אחרי לגבעתי: סיור במישור החוף הדרומי, בעקבות אתרי המורשת של יחידת הסגולה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה וערכה פ.ו–

הסיור הבא במישור החוף הדרומי הינו מסע ממוקד, קצר, אבל עמוק ונוסטלגי מאין כמותו. במהלכו, תזכו להצצה קלה לעבר רגעי הבראשית של המדינה והבית, המהווים מקשה אחת של עוז נפש, נחישות בלתי מתפשרת, אידיאל יצוק בסלע ואהבה יוקדת לארץ, שמעולם לא היה לה תחליף. במהלך הסיור תפגשו את חטיבת גבעתי, בראשית דרכה, ובצל אירועי הקיץ האחרון, תוכלו לחוש את משק כנפי ההיסטוריה המתחכך בהווה, ולסגור מעגל דמיוני של גבורה, שלעולם איננו נסגר…

סוג רכב: רגיל

מיקום:  אשדוד

אורך המסלול: כ-28 קילומטרים

אורך הטיול: 8 – 6 שעות

קצת רקע…

עם הכרזת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, פרצה במלוא עוזה ההתנגדות הערבית, ובכך נורתה יריית הפתיחה של המאבק המר על זהות המדינה. באותות היום, ניתנה הפקודה להקמתן של חטיבות לוחמות של ארגון ההגנה, וביניהן, גם חטיבת גבעתי, אשר מוספרה כיחידה מספר חמש, ונמסרה בידיו של המפקד שמעון אבידן. חטיבת גבעתי המקורית הורכבה מארבעה גדודים שונים. שלושה מתוכם (51,53,54) הורכבו מחברי הגנה באזור תל אביב, ואילו הרביעי (גדוד 52) הורכב מחברי הגנה באזור הדרום, בני המושבות נס ציונה, ראשון לציון ורחובות. בחמישה עשר לחודש מאי של שנת 1948, יום אחד בלבד לאחר הכרזת העצמאות הרשמית של מדינת ישראל, פלשו צבאות ערב לישראל, ובכך, נפתח הפרק והשני והעקוב מדם במלחמת העצמאות על הבית. חטיבת גבעתי, הופקדה על מרחב הדרום, ובלמה את צבא מצרים שהיה בדרכו לכבישת תל אביב. לאורך מחצית השנה שלאחר מכן, לחמה חטיבת גבעתי בקרבות עקובים מדם לשחרור הנגב.

–

יוצאים לדרך!

אז קחו את הילדים, הצטיידו במצלמה, וצאו לטיול שכולו קוקטייל מרתק של עבר, הווה, עתיד ואהבת נצח למולדת, העוברת כחוט השני בין השנים. לרגשנים שביניכם, מומלץ להצטייד בחבילה – שתיים של ממחטות נייר. המפגש הבלתי אמצעי עם גבורת הבראשית של חיילי גבעתי, בצל אירועי ההווה, יהפוך את הסיור לאחת החוויות היותר מטלטלות רגשית שתוכלו לבקש ברחבי ארצנו הקטנטונות.

ראשית, פנינו לפארק עד הלום: הגישה לפארק מכיוון הכניסה הדרומית לאשדוד בכביש מס’ 4. לאחר שתיסעו בכיוון אשדוד ותעברו את פסי הרכבת, עליכם לפנות לימין בצומת הממוקמת בקרבת תחנת הדלק. המשיכו בנסיעה לאורך כ – 500 מטרים, פנו שוב ימינה, והגעתם לפארק עד הלום. סיפורו של הפארק הוא, למעשה, סיפורו של גשר עד הלום, אשר בלם את פלישת המצרים למרכז הארץ. בראשית חודש מאי 1948, פוצץ גשר אשדוד, או בשמו הנוכחי – “גשר עד הלום”, במטרה למנוע את התקדמות הצבא המצרי לכיוון מרכז הארץ. כאשר הגיעו המצרים אל הגשר המפוצץ, אשר פוצץ בליל השניים עשר במאי על ידי לוחמי גבעתי, נאלצו לשנות תכניות והתעכבו באזור. למעשה, עיכוב זה היווה את נקודת הפתיחה של הנסיגה המצרית, שהייתה תוצאה של מספר גורמים, ביניהם הקושי להתמודד עם עמידתה האיתנה והבלתי מתפשרת של חטיבת גבעתי, המרחק מקווי האספקה המצריים, ושינוי תכניות הפלישה של יתרת צבאות ערב. קרב סוער וכושל שנערך באזור הגשר המפוצץ גבה את חייהם של 54 לוחמי גבעתי נחושים. בפועל, אימתו של הצבא המצרי לא הגיעה מעולם לשערי תל אביב, אך רק לאחר מבצע “יואב”, בסופו של חודש אוקטובר, שנת 1948, נסוגו המצרים מהאזור. עם כניסתכם אל הפארק תפגשו שלט ברזל שעליו מפת האתר. ניתן לטייל בפארק ברגל או ברכב, עד לנקודת התצפית בקצהו הצפוני של הפארק, ממנה תוכלו לצפות על הגשר. במבט על הגשר, תוכלו לראות את תאי הפיצוץ הממוקמים ביסודות הגשר, ואשר לתוכם הוחדר חומר הנפץ, כמו גם את עקבות מלאכת השיפוץ היסודית שעבר הגשר במהלך השנים. בסמיכות לנקודת התצפית תמצאו אנדרטה לזכרם של חיילי חטיבת גבעתי, אשר נפלו בקרבות באזור זה. כמו כן, תוכלו לראות עמדה מצרית ששרדה, כמו גם לוחות המציינים מצביאי עבר דגולים, כדוגמת אלכסנדר מוקדון ונפוליאון, אשר עברו באזור מישור החוף הדרומי במהלך מסעות הכיבוש שערכו.–

מיציתם?

צאו מהפארק, חזרו לכביש 4, סעו בכיוון דרום כשבעה ק”מ, ופנו ימינה, לכיוון ביה”ס שדה “ניצנים”. לפניכם גבעת כרכור, ובראשה ניצב בגאון ארמון האפנדי, אשר נרכש על ידי קק”ל בראשית שנות ה – 40. בפרוטוקול המתעד את סיור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת באזור, מתאריך 6 ביוני 2004, מובא סיפור הרכישה המרתק העומד מאחורי הארמון שמולכם. האפנדי סורבג’י, ערבי ממוצא תורכי, אשר בנה את הארמון בתחילת שנות ה – 20 של המאה הקודמת, התגורר בו בשלווה מזרחית אופיינית, עד ליום בו היה בנו מעורב בתגרה עם ערביי חממה המקומיים, אשר הסתכמה בהירצחו של אחד מערביי חממה. הקטטה הבעירה את האזור, וערביי חממה ביקשו לנקום את דמו של חברם. ניסיונות השכנת השלום וההרגעה של השייחים באזור, של הבריטים ואף של היהודים תושבי באר טוביה וגדרה, אשר שמרו על יחסים חמים למדי עם האפנדי – הוכתרו בחוסר הצלחה. עם החמרת המצב, יזמו שני אחים מגדרה, אשר עסקו ברכישה של קרקעות בדרום הארץ, יוזמה מתוחכמת, והציעו לאפנדי הצעה קוסמת – למכור את הבית, תמורת תמורה הוגנת, לקרן קיימת. האפנדי, שלא ממש הבין עניין, הסכים בקלות, אך התפלא לראות את שני האחים שבים אליו כשבידיהם סל ביצים עמוס, וללא כל זכר למיסיס קרן קיימת. האחים התחמקו בתירוץ כי הגברת עסוקה מדי, ומיהרו לחשוף את השטרות שהוסתרו בכישרון רב תחת הביצים. כך נחתמה העסקה, ולידי קק”ל עברו הבית רחב הידיים, המטעים שסביבו ובאר המים. הערבי נעלם עם הרוח, ורק הארמון נותר למזכרת… בתוך בית הספר שדה תוכלו להתרשם המקרנה המתארת את קרבות מלחמת העצמאות, ומסביבו, תמצאו עמדות ששרדו ממלחמת העצמאות, לצד מצבות זיכרון ואנדרטה המוקדשת לאישה הלוחמת.–

ממשיכים!

חזרו שוב לכביש 4 בכיוון דרום, ופנו מידית שמאלה לכיוון היישוב ניצנים. לאחר נסיעה של כ – 1.2 קילומטרים, בסמוך לנקודה בה הכביש מתעקל לימין, פנו שמאלה לדרך אספלט משובשת, המשיכו בנסיעה של כ – 900 מטרים, וכאשר תגיעו לעיקול, המשיכו בנסיעה של כ – 400 מטרים נוספים, עד שתגיעו לראש גבעת 69 – הגבעה המיתולוגית הממוקמת בגובה של 69 מטרים מעל פני הים, ומכאן נגזר שמה. מהגבעה תצפית מקסימה על כפר הנוער ניצנים ועל כביש החוף. אגב, כפר הנוער ניצנים הינו קיבוץ ניצנים הישן. הגבעה שימשה בעבר כמשלט בלתי קבוע שהוחזק במטרה לאבטח את שיירות הציוד בדרכן לניצנים. בין היתר, גבעה 69 שימשה כמשלט ב 17 במאי 1948, במבצע “תינוק” – המבצע בו הועברו ילדי קיבוץ ניצנים אל היישוב באר טוביה, לאחר שהקיבוץ נפל. לאחר מספר ניסיונות כושלים של הכוחות המצריים להשתלטות על גבעה 69, נפלה הגבעה בידיים מצריות, בעקבות נסיגה לא צפויה של חטיבת גבעתי, שבוצעה באי סדר שמקורו היה בבלגן ששרר בשטח, כמו גם בסירובם של חלק מהחיילים לסגת מהגבעה. למרות קושי הלחימה באזור והקרבות הסוערים שידעו חיילי גבעתי, יש לציין, כי נפילת הגבעה בידי המצרים היוותה פגיעה מוראלית קשה במיוחד לחיילי הפלוגה. כיום, תוכלו לפגוש באנדרטה לזכר הלוחמים, כמו גם במספר מכלי מים, אשר נבנו על ידי הבריטים בראשית שנות ה – 40, לשימוש המחנה הבריטי אשר היה ממוקם בניצנים בנקודת זמן זו. הטנק שתפגשו באתר, הוצב כאן לאחר מלחמת ששת הימים. מראש הגבעה תוכלו לצפות על האזור הקסום שסביבכם, כאשר התצפית מלווה בשלטי הסבר ברורים. אם אתם מחפשים נקודה אידיאלית לפיקניק משפחתי, זהו בדיוק המקום לעצור, להתרווח על הספסלים, ולפרוש את תכולת הצידנית שלכם על שולחנות הפיקניק המזמינים שבאזור, בצל עצי היער השלוו המקיף אתכם.

שבעתם?

חזרו במורד הגבעה, חזרו אל כביש הגישה לניצנים, והמשיכו בנסיעה של כ – 4 ק”מ בכיוון דרום עד שתגיעו לצומת הודיה. פנו שמאלה, עברו את צומת נגבה, עברו על פני הכניסה לבסיס ג’וליס, ופנו ימינה אל חניית העפר הקטנה של אתר ההנצחה המוקדש לזכר לוחמי גדוד 53 אשר נפלו בקרבות באזור: גבעה 53. בסמוך לכל אחד מהעצים, תמצאו שלט קטן, עליו חקוק באבן שמו של אחד הנופלים. על אנדרטת האבן הגדולה, הממוקמת בסמוך, תמצאו רשימה מפורטת של שמות הנופלים בקרבות, תאריכי מפתח של הקרבות, ומפה המתארת את המהלכים העיקריים של הלוחמה באזור. עצוב, אבל מעורר השראה בהחלט… כעת, חזרו לכביש שממנו הגעתם ופנו שמאלה, וכשתגיעו לצומת נגבה, פנו שוב שמאלה. המשיכו כשמונה מאות מטרים נוספים, ואז פנו ימינה, אל שביל עפר המסומן באדום, אשר יוביל אתכם לגבעת תום ותומר ולגבעת ארנון. סעו בדרך העפר, ולאחר כמאה מטרים, תפגשו באנדרטה קטנה ובלתי יומרנית הממוקמת מימינכם ומציינת את כיבושה של גבעה 105 בידי יחידת הג’יפים הידועה של גדוד 54 – “שועלי שמשון”. המשיכו בנסיעה בינות הכרמים והשדות המוריקים של קיבוץ נגבה, והיזהרו מבורות שנפערו בכביש. סעו כשני קילומטרים נוספים, עד שתבחינו משמאלכם בעמוד חשמל בגווני התכלת והלבן, עליו מצוירות שבעים ושלוש יונים הממריאות לשחקים. עמוד חשמל זה מהווה אנדרטה לאירוע קשה שהתרחש באזור לפני שנים לא רבות – אסון המסוקים, בו התרסקו שני מטוסים שהובילו חיילים אל רצועת הביטחון שבלבנון. הגן הבוטני הפורח שעל הגבעה מוקדש לזכרם של החיילים הנופלים באירוע, ושמו מנציח שני חיילים שנספו באסון והתגוררו בתחומי המועצה האזורית יואב. בינות לשפעת הפרחים והפרחים שבגן, תמצאו לוחות אבן דוממים, ועליהם חקוקים שמות הנופלים. הניגוד החד בין הפריחה הססגונית ומלאת החיוניות לבין פינות ההנצחה הקטנות והשותקות, מעניק לסיור במקום נופך של רצינות וכובד ראש, שלא תמצאו בטיולים מסוג אחר–

ממשיכים!

המשיכו בנסיעה בדרך העפר לאורך כ- 1.6 קילומטרים נוספים, עד לגבעת ארנון, בה תמצאו את אתר ההנצחה המוקדש לחללי גדוד 51. החיילים אשר נסוגו מגבעה 69, הצליחו להסיג את המצרים בגבעה זו. שמה של הגבעה מוקדש לסייר ארנון יעקב, אשר מצא שביל חבוי, דרכו ניתן היה להגיע בחשאי אל הגבעה ולכבוש אותה. בסמוך לגבעה, תוכלו לצפות בחפירות ארכיאולוגיות המציגות גת עתיקה ששימשה את תושבי האזור בימי קדם. המשיכו בכיוון דרום מהגבעה עד שתתחברו לכביש 232. כעת, פנו שמאלה, וסעו עד לצומת גבעתי. בצומת גבעתי, פנו שמאלה, לכיוון מזרח, והמשיכו בנסיעה של כ – 2 קילומטרים, עד שתגיעו למוזיאון גבעתי, הממוקם במצודת יואב, או בשמה העתיק – משטרת עירק סואידן. הבניין, בו הייתה ממוקמת המשטרה הבריטית, נבנה כחלק מאסטרטגיה בריטית להגברת השליטה על ערביי הארץ, אשר התערערה לאחר המרד הגדול של הערבים בשלטון הבריטי בשנת 1940. המבנים, שכונו גם “מצודות טארגט”, על שמו של סר צ’ארלס טגארט שהיה ממעודדי היוזמה, מוקמו בנקודות מפתח, כמו צמתים מרכזיים ונקודות מעבר משמעותיות. משטרת עירק סואידן מוקמה על יד הכפר הערבי עירק סואידן, ובכך, שלטה על הדרך המובילה אל אזור הנגב, כמו גם לחלקים ממרכז הארץ, כמו הערים ראשון לציון, רחובות וגדרה. תחנת משטרה זו לא ננטשה על ידי הבריטים עם התקרבות סופה של תקופת המנדט, למרות שמרביתן המוחלטת של שאר התחנות ננטשו. בהתאם לתוכנית החלוקה, תחנה זו הייתה כלולה בשטחה של המדינה הערבית, אך, למעשה, האדמה שעליה הייתה המצודה ממוקמת הייתה שייכת ליהודי. ברגע האחרון, עם עזיבת הנציב העליון את המדינה, נמסרה המצודה האסטרטגית לערבים, מה שאפשר את שליטתם המלאה של הכוחות המצריים על הדרכים הראשיות באזור. במבנה המשטרה התמקמו כוחות מצריים של האחים המוסלמים, ולחטיבת גבעתי, לצד הפלמ”ח וחטיבת הנגב, נדרשו שמונה ניסיונות עד שהכניעו את הכוח המצרי, בחודש נובמבר 1948. שמה הנוכחי של מצודת יואב מוקדש לזכרו של בכיר הפלמ”ח ומפקד קיבוץ נגבה יצחק דובינו, או בכינויו המבצעי “יואב”, אשר נפל בהפצצת מטוסים מצרית מעל שמי הקיבוץ. מבנה המשטרה, אשר היה בבעלות של צה”ל במהלך השנים, הוקדש בשנת 1983, עם הקמתה המחודשת של חטיבת גבעתי, להקמת מוזיאון להנצחת מורשת החטיבה. במוזיאון תוכלו ללמוד על ימי הבראשית של חטיבת גבעתי ועל פועלה במלחמת השחרור, ולטעום טעימה קלה ממסלול ההכשרה אשר עוברים מתגייסי גבעתי העדכנית של ימינו. כמו כן, תוכלו לצפות בתערוכת נשק היסטורית, הממחישה באופן מדהים, את דלות הציוד של הלוחמים היהודים למול זה של הכוחות המצריים. ומה עוד? תוכלו להתרשם גם מתערוכה קטנה המציגה מספר כלים משוריינים, וליהנות מתצפית מרשימה על הסביבה ממגדל המוזיאון.–

אתרים נוספים שתוכלו לקפוץ לסיור בהם:

– שמורת חולות ניצנים

השמורה ממוקמת בשטחי החולות, ממערב לכביש מס’ 4, מצפון לאשקלון ומדרום לאשדוד. שטח השמורה הוותיקה, הממוקם מדרום לכביש מס’ 3611 (על צומת אשכולות – חוף ניצנים), מוגדר כשטח אש, אליו ניתן להיכנס באישור צה”לי בלבד. אל שטח ההרחבה של השמורה, הממוקם מצפון לשמורה הוותיקה, הכניסה הינה חופשית. בשטח זה תמצאו ארבעה מסלולים אופציונליים לטיול:

– כחול 10582 (מניצן לחוף הים)

– שחור 10560 (לאורך גבול החולות)

– ירוק 10579 (מערבית לבית ספר שדה שקמים)

– שחור 10580 (דרך הנקז)–

– שמורת מבוא אשדוד:

בשמורת מבוא אשדוד תמצאו את הריכוז המרשים ביותר של עץ שיטה מלבינה הקיים בישראל. לצדו, תפגשו באקליפטוסים, בשקמים, ובשרידי בוסתנים של משוכות צבר ורימונים. כמו כן, תמצאו בשמורה את אירוס הארגמן, הגלונית הפלישתית, את אטד החוף, ועוד צמחים יפים ונדירים. בין שבילי השמורה תוכלו לפגוש בצבאים, ובשלל זוחלים ומכרסמים האופייניים לאזור.–

–

אופציות לינה בסביבה:

– מגוון מלונות באשדוד יאפשרו לכם לשהות באזור אשדוד, לסייר בסביבותיה בכיף, ולמצות אותה עד לרבדים העמוקים ביותר שלה.

תיהנו מכל רגע!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.