אהבה דרך הקיבה – אוכל רחוב בעולם

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתיבה ועריכה לשונית – לילה חפר

–

אוכל הוא יותר מצורך קיומי,התקשורת הראשונית שלנו היא ההזנה. אוכל קשור לזיכרונות, לחוויה של אהבה, לגילוי.  כשם אוכל של בית הוא שם קוד טעון אסוציאציות כך אוכל רחוב הוא הדי.אנ.אי של מדינה. מה שהכי מתחשק לנו כשאנחנו רחוקים או כשאנחנו זקוקים לנחמה. אוכל רחוב הוא גם מקור לגאווה לאומית. ואתם יודעים שהמריבה על דוכן הפלפל הכי מוצלח עשויה להסתיים בקטטה. בטור הזה התיימרנו לסקור את אוכל הרחוב המפורסם בעולם, תסלחו לנו אם דלגנו על דוכן הנודלס שהזין אותכם או על נקניקיה מסויימת בברלין, בואו נודה שבנושא כזה אנחנו יכולים רק לטעום טעימה קטנה מהיצע גדול.

כל התמונות הם מויקיפדיה לפי רשיון CC BY-SA 3.0

נשמח לקבל הצעות נוספות, למאכלי רחוב.

–

אסיה:

מלזיה – נאסי-אולם:

המנה הזו שופעת השפעות סינים, אינדונזים, תאילנדים וכמובן מלזים. מדובר במנה מרובת מרכיבים של אורז ופרות ים. אורז לבן מאודה עם עשב לימון קצוץ, עלים של קאפיר, פרח ג’ינג’ר פראי, צ’ילי מקרל ספרדי המטוגן קלות, סרטנים, קוקוס, כוסברה, מלפפון, רסק צ’ילי בצד. 

–

בורמה – מוהינגה

מרק אטריות ממלא ומנחם. המרק מבוסס על ציר דגים שמוסמך באורז או אבקת שעועית, ליבת עץ הבננה הפריכה, בצלצלי שלוט אטריות אורז וכוסברה קצוצה. כמו רוב מאכלי האטריות האסייתיים גם המאכל הזה מקורו, ככל הניראה בסין. המאכל נימכר בכל בורמה בדוכני רחוב, הוא מלווה בתיבול של כורכום שנותן לו גוון צהוב וברמות שונות של חריפות.

– 

–ויטנאם- באן-מיי:

אין רשימת אוכל שלמה בלי המאכל הווייטנאמי הזה. המאכל הזה הוא מזכרת לתקופת שלטון הצרפתים. מדובר בבגט דק שעשוי מקמח אורז וחיטה ומלא בתערובת צבעונית ורעננה של כוסברה, גזר מוחמץ, ומגוון בשרים מחזיר עד תרנגולת.

הודו –

הודו היא ארץ שאוכלת ברחוב. מדוכני הצאי ההומים בבוקר ועד להטוטני הרחוב שמטגנים, מקפיצים וממלאים אין ספור מאכלים. מכיוון שמדובר בתת-יבשת בחרנו נציגות מורחבת.

בומבי: בומבי היא עיר מצוינת לאכול בה ברחוב. יש בה אוכל מגוון ועשיר. העיר מזמינה הסתובבות מתמשכת עם עצירות לטעימות בדוכנים השונים.

מבומבי אנחנו בוחרים להביא את הואדה-פאב כדורים של מחית תפוחי אדמה מטובלים טבולים בבלילת קמח חומוס ומטוגנים בשמן עמוק. אז מושלכים אל תוך השמן פרוסות דקות של צילי ירוק. לחמניות רכות נמרחות באותה שעה בצ’אטני ממגוון סוגים: תמרהינדי, מנטה-כוסברה, בוטנים ושום. אל הלחמנייה המרוחה מוכנסים כלאחר כבוד שתי לביבות תפוחי אדמה וכמה פרוסות צ’ילי שאתה יכול להכיר וכל הכבודה הזו נמעכת לבליל חמים של טעמים.

עוד חטיף בובאיי ידוע, שכולל אורז, אטריות דקות וירקות ברוטב תמרהינדי. מומלץ להוסיף גרגרי רימון ובוטנים קצוצים שמוצעים בדוכנים ליד המנה.

את דלהי בחרנו לייצג בממתק דאולט-קי-צאט , פינוק אוורירי מתוק, קליל ומענג. מדובר בחלב מבושל שמעוטר בזעפרן שמעניק לו צבע כתום-לבן מושך. לעיתים קרובות הקצף הזה עטוף בעלי כסף אכילים. נהוג להניח שמקור הממתק בשליטים המגולים.

תאילנד – קאפהרו-פאט

לא בחרנו בפאד-טאי שכולם מכירים אבל זו ארוחת צהרים של תאילנדים רבים מאוד. קרפהרו אומר בזיליקום, מרכיב הכרחי בתבשיל הזה.  העלים מטוגנים עם בשר חזיר טחון, עוף או פירות ים, יחד עם שום קצוץ, פלפלים חריפים, ולפעמים שעועית ארוכה קצוצה. המנה מתובלת ברוטב דגים וקמצוץ סוכר, מוגש עם אורז ועל ראשה ככתר ביצה מטוגנת. על כל הפאר הזה מזליפים התאילנדים לימון, הלימון כאן שווה ערך למלחייה, תמיד אפשר להזליף קצת מימנו.  הבזיליקום הוא צמח קדוש לתאילנדים, האמונה הזו ננדה לכאן מהודו. המנה נמכרת ברוב דוכני המוקפצים שמכינים לך צלחת לוהטת במקום. המנה מגיעה עם צלוחית של פלפלים חריפים פרוסים דק ברוטב דגים.

–

סינגפור – סרטן צ’ילי

המנה הזו מוגשת בדוכני רחוב קטנים בכל סינגפור, אך בניגוד למנות רחוב אחרות אנחנו יודעים שהקרדיט למנה זו שייך לשר ים טיאן שמכר את הסרטנים האלו בשנות החמישים בעגלתו הקטנה ועד מהרה הפך לכוהן מקומי שתור ארוך משתרך לפני עגלתו. מדובר באוכל שמכיל טעמים סינגפורים מובהקים. הסרטן מוגש שלם מוקפץ ברוטב חמוץ מתוק של עגבניות ביצה וצ’ילי. המנה מעוטרת בכוסברה והשילוב האדום ירוק זורח על בשר הסרטן ומייצר מנה אסטטית ומפתה.

–

פיליפינים, האלו-האלו

מאכל קיצי קריר מושלם לקיץ הדביק והלח שמאפיין את הפילפינים. משמעות השם בשפה המקומית היא לערבב-לערבב. זהו תבשיל של שעועית אדומה, קוקוס, סירופ ופירות שעליהם מוסיפים גלידה, קרם חלב מצומצם וקרח כתוש. כל התערובת הזאת מוגשת בכוס בדוכני רחוב מתמחים.

–

טייוואן – בועת תה

אין ספק שהמזרח הרחוק מרחיב מאוד את גבולות ההגדרה שלנו. רוב המערביים תוהים על העגול הזה בפעם הראשונה וטעמו זר להם. אבל האמת היא שאחרי כמה בועות אתה פשוט מתמכר. הבועה עשויה מכדורים קטנים ולעיסים של טפיוקה. טעמי התה שבבועה נעים בין תה קלאסי שמומתק בחלב מרוכז לטעמי פירות כמו מנגו או פסיפלורה. התה ממולא בבועה והיא מוגשת עם קש ונאכלת בסיום השתייה.

–

סין, שאיו לונג באו

אוכל שנמכר בכל רחובות שנחאי. בדוכנים נערמים אחד על השני סלי במבוק עגולים. זהו מכשיר אידוי בתוכם מוטמנות כופתאות ממולאות בשר חזיר. נדרשת מידה של מיומנות כדי לאכול את המנה הזו ברחוב בלי להיכוות מהמרק הרותח או מהכופתה המאודה. אין ספק כדאי להיצמד עם המנה הזו למקומי ולחקות את סידרת המצמוצים והנשיפות שלהם, בהצלחה.

אינדונזיה , באסקו

מרק כדורי בשר שהוא האוכל הלאומי של אינדונזיה. נשיא ארצות הברית אובמה ביקש וקיבל את המרק כארוחת הערב הרשמית שלו, אבל אתם תחפשו את עגלת הרחוב הקרובה וסביר שלא תתאכזבו. המרק הצח מכיל אטריות, בצלצלי שאלוט וביצים ובתוכו צפים כדורי בשר טחון, ווריאציה אחרת על קניידלך.

–

סינגפור – אורז ועוף

סינגפור היא כור היתוך של תרבויות אסיאניות. זו מנה יפה בפשטותה. העוף מורתח במרק אדמדם עד שהוא עשוי בצורה מושלמת, רך, לח ועסיסי. באותו ציר מרק מבשלים את האורז (לרוב מזן יסמין). לאחר מכן האורז מוקפץ עם ג’ינג’ר ושום. כשמרכיבים את המנה העוף מונח על האורז ולצידו צלוחית עם ציר, מלפפון ורוטב חריף.

–

אירופה:

בוסניה- בורק

הבורק מאפיין את כל הבלקאן לא רק את בוסניה. אוכלים אותו בכל שעה, בבוקר לפני בית הספר או העבודה, בלילה בתום הבילוי (השמנוניות מחלצת מאדי האלכוהול). שם המאכל מגיע מתורכיה ומקורו במילה בורקה לסובב. מדובר במאפה פילו ממולא בבשר מתובלן, גבינה ועשבי תיבול או תרד. העלה מגולגל נמרח בשמן זית או חמאה ונשלח להשחים בתנור עד ששכתבתו החיצונית פריכה אך פנימו עדיין לח. בבוסניה הוא נאפה בספיראלות גדולות במגשים עגולים. רחרח היטב באוויר, בחר במילוי שמוצא חן בעיניך והמוכר יפרוס לך פרוסה טרייה ומהבילה.

מרוקו – ספינג’

אנחנו הישראלים מכירים היטב את הספינג’ כתחליף לסופגנייה. אבל במרוקו יותר מדויק להגיד שהם מחליפים את הקרואסון. הם ניזללים לארוחת בוקר, הם מצוינים כנשנוש אחר הצהריים. הספינג’ עשויים מבצק שמרים דביק שאינו מכיל חלב או חמאה. הבצק נמתח לטבעות ומטוגן בשמן עמוק. הספינג’ חייב להיות טרי, רצוי שיטוגן כנגד עיניך. המתיקות והחמימות כל כך מפתים שמעטים מצליחים להסתפק באחד.

–

גרמניה – קריוורסט

אז על-פניו מדובר בנקניקיה, מה יש להגיד על נקניקייה? לא כדי לכם לרמוז זאת לגרמני. ובאמת אנחנו מדברים על נקניקיה שעברה טרנספורמציה לתבשיל חדש לגמרי. מקור התבשיל בהריסות מלחמת העולם השנייה. אישה בשם הרה הוויר השיגה קצת אבקת קארי אנגלית, ערבבה אותה עם רוטב עגבניות פיקנטי וקצצה לתוכה נקניקה. הדוכן שלה הפך להיות פופולארי בקרב עובדים ובמהרה המתכון הועתק לעוד דוכנים. הנקניקיות מוגשות בקופסת קרטון והן מאכל מקובל על בליינים בשעות לילה.  

–

פולין, פירוגי/פירושקי

גרסאות של הכופתאות האלו נמצאות בכל מזרח אירופה. אבל רק בקרקוב הקדישו ליצירת הכופתאות האלו פסטיבל שלם. מדובר בבצק פשוט של קמח, ביצה, מים ומלח אשר מעוצב לעיגולים ממולא בשר, תפוחי אדמה וגבינה ומקופל. הכופתאות מבושלות תחילה ואז מטוגנות בחמאה. הריח שלהן מציף את הרחוב והן נפלאות כתוספת או כארוחה. 

–

איטליה, גלידה.

נשמע בנאלי אבל גלידה איטלקית טרייה היא טעם שנשאר בפה ימים רבים. זהו האוכל המושלם לטיול בין ערביים באיטליה. הגלידה האיטלקית מעט רכה יותר מהגלידה שאנו רגילים לצרוך והוא מאופיינת בפחות שומן. טעמים קלאסים יהיו פיסטוק ואגוזים. קונוס ואפל טרי ופריך ישלים את הטעם.

–

ספרד, צ’ורוס

צ’ורוס הן מקלות בצק במטוגנות בשמן עמוק. לאחר הטיגון אם תתרצו הן יתגלגלו בסוכר וקינמון או בשוקולד חם וסמיך. החטיף הזה חביב על בלייני הלילה במדריד ויש מספר מקומות ידועים בהם מוכרים אותו 24 שעות ביממה.

–

–

אפריקה

דרום אפריקה – וולקי-טולקי

אתה המאכל הזה לא פגשתם אם לא טיילתם בדרום-אפריקה, אבל שמו מעיד עליו ועל מרכיבו. רגליים וראשים של תרנגולות שמבושלים יחד כדי להמיס את החלקים הצמיגיים. לאחר מכן כל חלק מטובל ומבושל לפי הטעם. צריך אומץ ופתיחות כדי לאחוז ברגל התרנגולת וללעוס את בשרה עד מח העצם. זה מכון כושר לשיניים ללעוס את הראש עד תום. מי שרוצה לנסות בבית מוזמן לבשל את החלקים במים עם מלח ואז לזרוק על הגריל בצל, פלפל ירוק, עגבניות ואת החלקים המבושלים. מובן שהאוכל הזה מקורו בתקופת האפרטהייד אז אלו היו החלקים היחידים שהגיעו לאוכלוסייה השחורה. אבל אוכל כדרכו הופך למסורת והמאכל ממשיך להיאכל. נסו, אולי תופתעו?

–

גאנה – אדום אדום

שעועית אדומה, חמה, מתובלת וחריפה שודכה לה במאכל זה לבננות מטוגנות בשמן דקלים אדום. שמן הדקלים המיוחד הזה שנקרא זומי הוא בעל טעם אגוזי עשיר ויוחדי. אל התבשיל מתווספים בצל וצ’ילי אדומים ולוביה. לאחר מכן מטגנים את פרוסות הבננה בשמן עמוק ומוסיפים לתבשיל. קטניות הן אוכל מזין וזול כך שהמאכל הזה הוא ארוחת הצהריים הלאומית. האוכל נמכר בצריפים לצידי הדרך מתוכם נשמעת הקריאה “אתם מוזמנים”, הדרך המסורתית מקבלת האורחים.

–

גאמייקה – עוף מעושן

המתכון המנצח של העוף הג’מאייקני המעושן הוא סוד שאנשים שומרים קרוב לליבם. הוא עובר כירושת משפחה והוא משוא לתחרותיות בלתי פוסקת. מה שמשותף לרוב המתכונים הוא כרעיים טריות במרינאדה של פלפל אנגלי טימין, ג’ינגר ובצל ירוק. תוספת מקומית ייחודית היא פלפלי צ’ילי ספוגי בוויסקי.  הבשר מושרה כל הלילה להתמלא טעמים. למחרת יצלה על גריל פחמי עץ. העץ המדובר הוא פימנטו, בפני עצמו עץ ארומטי שמוסיף טעמים למנה.

–

אמריקה

מקסיקו – טאמאלס

מזון שהוא פינוק טהור. תירס עטוף בעלה תירס או בננה. הוא יכול להיות מתוק, מלוח או חריף ונאכל גם כארוחת בוקר וגם כחטיף אחר הצהריים. הגירסא הפופלארית ביותר היא חזיר או עוף ברוטב יחד עם פלפלים חריפים וגבינה. כל הטוב הזה ארוז בעלה ומאודה עד רכות מושלמת. המאכל נימכר בכל פינת רחוב.

–

מקסיקו – טוסטאדאס

בניגוד לטאקו המפורסם שהוא טורטיה רכה הטוסטאדאס מטוגן עד פריכות. הוא מעוצב לעיגול קטן ומוגש עם תוספות קלאסיות כמו שעועית, גווקאמולי, סלסה וגבינה. אפשרות אחרת היא לקבל אותו בלוויית מאכלי ים קלים כמו סביצ’ה ושרימפס. מי שרוצה לאכול טוסטאדס צריך להסכים להתלכלך. הטוסט הפריך הזה קורס לרוב מתחת לתוספות. אבל הי, זו סיבה מצוינת ללקק אצבעות.

קולמביה – ארפאס

מזון רחוב שננגס במהירות בכל רחבי קולמביה. מדובר בקציצות תירס עגולות שמוגשות בטעמים מעט שונים בכל אזור בקולמביה. בבוגוטה שם הם מוגשות לארוחת בוקר, הן לרוב ממולאות או מצופות בגבינה. הן מחליפות בקולמביה את הטורטיות אך הן עבות יותר, ויכולות להכיל תוספות בתוכן. הן נעשות על הגריל או אפויות.

–

פרו, סביצ’ה

רבים רואים בסביצ’ה את המאכל הלאומי של פרו. הוא פופולארי במקומות רבים בעולם והוא כובש לבבות (או לשונות) במרץ.  הכוכב במנה זו הוא הדג שמוגש נא וצריך להיות טרי מאוד. הדג נקצץ והוא מושרה במיץ לימון,מלח וצ’ילי. מנה מוצלחת במיוחד הוא סביצ’ה של בס שמוגש עם תירס ובטטות לצידו, כל הכבודה הזו משתלבת מצוין עם אלכוהול. זה מזון מושלם לימים קיציים ואנחנו יכולים לאמץ אותו בקלות לרפרטואר הישראלי.

ארצות הברית

אם טיילתם בדרום ארה”ב אתם בודאי יודעים כמה באברקיו הוא עניין רציני שם. מדי שנה יש תחרויות בברקיו והמתמודדים משקיעים הרבה כדי להפיק מהמנגל שלהם טעמים ייחודיים. צפון קרוליינה היא המקום שבו אפשר למצוא את מנת בשר החזיר המעושן הטובה בעולם. הבשר מעושן בבישול איטי ולאחר מכן מתובל בערמה נאה של רוטב ברקבקיו ונערם בתוך לחמנייה עגולה.

–

קנדה, פויטני

המנה הזו מוגשת בכל רחבי קנדה אבל היא במיטבה בקוובק הצרפתית, הבית של הפויטני. מדובר באוכל רחוב קלאסי, שמנוני, ממלא וחמים. מדובר בצ’יפס עבה שמוטבע ברוטב ופיסות של גבינה לבנה שמנה. צריך קור קנדי בשביל להעריך את המנה הזו.

אז מה התחשק לכם לטעום מכל זה? גם ישראל שלנו מככבת ברשימות של אוכל רחוב לרוב, לא מפתיע, אם פלאפל. בטורים שמחפשים אוכל קצת פחות טריוויאלי ישראל מציעה מעורב ירושלמי, סוגים שונים של בשר כבש או סביח. בתאבון לכולכם. 

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.