אוכל רחוב בנאפולי – המדריך השלם למנות הטעימות ביותר

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

אחת ”המשימות” האהובות עלי, ובוודאי גם עליכם, היא לחפש ולמצוא את האוכל המקומי בכל אחד מיעדי החופשה שלי. אז, הרשו לי להזמין אתכם לסיור וירטואלי קצר בעיר נאפולי, בירת חבל קמפניה שבדרום איטליה. אנסה לערוך לכם היכרות עם האוכל המקומי בנאפולי – מעדני הרחוב, התבשילים, המאפים, הטעמים והמגוון הרחב. מטבע הדברים – המגוון הוא עצום!

אספר לכם על מספר מאכלים טעימים ומגוונים, ובמחירים שווים לכל כיס, שכדאי לחפש ולמצוא. אני אגע ב-”מיוחדים” של העיר והאזור וכמובן גם באלו שהם בבחינת חובה. נאפולי אומנם ידועה כמולדת הפיצה, אך יש עוד מאכלים רבים וטובים שכדאי לנסות ולטעום.

כתב: אבי פוקס, מדריך סיורים ומלווה קבוצות מטיילים בעיר נפולי ובדרום איטליה.

זמן הקריאה המשוער: כ-15 דקות.

כדאי גם לקרוא – המדריך השלם למטייל בנאפולי.

תוכן עניינים:

פיצה – אוכל הרחוב המוביל בנאפולי

אוכל רחוב בנאפולי – לא רק פיצות

פסטות בנאפולי – גם הן יכולות להיות אוכל רחוב

קינוחים – גולת הכותרת של אוכל הרחוב בנאפולי

לסיים עם משקה טוב

לסיכום

פיצה – אוכל הרחוב המוביל בנאפולי:

נאפולי ידועה בזכות הפיצות שלה. למעשה, המילים ”פיצה” ו-”נאפולי” הן כמעט מילים נרדפות. אך, חשוב לדעת שמדובר במושג כולל למאפה בסיסי, שהשימוש בו מניב סוגים שונים של פיצות. הפיצות האלו שונות מבחינת המראה, הטעם, והמרכיבים, כמו גם באופן ההכנה וההגשה.

הנה מספר פיצות שכדאי לכם לטעום:

פיצה נפוליטנה (Pizza Napolitana):

פיצה נפוליטנה מוכרת לכולנו. בנאפולי היא מוכרת גם בתור פיצה מרגריטה (Pizza Margherita), כיוון שהומצאה בשלהי המאה ה-19, בעת ביקורה של המלכה מרגריטה בעיר. האופה המלכותי נתבקש להכין מאפה מקומי ולשלב בו את צבעי הדגל האיטלקי. וכך, יצאה פיצה שמשלבת אדום, ירוק ולבן. האדום = רוטב העגבניות, הירוק = עלי הבזיליקום, והלבן = גבינת המוצרלה.

פיצה ביאנקה (Pizza Bianca):

פיצה ביאנקה, שידועה גם בתור “הפיצה הלבנה”, היא גרסה נוספת לפיצה, שאיננה מכילה רוטב עגבניות כבסיס. היא מורכבת משום, שמן זית וגבינת מוצרלה די בופאלה.

אם תגיעו בביקורכם, או בסיור שלי, לפיצרייה המפורסמת Da Michele, תיווכחו לדעת שמגישים כאן אך ורק את שני הסוגים הללו – פיצה מרגריטה ופיצה ביאנקה. אל תבקשו שום תוספות – כי לא תקבלו. זה מה שיש וזה טעים מאד!

פיצה פריטטה (Pizza Fritta):

פיצה פריטטה, “הפיצה המטוגנת,” היא הוכחה למה שציינתי קודם – שפיצה מגיעה במגוון צורות ומרקמים. במקרה הזה, מכינים את הפיצה בשלב הראשוני כפיצה רגילה. על הגבינה, שמשמשת כבסיס, מפזרים גבינות קשות או ריקוטה רכה, פיסות בשר – בדרך כלל פרושוטו או סאלאמי – ומקפלים לשניים. את ה-”כיס” הענק הזה מכניסים לטיגון קצר בשמן רותח עמוק עד להזהבה.

ראוי לציין כאן, שה-”כיסון” המטוגן שתקבלו הוא ענק! ולאחר שתסיימו איתו, כנראה שלא יהיה לכם מקום לשום דבר נוסף!

מעבר למגוון הפיצות שציינתי עד כה, ישנם עוד סוגים רבים של פיצות. ישנן וריאציות הקשורות לאופן ההגשה, כמו הפיצה המקופלת (למעטפה) וכאלו הקשורות לתוספות על גבי הפיצה. כך למשל, יש תוספת של פפרונצ’יני – פלפלונים קטנים שהם אחד מסמליה של נאפולי, או תוספת של ארטישוק, שקרוי כאן קרצ’ופיו. חפשו אותם, תטעמו ותיהנו!

אוכל רחוב בנאפולי – לא רק פיצות:

אז נכון, הפיצות לסוגיהן השונים הן מה שרובנו יודעים על אוכל הרחוב הנאפוליטני, אך זה ממש לא הכול! המגוון הרחב של חטיפי אוכל רחוב, Finger Food, והזמינות הגבוהה – הינו מדהים! אני ממליץ לדגום ולטעום את המיוחדים שבדוכני האוכל הפזורים בעיר, בעיקר ברובע הספרדי ובשווקים.

הנה כמה המלצות לאוכל רחוב בנאפולי, שלא נכלל תחת קטגוריית הפיצות:

פריטטינה (Frittatina):

הפריטטינה היא ההוכחה לכך, שניתן לטגן פסטה בדיוק כמו את בצק הפיצה ולקבל תוצר חדש ושונה הן במרקם ובצורה והן בטעם. בדוכני ה-Friggitorie, “המטוגנים”, ניתן למצוא ולטעום מפשטידת פסטה מטוגנת, שמכילה קרם בשמל מועשר בגבינות, גרגרי אפונה ירוקה ופיסות בשר, פרושיוטו או סאלאמי. טעים!

כדורי בשר (Polpette):

תשכחו מה-Spaghetti Meat Balls, כדורי הבשר האמריקאים. בנאפולי יש לכם את הפולפטה, כדורי בשר המוגשים כמנה ראשונה לצד פסטה. הכדורים צפים ברוטב עגבניות עשיר שאליו נוספו גם חלקי בשר טחון, ומעל הכול מפזרים פרמז’ן מגורר ועלי בזיליקום. שוב, יש כאן תזכורת לצבעי הדגל האיטלקי.

את התבשיל הזה ניתן למצוא במסעדות רבות בעיר, אך הכדורים מוגשים בכלים חד פעמיים גם בלא מעט מדוכני האוכל. הן מהוות ארוחה שלמה ומשביעה.

טראלי (Taralli):

אם תהיתם מה מנשנשים בין הארוחות, אז הטראלי הם הפתרון האידיאלי. זוהי הגרסה הנפוליטנית לבייגלה שלנו. מדובר על סוג של חטיף יבש ופריך, עשוי מקמח ושומן חזיר או צמחי, שאליו מוסיפים תוספות שונות לקביעת הטעם הסופי של המוצר. יש את הגרסה האפויה עם ברוקולי ויש את הגרסה שאליה מוסיפים שקדים בקליפתם. ישנן גרסאות מתוקות ומלוחות נוספות.

בדרך כלל, תמצאו אותם למכירה ככעך בודד בדוכנים. בחנויות המכולת, תוכלו למצוא אותם ארוזים בחבילות בטעמים שונים.

הגביע (Cuoppo):

כמעט בלתי אפשרי שלא לפגוש את גביעי הנייר המלאים בכל טוב, טבולים בבצק טמפורה ומטוגנים עד להזהבה. ברחובות העיר ובאזור כולו תמיד תראו מישהו עובר על פניכם עם גביע שכזה ונהנה מהתוכן שבו. כאן, בנאפולי ובמחוז קמפניה, מתרחש בגביע מפגש טעים בין דגים ופירות ים לבין ירקות שונים. אומנם מקבלים קיסמים, שלעיתים גם אכילים, אך הכיף האמיתי הוא לאכול את זה בידיים. אל דאגה, זה לא ממש שמנוני, כיוון שזה עובר טיגון בשמן רותח לזמן קצר בלבד.

בכל דוכני ה-Friggitori, ישמחו להציע לכם לטעום ולהתמכר תמורת סכום נמוך. המחירים משתנים בהתאם למילוי שתבחרו.

עלי צמח העולש (Friarielli):

את התבשיל הזה ניתן למצוא באזורים נרחבים באיטליה. כאן, בנאפולי, הם הפכו אותו לתבשיל מקומי, כשהם מגישים אותו לצד נקניקיות מטוגנות. את העלים הטריים מקפיצים בהרבה שמן זית ושום, מוסיפים פלפלונים נפוליטנים חריפים – והתוצאה הסופית לפניכם בתמונה שלמטה. לעלי העולש יש טעם מריר במקצת, ולא כל בעלי החך הישראלי אוהבים אותו. אבל, בנאפולי התנהגו כנפוליטנים – תנסו ותחליטו.

גבינת מוצרלה די באפאלה (Mozzarela Di Buffala):

גבינת מוצרלה די באפאלה היא אומנם לא אוכל רחוב, אך בהחלט מהווה מרכיב חשוב הכנת חלק גדול מתבשילי ומאכלי המטבח הנאפוליטני. לדעתי, הגבינה מעולה גם כנשנוש סתם בעזרת כפית או מזלג. חשוב להבחין בין המוצרלה מחלב בקר, שאנו מכירים בארץ, לבין זו, המיוצרת כאן מחלב של בופאלו, תאו מים. מגדלים את הבופאלו בחוות ייעודיות במקומות רבים בחבל קמפניה.

הגבינה הזו היא גאוות המחוז וגאוות איטליה כולה. לא בכדי מוענקים לה תוויות ה- DOC, IGP, DOC, תווי איכות מקוריים באיטליה. ממש כמו השמפניה ממחוז שמפיין בצרפת, זכתה כאן גבינת המוצרלה די באפאלה להגנה על המוצר.

פסטות בנאפולי – גם הן יכולות להיות אוכל רחוב:

פסטה ראגו (Pasta Ragu):

זה אומנם נראה כמו ספגטי בולונז, אבל כאן בנאפולי, המקומיים קוראים לזה פסטה ראגו. לא כדאי לעצבן אותם, אז הקפידו לקרוא לזה כך! הנפוליטנים משתמשים לצורך הכנת המנה בפסטה ”קצרה”, כגון Pene, Ziti או Rigatoni. מעל הפסטה יוצקים רוטב עגבניות עשיר בבצל ובבשר טחון, שתחילה טוגנו יחד ולאחר מכן בושלו ברוטב במשך זמן ממושך. לעיתים קרובות, הטעם משתנה עקב שימוש בזנים שונים של עגבניות לרוטב.

זהו מאכל שמוגש בבתים בנאפולי, בדרך כלל בימי ראשון. אך, בהחלט ניתן למצוא אותו במסעדות ובדוכנים במהלך כל ימות השבוע.

פסטה ג’נובזה (Pasta Genovese):

עוד פסטה שכדאי להכיר היא פסטה ג’נובזה. למרות שמה, שמרמז על גנואה, הפסטה הזו נחשבת למאכל מקומי בנאפולי. במקור, הפסטה הגיעה לנאפולי באמצעות סוחרים מאזור גנואה שבצפון, אך לאורך השנים קיבל את הצביון המקומי המבדיל אותו מזה המוגש בצפון. גרסאות רבות ישנן לפסטה ג’נובזה בנאפולי. כאן בתמונה, אתם יכולים לראות את הגרסה ”הירוקה”.

מלבד שתי הפסטות הללו, איש גם פסטה מסוג לינגוויני, שמוגשת עם רוטב פסטו של שמן זית, צנוברים והמון בזיליקום. מעליה מפזרים גבינה קשה כמו פרמיג’יאנו או גרסה דומה מקומית, ומקשטים בצנוברים שלמים ובעלי בזיליקום טריים.

בנוסף, כנראה שתפגשו בפסטה שמכילה תפוחי אדמה וגבינת פרובולונה, שנקראת כאן בנאפולי Pasta e Patate con Provola.

קינוחים – גולת הכותרת של אוכל הרחוב בנאפולי:

ועכשיו, הגיע הזמן לעבור ולהציג לכם חלק מהקינוחים בנאפולי ובקמפניה:

שפולייאטלה (Sfogliatella):

הכי נכון להתחיל עם מלכת הקינוחים, השפולייאטלה, מאפה הקינוח האולטימטיבי של נאפולי! זהו אולי הקינוח הכי מפורסם שמציעה נאפולי. המאפה, העשוי מבצק מרודד שעבר ”קיפולים” רבים לפני הכנתו, פשוט מתפצפץ בפה בהמון טעמים אופייניים. ניתן למצוא אותו ברחבי איטליה, אך כאן בנאפולי הגיעו האופים לדרגה עילאית של שלמות בהכנתו ולא בכדי הוא נחשב ל-”מלך הקינוחים”.

השפולייאטלה מגיעה בשתי צורות עיקריות. זו שבתמונה מימין נקראת Riccia, נראית כצדפה בעלת עשרות עלעלים דקיקים של בצק ובתוכה מילוי עדין של גבינת ריקוטה מתוקה בתוספת פירות הדר מיובשים ומתובלת בקינמון. זו שבתמונה השמאלית נקראת Frolla וצורתה כלחמנייה עגולה. גם זו ממולאת בקרם ריקוטה ומתובלת בפירות ולעתים גם בדובדבני אמארנה.

לא משנה באיזו צורה תבחרו – ועדיף את שתיהן – השפולייאטלה תשתדרג לכם על ארוחת בוקר! והמחיר? שווה לכל נפש.

באבה (Baba):

עוד מאפה ”מושחת” נפוליטני הוא הבאבה. אוהבי הצרפת שבינינו ישמחו למצוא כאן את הגרסה המקומית ל–Baba Au Rhum. ולנו, זה יזכיר את הסברינה… זהו מאפה שמרים טבול במי רום מתוקים ומעוצב בצורת פטריה קטנה. למען הגיוון – נסו למצוא ולטעום את הגרסה הטבולה בליקר לימונצ’לו. ואם תוסיפו ליד כוסית לימונצ’לו קר – החיים שלכם ייראו אחרת לגמרי!

זפולה (Zeppole di San Giuseppe):

מאפה הזפולה עשוי מבצק רבוך, מזכיר בצק פחזניות וממולא בקרם וניל או בקצפת. להעצמת השחיתות, מוסיפים מעל גם קרם דומה ומפזרים אבקת סוכר ודובדבנים. באיטליה, מגישים את המאפה הזה לציון תקופת החגיגות לכבוד ג’יוזפה (יוסף) הקדוש, מדי שנה במהלך חודש מרץ. אך בנאפולי, תמצאו אותו מכבב בכל יום בבתי המאפה וב-Pasticceria הקרובה אליכם. ההתלבטות היחידה שבפניה תעמדו היא – האם לאכול את הזפולה בידיים או באמצעות סכין ומזלג? כך או כך, וודאי תתאהבו בו מיד.

מיניסטריאל סקטורצ’יו (Ministerial Scaturchio):

אם מתחשק לכם עוד משהו מתוק, אז מדוע שלא תקנחו ב-Ministerial Scaturchio? למרות השם הרשמי משהו, מדובר במעדן שוקולד מעוצב וממולא בקרם או בליקר מתוק. המעדן הומצא ע”י Francesco Scaturchio לפני למעלה מ-100 שנה. עד היום, במגדנייה הנושאת את שמו, ניתן למצוא מגוון שלם של צורות וטעמים של המיניסטריאל. סוד ההכנה והמרכיבים המשמשים להכנתו נשמרים באדיקות ע”י ממשיכי דרכו, ממש כמו בחברת קוקה קולה.

לסיים עם משקה טוב:

קפה בנאפולי:

כדי לשטוף את הפה מהטעמים המתוקים, הכי טוב יהיה לקנח בכוס קפה נפוליטני אמיתי. אישית, כאוהב קפה מושבע, אני סבור שבנאפולי תקבלו את הקפה הטעים ביותר שאי פעם טעמתם. נראה לי שאת פיצוח החידה המסבירה את הטעם לכך לא אמצא לעולם. חלק מהמומחים סבורים, שהסיבה לכך, היא איכות המים בנאפולי, העשירים במינרלים שמקורם בקרקע למרגלות הווזוב, הר הגעש שצופה אל העיר. חלק סבורים, שאופן ההכנה על ידי ”הבאריסטות” המקצועיים, הממונים על הכנת הקפה, דרגת החימום של הכוסות לפני המזיגה, או דרגת החימום של המים, הם שמעניקים לו את טעמו המיוחד. כך או כך, אין חולק על כך שהקפה בנאפולי טעים ביותר!

תמצאו כאן סוגים שונים של קפה. הסוג האהוב עליי במיוחד נקרא Nocciolato (בתמונה משמאל). מדובר ב-”שוט” של אספרסו מעולה, שמעליו מוסיפים שכבת קרם אגוזי לוז מתוק. הקפה מוגש בכוס גבוהה להעצמת התענוג. כדי ליהנות ממנו, המקום הטוב ביותר בעיר הוא ב-”קפה גמברינוס” ליד פיאצה פלבישיטו, או ממש לא רחוק משם, אצל ”הפרופסור” ב- Il Vero Bar del Professore.

ליקר הלימונצ’לו:

הלימונצ’לו הוא מהליקרים המפורסמים שניתן למצוא בחבל קמפניה, בנאפולי, ובאיטליה כולה. וזאת, בעיקר משום שלייצורו משתמשים בלימוני הענק שגדלים בפרדסים של סורנטו ומקומות נוספים בקמפניה. האיטלקים נוהגים לפתוח ולסיים ארוחה בשתיית לימונצ’לו

במסעדות רבות, תקבלו יחד עם החשבון עבור הארוחה כוסית של לימונצ’לו קר על חשבון הבית. אל דאגה, רמת האלכוהול בו נמוכה יחסית, אך יחד עם זאת, הכוסית מעניקה ”בוסט” נעים. כדאי גם לקנות כמתנה לקרוביכם בארץ.

לסיכום:

זהו… כאן מגיעה הסקירה שלי לסיומה. אני מקווה שהמידע שהבאתי כאן העשיר אתכם לקראת ביקורכם הקרוב בעיר ושיחד אתי, טעמתם באופן וירטואלי מעט ממה שיש לעיר ולמחוז להציע. אשמח לספר לכם יותר, להוביל אתכם למקומות הכי נחשבים לטעימת האוכל המקומי בעיר, לפרט באריכות (למי שירצה בכך) את אופן ההכנה, ולשתף אתכם בסיפורים וחוויות מהעיר הנפלאה הזו.

לתיאום סיור עם אבי, צרו איתו קשר avifux@walla.co.il ואל תשכחו לציין שהגעתם מאתר טיולים.נט!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.