אטרקציות, בילויים, מסלולי טיול, לינות, ומסעדות בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

התמונה של Yonah baby CC BY-SA 3.0–

כתבה וערכה: ליאור קן-לי, מורת דרך מוסמכת בירושלים. לפרטים נוספים: lior@backpackisrael.com

מעודכן ל-15 ביולי 2021

–

ירושלים – היסטוריה על קצה המזלג

ירושלים היא אחת מהערים העתיקות בעולם והעתיקה בישראל. סיור בעיר העתיקה של ירושלים יחשוף בפניכם אלפי שנות היסטוריה, שיזעקו מתוך האבנים הירושלמיות שמרכיבות כל בניין ובניין. עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שאזור ירושלים היה מיושב עוד בתקופה הכלקוליתית, שהחלה בישראל כבר ב-4500 לפני הספירה ואף לפני כן. באותה תקופה, אנשים התיישבו על הגבעה המכונה היום “עיר דוד”, ככל הנראה בשל קרבתה למעיין הגיחון, ששימש כמקור מים מרכזי.

כשדוד המלך הגיע ל”עיר דוד”, בסביבות 1000 לפני הספירה, הוא הכריז על העיר ירושלים כעל בירת ישראל. העיר החלה להתפתח באזור “עיר דוד” ואט-אט התפשטה צפונה, לכיוון הר הבית. באותה תקופה, בנו של דוד המלך, שלמה, הקים את בית המקדש הראשון. בית המקדש נחרב בשנת 586 לפני הספירה, בידי צבאו של נבוכדנצר השני, מלך בבל, שכבש את ממלכת יהודה ובתוכה ירושלים.

היהודים שהתגוררו בירושלים נאלצו להגלות לבבל ורק לאחר כשבעים שנה, הורשו לחזור לירושלים. הקמתו של בית המקדש השני הושלמה בשנת 515 לפני הספירה, אך גם מקדש זה לא הצליח לשרוד זמן רב ובשנת 70 לספירה נחרב, הפעם בידי הרומאים, שהחריבו לא רק את המקדש, אלא את העיר עולה. לאחר מכן, העיר ההרוסה אכלסה בעיקר את חיילי הלגיון הרומי והנצרות החלה לתפוס את מקומה כדת העיקרית בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל. לאחר מרד בר כוכבא, כמעט ולא היו קיימים תושבים יהודים בירושלים. במקומם, התגוררו בעיר, במשך כ-500 שנים, בני לאומים אחרים.

בשנת 636 נקטע הרצף הנוצרי בירושלים, כאשר כובשים ערבים מוסלמים הגיעו אל שערי העיר וכבשו אותה לאחר מצור של שישה חודשים.  באותה תקופה, נבנו מסגד אל אקצא וכיפת הסלע על הר הבית. בנוסף, לאחר שנים בהן לא הורשו להיכנס לתחומי העיר, ירושלים פתחה את שעריה גם בפני יהודים, שהגיעו אל העיר והתיישבו בה בהמוניהם.

ירושלים עברה עוד מספר תהפוכות ועברה תחת מספר ידיים נוספות, עד שנכבשה על ידי האימפריה העות’מאנית בשנת 1517.  בתקופת השלטון העות’מאני בעיר נבנו חומות ירושלים והחלו להתגבש ארבעת הרבעים כפי שאנו מכירים אותם היום.

במאה ה-19 המעצמות הקולוניאליות האירופאיות החלו להתעניין בירושלים והחליטו לבנות מוסדות שונים בין כתלי העיר וגם מחוץ להן. השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים הייתה שכונת משכנות שאננים, שהוקמה בשנת 1860 במימונו של משה מונטיפיורי. לאחריה, החלו לקום שכונות נוספים מחוץ לכותלי העיר העתיקה.

המנדט הבריטי השתלט על ירושלים בשנת 1917 וקבע אותה כבירת ארץ ישראל. בכ”ט בנובמבר, הכריזו באו”ם על תכנית החלוקה, שהציבה את ירושלים בשטח תחת שליטה בינלאומית. אולם אף אחד מן הצדדים לא התייחס לסעיף זה ברצינות והחל מאבק על השליטה בירושלים ובסביבתה, במסגרת מלחמת העצמאות. בסופו של דבר, ירושלים עברה לידי ישראל, כאשר דוד בן גוריון הכריז עליה כעל בירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949.

ועדיין… ההיסטוריה של העיר לא הפסיקה שם.

ההיסטוריה של ירושלים כה ארוכה ומורכבת, כך שקשה לנו לתמצת את כל הפרטים לכמה שורות. אם אתם מתעניינים בהיסטוריה, אנו ממליצים בחום לקרוא אודות ההיסטוריה של העיר לפני ביקורכם, בספרים או באתרים רלוונטיים.

מזג אוויר שנתי בירושלים

ינואר 12-6 , פברואר 13-6 , מרץ 15-8 , אפריל 22-13 , מאי 25-16 , יוני 28-18 , יולי 29-19 , אוגוסט 29-20 , ספטמבר 28-19 , אוקטובר 25-17 , נובמבר 25-17 , דצמבר 14-8.

–

תחבורה ציבורית בירושלים

הרכבת הקלה – קו הרכבת הקלה בירושלים מתחיל בתחנת “חיל האוויר” ומסתיים בתחנת “הר הרצל” ובדרך עובר בין 21 תחנות, ביניהן “התחנה המרכזית”, “מחנה יהודה”, “יפו מרכז”, “הדוידקה” ו”גבעת התחמושת”. שימו לב – אין אפשרות לרכוש כרטיסים על הרכבת, לכן עליכם לרכוש את הכרטיס מבעוד מועד דרך עמדת הכרטיסים האלקטרונית שבתחנה. אם פקחי הרכבת יתפסו אתכם ללא כרטיס, אתם עלולים להיאלץ לשלם קנס גבוה במיוחד. לא מומלץ לעלות לפני שמשלמים. הרכבת מגיעה מדי כמה דקות, לכן אם פספסתם אחת, תבוא שנייה.

שעות פעילות: בימי חול הרכבת פועלת החל מ-5:30 ועד חצות, בתדירויות משתנות. לפרטים אודות פעילות הרכבת בימי שישי ושבת, בקרו באתר הרשמי של הרכבת הקלה.

–

הסעות “חופשי לעיר העתיקה” – אם אתם מעוניינים לבקר בעיר העתיקה, אבל לא רוצים להסתבך במציאת חנייה, אתם תמיד יכולים להחנות את הרכב בסמוך למתחם התחנה הראשונה ולעלות על ההסעה של “חופשי לעיר העתיקה”, שמספקת שירות הסעות בחינם לעיר העתיקה וחזרה. ההסעה יוצאת מחניון מתחם התחנה ועוצרת בשער האשפות בעיר העתיקה.

שעות פעילות: השירות פועל כל 20 דקות בימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-20:00, בימי שני עד חמישי החל מהשעה 7:00, בימי שישי עד שעה לפני כניסת שבת ובמוצאי שבת החל משעה אחרי צאת שבת ועד חצות.

–

קו 99 – סובב ירושלים – אוטובוס התיירים של העיר, שמופעל על ידי אגד. זהו אוטובוס קומותיים אדום עם גג פתוח, בעל דמיון מובהק לאוטובוסים בלונדון. האוטובוס עובר דרך האתרים החשובים והיפים ביותר בירושלים, במסגרת סיור שנמשך כשעתיים. אם תרצו, תוכלו גם לרדת בתחנות שבדרך ולעלות חזרה כשתסיימו לסייר באתר. כדי לעשות זאת, עליכם לרכוש “כרטיס יומי”. לא בדיוק “תחבורה ציבורית”, אבל דרך נהדרת לראות את עיקריה של העיר. האוטובוס יוצא מהתחנה שמול התחנה המרכזית.

מחיר הכרטיס: יקר.

שעות פעילות: הקו פעיל בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-18:00; בימי שישי וערבי חג הקו יוצא לדרך בשעות 9:00, 11:00 ו-13:30.

יצירת קשר: 050-8422473.

–

אפליקציות שימושיות למבקרים בירושלים

סיורים קוליים בעיר העתיקה בירושלים – אם אתם מסיירים לבדכם בעיר העתיקה ורוצים ללמוד על המבנים השונים שנקרים בדרכיכם, זוהי אפליקציה שימושית ביותר עבורכם. האפליקציה מכילה 21 סיורים שונים ברחבי העיר העתיקה, שייקחו אתכם אל האתרים החשובים והמעניינים ביותר בסביבה. האפליקציה פועלת גם ללא חיבור לרשת האינטרנט.

ניתן להוריד את האפליקציה לאייפון או לאנדרואיד.

–

השוואת מחירי לינה בירושלים:

–

אטרקציות מרכזיות בירושלים

אטרקציות מרכזיות בעיר העתיקה

ביקור בירושלים אינו שלם ללא סיור בעיר העתיקה. העיר העתיקה גדושה באטרקציות תרבותיות והיסטוריות. למידע נוסף, אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט הרשמי של העיר העתיקה. ריכזנו עבורכם את האטרקציות המעניינות ביותר בעיר העתיקה:

–

הכותל המערבי – כשחשבתם על הביקור הקרב שלכם בירושלים, וודאי עלה לנגד עיניכם הכותל המערבי. הכותל הינו אחד מסמליה הבולטים של ירושלים, ונחשב לאתר התפילה החשוב ביותר עבור היהודים. בעת ביקורכם בכותל, אל תשכחו לרשום פתק עם משאלה או תפילה ולשים אותו באחד מהחריצים. אנא הגיעו בלבוש צנוע.

טיפת היסטוריה: הכותל המערבי שימש בעבר כאחד מהחומות שהקיפו את חצר בית המקדש השני. חורבותיו של בית המקדש השני, שנחרב בשנת 70 לספירה, נותרו נטושים עד למאה השביעית. אז, חזרו הביזנטים אל ירושלים והחליטו להרוס את כל מה שנותר בהר הבית, המקום שבו שכן בעבר בית המקדש. הכותל המערבי הצליח להינצל מידיהם של הביזנטים, ככל הנראה בשל העובדה שעמד בסמוך לשכונת מגורים, שלא היה לביזנטים כל כוונה להרוס. ההתייחסות הראשונה לכותל המערבי נכתבה על ידי רבי עובדיה מברטנורא, שביקר בירושלים בשנת 1488. הוא הביע התפעלות מהאבנים העצומות שמרכיבות את הכותל. על אף שלא שימש חלק מבית המקדש עצמו, הכותל המערבי הינו מקום קדוש כיוון שנחשב לשריד האחרון מבית המקדש.

הכניסה לרחבת הכותל – בחינם.

שעות הפתיחה: 24 שעות ביממה.

כמה זמן מומלץ לבקר בכותל? כחצי שעה.

איך מגיעים? קיימות שלוש כניסות לכותל המערבי. בעיר העתיקה קיים שילוט ברור, אשר יוכל להוביל אתכם אל אחת מהכניסות. שימו לב שהכניסה מהרובע המוסלמי היא בדרך כלל הקצרה ביותר, כיוון שלרוב לא קיים במקום תור ארוך בכניסה לבידוק הביטחוני.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הכותל המערבי.

–

–

מנהרות הכותל – אם אתם כבר מבקרים ברחבת הכותל, מומלץ לשקול להזמין סיור במנהרות הכותל. במהלך הסיור, תרדו אל החללים התת קרקעיים שנמצאים מתחת לבתי הרובע המוסלמי, ואשר משתרעים לאורך תוואי הכותל המערבי. שם, מתחת לאדמה, תוכלו להרגיש שאתם חוזרים אחורה בזמן, שכן תעברו על פני מבנים שונים מימי הביניים, מימי הביניים ומהתקופה החשמונאית.

הכניסה למנהרות הכותל – בתשלום סביר ובמסגרת סיור מודרך בלבד. ניתן להשיג מחיר מוזל באמצעות כרטיס משולב למנהרות הכותל ולמרכז שרשרת הדורות. יש להזמין מקום בסיור דרך מוקד ההזמנות – *5958 – שפעיל בין השעות 8:30-17:00. מומלץ להזמין כחודשיים מראש.

שעות הפתיחה: הסיורים מתקיימים בימי ראשון עד חמישי החל מ-7:00 ועד שעות הערב, בימי שישי ובערבי חג בין השעות 7:00-12:00. סיורים אינם מתקיימים בשבתות ובחגים.

כמה זמן מומלץ לבקר במנהרות הכותל? הסיור נמשך כשעה ו-15 דקות.

איך מגיעים? הסיור מתחיל בקצה הצפוני של רחבת הכותל.–

–

מרכז שרשרת הדורות – בסמוך לכותל המערבי תמצאו את המוזיאון הייחודי הזה, המספר את סיפורה של שרשרת הדורות של העם היהודי. בזמן ביקורכם, תעברו במנהרה שבה מיצג מיוחד במינו: פסלים מזכוכית ופריטים ארכיאולוגיים, עטופים באפקטים מיוחדים של אור, עשן והולוגרמות. ברקע, תוכלו להאזין למוזיקה ולהחכים מקטעי הקריינות השונים שמושמעים לאורך הדרך.

הכניסה למרכז שרשרת הדורות – בתשלום סביר ובלווי מדריך מוסמך. ניתן להשיג מחיר מוזל באמצעות כרטיס משולב למרכז שרשרת הדורות ולמנהרות הכותל. לתאם את הביקור מראש דרך מוקד ההזמנות *5958 – שפעיל בין השעות 8:30-17:00.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:40-17:40, ימי שישי וערבי חג בין השעות 9:40-12:00. המוזיאון סגור בשבתות ובחגים.

כמה זמן מומלץ לבקר במרכז? כשעה.

איך מגיעים? המרכז ממוקם בצמוד לרחבת הכותל.

–

–

כנסיית הקבר – אם תחליטו לבקר ברובע הנוצרי, כנסיית הקבר היא ללא ספק האתר המרשים והחשוב ביותר באזור. רבים מהנוצרים מחשיבים את הכנסייה לאחד מהאתרים הקדושים ביותר עבורם, שכן לפי הנוצרים האורתודוכסים, ישו נצלב, נקבר ועלה השמיימה במקום זה. יש המאמינים שזוהי גם הנקודה ממנה ישו יקום לתחייה.

לפני שאתם נכנסים, קחו זמן כדי להתרשם מהמבנה החיצוני. אם תשימו לב, קיימים שני פתחים לכנסייה, אך אחד מהם אטום מאז סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. כשתיכנסו פנימה, הדבר הראשון שתראו לפניכם, על הרצפה, היא אבן המשיחה. על פי האמונה, על האבן הזו השכיבו את ישו, לאחר שנצלב למוות, והכינו אותו לקבורה. זוהי הסיבה שנוצרים רבים העולים לכנסייה זו משתטחים על אבן זו. אם תרימו את עיניכם מהאבן, תראו לפניכם, על הקיר, פסיפס שהוכן בשנת 1990, אשר מציג שלוש סצנות מרכזיות משעותיו האחרונות של ישו: הורדתו מהצלב, הנחתו על אבן המשיחה והובלתו לקבורה. משם, המשיכו אל מעמקי הכנסייה העצומה והרשו לעצמכם להתפעל מהגודל, מהעיטורים השונים ומהחללים העתיקים.

שימו לב שאתם עלולים להיתקל בתור ארוך בכניסה, כיוון שהמקום משמש מוקד עלייה לרגל עבור צליינים מרחבי העולם. בכל מקרה, אל תוותרו על כניסה פנימה.

טיפת היסטוריה: כנסיית הקבר המקורית נבנתה בתקופה הביזנטית, בין השנים 326-335 לספירה, אולם נהרסה כמעט לחלוטין בשנת 614, כאשר הפרסים כבשו את ירושלים. הכנסייה עברה שיפוצים רבים וסבלה מפגיעות רבות, עד שלבסוף נבנתה מחדש בשנת 1099, על ידי הצלבנים שהגיעו באותה תקופה לירושלים. כנסייה זו היא כנסיית הקבר שניצבת היום לפניכם.

הכניסה לכנסיית הקבר – בחינם.

שעות הפתיחה: בקיץ עד השעה 20:00 ובחורף עד השעה 19:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בכנסייה? לפחות שעה.

איך מגיעים? אם אתם מגיעים משער יפו, המשיכו ישר והיכנסו לשוק. המשיכו ברחוב דוד, שהינו הרחוב הראשי של השוק, ופנו בפנייה הראשונה שמאלה אל רחוב הנוצרים. בפנייה השלישית ברחוב זה, פנו ימינה לרחוב סנטה הלנה והמשיכו ברחובה זה עד לכנסיית הקבר. בכל מקרה, קיימים חיצים שמורים לכיוון הכנסייה, כך שתמיד תוכלו לדעת שאתם בכיוון הנכון.

–

–

מוזיאון מגדל דוד – בסמוך לשער יפו, מתנוסס מגדל דוד, אשר שוכן בנקודה הגבוהה ביותר בעיר העתיקה, נקודה אסטרטגית להגנה על העיר ממערב. “מגדל דוד”, אגב, אינו מגדיר את המגדל, אלא את המצודה כולה. בתוך המצודה העתיקה, תמצאו היום את המוזיאון לתולדות העיר ירושלים, שיציג בפניכם את סיפורה של העיר ירושלים, מאזכורה הראשון ועד ליום שבו הפכה לבירת מדינת ישראל.

בזמן ביקורכם במקום, אנו ממליצים לעלות לראש המצודה, משם תוכלו לתצפת על העיר ירושלים בזווית של 360 מעלות. אין עוד מקום בירושלים בו תוכלו לראות את כל העיר פרוסה בפניכם. לאחר שתסיירו בין התערוכות העוסקות בהיסטוריה של ירושלים, תוכלו לבקר גם בתערוכות המתחלפות, שמציגות אמנות עכשווית. ולבסוף, אנו ממליצים לכם לרכוש כרטיסים למופע החיזיון הלילי, שבמהלכו מוקרן, בצבעים עזים ובקולות מרגשים במיוחד, סיפורה של ירושלים על גבי אבני המצודה. מדובר במופע הראשון מסוגו בעולם. המופע נמשך כ-45 דקות והוא מתקיים בחוץ, כך שמומלץ להצטייד בלבוש חם. לפרטים אודות שעות המופע, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון מגדל דוד.

טיפת היסטוריה: מגדל דוד הוקם מאות שנים אחרי ימי שליטתו של דוד המלך, כך שאם חשבתם שהוא זה שהורה להקים את המצודה, טעיתם. הורדוס, שמלך על יהודה בין השנים 37 לפנה”ס – 4 לפנה”ס, הורה על הקמתה של המצודה, שכללה שלושה מגדלי שמירה. כפי שעיניכם וודאי רואות, רק אחד מהם שרד את הקרבות הרבים.

הכניסה למוזיאון – בתשלום סביר עד יקר. ניתן להשיג מחיר מוזל באמצעות כרטיס משולב לחיזיון הלילי ולביקור במוזיאון מגדל דוד.

יש להזמין כרטיסים מראש לחיזיון הלילי במגדל דוד דרך מרכז ההזמנות בטלפון 02-6265333 או *2884. מרכז ההזמנות פעיל בימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-17:00.

שעות הפתיחה: חדרי תצוגת הקבע במוזיאון פתוחים בימי ראשון עד חמישי ובימי שבת בין השעות 9:00-16:00 ובימי שישי ובערבי חג וחג בין השעות 9:00-14:00. ביולי-אוגוסט המוזיאון פתוח בימי ראשון עד חמישי ובימי שבת עד השעה 17:00 ובשישי, ערבי חג וחג עד השעה 16:00.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? לפחות שעתיים וחצי.

איך מגיעים? אם אתם מגיעים משער יפו, המשיכו עם הרחוב ימינה ותמצאו את מצודת מגדל דוד מימינכם.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון מגדל דוד.

–

–

הגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון – למרגלות הר הבית, תמצאו גן עצום ממדים, שבו מגוון שרידים מימי בית שני ואף מימי בית ראשון. זהו הגן הארכיאולוגי המרשים של ירושלים. בזמן ביקורכם במקום, מומלץ גם לסייר במרכז דוידסון, שמציג בתוכו מספר רב של ממצאים ארכיאולוגיים וסרט תיעודי מרתק בשם “יומן החפירות”, אשר ילמד אתכם על החפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו בהר הבית במשך 150 שנים.

הכניסה לגן הארכיאולוגי – בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-14:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן הארכיאולוגי? לפחות שעתיים וחצי.

איך מגיעים? הגן הארכיאולוגי נמצא בסמוך לשער האשפות. ניתן להגיע באמצעות קווי אגד 1, 2, 38 או 99. ניתן להגיע גם מהרחוב שיוצא מהכניסה הדרומית לכותל המערבי.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הגן הארכיאולוגי ירושלים.

–

–

הקארדו – זהו רחוב מיוחד במינו בלב לבה של העיר העתיקה. הקארדו, ששימש כרחוב הראשי של ירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, חוצה את העיר העתיקה מצפון לדרום, משער שכם ועד אזור שער ציון. הקארדו אומנם משתרע למרחק רב, אך אחד מהמקטעים הידועים ביותר שלו הוא “הקארדו הפתוח”. כאן תוכלו לראות מספר עמודים משוחזרים, שעיטרו את הקארדו. ניתן לרדת אל הרחוב ולהתרשם מהעמודים מקרוב. אם תמשיכו משם צפונה, תגיעו אל אולם ובו העתק של מפת מידבא, שהינה רצפת פסיפס שנמצאת בכנסיית גאורכיוס הקדוש בירדן. המפה העתיקה מתארת את ארץ ישראל וניתן לראות בה את כנסיית הקבר ואת הקארדו. בהמשך הרחוב, תוכלו לסייר בין החנויות השונות, שמוכרות לעוברים ושבים פריטי אמנות, יודאיקה ומזכרות.

טיפת היסטוריה: הקיסר הרומי, אדריאנוס, שכבש את ירושלים לאחר מרד בר כוכבא, החליט להקים על חורבותיה של העיר עיר רומית חדשה בשם איליה קפיטולינה.  בדומה לערים רומיות אחרות, גם באיליה קפיטולינה היה חייב להתקיים קארדו. כך קרה שהוקם הקארדו הירושלמי.

שעות הפתיחה: הרחוב פתוח 24 שעות ביממה. החנויות נסגרות לאחר שעות העבודה.

כמה זמן מומלץ לבקר בקארדו? לפחות חצי שעה.

איך מגיעים? “הקארדו הפתוח” נמצא במקביל לרחוב היהודים בעיר העתיקה.

–

–

הבית השרוף – בית המגורים הזה, שמכונה גם “בית קתרוס”, נבנה בימי בית שני ונחרב בשריפה הגדולה שפרצה בירושלים במהלך המרד הגדול בשנת 70 לספירה. יש המאמינים שהבית השתייך לראשי הכהונה בירושלים, כיוון שהיה ממוקם בקרבת בית המקדש. היום, תוכלו למצוא את שרידיו של הבית ברובע היהודי, כ-6 מטרים מתחת למפלס רחוב תפארת ישראל. מלבד המוצגים הארכיאולוגיים, תוכלו ליהנות ממיצג אור קולי מרתק, המציג את האווירה הסוערת ששררה בעיר בערב שבו נחרב בית המקדש השני.

הכניסה לבית השרוף – בתשלום סביר. ניתן לתאם סיור מודרך מראש דרך הטלפון 02-6265906.

שעות הפתיחה: בקיץ – בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-19:00 ובימי שישי בין השעות 9:00-13:00. בחורף – בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00 ובימי שישי בין השעות 9:00-13:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בבית השרוף? בין שעה לשעתיים.

איך מגיעים? הבית השרוף ממוקם ברחוב תפארת ישראל.

–

–

מוזיאון הרובע ההרודיאני – מוזיאון נוסף ששווה לבקר ברובע היהודי הוא מוזיאון הרובע ההרודיאני. במוזיאון ניתן להלך בין שרידים של בתי אמידים, שעמדו כאן בימי בית שני. באותם ימים, ירושלים הלכה והתפשטה לכיוון הגבעה המערבית והעיר העליונה הפכה למקום מגוריהם של אנשי ירושלים העשירים. במוזיאון תוכלו לראות פסיפסים מרשימים, מקוואות עתיקים ושפע של כלים שהתגלו בחפירות שנערכו כאן לאחר מלחמת ששת הימים. זהו אחד מאתרי הארכיאולוגיה התת קרקעיים הגדולים ביותר בעולם.

הכניסה בתשלום סמלי.

שעות הפתיחה: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-18:00 ושיש בין השעות 9:00-13:00. בחורף, האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? בין שעה לשעה וחצי.

איך מגיעים? המוזיאון נמצא באחת הסמטאות היוצאות מהרחבה הגדולה שמול בית כנסת החורבה.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הרובע ההרודיאני.

טיילת החומות – אם אתם מעוניינים לחוות את העיר העתיקה מזווית לגמרי אחרת, אתם יכולים לעלות מעלה, אל החומות הסובבות את העיר ולטייל לאורכן. החומות נבנו לפני כ-450 שנים בהוראתו של הסולטן העות’מאני סולימאן. תוכלו לבחור במסלול הצפוני של הטיילת, שמתחיל משער יפו וממשיך עד לשער האריות, או במסלול הדרומי של הטיילת, שמתחיל משער יפו וממשיך עד לשער ציון. בדרך, תוכלו לראות נופים מהממים של ירושלים ולהסתכל מלמעלה על מגוון אתרים מרכזיים בעיר.

מהמסלול הצפוני קיימות ארבע יציאות: השער החדש, שער שכם, שער הפרחים ושער האריות, ומהמסלול הדרומי קיימות שתי יציאות: שער ציון ושער האשפות.

הכניסה לטיילת – בתשלום סמלי.

שעות הפתיחה: המסלול הצפוני והמסלול הדרומי פתוחים בשעון חורף בימי ראשון עד חמישי ובימי שבת בין השעות 9:00-16:00 ובשעון קיץ עד 17:00. בימי שישי המסלול הצפוני סגור, אולם המסלול הדרומי פתוח בשישי ובערבי חג בין השעות 9:00-14:00.  שימו לב שהכניסה תתאפשר בשבת ובחגים רק אם רכשתם את הכרטיסים מבעוד מועד.

כמה זמן מומלץ לבקר בטיילת? בין שעה לשעה וחצי, אם אתם מתכוונים להשלים מסלול שלם.

איך מגיעים? הטיילת מתחילה בשער יפו.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של טיילת החומות.

–

–

מערת צדקיהו – מתחת לבתיהם של התושבים ברובע המוסלמי, כ-9 מטרים מתחת לפני הקרקע, נמצאת המערה המלאכותית הגדולה בישראל, מערת צדקיהו, ששימשה בעבר כמחצבה קדומה. המערה, שחצובה כולה מאבן גיר, משתרעת על פני כ-9,000 מטרים מרובעים ונמשכת לאורך של כ-300 מטרים. אמונה אחת גורסת כי צדקיהו מצא במערה זו מסתור בזמן בריחתו מירושלים הבוערת ועל כן שמה. גם “הבונים החופשיים” מצאו במערה מקום בטוח והחליטו לקיים את מפגשיהם החשאיים בתוכה.

הכניסה למערה – בתשלום סמלי.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי וימי שבת בין השעות 9:00-16:00, ערבי חג בין השעות 9:00-14:00. המערה סגורה בימי שישי. בתקופת שעון הקיץ המערה פתוחה עד 17:00 בימי ראשון עד חמישי ושבת. שימו לב שהכניסה תתאפשר בשבת ובחגים רק אם רכשתם את הכרטיסים מבעוד מועד.

כמה זמן מומלץ לבקר במערה? כחצי שעה.

איך מגיעים? פתח המערה ממוקם כ-200 מטרים צפונית לשער שכם. קיים שילוט במקום.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מערת צדקיהו.

–

–

בתי כנסת מרכזיים בעיר העתיקה – ברובע היהודי פזורים בתי כנסת רבים, ידועים יותר ופחות. הנה לכם שני בתי כנסת מרכזיים בעיר העתיקה:

• בית כנסת החורבה – אחד מבתי הכנסת הגדולים והמרשימים בירושלים. בפנים, תוכלו להתפעל מארון הקודש הגבוה ביותר בעולם ולעלות למרפסת, ממנה ניתן ליהנות מתצפית נהדרת על העיר העתיקה.לאחרונה נפתח גם האתר הארכיאולוגי שנמצא בקומה התחתונה של בית הכנסת, שם אפשר לראות שרידי מבנים ששכנו כאן בעת העתיקה בסמוך לקארדו

מחוץ לשעות התפילה, יש לתאם ביקור מראש באמצעות הטלפון 02-6265906. בתשלום.

שעות הפתיחה: בית כנסת החורבה פתוח בימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-19:00 ובימי שישי בין השעות 8:00-13:00. בחורף, בית הכנסת פתוח בימי ראשון עד חמישי עד השעה 17:00.

בית הכנסת ממוקם ברחוב היהודים 89 העיר העתיקה.

טלפון 02-6265900 שלוחה 102

כיצד מגיעים חניה: חניון הר ציון או חניון קרתא (ממילא) ליד שער יפו. תחבורה ציבורית: קווי אגד – קו 38 (מיניבוס) אל החניון הרובע או קווים 1,2 

כתב וצילם: רון פלד. מדריך ירושלים

ביום רביעי בשבוע, ראש חודש חשוון בשנת תס”א (1700), בא לירושלים רבי יהודה החסיד בראש עדת תלמידיו. הם השתכנו בחצר האשכנזים ותכננו להקים בית כנסת בקרבת מקום. אלא שביום שבת חש רבי יהודה חסיד ברע, וביום שני בשבוע, ימים מעטים לאחר הגיעו לירושלים, הלך לעולמו.

עדת חסידיו נותרה בלא מנהיג ובלא כספי התרומות שהובטחו לרבם ובוששו לבוא. החסידים אמנם השלימו את בניית בית הכנסת אך שקעו בחובות כבדים. בשנת 1721 הסתערו נושיהם הערבים על החצר ועל בית הכנסת והחריבום. בני הקהילה נאלצו לעזוב את ירושלים, ובמשך תשעים שנה לא העזו יהודים אשכנזים להופיע בירושלים מחשש שיבולע להם.

מאז נקראה החצר חורבת רבי יהודה החסיד. החוב הוסדר רק לאחר שנים רבות, בראשית המאה ה 19- . בשנת 1837 בנו תלמידי הגר”א (הגאון מווילנה) בחצר את בית הכנסת מנחם ציון, ובשנת 1856 נחנך כאן בית הכנסת הראשי לעדת הפרושים בירושלים. היה זה בית כנסת גדול ומרשים והוא נקרא בית יעקב. למרות גודלו ופארו של בית הכנסת, דבק בו הכינוי “החורבה”, זכר לימי חורבנו. במאי 1948 פוצץ בית הכנסת על ידי חיילי הלגיון הירדני.

לאחר מלחמת ששת הימים עלתה שאלת שיקומו של בית כנסת החורבה, אך רק לקראת ציון ארבעים שנה לאיחוד העיר החלו עבודות השיקום. היום אפשר שוב להתרשם מגודלו של המבנה ומעוצמתו. מומלץ לבקר במוזיאון חצר היישוב הישן המספר את סיפורם של תושבי הרובע היהודי מן המאה ה- 16 ועד נפילת הרובע ב 1948- . זהו סיפור של חיים תוססים ויצירתיים בתנאים של מחסור חומרי, תחת שלטון זר.

–

–

• בית כנסת תפארת ישראל – הרב ניסן ב”ק, חסיד ירושלמי, שהיה בעל בית דפוס מצליח, יזם את הקמתו של בית הכנסת בשנת 1857. אולם, עם התקדמות הבנייה, הבין ב”ק שהתרומות הולכות ואוזלות ושהן לא יספיקו לכיסוי כלל הוצאות הבנייה. בשנת 1870 ביקר בעיר הקיסר האוסטרי, פרנץ יוזף. אחד מהעיתונים הבולטים מאותה תקופה, עיתון “החבצלת”, טען שהקיסר תרם מכספו להשלמת בניית בית הכנסת. אחרים מספרים שב”ק ניגש לקיסר בזמן ביקורו באזור, הצביע על ראש המבנה, שהיה חשוף וחסר כיפה, ואמר לו: “אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר בפנייך את כובעו.” אולי זה העלה חיוך על פניו של הקיסר, שהחליט לתרום. בכל מקרה, בזכות הקיסר או בזכות תורמים נוספים, הושלמה בניית בית הכנסת בשנת 1872. במהלך מלחמת העצמאות שימש כעמדת מפתח עבור המגינים על הרובע, בשל גובהו הרם. אולם, למרבה הצער, לאחר שהירדנים השתלטו על הרובע, הם השמידו את בית הכנסת. בימים אלה הוא נמצא בתהליכי שיפוץ נרחבים. בית הכנסת ממוקם ברחוב הקראים.

בתי הכנסת הספרדיים – בתי הכנסת הללו אומנם סמויים מן העין, אך נחשבים בין בתי הכנסת החשובים והיפים בעיר. המתחם כולל ארבעה בתי כנסת, שנבנו על ידי מגורשי ספרד במהלך התקופה העות’מאנית, החל מהמאה ה-16. בתי הכנסת הם בית הכנסת יוחנן בן זכאי, בית הכנסת האיסטנבולי, בית כנסת אליהו הנביא ובית הכנסת האמצעי. בבית הכנסת יוחנן בן זכאי נהוג לקיים את טקס הכתרת הרב הראשון לציון. בימי מלחמת העצמאות, השתמשו בבתי הכנסת הללו כמחסה עד שתושבי העיר העתיקה נלקחו בשבי. תוכלו להיכנס פנימה בעבור תשלום סמלי, לבקר בבתי הכנסת השונים, שנמצאים צמוד זה לזה, ולהתרשם מפריטי הקודש.

הכניסה בתשלום סמלי. מומלץ להתקשר מראש לטלפון 02-6280592  כדי לוודא שהמקום פתוח.

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך מגיעים? בתי הכנסת הספרדיים נמצאים בצמוד למגרש החנייה של הרובע, ברחוב משמרות הכהונה. כדי להיכנס לבתי הכנסת, יש צורך לרדת בגרם מדרגות.

מרכז מורשת הקראים בירושלים – אם אתם רוצים לקבל הצצה אל עולמם של היהודים הקראים, העיר העתיקה היא המקום המושלם. היהדות הקראית היא זרם ביהדות. הם אינם מקבלים את פרשנות חז”ל ואת התורה שבעל פה, לכן מחויבים אך ורק לתורה שבכתב. ליד בית כנסת תפארת ישראל נמצא מרכז מורשת מושקע, המספר אודות הקהילה הקראית, מנהגיה ופעילותה. בית הכנסת הפועל במתחם מרכז המורשת הוא מבתי הכנסת העתיקים ביותר בירושלים, שהוקם על ידי הקהילה הקראית במאה ה-8 לספירה. את הביקור תפתחו עם סרטון הסבר קצר ולאחר מכן תוכלו לשוטט בתערוכה, הכוללת שלל שלטי הסבר. אפשר להציץ גם לתוך בית הכנסת.

הכניסה בתשלום סמלי.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:30-16:30. ביום שישי אפשרי לבקר, אך בתיאום מראש דרך הטלפון 02-628-6688.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

איך מגיעים? מרכז המורשת נמצא ברחוב הקראים 8, ליד בית כנסת תפארת ישראל.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מרכז מורשת הקראים בירושלים.

–

הר הבית – הר הבית, שנמצא מעל לכותל המערבי, נמצא בלב מחלוקת. בסיור במקום תוכלו לראות את מסגד אל אקצא, מסגד יום השישי של ירושלים. על פי המסורת המוסלמית, הנביא מוחמד הגיע לאזור כשהוא רכוב על סוסה מכונפת, קשר אותה לכותל המערבי והמשיך משם לאל אקצא. לאחר שהתפלל במסגד, עלה השמיימה. ברחבת הר הבית תמצאו גם את כיפת הסלע ומבנים נוספים. הר הבית מוזכר גם בשתי הדתות האחרות. ביהדות מאמינים שהר הבית היה מקום משכנו של בית המקדש ולכן, המקום נחשב לקדוש גם בעיני היהודים. באשר לנוצרים, אלה אינם רואים חשיבות בהר, שכן ישו הביע סלידה למקום ולטקסים שהתקיימו בו בימי בית שני. אם אתם בוחרים לבקר באתר, אנא הקפידו על לבוש צנוע והימנעו מהתגרויות. אסור לבקר בהר כשברשותכם תשמישי קדושה יהודיים.

שעות הפתיחה: הכניסה של תיירים להר הבית אסורה בימי שישי ושבת.

איך מגיעים? אתם יכולים להיכנס אל הר הבית דרך שער המוגברים, בכניסה לרחבת הכותל המערבי.

–

–

אטרקציות מרכזיות מחוץ לעיר העתיקה

מוזיאונים מומלצים בירושלים

מוזיאון ישראל – אם אתם אוהבים להסתובב שעות על גבי שעות במוזיאונים, מוזיאון ישראל הוא ללא ספק המוזיאון בשבילכם. המוזיאון העצום הזה, שנחשב לאחד מהמוזיאונים הגדולים בעולם, מציג בתוכו למעלה מ-500,000 פריטים מתחומי האמנות, הארכיאולוגיה, היודאיקה והאתנוגרפיה, והינו המוזיאון החשוב ביותר בארץ. במוזיאון תערוכות קבועות ומתחלפות. לפני ביקורכם, מומלץ לבדוק באתר הרשמי של המוזיאון באשר לתערוכות המתחלפות המתקיימות.

אם אתם מגיעים עם ילדים, אנו ממליצים בחום לעצור באגף הנוער. מהכניסה למוזיאון, פשוט המשיכו ישר עד שתראו משמאלכם את המבנה של אגף הנוער. באגף זה מוצגות תערוכות מתחלפות מהנות ומעניינות במיוחד, שלעיתים מתאימות גם למבוגרים שביניכם.

מומלץ גם לעצור לביקור בהיכל הספר, שהינו המבנה הלבן הייחודי, המזכיר בצורתו מכסה של כד בו נמצאו המגילות הגנוזות. בתוך המבנה, תמצאו תצוגה מהפנטת של מגילות מדבר יהודה וכתבי יד עתיקים ונדירים נוספים, שנתגלו במהלך השנים.

הכניסה למוזיאון – בתשלום סביר. ניתן לרכוש כרטיסים מראש דרך אתר האינטרנט.

שעות הפתיחה: ימי ראשון, שני, רביעי וחמישי בין השעות 10:00-17:00, ימי שלישי בין השעות 16:00-21:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 10:00-14:00 וימי שבת בין השעות 10:00-17:00.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? לפחות ארבע שעות.

איך מגיעים? המוזיאון ממוקם בשדרות רופין 11, הקריה. ניתן להגיע באמצעות קווי אגד 7, 9, 14, 35 או 66.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ישראל.

–

–

מוזיאון ארצות המקרא – אם הממצאים הארכיאולוגיים שמוצגים במוזיאון ישראל לא הספיקו לכם ואתם רוצים ללמוד עוד על ארצות המקרא הקדומות, פשוט חצו את מגרש החנייה של מוזיאון ישראל וכנסו למוזיאון ארצות המקרא הסמוך. במוזיאון תמצאו פריטים ארכיאולוגיים מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה הביזנטית, אשר מתמקדים בארץ ישראל המקראית ובארצות המזרח הקדום. בין היתר, תוכלו ללמוד על היווצרות חותמים, על מצרים העתיקה ועל קרבות שונים שהתקיימו בין העמים הקדומים. במוזיאון תערוכות קבועות ומתחלפות. לפני ביקורכם, מומלץ להתעדכן באתר הרשמי של המוזיאון באשר לתערוכות המתחלפות המתקיימות.

הכניסה למוזיאון – בתשלום סביר. ניתן להשתתף בסיורים המודרכים המתקיימים במוזיאון ללא תשלום נוסף. הסיורים מתקיימים בימים ראשון עד שישי בשעה 11:00, בימי רביעי בשעה 18:00 ובימי שבת בשעה 11:30.

שעות הפתיחה: ימי ראשון, שני, שלישי וחמישי בין השעות 9:30-17:30, ימי רביעי בין השעות 9:30-21:30, ימי שישי, שבת וערבי חג בין השעות 10:00-14:00. המוזיאון סגור בחגים.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? לפחות שלוש שעות.

איך מגיעים? המוזיאון ממוקם בסמוך למוזיאון ישראל. ניתן להגיע באמצעות קווי אגד 7, 9, 14, 35 או 66.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ארצות המקרא.

–

יד ושם – מוסד יד ושם, שאחראי על תיעוד תולדות העם היהודי לפני ותוך כדי השואה ועל הנצחת סיפוריהם וזכרם של מיליוני הנספים, ממוקם מעל הר הזיכרון, בחלקו המערבי של הר הרצל. במתחם העצום של יד ושם תמצאו מספר מוסדות נפרדים, שכולם תורמים לתיעוד ולהנצחת השואה. אחד מהאתרים הפופולאריים ביותר במתחם הינו המוזיאון לתולדות השואה, בו קיימות מספר רב של תערוכות המספרות על השואה ממגוון נקודות מבט. בזמן הביקור במוזיאון, תיחשפו לחפצים אישיים של נספים, ליומנים, לספרים, למכתבים ולעדויות מצולמות של הניצולים. מוזיאון נוסף, שרבים לא יודעים על קיומו, הוא המוזיאון לאמנות השואה. במוזיאון זה תמצאו קרוב ל-10,000 יצירות אמנות, שרובן נוצרו במהלך השואה.

כדאי שתכירו גם את הספרייה של יד ושם, שבה קיים אוסף הפרסומים הגדול ביותר בעולם העוסק בשואה: למעלה מ-125,000 כותרים בנושא!

הכניסה ליד ושם – בחינם.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד רביעי בין השעות 9:00-17:00, ימי חמישי בין השעות 9:00-20:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 9:00-14:00.

כמה זמן מומלץ לבקר ביד ושם? לפחות ארבע שעות.

איך מגיעים? יד והשם ממוקם בהר הזיכרון ואם אתם מגיעים ברכב פרטי, הכניסה היא דרך צומת הולנד. הצומת נמצאת על ציר הרצל, מול הכניסה להר הרצל.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של יד ושם.

–

–

מוזיאון המדע בירושלים – הדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך הידיים ובמוזיאון המדע של ירושלים המוצגים האינטראקטיביים עושים את העבודה. במוזיאון תלמדו בין היתר על נפלאות המים, החשמל והתנועה, ואפילו על החלל החיצון. תוכלו גם לאתגר את עצמכם במספר אשליות אופטיות. התערוכות מתחלפות ומתחדשות מדי פעם בפעם. הביקור במוזיאון מומלץ במיוחד למשפחות עם ילדים.

הכניסה למוזיאון – בתשלום סביר. ילדים עד גיל 5 נכנסים בחינם.

שעות הפתיחה: ימי שני עד חמישי בין השעות 10:00-18:00, ימי שישי בין השעות 10:00-14:00 וימי שבת בין השעות 10:00-15:00. שימו לב ששעות הפתיחה משתנות בחגים ובמועדים, לכן מומלץ להתעדכן בשעות המדויקות באתר הרשמי.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? בין שעתיים לארבע שעות.

איך מגיעים? המוזיאון ממוקם בקריית המוזיאונים בגבעת רם. אתם יכולים להגיע באמצעות קווי אגד 7, 9, 14, 35, 66, שכולם עוצרים בפתח המוזיאון.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון המדע בירושלים.–

–

מוזיאון המוזיקה העברי – אם אתם אוהבים להאזין למנגינתם הנפלאה של כלי נגינה שונים, אתם וודאי תיהנו מביקור במוזיאון הייחודי הזה, המציג אוסף מרשים של כלי נגינה עתיקים, שעיצבו את פס הקול הישראלי. במוזיאון תמצאו מספר חדרים, המציגים את כלי הנגינה של התפוצות השונות. תוכלו לשמוע את המוזיקה שהגיעה ממרכז אסיה, ממרוקו, מעיראק, ממצרים, מהודו, ממדינות הבלקן, מאפריקה, מתימן.

איך תוכלו לשמוע את המוזיקה, אתם שואלים? ובכן, המוזיאון אומנם עוסק בכלי נגינה עתיקים, אך מחובר מאד לטכנולוגיה המתקדמת הקיימת בעולמנו כיום. עם הגעתכם למוזיאון תקבלו טאבלט והוראות שימוש בו ותצאו לסיור עצמאי במוזיאון, בליווי מדריך וירטואלי זקן וחביב. ליד כל תצוגת כלי נגינה תמצאו ברקוד שאותו תצטרכו לסרוק כדי לקבל מידע מפורט אודות הכלים ואפשרות להאזין לכל אחד מהם בנפרד, דרך האוזניות שלכם. במוזיאון קיימים גם מספר משחקים, שיוכלו לעניין את הילדים שלכם, ותצוגה מרשימה של בית המקדש ושירת הלוויים, שתועבר אליכם באמצעות טכנולוגיית “מציאות מדומה”.

טיפ חשוב: אם אתם מעוניינים בסיור מודרך, בליווי מדריך אנושי, מומלץ להתקשר למוזיאון בטלפון 02-5406505 ולברר מתי מתקיים סיור מודרך שכזה. הדרכה מתקיימת במוזיאון רק פעם ביום.

הכניסה למוזיאון – בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:30-17:30, ימי שישי בין השעות 9:30-13:30.

כמה זמן מומלץ לבקר במוזיאון? בין שעה לשעה וחצי. אם אינכם מתכוונים לעבור על כל כלי הנגינה, תוכלו להסתפק בשעה בלבד.

איך מגיעים? המוזיאון נמצא במרחק קצר מרחוב יפו המרכזי , בכתובת: רחוב יואל משה סלומון 10. התקדמו ברגל מכיכר ציון דרומה לאורך רחוב יואל משה סלומון עד שתראו, תוך זמן קצר, את המוזיאון מימינכם, ב”כיכר המוזיקה”.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון המוזיקה העברי.

–

–

מעלית הזמן – אם מתחשק לכם לחזור בזמן, כ-3,000 שנה אחורה, אל התקופות בהן חיו שלמה המלך, צדקיהו, הנביא ירמיהו והמלך הורדוס, אתם מוזמנים לקפוץ אל תוך “מעלית הזמן”. באולם הצפייה המעוצב, תתיישבו על מושבים נעים – או על מושבים נייחים, אם אתם מפחדים מתזוזות פתאומיות – ותיתנו למורה הדרך הנאמן שלכם לקחת אתכם למסע בלתי נשכח אל מעמקי ההיסטוריה.

אם תרצו, תוכלו להזמין מקום גם לאחד מהמיצגים האחרים המוצגים באתר, שאינם עוסקים בנושאים היסטוריים. לפרטים נוספים, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של “מעלית הזמן”.

הכניסה לבני 5 ומעלה.

הכניסה למעלית הזמן – בתשלום גבוה. יש להזמין מקום מראש דרך אתר האינטרנט או הטלפון 02-6248381 (שלוחה 0 ואז 4).

משך המיצג: 40 דקות.

איך מגיעים? האטרקציה ממוקמת ברחוב הלל 37, בבית אגרון, באזור מדרחוב בן יהודה.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מעלית הזמן. 

כרגע האטרקציה לא פעילה. תודה לטל מרום על העידכון

–

–

מוזיאון ידידי ישראל  

מוזיאון ידידי ישראל FOZ הממוקם במרכז העיר ירושלים מזמין את הקהל הרחב ליהנות מפעילות מיוחדת ומלאת ערכים ב”קיץ של גיבורים.  המוזיאון מציע חוויית למידה ויצירה בהשראת גיבורים אנושיים מתוך סיפורי הקמת מדינת ישראל.

בכל ילד או ילדה יש את היכולת להפוך לגיבור/ה, לסייע ולעזור לאחרים. סיור במוזיאון ידידי ישראל מעניק חוויה חדשנית. באמצעות טכנולוגיות שונות נפגשים המבקרים עם דמויות וגיבורים מההיסטוריה של עם ישראל החל מהתקופה המקראית ועד לתקופת הקמת המדינה.

צוותי רפואה ובני משפחה (עד 4 אנשים) כניסה חינם בתיאום מראש ובהצגת תעודה מזהה.

עלות כניסה משפחתית לסיור במוזיאון (2 מבוגרים +3 ילדים) 100 ₪.

יש להירשם מראש באתר reservations@fozhc.com או בטלפון: 02-5329400

מוזיאון ידידי ישראל הוא מרכז היסטורי חווייתי בנושא ציונות, הנותן במה לסיפורי הגבורה והחסד של לא יהודים אשר חרטו על דגלם לפעול בכל דרך שרק יכלו, מול תלאות וקשיים אישיים, מתוך אמונה, להשבת העם היהודי לארצו המיועדת בציון, ושגשוגו, לאורך כל השנים החל מההבטחה התנכ”ית, דרך תקופות שונות, ועד ימינו אנו.

המרכז מספק למבקר חוויה ויזואלית ורגשית ומוביל אותו אל מסע בעקבות ההיסטוריה, דרך 7 מיצגי מולטימדיה אור קוליים מתקדמים המשלבים עיצוב, טכנולוגיה ואפקטים שלא נראו קודם בארץ. הביקור במוזיאון מומלץ לילדים/ות מגילאי 7 ומעלה.

המוזיאון פתוח בימי א’-ה’: 10:00-18:00 (סיור אחרון יוצא בשעה 17:00),

בימי ו’ בין השעות 9:00-15:00 (סיור אחרון יוצא בשעה 14:00)

הכניסה למוזיאון בהזמנה מראש והסיור הינו בהדרכה בלבד.

המוזיאון מוצג ב-16 שפות שונות בתיאום מראש.

כתובת: יוסף ריבלין 20 ירושלים

–

המוזיאון לאמנות האסלאם – המוזיאון הקטן הזה מספק הצצה אל עולם האסלאם החל מהמאה ה-7 ועד המאה ה-19. תמצאו במוזיאון שלל פריטים נדירים ומיוחדים, ביניהם כלי זהב וכסף, יצירות אמנות, כלי נגינה, כלים מדעיים ועוד. אחד מהאוספים המרשימים ביותר של המוזיאון הוא אוסף השעונים הנדיר של סר דיוויד סלומונס. בין היתר, הוא מכיל את השעונים של אברהם לואי ברגה, שהיה מהממציאים המשפיעים ביותר על תולדות השענות המודרנית. באוסף תמצאו עשרות שעונים במגוון גדלים וצורות וכן תיבות מוזיקליות יפהפיות, מעוטרות בזהב, בפנינים וביהלומים. במוזיאון יש גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים ולעיתים הוא מציע פעילויות מיוחדות, שמתאימות לכל המשפחה.

הכניסה בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: ימי שני עד רביעי, שישי ושבת בין השעות 10:00-14:00, ימי חמישי בין השעות 10:00-19:00. המוזיאון סגור בראשון.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה לשלוש שעות.

איך מגיעים? המוזיאון נמצא ברחוב הפלמ”ח 2. קיימים קווי אוטובוס רבים היוצאים מתחנה מרכזית ירושלים ועוברים ליד המוזיאון, ביניהם קו 15, 18, 74 ו-75. משך הנסיעה הוא כחצי שעה.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון לאמנות האסלאם.

מוזיאון רוקפלר – מוזיאון רוקפלר הוא מהמוזיאונים הוותיקים ביותר בירושלים. למעשה, הוא הוקם בימי המנדט הבריטי, בשנת 1935. הוא היה המוזיאון הראשון לארכיאולוגיה בארץ ישראל. מלבד הפריטים המרתקים הנמצאים בו, כדאי לשים לב גם לארכיטקטורה המרשימה של המבנה, שמשלבת בין המזרח למערב. במרכז המוזיאון נמצאת חצר פתוחה ומקסימה.

כל הממצאים המוצגים במוזיאון הם מארץ ישראל. בין הממצאים המרשימים ביותר ניתן למנות את שרידי קורות העץ, שהיו שייכות למסגד אל אקצא במאה ה-8. יש גם עיטורי אבן מיוחדים, שנלקחו מהחזית של כנסיית הקבר.

הכניסה ללא תשלום.

שעות הפתיחה: ימי שני, רביעי, חמישי ושבת בין השעות 10:00-15:00.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה וחצי לשלוש שעות.

איך מגיעים? המוזיאון נמצא ברחוב סולטן סולימאן 27, ליד שער הפרחים. ניתן להגיע באמצעות קווי אוטובוס 1, 3, 51. בשבת, אפשר לחנות בחנייה של המוזיאון. בשאר ימי השבוע, אפשר לחנות ברחובות הסמוכים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון רוקפלר.

אתרים היסטוריים מומלצים בירושלים

הגן הלאומי עיר דוד – “עיר דוד” היא ירושלים הקדומה וסיור בגן הלאומי יעביר אתכם דרך רחובותיה העתיקים של העיר, על פני חומותיה, ביצוריה ומערכות המים שלה, שהיו בעבר מהמשוכללות באזור. בזמן ביקורכם, צפו במיצג התלת הממדי אודות העיר וצאו לסיור מודרך בעיר דוד המקראית. אחר מהקטעים האהובים ביותר על המסיירים בגן הלאומי, ובייחוד על הילדים, הוא הקטע שעובר במערכות המים העתיקות. הסיור עובר דרך מערכת פיר וורן ויש לכם גם אפשרות להמשיך באופן עצמאי דרך ניקבת השילוח, שנקראת גם “ניקבת חזקיהו”. אורכה של מערכת המים הזו הוא כחצי קילומטר ולאורך כל הדרך תצעדו בתוך מים רדודים. אנו ממליצים להצטייד בפנסים מהבית, כדי להימנע מתשלום באתר, וכמובן, בנעליים סגורות המתאימות לתנאי ההליכה. הסיור בגן הלאומי עובר דרך מדרגות רבות, כך שאם אתם מתקשים בהליכה, אנא קחו פרט זה בחשבון.

שימו לב – הגן הלאומי אומנם נמצא בצמוד לעיר העתיקה, אך הוא אינו חלק ממנה, ולכן נמצא בחלק זה של המדריך.

טיפת היסטוריה: כאשר דוד המלך החליט לעזוב, לפני כ-3,000 שנים, את העיר חברון לטובת מקום אחר, בו יוכל לאחד את בני ישראל, הוא מצא את הגבעה הקטנה הזו, עליה הקים את “עיר דוד”. מהעיר הזו התפתחה העיר ירושלים. אולם, עוד לפני שהגיע דוד המלך אל האזור, הגבעה הייתה מיושבת על ידי אנשים אחרים. שרידים ארכיאולוגיים שהתגלו במקום מרמזים על כך שהגבעה הייתה מיושבת עוד בתקופה הכלכוליתית, לפני למעלה מ-5,000 שנים.

הכניסה לגן הלאומי – בתשלום סביר עד גבוה. אם יש ברשותכם “כרטיס מטמון” אתם זכאים להנחה, אולם היא לא תינתן אם תרכשו את הכרטיסים דרך האינטרנט.

יש להזמין מקום מראש לסיורים המתקיימים בגן הלאומי, דרך מרכז ההזמנות בטלפון: *6033.

שעות הפתיחה: בשעון חורף – ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-17:00 וימי שישי בין השעות 8:00-14:00. בשעון קיץ – ימי ראשון עד חמישי בין העשות 8:00-19:00 וימי שישי בין השעות 8:00-16:00. שימו לב ששעות הפתיחה משתנות בחול המועד סוכות, בחול המועד פסח ובחופשת הקיץ, לכן מומלץ להתעדכן באתר הרשמי.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן הלאומי? בין שעתיים לארבע שעות.

איך מגיעים? הדרך המומלצת ביותר להגיע אל הגן הלאומי היא באמצעות תחבורה ציבורית, שכן קשה למצוא חנייה בסביבה. אתם יכולים לעלות על הסעה של “חופשי לעיר העתיקה” שיוצאת ממתחם התחנה הראשונה ומגיעה לשער האשפות ולהמשיך משם כ-2 דקות ברגל עד לגן הלאומי. לחילופין, אתם יכולים לעלות על קווי אגד 38, 2 או 1 לכותל.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הגן הלאומי עיר דוד.

–

–

גבעת התחמושת – אם אתם מתעניינים במלחמות ישראל, כדאי שתבקרו בגבעת התחמושת, הנקודה שבה התקיים אחד מהקרבות המשמעותיים במלחמת ששת הימים בירושלים. במהלך המלחמה, ב-6 ביוני 1967, צנחנים ישראליים הסתערו על המוצב הירדני שניצב על הגבעה, אשר היוותה נקודה אסטרטגית בין החלק היהודי לחלק הירדני של ירושלים. לאחר קרב קשה וארוך מהצפוי, הצנחנים יצאו עם ידם על העליונה, אך עם אבדות קשות: 39 חיילים נהרגו במהלך הקרב, שהתחולל בתעלות ובבונקרים של הירדנים.

היום, בזמן ביקורכם באתר ההנצחה, תוכלו לשוטט בין התעלות והבונקרים שעוד קיימים באתר, לבקר במוזיאון לזכר הנופלים ולצפות במיצג האור קולי, “המערכה על ירושלים”, אשר מספר את סיפורה של ירושלים בתקופה שבה הייתה מחולקת לשתיים ואת סיפור הקרב בגבעת התחמושת. יש גם מוזיאון מולטי-מדיה חדש,, שמספר את סיפורה של ירושלים במהלך המלחמה. 

טיפת היסטוריה: הבריטים שהתגוררו בירושלים בזמן המנדט החליטו להקים בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בית ספר לשוטרים בצפון העיר. בגבעה הסמוכה לבית הספר הם אחסנו את התחמושת שלהם ובכך העניקו לגבעה את שמה, “גבעת התחמושת”. מאוחר יותר, הגבעה וסביבותיה נפלו לידיהם של הירדנים, שכבשו את האזור במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948.

הכניסה למתחם גבעת התחמושת – בחינם. קיימות מספר פעילויות, ביניהן המיצג האור קולי והדרכות, שכרוכות בתשלום ובתיאום מראש.

בכל מקרה, מומלץ לתאם את ביקורכם מראש דרך הטלפון 02-5829393.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00 וימי שישי בין השעות 9:00-13:00.

כמה זמן מומלץ לבקר גבעת התחמושת? לפחות שעתיים.

איך מגיעים? גבעת התחמושת ממוקמת ברחוב זלמן שרגאי 5. ניתן להגיע באמצעות הרכבת הקלה על ידי ירידה בתחנת “גבעת התחמושת”, או לחילופין להגיע באמצעות קווי אגד 66 (מהמרכזית), 19, 34, 34א (מהעיר).

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של גבעת התחמושת.

–

–

משכנות שאננים וטחנת הרוח של מונטיפיורי – ברחבה שבקצה שכונת משכנות שאננים תראו בבירור את טחנת הרוח הלבנה של משה מונטיפיורי, שהינה למעשה שחזור של הטחנה המקורית משנת 1857. אם תיכנסו אל תוך הטחנה, תוכלו לצפות בסרטון קצר שיסביר לכם על תהליך בניית הטחנה ואם במקרה תגיעו ביום שבו היא טוחנת חיטה, תוכלו לרכוש שק קמח למזכרת.

טיפת היסטוריה: הנדבן הבריטי-היהודי הידוע, משה מונטיפיורי, הגיע לביקור בארץ ישראל בשנת 1855. בזמן ביקורו, החליט לרכוש חלקת אדמה מחוץ לחומות ירושלים ולהקים על חלקה זו את השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר. כדי שתושבי השכונה יוכלו להתפרנס בכבוד, הקים מונטיפיורי את טחנת הרוח המפורסמת בשנת 1857.

שעות הפתיחה של טחנת הרוח: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00 וימי שישי בין השעות 9:00-13:00. מומלץ לוודא שהטחנה פתוחה בשעות המתאימות לכם. ניתן לוודא דרך הטלפון 02-6230323.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של משכנות שאננים.

–

–

הר הרצל – זה המקום לחלוק כבוד למנהיגי ישראל ולחללי צה”ל. במתחם העצום של הר הרצל תוכלו לבקר בקברו של חוזה המדינה, הרצל, ולסייר בחלקת גדולי האומה, בהר הזיכרון, בחלקת ראשי הציונות ובבית הקברות הצבאי הראשי. מומלץ גם לבקר במרכז הרצל שבכניסה להר, בו ניתן לצפות במיצג אור קולי ולבקר העבודה המשוחזר של חוזה המדינה. יש לתאם את הביקור במרכז מראש באמצעות המייל: museum@wzo.org.il או דרך הטלפון: 02-632151.

הכניסה להר הרצל – בחינם.

שעות הפתיחה: בקיץ מדי יום בין השעות 8:00-18:45 ובחורף בימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-16:45 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-12:45. ההר סגור ביום כיפור, ביום הטקס המקדים של הדלקת המשואות, ביום העצמאות ובאירועים ממלכתיים נוספים.

כמה זמן מומלץ לבקר בהר הרצל? לפחות שעתיים וחצי.

איך מגיעים? אתם יכולים להגיע באמצעות קווי אגד 10, 20, 24, 26, 27, 29, 150 או לחילופין, לרדת בתחנת “הר הרצל” של הרכבת הקלה.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מרכז הרצל.

–

–

מרכז ימק”א ירושלים – ימק”א ירושלים הוא אחד מסניפיו של ארגון ימק”א, “איגוד הצעירים הנוצרים”, שבסיסו בארצות הברית. ימק”א ירושלים אומנם משויך לארגון נוצרי, אך פועל לפיתוח קשרי ידידות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים באמצעות פעילויות ספורט ותרבות משותפות. כנראה שבזמן ביקורכם הקצר לא יהיה לכם זמן לקחת חלק באחת מפעילותיו של הארגון, אך אנו ממליצים בכל זאת להגיע למקום, על מנת להתרשם מהמבנה המיוחד של הארגון בירושלים. המבנה נבנה בין השנים 1926-1933 ונחשב לאחד ממבני ימק”א היפים ביותר בעולם. סביבו תמצאו גם גן יפהפה. אם תחליטו להיכנס פנימה, אנו ממליצים לעלות אל ראש מגדל ימק”א, אשר מתנשא לגובה של 46 מטרים ומשקיף על ירושלים וסביבתה.

אם אתם כבר נמצאים בימק”א ירושלים, מומלץ לחצות את הכביש ולהתרשם מהמבנה החיצוני של מלון המלון דוד, בו אירע הפיצוץ המפורסם של האצ”ל.

שעות הפתיחה של מגדל ימק”א: ימי שני עד חמישי בין השעות 8:00-20:00, וימי שישי ושבת בין השעות 8:00-12:30.

כמה זמן מומלץ לבקר בימק”א? בין חצי שעה לשעה.

איך מגיעים? מרכז ימק”א ירושלים ממוקם ברחוב המלך דוד 26.

ניתן ליצור קשר עם המרכז בטלפון 02-5692692.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של ימק”א ירושלים.

–

בית טליתא קומי – זהו מונומנט יפהפה, שמהווה נקודת עניין נחמדה ברחוב המלך ג’ורג’. בית טליתא קומי היה בית יתומות גרמני שפעל בירושלים החל משנות ה-60 של המאה ה-19 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה, בית היתומות שינה את אופיו והפך למשרד המפקח על התעשייה הכבדה מטעם המנדט הבריטי. בהמשך, המבנה אכלס גורמים שונים ומשונים נוספים, עד שלבסוף הוחלט להרוס אותו לטובת מגדל העיר ובניין “המשביר לצרכן”. המבנה נהרס בשנת 1980, אך הוחלט לשמור על חזית הקומה השנייה של המבנה, שכללה מרפסת, שעון ואת הכתובת “טליתא קומי” בלועזית. החזית היפה ניצבת היום ברחבה של “המשביר לצרכן” והינה השריד האחרון של בית טליתא קומי.

עובדה מעניינת: “טליתא קומי” הוא סיפור מהברית החדשה, בו מסופר על תחייתה של בתו של ראש הכנסת. הבת הקטנה חלתה במחלה קשה ומתה, אך באורח פלא, ישו הצליח להקים אותה לתחייה, לאחר שאמר לה: “טליתא, קומי!” בארמית סורית פירוש המילה “טליתא” הוא “ילדה קטנה”.

הכתובת: ברחבת “המשביר לצרכן” ברחוב המלך ג’ורג’.

מתחם אוגוסטה ויקטוריה

כתב וצילם: רון פלד, מדריך ירושלים

המתחם הגדול שבצפון הר הזיתים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי אשת הקיסר הגרמני וילהלם השני, ונקרא על שמה. המתחם הגדול, הזהה בגודלו לרובע הנוצרי בעיר העתיקה, כולל כנסייה מפוארת, מגדל פעמונים, ואכסניית צליינים, המשמשת היום כבית חולים.

את הקמתו מימנה “האגודה למען הר הזיתים” (Ölberg Verein) בניהול הקיסרית, אשר אספה תרומות מכל רחבי גרמניה. תכנון המבנים ועיטורי האבן נעשו כולם בגרמניה, או בוצעו בארץ על פי דגמי גבס שנשלחו ארצה משם. הבניין המרכזי במתחם, הכולל את האכסניה, הכנסייה והמגדל, בנוי בסגנון גרמני ממלכתי, כולל קשתות, קמרונות, חצר פנימית, וגג רעפים אפור.מתחם

הבנייה נעשתה באבן ירושלמית בסיתות גס, והיא כוללת פינות מעוגלות האופייניות לביצורים עתיקים. הכנסייה מפוארת מאד, והיא מעוטרת בפסיפסים ובציורי קיר מרהיבים. בתקרת אולם התפילה מופיעים ציורים גדולים של ישו ותלמידיו, וכן של וילהלם ואוגוסטה בדמות קיסרים ביזנטים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוסבה האכסניה לבית חולים צבאי, לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים בשנת 1917 המתחם הולאם והפך למפקדה הראשית של צבאם בארץ ישראל. בשנת 1920 אכלס המבנה את מוסדות השלטון, ושני הנציבים העליונים אף התגוררו בו במשך כמה שנים. ב-27 במרץ 1921, נערכה במקום פגישה היסטורית בין שר המושבות הבריטי, וינסטון צ’רצ’יל; הנציב העליון, הרברט סמואל; לורנס איש ערב והאמיר עבדאללה, בנוגע לעתידם המדיני של ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי.

ב-1927 זעזעה רעידת אדמה חזקה את המבנה, ומסדר ה’נזירות הדיאקוניסיות’ מגרמניה מימן את השיפוצים, במטרה להכשיר את המבנה כבית חולים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 החרימו הבריטים את המתחם, והשתמשו בבית החולים לצורכי הצבא הבריטי. בתום המלחמה הוחזר הרכוש לגרמנים, אך הם העדיפו שלא יזוהה עוד עם לאום מסוים, והמתחם כולו הועבר לניהולה של ‘הפדרציה הלותרנית העולמית’

עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, הפך מתחם אוגוסטה ויקטוריה לחלק משטח ירדן, והם השתמשו בו כמאחז צבאי. בשנים 1949-1948 הפעיל הצלב האדום בית חולים לפליטים ערבים במקום, הפעיל עד היום תחת אונר”א. במלחמת ששת הימים ב-1967, היה למתחם אוגוסטה ויקטוריה תפקיד חשוב במערכה על ירושלים, ולאחר המלחמה הפך לחלק משטח מדינת ישראל. כיום משמש המקום כבית חולים עבור תושבי האזור, והכנסייה מהווה מוקד תיירות וצליינות נוצרית

–

מנזר דיר חגלה, סנט גרסימוס

כתב  רון פלד מאתר הכל על ירושלים

ארץ המנזרים הנה כינוי לאזור מזרחית לעיר יריחו ובסמוך לנהר הירדן ובעצם שוכנת בסמוך לגדר המערכת וברובה שטח צבאי סגור. אחד המנזרים הבודדים והיחידים באזור ששרדו וניתן לבקרם כיום הנו מנזר דיר חג’לה. מקור השם הנו בית חוגלה, עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת בספר יהושע פרק טו’ וגם מוזכרת במפת מידבא מהתקופה הביזנטית כמו גם ירושלים.

שמו הנוסף של המנזר, על שם מייסדו מהמאה החמישית לספירה (התקופה הביזנטית), גרסימוס הקדוש. גרסה אחרת טוענת כי היה זה דווקא הירונימוס שהקים את המנזר ואילו גרסימוס ניהלו. מי שיבקר במנזר, יבחין באיקונות הרבות (ציורי קיר) ובהן אירה לצד איש עם זקן. על פי המסורת, גרסימוס , מראשי תנועת הנזירות במדבר יהודה ופטרון החיות, פגש במדבר אריה פצוע וברגלו קוץ. גרסימוס שאזר אומץ וחילץ את הקוץ מרגלו של האריה המסכן, זכה לחבר חדש בדמותו של האריה. כשהגיע יום פקודתו של גרסימוס, מסופר כי האריה רבץ ליד קיברו של הקדוש עד שמת.

על פי המסורת הנוצרית, המנזר נבנה במקום בו ישוע ואימו, מריה, עצרון ללון בדרכם למצרים כאשר ברחו מהורדוס המלך תקופת הולדתו של ישוע (4 לפנה”ס). ישנם הטוענים כי הסמיכות של המנזר לאתר חציית בני ישראל בדרכם ממצרים אל הארץ המובטחת הסמול אלינו (קאסר אל יהוד) היא מקור המסורת כי גם מכאן ברחה משפחתו של ישוע אל מצרים.

את המנזר קשה לפספס. בסוף הירידה בכביש מספר 1 מירושלים לים המלח, קצת אחרי צומת אלמוג, נפנה שמאלה אל כביש הבקעה. כחצי קילומטר לאחר בית הערבה על הכביש המוליך צפונה לבית שאן, נבחין בשלט ובמנזר בעל כיפת הכסף מימין. יורדים ימינה מהכביש ומגיעים אל חניון רחב. עוד לפני הכניסה אל החצר הפנימית של המנזר, נבחין בשטח הירוק, מעין אואזיס במדבר הכל אודות לאב המנזר, כריסטוס, שהחל בגיוס כספים לשיקום המקום. קיוסק, שולחנות וכיסאות ישיבה, כלוב תוכים גדול וחיות נוספות.

המנזר עצמו נהרס פעמים רבות לרוב מרעידות אדמה ובנוי כמלבן עם חצר פנימית ציורית. המקום שוקם בשנת 1890 בידי נזירים יוונים אורתודוכסים השוכנים בו עד היום אם כי צורתו של המבנה נתקבעה בתקופה הצלבנית ככל הנראה.

למתחם שתי קומות. בקומה העליונה הכנסיה הראשית המעוטרת מכל כיוון ומרשימה ביותר. ניתן להבחין בציורי נזירים חשובים שפעלו במדבר יהודה בתקופה הביזנטית – תקופתו של גרסימוס. נסו לזהות את הנזיר שמעון סטיליטיס, שקיבל את כינויו (בעברית, שמעון איש העמוד) בשל העובדה שישב כמעט 40 שנים על עמוד בנסיון להתבודד.

מלבד ציורי הקדושים, ישנם גם ציורים המתארים סיפורים תנכ”יים הקשורים למדבר יהודה וים המלח – כיבוש יריחו הסמוכה, לוט ומשפחתו, אליהו הנביא בשעת עלייתו לשמיים, קין והבל ועוד.

בקומה התחתונה נמצאת הכנסיה התחתית, הקריפטה. שימו לב לארון הזכוכית ובו גולגלות נזירים שמצאו את מותם במהלך הפלישה הפרסית בשנת 614. ארונות כאלה ניתן למצוא במנזר מר סבאס, סנטה קתרינה שבסיני ועוד מנזרים יוונים אורתודוכסים אחרים בארץ הקודש. ניתן להבחין על הקיר בציור דמותה של מריה מניקה את ישוע בהיותו תינוק. אגב, מי שביקר בכנסיות ומנזרים אחרים בארץ ובעולם, הבחין בוודאי כי מריה כמעט תמיד לבושה כחול ואדום. איקונה זו החוזרת על עצמה בעולם, מסמלת את הטוהר (כחול) והסבל (באדום) על צליבתו של בנה.

למבקרים במקום (פתוח לישראלים ואין בעיית גישה) מומלץ גם לבקר באתר מרתק אחר ומהחשובים בעולם הנוצרי, קאסר אל יהוד, מקום הטבילה המסורתי של ישוע בידי יוחנן המטביל כמו גם המקום המסורתי בו חצה יהושוע בן נון אל הארץ המובטחת.

האתר פתוח בכל ימות השבוע ומומלץ ביותר

יש לבוא בלבוש צנוע.

מתחם נוטרדאם

 כתב:רון פלד, AllAboutJerusalem.com

במהלך המאה התשע עשרה החלו מעצמות העולם לתקוע יתד בעיר הקודש תוך כדי ניצול ירידת כוחה של האימפריה העותמאנית שכונתה “האיש החולה מהבוספורוס”. כך זכתבה ירושלים לבנייה מאסיבית במתחמים מפוארים במעין מאבק למי יש ויבנה יותר גדול וגבוה.

בניית מתחם הנוטרדאם המפואר החלה בידי הצרפתים בשל קרבתם לטורקים וכך קרה שצרפת פרסה חסותהּ על מרבית הנתינים הזרים הנוצריים בעיר ובנוסף גם על הכנסייה הקתולית.

המתחם הצרפתי בסמוך לשער החדש שבעיר העתיקה כלל מספר מבנים כדוגמת בית החולים סן לואי הקיים עד היום בכיכר צה”ל הסמוכה, מנזר האחיות המתקנות שנהרס עם קום המדינה ומנזר סן ונסן דה פול המרשים שבלב שדרות אלרוב ממילא עד היום.

היה זה דווקא איש אחד שהגשים את החזון הצרפתי, הרוזן מרי פול אמדה דה פיילא, שהגיע לעיר הקודש כצליין צעיר ואת רוב הונו ווזמנו השקיע בארץ ישראל ברכישת קרקעות בינהם השטח הסמוך לעיר העתיקה. כך הפך הרוזן לדמות בולטת ומוכרת בירושלים של אז וכמי שפועל בנמרצות מאחורי מפעלי הקתולים הצרפתים בארצינו.

כך קרה שבמהלך 1882 חזר שוב לירושלים עם עוד כאלף צליינים קתולים במה שזכה לכינוי “שיירת האלף” (Le Grand Caravan de Mille) אשר אורגנה על ידי מסדר האבות האסומפסיוניסטים הצרפתי. מטרתם הייתה בעצם ליצור משקל נגד לצליינות הרוסית בירושלים שהתחזקה ואף הקימה את מגרש הרוסים לשם אותה מטרה. לאחר שהגיעו הצליינים הצרפתים באוניות פאר דרך נמל חיפה לירושלים, הבין הרוזן פיילא כי האכסניות הקיימות בעיר אינן מספיקות ו-1000 הצליינים שעימו נאלצו להשתכן באוהלים מאולתרים וצנועים במתחם עליו יוקם יותר מאוחר מבנה הנוטרדאם. כבר בשלב זה הבין הרוזן כמו גם אנשיו כי נחוץ מקום לינה חדש לצרפתים.

לאחר שנאסף ההון הנדרש לפרוייקט זה החלו בבנית המבנה ואבן הפינה הונחה בידי הקונסול הצרפתי כבר בשנת 1884. המתחם כונה “נוטרדאם דה פרנס” כדי להבחיט את הלאומנות הצרפתית אך שונה לאחר הקמת המדינה ל”נוטרדאם דה ז`רוזלם” – “גבירתנו של ירושלים” (בצרפתית זה נשמע סקסי יותר).

עם סיום בניית המתחם הענק במהלך 1889, נעתרו העות’מאנים לבקשתם של הצרפתים ופרצו שער חדש נוסף ממול לנוטרדאם, שער שזכה לשם האותנטי, ‘השער החדש’ עד היום. המטרה בפתיחת השער הייתה פשוט להקל על הצליינים הצרפתיים בדרכם לכנסיית הקבר הקדוש שברובע הנוצרי הסמוך, במקום לעבור דרך שער יפו.

המבנה הפך לגדול ביותר בעיר של אותה תקופה. שני המגדלים הגבוהים בסגנון הבארוק המרשימים וביניהם כמובן, פיסלהּ של מריה, המדונה, וישוע הילד בידיהָ, נראים למרחוק. היה זה המבנה הראשון בעיר ובו ארבע קומות ומעל לארבע מאות חדרי שינה עם קיבולת אדירה של יותר מאלף וחמש מאות איש במקביל. כיום ישנם כמאה וחמישים חדרי אירוח וארבע מסעדות מפוארות.

במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948 נערכו באזור מתחם קרבות קשים בין כוחות ההגנה לבין הלגיון הירדני שכן המבנה הגבוה חולש על אזור העיר העתיקה ומשמש תצפית אסטרטגית על כל האזור. למרות ההרס החלקי של המתחם בקרבות, הפך האגף הדרומי לעמדה קדמית חשובה ביותר בידי צה”ל – אל מול ירושלים הירדנית.

במהלך חלוקת ירושלים בין 1948 ל-1967 שימש המתחם את מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית וכך זכו המעונות לשם מעונות האלף על שם שיירת האלף מסוף המאה התשע עשרה. לאחר שהועברו המעונות לגבעת רם (עד היום) נשאר הכינוי מעונות האלף.

במהלך 19 השנים בהם היתה ירושלים חצויה בים 1948 ל-1967, עלה המקום לכותרות בשל פרשה דיי הזוייה כפי שרק ירושלים יכולה להמציא, סיפר שזכה לשם הנזירה והשיניים. אחת מהנזירות בנוטרדאם (ישנן מספר גרסאות מהיכן בדיוק ואהם זו היתה באמת הנשירה שצולמה) צפתה מהחלון לכיוון העיר העתיקה שבשטח הירדני דאז. הכביש שמפריד עד היום בין העיר העתיקה למתחם הנוטרדאם שימש כגבול בלב העיר – הקו העירוני. שיניהָ התותבות של הנזירה החביבה נשמטו אל בינות לגדר התיל שבין שתי המדינות. הצילום הבלתי נשכח דל דוד רובינגר, הוא של כוחות או”ם בליווי קצינים ירדניים וישראליים, אוחזים בדגל לבן, מצטלמים עם חיוך רחב יחד עם הנזירה (או חברה שלה…) שמחזיקה את בשיניים התותבות בידהּ.

הכנסיה במתחם הנוטרדאם

בביקור במתחם הנוטרדאם דורש תאום מראש ושמחים עד מאוד לקבל תיירים וישראלים כאחד. במפגש במקום אם מנהל המתחם, האב סולאנה וכן האב קלי, הבנתי שישנן לא פחות מארבע מסעדות במקום, אולכם כנסים וכן מוזיאון מרתק על התכריכים מטורינו.

הנוף מגג המתחם אליו יוצאים ממסעדת הגבינות שבקומה האחרונה פשוט מדהים!

אולם הכנסייה שבתוך הנוטרדאם מרשים ביותר וניתן למצוא בו בין השאר דגלים וסמלים קתולים וצרפתיים מהמאה ה-19 כשהוקם המתחם המוצגים על הקיר בסמוך לאפסיס. הפונה מזרחה. כמו כן משמאל לאפסיס ישנה מתנה שהעניק האפיפיור במהלך ביקורו בעיר בשנת 2009, מעין קופסה ללחם וליין המעוטרת בעיטורים בהם מופיע ישו וכבש וכן חיטה וענבים (לחם ויין). במהלך הביקור של הכס הקדוש בשנת 2009 שוכנה פמלייתו של האפיפיור במתחם.

המסעדה השוכנת בחזית המתחם, “לה רוטיסרי”, נחשבה ליעד פופולרי לדיפלומטים ואנשי תקשורת בעירעברה שיפוץ מסיבי ותחת ניצוחו של שף ספרדי בכיר נפתחה מחדש.

מתחם הנוטרדאם פתוח למבקרים בכל ימות השבוע בתאום מראש והחוויה מובטחת.

–

מתחמי תרבות, בידור והווי מומלצים בירושלים

שוק מחנה יהודה – זהו אחד מהשווקים התוססים ביותר בארץ, מלא צבעים, ריחות וקולות. סיירו בין הדוכנים השונים, המציעים בין היתר מגוון פירות, ירקות, תבלינים ודגים, או התיישבו באחת מהמסעדות הנהדרות שקיימות בשוק. ברחובות הסמוכים לשוק תמצאו מספר רב של מקומות בילוי ליליים, דבר שהופך את השוק למוקד תיירות גם ביום וגם בלילה.

טיפת היסטוריה: השוק החל להתפתח כבר בשלהי התקופה העות’מאנית, בסוף המאה ה-19. פלאחים ערבים מהכפרים הסמוכים לירושלים הגיעו אל מתחם ריק שעמד בסמוך לשכונת מחנה יהודה והציעו למכירה את תוצרתם החקלאית. השוק הפך להצלחה מסחררת, כיוון שחסך לתושבי האזור את הצורך ללכת ברגל עד לשווקים שהיו קיימים בעיר העתיקה.

הכניסה לשוק – בחינם.

שעות הפתיחה: בימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-19:00 ובימי שישי בין השעות 8:00-15:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בשוק? כמה זמן שייקח לכם לספוג את האווירה.

איך מגיעים? אתם יכולים להגיע באמצעות הרכבת הקלה, ע”י ירידה בתחנת “מחנה יהודה”, או לחילופין, באמצעות קווי אגד 6, 8, 18, 32, 21, 74, 75 שעוברים ברחוב אגריפס הסמוך לשוק.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של שוק מחנה יהודה.

–

–

מתחם התחנה הראשונה – המתחם היפהפה הזה, שבעבר שימש כתחנת הרכבת הראשונה של ירושלים, נחנך בשנת 2013. תוכלו למצוא בו מספר רב של מסעדות ותערוכות מתחלפות. מומלץ להתעדכן באתר האינטרנט של התחנה הראשונה באשר לאירועים מיוחדים, כיוון שתמיד מתקיים בה איזה שהוא אירוע מעניין. ואם אתם מתעניינים בהיסטוריה, אתם יכולים לעבור ולקרוא אודות התחנה מהשלטים שתלויים על העמודים בחלקה הצפוני.

טיפת היסטוריה: החל מסוף המאה ה-19, ירושלים החלה להתפתח, להתרחב ולצאת מהחומות. באותה תקופה, דרכי הגישה לעיר לא היו נוחים במיוחד, מה שהאריך את זמן ההגעה לעיר, ולכן החליטו שיש לעשות מעשה ולחבר את ירושלים לרשת הרכבות הארצית. בשנת 1892 השלימו את הקמת התחנה והמסילה שהובילה אליה. הקו היה מוצלח ביותר ופעל באופן תדיר עד למלחמת העצמאות. לאחריה, לא הצליחו לשחזר את ימי הזוהר של קו הרכבת ולכן, בשל הביקוש ההולך והפוחת לנסיעה ברכבת לירושלים, החליטו לסגור את התחנה בשנת 1998.

הכניסה למתחם התחנה הראשונה – בחינם. חלק מהפעילויות המתקיימות במתחם – בתשלום.

שעות הפתיחה: 24 שעות ביממה. בתי העסק נסגרים כל אחד בשעה משלו.

כמה זמן מומלץ לבקר בתחנה? בין חצי שעה לשעתיים.

איך מגיעים? אתם יכולים להגיע באמצעות קווי אגד 4, 7, 8, 18, 21, 71, 72, 74 או 75.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מתחם התחנה הראשונה.

–

–

תיאטרון החאן – אם אתם מחפשים אחר מקום בו תוכלו לצפות בהצגה טובה לעת ערב, תיאטרון החאן הוא ללא ספק המקום. התיאטרון, שהוקם בשנת 1968, הינו התיאטרון הרפרטוארי היוצר היחיד בעיר, אשר נחשב לאחד מהמובילים בארץ. היכנסו לאתר הרשמי של התיאטרון כדי לבדוק אילו הצגות מתקיימות בימי הביקור שלכם וכדי לרכוש כרטיסים. ניתן להזמין כרטיסים גם דרך הטלפון 02-6303600 (שלוחה 1).

איך מגיעים? התיאטרון ממוקם ברחוב דוד רמז 1, בסמוך למתחם התחנה הראשונה. אתם יכולים להגיע באמצעות קווי אגד 7, 18, 34, 71, 72, 74, , 75, 77.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון החאן.

–

בריכת הסולטן – אם קניתם כרטיס להופעה גדולה בירושלים, כנראה שהיא תתקיים בבריכת הסולטן. המתחם, שמשמש כיום כתיאטרון פתוח, הוקם בשנת 1536 על ידי הסולטן העות’מני סולימאן הראשון ושימש בעבר כבריכת אגירה. אחד מהאירועים הגדולים המתקיימים מדי קיץ בבריכת הסולטן הוא פסטיבל חוצות היוצר.

איך מגיעים? בריכת הסולטן נמצא במרחק הליכה קצרצר מהקצה המזרחי של קניון ממילא.

–

–

פארקים וגנים מומלצים בירושלים

גן החיות התנ”כי – זהו גן חיות רחב ידיים, בו תוכלו למצוא מגוון בעלי חיים, שחלקם חיו כאן, בארץ ישראל, בתקופה התנ”כית. מלבד תצפיות על בעלי החיים, תוכלו ליהנות גם מהליכה לאורך השבילים הנעימים של הגן ומסיור בגן הפסלים המרהיב, שכולל 22 פסלים ענקיים של בעלי חיים. ואל תשכחו לקפוץ לביקור ב”תיבת נח”, שמהווה את מרכז המבקרים של גן החיות. הביקור בגן החיות מומלץ במיוחד למשפחות עם ילדים.

אם אתם מתקשים בהליכה, אתם יכולים להשתמש בשירותיה של “רכבת גן החיות”, שעוברת בתצוגות המרכזיות בגן החיות: תצוגת הדובים, תיבת נוח, תצוגת “סיפורה של טיפה” ותצוגת הפלמינגו. הרכבת פעילה בימי ראשון עד שישי. הנסיעה ברכבת כרוכה בתשלום סמלי.

הכניסה לגן החיות – בתשלום סביר עד גבוה.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 9:00-16:30 וימי שבת וחג בין השעות 10:00-17:00. שערי הכניסה נסגרים כשעה לפני סגירת גן החיות.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן החיות?

איך מגיעים? גן החיות ממוקם בדרך אהרון שולוב 1, פארק מנחת. אם אתם מגיעים עצמאית, סעו ימינה לציר הרצל בכניסה לירושלים וברמזור השני פנו שמאלה. מיד לאחר מכן, פנו ימינה לבגין דרום והמשיכו עד לרמזור. בצומת, המשיכו ישר לכיוון קניון מלחה ובצומת ה-T פנו ימינה לכיוון גן החיות. קיים שילוט. אם אתם מגיעים בתחבורה ציבורית, ניתן להגיע באמצעות קווי אגד 33. אם אתם מגיעים מבחוץ, ניתן להגיע גם באמצעות רכבת ישראל.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של גן החיות התנ”כי.

–

–

גן הקבר – בצפון מזרח העיר, כמה עשרות מטרים מחומת העיר העתיקה, תמצאו את הגן המיוחד הזה, שעל פי אמונת הפרוטסטנטים הינו מקום הקבורה של ישו. אתם מוזמנים לשוטט לאורך השבילים, להתיישב בפינות החמד הירוקות ופשוט ליהנות מהאווירה המיוחדת שמשרה המקום, שתחזיר אתכם אחורה אל התקופה של ישו.

הכניסה לגן – בחינם. אם אתם מגיעים בקבוצה גדולה ומעוניינים לקבל סיור מודרך בגן, יש לתאם את הגעתכם מראש דרך המייל bookings@gardentomb.com.

שעות הפתיחה: ימי שני עד שבת בין השעות 8:30-17:30. בחורף, הגן סגור בארוחת הצהריים.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן? בין חצי שעה לשעה.

איך מגיעים? מדרך שכם, פנו אל רחוב קונרד שיק והמשיכו אל גן הקבר. קיים שילוט.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של גן הקבר.

–

–

גן וואהל לוורדים – אם תמיד תהיתם היכן חברי הכנסת מסתובבים בזמנם הפנוי, בין ישיבה אחת לאחרת, אחד מהמקומות שנמצאים ברשימה הוא גן וואהל לוורדים, ששוכן ממש בסמוך לכנסת ישראל. זהו מקום אהוב לא רק על חברי הכנסת, אלא גם על זוגות אוהבים, שרואים את הגן כמקום רומנטי במיוחד. אם אתם מחפשים אחר מקום שלוו ושקט לנקות בו את הראש או לאכול בו פיקניק, זה המקום בשבילכם. שוטטו לאורך השבילים, הריחו את הוורדים, שבו על המדשאות הנעימות ועשו את כל העולה על רוחכם. תוכלו למצוא בגן למעלה מ-400 זנים שונים של וורדים, שחלקם התקבלו כשי צנוע מארצות שונות.

אתם יכולים גם ללכת להתרשם ממנורת הכנסת, שנחשבת כחלק מגן הוורדים.

הכניסה לגן – בחינם.

שעות הפתיחה: 24 שעות ביממה.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן? בין חצי שעה לשעה וחצי.

איך מגיעים?  הגן ממוקם בין כנסת ישראל לבית המשפט העליון.

–

–

טיילת ארמון הנציב – בדרום-מזרח העיר תמצאו שלוש טיילות, שמשקיפות על העיר העתיקה ושמרכיבות יחדיו את “טיילת ארמון הנציב”. ביום בהיר, תוכלו לראות מהטיילת גם את ים המלח ואת הרי מואב, מעבר להרי יהודה. שלושת הטיילות הן “טיילת האז”, שנמשכת על פני כ-600 מטרים, “טיילת גבריאל שרובר”, שנמשכת על פני כ-1,350 מטרים ו-“טיילת גולדמן”, שנמשכת על פני כקילומטר. “טיילת גולדמן” אומנם מתוירת פחות מבין השלוש, אך רבים טוענים שהיא היפה ביותר. מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים, לפני השקיעה. שימו לב שחלק מהטיילת עוברת בסמוך או בתוך שכונות ערביות.

טיפת היסטוריה: “ארמון הנציב” היה מקום מגוריו ולשכתו של הנציב העליון בתקופת המנדט הבריטי. כיום, המבנה ששימש בעבר את הנציב העליון משמש כמטה האו”ם. הטיילת זכתה להיקרא על שם הארמון בשל סמיכותה אליו.

הכניסה לטיילת – בחינם.

שעות הפתיחה: 24 שעות ביממה.

כמה זמן מומלץ לבקר בטיילת? בין חצי שעה לארבע שעות.

איך מגיעים? הטיילת נמשכת משכונת אבו טור ועד לארמון הנציב ויער השלום. הדרך המומלצת ביותר היא להגיע באמצעות רכב פרטי. קיימת חנייה חופשית בסמוך לטיילת האז.

–

–

התחנה לחקר ציפורי ירושלים – בפאתי גן סאקר ובלב קריית הלאום, דקות הליכה ספורות מהכנסת, תמצאו את התחנה המיוחדת הזו, שהוקמה בשנת 1994 על ידי חובבי טבע וצפרות. התחנה מהווה נקודת ריענון עבור אלפי ציפורים שעושות את דרכן במסלול הנדידה. בזמן הביקור בתחנה, תוכלו לתצפת על הציפורים השונות, ללמוד עליהן ועל התופעה המדהימה הזו שנקראת “נדידה”.

הכניסה לתחנה – בחינם. לתיאום פעילויות והדרכות בתשלום, פנו למספר: 052-3869488.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-15:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בתחנה? בין שעה לשעתיים.

איך מגיעים? אם אתם מגיעים מכיוון תל אביב, עברו מתחת לגשר המיתרים ופנו ימינה לכיוון הר הרצל. ברמזור השני פנו שמאלה לשדרות רבין ולאחר מכן, פנו ימינה בשילוט החום המורה לכיוון הכנסת והתחנה לחקר ציפורי ירושלים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של התחנה לחקר ציפורי ירושלים.

–

–

הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים – בגן הבוטני היפהפה הזה תוכלו למצוא למעלה מ-6,000 צמחים שונים מרחבי העולם. בזמן הביקור בגן, תעברו בין שש חלקות גיאוגרפיות שונות: אירופה, אגן הים תיכון, אמריקה הצפונית, אפריקה הדרומית, אוסטרליה ומרכז-קדמת אסיה. בדרך תמצאו גם כמה פינות חמד, מפלי מים יפים ומדשאות רחבות מושלמות לפיקניק. אם אתם מגיעים עם ילדים, הם יוכלו להכיר את הטבע מקרוב באמצעות הליכה על “שביל התגליות” שבגן.

הכניסה לגן הבוטני – בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: בשעון קיץ – ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-19:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 9:00-17:00 ושבת וחג בין השעות 9:00-18:00. בשעון חורף – ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 9:00-15:00 ושבת וחג בין השעות 9:00-17:00.

כמה זמן מומלץ לבקר בגן הבוטני? בין שעה לשעתיים.

איך מגיעים? הגן הבוטני ממוקם בכניסה לשכונת “ניות” סמוך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. ניתן להיכנס לגן דרך תחנת הדלק שברחוב הרצוג. קווי אוטובוס שמגיעים אל הגן הבוטני: 19, 32 (לרחוב הרצוג) ו-17 (לרחוב יהודה בורלא).

בנוסף: אם אתם נמצאים בצדה השני של ירושלים, אתם יכולים לבקר בגן הבוטני שנמצא בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. הגן הבוטני הזה אומנם קטן יותר מחברו בגבעת רם, אך גם בו תוכלו למצוא כמה פינות יפות ושלוות. הגן הבוטני בהר הצופים עוסק בצמחייה של ארץ ישראל ופתוח בחינם לקהל הרחב. לפרטים נוספים, בקרו באתר הרשמי של הגן הבוטני בהר הצופים.

–

–

קיבוץ רמת רחל הוא קיבוץ משגשג, המתפרנס בעיקר מתיירות: מלון אירוח ומרכז ספורט ונופש. הקיבוץ הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, שהגיעו מליטא ומרוסיה. אנשי הגדוד עסקו לפני כן בבניית בתי השכונות רחביה ובית הכרם, אך בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים, נפרדו ופנו להקמת קיבוצים שונים, ביניהם רמת רחל. הקיבוץ הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל, ושמו נובע מקרבתו לבית לחם, שם קבורה רחל אמנו.

הקיבוץ חרב כליל בפרעות תרפ”ט (1929) על ידי פורעים ערבים יושבי הכפרים הסמוכים אליו, ובראשית שנות ה-30 שוקם על ידי מקימיו ובעזרת גרעיני נח”ל שהצטרפו לחזקו. במלחמת העצמאות היה הקיבוץ נתון תחת לחץ גדול הן מצד  הצבא המצרי, והן מצד הצבא הירדני. 14 חברי קיבוץ וחייל אחד נפלו בקרבות, אך בתום המלחמה נותר הקיבוץ בידי ישראל. קו גבול שנקבע בין ישראל לירדן הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר אך מעבר צר לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה. מצב מתוח זה הוחרף בשנת 1956, כאשר ירו ירדנים על באי כנס ארכיאולוגי שהתקיים סמוך לקיבוץ, והרגו ארבעה אנשים. רק לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 ידע הקיבוץ רווחה, עם הרחקת הגבול מגדרותיו, והפך עם השנים לקיבוץ חזק ומצליח.

אתרים בעלי עניין ברמת רחל
המתחם הארכיאולוגי של רמת רחל כולל שרידי ארמון מפואר המתוארך לימי מלכי יהודה. בשנים 1959-1962 חפר הארכיאולוג יוחנן אהרוני במקום, וזיהה אותו כ’בית הכרם’, שבה הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון: “העיזו בני בנימין מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל בית הכרם שאו משאת” (ירמיהו פרק ו’ א’). כן נתגלו באתר למעלה ממאה חותמות “למלך”, על ידיות כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. החותמות מעידות על חשיבות המקום כמרכז אדמיניסטרטיבי של ממלכת יהודה.

אחד הממצאים החשובים שנתגלו באתר הוא כותרת פרוטו-איאולית (מופיעה על מטבע 5 שקלים) המלמדת כי האתר הושפע מסגנון הבנייה הפניקי. ייתכן כי שם עמד ארמונו של המלך חזקיהו

מצפה יאיר הוא מצפה מטופח, החולש על מבואותיה הדרום-מערביים של ירושלים. המצפה נקרא על שם יאיר אנג’ל, בן הקיבוץ, שנפל במסגרת שירותו בשייטת בשנת 1997. המצפה עומד בקצה מילוי מלאכותי של רחבת אימוני סוסים מימי בית ראשון. את המילוי תמכה חומה, ונקודת התצפית משמרת את מיקומו ואת גובהו המשוער של אחד ממגדליה. את המצפה עיצב האמן רן מורין, אף הוא יליד הקיבוץ, בצורת מגדל שמירה.

קיר הזיכרון לחללים האתיופים שוכן למרגלות מצפה יאיר. זהו קיר זיכרון שהוקם בשנות ה-90 על ידי עולים מאתיופיה, לזכר בני משפחותיהם שנספו בדרכם מאתיופיה, על אדמת הקיבוץ, שהוענקה להם חינם. במקום זה נערכים טקסי זיכרון ביום ירושלים.
פארק עצי הזית הוקם על ידי רן מורין בשלהי שנות ה-80 בגבולו המזרחי של הקיבוץ. במרכז הפארק, שכל עציו הם עצי זית, ניצבים עמודים בני 15 מטרים, ועליהם שלושה עצי זית. “החיבור של העיר לטבע הוא חיבור מורכב,” הסביר האמן את יצירתו, “מעין חיבור- ניתוק, לדעתי אין משהו שמשקף טוב יותר את המצב הזה מצמח בעציץ. שלושת עצי הזית שגדלים כאן על עמודים בגובה 15 מטר הם אנחנו: יצורים שגדלים במכלים.”

פסל רחל אמנו נוצר על ידי האמן דוד פולוס כמתנה עבור יושבי רמת רחל. פסל הברונזה, שנוצר בשנת 1954, מציג את רחל מחזיקה לפיד מלחמה מחד, ומחבקת את ילדיה מאידך. פולוס קרא לפסל בשם “האם העברייה” והתקין למרגלותיה את הפסוק :”ושבו בנים לגבולם”. בתחילה עמד הפסל קרוב יותר אל התצפית אל בית לחם, שם קבורה רחל אמנו, אך בשנת 1987, עם סיום עבודות הבנייה והפיתוח של מלון מצפה רחל, הוא שופץ והועתק ממקומו המקורי לצדו השני של המלון.

–

עונה מומלצת – כל השנה!

נגישוּת מלאה לנכים!

שירותים – נקיים להפתיע – אפילו סבון נוזלי יש. שירותים בכניסה לאתר ובסמוך למצודה.

שעות פתיחה:

אפריל-ספטמבר: 8:00-17:00
אוקטובר-מרץ: 8:00-16:00
בימי שישי וערבי חג 8-15

הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

טלפון: 02-5342741

פרטים נוספים על פעילויות וסיורים ניתן לקבל במוקד מידע 3639*

מערת הנטיפים התגלתה במקרה במאי 1968 במהלך פיצוץ מבוקר במחצבה הסמוכה. הפיצוף חשף לעולם מערה קטנה יחסית, שאורכה ורוחבה פחות מ-90 מטרים. קטנה קטנה, אבל אלופה – מגוון נטיפים וזקיפים (מייד נסביר את ההבדלים) ברמה בינלאומית וזה שלנו – כחול לבן!

שמורת הטבע מערת הנטיפים נפתחה לביקורי קהל רק בשנת 1978 וּביקרוּ בה במהלך 30 שנים האחרונות יותר מ-6 מליון מבקרים.

שמהּ השני של המערה (ולא אחרון שכן היא מכוּנה גם מערת שֹורק) הנו מערת אבשלום על שמו של אבשלום שוהם (אחיינו של אבשלום פיינברג, מייסד ניל”י ומי שנהרג במהלך שליחות הארגון בדרכו למצרים), חייל צה”ל שנפצע אנוּשוֹת במהלך מלחמת ההתשה ונפטר לאחר 3 שנים בהן נאבק על חייו.

במערה זוהו נטיפים וזקיפים שגילם ככל הנראה כ-300 אלף שנים ויותר. הנטיפים (יורדים מהתקרה) מגיעים לאורך של עד 4 מטרים וישנם אפילו נטיפים בקוטר של מילימטרים בודדים, לעומת אחרים שעוביים מטרים אחדים. ניתן אף להבחין במספר נטיפים וזקיפים (זקיף “צומח” מן הרצפה מטפטוף מי הגשמים מהתקרה ולפעמים מנטיף ספציפי), שנפגשים באמצע הדרך ומתחברים.

מלבד צורות הנטיפים והזקיפים המוכרים לנו, ניתן למצוא כאן במערה צורות נוספות המאפיינות מערות נטיפים כדוגמת הלקטיטים, מדפים, אלמוגי מערה ואשכולות – ללקק את האצבעות מהיופי והעושר רק לא לגעת בבקשה – בכניסה אל המערה ישנה פינת ליטוף עם נטיפים מגוונים כדי לאפשר לחושקים בכך לגעת ורק כאן…)

יש לזכור כי למרות חשיפת המערה לבני האדם, השקיעו במחקרים רבים ובאמצעים ליצירת תנאים אופטימליים ככל שניתן, כך שאזורים רבים במערה עדיין פעילים ובעצם הנטיפים והזקיפים המצויים בהם עדיין גדלים – שימו לב לטפטוף מים מנטיפים שניתן להבחין במהלך הסיור – אם המדריך יבקש שקט לכמה שניות, תוכלוּ לשמוע גם את הטפטוף

מעניינת העובדה שהמערה שומרת על חום ולחוּת קבועים בכל ימות השנה, כ-23 מעלות ומעל ל-90 אחוזי לחות (חם בטבריה…)

הירידה אל המערה מהחניון אורכת כמה דקות (שאחר כך יש לטפס בחזרה) אבל כל כמה מטרים הסברים משעשעים. בירידה הסברים כלליים על האזור והמערה ובעלייה שלטים להרמת המורל ומספר המדרגות/הקלוריות שנשרוף עד לשלב הבא). הקפידו להרים ראשכם במהלך הירידה של 150 המדרגות שכן הנוף לכיוון מערב וּבית שמש מרהיב.

הסיור במערה הנו בקבוצות ובליווי מדריך מקומי. בתחילת הסיור סרטון קצר על המערה בפרט וכיצד נוצרים נטיפים וזקיפים בכלל.

לכשתגיעו אל אולם הקבלה בסמוך למערה (למטה) כבר יודיעו לכם על מספר הקבוצה שלכם והזמן המשוער לכניסתכם – אל דאגה יש מזגן.

נגישות לנכים – ניתן לקבל אישור לרדת אל המערה ברכב לנכים. יש לברר מראש עד להיכן ניתן לבקר במערה עם כיסא גלגלים.

טלפון באתר: 02-9911117, 02-9994730

שרותים – בסמוך לחניון ובכניסה למערה – נקיים

מתאים לילדים כמובן – מומלץ לכל הגילאים

שעות פתיחה:

אפריל-ספטמבר: בימי חול ושבת 8:00-17:00

בימי שישי וערבי חג: 8:00 – 16:00

אוקטובר-מרץ:בימי חול ושבת 8:00-16:00.בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

לקראת הקיץ-בחודשים: יוני, יולי, אוגוסט בכל יום חמישי תהיה מערת הנטיפים פתוחה

לקהל בין השעות: 08:00-20:00

ניתן להכנס עד השעה 19:00

ניתן להיכנס לאתר עד שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

זמני המתנה בין סיור לסיור בסביבות 20 דקות

קבוצות חייבות לתאם לפחות שבועיים מראש

–

מרכזי קניות מומלצים בירושלים

מדרחוב בן יהודה – זהו אחד מהאזורים הפופולאריים ביותר בקרב מקומיים ותיירים כאחד. המדרחוב נחשב לאזור המסחר והבילוי המצליח ביותר בעיר ולאורכו תמצאו מספר רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ופאבים. במדרחוב כלולים רחובות בן יהודה, לונץ, בן הלל ודורות ראשונים, ומשני צדדיו תוכלו למצוא את רחוב המלך ג’ורג’ ואת רחוב יפו, הרחוב הראשי של ירושלים, שמוביל לעיר העתיקה.

איך מגיעים? הרכבת הקלה חוצה את רחוב יפו, הצמוד למדרחוב, כך שאם אתם משתמשים בשירותיה, לא תהיה לכם בעיה להגיע. רדו בתחנת “יפו מרכז” או בתחנת “העיריה” והתחילו לשוטט.

–

קניון ממילא – בקצה של רחוב יפו, בסמוך לשער יפו, תמצאו את הקניון הפתוח הייחודי הזה. זהו קניון יוקרתי, המורכב ממספר רב של חנויות אופנה, קוסמטיקה, תכשיטים, ספרים וכלי בית. שדרת החנויות משתרעת לאורך של כ-400 מטרים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:30-22:00, ימי שישי בין השעות 9:00-14:40 ומוצאי שבת החל משעה לאחר צאת השבת ועד 23:00.

איך מגיעים? הרכבת הקלה היא הדרך הנוחה ביותר להגיע. רדו בתחנת “העיריה” והמשיכו במורד רחוב יפו. תמצאו מדרגות היורדות אל הקניון מימינכם.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של קניון ממילא.

–

קניון מלחה – הקניון, שמשתייך לקבוצת “קניוני עזריאלי”, מתפרש על פני שלוש קומות וכולל מספר רב של חנויות המתמחות באופנה, בקוסמטיקה ויופי, בספורט ועוד. בין החנויות הידועות בקניון נמצאות זארה, פוקס, H&M וקסטרו. בקניון קיימים גם מספר מסעדות, בתי קפה ואולמות קולנוע.

החנייה במקום היא ללא תשלום בשעתיים הראשונות. לאחר מכן, החנייה היא בתשלום סמלי.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:30-22:00, ימי שישי בין השעות 9:00-14:30, ימי שבת החל משעה מצאת שבת ועד 23:00.

איך מגיעים? הקניון ממוקם בדרך אגודת ספורט בית”ר 1. אתם יכולים להגיע באמצעות קווי אגד 14, 19, 35, 62, 77, 161, 162, 164, 165, 169.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של קניון מלחה.

–

–

מסעדות מומלצות בירושלים

פסטה בסטה ירושלים – אחת מהמסעדות הפופולאריות בעיר, ששוכנת בשוק מחנה יהודה. אתם בוחרים את סוג הפסטה שאתם רוצים, את הרוטב ואם תרצו, גם כמה תוספות. הפסטה טרייה, השירות מהיר והמחירים זולים. הישיבה היא בשולחנות הפונים לשוק, חלקם בעלי כיסאות מוגבהים. במקום קיימים גם שירותים ומתקן חופשי לשתיית מים. זהו הסניף הראשון של רשת “פסטה בסטה” המצליחה, הקיימת במספר מוקדים בארץ.

המחירים: זולים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 12:00-00:00, ימי שישי החל מהשעה 10:00 ועד שעה וחצי לכניסת שבת.

הכתובת: סמטת התות, 8 שוק מחנה יהודה.

יצירת קשר: 0775404633.

האתר הרשמי: פסטה בסטה ירושלים.

–

ברדק – המסעדה, שמתמחה בפיצות ובבירות, יושבת בפינת רחובות שקטה ומציעה מקומות ישיבה בפנים ובחוץ. בתפריט תמצאו מגוון פיצות ייחודיות, טעימות ודקות במיוחד, שמתחסלות מהר מדי. אם תרצו, תוכלו להזמין גם פיצה לקינוח. זהו מקום נהדר לשבת בו עם חברים, לשתות יחדיו מגוון בירות ייחודיות וליהנות מהאווירה הטובה.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 12:00-00:30, ימי שבת בין השעות 18:45-00:30.

הכתובת: קרן היסוד 38.

יצירת קשר: 025877795.

האתר הרשמי: ברדק.

–

ג’וזף בורגר בר – מסעדה קטנה ואינטימית, שמתמחה בהמבורגרים עסיסיים במחירים נהדרים. אם אתם לא אוהבים המבורגרים, אתם תמיד יכולים להזמין שניצל. בזמן הארוחה, מוקרנים על קיר המסעדה קליפים מוזיקאליים שתורמים לאווירה הטובה. אם אתם מחפשים משקאות אלכוהוליים, קיים גם בר במקום. המסעדה ממוקמת ברחוב שקט, בין שוק מחנה יהודה לשכונת נחלאות, ונתן גם לשבת בחוץ.

המחירים: זולים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 11:00-1:00, ימי שישי החל מהשעה 11:00 ועד שעה לפני כניסת שבת, וימי שבת מצאת שבת ועד 1:00 לפנות בוקר.

הכתובת: אגריפס 123.

יצירת קשר: 053-9367983.

האתר הרשמי: ג’וזף בורגר בר.

–

תמול שלשום – “תמול שלשום” הוא רומן מאת ש”י עגנון, שפורסם בשנת 1945, ומספר את סיפורו של יצחק קומר, אשר מגיע לישראל בעלייה הראשונה. לכן, אין זה פלא שהמסעדה עמוסה במדפי ספרים. יד שנייה, אגב, ולמכירה. בתפריט, שכולל “פתח דבר” ועלילה שהולכת ומתפתחת, תמצאו בין היתר מגוון כריכים, סלטים, פסטות, מרקים ומאפים. המקום מתאים לאנשים שרוצים לקיים שיחה אינטליגנטית על כוס קפה. לעיתים מתקיימים במקום הרצאות של סופרים ואנשי רוח.

המחירים: סבירים עד יקרים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:30-00:00, ימי שישי החל מ-8:30 ועד כניסת שבת וימי שבת החל ממוצאי שבת ועד 00:00.

הכתובת: רחוב סלומון 5.

יצירת קשר: 02-6232758.

האתר הרשמי: תמול שלשום.

–

מחניודה – הייתם מצפים שמסעדה בבעלות השפים הירושלמיים המוצלחים אסף גרניט, יוסי אלעד ואורי נבון תהיה מעבר לתקציב של אדם ממוצע, אך “מחניודה” מפתיעה ומציעה תפריט שכולל גם לא מעט מנות במחירים סבירים לכל הדעות. המסעדה, שממוקמת במקום התוסס ביותר בירושלים, שוק מחנה יהודה, הינה מסעדה ים תיכונית עונתית. מומלץ להזמין מקום מראש.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 12:30-16:00 והשעות 18:30-1:30, ימי שישי בין השעות 11:30-15:30 וימי שבת בין השעות 20:00-1:00.

הכתובת: בית יעקב 10.

יצירת קשר: 02-5333442.

האתר הרשמי: מחניודה.

–

קפה רימון – בירושלים קיימים ל”קפה רימון” שני סניפים נהדרים, אך בביקורת זו אנו מתייחסים לזה שבמדרחוב בן יהודה ולא לזה שבקניון ממילא. המסעדה האלגנטית מספקת אווירה שקטה ותפריט גדוש במאכלים בריאים ומשביעים, ביניהם פסטות, חביתות וסלטים. השירות אדיב.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-23:00, ימי שישי החל מהשעה 8:00 ועד שעה לפני כניסת שבת, ימי שבת החל מחצי שעה לאחר צאת שבת.

הכתובת: לונץ 4.

יצירת קשר: 054-3077918.

האתר הרשמי: קפה רימון.

–

קופי בין – המסעדה הפופולארית הזו, שמשמשת גם כבית קפה, הינה סניף של רשת בינלאומית מצליחה של בתי קפה. בתפריט תמצאו בין היתר מגוון טוסטים, סלטים, כריכים, לזניות ופסטות. אם אתם אוהבים מתוק, מומלץ להזמין את ה”אייס בלנד” הטעים של המקום. כדי לחוות את האווירה של רחוב יפו, התיישבו בחוץ ומדי פעם תיהנו ממראה הרכבת הקלה חולפת על פניכם.

המחירים: סבירים עד יקרים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי החל מהשעה 7:00 ועד הלקוח האחרון, ימי שישי החל מ-7:00 ועד חצי שעה לפני כניסת שבת, ימי שבת החל מחצי שעה מצאת שבת ועד הלקוח האחרון.

הכתובת: יפו 34.

יצירת קשר: 073-7585630.

האתר הרשמי: קופי בין.

–

מסעדות שפתוחות בשבת

–

מסלולי טיול מומלצים בירושלים ובסביבה

מערות בגן לאומי בית גוברין

כביש 395: מסלול טיול רכוב בהרי ירושלים

מסלול טיול בעין כרם

מסלול טיול בירושלים למרגלות הר הזיתים

מסלול טיול ברחוב הנביאים בירושלים

מסלול טיול בסטף, ירושלים

סיור וסיפור בשכונת קטמון

סיור במסתרי החבשים ברחוב אתיופיה, ירושלים

סיור במושבה הגרמנית בירושלים

סיורון והיסטוריה בשכונת תלפיות, ירושלים

ירושלים בתש”ח, סיור בעקבות לוחמים, מורשת קרב

סיור בשכונת טלביה, ירושלים

סיור בסמטאות ירושלים

סיור בשכונת זיכרון משה בירושלים

סיור בירושלים על כף היד מארמון הנציב, גם למוגבלי תנועה

סיורים בפינות נסתרות בשכונת רחביה, ירושלים

מסלול טיול בשכונת מאה שערים, גם בכיסא גלגלים

מסלול טיול בעמק הארזים

מסלולי טיולים בעקבות מורשת קרב

מסלול טיול מהמכון האפיפיורי ועד לכנסיה הסקוטית

מסלול טיול ברכב בעקבות הפריצה לירושלים דרך ‘דרך בורמה’

סיור בקריית הלאום בגבעת רם, אל מנורת הכנסת

מסלול טיול בעין חנדק

מסלולי טיול בפארק ירושלים: נופים מרהיבים, עתיקות וסיפורים

–

–

יעדי לינה מומלצים בירושלים

–

עוד מאמרים על אזורים, ערים בישראל

אטרקציות ובילויים בזיכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה והסביבה

מסלולים, אטרקציות, בילויים, המסעדות ולינות בתל אביב-יפו

מדריך האטרקציות, בילויים, מסעדות, שווקים בעכו וסביבתה

אטרקציות, מסלולי טיולים ובילויים המומלצים למטייל באילת

אטרקציות, בילויים, מסלולים, לינות, ומסעדות בירושלים

מסלולים, אטרקציות ובילויים ברמת הגולן והסביבה

סיפורה של מטולה, אטרקציות ובילויים באזור

אטרקציות, בילויים ומסלולי טיול בקיסריה

אטרקציות ובילויים בעיר חיפה והסביבה

אטרקציות ובילויים ברחובות וסביבותיה

אטרקציות ובילויים בחדרה והסביבה

אטרקציות ובילויים למטייל בחורפיש

מסלולים, אטרקציות ובילויים בערד

אטרקציות ובילויים בעמק יזרעאל

אטרקציות ובילויים בגליל העליון

אטרקציות ובילויים במצפה רמון

אטרקציות ובילויים בכפר הורדים

אטרקציות ובילויים בהרצליה

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.