54 סיבות לנסוע אלבניה בהקדם האפשרי


Save on your hotel - hotelscombined.co.il

כתב: דוד בר זאב : 23 בינואר 2017

במשך זמן רב מדי, אלבניה לא זכתה לתשומת לב ראויה כיעד תיירותי. זה מובן. המדינה נאלצה להתאושש מהרבה. במשך שנים, אלבניה הייתה תחת אחד המשטרים הטוטליטריים והקומוניסטיים  המדכאים ביותר בהיסטוריה – אפילו לצפון קוריאה יש יותר שותפי מסחר ממה שהיה לאלבניה לפני שלושים שנה. היא השתחררה מכבלי הטוטליטריות בשנת 1991 בעצם, ללא תמ”ג וכמעט ללא כלכלה. האלבנים הפסידו סך של 1.2 מיליארד דולר (הון, בהתחשב בעובדה שלאלבנים היו רק שש שנות שוק חופשי כדי להשיג כסף להשקיע) בשנת 1997 נפלה המדינה לתוהו ובוהו.

אבל הדברים מאוד שונים עכשיו, ובעוד למדינה עדיין יש הרבה במה להתעדכן עם שכנותיה באירופה, היא עושה צעדים גדולים לקראת קידמה מתמשכת. אלבניה היא מדינה עם היסטוריה ארוכה ובלתי נתפס, כמעט 5,000 שנה, של השפעה מרעיונות יווניים, האילירים, רומאיים, ונציאנים, ביזנטיים והעות’מאניים.

  1. זה לא אזור הומה אדם. אתם יכולים לדמיין את עצמכם הולכים בחורבות רומיות עתיקות בנות אלפיים ללא צורך להמתין שאנשים יצאו לכם מהפריים כל זמן? ובכן, באלבניה, לא רק שזה אפשרי – זה יקרה  כל הזמן.
  2. המחירים הם יותר מסבירים. התקציב לתרמילאי בכל מקום בבלקן, למעט קרואטיה, הוא זול לעומת מערב אירופה. אבל אלבניה זולה יותר משכנותיה, במיוחד כשמדובר בעלויות מעבר ואוכל. נסיעה של שש שעות באוטובוס תעלה לכם רק 7$ דולר; ארוחה בת 3 מנות עם אספרסו, 8$.
  3. החופים היפים ביותר באירופה. קרואטיה, איטליה, יוון, ומונטנגרו, אולי לא יסכימו, אבל אלבניה קיבלה את החופים הטובים ביותר בכל אירופה. החופים המסולעים הופכים את המים לטורקיז מדהים, צלולים לחלוטין שזה מרגיש כאילו ערכו את המציאות בפוטושופ והם לא צפופים. בניגוד לשכנים המפורסמים יותר שלהם בצפון ובדרום, יהיה לכם מספיק מרווח כשתלכו לחוף באלבניה. יש גם המון חופים נסתרים שאתם יכולים להיות בהם לבד, עם קצת יצירתיות (או קצת אומץ!).

 

  1. האלבנים נדיבים בטירוף. מעולם בחיים שלי לא הוצע לי יותר – אם זה עוגה ממישהו שביקשתי ממנו הכוונה בשולי הכביש , מחצית מארוחת הצהריים של מישהו שתפסנו אתו טרמפים, אספרסו בבית קפה, או רקייה (כל כך הרבה רקייה). תצטרכו ללמוד את הקשר-שנאה אהבה עם רקייה. רקייה הוא בעצם משקה חריף מזוקק, בדרך כלל מענבים או שזיפים, פופולרי ברחבי כל בלקן, אבל הכי אהוב באלבניה. הלילות הטובים ביותר (וגם הבקרים הגרועים ביותר) הם בדרך כלל באדיבות הרקייה.
  1. השקיעות לאורך החוף מדהימות. מהרבה נקודות לאורך הריוויירה, תוכלו להיות עדים לשקיעות מרהיבות.
  1. בסה, בתרגום חופשי “אמונה” או “אמון”, היא חשובה ביותר עבור האלבנים. במשך מאות שנים, אלבנים מצייתים לקוד ה”בסה” אשר בעצם אומר שזוהי חובתם לדאוג לאנשים זקוקים לכך. כלומר, גם אם אתם יוצאים לטיול לבדכם דרך אלבניה, לעולם לא תהיו באמת לבד. זה אומר שבן דודו של חבר שלי – שמעולם לא פגשתי לפני כן – השקיע יומיים כדי להראות לי את עיר הולדתו היפה קורכה.
  1. האלבנים להוטים לשנות את התדמית שלהם, הם מודעים לכך שמקשרים אותם למאפיונרים וגנגסטרים, ולא מעט אלבנים העירו לי במרירות “אנחנו לא כל כמו בסרט “חטופה”.” וזה נכון – אני לא הרגשתי, אף לא לרגע, שאני לא בטוח או לא רצוי בשלושת השבועות שביליתי באלבניה. חוץ מזה, כמו שאמר לי בערמומיות אחד המקומיים, “כל המאפיה האלבנית עזבה. ממי הם יכולים לעשות כסף כאן?”
  1. האלבנים הם אנשים כנים. אני תמיד נזהר מהונאות, נתקלתי במצבים בעבר וכמעט כייסו אותי במהלך 12 שעות שביליתי בהאנוי. מתברר שכאן אין צורך לדאוג בכלל. בינתיים, באלבניה, אדם שפרט אצלנו כסף עבור חבר, רץ במורד הרחוב אל תחנת האוטובוס לחפש אותנו, הוא נבהל שלא החזיר לנו את הסכום הנכון (הוא כן).
  1. המדינה בטוחה. אלבניה בטוחה פחות או יותר כמו כל מקום אחר באירופה. אתם פחות נתונים בסיכון להפוך לקורבן לפשעים קטנים באלבניה מאשר מדריד, ברצלונה, רומא, או בפריז למשל, פשעים אלימים הם נדירים ביותר. הטרדות ברחוב הן נדירות מאוד. נשים שמטיילות לבד, לעתים קרובות סובלות מהטרדות ברחוב, אשר גורמות להן להרגיש לא בנוח, לא בטוחות, ומעוצבנות. באלבניה זה לא קורה, אף לא אדם אחד יטריד אתכם ברחובות, גם אם תלכו הביתה לבד מאוחר בלילה. זה משב רוח רעננה להיות בחברת אנשים מנומסים ומכבדים.
  1. האלבנים ממש טובים בהכוונות. או שהם פרטניים מאוד אם הם מדברים אנגלית, או לעתים קרובות הם פשוט ילוו אתכם אל יעדכם, כי הם חוששים שתלכו לאיבוד. למשל פעם אחת, לאחר שתנועות ידיים מרובות לא הובילו לשום דבר, אישה מבוגרת בחלוק ונעלי בית משכה אותי מהסוודר שהיה קשור סביב מותניי והובילו אותי במדרגות, על מנת להראות לי איך להגיע לטירת בראט בדרך אחורית. אי אפשר לומר שהאנשים האלה לא מנסים כמיטב יכולתם.
  1. יש אינספור מצודות וטירות שניתן לחקור. לרובם יש מעט תשתיות כגון לוחות מידע או שלטי אזהרה, כך שאתם מרגישים קצת כמו אינדיאנה ג’ונס בזמן שאתם חוקרים טירות לגמרי עצמאית.
  1. האלבנים אוהבים מבקרים ממדינות זרות. אתם לעולם לא תרגישו יותר מיוחדים כתיירים מאשר בביקורכם באלבניה. הייתי שם עם הרבה אוסטרלים והייתם צריכים לראות את המבט על פניהם של המקומיים כשאלה גילו שאנשים מאוסטרליה מבקרים בארצם. זה היה שילוב המענג ביותר של בלבול, התרגשות וגאווה.
  1. תשכחו מאוטובוסים ומטוסים – באלבניה זה פורגון. פורגונים הם בעצם מיניבוסים, אשר לעתים הומרו מטנדרים של מרצדס כדי שיתאימו להכיל את הכמות הגדולה ביותר האפשרית בתוכם. הם פועלים בשיטת מוסדות דמוקרטיים – מי שמגיע ראשון מקבל שירות ראשון, הם יאספו ויוריד אתכם בכל נקודה במסלול שלהם (בדומה למוניות שירות) ויגבו ממכם תשלום לפי מרחק הנסיעה. לא כל המושבים נוחים במיוחד לא אלה שמעל הגלגלים, אבל אני אישית אוהב את הפורגונים הצנועים האלה. התחבורה הציבורית היא די אמינה – הפורגונים יביאו אתכם לכל מקום שתרצו, אם כי לפעמים צריך לעשות החלפה כי לא תמיד יש קו ישיר. לפעמים, בקווים פחות פופולריים, מיניבוס לא עובד כל יום, ולקראת סוף העונה, פחות מיניבוסים עובדים. ובכל זאת, ביקרתי באמצע אוקטובר כאשר עונת הקיץ הסתיימה ממזמן, ואפילו כמה קווים פופולריים פחות עדיין עבדו. נסעתי מקורכה לבראט ומבראט לוולורה ללא בעיות, עם עמידה מושלמת בזמנים – למעשה, אפילו הקדמתי במקרים מסוימים!
  1. התשתיות משתפרות. שמעתי שהכבישים באלבניה היו נוראיים – שמחתי לגלות שזה לא המקרה. מכל המסלולים בהם נסעתי, נתקלתי רק בכביש אחד שהיה משובש, וזה היה רק בגלל שעבדו על הכביש הראשי ונאלצנו לנסוע בדרך חלופית. אם אתם נוסעים בדרכים יותר כפריות באלבניה, אתם תיתקלו בכמה כבישים משובשים אני בטוח, אבל הכבישים הראשיים המחברים את ערי החוף, טירנה, שקודר, וחלק מערי הדרום כמו בראט, ג’ירוקסטרה, וקורכה היו בסדר גמור. עם זאת, ישנם עדיין כמה פגמים בולטים. אין תכנית מחזור לאומית והמלטות ממשיכות להיות בעיה מרכזית. בטירנה וערים אחרות באלבניה יש תכנית המעודדת סירוס וחיסון של הכלבים המשוטטים בערים, אבל זה תהליך איטי. ובכל זאת, בהתחשב בכלכלת המדינה שצמחה בעצם מכלום בשנת 1991, אני חושב שהם התקדמו בצעדים ענקיים.
  1. עכשיו אפשר אפילו לשתות את מי הברז באזורים רבים במדינה. שמעתי שמי הברז של אלבניה היו לחלוטין לא ראויים לשתייה. זה רחוק מן האמת! שתיתי את המי ברז ללא בעיות בסרנדה, טירנה, שקודר, בראט, וקורכה – תמיד לאחר ששאלתי קודם מישהו מקומי רק כדי לוודא. כיוון שלמדינה אין תכנית מחזור, נסו לצמצם את צריכת הפלסטיק ככל האפשר.
  1. הם מכינים אוכל איטלקי מעולה. אלבניה היא כל כך קרובה לאיטליה, והם ספגו הרבה מתרבותה. הפיצה באלבניה מעולה, כנראה הדבר הטוב הבא אחרי הפיצה האיטלקית.

  1. פירות ים מדהימים. אתם יכולים לאכול סרטנים טריים וטעימים, מולים, דגים, קלמרי… הכול במחירי מציאה והכי טרי שיכול להיות. בצפון ליד אגם שקודר, הפורל מהאגם גם טעים להפליא – כדאי לכם לנסות אם אתם מבקרים בשקודר או בערים אחרות בצפון.
  1. מנות מקומיות מענגות. מאכלים אלבניים מסורתיים כמו טאבה קוסי ( טלה אפוי עם יוגורט) ופאטלחאנט מבושור (חצילים ממולאים) הם ייחודיים וטעימים, תמיד עשויים ממרכיבים מקומיים טריים.

  1. הרבה מאכלים צמחוניים. הרבה מהמנות שלהם משלבות ירקות בצורה בה מדינות אחרות בבלקן לא נוהגים. הפלפלים הממולאים שלהם ועליי גפן הם כמעט תמיד עם מילוי צמחוני, הם מציעים מגוון רחב של סלטים, ירקות בגריל זמינים בכל מקום. אבל הם גם מכינים צלחת בשר בגריל מעולה.
  1. הם מכינים קפה משובח. האלבנים אוהבים את הקפה שלהם, במיוחד אספרסו, ואתם יכולים ליהנות מאספרסו קטן במחיר מזערי של 50 לק- כ-40 סנט של יורו. אני חייב לומר שלפעמים ההגדרה שלהם לקפוצ’ינו הייתה גורמת לאיטלקים להזדעזע, כיוון שהם מגישים אותו לפעמים עם קצפת מלמעלה, אבל יש דברים גרועים יותר מאשר קצפת בחינם, נכון?
  1. המוצרים טריים, טעימים, לעתים קרובות אורגניים. כמובן, הם לא להיות מתויג ככאלה, אבל רוב הגידול באלבניה מגיע מחוות קטנות, מחקלאים מקומיים שכנראה אין ברשותם מספיק כסף כדי להוציא אותו על חומרי הדברה. מסיבה זו, העגבניות והמלפפונים הם מן הטובים ביותר שאכלתי. מושלם עבור סלט יווני מדהים וגירוס בזכות אוכלוסיית המיעוט היוונית של המדינה. וזה בנוסף לאוכל איטלקי ואוכל אלבני מסורתי, אתם יכולים ליהנות מאוכל יווני טעים כמו עלי גפן, צזיקי, גירוס, וסלט יווני. שני סוגי המטבחים חולקים הרבה במשותף, ומה נחשב ליווני ומה לאלבני תלוי איפה אתם ואת מי אתם שואלים.
  1. ההרים בהחלט יפים. החרטה הגדולה ביותר שלי מאלבניה היא שלא יצא לי לעשות את הטיול מוולבונה ט’אטי שתכננתי. סופות משוגעות השתוללו כשהייתי בשקודר, מה שהפך את הטיול שתכננתי לעשות לבלתי אפשרי, אז במקום נסעתי לקוסובו ודרך שאר הבלקן. עד שחזרתי לאלבניה, היה אמצע אוקטובר והטמפרטורות מתחת לאפס בלילה, כך שזה לא היה רעיון הכי טוב. אבל אותו רכס הרים במונטנגרו וקוסובו, אני יכול רק לדמיין לעצמי כמה יפה בחלק הזה של אלבניה. אתם לא צריכים לנסוע לוולבונה כדי לראות הרים – הם נמצאים בכל מקום, בחלק מהמקומות הם מתפרסים עד החופים עצמם.

  1. השפה האלבנית היא שונה מכל האחרות. אלבנית (המכונה Shqip, אשר מבוטאת “סצ’יפ”, נותנת לכם הקדמה קטנה לכאוס היפה של השפה האלבנית) היא אחת השפות החיות העתיקות ביותר שעדיין קיימות. חלק רואים בה שפה ייחודית, וחלק חושבים שהיא קשורה שפה אילירית או ארמנית … בואו נשאיר את הדילמה הזאת לחוקרים ופשוט נאמר שהיא מאוד קשה – אם כי נשמעת יפה- ובעיני ואוזניי הלא מיומנות, נשמע לי דומה מאוד לשפה הדותראקית מ”משחקי הכס”. עם זאת, המקומיים יעריכו אתכם אם תנסו לדבר אלבנית. אלבנים יודעים כמה קשה השפה, והם באמת מעריכים את זה כאשר אתם משקיעים את הזמן ללמוד כמה מילים באלבנית. מייר דיטה- יום טוב, פאלמינדרית- תודה, דיטן אי מייר- שיהיה לך יום טוב, וכמובן, גוח זו אר- גן החיות. תלמדו את ארבעת אלה ותשמחו את המקומיים.
  1. האזורים הכפריים של המדינה מדהימים. לא ראיתי הרבה כפרים אלבניים, אבל נאמר לי שזה הלב האמתי של המדינה. השיטה שלי היא תמיד להשאיר משהו לצפות לו, אז אני יודע שאני אחזור. הכפרים שראיתי באלבניה בעת נסיעה בפורגון נראים מדהים, ואני אשמח לחקור את הדברים יותר לעומק.
  1. הדגל האלבני הוא כל כך הזוי. עיט דו-ראשי … מה יותר מגניב מזה? האלבנים אובססיביים לדגלם, ובכנות, גם אני. האלבנים הם באמת פטריוטים. אמנם פטריוטיזם יכול לפעמים לגבול עם לאומיות (אשר אינה ייחודית לאלבנים), מה זה אומר מבחינה מעשית עבור המטיילים הוא האלבנים יעשו הכול כדי לוודא שאתה אוהב את המדינה שלהם בדיוק כמו שהם אוהבים. אם אתם אומרים להם שאתם אוהבים את המדינה שלהם, רובם יקרנו עם גאווה.

albania-1005017_1280

  1. הנסיעה בטרמפים היא מאוד קלה ובטוחה לאורך כל אלבניה. השילוב בין היעדר מערכת תחבורה ציבורית מרכזית, לבין האירוח האלבני והאמונה בבסה והאהבה שיש פה למכוניות, כל אלה מתמזגים והופכים אותה לאחת המקומות הכי קלים לתפוס בהם טרמפים בעולם ובהחלט באירופה. זה גם די בטוח, מה שלא הייתם מצפים לו אם אתם מקבלים עצות נסיעה מליאם ניסן, אבל זה נכון! למעשה, טרמפים הם חוויה מדהימה ואני ממליץ על זה לכל הנוסעים. מהניסיון שלי, נאספתי על ידי נהג משאית שלא ידע לדבר מילה באנגלית אבל היה כולו חיוכים, וגם על ידי שני סטודנטים צעירים שהביאו אותנו כל הדרך לקוסובו למרות שהם לא תכננו חציית גבול.
  1. מרצדס בנז זו המכונית הלאומית. בסדר, לא ממש, אבל זה סוג של אירוניה שלאחת המדינות העניות באירופה יש יותר מרצדס בנז מאשר בכל מקום אחר שביקרתי- כולל ניו יורק וקליפורניה. להסבר מפורט יותר, תוכלו לקרוא כאן.
  1. קל לעבור למדינות אחרות וממדינות אחרות באזור. ישנם אוטובוסים ציבוריים תכופים ממונטנגרו דרך אולציני ושקודר כמו כן, גם אוטובוסים ישירים מטעם חברות של אכסניות מנקודות חמות כמו מקוטור לטירנה. להגיע מטירנה לפריזרן או לפרישטינה בקוסובו זה גם די קל. אם אתם חושבים להגיע למקדוניה, יש אוטובוסים מטירנה לסקופיה וקווים ישירים בשיא העונה לאוחריד, יעד אליו אפשר להגיע גם דרך בראט, אלבסן, או קורכה. יוון קרובה לסרנדה ולקורכה, ואתם יכולים לקחת מעבורת של כשלושים דקות לקורפו. גם איטליה היא במרחק שייט קצר משם, אם אתם נמצאים באיטליה ורוצים להגיע לאלבניה, הדרך היא מאוד קצרה ואתם יכולים לתפוס מעבורת לאלבניה במחיר סביר דרך נופים יפים.
  1. טירנה אינה דומה לשום עיר בירה אחרת שראיתי. היא כאוטית ומלהיבה, ייחודית ומסקרנת, מאולתרת ומשתפרת. התחושה היא שעיר תקועה בעבר ובאותו הזמן מאיצה לעבר העתיד, וזה מרתק להיות שם. טירנה הושפעה יותר מקומוניזם מאשר ערים אחרות באלבניה, מה שהופך אותה לאידיאלי עבור מעריצי האדריכלות של ההיסטוריה הקומוניסטית. ישנם כמה עבודות אדריכלות מוזרות לחלוטין בטירנה, בפרט, הפירמידה, האנדרטה הנטושה של הרודן המנוח אנוור הודג’ה וכעת תחנת טלוויזיה ואטרקציה מוזרה לתיירים. חיי הלילה בטירנה מרתקים. אהבתי לצאת לשכונת בלוקו, בעבר הלב של נאמני המפלגה הקומוניסטית. היא הפכה לשכונה היפסטרית יוקרתית מגוונת, שם בירה מהחבית נמכרת ב-2 יורו.

  1. הבונקרים מציעים נקודת מבט מרתקת, אם כי לא נעימה, על העבר. נהניתי לבקר בבונקארט בטירנה, שהיה הבונקר של הדיקטטור לשעבר אנוור הודג’ה למקרה של התקפה. זוהי הצצה מרתקת לתוך נפשו של אדם חולה, פרנואיד. על פי הערכות 700,000 בונקרים קטנים מפוזרים באזור הכפרי, במקומות שלא הייתם מאמינים שיהיו בסיכון להתקפה.
  1. למעשה, אין מדינה שמשתווה לאלבניה במאה ה-20. תחת שלטונו של אנוור הודג’ה, אפילו יוגוסלביה של טיטו, סין של מאו, וברה”מ של קרושצ’ב היו כולן ליברלית מדי ולא קומוניסטיות טהורות מספיק. כתוצאה מכך, לא היו לאלבניה קשרי חוץ עם מדינות אחרות מ-1978 עד-1991. כאשר הדיקטטורה נפלה לבסוף, דברים כמו בננות וג’ינס היו תופעות חדשות לחלוטין. אפילו בצפון קוריאה של היום יש כלכלה פתוחה יותר ממה שהיה לאלבניה לפני 1990. אבל יש כל כך הרבה יותר מאשר רק העבר הקומוניסטי באלבניה. אני מבין ומשתף אתכם, את הקסם של העבר הקומוניסטי המטורף של אלבניה. אבל לפני זה, לאלבניה יש כמעט 5,000 שנות היסטוריה, שהושפעה מרעיונות היוונים, האילירים, הרומאים, הוונציאנים, הביזנטיים והעות’מאניים. כל זה עיצב את המדינה הרבה יותר מאשר העידן הקומוניסטי שלה, למרות שיש לתקופה זו השפעה חזותית בולטת ביותר.
  1. 400 השנים תחת שלטונה של האימפריה העותומנית לנצח שינו את אלבניה בדרכים ייחודיות. כתוצאת מהכיבוש, אלבניה הפכה למדינה שברובה מוסלמית – כ-60% – אם כי רוב האלבנים חיים לפי פרשנות מאוד רופפת של האסלאם- אם בכלל. רוב האלבנים, גם אם הם ממוצא מוסלמי, אוכלים חזיר ושותים אלכוהול, ומעט מאוד נשים נוהגות ללבוש כיסוי ראש, ללא קשר למוצאם (למרות שאלה שלא, מקבלות מבטים מוזרים).

  1. עם זאת, במשך שנים, אלבניה הייתה המדינה היחידה בעולם שהיה בה איסור מוחלט על דת. זה נכון. בשנת 1967, את דת נאסרה לחלוטין במדינת אלבניה. כתוצאה מכך, למרבה הצער רוב הכנסיות והמסגדים ברחבי הארץ נהרסו. האלבנים עובדים קשה כדי לבנות מחדש מקומות פולחן אלו ברחבי הארץ. רק מעטים מלפני העידן הקומוניסטי שרדו – רק אלה שמנהיגי המפלגה החליטו שהם ראויים לשימור בשביל התרבות.
  1. אלבניה היא כור היתוך אמתי של תרבויות. לאורך זמן, אלבניה הושפעה מיוונים ורומאים, מסלאבים ואיטלקים, ממוסלמים ונוצרים. התפלגויות אלה לא נראות מפחידות בעיני האלבנים, השפה ,המסורת והפטריוטיות מאחדות אותם וחשובות יותר מאשר דת או מוצא אתני. למרות כל זה, האלבנים סובלניים מאוד כלפי דתות אחרות. נישואי תערובת דתות הם נפוצים למדי באלבניה, וקבוצות חברים בדרך כלל מגובשות היטב ולא קשורות לדת. עושה רושם שדת היא יותר מסמן תרבותי מאשר כל דבר אחר עמוק יותר. בניגוד למדינות כמו בוסניה והרצגובינה, שבהן סכסוכים אתניים במידה רבה מחריפים בשל הבדלי דת, נראה שלאלבנים באמת לא כל כך אכפת מדת. למעשה, עבור רבים, “הדת היחידה של אלבניה היא אלבניאניזם.” ציטוט זה שימש הצדקה עבור אנוור הודג’ה, של החרם שלו על דת. עם זאת, הציטוט הופיע במקור בפואמה הלאומנית המבוססת על שקודרה של המשורר פשקו ואסה “או מוז’ שקויפרי”. בעיקרון, זה אומר שאלבנים דואגים הרבה יותר לשיתוף מורשת אתנית ותרבותית המבוססת על הרעיון של להיות אלבני, מאשר כל מה שקשור לדת.

  1. אלבניה היא חביבת אונסק”ו, עם שלושה אתרים מרכזיים בעלי הסטטוס של אונסק”ו. אחד מהם, בטרינט, קבוצה בת 2,000 שנה של חורבות רומאיות אשר היה לסירוגין תחת שלטונם של הרומאים, הביזנטים, הוונציאנים, והעות’מנים. החורבות ממקומות על אגם יפהפה ליד הגבול עם יוון, וכמעט תמיד שומם לחלוטין שם, מה שהופך אותן למקום יפה לשוטט בו, לצלם תמונות, ולדמיין עולם פשוט יותר שעמד בדיוק איפה שאתם עומדים, לפני למעלה מאלפיים שנה.

  1. גירוקסטרה, עוד אתר אונסק”ו, עוצר נשימה לא פחות מבטרינט. זוהי “עיר מוזאון” מהתקופה העות’מאנית מושלמת עם טירה הרוסה מדהימה במרומי גבעה מסיבית מוקפת בתים מכוסים עם גגות אבן שטוחה. למעשה, גירוקסטרה היא גם ביתה של המוסיקה העממית איסו-פוליפונית, שהנה מסורת אלבנית ייחודית שכובדה על ידי הכרה בתור המורשת של אונסק”ו. בכל שנה, הופעות מתקיימות בטירה, לשמור על קיום המסורת. למען האמת, המוזיקה היא לא ממש לטעמי, אבל זה לא ייאמן מה שהם מסוגלים לעשות עם הקולות שלהם, יצירת צלילים ייחודיים, שרודפים אותך ללא שימוש אפילו בכלי נגינה אחד.

  1. בראט היא תאומה של גירוקסטרה, עדיין היא שווה ביקור נפרד לחלוטין מגירוקסטרה. היא התאומה המפורסמת יותר, ומאוד יפה, לא פחות מגירוקסטרה לדעתי, ובכל זאת שונה לגמרי. בראט מסומנת בצבע לבן בלבד וחלונות רבועים גדולים שנראים כמעט כמו עיניים, מה שהקנה לה את הכינוי “עיר אלף החלונות.” בכנות, אני חושב שאונסק”ו שגו בכך שהכריזו על הערים הללו כתאומות, כיוון שזה מרמז על כך שאתם יכולים לראות אחד מבין השניים ו”להבין את הרעיון.” שניהם מקומות ייחודיים מאוד, וכל אחד מצדיק ביקור נפרד. ישנם מקומות רבים אחרים ברשימה של אונסק”ו שגם הם שווים ביקור. אמפיתיאטרון הדורס, אפולוניה, ואוחריד, בין היתר, הם כולם ברשימה וכדאי לשקול לבקר בהם.

  1. ערים היסטוריות זה לא כל מה שיש לאלבניה להציע לכם– יש לה אגמים מדהימים. אגם קומני הוא הפנינה של אלבניה, ואחריו אגם שקודר (אשר משותף עם מונטנגרו), האגם אוחריד (אשר משותף עם מקדוניה), ואגם בטרינט. כל כך שונים, ועם זאת כל כך יפים.

  1. מלבד האגמים שלה, לאלבניה יש מעיינות טבעיים עמוקים. מעיינות אלה נקראים “עיניים כחולות”, ובעוד שיש אחד מפורסם מאוד בדרום (המכונה סירי אי קלטר באלבנית), ישנו אחד יפה לא פחות אם כי פחות ידוע בט’טי.

  1. באלבניה יש גם מפלים מדהימים שהמקומיים אוהבים לשחות בהם המפלים בבגובה ליד בראט הם האהובים על המקומיים כאשר הקיץ מתחמם -עם רקיע, כמובן! חבל שהייתי בבראט באמצע אוקטובר ולא יכולתי ללכת למפלים אלה. בנוסף, ישנו אזור יין עם יין טעים להפליא. יצא לי לטעום יינות מקומיים מצוינים מפתיעים בבראט, באדיבות יקבי קובו.

  1. המדינה עדיין לא הגיע למהפכה מערבית של רשתות מזון מהיר אמריקאיות … טוב, למעט אחת. הרשת הבינלאומית הראשונה של המדינה, KFC, פותחת סניף ממש מעבר לכביש מהאחוזה הישנה של אנוור הודג’ה. כל הכבוד אלבניה.
  1. תפגשו הרבה מטיילים דומים לכם באלבניה. אני מניח שלא הרבה אנשים נוסעים לאלבניה, התיירים שמגיעים לשם הם באמת מעניינים, זורמים, ובעלי ראש פתוח. מעולם לא פגשתי אנשים יותר מעניינים ומהנים מהאנשים שהכרתי במהלך הביקור באלבניה!

beach-1730242_1920

  1. לפעמים, זה נראה כאילו חלקים מסוימים של אלבניה תקועים בקפסולת זמן. תארו לעצמכם שאתם נוהגים בכביש מהיר, חלק להפליא כשלפתע, היי! עזים ופרות משוטטים בכביש.
  1. אלבניה נמצאת ישר מחוץ לאזור שנגן, מה שהופך אותה למושלמת אם אתם מתכננים להישאר באירופה למשך יותר מ-90 יום. מדינות רבות בארצות הבלקן, כולל מונטנגרו, מקדוניה, סרביה, קוסובו, ובוסניה גם הן מחוץ לשנגן, כך שקל לתכנן עיקוף קטן לאלבניה אם מיציתם את 90 הימים של אשרת השנגן שלכם. די קל לקבל אשרה. 77 מדינות וטריטוריות, וכל המדינות באיחוד האירופי, יכולים לקבל ויזה חינם לאלבניה למשך 90 יום. אבל גם אם אתם לא אחד אזרחים במדינות אלה, אם ברשותכם ויזה תקפה לבריטניה, אירופה או ארה”ב, אתם תקבלו אשרה לפי אותה המדיניות ל-90 יום.
  1. למרות שהאכסניות הן חדשות יחסית במדינה, הן מעולות באופן מפתיע. פשוטו כמשמעו, כל אכסניה שנשארתי בה באלבניה הייתה מעולה, הרבה יותר טובות (וזוללות) מרוב האכסניות בהן שהיתי במערב אירופה, כולל ערים כמו רומא וברצלונה. למעשה, טריפ’נ הוסטל בטירנה הוא כנראה ההוסטל הכי טוב ששהיתי בו, נקודה.
  1. אלבניה הוא שילוב מענג של גלוי ומוסתר. אתם באמת יכולים לבחור הרפתקה משלכן כאן … בין אם ברצונכם להישאר על הנתיב מוכר היטב בטירנה וסרנדה, או לקבל קצת יותר ולבקר בערים קטנות ומקסימים שקודר וקורכה, יש טונות של אפשרויות, כולם במרחק נסיעה בפורגון.
  1. חגיגות חתונה אלבניות הן המסיבות הטובות ביותר. נתקלתי באחת ברחוב ליד מסעדת שווארמה במרכז העיר חימרה. זה פשוט היה ריקוד במעגל ענק שהלך והתעצם, הופך ליותר ויותר מורכב ונמשך כל הלילה.
  1. אלבניה תלמד אתכם על סבלנות. אני מוכן להודות בכך שטיול באלבניה הוא לא הכי פשוט, אם כי אני לא חושב שזה בהכרח מקשה. לפעמים, האוטובוס עלול לאחר, או שלא יהיה ברור לאן אתם אמורים ללכת. עם זאת, הדברים תמיד מסתדרים כאן. תנו לעצמכם קצת זמן נוסף ליהנות מהדרך.
  1. אלבניה גם תלמד אתכם לתת אמון. מכיוון שאלבניה היא לא המקום הכי קל להסתדר בו, במיוחד בגלל שמערכת התחבורה הציבורית מנוהלת בעיקר מפה לאוזן ואין לוח זמנים באינטרנט, אתם תצטרכו ללמוד לבטוח בזרים. זו בעצם ברכה בתחפושת, זה יראה לכם בדיוק כמה טוב ואכפתיות יש לאנשים בעולם הזה. ובמיוחד בפינה קטנה ומיוחדת זו של העולם.
  1. אנגלית מדוברת די נפוצה – ואחריה איטלקית. השפה השנייה של האלבנים תלויה בקווי הדורות הקודמים בהחלט. אלה שגדלו תחת הקומוניזם סביר שגנבו אותות טלוויזיה ורדיו מאיטליה כדרך היחידה לקיום קשר עם העולם החיצון; ולכן, הדור המבוגר בדרך כלל מדבר איטלקית במידה מסוימת. אצל אנשים צעירים, וכל מי שעובד בתחום האירוח, יש הבנה טובה למדי של אנגלית. אבל על מה שחסר לאלבנים מבחינת מיומנויות שפה, הם מפצים בעקשנות, שפת הגוף, ומאמץ. זה לא שאלבנים מושכים בכתפיהם ומתעלמים ממכם – הם יעשו כמיטב יכולתם לענות על שאלתכם דרך מחוות דרמטיות, או שיגררו אתכם במורד הרחוב בחיפוש אחר מישהו שיכול לעזור לכם, יתקשרו לחבר בטלפון שלהם שידבר אתכם ויסביר לכם, או שילוו אתכם ליעדכם.
  1. בקיצור, אלבנים הם גמישים ורבי תושייה. הם שרדו את המשטר הקומוניסטי המדכא ביותר בהיסטוריה, ראו את הקצה השני, ועכשיו הם מקבלים בברכה זרים מכל רחבי העולם. זה מפתיע אותי, ניו-יורקי שלא סבל בחייו משום דבר יותר מהשפלה של להיות לכוד על קרון רכבת מזיע בצפיפות עם חמישה נעשים רוקדים ברייקדאנס וצועקים “שואו-טיים”, איך אנשים התמודדו עם כל כך הרבה יכולים להיות כל כך מקבלים.
  1. אלבניה משתנית … ומהר. עם השקעות ממדינות זרות שנכנסות וצעדה איטית של תיירות המגיעה מן החוף הקרואטי דרך מונטנגרו, לא יעבור זמן רב עד שאלבניה תשתנה. כאשר ספינות שייט תיירותיות יתחילו לעצור בקביעות באלבניה … אני חייב להודות, אני אהיה קצת מודאג לגבי מה שיקרה לחימרה ודהרמי היקרות.
  1. באלבניה אף פעם לא משעמם. לא משנה לאן אתם הולכים, אני יכול להבטיח לכם, שאף פעם לא ראיתם מקום דומה לזה.

 

שירותי תיירות מומלצים באלבניה

מה לעשות באלבניה

אטרקציות מובילות ומומלצות

מקומות מומלצים באלבניה

ערים

יישובים

עיירות

שדות תעופה

יעדים פופולריים

אתרים תיירותיים: בוטרינט

תחבורה

 –
 –

אלבניה מקומות ואזורי טיול מומלצים בחו"ל

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים