היה נכה או היו יותר מדי ילדים או בעיות כלכליות, יכול היה האב לדחות את בנו. במאות ה 4-5 לפנה"ס היו משאירים את התינוקות הלא רצוים בכיכר האגורה ומי שהיה זקוק לעבד היה אוסף אותם משם!! אם האב הכיר בתינוק היו רומים אותם בספר המשפחה וזה העניק להם אזרחות בעתיד.
  • התינוקות היו נרחצים מיד אחרי לידתם במים קרים בכדי לבדוק אם הם חזקים ובריאים ואם יחזיקו מעמד..
  • בכדי להודיע לשכנים את מין הילוד, היו שמים ענף עץ זית מעל למשקוף הבית לסימן שזה בן או פיסת בד צבעוני לסימן לבת.
  • ביומם ה- 5-7 היה האב לוקח את בן או הבת על ידיו ומסתובב אתם שלוש פעמים מסביב לאש המקודשת בבית, וזה הי סימן לקבלתו אותם.
  • ביום העשירי ניתן לתינוק שם.
  • עד גיל שש הייתה זאת האם שהייתה אחראית על חינוך הילדים. בגיל שבע הבנים נשלחו לגימנסיון שם הם למדו קרא וכתוב.
  • המורה היה רושם בחרט על לוח שעווה והילדים היו מעתיקים ולומדים בעיקר בעל פה. בעיקר למדו את הומרוס. כן למדו הרבה מוזיקה, חשבון, רטוריקה והרבה ספורט.- מכן השם גימנסיון "ערום", את תרגילי הספורט והתחרויות ביצעו בעירום.
  • המקצוע הקשה ביותר הייתה המתימטיקה, כיוון שהמספר אפס לא היה קיים…
  • הגמנסיון היה מוסד ממשלתי.
  • הילדים לוו לגמנסיון על ידי עבד שנקרא "פדאגוגוס". אחת הסיבות לכך: לשמור על הילדים מפני ההומוסקסואליות שהייתה נפוצה מאוד.
  • הילדים סיימו את הלימודים בגילאי 15-17.אחר"כ הי עליהם לשרת שנתיים בצבא.
  • אחרי שלב זה נגזר השער הארוך של תקופת ילדותם והוקרב לארטמיס, והם נכנסו לעולם המבוגרים.
  • נערות כמעט ולא למדו אלה רקמה ואריגה.

 

רומא:

  • גם אצל הרומאים היה טכס קבלת התינוקות לחיק המשפחה. התינוק הונח על הרצפה והאב היה מרים אותו לאות של קבלה.שוב אם היה נולד תינוק נכה או לא רצוי יכול היה האב לנטוש אותו או למכור אותו לעבדות.בתקופת קונסטנטין הגדול האפשרות למכור ילדים לא רצויים הי מותר מבחינה חוקית!!
  • ביום התשיעי לחיי התינוק או ביום השמיני לחיי התינוקת, הם נרחצו וניתן להם השם הראשון.
  • ילדים החלו ללכת לבית הספר בגיל שבע.הלימודים היו לבנות ולבנים. לכן בתקופה הרומאית, רוב האזרחים ידעו לקרא ולכתוב!!
  • בגמנסיום למדו הילדים שירה, היסטוריה של הספרות, יחידות מדידה, מוזיקה, אסטרונומיה, לוגיקה, פילוסופיה, מיתולוגיה, וכן דקדוק יווני, ספרות יוונית ומתמטיקה. בכדי להתקדם במסלול של משרות ציבוריות היה צורך להצטיין ביוונית!
  • לימודי החשבון נעשה בעזרת לוח עץ או מתכת עם חריצים ובו גולות מתכת – מעין חשבונייה שנקראה "אבאקוס".חשבוניה דומה לזאת שנקראה קאלקולי CALCULI שימשה באירופה עד למאה ה- 17. המורים למתמטיקה נקראו לכן קאלקולאטורס CALCULATORS.
  • המספרים הרומאיםX,IX,VIII,VII,VI,V,IV,III,II,I, M=1000,D=500,C=100,L=50.
  • הילדים סיימו את הגמנסיון בערך בגיל 17.
  • אחרי הסיום נערכה מסיבה גדולה בה הילד הוריד את כל הקמאות מצווארו, כן הוריד את הטוגה עם השרוולים והחליפה בטוגה של מבוגרים ללא שרוולים.טוגה של מבוגרים נקרא "טוגה ויריליס" TOGA VIRILIS.
  • הגיל החוקי לבגרות היה 14 לבנים ו- 12 לבנות.

עבדות:

  • עבד ביוון נרכש או כשבוי מלחמה או שנרכש בשל עוניו וחובותיו.להומרוס היה עבד אחד ואילו להסיודוס היו תשעה.אחרי שאלכסנדר מוקדון כבש את העיר תבי, הוא מכר בשוק 30,000 עבדים, תמורת 440 טאלאנטים. (טאלאנט – כיכר כסף במשקל 26 ק"ג).
  • המנהג לחטוף בן אדם ולמכור אותו במקום אחר היה מקובל מאוד ביוון העתיקה!!
  • אנשים שלא עמדו בהחזר חובותיהם, נמכרו ע"י המלווים כעבדים. מהמאה השישית לפנה"ס היה סחר העבדים נפוץ והעיר סרדיס הייתה מרכז חשוב לסחר זה.
  • בתקופת הומרוס יכול היה בעל עבד להוציאו להורג כרצונו. מאוחר יותר נאסר הדבר עליו.
  • באגורה נהגו למכור עבדים.הם עמדו חצי ערומים ועל צווארם תווית בה צוין גיל העבד, ארץ המוצא, מחלות אם יש, יכולת או "פגמים" בסחורה. אם נתגלה "פגם" בעבד, כמו- יד שבורה, ניתן היה להחזירו ולקבל את הכסף בחזרה. עבדים שנתפסו במכרות נשלחו בעיקר לעבוד במכרות. עבד שניסה לברוח או ברח ונתפס, הוטבע בו "אות קלון" בעזרת ברזל מלובן במקום שנראה בברור. עבדים יכלו להתחתן אך ילדיהם נחשבו לעבדים מרגע היוולדם. היו גם עבדים שהיו רכוש העירייה או הממשלה. לעבד שילמו פרט למזון ולמגורים סכום של אובל אחד ביום.(אובל הוא מטבע בן 0.73 גרם). סכום זה שולם גם בתקופה ההלניסטית.
  • בימי הומרוס, כאשר עדין אין כסף מזומן, ידוע ששילמו עבור עבד 4 פרות. בימי סולון היה מחיר עבד בין 20 ל- 100 דרכמות. הדרכמה היא מטבע ששווה מחיר של קילו שעורה לערך.
  • דמוסתנס מספר שלאביו היו מפעלים קטנים,עבד שהיה מומחה לאריגת שטיחים נקנה עבור אביו ב- 200 דרכמות.נפח שעשה מגיני מתכת נקנה ב- 500. נגן בחליל נקנה ב- 1000 דרכמות וזונה שגם ניגנה על כלי נגינה בשם קיטארה נקנתה ב- 2000.
  • העבדים היוו בערך רבע מאוכלוסיית העיר היוונית. אתונה בשיא גדולתה הייתה עיר בת 250,000 תושבים מהם כ- 60,000 עבדים.

    העבדות ברומא:

  • גם ברומא אספקת העבדים התבססה על מי שנפל בשבי במלחמה, או חייל עריק שנלכד, או מי שלקח הלוואה כספית ולא הצליח להחזירה בתוך שלושה ימים.
  • סחר העבדים התנהל בממדים נרחבים במאה הראשונה לפנה"ס ועד למאה השניה לספירה.בעיקר היו ידועים תושבי קיליקיה בסחר. את העבד היו מציבים עירום על במה מוגבהת שנקראה קאטאסה CATASTA .שמו לעבד שלט על צווארו עם הפרטים החשובים לגבי גילו כישוריו וכו.
  • כאשר הביאו עדים באניות צבעו את כפות רגליהם בצבע לבן בגיר או גבס. האמונה הייתה שמי שהגיע מעבר לים מביא איתו מגיפות.
  • היו אזורים מבוקשים יותר ופחות לעבדים: אלה שבאו מגליה היו ידועים כמגדלי סוסים טובים והסורים והקפאדוקים היו מגדלי יין טובים. הנומדים נחשבו כמלווים טובים לילדים והפריגים היו שומרים.לעומת זאת משרתים מפריגיה ולידיה היו ידועים במזג רע!
  • עבד שנמלט בתקופה הרומאית היה נשלח לזירה אל מול האריות.
  • עבד שמרד באדונו:הוא ומשפחתו נצלבו.
  • במאה ה- 2 לספירה המחיר של שיפחה היה כ- 20 אווארוס, מטבע זהב בן 8 גרם. לעומתו רופא או צייר כדים נמכרו ב- 60 אוורוס.
  • במאות ה 1-2 לספירה היו במשפחות העשירות כ – 150-200 עבדים!!

  לבוש:

  • לבוש האישה היווניה בתקופה הארכאית נקרא פאפלוס PEPLOSזהו בד מלבני עשוי צמר.היה צורך ב 2-3 מ בד ללבוש הזה, שהיה מגיע עד לקרסוליים. לנשים לא היו בגדים תחתונים מתחת ללבוש הזה.
  • לגברים היה לבוש מבד בשם קלאינה CLLAINA. בתקופה העתיקה היו אלה ערי אסיה הקטנה שהכתיבו את "צו האופנה".הם היו בקשרים עם עולם המזרח, ובכלל הרמה הכלכלית והתרבותית שלהן הייתה גבוהה יותר מאשר ביוון גופא.
  • כתוצאה מהשפעה מזרחית זאת הפסיקו הנשים ללבוש את הפאפלוס החל מהמאה השישית לפנה"ס, ועברו להשתמש בכיטון CHITON. המילה כיטון באה מעברית = כותונת. הכיתון היה עשוי מפשתה והורכב משתי יריעות בד מחוברות בכפתורים באזור הכתפיים.

כתבות ורשמים יוונית, רומאית

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים