ששת החוויות הגדולות באזור מפלי ויקטוריה. חלק מיומן מסע אישי

מפלי ויקטוריה

טיילה, כתבה וצילמה: ליאור קן-לי

מפלי ויקטוריה (Victoria Falls) יושבים על נהר הזמבזי (Zambezi), בגבול שבין זימבבואה (Zimbabwe) לזמביה (Zambia) והינם המפלים הגדולים ביותר בעולם. המפלים מתפרשים על פני 1.7 קילומטרים ונופלים מגובה של 108 מטרים. המקומיים מכנים אותם "Mosi-oa-Tunya" או בתרגום לעברית, "העשן הרועם".

המפלים הם מהיעדים הפופולאריים ביותר באזור, אך האמת היא שאני בכלל לא תכננתי להגיע אליהם. בכלל לא שמעתי עליהם לפני שהתחלתי לתכנן את הטיול שלי לדרום אפריקה (South Africa), שגובלת בזימבבואה. אבא הפנה את תשומת לבי. הוא אמר שאני לא יכולה לבקר באזור מבלי לעשות גיחה אל המפלים, שנמצאים במרחק כשעה וחצי טיסה מיוהנסבורג (Johannesburg), שבדרום אפריקה.

המפלים הם ללא ספק עשן רועם, והשבוע שהעברתי בסביבתם היה… מטורף.

את הביקור שלי במפלי ויקטוריה התחלתי בעיירה ויקטוריה פולס (Victoria Falls), שנמצאת בזימבבואה. זו עיירה קטנה מאד, שמכילה בתוכה כמה לודג'ים מפוארים, כמה הוסטלים, מספר מצומצם של חנויות ושווקים, מסעדות ושכונות מגורים. חיי הלילה מצומצמים מאד וקיימים אך ורק בהוסטל Shoestrings ובלודג' Adventure Lodge. ישנו מקום בילוי נוסף, שמוכר בעיקר למקומיים, אך אפילו המקומיים לא ממליצים עליו.

בזימבבואה משלמים בדולרים אמריקניים. הכלכלה של המדינה התרסקה. בתחילת המאה ה-21, זימבבואה החלה לחוות היפר-אינפלציה, שהובילה להחלטה לזנוח את המטבע המקומי לטובת הדולר האמריקני.

הפעילויות השונות בסביבת מפלי ויקטוריה מתחילות מ-50 דולרים ומגיעות לסכומים אסטרונומיים של 250 דולרים ויותר! בחלק מהפעילויות התיעוד המצולם עולה כמעט כמו הפעילות עצמה. כדי לראות את המפלים, לדוגמה, תצטרכו לשלם "רק" 30 דולרים. נראה שהעיירה ויקטוריה פולס והעיירה השכנה מהצד של זמביה, ליווינגסטון (Livingstone), מסתמכות על המפלים כמקור פרנסתן העיקרי.

בזמן ביקור באזור, תוכלו ליהנות ממגוון פעילויות: שייט על נהר הזמבזי, רכיבה על סוסים בשמורת הטבע הסובבת את המפלים, רפטינג, טיסה בהליקופטר או ברחפן ממונע מעל המפלים, צלילה עם תנינים, צעידה עם אריות, רכיבה על פילים ומגוון פעילויות אקסטרים. רוב האנשים שמבקרים במפלים מעבירים כאן יומיים-שלושה. אני העברתי לצדם שבוע. ממה הכי נהניתי?

לצפות במפלי ויקטוריה

להפתעתי הרבה גיליתי שאי אפשר לראות את המפלים ממרכז העיירה ויקטוריה פולס. כדי לראות אותם צריכים להיכנס אל הפארק הלאומי מפלי ויקטוריה (Victoria Falls National Park), ששוכן בסמוך לגבול עם זמביה. המשכתי לשם, שילמתי את דמי הכניסה וממש לפני שער הכניסה, הוצאתי את המצלמה מהתיק כדי להתחיל לצלם ו… הפלתי אותה על הרצפה. ממש לפני הכניסה לפארק של מפלי ויקטוריה המופלאים! במשך דקות ארוכות ניסיתי לתקן את המצלמה, שלא הסכימה לצלם יותר, ללא הצלחה. אף אחד לא ידע איך לעזור בעניין. ובדיוק בשביל רגעים כאלו קיימת המצלמה שבטלפון החכם. יצאו דווקא צילומים לא רעים בכלל.

