אטרקציות ובילויים מומלצים בים המלח

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

ים המלח הוא אגם מלח חסר מוצא, הנמצא בתחום הבקע הסורי אפריקני, על גבול ישראל-ירדן.

חופיו, הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. מקווה מים זה, הוא השלישי במליחותו בעולם, אחרי אגם דון חואן באנטארקטיקה ואגם עסל בג’יבוטי.

לשם השוואה, ריכוז המלחים בים המלח הוא 33.7%, לעומת ריכוז המלחים בים התיכון, שהוא 3.5% עד 3.9%. לים המלח חשיבות כלכלית רבה, המלחים הרבים המומסים במימי, משמשים בתעשייה הכימית, בין היתר להפקת היסודות אשלגן, ברום ומגנזיום. 

ב-2009, עלה ים המלח לשלב האחרון בתחרות החד פעמית והבינלאומית לבחירת שבעת פלאי עולם הטבע. בסיום התחרות ב-11 בנובמבר 2011, עם ספירת קולות המצביעים, נמצא כי ים המלח הגיע לעשירייה הראשונה, אך לא הצליח להיכנס לשביעייה הסופית.

ים המלח היה אגם מים ארוך וצר, ממוקם בצידה המערבי של המדינה. גובהו410 מטר מתחת לפני הים, ריכוז המלח והמינרלים בו, מהווים קרוב לארבעים אחוז מהמים.

הגדה המערבית שלו מתאפיינת בשרידי לגונות מניפות סחף, הרחבות בנקודות שהנחלים נשפכים לים.

גבעות חוואר, המורכבות מחרסית ובוץ, שנאגר מהסחף שמובא לכן בידי המים, בעיקר באזור מצדה ואזור בית הערבה. גבעות אלו חרוצות במעבר המים בערוצי הנחלים.

הפעילות התעשייתית ומתקני התעשייה, ביחד עם הטיית זרימת המים, האידוי ויבוש חלקים מהאגם, יצרו נוף חדש וגורמים להעלמות האגם.

מעיינות מים מתוקים בקרקעית ים המלח

מחקר שבוצע בידי אוניברסיטת בן גוריון בשנת 2011, בידי החוקר יניב מונבז ובהנחיית פרופסור יונתן לרון, גילה כי בקרקעית ים המלח, בעומק ממוצע של 30 מטר, לאורך חופו של האגם הנכחד, נובעים שרשרות של מעיינות מים מתוקים.

צורת הנביעה של המעיינות, הינה כמו לועי קונוס ומערות, שקוטרם כעשרה מטר ועומקם הממוצע 13 מטר.

רצפת המעיינות איננה רצפת חול, אלא רצפת שטיח מלח, נביעות המעיינות והמנהרות צולמו ותועדו.

כבר בשנות העשרים נתברר לחוקרים, כי קיימות נביעות של מעיינות בקרקעית ים המלח והן מהוות חלק ממקורות המים בים המלח, כבר אז נתגלו יצורים אורגאניזמים חיים בים המלח, כך שהשם ים המוות לא היה מדויק במאת האחוזים.

המחקר החדש, גילה את היקף הנביעות ומספרם הרב, האמת שמרבדי היצורים והחיידקים האורגאניזמים הפליאו בכמותם את החוקרים. בעונות של ירידת גשם רב בארצנו, חיידקים ואצות כאורגאניזמים בים המלח, יוצרים צביעה של קטעי ים בצבע אדום, כתוצאה מפעילותם ופליטת חומרים כימיים, שנפלטו מהם לאחר עיבוד. עדיין נותרה השאלה, כיצד יצורים אלו מתקיימים במליחות הגבוהה של המים, למרות מציאת כמות גדולה כזאת של נביעות.

בדיחה מסופרת, על דייג שהתיישב על גדות האגם עם חכה ועשה פעולות של דייג והכנסת שלל לתרמיל האיסוף, עבר איש סקרן, החנה את מכוניתו והתקרב לדייג, עמד ובהה, צפה ולבסוף מסקרנותו שאל את הדייג, איזה דגים הוא דג, השיב הדייג, אתה הדג המאה שאני דגתי.

בולענים בים המלח

סכנה אין להתקרב, מסוכן.

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים לאורך גדת ים המלח, לכוון קבוץ עין גדי.

התופעה החלה בשנות השבעים, כשמרכזה אזור עין גדי וחלק הצפוני.

הבולענים הם בורות שנוצרים משום המסת שכבת המלחים מתחת לפני הקרקע, עקב חשיפתם למים שאינם רווים בחומרים מינרלים ותפיסת מקומם בידי מים לא רווים, הממיסים את השכבות מתחתם ונוצרים החורים-בולענים. 

כתוצאה מיצירת בריכות האידוי ותעלת הולכת המים מהחלק הצפוני לחלק הדרומי כהמשך נהר הירדן, נוצר מצב שבו בחלק הדרומי, עולה קו המים בעשרים סנטימטרים בכול שנה ומאיים בהצפת בתי המלון בחלק הדרומי. בחלק הצפוני, נסוג קו המים במטר שלם בגובה ובחמש מאות מטר אחורה, מצב זה חושף את חלקו הצפוני של ים המלח ליבוש.

תופעת הבולענים מתפשטת דרומה וצפונה בחלק המערבי של ים המלח, עקב התייבשות הים.

ככול שמתקדם יבוש המים לצורכי איסוף הפוספטים, עקב הביקוש לחומרי דישון לצרכי החקלאות בעולם, יגרום הדבר לתדירות גוברת של יצירת הבולענים.

כיום נפרצים מעין פיורדים ובולענים נבלעים בתוכם ומחריצים את קו החוף, עומקם של הבורות בין 10-20 מטר וקוטרם בממוצע30 מטר. תופעה זאת קשה לשיקום ותמשיך ככול שיחסר מים בים המלח.

כיום נספרו למעלה משש מאות בולענים, שנוצרו בחלק המערבי של ים המלח.

התפשטות הבולענים תסכן בעתיד את כביש מספר 90 לאורך הגדה המערבית של ים המלח, כמו גם את עסקי התיירות והדרכים לחופי הרחצה של ים המלח, הפזורים לאורך החוף המערבי.

ים המלח פארקים וחניונים

עין גדי – שמורת טבע וגן לאומי

טלפון לתאום והדרכה: 08-6584285, פתוח אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ בין 08:00-16:00

מגיעים בכביש היורד על כביש 90 מירושלים, עד צומת הלידו ומשם ימינה, לאורכה של הגדה המערבית של ים המלח במרכז הימה, ראה שילוט, או מכביש הערבה עד שפך זוהר למפעלי ים המלח ובהמשך הדרך.

שמורת הטבע עין גדי, מהווה פלא ייחודי במדבר הצחיח מסביב. בשמורה מצטופפים צמחיה מיוחדת ועשירה, בעלי חיים, עופות, חרקים, זוחלים, יעלים, שפנים, שועלים, זאבים ונמרים, מאזורי מחייה שונים ואשר לא תמיד אופייניים לאזור מפלי המים ובריכות האגירה של המים המתוקים ליד.

בדרום השמורה, זורם נחל ערוגות ובו מסלול טיול בקניון המשובץ במפלים עין דוד בנחל דוד, עין ערוגות בנחל ערוגות ומעיין שולמית ומעיין עין – גדי.

אתרים בשמורה

מפל דוד ומפל שולמית הנמצא בנחל דוד, גובהו36 מטרומעליו מפל שולמית, ביניהם ולפניהם בערוץ הנחל, עוד מספר מפלים קטנים יותר.

מערת דודים הממוקמת באפיק הנחל, בחלק העליון של מפל דוד. ניתן להיכנס אליה בשביל ולכניסה יש להיעזר ביתדות ברזל.

מעיין עין גדי, המהווה את המעיין הגדול בשמורה. מימי המעין נאספים בבריכה קטנה וחלקם הגדול מועברים למפעל המים המינרלים עין גדי, רק לאחרונה הגיע הקבוץ להסכמה, על הפחתת כמויות המים הנשאבות למפעל המים.

מפל החלון והקניון היבש, ממוקמים בקצה השמורה ובמעלה נחל דוד.

כתוצאה מהזרימה של המים בחורפים, נחרץ ההר בקניון צר וגבוה, אשר אורכו כשלוש מאות חמישים מטר ובסיומו המפל היבש, המשמש כאשר אין זרימת מים בחודשי הקיץ, כנקודת תצפית למפלים והערוץ הנחל התחתון ומכן שמו החלון.

עין גדי – מפל שולמית

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט. כקילומטר לפני קיבוץ עין- גדי, ישנה פנייה ושלט המכוון אל שמורת עין-גדי, חניון נחל דוד ובית-ספר שדה עין גדי.

בהליכה לכוון מפל דוד, עוצרים ונהנים מהמים ומהשתכשכות, ממשיכים לכוון המקדש הכלקוליתי, מתצפתים לים המלח ולנוף. מהמקדש הכלכוליתי, קיימות שתי אפשרויות להמשך, או במסלול היורד אל מעיין שולמית

או המשך למפל דוד ומערת דודים.

ניתן להמשיך ולרדת למערת דודים, בהכוונת שלט העץ ולהמשיך עוד מעט בהמשך הדרך.

בדרכנו למערה נתקל בכמה בריכות, מפלים קטנים ומעינות. ממערת הדודים, ניתן לראות את הנוף המדברי, לאחר השהות, חוזרים בדרך שהגענו.

עין גדי – מפל דוד

כניסה בתשלום.

שמורת עין גדי –   08-6584285, בית ספר שדה עין גדי –   08-6584288

פתוח  אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ בין 08:00-16:00

נוסעים על כביש 90 דרומה לאורך ים המלח וכקילומטר צפונית לקיבוץ עין גדי, פונים עם השילוט אל נחל דוד ונחל ערוגות.

המסלול מתחיל בכניסה של מרכז המבקרים הראשית בעין גדי ועובר דרך נחל דוד עד למפל דוד הגדול והמרשים  וחזרה לנקודת ההתחלה.

בהליכה בנחל דוד, אשר בערוצו זורמים מים נקיים וקרים בכל השנה, לאורך הדרך, מבחינים ביעלים ושפני סלע. מיד לאחר הליכה קצרה, מגיעים למפל קטן שגובהו כשלושה מטר ומתחתיו בריכת אגירה טבעית, אשר ניתן לטבול בה.

לאחר הטבילה ממשיכים בין מצוקי הנחל והצמחייה, עד מפל נוסף, ממשיכים עד סוף המסלול ומגיעים למפל דוד שגובהו 34 מטר, אין אפשרות להגיע מתחת לזרם המים, כי הוא תחום, אך מנוחה למרגלותיו בין הצמחייה, נותנת פרס למאמץ. אורך המסלול כקילומטר.

עין גדי נחל – ערוגות והמפל הנסתר

שמורת עין גדי –   08-6584285, בית ספר שדה עין גדי –   08-6584288

פתוח  אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ בין 08:00-16:00

נוסעים על כביש 90 דרומה לאורך ים המלח וכקילומטר צפונית לקיבוץ עין גדי, פונים עם השילוט אל נחל דוד ונחל ערוגות. להמשיך  מחניון  הכניסה, לנסוע2 קילומטרבערך עם האוטו, עד שמגיעים לתחילת המסלול ולחניון שבו נחנה את המכונית, ומשם בהליכה כעשרים דקות.

תחילת המסלול בשער הכניסה לשמורה, יש להמשיך ללכת, בחלקו התחתון, נחל ערוגות עד למפל הנסתר וחזרה להתחלה. אורכו של הטיול כשלוש שעות.

בקרקעית  המפל הנסתר, ישנה בריכה שניתן לשחות בה לאורך כל השנה.

ההליכה בנחל ערוגות לפי סימון אדום, שביל שהופך לעליה המוקפת צוקים. כדאי, לאחר כמה מאות מטר של הליכה, לחתוך לתחתית הערוץ המסומן, על ידי  שביל כחול ולדשדש במים ואז לחזור למסלול האדום.

ממשיכים בעלייה בשביל האדום ונתקלים בשילוט המדריך למפל הנסתר, בערך קילומטר וקצת מתחילת הכניסה לנחל ערוגות. בנקודה זאת יורדים לאפיק שמאלה ומיד ימינה ובמרחק קצר, מתגלה המפל הנסתר. שמו המפל נובע ממיקומו, כי אם לא היינו יורדים לאפיק והיינו ממשיכים בשביל האדום, לא היינו רואים אותו. ניתן להתרחץ במקום ולאחר מכן חזרה באותה הדרך.

–

עין צוקים בים המלח 

השמורה ממוקמת על כביש 90, קילומטרים ספורים מהגן הלאומי קומראן  וקבוץ קלייה, בחלק המזרחי של ים המלח. 

שמורת עין צוקים – פשחה למבוגרים שבייננו, מחולקת לארבעה חלקים, על פני שטח שאורכו כששה וחצי קילומטר.

החלק הצפוני, שפרט לחוקרים אין נכנסים אליו ואשר בו ניתן לטבע לצמוח, ללא התערבות יד אדם ובשטח זה נערך מחקר לצומח והחיי, בחלק הסגור קיים מעגן עתיק וסוללת האבן והעפר המסתתרת כיום, בלב סבך של עצי אשל, אשר שימשה עד לפני עשרות שנים, מזח פעיל לחופו של ים המלח.

משערים כי המעגן והמזח, שימשו להעברת בשמי האפרסמון, שהופקו במפעל שנחשף בכניסה של השמורה ואולי להובלת עצים שנכרתו מהצמחייה הרבה, שגדלה באזור המשופע מים הזה, כמו כן בבריכות שנמצאו במקום נתגלו סמני גידול דגים באזור. 

החלק המרכזי, משמש לנופש וטבילה בין פינות החמד של השמורה ובריכת הרחצה, מומלצת הרביצה במים לשלווה ומילוי המצברים השחוקים בחיי היום יום.

החלק המערבי מרכזי של השמורה, אשר בו נתגלה שרידי מפעל לעיבוד חקלאי, על פי הסברות שימש המפעל ליצור פרי האפרסמון האגדי לבושם, או ליצור דבש תמרים הקרוי סילאן בימינו, או לסוג של יין תמרים.

החלק הדרומי, אשר זכה לכינוי השמורה הנסתרת או החבויה, משובץ בפינות חמד, מעיינות נסתרים, אגם אמנון ובו דגים, חיות בר שונות כמו שועלים, זאבים, דורבנים, קרקל, נמיות, צבועים, ציפורים ממינים שונים  וכמובן עדר החמורים שהובאו, לאכילת הקנה המצוי שהתפשט בצורה מבחילה בשמורה.

ביוני 2008, נפלה צרה על השמורה, כאשר באימון צהלי נפלה פצצת תאורה בשטח וגרמה לשריפה, אשר ממנו נשרפו שטחים בחלק המערבי של השמורה, מראה קשה לצפייה. חלקים שרופים, גזעי עצים מפוחמים  וקרחים מצמחיה.

בעת השריפה, חיות קטנות כמו הנמלה האורגת במקום קינונה הצפוני ביותר בעולם, נפגעה פגיעה קשה וכאשר מבקרים בשמורה כיום, ניתן לראות מעט קינים גדולים בראשי הצמחייה. 

נפגעה גם חיפושית ברקנית האשל, אשר חייה בתוך גזעי עץ האשל, שחלק מהם נשרפו, החיות הגדולות בשמורה ברובם נצלו.

חוף עיינות צוקים והשמורה – עין פשחה בים המלח

הכניסה בתשלום.

החוף ממוקם בחלקו הצפוני מערבי של ים המלח.

החוף פתוח בכל ימי השבוע, בקיץ בשעות 10:00-18:00, בחורף עד 16:00, בימי שישי שעה פחות

 טלפון לתאום סיורים  02-9942355

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט.

אורכה של השמורה שישה קילומטר, בשמורה מספר נביעות. מליחות המים במקום מופחתת, עקב נביעות המים המתוקים יותר ממימי הגשמים. במקום צמחייה, אשר משתקמת לאחר השריפה הגדולה ביוני 2008.

בשמורה בעלי כנף, זאבים, תנים, נמיות, דורבנים וחמורים שהובאו לאכול את צמח הקנה, אשר צומח בצורה פראית במקום.

השמורה נחלקת לשלושה חלקים: בחלקה הצפוני, היא שמורה סגורה לקהל, שבו הטבע מתנהל ללא מגע אדם. בחלק הצפוני, ממוקם מעגן עתיק ומזח, סוללת האבן והעפר המסתתרת כיום בלב סבך של עצי אשל, שימשה עד לפני כמה עשרות שנים כמזח פעיל לחוף ים המלח.

ישנן מספר סברות לשימוש במזח ובמעגן הם: מקום להובלת מטעני בושם האפרסמון מהמפעל שנחשף בכניסה לשמורה, אולי להובלת עצים שגדלו במקום בשפע, אולי להובלת אשלג ומלח, או אפילו גושי החומר הדומה לזפת שנפלט מהים.

בשמורה המרכזית, שבה ממוקמת השמורה החבויה או הנסתרת, ישנו חלק הנופש, הכולל בריכות רביצה ורחצה, שבה ניתנה מחשבה רבה לצרכיהם של הנכים. אלו הן בריכות רחצה טבעיות וכאלה שנחפרו לאיסוף מי הנביעות. נחפר גם אגם קטן, הנקרא אמנון ולידו מגדל תצפית. באגם חיים דגים קטנים, הנקראים אמנון עין צוקים ודג נוסף הנקרא נאוותי המלחות ולמרות הבדיחה, כי אין דגים בים המלח, כאן הם קיימים.

תחילת הסיור, בשרידי חוות האפרסמון, הכוללת ממצאים ארכיאולוגיים.

ישנה שאלה שטרם נפתרה והיא מהו פרי האפרסמון העתיק?

בשרידי החווה החקלאית, ישנם שני מתקנים להפקת בושם האפרסמון ומתקני בישול המרקחת.

עין מבוע – עין פואר

כניסה חופשית.

בנסיעה מירושלים לכוון יריחו בכביש מספר 1, כ-3 קילומטראחרי צומת מישור אדומים, פונים שמאלה לכביש 453 הנקראת דרך אלון, על פי השלט שמורה לישוב מעלה מכמש ועין מבוע.

עוברים את הישוב אלון ופונים לכוון ערוץ ואדי קלט, בנסיעה של קילומטר וחצי נגיע לרחבת חניה, פונים במסלול היורד למעיין, לכיוון בית השאיבה ועצי האיקליפטוס.

המעיין נובע בפעימות ולא בזרם אחיד, זהו מעיין הכלוא בין שכבות של סלע גיר.

במעין ישנו חור פנימי, המתמלא מהמים של הגשמים מגב ההר במדרון ועובד על פי חוק הכלים השלובים ומוציא את מימיו מפתח בסלע. כאשר מתמלא האגן הפנימי, העודפים נשפכים החוצה בבת אחת, לתוך בריכות אגירה ומשם לערוץ הנחל, באמת המים לכוון יריחו.

אמת המים נבנתה, כדי להפעיל בדרכם טחנות קמח, לצרכי השקיה חקלאית בעיקר. בית השאיבה במקום, נבנה בתקופת שלטון הבריטים, על מנת להעביר מים לירושלים.

האמה להולכת המים, נבנתה על גבי האמה הקדומה מימי בית שני, שגם העבירה מים לירושלים העתיקה. גובה המים בבריכות האגירה, הם פועל יוצא לכמות המים היוצאים בפעימות. בבריכה ישנם סוגי דגים קטנים, החיים גם בזמן שאין מים ושוקעים באדמה וחוזרים לפעילות בזמן שהמים חוזרים. זהו מקום נחמד לפיקניק והנאה, מקום המשמש גם לאירועים.

הגן הלאומי קומראן

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום 02-9936330, האתר פתוח בכל ימות השבוע בשעות 10:00-18:00

נסיעה קצרה של חמש דקות בלבד מאזור יריחו ומקיבוץ קליה, שם נמצא אתר הקומראן. השילוט מוביל.

בערבית- קמר, פירושו ירח ולכן ההשערה כי מהמלה הזאת נובע שמו.

באגדות מסופר כי כאשר יש ירח מלא, ההשתקפות שלו בים המלח, היא ביחס של אחד לאחד.

מצבת המבקרים במקום מוכיח, כי יד הנוצרים על העליונה בביקור באתר. מעל ל 90% מן המבקרים, הם נוצרים בבחינת ביקור חובה. אחוז קטן של מבקרים מוסלמים, בעיקר מאינדונזיה ומעט יהודים טורחים לעצור ולבקר במקום המיוחד הזה. 

הגילויים האחרונים שנמצאו במקום, הם משנת 1996 ונמצאו במקרה, עקב שכנוע של ממשלת ישראל לאפשר לבני כת נוצרית שראו חזיונות, לחפור מציאת ממצאים נדירים. 

כאשר הובא בולדוזר לחפור ולמצוא ממצאים, ברחבה המרכזית של האתר, הוסטו חלק מאבני החומה למעבר הבולדוזר ולידם נמצאו אסטרוגן, חרס שעליו כיתוב של צוואה של אדם מירושלים, בקבוק זכוכית, אולי לבושם וחותם מימי חזקיהו המלך. 

הבולדוזר חפר לעומק 30 מטר ולא נמצאו ממצאים, הבור כוסה והם נשלחו מן המקום בלחץ רשות העתיקות.

משערים, שחלק מן המטמן שהיה מוחבא במדרונות ההרים, נשטף לאורך השנים, בידי שיטפונות שנוצרו בגשמים ולקחו עמם את כל מה שנקרא בדרכם.

אטרקציות לילדים ומשפחות בים המלח והסביבה הקרובה

האמפי הפתוח להופעות ברצועת בתי המלון

ברצועת בתי המלון, משמאל למרכז הקניות פטרה, לאחר הכניסה לרצועת מלונות בחוף זוהר, הוקם פארק שבמרכזו אמפי ובימה, להופעות המוניות של להקות וזמרים.

האמפי הפתוח, מהווה עוד מקום בילוי באזור ים המלח ועקב היותו של האזור, בגלל תנאי מזג אויר נוחים, ללא גשמים במרבית ימות השנה, מאפשר המצב הופעות רבות יותר לאורך ימי השנה.

עין גדי – הגן הבוטני 

הכניסה בתשלום, ניתן לקבל סיורי הדרכה בתשלום. 

טלפון לתאום 08:6594726, 08:6584444 

הגן פתוח בכל יום בשעות 08:30-16:00 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט, עד הכניסה לקיבוץ. 

בחניון הרכב, פונים למבואת בית הארחה. במקום ניתן להצטייד בשתייה ונשנושים במזנון, בכניסה שירותיים ומים.

לאחר המנוחה ניתן לצפות במצגת אור קולית. להבנת הסיור בגן, ניתן לקבל מפת מסלול ונייר הדרכה.

בתחילת הסיור, ניתן לבקר בפינת חי בחוות החיות ולצפות וללטף מגוון חיות, לבקר בגן הקקטוסים הנקרא זלמן לנד, בעל אוסף אדיר ונדיר של קקטוסים וצמחי מדבר מכל רחבי ישראל. 

בסיור בגן, נבחין כי תנאי מזג האוויר המיוחד לאזור וכמויות המים, מאפשרים גידול ייחודי לצמחי הגן.

החורף הקצר וחומו של הקיץ, מאפשרים את הבלתי יאומן לאזור והצמיחה המהירה של הצמחייה והעצים.

זהו הגן הבוטני היחידי הממוקם בלב ישוב ומשתלב בבתי המגורים, צמחיה טרופית שטופחה במשך שנים.  צמחייה של מינים רבים ומסוגים שונים של עשרות עצי דקל, אשר יובאו מכל רחבי העולם, דקלים החיים בשמש או בצל, דקלים ננסיים או רבי קומה.

אוכלוסיית הגן, כוללת כיום מעל ל 1000 סוגים שונים של צמחים ועצים, צמחייה מדברית האופיינית לאזור כמו תפוח  סדום, אשל, מורינגה, מור ולבונה. אך הגאווה הגדולה, היא עץ הבאוב – עץ הלחם האפריקאני, אשר בעין גדי ובקבוץ אלמוג, הם הפריטים הצפוניים בעולם.

לסיום, מגיעים לקצה המצוק הצפוני של הקיבוץ ומביטים על הנוף ועל נחל ערוגות ומעין עין גדי ומפעל המים, תל גורן ובית הכנסת העתיק.

בית הכנסת העתיק ותל גורן

כניסה בתשלום.

שמורת עין גדי –   08-6584285, בית ספר שדה עין גדי –   08-6584288

אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ בין 08:00-16:00

בתחילת המאה הרביעית לספירה, החל הישוב היהודי באזור. עיקר הפיתוח, היה בזמן ממלכת המלכים החשמונאים, בהפכם אותה לעיר, אחוזה ובית המלוכה.

במאה השלישית לספירה, חודשה ההתיישבות היהודית בעין גדי ובמרכז ההתיישבות, הוקם בית כנסת מהודר, אשר שופץ וגדל לאורך השנים. לאחר שנהרס וננטש נעלמו עקבותיו והוא נתגלה בעת חריש השטח בטרקטור בשנת 1965.

בממצאים נתגלו שרידי הבניין ורצפת פסיפס מפוארת, שעליה כתובות מעניינות. מספר כתובות בארמית ועברית, הכוללות את שמות הדורות, מאדם ועד לאברהם ובניו.

נתגלתה כתובת, הכוללת את רשימת המזלות והחודשים. כתובת המוקדשת לאנשים, אשר תרמו לבניית בית הכנסת. הכתובת המעניינת ביותר, היא כתובת החורמה, הכוללת איומים וקללות לאדם אשר יעז לגלות את תהליך יצור בושם האפרסמון. היא כוללת איומים וקללות לאנשי מדון, שיביאו מחלוקות לחיי האזור, יוציאו דיבורים בלשון הרע, או יגלו את סודות ההתיישבות ויושביה לזרים.

בית הכנסת ננטש במחצית המאה השישית לספירה, כאשר הישוב נשרף ומאז חיו באזור בעיקר בדואים, עד שברחו בזמן מלחמת העצמאות.

מצדה

מידע לביקור

טלפון: 08-6584207/8.

האתר פתוח בחודשים אפריל-ספטמבר בשעות 08:00-17:00, בחודשים אוקטובר-מרץ בשעות 08:00-16:00

האתר נמצא ממערב לכביש 90, בין עין גדי לרצועת המלונות עין בוקק. כאשר מגיעים מכיוון מזרח, יש לפנות  בצומת מצדה מכביש 90  מערבה.

משך הסיור כשלוש שעות.

 שעות פתיחת לרכבל: בימי ראשון-חמישי ושבת 16:00-8:00, שישי וערבי חג עד 14:00

עלייה רגלית אפשרית רק עם אור ראשון, אין לעלות בחושך. בקיץ – חמש בבוקר וכעבור כשלושת רבעי השעה, ניתן לראות את הזריחה בפסגה. עלייה נוספת ממערב מהסוללה הרומית; ממזרח: משביל הנחש. העלייה בתשלום.

חיזיון אורקולי: ימים שלישי וחמישי, מרץ-אוגוסט, 21:00; ספטמבר-אוקטובר 20:00.

ההגעה לחיזיון מצד מערב – מכיוון ערד בלבד.

קיימת נגישות  לנכים, כולל מודלים למישוש עבור עיוורים. מרכז מבקרים, ממוקם במבואה המזרחית.

מצדה היסטוריה ואטרקציות

גובהו של מצוק מצדה כ450 מטרבחלקו המזרחי, בחלקו המערבי כ100 מטרוהוא תלול מאוד.

עובי חומותיו של המבצר כארבעה מטר ואורכם, כולל הביצורים ומגדלי השמירה כ1400 מטר.

בשטחה של מצדה, נחפרו בורות מים ונבנו מחסני מזון לתקופת שהייה ארוכה במצור. 

המבצר על המצדה, נבנה בשנים 31-37 לפני הספירה, בידי המלך הורדוס. בשנת 66 לספירה, שימש המקום להתבצרות הקנאים, בראשות אלעזר בן יאיר מכת הסיקריקיים, אשר היוו קבוצת פשיטה ושוד, לישובים בסביבה, כולל לעין גדי.

בשנת 73 לספירה, הגיע הלגיון העשירי הרומאי, בראשות פלביוס והחל המצור על מצדה. חיילי הלגיון, בעזרת עבדים, בנו סוללה בצידו המערבי והעלו עליו איילי ניגוח לנגיחת החומות.

בשלב שבו הצליחו הרומאים לפרוץ, התכנסו הנצורים והחליטו להתאבד ולשרוף את המקום, רק שתי נשים ןחמישה ילדים, נותרו לספר את סיפור המקום, שעד היום חלק ממה שקרה באותה תקופה, אינו ברור דיו וההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם. 

ברחבי מצדה, ארכיאולוגים חופרים משנות השישים במאה ה 19. ממצאים מחפירות אלו, מוצגים במוזיאון מצדה החדש, במוזיאון ישראל ובעוד מוזיאונים, כולל מוזיאון רוקפלר. 

מצדה חזיון אור קולי

טלפון לתאום  08-9959333 

יש להגיע אל החיזיון חצי שעה לפני תחילת המופע, לקבוצות גדולות ניתן לפתוח מופעים מיוחדים על פי תיאום.  רכישת כרטיסים לבודדים במקום. 

מופע אור קולי יחיד במינו, המציג את סיפור המצור והגבורה של מצדה, לרגלי הסוללה הרומית. בצד המערבי הגישה דרך ערד. מופעים מיוחדים לקבוצות, מופעים קבועים בימי ג’, ה’ מאפריל עד אוקטובר.

מה במופע? 

המופע מתאר את קורות המרד והחיים בתקופת המרד, תוך תאור קולי המשולב במופע אורות וצללים.

בשיאו, תאור הרגעים האחרונים בעת פריצת החומות ותחילת כיבוש ההר.

המוזיקה המתלווה לתיאורים, נותנת מימד נוסף לתיאור התבוסה וההחלטה הגורלית להתאבד.

מצוקי דרגות

הכניסה לישוב בתשלום ותאום.

טלפון לתאום  02-9944222 , 02-9944777.

 יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה. פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90, ממשיכים לכוון רצועת המלונות בעין בוקק, ממול למחסום הצבאי, פונים בפניה ימינה לכביש העולה, בעקבות השילוט.

 הדרך מטפסת ובסופה ממש משמאל לכניסה לישוב, בגובה של מעל לשלוש מאות מטר, ממוקמת נקודת אפס נוספת, המראה את הגובה של ההר מעל ים המלח. לאורך הדרך המטפסת, שזורים מצפים רבים לחנייה וצפייה בנוף הרי מואב, אדום וימת ים המלח.

כאשר עולים בנסיעה לכוון מצוקי דרגות, בחלק הכביש הישר, לאחר העליות הראשונות, ניתן לראות עדרי יעלים משני צדדי הדרך מלחכים צמחים. בנקודה זו, ניתן לעצור ולהתבונן בהם.

לאחר העצירה, ממשיכים בעלייה ועוצרים מדי פעם בעוד נקודת תצפית, ממש לקרא סוף העלייה, יש פנייה שמאלה עם שילוט קטן, שעליו כתוב נקודת האפס, פונים בפניה בעליה קטנה ועוצרים את הרכב.

ממשיכים200 מטרברגל, על אוכף שטוח בחצי פרסה ומקבלים את הטבע במייטבו.

מצד אחד של המצוק, בחלקו המערבי, נוף מצוקי בראשית, הנשברים לתוך נחל דרגות בשלל צבעי הפוספטים. יש לשבת וליהנות מנוף קדום זה וכיוון שניתן ליהנות משני העולמות, מסובבים את גופנו ועינינו לכוון מזרח ומתגלה לפנינו בנקודת התצפית האדירה והגבוהה הזאת, מראה ההרים ממול, החממות בעמק שאריות ים המלח ופאתי יריחו.

הישוב כולל מרכז לתיירות מדברית הכוללת: גלישת הרים, טיפוס מצוקים וסיורי מדבר ברכב וברגל.

במקום יש גם מאהל בדווי ואכסניה, טיולים ברכב מדברי, קורסים לגלישה וטיפוס מצוקים, סנפלינג, טיולים מודרכים בארץ וסדנאות גיבוש למנהלים.

מנזר דיר חגלה

כניסה בתשלום, או בחינם תלוי בעונה, הביקור אינו דורש תאום בטחוני.

בנסיעה לכוון ים המלח, מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג, ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה, שמאלה בכביש העוקף יריחו. לאחר חצי קילומטר, חולפים על הפניה לישוב בית הערבה, ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר וחונים במגרש החניה משמאלו.

מקור שמו של האתר, בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בנימין.

שמו הנוסף, מנזר גרסימוס הקדוש, במקום כנסייה, אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח.

כמו כן מסופרת האגדה, שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול, האריה אסיר התודה, נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.

המנזר המקורי נהרס מספר פעמים, בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה והוקם מחדש בשנת 1890, על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי.

שתי קומות למנזר, בקומה העליונה, הכנסייה הייחודית והמעוטרת בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים, כולל סיפור כיבוש יריחו, סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים. 

הישוב הקדום באזור, מופיע גם במפת מידבא מהמאה השישית, המתאר מנזר יווני אורתודוכסי קטן, מתחתיו קריפטה, על קירותיו ציורים של מרים וישו בנה וציורי קיר מהתקופה הצלבנית.

מומלץ להציץ מקרוב בארון הזכוכית, שמכיל ערימות מכובדות של עצמות וגולגולות של נזירים, אשר נרצחו בתקופה הכיבוש הפרסי במאה השישית. הקריפטה מתחת לכנסייה, מלאה בציורי קיר, תשמישי קדושה ורצפת פסיפס.

כאשר נכנסים במשעול הכניסה לכוון המתחם, מומלץ להיכנס לחנות המזכרות. בחנות זאת, מוכרים מזכרות בסגנון ים תיכוני, תשמישי קדושה ונרות, אך עיקר המכירות, הן של תמונות פסיפס, הנמכרות על פי מטרים ובגדלים של תמונות קטנות. בחנות שולחן עבודה המייצג מפעל קטן של המנזר, שבו יוצרים כמרים ובנות את הפסיפסים. צפו בהכנת תמונות פסיפסים ועברו על פני משטחי הפסיפסים הגדולים.

מהחנות כדאי לצאת לחצר, שבו מרוכזים חומרי הפסיפסים, עשרות מיכלים של קוביות אבן בצבעים שונים, מצבעה ותנורי יבוש להכנת המשטחים. מאחורי האכסדרה של בית המלאכה, קיים גן מוזנח, שבו נמצאים שני קברים של נזירות, עם תמונתם על המצבה.

כשמתקדמים במשעול, מקדם את פניכם פסל חדש של אריה לציון, סיפורו של הקדוש גראסימוס והאריה. מאחוריו מוצגים מספר חלקים עתיקים, כמו ארון הקבורה מצד ימין, מספר מבנים וגן ענק, הכולל כלובי ציפורים של תוכים וציפורי שיר.

סיור בעין בוקק 

הכניסה חינם. 

כאשר מגיעים מצפון המדינה או ממרכזה, נוסעים על כביש 90, מגיעים לחלק הצפוני של מתחם בתי המלון בים המלח, שתי אפשרויות להתחלה:

אפשרות ראשונה, חניה במגרש חניה, כחמש מאות מטר לפני הכניסה לכביש הפנימי של בתי המלון, בצד הדרך, ליד שילוט בצבע חום, לעין בוקק, מחנים ומתחילים. 

אפשרות שנייה, נכנסים בכביש הכניסה הפנימי למתחם המלונות, מחנים את הרכב באזור שבין מלון הייאט לבין מלון פארק אין, בחלקו המערבי של מגרש החנייה מתחיל שביל, העובר מתחת לכביש 90 והמשמש כמעבר למים בעת הגשמים.

אורך המסלול המעגלי עד לבריכת המים, כקילומטר ובאותה דרך חוזרים. שביל ההליכה מסומן בצבע שחור. הדרך כוללת מספר שלבים, כחמישים מטר לאחר המעבר, יורדים לערוץ הנחל, פונים על פי הסימון השחור לכוון השמאלי של הערוץ במעלה הדרך.

בחלק מימות השנה, קיימת זרימת מים בערוץ לכוון ים המלח, כניגוד לסביבה הצהובה והצחיחה האופיינית לאזור.

בערוץ, אנו חולפים על פני עצי אשל וצמחי קנה, שבניגוד לאשל, צורך כמויות מים רבות יותר ולצורך גידולו הוא זקוק לזרימת המים בערוץ. כאשר ממשיכים לטפס בשביל הערוץ, נתקלים לאחר כמאתיים וחמישים מטר, בסדרת מדרגות, העשויות מבטון מעשה ידי אדם ובמרכזם, מעקה אחיזה ומעין מגלשה קטנה לילדים. המדרגות מהבטון, נבנו בשנות החמישים של המאה ה 19.

המדרגות נבנו, במטרה לשמש כסכר ומאגר לשימוש בהעברתם בצינורות, לטובת ההתיישבות הראשונית באזור עין בוקק. תפקיד המאגר היה להיפתח או להסגר, בהתאם לכמות המים שירדו ולשיטפונות. שיטפונות אלו, ניקו את המאגר מהסחף של האבנים ומילאו אותו במים ולסירוגין מלאו אותו בחזרה בסחף, בעת שהשיטפונות חדלו.

לאחר הרחצה או הביקור במדרגות הבטון, ניתנת האפשרות להמשיך עוד כחמש דקות בתוך הערוץ, בסימון ירוק וללכת בתוך הזרימה ובבריכות המים במסלול, שלפעמים עומקם עד80 סנטימטרויותר כאשר יש מים בו.

הדרך השנייה, להמשיך במסלול השחור המטפס על המדרון ולצפות בערוץ המים, המסלול בערוץ והמסלול לאורך הדופן, מתחברים מחדש לאחר כשלוש מאות מטר. במעין מערה ובריכה מעט נסתרת, מעל לבריכה  נמצאת נביעת המים, שנדרש בה מאמץ קל של טיפוס לראותה. הבריכה משמשת כנקודת רחצה ומנוחה, לאחר המנוחה חוזרים באותה הדרך לחניון או בערוץ המים המסומן בירוק או במסלול השחור.

קאסר אל יהוד

כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח, חולפים על פני הכניסה ליריחו. ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הדלק אלמוג, ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה – שמאלה, לכביש עוקף יריחו, נוסעים כארבעה קילומטר, כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה, מנזר דיר חגלה, לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום, המסמן את הכניסה.

נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת, לאחר מספר מאות מטר, מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית, ימינה.

בכדי לעבור בשער הכניסה, יש לטלפן לתחנה מראש במהלך הנסיעה לשם, יש  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם. המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול, כך שהתאום הטלפוני חשוב.

אתר הטבילה קאסר אל יהוד, מזוהה על פי המסורת הנוצרית, כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל, בניגוד לבית לחם, המקום שבו נולד על פי המסורת.

סיפורת על מקום הטבילה, אנו מוצאים בברית החדשה. קדושת המקום למאמינים הנוצריים, היא רבה ונופלת אך במעט, מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר.

המסורת היהודית לאתר מציינת את מקומו, כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ.

בספרי התנ”ך נקרא האתר, חרבה. על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים, בעת שעברו בחרבה. עוד הקשר בתנ”ך למקום, אנו מוצאים במפגש והפרידה של אליהו מאלישע, בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.

על מנת לציין את מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד, הוקם בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה ובנוסף הוקמו מסביב לאתר, הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית, מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.

בתקופה השלטון המוסלמית, הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם, כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר, כמקלט לצליינים.

בתקופה העותומאנית, עודדו התורכים את ההגעה למתחם, דווקא מהצד המזרחי של הירדן.

החיים במנזרים היו קשים, עקב החום והתנאים הסניטאריים הקשים באזור ובתקופה העותומאנית, החלו חלק גדול מן המנזרים להסגר. סיבה נוספת לסגירת המנזרים הייתה אובדן המטרה להקמתן כמקום שמירה וחסות לצליינים, מפני הרדיפות שהיו וכנופיות השודדים.

בתקופת המנדט, תוגברו המסעות לנקודת ההטבלה ואף ניבנו מנזרים חדשים באזור, כיוון שבנצרות עדות רבות ודפוסי אמונה שונים הוקמו מסביב לאתר הטבילה: מנזרים, כנסיות וקפלות.

על פי האמונה של העדות השונות, לאחר מלחמת העצמאות ננטשו רוב המנזרים. בהעדר האפשרות להגעה לאתר, אלא רק דרך ירדן, יצאו משלחות מישראל של אנשי כמורה בתאריכי הטקסים אחת לשנה.

אשת לוט

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה. פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90, עד קילומטר עד שנים ממפעלי ים המלח.

ברכס הרי המלח, על הגדה המערבית של כביש 90 , לפני מפעלי ים המלח, ניצבים מספר סלעי מלח וכל אחד מתבונן על פי דמיונו. הקורוזיה המומתת את הסלעים יוצרת גושי מלח חדשים, אשר מחליפים את הניצב המיתולוגי בפסל חדש, אשר נוצר מחדש ושמו עובר ליורשו.

קבוץ קליה

במקום נמצא מדשאות למנוחה ובילוי לילדים במתקני משחקים. ניתן לבקר ברפת לצפייה בחליבה, פינת ליטוף והאכלה. במקום יש בית ספר לרכיבה על סוסים, לימוד רכיבה לילדים ומבוגרים, טיולי אופניים במטעי התמרים המוצלים, רכיבה על סוסים בשבילי המדבר או לטיולי ג’יפים בנופי בראשית מופלאים.

אפשרות לרחצה בבריכת הקיבוץ בעונה, כמעט 7 חודשים בשנה. בילוי בפאב עד שעות הבוקר,

אפשרות לארוחות בחדר האוכל הקיבוצי, אירוח למשפחות וקבוצות.

המקום מהווה בסיס לטיולים בסביבה, לרחצה במעיינות ובחופי ים המלח, לביקור באתרים מרתקים – כמו קומראן, מצדה ועינות צוקים, או לטיולים בנופי האזור המופלאים.

מעלה אדומים מנזר מרטיריוס Martyrius

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום 02-5355555.

האתר פתוח בימים א-ה בשעות 08:00-16:00, בימי שישי 08:00-13:00, בימי שבת וחג סגור

נוסעים בכביש 1 לכיוון ים המלח ופונים למעלה אדומים ונכנסים בכניסה הצפונית. בכיכר הראשונה פונים שמאלה וממשיכים עד הכיכר השלישית ואז פונים שוב שמאלה לרחוב, דרך מדבר יהודה ובהמשך הרחוב, פונים בכיכר החמישית ימינה לאתר על פי השילוט.

שרידיו של המנזר השיתופי מהתקופה הביזנטית, ממוקם בחלקה הצפוני של העיר מעלה אדומים. הוא התגלה בעת חפירות להקמת העיר, לאחר מלחמת ששת הימים. המנזר הוקם במחצית המאה הרביעית לספירה, בתקופה הביזנטית. הנזיר מרטיריוס, גר באזור והיה אחד מתלמידיו של הנזיר סבאס, שעל שמו מנזר מרסבא.

שרידי המנזר שעבר שיפוץ לאחרונה, כוללים ממצאים מיוחדים ומרהיבים הכוללים מספר משטחי פסיפס מיוחדים, אלא שנותרו ולא הועברו למקומות אחרים. הפסיפס הצבעוני המפורסם באתר הארכיאולוגי, היה שייך לחדר האוכל של הנזירים. במקום נמצא גם כתובות בשפה היוונית, שרידי אכסניה לצליינים, שרידי המנזר ופסיפס חדר האוכל והמטבח הנקראים רפרקטריום, מתחת לגג שנבנה לשמרו ונחשב לאחד הגדולים שהתגלה בישראל, גודלו 12 מטר על 37 מטר.

בשטח המנזר, מערכת מים המנוקזת לבריכה קטנה, שממנה מחלקים את המים לחלקות החקלאיות בשיטות שהיו נהוגות בעולם העתיק ומערכות דומות ניתן לראות בארמונות בדרום ספרד.

בשטח  האתר מתגלים שרידי הכנסייה, חלקם נהרסו בעת הבנייה החדשה בעיר, בעיקר החלקים החיצוניים. בין השרידים, נמצא אבן גולל ענקית שקוטרה מעל לשני מטר, היא נמצאת מיד לאחר הכניסה.

שרידים נוספים שנמצאו הם חלק מהאורוות, שרידי בית המרחץ, שרידי שטחי המגורים ושרידי חלקות חקלאיות, בור מים ענק שאין להיכנס אליו ומערת מנהרה למילוט מחוץ לשטח הכנסייה, למרות שזה לא עזר והנזירים נהרגו בידי הפרסים בתחילת המאה השישית.

 במאה השמינית, הוקם באתר החרב גינת תבלינים, בידי המוסלמים ששלטו באזור. גינה זאת קיבלה את מימיה מבריכת אגירה שממנה זרמו המים בתעלות משנה, מן האתר נשקף נוף מדבר יהודה על ערוצי הנחלים ואזור ים המלח.

מעלה אדומים קברו של נבי מוסא

הכניסה בתשלום. 

האתר פתוח בימי השבוע בשעות 10:00-17:00 בקיץ ובחורף עד השעה 16:00

כאשר נוסעים מירושלים לכוון ים המלח על כביש מספר אחד, לקראת סוף הירידה ממעלה אדומים, בואכה יריחו, נתקלים בשילוט חום המורה לפנות ימינה, לכביש המוליך לנבי מוסא.

המסורת המוסלמית מאמינה, כי בנקודה הזאת נקבר משה רבנו. לנו כיהודים, נראה רעיון הקבר בנקודה זאת בלשון המעטה, מעט סותר את הכתוב בתנ”ך, כי משה נקבר מעבר לנהר הירדן בהרי מואב ולא נודע מקום קבורתו. על פי המסורת המוסלמית, נעצב משה כנודע לו שלא יכנס לארץ המובטחת והאלוהים המתיק את גזר דינו ולבסוף נקבר בעבר הירדן המערבי, המצביא הערבי סלאח אדין, חלם בשנתו בסוף המאה ה 11, על מיקומו של הקבר ולאחר תגלית חלומית זאת, פוקדים מוסלמים מאמינים את קברו בנבי מוסא. 

תאריך העלייה לרגל לקברו של נבי מוסא, נקבע כשבוע לפני יום שישי הטוב, חגם של הנוצרים, שבו על פי המסורת נצלב ישו. את העלייה לרגל, נוהגים המוסלמים לערוך, לאחר שערכו תפילה במסגד אל אקצה.

מתחם נבי מוסא, במתכונתו, נבנה בימיו של השולטאן הממלוכי ביברס, בסוף המאה ה 12 ונערכו בו חגיגות שנמשכו כשבוע, שנקראו זיארת נבי מוסא, בכול שנה בחודש אפריל בסמיכות לחג הפסח שלנו. 

בתקופה השלטון הבריטי, נאסר לערוך הילולות ועלייה לרגל המונית לנבי מוסא, כיוון שלאחר הילולות אלו ושטיפת מוח איסלמית במקום המקודש למוסלמים, הסתיימו ההילולות בפרעות בשכונות יהודיות בירושלים.

בהמשך השלטון הירדני לאחר הבריטים, גם נאסר לערוך עלייה לרגל המונית במקום, לאחר כיבוש המקום בידי ישראל, נאסר גם כן לערוך את העלייה לרגל ההמונית, פרט למקרה אחד ומיד לאחר האינתיפדה הראשונה, נאסר לחלוטין מנהג זה.

לאורך השנים, נוספו מבנים למסגד בשטחי המתחם וכשמגיעים, עוברים בשער הכניסה לחצר הפונה לכוון מכה  ולמסגד, חולפים על פני המשכן והמצבה המציינת את קברו של נבי מוסא, בסגנון בניה של ימי הביניים.

כיום במתחם נבי מוסא, מופעל בנוסף מוסד גמילה מסמים למוסלמים. עובדיו של המוסד בחלקם, הינם אנשים שנגמלו מסמים והגמילה נערכת על פי חוקי האיסלם, כולל לימוד הקוראן וחוקי האיסלם. בשטח המתחם, כמאה ועשרים חדרים ששימשו כמגורים לעולי הרגל ולעובדי המקום.

מחוץ למתחם, במורד ההר, ממוקם בית קברות לעולי רגל מוסלמים שהגיעו למקום ולנכבדים מוסלמים שרצו להיקבר בסמיכות לקברו של נבי מוסא.

מעלה אדומים מנזר לאותימיוס 

בשמו השני חאן אל אחמר – החאן האדום.

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום 1800-546666

המנזר פתוח בימי השבוע בקיץ בשעות 08:00-17:00, בחורף עד השעה 16:00, ימי שישי עד 15:00

פונים מכביש 1 לכוון ים המלח, ברמזור של מישור אדומים, לכוון אזור התעשייה של מעלה אדומים, בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.

שרידי המנזר שנוסד בתחילת המאה הרביעית לספירה ונמשכה עד המאה השביעית, בפלישה הפרסית לישראל, נפתח לביקורים במחצית שנת 2010.

המנזר הוקם בידי נזיר ארמני בשם אותימיוס, שנחשב לנזיר חשוב, אך מנזירי השלב השני של ההתיישבות של הנזירים, במדבר יהודה. ידו של אותימיוס נקשרה למספר מנזרים, אשר הקים באזור ים המלח ובדרך לשם.

במנזר, לאותימיוס הקים אף קפלה וקברו הוצב שם.

המנזר היה בסגנון לאורה ושימש את הצליינים ושיירות המסחר, כמקום מנוחה והתרגעות לקראת העלייה, או הירידה מירושלים ומשפלת החוף. תחילתה של הקפלה במערה, שניתן לראותה במדרון ההר הדרומי.

במסגרת תפקודו כמורה דרך ומורה בתורת הנצרות, עסק גם בהמרת דתם של יהודים לדת הנצרות.כאן נקבע תקנות להתנהגות במנזרי מדבר יהודה, חוקים אלו נכתבו בשלב מאוחר יותר ושימשו להתנהלות הדת הנוצרית באזור, כולל תקופות תענית ותפילה, במקומות מבודדים מחוץ למתחמי המנזרים.

המנזר היה פעיל בתקופת הצלבנים, במאה ה 12 ובמאה ה 13, שימש כחאן דרכים בדרך בין ירושלים והשפלה, בדרך לים המלח. בימי השלטון העותמני ננטש החאן.

שרידי המנזר והחאן מפוזרים על שטח גדול, בעת הביקור נכנסים בשער הכניסה המובילה לחצר מרכזית. שרידי הקפלה כוללים קריפטה, שרידי תאי הנזירים, שרידי הכנסייה, שרידי אכסניית הדרכים.

עוד במתחם, תעלות ששימשו להעברות מים לחלקות ולבור האגירה, חלק מעניין של האתר היא רצפת הפסיפס שמעליה גג, המשמשת גם כנקודת תצפית נוף להרי יהודה. 

מחוץ לשטח שרידי המבנים, מגיעים לבור המים ששימש כמאגר מים, כיום ניתן לרדת לבור הגדול במדרגות שמובילות לקרקעיתו חוויה מעניינת.

–

חרבת מזין

או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד.

הכניסה חינם.

בירידה מירושלים, עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90, ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים, או בשמה הקודם עין פשחה. בנקודת העצירה, לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש.

בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים, ששימשו כאחד מהמעגנים שהיו בים המלח. מעגן לסירות מסחר עם עבר הירדן, לצורך הובלת חומרים שנכרו מן המלח, המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור.

משערים כי שמה של מזין, נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין, באזור ממצאים של מטבעות מאותה תקופה המעידים גם על ההתיישבות היהודית באזור.

שרידי החורבה, ממוקמים מאות מטרים מקו המים של ים המלח. כאשר מדרום ערוץ נחל מזין, ממוקמת שרידיה של מצדית מסיבית, ששמרה על מעגן מזין ומספנה מימי החשמונאים.

על פי קווי המים על שרידי המבנים, משערים כי המבנים והמעגן היו יותר מזרחה מהקו של היום.

במצדית התגורר חיל מצב ששמר על המקום, בכתובים מוצאים סיפורים על המקום הקדום הזה.

במזחיו של המעגן, נקשרו סירות שנשאו עליהם חומר בגוונים אפור ושחור, הדומה לזפת שנכרה מהימה או שגושים אלו נפלטו מהים. משערים שחומר זה, שימש גם במצרים לצרכי חניטה  גופות, המצדית ננטשה בתקופת ימי המרד הגדול.

פינת ההנצחה של תומר וגיורא רון בעין גדי

הכניסה בתשלום, לגן הקקטוסים והצמחים בעין גדי.

בנסיעה על כביש 90 מטולה אילת, בשילוט לפנייה לקיבוץ ולגן הבוטני של עין גדי.

הכניסה לגן בימי השבוע א-ה ושבת בשעות 08:30-16:00 בימי שישי עד השעה 14:00

הפינה ממוקמת בחלק הצפון מערבי של הקבוץ עין גדי, אינה קלה לגישת נכים, פינה זאת משמשת כנקודת תצפית נוחה לסיקור שיטפונות בנחל ערוגות, מצפון מערב הקיבוץ, בדרכם לים המלך כאשר הם חוצים את כביש 90 .

פינת ההנצחה, הוקמה להנצחת שני אחים, ילידי הקבוץ. הפינה ממוקמת במעלה טיילת הקבוץ, לאורך הגדר הצפון מערבית של הקבוץ, מעבר לתצפית הנהדרת, אשר מספקת נקודה זו.

חברי הקבוץ הקימו אנדרטה מוזיקלית, שכאשר מנגנים עליה, היא מפיקה צלילים הנשמעים למרחוק.

שימוש נוסף לביקור בפינת ההנצחה, הוא בימי החורף, כאשר יש שיטפונות בנחל ערוגות, מפינת ההנצחה ניתן לראות בבטחה את השיטפונות בנחל.

סיור בנחל סלוודורה 

הכניסה חופשית – מסלול מעגלי שאורכו הלוך ושוב, כשני קילומטר. מסלול ברמה בינונית של מאמץ. 

בנסיעה על כביש מספר 1, בין ירושלים לים המלח, בצומת לידו, פונים ימינה לכביש 90.

ממשיכים בכביש, עד שרואים את השלט למצפה שלם, מנקודה זאת ממשיכים עוד כשלושה קילומטר, בצידו המערבי של הכביש מימין, קיים מגרש חניה קטן מעפר. בין הקילומטר 251-252, במקום שבו חוצה ערוץ הנחל את הכביש. הערוץ חוצה את הכביש בנקיק צר ולכן אי אפשר לטעות בו. מחנים את הרכב בנקודת החנייה ומכאן מתחיל הסיור, הנמשך לאורך שלוש עד ארבע שעות.

אין לעשות סיור בימים חמים ויש להצטייד במים לדרך, יש צורך להביא חבל  שאורכו לפחות עשרה מטר, על מנת להתגבר על שני מפלונים בדרך.

הדרך מהחניון לנחל סלוודורה נמצא בשביל סלול, עד משטח המאובנים. הדרך מסומנת בלבן כחול לבן.

אורכו של הסיור הכולל לצד אחד כקילומטר.

הדרך מוליכה בשביל, המוליך לתחתית הנחל מתחת למצוק. בירידה, מומלץ להיעזר באחיזה בחבל תמיכה. המסלול אורכו, מעט מעל לשבע מאות מטר, עד למעיין הקטן.

דרך פיצול מזלג השבילים, לוקחים את השביל המסומן בכחול, עד למפגש עם המעיין הקטן. לאחר מנוחה קצרה, מנקודה זאת חוזרים בדרך שהגענו או שממשיכים מעט, עד למרגלות המפל הגדול וחוזרים בדרך למשטח המאובנים.

דרך נוספת לכניסה לערוץ הנחל: חוצים את הכביש לכוון ים המלח ויורדים במסלול המסומן בירוק.

השביל פונה שמאלה ונכנס למנהרה מתחת לכביש ומשם מתחיל לטפס בערוץ הנחל. בסיום השביל, הוא מתחבר לשביל המסומן בכחול, משם פונים ימינה לכוון המעיין.

את המפלון הראשון עוברים כאשר מטפסים עליו, תוך היאחזות בחבל תומך וסלעים הבולטים מקיר המפל או עוקפים אותו מימין. בהמשך הדרך מגיעים למפלון השני המסלול, בשביל יחסית טוב.

מנקודה זאת מתרחב הערוץ ומתגלים צמחים בין סלעי ענק- הבולדרים. ממשיכים לטפס בעזרת מספר מדרגות החצובות בסלעים ומגיעים למשטח סלעי רחב, שבו אוסף גדול של מאובני צדפות, מהתקופה שהאזור היה מכוסה בים.

בנקודה זאת לאחר המנוחה, ממשיכים בערוץ הנחל כרבע שעה, עד המעיין הקטן שנאסף בקצב איטי למעיין ובריכה אגירה ולידו רואים מרחוק את עץ הסלוודוררה ומעט האשלים שלידו.

מימי המעיין מליחים יחסית, אך למרות זאת, מנצלות חיות האזור את המקום כנקודת שתייה.

לאחר הסיור במעין, ניתן להמשיך עוד מעט עד תחתית המפל הענק, להתרשם ולחזור למשטח המאובנים הסלעי. בנקודת משטח המאובנים, קיימת דרך עפר סלולה, סימון כחול, המוליכה בכוון דרום לחניית הרכבים.

מרכז מבקרים אהבה ונקודת תצפית לזכרו של נמרוד 

הכניסה ללא תשלום. 

שעות פתיחה: ימים א – ה : 18:00 -08:00, שבתות וחגים: 18:30 – 08:30 

טלפון: 02-9945117 

מצומת הלידו, פונים דרומה לכוון מצדה, המרכז ממוקם בכניסה למצפה שלם.

 בסיור המודרך, עוברים בצפייה על אולם היצור למוצרי קוסמטיקה, המופקים ממימי ים המלח העשירים במינרלים שונים לטיפולי גוף ויופי, כמו כן מתקיימת צפייה בסרטון אור קולי, המציג את תהליך הכרייה והיצור במפעל. 

לאחר הסיור, ניתן לרכוש מוצרים מחנות הקוסמטיקה והמתנות וללגום קפה או שתייה קלה ואוכל קל הנרכש בדלפק המזנון, בית קפה שבו ההגשה היא עצמית

קבוץ מצפה שלם 

לאחר הקניות, יש לעלות על הרכב ופונים בהמשך העלייה בכביש, לקבוץ מצפה שלם, שבעברו הייה התנחלות נחל, מקום קטן שאליו מגיעים בזכות נקודת התצפית המטופחת, לזכרו של נמרוד.

לאחר שעוברים בשער הקיבוץ, ממשיכים בכביש הטבעת המקיף את הקבוץ, הנסיעה  מצידו השמאלי של הישוב, לאורך גדר הישוב, אל מול המצוקים ופונים בסופו ימינה, על כביש הטבעת ואז נגלת לנו פינת התצפית המטופחת  והשמורה.

עוצרים את הרכב, יורדים לנקודת התצפית ולומדים על נמרוד, איש הקיבוץ שנפל כאשר היה בקבוצת החילוץ שנכנסה ללבנון, בניסיון להחזיר את חטופי הג’יפים של הסיור שנתקל במארב.

במהלך הכניסה, נכנס הכוח שלו למארב ונמרוד חילץ את חבריו שנפגעו לאחור, במהלך החילוץ נהרג נמרוד ועל מעשה זה קיבל צל”ש

נקודות תצפית בים המלח

תצפית נחל דרגה לשיטפונות 

הכניסה חופשית. 

מכביש ים המלח, בנסיעה מירושלים לכוון ים המלח בצומת, פונים ימינה לכביש 90, בנקודת הבידוק הצבאי על הכביש. למעלה נמצא כביש הגישה למצוקי דרגות. נוסעים כארבעה וחצי קילומטר, בעיקול החד ימינה פונים שמאלה לדרך עפר, בשלט המורה את הדרך למצפה האפס.

באזור המצפה, מחנים את הרכב בחניון עפר והולכים לקצה המצוק הצפוני, מתחתיו ממוקם ערוץ נחל דרגה. נקודה זאת מהווה נקודת תצפית לשקיעות – זריחות, או התבוננות בימי השיטפונות, בעת הגשמים בחורף.

במהלך הנסיעה לנקודת התצפית, ניתן לעצור בזהירות בנקודות מסוימות, על מנת להתבונן ולהתפעל מנוף הרי מואב ושרידי ים המלח.

כאשר מגיעים לראש גבעת המצוק, ניתן להבחין בערוץ קניון של הנחל דרגה, הנחשב לאחד הגדולים בישראל. קניון זה נוצר, מחתירה וחריצת הסלעים שבדרך, בעת השיטפונות החזקים בחורף. באם התמזל מזלכם וחוויתם חווית שיטפון מעל תצפית המצוק, לא תשכחו חוויה זאת. 

בעת סיור בערוץ נחל דרגה בקיץ, ניתן להבחין בגבי מים, שבחלקם נותר מים משיטפונות החורף וצמחייה מדברית נלווית, הניזונה ממים אלו שחלפו בערוץ.

נקודת תצפית ורד יריחו 

הכניסה חופשית.

התצפית ממוקמת בגבעה, שעליה היה מוצב בעבר של צה”ל, התצפית ממוקמת בכניסה לישוב. 

ורד יריחו, הוא מושב חקלאי שהוקם בשנת 1980, כיום במושב ניתן למצוא מסעדה עם מרפסת צפייה לים המלח. ביישוב ישנם צימרים, בריכה, מרכז לפעלה לילדים ולנוער ומעון וגן ילדים.

כאשר מגיעים לשער הכניסה, ממשיכים בדרך צפונה לאורך גדר הישוב, במקום שני ספסלים וסככה.

בנקודת התצפית על המצוק, ניתן לקבל נקודת מבט ותצפית גם לשאריות ים המלח, להרי מואב ולמבט של גגות העיר יריחו, בנוסף ניתן לראות את ישובי הסביבה ואתרים ארכיאולוגיים באזור.

בשנת 2001, הוכשרה הנקודה כנקודת תצפית, נקודה מעולה לצפייה בזריחה מעל ים המלח.

בנוסף לתצפית שהוכשרה, הקים ביוזמתו תושב המקום, רענן עבדי, נקודת תצפית נוספת בקרבה לתצפית העיקרית. התצפית הקטנה מטופחת וכוללת ספסלי ישיבה.

מגיעים אליה משער הישוב, לאחר שפונים ימינה ופניה נוספת ימנה, עד לנקודת התצפית.

מתצפית זאת, ניתן לראות את המצוק מעל לעיר יריחו, את העיר יריחו, את הקרנטל והרכבל למרומי הקרנטל, ואת מנזר הסרטבה.

תצפית נחל אוג לשיטפונות 

הכניסה חופשית. 

בנסיעה על כביש מספר אחד בין ירושלים לים המלח, אחרי מעלה אדומים, בסוף הירידות הראשונות, מכוון שלט ימינה לכוון מסגד נבי  מוסא בכביש סלול, בבקעת הוקניה, ממשיכים כשלושה קילומטר, לאחר שעוברים את מסגד נבי מוסא, מגיעים לגשר העובר מעל ערוץ נחל אוג,. בנקודה זאת חונים ומתבוננים לערוץ מתחת לגשר.

נחל אוג זורם לאורך כשלושים קילומטר לכוון השתפכותו בים המלח, תחילת מסלולו באזור שיפולי הר הצופים. לאורך מסלולו, ניתן להבחין במפלים החורצים את קניוניו וערוציו.

בעת שיורדים גשמים בחורף, נהפך הנחל היבש במרבית השנה, לערוץ שיטפונות של מים היורדים במסלול מההר לים המלח. כאשר יורדים גשמים אלו, נוצרים שיטפונות הזורמים בערוצים דרך המפלים ונוצרת חוויה מיוחדת במיוחד לציידי שיטפונות. העמידה על הגשר, מהווה מקום די טוב לצפייה בשיטפונות אלו ולתצפית לערוצים מערבה ומזרחה.

בימים שאינם גשומים, ניתן לרדת בשבילים מכוון הגשר, לערוץ הנחל וליהנות מחוויות טבע.

נקודת האפס בדרך לים המלח

מירושלים בנסיעה על  כביש 1 אל ים המלח, לקראת סוף הירידה, נתקלים בשילוט המציין את גובה פני הים, 

ירושלמים ותיקים, מפחידים את אורחיהם בדרך לרחצה בים המלח באמירה, כי מנקודה זאת יש לשאוב אוויר למלא את הראות,  משום שאנו יורדים מתחת לקו המים.

 מאחורי השילוט והתל של נקודת האפס, סללה חברת מע”צ  כביש מעגל, שבחלקו הימני התחתון יש פסל סביבתי שגובהו שמונה וחצי מטר, של הפסלת  אורנה רן, שנים מספר עמלה הפסלת על הפסל הסביבתי.

ביצירת הפסל, השתמשה היוצרת בברזל המצופה בצורות שונות של אבן חול אדומה מהסביבה, בחלקו האחורי של הפסל, מדרגות פנימיות, המובילות פנימה לקרביים של הפסל, כמעין משחק מחבואים.

נקודת האפס, משמש כנקודת תצפית סביבתית, להרים המקיפים את הדרך היורדת ולצפייה בשאריות ים המלח.

ים המלח – מוזיאונים

מעלה אדומים מוזיאון השומרוני הטוב

המוזיאון של השומרוני הטוב, נוצר מהמבנה שעמד שומם שנים רבות ובחלקו שימש למטרות שונות וחבר לרעיון להקים מוזיאון פסיפסים מכול רחבי מדינת ישראל וכמקום לתצוגות המוצגים הארכיאולוגיים שנאספו בחפירות שנערכו במקום ובסביבתו. מוזיאון הפסיפסים הוא ייחודי בארץ ואחד משלושה הפזורים בעולם.

הכניסה בתשלום.

בנסיעה על כביש מספר אחד, המוליך מירושלים לכוון ים המלח, לאחר המעבר על פני העיר מעלה אדומים ותחנת הדלק על הכביש, ממשיכים במעלה הכביש, עד ראשו ומצד ימין ממוקם מוזיאון השומרוני הטוב, בהכוונה של שילוט.

המוזיאון פתוח בימי השבוע, בקיץ בשעות 08:00-17:00, בחורף עד השעה 16:00

כתוצאה מתהליכים של התהוות השבר הסורי אפריקאני, נוצרו שברי משנה, אשר יצרו אפשרויות למעבר צליינים וסחורות מאזור השפלה דרך הים, או המעבר לאורך כביש 6 של היום.

אפשרות מעבר היו מצפון המדינה בכביש 90, המוליך כיום מצפון המדינה ומכוון סוריה ותורכיה.

בדרך צומת מגידו והבקעה מכוון סולם צור צידון, המעבר שימש  גם את העלייה לרגל לבית המקדש, או לכוון המעבר לירדן ואף לאזור מזרח אסיה לכוון הודו סין, לכוון פרס ומסופוטמיה שהיא עירק.

הדרך מהשפלה עברה או בירושלים לכוון מעברי הירדן, או מאזור ערד סדום, לכוון השפלה ומצרים.

כאשר הגיעו לנהר הירדן, הצליינים או הסוחרים, חצו אותו במעברות הירדן באזור העיר יריחו, או במעבורות באזור ארם נהריים, או המשיכו דרומה ובאזור אילת ודרכי הנבטים הלאה.

כיוון שהדרך מהבקעה בדרך המלך, כביש מספר אחד לכוון ירושלים, נחלקה למספר מקטעים, קטע העלייה במעלה ההר עד מישור אדומים והקטע של העלייה ממעלה אדומים לכוון ירושלים ולהמשך הדרך. במישור מעלה אדומים עקב מיקומו הגיאוגרפי, נוצר הצורך בחאן דרכים שיאפשר לצליינים ולבהמות המשא של שיירות הסוחרים, מקום למנוחה, אגירת כוח והצטיידות במים, חאן דרכים זה הוקם על גבול שבטי יהודה ובנימין.

 השם של מעלה אדומים, ניתן לו על פי הסברות, מצבעם של המינרלים בסלעי האזור בגוון אדמדם ורוד.

יש הסוברים, כי השם ניתן לו, מהשם קלעת הדם, שסיפר את שפיכת הדם שנגרם מכנופיות השודדים באזור, שהתנפלו על השיירות והצליינים בדרכם ובמעבר בדרך המלך.

סיפור הכנופיות, קשור למשל השומרוני הטוב הכתוב בברית החדשה. המשל העוסק באדם שנפצע כתוצאה משוד וברחמי סוחר שומרוני, שעבר במקום והכניסו לחאן ושילם בעבור הטיפול בו ושהייתו במקום- ניצל.

המשל בא להדגיש את המשפט ואהבת לרעך כמוך ואת זכות הנתינה, על פי הסיפורת, עבר במקום אדם

משבט הכוהנים  ולא הגיש עזרה, עבר אדם משבט לוי ולא הגיש עזרה ורק כשעבר סוחר שומרוני, הוא הגיש עזרה, כתוצאה מהמשל, נוצרו חוקים לעזרה לזולת במספר מדינות בעולם, כדוגמת חובת העזרה לפצועים בתאונות דרכים.

מוזיאון בית הסופר בקיבוץ אלמוג 

כניסה בתשלום.

טלפון לתאום  02-9945201 דניאל 054-6738568 

לקבוצות של 15-50, אך גם למשפחות ובתאום מראש. 

הכניסה לקבוץ אלמוג, בכניסה לתחנת הדלק אלמוג, מיד לאחר הכניסה ליריחו, בירידה לים המלח.

המוזיאון הוקם בשנת 2001 וכעשרים אלף מבקרים היו למוזיאון, בשנה עד לתחילת האינתיפדה, שבה החל המשבר במספר המבקרים. כיום נמצא המוזיאון בתהליך שיפוץ וניתן לבקר בו בצורה מסודרת, המיזוג שווה את הכל.

המוזיאון סובב סביב שחזור מגילת ישעיהו, שנמצאה במערות קומראן. מסע שערך עשר שנים

בידי עמנואל ויבר, אשר היה מחוקרי המגילות. לצורך זה, הוא התמחה בששה סוגי כתבי יד שונים, לאחר שהשלים את עבודתו, החליט להציגה לציבור בקרבה לנקודת המוצא. 

תחילת הביקור, בירידה למעמקי המוזיאון וכניסה לחדר ישיבה, שבה מוצגת מצגת לאזור ולמוזיאון בפרט הנמשכת כ 14 דקות. לאחר מיכן, ניתן הסבר ומידע לתושבי המידבר האיסיים ולתקופת החיים המשותפים של בני הכת.

 בחדר הקדמי, בתוך חללים מאורכים, מוצגת המגילה המשוחזרת של מגילת ישעיהו וחלקים נוספים, המספרים את מלחמתם של בני אור בבני החושך, הכתובים בדיו על גבי קלף בחלקו הרך הפנימי.

מעט מידע על קיבוץ אלמוג

קבוץ אלמוג ממוקם בפאתי העיר יריחו והפך בשנת 1979, לנקודה אזרחית, לאחר שהתאזרח מהיאחזות. בקבוץ גרים כ250 תושבים, חלקם בני 50-60 וחלקם צעירים. תנופה מיוחדת קבלה ההתיישבות, מהשארות שני גרעיני הנחל האחרונים בנקודה, מלפני חמש ושש שנים. 

מגמת ההתיישבות של הקיבוץ הקהילתי, מעורבת בנושא ההגשמה הציוני, תוך שילוב האפשרות לכל אדם להגשים את חלומו ללמוד ולהשכיל. הדגש הוא בתוכן ובהתאמה לתנאי וחיי הסביבה תוך ההתחברות של אדם למדבר.

מוזיאון משה קסטל במעלה אדומים 

הכניסה בתשלום. 

טלפון לתאום 02-5357000 

המוזיאון פתוח בימי השבוע בשעות 10:00-17:00, בימי שלישי עד השעה 19:00 וביום שישי עד השעה 14:00, המוזיאון נגיש לנכים קיימת מעלית לקומה העליונה. 

בנסיעה בכביש מספר אחד לכוון ים המלח, פונים על פי השילוט לכוון העיר מעלה אדומים ומשם על פי השילוט למוזיאון. 

כתובת: כיכר המוזיאון 1 מעלה אדומים.

מוזיאון לעבודותיו של האמן משה קסטל ז”ל, שהיה מחברי קבוצת החברים החדשים. המוזיאון תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק, אשר השכיל לתכנן מבנה מרשים, הניצב על מקום בולט והמשקיף על הנוף.

המוזיאון נפתח במחצית שנת 2010 , המוזיאון נבנה בידי אשתו של האמן, שפעל לאורך שנים רבות בעיר צפת, האמן נולד בירושלים למד באקדמיה לאומנות בצלאל ומשם המשיך את לימודיו בפריז.

האומן בחר את מיקום המוזיאון ותהליך התכנון והבנייה נמשך כשלושים שנה, המוזיאון מורכב מחמשה אולמות תצוגה ובהם מוצגות יצירות מפורסמות, מתקופות שונות בחייו ואשר צייר האמן בחייו.

חלק מיצירותיו, כוללות שילוב אותיות, כולל כתב עברי קדום, ציורים על קירות, מוטיבים של יצירותיו כמו ירושלים וצפת ומוטיבים הקשורים במסורת היהודית וסיפורי התנ”ך.

 יצירותיו נרכשו ומוצגות במוזיאונים ברחבי העולם ואצל שועי עולם.

 במוזיאון פעילות לילדים, הדרכה בסיורים, חצר פנימית, קפיטריה וחנות מתנות שבהם ניתן גם לרכוש העתקי יצירותיו.

מצדה המוזיאון על שם יגאל ידין 

כניסה בתשלום, נגישות לנכים. 

טלפון לתאום:  08-6584207/8 

המוזיאון ממוקם כ-18 קילומטרדרומית לעין גדי, מכוון דרום,12 קילומטרמכיוון עין בוקק.

כתובת המוזיאון: גן לאומי מצדה.

המוזיאון פתוח ימים ראשון עד חמישי, בין השעות 08:30-16:30, ימי שישי וערבי חג בין השעות 08:30-15:30. במחיר הכרטיס מסופקות אוזניות להגברת קול לכבדי שמיעה.

במוזיאון מצדה, מוצגים כארבע מאות ממצאים ארכיאולוגיים, אשר נחפרו במקום ובאזור. כמוצג מרכזי, 12 פיסות חרס, שבהם השתמשו לגורלות, ביום ההתאבדות במצדה של מגניה ועל אחת מפיסות החרס, שמו של מפקד המרד בן יאיר.

המוצגים מרוכזים סביב הנושאים הבאים: שלטון המלך הורדוס, לחימת התושבים בתקופת המרד, והממצאים של צבא רומא במחנותיו ובזמן הלחימה. 

תצוגות המוזיאון שולבו בממצאים וברקע המיוחד להצגתם,בעיצוב הקירות והרצפות, תוך סיפור המעשה של לחימת המורדים ברומאים ובשילוב מצגת אור קולית מקדימה, להמחשה ויזואלית לראיה והחשה, באמצעות מסכת המושמעת באוזניות.

לצורך זה נחלקת התצוגה לתשעה חללים שונים, המוצגים כתמונות וממצאים ארכיאולוגיים ותהליך ההיסטוריה הנחבא בהם, ישנן תצוגות תלת ממדיות, דמויות מפוסלות חלקן בגודל טבעי ושימוש בפרטים אדריכליים לתצוגה.

חופי רחצה בים המלח

חופי רחצה בים המלח מהצפון לדרום:

חוף קליה החדשה חוף מוכרז

חוף ביאנקי חוף מוכרז

חוף נווה מדבר חוף מוכרז

חוף מינרל חוף מוכרז

חוף עין גדי מול הקיבוץ חוף מוכרז

חוף מרחצאות חמי מזור-עין גדי  חוף מוכרז

חופי בתי המלון  עין בוקק:

חוף מרידאן

חוף הוד

חוף צל הרים

חוף קראון פלזה

חוף לוט

חוף דניאל

חוף מרכז עין בוקק ציבורי

חוף דרום עין בוקק ציבורי

חוף סולריום ציבורי בתשלום

חוף ישרוטל

חופי שפך זוהר והמלונות הדרומיים:

החוף הבין לאומי לדתיים בתשלום

חוף מוריה

חוף ציבורי חמי זהר

חוף ציבורי לדתיים נפרד בתשלום

חוף גולדן טוליפ

חוף עין בוקק בים המלח

החוף ממוקם בחלקו הדרום מערבי  של ים המלח. 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה ופונים ימינה בכביש, לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט, עד מרכז חוף והחנויות של בתי המלון. 

החוף פתוח בכל ימי השבוע בכל שעות היום. 

החוף כולל שני חופים: דרומי ומרכז. חופי עין בוקק – שני חופי רחצה עם סככות צל, שירותים ומלתחות, סמוך למרכז המסחרי בעין בוקק. 

מרכז טיפול אקלימי – סולאריום – עין בוקק – מרכז טיפול אקלימי בין-לאומי למרפא העור, הכולל חוף רחצה מוסדר – הפרדה בין גברים לנשים, שירותים ומלתחות. במקום פועלת מרפאות עור, המתמחות בנושא הטיפול האקלימי בים המלח. טלפון: 08-6584410 

בחוף מלתחות, מקלחות ושירותים, מזנון לשתייה ומזון, במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ.

קיימת אפשרות ללינה בשקי שינה ובאוהלים, ניתן לערוך אירועים במקום.

חוף מינרל בים המלח -חוף מוכרז  

החוף ממוקם בחלקו המערבי מרכזי  של ים המלח.

הכניסה בתשלום, נגישות קשה לנכים.

טלפון 02-9944888  02-9944887

החוף פתוח בכל ימי השבוע, בחורף בשעות  08:00-17:00, בקיץ בשעות  08:00-17:00 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט בערך 20 דקות.15 קילומטר צפונית לעין גדי, ממוקם400 מטרדרומית לקיבוץ מצפה שלם.

בחוף השייך לקבוץ מצפה שלם, מלתחות, מקלחות ושירותים, מזנון לשתייה ומזון, בריכת מי גופרית ומלחים טרמינלית בחום של 38 מעלות, בריכת מים מתוקים לילדים בעונה.

בכניסה מצד ימין, ניתן להזמין טיפולי גוף ויופי. במקום מתקנים ומרפסת לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי שטיפה  לשימוש המתארחים על יד החוף, ניתן להתמרח בבוץ.

בחוף 2 ברזיות טוש לשטיפה כולל הבוץ הנמרח, קיימת אפשרות ללינה בשקי שינה ובאוהלים, ניתן לערוך אירועים במקום.

הערות: מרחק גדול מהכניסה לחוף הרחצה, בחזרה עליה תלולה ומדרגות, שירותים רק בנקודת הכניסה. יש להעלות כ- 400 מטר מהחוף לשירותים.

המקום מעט מוזנח, קשה מאוד לנכים בגלל המרחק, קשה לאנשים מבוגרים.

מרחצאות חמי עין גדי וחוף הרחצה 

הכניסה בתשלום. 

טלפון 02-6594813 

החוף פתוח בכל ימי השבוע, בחורף בשעות  08:00-17:00, בקיץ בשעות08:00-17:00. 

החוף ממוקם בחלקו המרכזי של ים המלח, חמישה קילומטר דרומית לקבוץ עין גדי. 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90, ממשיכים על פי השילוט.

בבניין המרחצאות הממוזג, שש בריכות תרמיות של מים מינראליים, עם חום טבעי גבוה ובריכת מים מתוקים. ניתן להזמין ולקבל טיפולי גוף ויופי, מסאז’ים שונים. ישנה חנות מזכרות במבנה. בנוסף, מזנון מסעדה המציע מגוון ארוחות קלות. מזנון נוסף ממוקם על חוף הים.

בחוף המסודר, העברה בקרוניות עקב נסיגת הים, מלתחות, מקלחות ושירותים, מזנון לשתייה ומזון.

במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ להישטף במקלחות עיסוי מים טרמו-מינרלים.

חוף ציבורי חופשי

חוף בריכות הטורקיז או החוף החופשי. 

כניסה חינם במקום אין סוכת מציל ואין שרותי הצלה. 

החוף פתוח בכל ימי השבוע ,24 שעות ביממה.

החוף ממוקם בחלקו המרכזי של ים המלח. 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים עד צומת מצוקי דרגות, ממש ליד מחסום צה”ל ומזנון ממכר המיצים.

מתחת לצומת מצוקי דרגות, קיימת ירידה לחוף בשביל עפר, עביר לרכב 4*4 . לאחר ההגעה לחוף, מוצאים נביעות של מים מתוקים וגם סבך עצי אשל. למרות שהמקום פופולארי, תמיד אפשר למצוא פינה שקטה. אין שרותי חוף או מי שתייה.

חוף המשדר תחושת רוגע, אך אינו קל להגעה לאנשים מן הישוב. הליכה של 800-1000 מטר בערך, תלוי בנסיגת הים. על שפת ים, המלח אוסף נביעות ומעיינות שמשובץ בצמחייה, המספקת מסתור לבילוי והנאה. חלק מהנביעות אוחדו ביצירת סכר מעצים, לבריכת מים קרים או חמים לטבילת הגוף.

צריך לסחוב הכול כולל מים וההליכה אינה קצרה, אין קוד לבוש והכול באווירה חופשית להנאת הנפש והרומנטיקה.

חוף נווה מדבר – חוף מוכרז 

הכניסה בתשלום. החוף פתוח בכל ימי השבוע 24 שעות ביממה. 

 טלפון 02-9942781 

החוף ממוקם בחלקו הצפוני, בחוף קלייה של ים המלח. 

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט.

בחוף שרותי מציל והצלה, מלתחות, מקלחות ושירותים. כמו כן ישנה מסעדה בחוף.

ישנן מיטות שיזוף, מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ בשולי האתר באמבטיות בוץ. ישנו אזור מנגלים, כסאות ושולחנות לפיקניק.

קיימת אפשרות ללינה ב 14 חושות מעץ וקש, הלינה על מזרונים ושירותים ציבוריים צמודים, בשקי שינה ובאוהלים. ניתן לערוך אירועים במקום, אוהל אירוח בסגנון בדואי, בחלק נוסף לחוף ישנו חוף נודיסטים, החוף פונה לצעירים.

חוף ביאנקיני – חוף מוכרז

לשעבר סיאסטה בים המלח.

הכניסה בתשלום ,גישה לנכים.

טלפון 02-9400266, 02-9400033, 057-666318 

החוף פתוח בכל ימי השבוע ,24 שעות ביממה.

החוף ממוקם בחלקו הצפוני של ים המלח.

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט. בסמוך לקבוץ קליה, כניסה משותפת לשלושה חופים.

הכניסה לחוף במעין מעבר צר, אשר מתרחב להמשך הכניסה ושם הניסיון ליצור אווירה מרוקאית, באמצעות הזולה המרוקאית הממוקמת במרפסת הצופה למים והאולם הצמוד אליה, המכיל ריהוט אוטנטי, שהובא לארץ  ממרוקו.

האולם משמש כמסעדה וכאולם אירועים. בל נשכח, את החלונות הצבעונים וגופי התאורה.

הווילה של בעלת המקום גם כן מותאמת לאווירה.

בחוף גישה לים בגישרון, סוכת מציל, מלתחות, מקלחות ושירותים, פאב, בר מסעדה בימי השבוע, מסעדה מזרחית ובסופי השבוע, מסעדה מרוקאיות. בריכות בוץ טבעי, מתחם סולריום, טיפולי גוף ויופי בתאום מראש, ג’קוזי לגדולים. במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ ומקלחות מופעלות במים שנאספים, בצינורות משני מעיינות נובעים.

קיימת אפשרות ללינה בצימרים מאובזרים וממוזגים על קו המצוק בסגנון מרוקאי, בחושות, בשקי שינה ובאוהלים. ניתן לערוך אירועים במקום, מסיבות חוף, בית קולנוע פתוח, לילדים פינת חי, הכוללת פינת חי עם סוסי פוני, טווסים, ברווזים ושפנים.

חוף הבין לאומי לציבור דתי חרדי בתשלום בים המלח

החוף ממוקם בחלקו הצפוני  של ים המלח. 

הכניסה בתשלום.

טלפון 08-6520262, 02-9952940, 08-9973128

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט עד החלק הדרומי של רצועת בתי המלון.

חמי זוהר, חוף רחצה נפרד החוף הבינלאומי הכולל מלתחות, מקלחות ושירותים, סאונה, חנות מוצרי ים המלח, מזנון כשר לשתייה ומזון, מקווה, בריכות גפרית, חדרי טיפולי גוף ויופי, סאונה.

במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ,

בנוסף שני חופים נפרדים בתשלום, בין מלונות נירוונה למוריה, פתוח בימי השבוע בשעות בין השעות 07:00-18:00.

חוף מוכרז ציבורי עין גדי

הכניסה אינה בתשלום.

החוף הציבורי פתוח בכל ימי השבוע 24 שעות.

החוף המוכרז הציבורי, נמצא  מול הקיבוץ, ליד תחנת הדלק ואזור הצימרים. חוף רחצה פתוח, סמוך לקיבוץ עין גדי ובו מגרשי חניה, שירותים, מקלחות מים חמים, מסעדה ומזנון. 

החוף ממוקם בחלקו המרכזי  של ים המלח.

יורדים בכביש ירושלים הבקעה,עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט עד קיבוץ עין גדי.

במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, מזנון. קיימת אפשרות ללינה בשקי שינה ובאוהלים, ניתן לערוך אירועים במקום, בעייתיות בשימוש בשירותים, כיוון שצריך לרכוש כרטיס כניסה על מנת להיכנס למבנה השירותים והמקלחות.

במזנון ליד מגרש החניה ומבנה השירותים אינו קרוב, כך שבאם לא רכשתם את כרטיס הכניסה לשירותים במזנון, תאלצו ללכת פעמיים עד שתתפנו.

חוף קליה החדש חוף מוכרז 

החוף ממוקם בחלקו הצפוני של ים המלח. 

הכניסה בתשלום. 

טלפון 02-9942391,  054-3204248 

החוף פתוח בכל ימי השבוע, בשעות 08:00-17:00

יורדים בכביש ירושלים הבקעה, עד לצומת קלייה, פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90 וממשיכים על פי השילוט. החוף הראשון פניה שמאלה, כיוון שהכניסה משמשת שלושה חופים שונים.

בחוף חניה ומעט צל למכוניות, מקלחות ושירותים, מסעדה מזנון לשתייה ומזון, במקום מתקנים לישיבה ופינות צל למנוחה והתרגעות, ברזי מים לשימוש המתארחים, ניתן להתמרח בבוץ, חנות מזכרות, מוצרי קוסמטיקה, אירוח באוהל בדואי, טיפולי ספא בתאום, חניה חינם. קיימת אפשרות ללינה בשקי שינה ובאוהלים, ניתן לערוך אירועים במקום, במתחם נפרד, יש חוף רחצה לנשים דתיות, בחוף סוכת מציל, המאפשרת להזיז אותה בהתאם לנסיגת המים בשיטת סליינו על כתפינו. 

על מנת להתגבר על נסיגת המים וירידת קו המים והירידה לחוף הרחצה, הותקנו שבילים ומספר גשרים, לנוחות המתארחים ואפילו גשר לתוך המים, אך הירידה היא רגלית ויש גם את העלייה בחזרה והשימוש במקלחות ובשירותים תלויה בטיפוס בחזרה, למתחם הכניסה.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.