מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 7 דקותקרה לכם פעם שחלפה בראשכם מחשבה על אמונה טפלה? או אמונה ב-”עין רעה”? לא רבים מאיתנו יודו בכך. הסיבה לכך היא שעבור רבים, עצם האמונה בקיומן של אמונות טפלות ועין הרע היא סימן לבורות ולנחשלות תרבותית. לכן, אולי תופתעו לגלות שבאיטליה בכלל ובנאפולי בפרט, המושגים “אמונה טפלה” ו-“עין הרע” הם עניין שבשגרה. הם משפיעים על חיי הפרט והקהילה על בסיס יומיומי. במאמר הזה אנסה להסביר לכם עוד על התופעה המעניינת.
נאפולי היא עיר בעלת אלמנטים מיסטיים רבים. בעיר הזו, אגדות, מעשי קסמים וכשפים, ניסים ונפלאות מן העבר הם חלק בלתי נפרד מחיי התושבים. מי שמנסחת זאת היטב היא מטילדה סאראוואו בספרה “Neapolitan Legends”: “האמונות הטפלות השונות, מכל רחבי העולם, התקבצו יחד והגיעו לנאפולי. כאן, הן הועצמו והתרבו בשל הבורות, המצב הכלכלי הירוד, הייאוש והצער של תושבי העיר, מאז התפרצותה של מגיפת החולירע הגדולה בנאפולי ועד להתפרצות הר הגעש וזוביו בשנת 1872”.
הנה סקירה קצרה של כמה מהאמונות הטפלות והאגדות המקומיות הרווחות בעיר.
כתב: אבי פוקס, מדריך טיולים בנאפולי. הזמינו סיור עם אבי דרך המייל avifux@walla.co.il.
כדאי גם לקרוא – המדריך המושלם למטייל העצמאי הישראלי.
הקורניצ’לו – סמלה הלא פורמאלי של נאפולי:
כבר עם הגיעכם לנאפולי, תוכלו להיתקל באמונה טפלה ראשונה במונית שתיקח אתכם משדה התעופה למרכז העיר. ברוב המקרים, תמצאו צלב ומחרוזת תפילה על לוח המחוונים של המונית, ואת קמע הקורניצ’לו תלוי על המראה הפנימית. הצלב והמחרוזת נועדו להצביע על זיקתם הדתית של תושבי העיר והקורניצ’לו נועד לגרש את “עין הרע”. שני הפריטים, שמונחים זה ליד זה, משקפים במדויק את אמונתם של הנפוליטאנים – אמונה באל ויחד עם זאת בקמעות להסרת כישופים ו-“עין הרע”.
את קמע הקורניצ’לו, תפגשו בוודאי בכל מקום שתבקרו בעיר – כמחזיק מפתחות, כקישוט על משקוף דלת הכניסה לבית או לעסק (בהקבלה מוזרה למזוזה אצלנו), כתכשיט לצוואר או כסמלון על דגש הבגד. הקמע בנוי בצורת קרן שפע שקצותיה מעוותים מעט. תוכלו אפילו לראות את הקמע ביצירות אמנות המוצגות לראווה לצד תמונות וסמלים דתיים.
הקדוש סן ג’נרו – נס הדם הקרוש:
אחד מהקדושים החשובים בנאפולי, שפסלוניו מוצגים ברחבי העיר, הוא הקדוש סן ג’נרו, שנחשב לפטרונה של העיר. על פי האמונה, הקדוש סן ג’נרו העניק מחסה למאמינים נוצרים בזמן הטיהור הגדול שנערך נגד הנוצרים באיטליה במאה ה-4 לספירה. משום כך, החליטו עובדי אלילים לערוף את ראשו. האגדה מספרת, שמיד לאחר שראשו נערף, הגיעה אחת מהמאמינות שלו ואספה חלקים מדמו אל תוך זוג בקבוקוני זכוכית.
האגדה הזו יצרה טקס פולחני שנועד למנוע אסונות עתידיים, כמו מגפות והתפרצויות געשיות של הווזוב. בבוקר ה-19 בספטמבר, מתכנסים בנאפולי רבבות תושבים ומאמינים מכל העולם, שבאים לחזות בנס המופלא – הפיכת דמו הקרוש של הקדוש לנוזל מפעפע וזורם. בקבוקוני הדם של הקדוש מאוכסנים במהלך השנה בקתדראלה של נאפולי. ובאותו יום מיוחד, הם מוצאים ממקומם הקבוע ומובלים בתהליכה אל המזבח הגבוה של הקתדראלה.
הקהל צופה ומצפה. האם הנס יתרחש והדם יהפוך לנוזל באורח פלאי? אם הפלא לא קורה – זהו סימן מבשר רעות לרוגל העיר ותושביה. לא מעט מהאסונות הרבים שפקדו את העיר התרחשו בשנים שהנס לא קרה. אך, אם הפלא קורה – זהו סימן לכך שהקדוש בירך את העיר ואת תושביה. ואז, נשמעים בכל רחבי העיר צלצולי הפעמונים של כל הקתדראלות. הקרדינל, כשבידו בקבוקוני הזכוכית, יוצא אל הקהל הרחב בכיכר הדואומו שלפני הקתדראלה ומכריז על הנס כשהוא מציג לראווה את הבקבוקונים. בסיום, הוא מחזיר אותם למקומם הקבוע במזבח, שם הם ממשיכים להיות מוצגים לקהל הרחב במשך שמונת הימים הבאים.
הפסטיבל הזה נחוג לא רק בנאפולי, אלא גם בקהילות רבות באיטליה ובקהילות איטלקיות מחוץ לאיטליה. הם מציינים את הזמן המיוחד באמצעות תהלוכות ומאכלים איטלקיים שמוצעים לקהל הרחב.
האם הכדורגל קדוש?
העירוב הזה, שבין הקודש (הנצרות וקדושיה) והחול (חיי היומיום) קיים כמעט בכל מקום בעיר. כך למשל, בכנסייה קטנה ברובע הספרדי תוכלו למצוא פסלון, שעליו מופיעות פניו של ישוע הצלוב. אך, הן ”שינו” צורה והפכו דומים מאד לפריט המזכיר את גביע הכדורגל של אליפות איטליה, שבה זכתה קבוצת הכדורגל של נאפולי פעמיים בעבר.
ואם כבר מדברים על כדורגל, אז אין סיכוי שלא תפגשו בדמותו של דיאגו ארמנדו מארדונה, כוכבה הארגנטינאי של קבוצת נאפולי. כאן בנאפולי, הוא כבר הגיע לדרגת ”קדוש” של ממש ויש שחושבים – אלוהים. הוא האחראי הישיר לכך שנבחרת נאפולי זכתה בגביע. ובשל כך, דמותו מתנוססת על קירות העיר כגרפיטי, בחלונות הראווה מוצגים למכירה תמונות ופסלונים שלו, ובדוכני הרחוב נמכרים צעיפים וחולצות הנושאות את תמונתו. לפעמים, תמונותיו אף מוצגות לראווה לצד תמונות ופסלוני קדושים נוצריים. המשמעות ברורה לכולם – מארדונה נחשב כאן ל-”מחולל ניסים” ולא בכדי זכה לתואר ”יד האלוהים”.
המספר 17 – מספר ביש המזל:
במדינות רבות בעולם נמנעים משימוש במספר 13, כיוון שנחשב למספר שמביא מזל רע. אך, האיטלקים, ובמיוחד תושבי נאפולי, חוששים ונמנעים דווקא משימוש במספר 17. בספרות רומיות, המספר 17 נכתב כך: XVII. כשהופכים את סדר האותיות ל-VIXI, המשמעות משתנה והופכת ל-”חייתי כאן ביניכם”. רבים סבורים ומחשיבים זאת כסימן רע, שמרמז על כך שהמוות אורב מעבר לפינה. לכן, לא תמצאו בבניינים באיטליה את קומה מספר 17 ובמלונות אין חדר מספר 17. בזמנו, גם בחברת התעופה אליטליה לא היו מושבים שסומנו כמספר 17 וגם לא מספר טיסה שכזה.
“עין הרע” ואיך הודפים אותה:
כשאומרים “עין הרע”, הכוונה היא למבט מצד הזולת הנובע מקנאה וצרות עין. לדעת המאמינים בתופעת ”עין הרע”, מבט שכזה עלול לגרום ולהביא בסופו של דבר לנזק. למשל, אתם עשויים לסבול בשלב הראשון מכאבים פיזיים כמו כאבי בטן או כאבי ראש. בשלב מאוחר יותר, אתם צפויים להיתקל באסונות אישיים שונים.
באיטליה, הדרך המקובלת להתגוננות בפני עין הרע היא ליצור באמצעות אצבעות כף היד – האצבע והזרת – סימן של קרניים. אפשר גם להתגונן באמצעות שימוש בקמע הקורניצ’לו, שעליו כבר סופר בתחילת המאמר, שגם הוא סוג מסוים של קרן – קרן השפע.
בנוסף, ברוב הבתים בנאפולי ובאזור, כמו גם בחלק מהמלונות, לא תמצאו נוצות המשמשות לקישוט כדוגמת נוצת הטווס. זאת, כיוון שהן נחשבות כמביאות מזל רע בשל הדמיון בין דוגמת ”העין” בנוצת הטווס לבין ציורי “העין הרעה” והריסים שלה.
חתולים שחורים – מזל או ביש מזל?
חתולים שחורים נחשבים כסימן מבשר רעות בתרבויות שונות ברחבי העולם, בעוד שבאחרות הם נחשבים כסימן למזל טוב. יכול להיות שמקשרים אותם לבשורות רעות בגלל האסוציאציה שלהם עם מעשי כשפים ו-”מאגיה שחורה”.
למרבה ההפתעה, החתולים השחורים זכו למקום של כבוד באיטליה. ברומא נחגג “יום החתולים הלאומי”, ובנאפולי ובחבל קמפניה הם נחשבים ”גם וגם”. כלומר, לראות חתול שחור בדרך זה אכן סימן מבשר רעות. אך, אם החתול השחור מתעטש כשאתם נפגשים, זה דווקא סימן שהמזל הטוב בדרכו אליכם.
הקש על הברזל – בנוסח הקש בדלת:
בתרבויות שונות, כולל זו שלנו, נהוג להקיש על עץ כסימן נגד השתלטות “עין הרע” על משאלותינו. והאיטלקים, מאותה הסיבה ממש, נוהגים לומר “Tocca Ferro”, שמשמעותו – “הקש על הברזל”. וזאת, כשהם מלווים את האמרה בנגיעה או בהקשה על חפץ עשוי מברזל. מקור האמונה הטפלה הזו הינו מהרעיון שבפרסות הסוסים העשויות ברזל, טמונות תכונות רעות, שמקורן בציפורני הטלפיים של הסוסים.
שמן זית שנשפך בטעות מהבקבוק – מה זה אומר?
בתקופות קדומות, שמן הזית נחשב כמוצר יקר ערך ושימש כסחורה רבת ערך העוברת לסוחר. ולכן, לשפוך שמן זית, גם אם בטעות, נחשב ראשית כבזבוז ודבר שני, כסימן לאירועים שליליים הצפויים לקרות בקרוב. כך לפחות גורסת האמונה הטפלה של המקומיים. אז, שימו לב בעת השימוש בשמן הזית בפעם הבאה!
אך, אל דאגה – אם בכל זאת נשפך לכם בטעות, וזה קורה, אפשר לבטל את התופעות השליליות. אם תטבלו את האצבע בשלולית השמן שנשפך ותמרחו את שאריות השמן מאחורי כל אחת מהאוזניים – תוכלו להפחית ואולי אף לבטל לגמרי את רוע הגזרה.
באזורים מסוימים באיטליה, תמצאו את אותה אמונה טפלה אך כשהיא מתייחסת למלח, שגם הוא נחשב בזמנו כסחורה יקרה.
איחולי הצלחה באיטליה:
באנגלית, אנחנו מכירים את המושג “Break a leg” (“שבור רגל”) כברכה להצלחה. האיטלקים, כדי להימנע מקונוטציות שליליות למקרה שבו הביטוי יפורש כלשונו, משתמשים בביטוי: “In Bocca Di Lupo”, שפירושו – “פיו של הזאב”. נהוג לאחל אותו לכל מי שניצב בפני משימה או אתגר חדש. התשובה המקומית לברכה שכזו איננה “Grazie” (“תודה רבה”) אלא – “Crepi”, שפירושה – “הלוואי והזאב ימות!”
זר פרחים כמתנה – זה רעיון טוב?
עבורנו, זר מרשים של פרחים הוא תמיד רעיון נפלא למתנה. אבל, אם מקבל הזר הוא איטלקי, ובוודאי אם הוא נפוליטני, היזהרו בבחירת הפרחים שמיועדים לזר. הימנעו מלשלב בו פרחי כריזנטמות (חרציות). למה? כי כריזנטמות משולבות בסידורי הזרים לקראת “ליל כל הקדושים”, כאשר מרבית האיטלקים נוהגים לפקוד את קברי יקיריהם בבתי העלמין. הכריזנטמה היא מסימני האבלות באיטליה ולכן לשלב פרח כזה במתנות לאירועים אחרים – מאד לא מומלץ!
הנחת הכובע על המיטה:
האיטלקיים שמאמינים באמונות טפלות לעולם לא יניחו את כובעיהם על המיטה. וזאת, מתוך אמונה שבכך הם יגרמו להבאת מזל רע לתוך הבית. מהיכן הגיעה האמונה הטפלה הזו? הנוהג הקיים באיטליה הוא שכמרים פוקדים את מיטת חוליים של המאמינים הנוטים למות כדי לשאת תפילה לנשמתם. לפני אמירת התפילה, הם מניחים את כובע הנזיר או מצנפת הכמורה שלהם על מיטתם של הגוססים. כך, המצנפת או הכובע מלווים אותם בדרכם האחרונה, ונוצר הקשר האסוציאטיבי בין כובעים על המיטה לבין מוות.
עדשים ירוקות – מומלצים לקראת השנה החדשה:
בחגיגות לקראת השנה החדשה ובארוחת החג, האיטלקים נוהגים לשלב עדשים ירוקות בארוחה כסימן ברכה ואיחולים לעושר ושפע לקראת השנה החדשה. צורתם של העדשים מזכירה מטבעות כסף, ולכן משתמשים בהם כברכה לשנה עשירה ומשגשגת מבחינה כלכלית. ועל פי האמונה הזו, ככל שנרבה באכילת עדשים בארוחת החג, כך יצמח ויגדל העושר שנזכה בו. אז, בפעם הבאה שתוזמנו לארוחת חג באיטליה, אל תדלגו על העדשים!
מטאטאים – לרווקים ורווקות כדאי להתרחק:
לתשומת לב כל הרווקות והרווקים – אם אתם מתכוונים לבקר בבית בנאפולי, היזהרו במצב שבו בעל הבית ינקה ויטאטא את הרצפה בנוכחותכם. לפי האמונה הטפלה המקומית, אם קצות המטאטא תיגענה בנעליכם – אתם כנראה לא תינשאו בתקופה הקרובה!
אמונה אחרת שמשמעותה זהה היא שלעולם אין להושיב רווק או רווקה בקצה או בפינת השולחן. מדוע? משום שזו סגולה בדוקה לכך שלא יינשאו. האמונה הזו נכנסה גם לרשימת אמונות הטפלות שלנו בישראל.
כיכר הלחם על שולחן הארוחה – מה הוא אומר?
בבית איטלקי, כיכר הלחם בארוחה תמיד תהיה מונחת על השולחן כשפניה כלפי מעלה. בימי קדם, הלחם נחשב כסמל לחיות ולחיים. ולכן, להניח את כיכר הלחם כשפניה כלי מטה, על גבה, נחשבת כסימן למזל רע.
אם קורה – סימן ש….
אמונות טפלות רבות מבוססות על אירועים יוצאי דופן בחיי היומיום. כך למשל, אם אתם מתהלכים ברחוב, ויונה מחרבנת על ראשכם – זהו סימן מובהק שהיום יהיה לכם יום מוצלח. או לפחות לאחר שתחפפו את הראש! ואם מסיבה כלשהי תיאלצו לעבור מתחת לסולם פתוח – זהו סימן שלא תינשאו בקרוב. לא ברור מה מקור האמונות הללו, אך העובדה היא שרבים מאמינים בהן.
מגע סגולי – כוחם של הפסלים:
לקראת סיום, אספר אמונות טפלות הקשורות לפסלים. במקומות רבים בעולם, וגם באיטליה, ישנם פסלים שמושכים אליהם אלפי מאמינים. המאמינים האלה נוהגים לשפשף חלקים מסוימים בגופם של הפסלים, שמהווים סגולה לפתרון בעיות. כך למשל, בוורונה, נהוג את לשפשף את השד השמאלי בפסלה של יוליה בחצר ביתה. זאת, כדי לקבל סגולה להתאהבות מהירה ולמציאת זיווג. בקפרי, בווילה סן מיקלה, נהוג לשפשף את אחוריו של הספינקס כסגולה לאושר ועושר. ובנאפולי, אפו עשוי הברונזה של פולצ’ינלה, הליצן מהקומדיה דל’ארטה, מבהיק מרוב שפשופים.
לסיכום:
נאפולי שוכנת למרגלות הר הגעש וזוב. ולכן, החיים בצל הסכנות הטבעיות והקיום היומיומי הקשה בשכבות אוכלוסייה מסוימות מהווים קרקע פורייה ליצירת אמונות טפלות. המושגים ”נס” ו-”אמונה” הם בבחינת עיקרון בסיסי בחיי היומיום. אמונות טפלות שרווחות בחיי היומיום ניתן לפגוש בכל צעד ושעל. עוד סיפורים ואגדות מחכות לכם כשתטיילו איתי שם!
מקורות מידע:
NAPOLIKE TOURISMO – Myths and Legends of Naples
TONY GENTILE – Blog/ Portfolio
IM- ITALIAN MATE – Naples between Faith and Superstition
CULTURE TRIP – The Superstitions in Italy People Still Believe
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