את הטיול בפארק התחלתי בקצהו המערבי, ליד פסלו של דייוויד ליווינגסטון, ש"גילה" את מפלי ויקטוריה ב-1855. ליווינגסטון כתב על המפלים: "מלאכים וודאי צפו במראות המקסימים הללו בזמן מעופם."

מפלי ויקטוריה הם ללא ספק מראה מקסים, ואפילו מראה מופלא. כדי להגיע מקצה אחד לאחר נדרשה לי קרוב לשעה. הייתה זו שעת צהריים ויום שמשי במיוחד. קשתות צבעוניות קישטו את ערוץ הנהר. וכשעמדתי על קצה צוק הערוץ, הרגשתי את המים של המפלים, כמו גשם, על הגוף. מהמראות היפים שנתקלתי בהם בחיי.

בנסיעה במונית משדה התעופה לויקטוריה פולס, נהג המונית אמר שכדאי לי לראות את המפלים מכל הצדדים – מקדימה, מאחורה ומלמעלה. "רק כך אפשר להבין מהם באמת מפלי ויקטוריה," הוא אמר. והוא צודק, כמובן. ראיתי את המפלים מקדימה (זימבבואה), מאחורה (זמביה) ומלמעלה והתמונה שלי שלמה ועוצמתית.

מפלי ויקטוריה

מפלי ויקטוריה

רפטינג על נהר הזמבזי

כולם בבית אמרו לי לא לעשות רפטינג על נהר הזמבזי. זה מסוכן, והיו כמה אנשים שנהרגו תוך כדי החוויה. אבל כשהגעתי לויקטוריה פולס, נתקלתי בעוד ועוד אנשים שיצאו לרפטינג וחזרו בחיים, עם חיוך גדול על הפנים. ביום האחרון, כשכבר הייתי בליווינגסטון, החלטתי ללכת על זה. על החיים ועל המוות. הרי חיים רק פעם אחת.

יום שלם על הזמבזי נחשב על ידי רבים כיום הרפטינג הטוב ביותר בעולם. האשדים שלאורך הנהר נחשבים בין עשרת הטובים בעולם. המסלול היומי כולל 25 מקטעים, אבל אני בחרתי ברפטינג של חצי-יום, שכולל רק 10 מקטעים מתוכם. המקטעים של הבוקר (1 עד 10) כוללים מקטעים בדרגות 3 עד  5, שנחשבים לקשים במיוחד, ארוכים ואלימים. לא ידעתי את כל זה לפני שנכנסתי לסירת הרפטינג. עבודת מחקר גרועה מצדי.

את חצי-יום הרפטינג שלי עשיתי עם חברת Safpar, אחת מהחברות שמתמחות ברפטינג על נהר הזמבזי. התחלנו את היום בתדרוך קצר והמשכנו בנסיעה לשביל שמוביל אל נקודת ההתחלה, "הסיר הרותח" (The Boiling Pot). את הדרך מטה אל הנקודה עשינו עם הקסדות והמשוטים עלינו. זו דרך תלולה ולא קצרה. בסופה, נתגלה בפניי נהר הזמבזי התחתון בשיא תפארתו והוא נראה היה סוער במיוחד. טיפסנו על פני כמה סלעים, שחסמו את הדרך לנהר ולסירות הרפטינג, שכבר הוכנסו אל תוך המים.

בכל סירת רפטינג היו שישה חברי צוות ומדריך. המדריך שלנו היה אדם בשם בויד, שעובד כבר למעלה מעשור על הנהר. לאחר שהתמקמנו על הסירה, בויד הצביע על אחד מאנשי החברה, ששט לצדנו בקיאק. "זה האדם שיציל אתכם אם במקרה תיפלו למים," הוא אמר. אחרי שהסביר לנו מתי לחתור קדימה, מתי לחתור אחורה, איך להתכופף ולמה חשוב לנסות לשמור על יציבה נכונה, בויד דרש מאיתנו לקפוץ למים.

קפצתי, וחליפת ההצלה תפקדה כראוי. מאותו רגע הייתי כבר קצת יותר רגועה. אם אפול, רוב הסיכויים הם שלא אטבע. יכול להיות שאתרסק על איזה סלע, אשבור כמה צלעות, אבל לפחות החליפה תשמור עליי מעל לפני המים. במהלך הרפטינג, קפצנו עוד מספר פעמים אל הנהר ונתנו לזרם לסחוף אותנו.

בויד משך אותנו חזרה אל הסירה והורה לנו להתחיל לחתור. עברנו את המקטע הראשון ללא כל קושי והמשכנו למקטעים הבאים. כאמור, היו עשרה מקטעים בסך הכול. לפני כל מקטע, בויד התעכב כדי להסביר מה צפוי לנו. "המטרה שלי היא להביא אתכם לנקודת הסיום בחיים," הוא אמר שוב ושוב, "אם תעשו את מה שאני אומר לכם, אתם אמורים להיות בסדר."

המקטע הראשון שמוגדר מקטע בדרגה 5 נקרא "מדרגות לגן עדן" (Stairway to Heaven). "זו הדרך המהירה ביותר שלכם לגן עדן, אם לא תעשו את מה שאני אומר לכם לעשות," בויד הסביר את מה שעומד מאחורי השם. בהמשך הגענו גם ל"מלתעות המוות". אבל כנראה שנשמענו היטב להוראות של בויד, כי יצאנו מכל המקטעים בחיים. אפילו לא התהפכנו. המים השוצפים הכו בפרצופינו, הגלים היו אדירים, ממש כמו גלי צונאמי, אבל הצלחנו לצאת מכל אלה שלמים ובריאים.

הגענו לנקודת העצירה שבין מקטע מספר 10 למקטע מספר 11. כאן מתפצלים. האנשים שממשיכים ליום שלם אוכלים סנדוויצ'ים לפני המשך היום, והאנשים שמסיימים, עושים את דרכם במעלה הצוק אל נקודת האיסוף. הביקורות מפחידות ומזהירות מפני עלייה תלולה במיוחד, קשה ומפרכת, במעלה סולם עץ רעוע. אני הופתעתי לגלות שמדובר בסולם עץ די מאוזן, ולא אנכי כמו שדמיינתי. הדרך לא תלולה מדי ואם אתם נמצאים בכושר סביר, תוכלו לטפס מעלה בקלות יחסית. פה ושם הייתי צריכה לעצור כדי להסדיר את הנשימה, אבל תוך כחצי שעה כבר הייתי למעלה, ליד המשאית שלקחה אותנו חזרה אל הבסיס של החברה.

שעות לאחר הרפטינג, הגוף שלי עוד הרגיש את תנודות הסירה על הנהר השוצף. חוויה בלתי נשכחת, שאני ללא ספק ממליצה לעשות. ואם אתם מפחדים, זכרו שגם בחציית הכביש אפשר למות.

רפטינג על נהר הזמבזי - צילום של חברת Safpar

רפטינג על נהר הזמבזי – צילום של חברת Safpar

לשכב על קצה המפלים בבריכת השטן (Devil's Pool)

בריכת השטן שוכנת על קצה מפלי ויקטוריה, סמוך לאי ליווינגסטון (Livingstone Island) בצד של זמביה. היא התגלתה על ידי דייג (שאין לי מושג מה הוא עשה שם) והפכה במהרה לבריכת השחייה האהובה על המקומיים הצעירים. כשהמפלים הפכו ליעד תיירותי, המקומיים חשבו – למה שלא נשתף את הבריכה הזו עם אחרים? וכך הפכה בריכת השטן, בריכת השחייה המסוכנת ביותר בעולם, לאחת מהאטרקציות המובילות באזור מפלי ויקטוריה.

השחייה בבריכה מתאפשרת רק בתקופה שבה רמות המים נמוכות מספיק, לרוב החל מאמצע אוגוסט ועד אמצע ינואר. אני הגעתי למפלי ויקטוריה באמצע ינואר, וכשביררתי האם אפשרי לבקר בבריכת השטן, נעניתי שאפשרי לבקר רק באי ליווינגסטון השוכן ליד ובבריכת כורסת המלאך (Angel's Armchair), שקרובה יותר לאי מאשר בריכת השטן ומספקת את אותה חוויה כמעט. אמרתי – בסדר. הזמנתי מקום בסיור לאי ליווינגסטון.

הסיור יוצא מבית מלון מפואר במיוחד, ששמו, Royal Livingstone Hotel. שווה להזמין את הסיור רק כדי להיכנס אל תוך המלון המרשים, המלכותי הזה. ממש ארמון. כדי להתנייד בין המבנים השונים של הארמון צריכים לעלות על הסעה פנימית. בחצר הראשית הגדולה של המלון נמצאת בריכה יפהפייה ובר קטן, שיושב על מה שמכונה "מזח השקיעה" (Sunset Deck). הסיור יוצא מאזור המזח הזה. מאוחר יותר גיליתי שקיימת גם אפשרות להגיע לאי ליווינגסטון ברגל, באמצעות מסלול הליכה (אפשרות זולה יותר), אך אני הזמנתי את הסיור הממונע, בסירת מנוע. שלוש דקות והיינו על האי.

היינו חמישה אנשים. המדריך קיבל את פנינו על האי והודיע שהיום הוא יום המזל שלנו, כי בריכת השטן פתוחה אחרי הכול. אחרי זה הוביל אותנו דרך האי, אל נקודה ממנה אפשר לראות את המפלים. קשת מרהיבה עברה מעל המפלים. "זו הנקודה שבה עמד דייוויד ליווינגסטון כשראה את המפלים לראשונה," אמר לנו המדריך, "אבל זה עוד כלום."

ומשם הוא לקח אותנו לנהר. השארנו את החפצים היקרים ואת הבגדים שלנו על שולחן לצד הנהר ועקבנו אחרי המדריך אל תוך המים. "רואים שם?" הוא הצביע אל נקודה מרוחקת, על קצה המפלים, "לשם אנחנו הולכים."

הדרך אל הבריכה קשה ומפחידה, אולי משום שבינואר הזרם חזק במיוחד. אבל אולי אני טועה והזרם חזק כל השנה, כיוון שאחרי הכול, הדרך עוברת כמה מטרים מקצה המפלים. בהתחלה הלכנו בשרשרת אנושית, אוחזים ידיים, למקרה שמישהו ייפול. אבל אז הגענו לשלב שבו המים היו גבוהים מספיק כדי לשחות בהם. שחינו אחד אחרי השני, עם הזרם, לכיוון בריכת השטן. אני משערת שכל ההגעה ארכה לא יותר מ-15 דקות, אבל לי זה הרגיש כמו נצח. כשסוף-סוף הגענו לבריכה, המדריך קפץ לתוכה והחל להתהלך על קצה המפלים. "יש כאן חומה טבעית," הוא הסביר, "כל עוד לא תקפצו מהקצה, אתם תהיו בסדר."

"הו, ועוד דבר חשוב," הוא אמר לפני שאפשר לנו להיכנס פנימה, "יש כאן דגים שאוהבים לאכול עור מת, אז אתם תקבלו כאן פדיקור בחינם. אני אומר לכם את זה כדי שלא תיבהלו מהדגים ותקפצו מעבר לקצה מרוב פאניקה."

אחד אחרי השני נכנסנו לבריכה והתקרבנו אל הקצה. ממש ישבנו על הקצה. לקח כמה רגעים להירגע ולהרגיש שם בנוח, על הקצה. קשה לתאר את ההרגשה, של להיות במרחק פסיעה מקצה המפלים. טירוף. מוזר. לא הצלחתי להאמין. ואז המדריך עבר לשלב הבא ואמר שהגיע הזמן לשכב על הקצה.

הוא אמר לי להישכב על החומה הטבעית, החזיק את הרגליים שלי והורה לי להתקדם לאט-לאט אל הקצה. ממש אל הקצה. אל הנקודה שבה המים צונחים מטה. הראש שלי היה שם. יכולתי לראות את ערוץ הנהר התחתון. וככה הוא החזיק אותי על קצה המפלים במשך מספר דקות. מהרגליים. חוויה מטורפת!

כשכולם סיימו לשכב ולהצטלם על הקצה, התחלנו לעשות את דרכינו חזרה אל האי ליווינגסטון. הפעם היינו צריכים לשחות כנגד הזרם. הדרך חזרה הייתה קשה הרבה יותר. אם אתם אינכם שחיינים טובים, שקלו היטב אם אתם רוצים לצאת למסע הזה אל בריכת השטן וחזרה.

כשהגענו אל האי, קיבלנו מגבות ועשינו את דרכינו אל שולחן אוכל גדול שעמד במרכז האי. שם, הגישו לנו משקאות וקינוחים שונים. אני לקחתי חלק בסיור של ה-High Tea. בסיורים אחרים מוגשות ארוחות בוקר וצהריים.

כשכל הקבוצות חזרו מהבריכה וסיימו לאכול, עשינו את דרכינו בסירה הממונעת חזרה למלון המלכותי. במקום לחזור מיד למקום הלינה שלי, החלטתי להישמע לעצת המקומיים ולשבת על "מזח השקיעה". נהר הזמבזי נפרש מולי בשיא יופיו, מרחוק יכולתי לראות את "העשן הלבן" של המפלים והשמש החלה לרדת מטה. התפריט של הבר כלל כמה אופציות מעניינות. הזמנתי קוקטייל אבטיח וצפיתי בשקיעה היפה. סיום שלוו ליום מלא אדרנלין.

המדריך מתהלך על קצה המפלים

המדריך מתהלך על קצה המפלים

הנוף ממזח השקיעה

הנוף ממזח השקיעה

לטוס מעל המפלים ברחפן ממונע (Microlight Flight)

זוכרים שאמרתי לכם שחוויית הצפייה במפלים אינה שלמה ללא מבט ממעל? החלטתי לראות את המפלים מלמעלה, כשאני רכובה ברחפן ממונע. קיימת גם אפשרות לטוס מעליהם במסוק. "אנחנו טסים ברחפן ממונע כדי להרגיש את האוויר על הפרצוף," אמר לי טייס הרחפן, "אנחנו ממש כמו ציפורים בשמיים."

אז כמו שאולי כבר הבנתם, לא טסתי לבד ברחפן. הטייס ישב מקדימה ואני מיד מאחוריו. מכירים את מוט הברזל ששמים לפניכם ברכבת הרים? אז לא היה דבר כזה ברחפן. אני משערת שחגרו אותי, אבל אני לא ממש זוכרת. אני רק זוכרת שלא ממש הרגשתי חגורה. הדבר היחיד שיכולתי לאחוז בו בזמן הטיסה היו שתי ידיות בצדי הכיסא.

הזהירו אותי שההמראה והנחיתה עלולות להיות מפחידות, אבל ההמראה עברה בצורה חלקה וכך גם הנחיתה. הטייס החליף כמה מילים עם מגדל הפיקוח ואז החל לדבר איתי דרך האוזנייה. "זו הטיסה הראשונה של הבוקר," הוא אמר, "אז אני לא יודע מה מצפה לנו. זו תהיה הפתעה עבור שנינו."

טסנו מעל שמורת הטבע שמקיפה את המפלים והתקרבנו אל ערוץ נהר הזמבזי התחתון. הטייס הצביע על נקודות ציון שונות בשטח. ואז הוא שאל אם ארצה להתקרב קצת יותר אל המפלים. טסנו מטה, קרוב אל "העשן הלבן" והטייס ביצע סיבוב של 360 מעלות מעל המפלים. מראה משגע וטיפה מסחרר.

משם המשכנו חזרה אל השמורה, לכיוון אתר הנחיתה. בדרך ראינו כמה היפופוטמים, זברות ואימפלות, שנראו כמו נמלים על האדמה המרוחקת. בשלב מסוים, כמה דקות לפני הנחיתה, הטייס אמר שאני יכולה לפרוש את זרועותיי לצדדים. "להרגיש כמו ציפור." פרשתי אותן לצדדים והרוח הכתה בהן, כמו שהיא מכה בכנפיים של הציפורים. חשבתי על זה שציפורים הן חיות חזקות. כה קטנות, אך מצליחות להתעופף לעיתים גם כנגד רוחות.

הנחיתה, כאמור, הייתה חלקה יחסית. כשהזמנתי את הטיסה, שמשכה 15 דקות, הייתי בטוחה ש-15 דקות לא יספיקו. טעיתי. לא ייאמן כיצד 15 דקות באוויר יכולות להרגיש כמו הרבה יותר.

טיסה ברחפן ממונע - צילום של חברת Batoka Sky

טיסה ברחפן ממונע – צילום של חברת Batoka Sky

לאכול ארוחת ערב על נהר הזמבזי

כמעט כל תייר שמגיע אל מפלי ויקטוריה בוחר לצאת לקרוז על נהר הזמבזי. האופציה הפופולארית ביותר היא "קרוז השקיעה" (Sunset Cruise), אבל אני החלטתי לתפוס שתי ציפורים במכה – גם את השקיעה וגם את ארוחת הערב – ולצאת ל"קרוז ארוחת ערב" (Dinner Cruise). קיימות חברות רבות שמקיימות קרוזים על הנהר. אני עליתי על הקרוז של חברת Zambezi Explorer.

השייט החל בסביבות השעה 17:00. בסירה היו ערוכים בצורה יפהפייה שני שולחנות ובקדמת הסירה ניצב בר משקאות, שהציג לראווה את כל בקבוקי השתייה האפשריים. מלבדי, היה עוד זוג אחד, שחגג ירח דבש, על הסיפון. קפטן הסירה הציג את עצמו ואת שני חברי הצוות הנוספים – המלצרית והטבח. ואז הפלגנו.

זה היה הערב הראשון שלי בוויקטוריה פולס והפעם הראשונה שבה ראיתי את נהר הזמבזי האדיר. הקפטן סיפר רבות על הנהר, התקרב לקבוצת היפופוטמים שנקרתה בדרכינו וידע להסביר על הציפורים השונות שעמדו מצדי הנהר. נהנינו גם מהשקיעה הנפלאה ואז, בסביבות השעה 18:30, התחילו להגיש לנו את ארוחת הערב. המשקאות, אגב, ניתנים ללא הגבלה ובחינם.

ארוחת הערב נמשכה כשעה וחצי, במהלכה הוגשו לנו מנת פתיחה, מרק, מנה עיקרית, קינוח ומשקה חם. המלצרית הציגה מספר אופציות. אני הזמנתי קרפצ'יו בת יענה, מרק דלורית, פילה בקר, בראוניז שוקולד ותה. האוכל היה טעים מאד ומשביע.

לא יכולתי לבקש התחלה טובה יותר לביקור שלי במפלי ויקטוריה. אני ממליצה לנסות לשלב את השייט על הנהר ביום הראשון שלכם בסביבה.

קרוז על נהר הזמבזי

קרוז על נהר הזמבזי

היפופוטמים בנהר הזמבזי

היפופוטמים בנהר הזמבזי

ליפול אל תוך ערוץ הנהר (Gorge Swing)

בזמן שהותי באזור מפלי ויקטוריה, גיליתי שהאזור הוא מקום מושלם לאוהבי האקסטרים. הבנג'י מהגשר המקשר בין זימבבואה לזמביה הוא אחד מהפעילויות הפופולאריות באזור. 111 מטרים של אדרנלין. אבל אני החלטתי שאני לא רוצה את הראש שלי ברצפה ושאני מעדיפה לראות את מה שאני נופלת לתוכו, לכן בחרתי בקפיצה קצת אחרת – Gorge Swing. שילבתי את הקפיצה הזו עם פעילויות מתח גבוה נוספות – מספר מתקני אומגה וקפיצת "שועל עף" (Flying Fox), שבו "מתעופפים" מעל ערוץ נהר הזמבזי.

החברה שמפעילה את הפעילויות הללו בצד של זימבבואה היא Wild Horizons. הפעילויות יוצאות לדרך מהצוק של ערוץ בטוקה (Batoka Gorge), דרכו זורם נהר הזמבזי היפהפה. על קצה הצוק יושבת גם מסעדה, ששמה The Lookout Cafe. הנוף המרהיב של הערוץ נשקף ממרפסת התצפית שלה, ומשם אפשר גם להסתכל על האנשים שמבצעים את פעילויות האקסטרים השונות.

אחרי פעילויות המתח הגבוה "הקלילות", המדריכים הובילו אותי אל המתקן האחרון, ה-Gorge Swing. ציידו אותי מבעוד מועד בחגורת בטיחות, שאל צדה הקדמי חיבר המדריך חבל בטיחות. ב-Gorge Swing, נופלים נפילה חופשית של 70 מטרים אל תוך ערוץ הנהר ולאחר מכן "מתנדנדים" קדימה על פני כ-95 מטרים, הלוך ושוב עד שנעצרים. "את יכולה ליפול בכמה דרכים," המדריך הסביר לי, "את יכולה ליפול קדימה, כשהידיים שלך פרושות לצדדים, את יכולה ליפול קדימה, כשאת אוחזת בחבל, או שאת יכולה ליפול עם הגב אל הערוץ."

בחרתי ליפול קדימה עם הידיים פרושות לצדדים. המדריך התקרב יחד איתי אל קצה הצוק. חבל הבטיחות שהיה מחובר אליי החל למשוך אותי קדימה. נהר הזמבזי היה פרוש מתחתיי. פרשתי את הידיים לצדדים בהיסוס. "רגע, אולי…" התחלתי למלמל, אבל המדריך אמר "3, 2, 1!" ודחף אותי קלות אל מעבר לקצה. צנחתי מטה במהירות מסחררת ומרוב פחד תפסתי בחבל שנמצא מקדימה. תוך שניות כבר התנדנדתי מעל לנהר הזמבזי. הפחד נעלם וכל מה שנותר לנגד עיני היה הנוף המרהיב הזה, אחד מהיפים בעולם!

Gorge Swing - נפילה חופשית - צילום של חברת Wild Horizons

Gorge Swing – נפילה חופשית – צילום של חברת Wild Horizons

את שלושת הלילות האחרונים שלי באזור מפלי ויקטוריה העברתי במוטל Zigzag Town Lodge בליווינגסטון. בעלת המקום, אישה חביבה בשם לין, אמרה לי ששלושת הפעילויות הטובות ביותר שאפשר לעשות בזמן ביקור במפלי ויקטוריה הן ביקור באי ליווינגסטון, טיסה ברחפן ממונע מעל המפלים ושייט בקיאק בנהר הזמבזי. "למה לא רפטינג?" שאלתי אותה, והיא השיבה שזה פשוט לא בשבילה. "אני אוהבת להיות בשליטה," היא אמרה, "וברפטינג אין שליטה. אבל כן, אם את רוצה לעשות רפטינג, זו אחת מהפעילויות המומלצות כאן."

לא יצא לי לשוט בקיאק בנהר הזמבזי העליון, אבל אני יכולה לומר בוודאות שלין צדקה – ביקור באי ליווינגסטון וטיסה ברחפן ממונע מעל המפלים הם ללא ספק מהדברים שכדאי לעשות בזמן הביקור במפלי ויקטוריה. כך גם דברים רבים נוספים.


Save on your hotel - www.hotelscombined.com

אטרקציות בתשלום בעולם אטרקציות מומלצות אטרקציות מומלצות בעולם אטרקציות מומלצות לצעירים זימבבואה זמביה בריכת השטן, ויקטוריה פולס, זימבבואה, זמביה, מפלי ויקטוריה, רפטינג על הזמבזי

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים