אתרי מורשת עולמית מומלצים למטייל בגרמניה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

כל מה שרציתם לראות ולדעת: החל מיערות עתיקים וערים היסטוריות ועד ארמנות וארכיטקטורה מודרנית.

בכדי שאתר ייבחר כאתר מורשת עולמית על ידי UNESCO, עליו לעמוד במספר קריטריונים. אם מדובר באתר תרבות, עליו להיות יצירת מופת של פאר היצירה האנושית, להציג שינוי משמעותי בערכים אנושיים, להוות עדות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית או חברתית-כלכלית, להוות דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, להוות דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, טכנולוגיה ואדריכלות, ולהיות קשור למסורות חיות בעלות אמונות, רעיונות או יצירות ספרותיות ואומנותיות בעלות מובהקות בינלאומית.

אם מדובר באתר טבע, עליו להיות ממוקם באזור בעל יופי טבעי הכולל בתוכו תופעות טבעיות יוצאות דופן, להוות דוגמה לחריגות, להצגת התפתחויות בתולדות האנושות, להוות דוגמה יוצאת דופן בייצוגם של תהליכים אקולוגיים וביולוגיים בהתפתחות היבשות, המערכת האקולוגית של חוף הים והים, המים הזורמים ואוכלוסיות החי והצמחייה שבהם וכמובן, להוות בית גידול טבעי למגוון ביולוגי חשוב ומובהק, כולל יצורים חיים המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה.

יותר מ-890 אתרי מורשת עולמית של UNESCO קיימים ברחבי העולם, ביניהם ארמונות, כנסיות, ארכיטקטורה מודרנית, מדבריות, יערות ואגמים. גרמניה גאה להיות ביתם של 36 אתרי מורשת עולמית; המורשת התרבותית והטבעית שלה היא בעלת “ערך עולמי יוצא דופן” ואם יורשה לנו לצטט את UNESCO, האתרים “שייכים לכל אנשי העולם, ללא קשר לטריטוריה שעליה הם ממוקמים.”

הנה לכם רשימה של אתרי המורשת העולמית בגרמניה (על פי אזורים), כולל כמה דברים שאולי כדאי שתדעו עליהם:

אאכן (Aachen):

קתדראלת אאכן (Cathedral Aachen): הקתדראלה, שנבנתה כ-“הקפלה המלכותית” של קרל הגדול בשנת 786, היא הקתדראלה העתיקה ביותר באירופה הצפונית ומשקפת 1000 שנים של היסטוריה גרמנית. הקתדראלה זכתה בתואר “אתר מורשת עולמית” בשנת 1978, לצד 12 מבנים אחרים שזכו בתואר באותה השנה, והייתה לאתר הראשון בגרמניה שנכנס לרשימה של UNESCO.

היום, כשתבקרו בקתדראלת אאכן, תוכלו להתרשם לא רק מהארכיטקטורה המרשימה שלה, אלא גם מהאוצר שמוצג בה: תשמישי קדושה ויצירות מופת מהתקופה הקלאסית המאוחרת, התקופה הקרולינגית, התקופה האוטוניאנית והתקופה הסטאפיאנית. בין התצוגות תוכלו למצוא את “צלב לותאר” (Cross of Lothair) ואת “הסרקופג של פרספונה” (Persephone sarcophagus). כדאי להקדיש זמן ולראות את אוצר הקתדראלה, שכן הוא נחשב לאחד מן האוצרות האקלקטיים החשובים ביותר באירופה הצפונית.

אייזנך (Eisenach):

טירת וארטבורג (Wartburg Castle): שנבנתה בשנת 1067, היא אחת מן הטירות הגרמניות השמורות ביותר מימי הביניים. הטירה ממוקמת על גבעה בגובה של 410 מטרים, המשקיף על העיר אייזנך. בשנת 1999, UNESCO הוסיף את טירת וארטבורג לרשימת אתרי המורשת העולמית, בטענה כי היא מהווה “מונומנט יוצא דופן של התקופה הפיאודלית במרכז אירופה”.

הנה אגדה מעניינת המספרת על הדרך שבה הטירה השיגה את שמה: כאשר המקים של הטירה ראה לראשונה את הגבעה שעליה הטירה עומדת היום, הוא קרא בהתלהבות רבה: “Warte, berg – du sollst mir eine Burg tragen!” (שבתרגום מגרמנית זה: “חכה, הר – עלייך אקים טירה בשבילי!”). כך שאם נתעלם מהפסיק שמפריד בין המילה “חכה” למילה “הר” ונשמיט את ה-e, נקבל את שם הטירה – Wartburg. 

הדרך היחידה להיכנס אל הטירה היא דרך שער הטירה, שנמצא מאחורי הגשר המתרומם. שער הטירה נשאר עומד במקומו מאז בנייתה של הטירה.

לפני הגעתכם אל הטירה, אנו ממליצים לכם לעבור על האתר הזה שמספק פרטים על טירת וארובורג.

אייסלבן (Eisleben):

אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג (Luther Memorials): אם שאלתם את עצמכם מה מרטין לותר עשה בגרמניה, אז נאמר לכם שלא – לא מדובר כאן במרטין לותר קינג הידוע מארצות הברית. האנדרטאות שעליהן אנו מדברים כאן הן לזכרו של הנזיר, הכומר, והפרופסור הגרמני שחי במאה ה-15. אתם יכולים לבקר באנדרטאות מרטין לותר, שנמצאות בעיר הולדתו, אייסלבן ובעיר וויטנברג (Wittenberg). באייסלבן תוכלו לבקר בבית הולדתו של לותר, בעוד שבוויטנברג תוכלו לראות את הכנסייה שבה הוא הוטבל.

אלפלד (Alfeld):

מפעל הפאגוס באלפלד (Fagus Factory) הוא מפעל לייצור מדרסי נעליים שהוקם בשנת 1911 ומהווה דוגמה חשובה לארכיטקטורה מודרנית מוקדמת. את קומפלקס המפעל, שכולל בתוכו עשרה בניינים, תכנן וולטר גרופיוס. מפעל הפאגוס נוסף לרשימת אתרי המורשת עולמית של UNESCO בשנת 2001.

באד מוסקאו (Bad Muskau):

פארק מוז’קובסקי (Muskauer Park): זהו הפארק האנגלי הגדול ביותר בגרמניה ובפולין, שהוקם בין השנים 1815 ל-1844 על ידי הנסיך הרמן פון פיקלר – מוסקאו. הפארק מתפרס על שטח של 5.4 קמ”ר, שמתוכם 1.9 קמ”ר נמצאים בגרמניה. פארק מוז’קובסקי צורף אל רשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 2004.

הפארק משלב בתוכו מבנים לצד טבע: כשתתהלכו על אדמתו, תוכלו ליהנות מיופיו הטבעי, הכולל עצים, טראסות וצוקים, והן מהגשרים, השבילים, תעלות המים, הבניינים המקושטים והגן הבוטני הנמצאים בו. ההליכה דרך הפארק היא הליכה דרך יצירת אמנות של ממש. המבנה הבולט ביותר בפארק הוא “הטירה החדשה”  (New Castle), שאליה מגיעים כל שבילי הפארק. זוהי טירה יפהפייה, שבאמצעות צבעה הוורדרד שוברת את הנוף הירוק. לאורך הפארק תוכלו למצוא מספר אזורים, ביניהם את “פארק הטראסות”, אזור שנמצא בגדה המזרחית של הנהר החוצה את הפארק ושבפעם היה לב הפארק. באזור זה תוכלו למצוא מספר רמות, שבחלקן צומחים עצי אלון. תוכלו גם למצוא כאן ספסלי אבן, שעליהם תוכלו לשבת ולנוח קצת. אזור נוסף הוא “פארק הספא”, שממוקם בתוך “פארק ההר” ושבמרכזו נמצא ספא, כמובן. רוב הבניינים שעמדו באזור זה נחרבו במהלך מלחמת העולם השנייה. כדאי גם להתהלך על “שביל ההליכה העליון”, שנמצא ליד מוסקאו ושאם תלכו עליו תוכלו להשקיף בדרך כל הנהר ועל “פארק הטירה”.

בזמן ביקורכם בפארק, תוכלו לסייר בו במספר דרכים. הדרך הראשונה והטבעית ביותר היא, כמובן, ברגל. אולם אם אתם לא מאלו שאוהבים ללכת, או שאתם מתעייפים מהר, אנו ממליצים לכם לעלות על אחת מן הכרכרות שנוסעות על פני שבילי הפארק (כמובן שהשירות הוא בתשלום, לכן אם חסר לכם כסף – כדאי לשקול לחזור לתוכנית הראשונה וללכת ברגל). קיימות גם אופציות אחרות, כמו רכיבה על אופניים, שאותם ניתן לשכור בפארק עצמו.

אנו ממליצים לכם להציץ באתר הרשמי של פארק מוז’קובסקי לפני הגעתכם אליו, בכדי להכין את הטיול המושלם.

במברג (Bamberg):

העיר העתיקה של במברג: עיר עתיקה הממוקמת באזור פרנקוניה עילית (Upper Franconia) ושוכנת על גדות נהר הרגניץ (Regnitz). העיר היוותה מושב בישופים חשוב וקיימים בה למעלה מ-2200 מבנים היסטוריים. המרכז ההיסטורי של העיר נבחר לאתר מורשת עולמית בשנת 1993. בין הדברים שניתן לראות בעיר העתיקה, בעלת המראה של עיר מימי הביניים, הם: הקתדראלה של במברג שהוקמה בשנת 1237, בית העירייה הישן שהוקם באמצע נהר הרגניץ, וארמון ששימש בעבר כמקום המגורים של הבישופים.

כיום במברג ידועה בזכות סוגי הבירה המקומיים והמשובחים שהיא מציעה, הכוללים לתת מעושנת. בעיר תוכלו למצוא תשע מבלשות בירה – מספר גבוה במידה יוצאת דופן ביחס ל-70,000 האנשים שהעיר מאכלסת.

אנו ממליצים לכם להעיף מבט באתר האינטרנט התיירותי של במברג, בכדי שתוכלו לתכנן את הסיור המושלם בעיר.

בריל (Brühl):

טירת אוגוסטובורג וטירת פאלקנלוסט (Castles of Augustburg and Falkenlust): קומפלקס הטירות ההיסטורי והייחודי הזה, שהוקם בתחילת המאה ה-18, זכה בשנת 1984, יחד עם הגנים הסובבים אותו, בתואר “אתר מורשת עולמית” של UNESCO.

ברלין (Berlin):

אי המוזיאונים (Museum Island): הוא ביתם של חמישה מוזיאונים ברמה בינלאומית ושל קתדראלת ברלין; הרכב ייחודי זה של מוזיאונים ומבנים מסורתיים על אי קטן בנהר השפרה (Spree) זיכה את האי בתואר “אתר מורשת עולמית” של UNESCO. חמשת המוזיאונים שנמצאים על האי הם: “המוזיאון הישן” – המוזיאון הוותיק ביותר על האי, שמציג כיום אוסף מרתק של פריטי עתיקות מיוון ומרומא, “הגלריה הלאומית הישנה” (Alte Nationalgalerie), שמציגה כיום אוסף ציורים גדול מהמאה ה-19, “המוזיאון החדש” (New National Gallery), שמציג מוצגים פרה-היסטוריים ואמנות ממצרים העתיקה, “מוזיאון פרגמון” (Pergamon Museum), שמציג מציאות ארכיולוגיות מעניינות ו-“מוזיאון בודה” (Bode-Museum), שמציג בתוכו אמנות ביזנטית ואמנות מתקופת הרנסנס.

אנו ממליצים לכם להעיף מבט באתר האינטרנט של אי המוזיאונים, בכדי שתוכלו לראות פרטים נוספים על הדברים שיש לראות שם.

ארמון סנסוסי (Sanssouci), טירת קליין-גליניקה (Glienicke) ואי הטווסים (Pfaueninsel) של ברלין ופוטסדאם:

ארמון סנסוסי הוא ארמון הקיץ הקודם של פרדריק הגדול, מלך פרוסיה, שממוקם בפוטסדאם, קרוב לברלין. הארמון הוקם בין השנים 1745 ל-1747, על מנת לשמש כמקום מגורים פרטי למלך פרדריק, שבו יכול היה לקחת לעצמו פסק זמן מכל הצרות שהתפקיד שלו הביא עליו. פירוש השם של הארמון, סנסוסי, הוא “ללא דאגות” או “חופשי מדאגות” – שם שמתאים מאד לתכליתו של הארמון.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הארמון הפך לאתר תיירותי במזרח גרמניה. האתר נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 1990. כיום, יותר מ-2 מיליון בני אדם מגיעים מכל רחבי העולם בכדי לבקר בארמון.

טירת קליין-גליניקה ממוקמת על אי קרוב לברלין ונבנתה בשנת 1826 בעבור הנסיך קארל של פרוסיה. הבניין, שבמקור היה בית פשוט, נהפך לארמון קיץ בסגנון הקלאסי המאוחר. בטירה תוכלו לראות את עבודות האמנות העתיקות שהנסיך הביא עמו ממסעותיו הרבים. כמו ארמון סנסוסי, גם טירת קליין-גליניקה נכנסה לרשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 1990.

אי הטווסים ממוקם בדרום-מזרח ברלין, סמוך לגבול עם פוטסדאם. עובדה מעניינת היא שלא תמיד קראו לאי “אי הטווסים” – במאה ה-17 האי נקרא “אי הארנבים”, על שם מרכז רבייה לארנבים שהוקם תחת חסותו של האלקטור פרדריק וויליאם ה-I של ברנדנבורג (Brandenburg). משנת 1688 אף פעילות לא התקיימה על האי, אך בשנת 1793 המלך הפרוסי, פרדריק וויליאם ה-II, השתלט על האי והקים בו ארמון. האי עבר תחת ידיהם של שליטים רבים עד שלבסוף הפך לאתר המשתייך לציבור הרחב. כיום האי כולו הוא שמורת טבע גדולה, שבה מסתובבים טווסים בחופשיות. וכמו טירת קליין-גליניקה וארמון סנסוסי, גם אי הטווסים נכנס לרשימה של UNESCO בשנת 1990.

אחוזות המגורים בסגנון המודרניסטי (Modernism Housing Estates): שש אחוזות המגורים מספקות עדות להטמעתה של מדיניות הדיור שהתקיימה בין השנים 1910 ל-1933. האחוזות משקפות בצורה הטובה ביותר את השילוב שבין אורבניזם, ארכיטקטורה, עיצוב גנים וחקר אסטטי האופייניים למודרניזם של השנים המוקדמות של המאה ה-20. בתכנון ובבנייה של אחוזות המגורים הללו לקחו חלק כמה מהארכיטקטים המובילים ביותר בגרמניה.

ברמן (Bremen):

בית עיריית ברמן ופסל רולנד (Roland Sculpture and Town Hall), שממוקמים זה לצד זה בכיכר השוק של המרכז ההיסטורי של העיר ברמן, זכו יחדיו, בשנת 2004, בתואר “אתר מורשת עולמית” של UNESCO. שניהם נבנו במהלך המאה ה-15. בית העירייה הוא אחד מהמבנים הגותיים המפורסמים ביותר באירופה, ולכן כדאי לעבור ולראות את המבנה המרשים הזה. אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של בית העירייה של ברמן על מנת ללמוד מעט יותר על המקום.

פסלו רולנד מציג את דמותו של רולנד, מצביא פרנקי שנפטר בשנת 778. הפסל, שגולף מאבן סיד, מתנשא לגובה של 5.47 מטרים ועומד על במה בגובה של 60 סנטימטרים. עמוד שתומך בדמות הפסל מגביה את הפסל לגובה של 10.21 מטרים. האגדה מספרת שהעיר ברמן תישאר חופשייה ועצמאית כל עוד פסלו של רולנד יעמוד וישגיח עליה.

גוסלאר (Goslar):

מכרות רמלסברג (Rammelsberg Mine) , מערכת ניהול המים בהרי הרץ (Upper Harz Water Management System) והמרכז ההיסטורי:

מערכת ניהול המים בהרי הנץ פותחה במשך 800 שנים על מנת לסייע בתהליך הפקת המחצבים לייצורם של מתכות שאינן ברזל. את בניית המערכת החלו עוד בימי הביניים, ופיתוחה נמשך עד המאה ה-19. המערכת מורכבת מאד, אך קוהרנטית לחלוטין וכוללת בתוכה אגמים מלאכותיים, ערוצים קטנים, מנהרות וביובים תת קרקעיים. המערכת אפשרה את השימוש בכוחם של המים בעבודות מכרה ובתהליכים מטלורגיים.

מכרות רמלסברג פעלו במשך יותר מ-1000 שנה ובמהלך שנות פעילותם, כמעט 30 מיליון טון של עופרה הוצאו מן האדמה. בשנת 1988 נסגרו המכרות ונהפכו למוזיאון ייחודי שמשמר את המורשת של המקום ומציג את ההיסטוריה של המכרות ואת כלי העבודה התעשייתיים שהשתמשו בהם. ארגון  UNESCO  החליט לצרף את המוזיאון לרשימת אתרי המורשת העולמית בשנת 1992. אם אתם מתכננים לבקר במכרות רמלסברג, כדאי שתציצו באתר האינטרנט הרשמי של מכרות רמלסברג לפני הגעתכם.

העיר גוסלאר ממוקמת בקרבת מכרות רמלסברג. המרכז ההיסטורי של העיר, שהיה קיים כבר בימי הביניים, שמר על מבניו המקוריים בצורה מושלמת וכולל כמה מבני עץ מהמאות ה-15 וה-19. תוכלו להתהלך ברחובות הצרים והמתפתלים של העיר העתיקה ולטעום קצת מהטעם של ימי הביניים. לפני ביקורכם בעיר, אנו ממליצים להעיף מבט באתר הרשמי של גוסלאר.

הילדסהיים (Hildesheim):

קתדראלת מריה הקדושה  וכנסיית מיכאל הקדוש בהילדסהיים (St. Mary’s Cathedral and Michael’s Church): שתי המבנים הללו הם דוגמאות יוצאות מן הכלל לכנסיות רומנסקיות מהמאה ה-11. הקתדראלה והכנסייה מציגות בתוכן אמנות דתית מתקופת האימפריה הרומית הקדושה. במהלך ביקורכם באתרים תוכלו לראות אוצרות מרשימים מתקופת ימי הביניים וכן שיח שושנים בן 1000 שנים, שצומח על פני קירותיה של קתדראלת מריה הקדושה, שידועה גם בתור הקתדראלה של הילדסהיים. ארגון UNESCO צירף את שני המבנים אל רשימת אתרי המורשת העולמית בשנת 1985.

דסאו (Dessau):

ממלכת הגנים של דסאו-וורליץ (Garden Kingdom) היא דוגמה יוצאת מן הכלל להשפעתם של העקרונות הפילוסופיים של עידן ההארה על העיצוב של נוף, שמשלב בתוכו אמנות, חינוך וכלכלה בצורה הרמונית שלמה. ממלכת הגנים נמצאת על אדמותיו של אחו גדול, ובלבה של הממלכה ניתן למצוא את הגנים ההיסטוריים, יחד עם הבניינים והפסלים שלהם. כשתתהלכו ברחבי ממלכת הגנים, תוכלו לראות גם מספר מבנים ניו-קלאסיים וניו-גותיים, ביניהם מגדלי שמירה, פלסים, פונדקים וגשרים. הממלכה היא אתר תרבותי ששווה לבקר בו.

כנסו לאתר של ממלכת הגנים בכדי ללמוד עוד על המקום לפני הגעתכם אליו.

הסן (Essen)

הקומפלקס התעשייתי של מכרות צולפראיין (Zollverein Coal Mine Industrial Complex): הוא אזור תעשייתי גדול שפעל בעבר בעיר הסן. הקומפלקס צורף לרשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 2001. המכרה הראשון באתר נפתח בשנת 1947, ועבודות המכרה התקיימו במקום בין השנים 1851 ל-1986. פיר מספר 12, שנבנה בסגנון בהאוס, נפתח בשנת 1932 ונחשב ליצירת מופת ארכיטקטית וטכנולוגית, מה שזיכה אותו בתואר “מכרה הפחם היפה ביותר בעולם”.

כאשר הקומפלקס התעשייתי נסגר בשנת 1986, הוא היה אתר המכרה הפעיל היחיד שנותר בהסן. פיר מספר 12 הוכתר כאתר הנצחה של הקומפלקס, אך לא ניתן לבקר בו, כיוון שעדיין משתמשים בו כמנקז המים של מרכז אזור רוהר (Ruhr).

ויימאר (Weimar):

ויימאר הקלאסית (Classical Weimar): האתר הוכתר על ידי UNESCO כאתר מורשת עולמית בשנת 1998, בזכות המבנים האמנותיים הנמצאים בו והן בזכות העובדה שויימאר שימשה כמרכז תרבותי של אירופה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 המוקדמת. לאורך השנים, העיר משכה אליה ציירים, סופרים, משוררים ופילוסופים רבים, ביניהם גתה, שילר ובאך.

בין האתרים שנמצאים בויימאר הקלאסית ושכדאי לבקר בהם הם:

ביתו של גתה (Goethe’s House) – יוהאן וולפגנג פון גתה (שנולד ב-28 באוגוסט 1749 ונפטר ב-22 במרץ 1832) נחשב לאחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה, של תרבות המערב ושל ספרות העולם בכלל. כשתבקרו בויימאר הקלאסית תוכלו לבקר בביתו, שנבנה בתקופת הברוק, בין השנים 1707-1709, ועבר מספר שינויים בזמן שגתה התגורר בו. חלק מן הריהוט המקורי של הבית נשמר במספר חדרים.

ביתו של שילר (Schiller’s House) – יוהאן כריסטוף פרידריך שילר (שנולד ב-10 בנובמבר 1759 ונפטר ב-9 במאי 1805) היה משורר, מחזאי ופילוסוף גרמני, שהבלדות שכתב הן מהבלדות האהובות ביותר בשירה הגרמנית. כשתבקרו בויימאר הקלאסית תוכלו להציץ אל תוך ביתו הפשוט, שנבנה בסגנון הברוקי בשנת 1777. מרבית מהחדרים בביתו מרוהטים באותו האופן שבו היו מרוהטים בזמן שעוד חי שם.

ספריית הדוכסית אנה אמליה (The Duchess Anna Amalia Library ) – בשנת 1761 הדוכסית אנה אמליה הזמינה אליה את ארכיטקט המדינה וביקשה ממנו להפוך את ‘הטירה הצרפתית הקטנה’ מתקופת הרנסנס לספרייה. החלק המרכזי העיקרי הוא בניין בן שלוש קומות בסגנון הברוקי.

מבני באוהאוס בויימאר ובדסאו ( Bauhaus Sites in Dessau and Weimar): הבאוהאוס הוא דוגמה יוצאת מן הכלל לתנועה המודרנית, שהחדירה באנשים רבים חשיבה אמנותית וארכיטקטונית במהלך המאה ה-20. בית הספר לבאוהאוס, שהוקם ראשית בווימאר ולאחר מכן בדסאו, השפיע בין השנים 1919 ל-1933 על הופעתם של מושגים ומבנים ארכיטקטוניים ואסתטיים רבים. מבני הבאוהאוס בויימאר ובדסאו נכנסו אל רשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 1996.

וירצבורג (Würzburg):

ארמון רזידנץ (Würzburg Residenz): ארמון זה היה בעבר מקום המגורים של הבישופים – הנסיכים של וירצבורג, והוא אחד מהארמונות הברוקיים החשובים ביותר באירופה. אם חשבתם שלוקח לרשויות שנים להקים קניון חדש בעיר שלכם – תתנחמו בעובדה ש-60 שנים הוקדשו להקמתו של ארמון רזידנץ. הבנייה, שהחלה בשנת 1720, הסתיימה בשנת 1780. הארמון ספג פגיעות קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, וב-1945 החלו בשיפוצים אינטנסיביים בכדי לנסות ולהחזיר אותו לקדמותו, והשיפוצים הסתיימו בשנת 1987. הארמון נוסף לרשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO עוד קודם, בשנת 1981.

בין הדברים שאתם יכולים לראות בתוך הארמון הם את גרם המדרגות המפואר, את הסלון המרשים ואת הקפלה. תוכלו לעבור בין יותר מ-40 חדרים שנמצאים בתוך הארמון, כשבכל חדר תחשפו למגוון עשיר של רהיטים, שטיחי קיר, ציורים ואוצרות נוספים מהמאה ה-18. מומלץ גם לעבור דרך “קפלת החצר”, שהכניסה אליה היא מהחצר הדרומית הקדמית. זוהי קפלה קטנה שקודשה בשנת 1743 – אחד מהמבנים הדתיים המושלמים ביותר שקיימים בגרמניה מהמאה ה-18. מבנה הקפלה הוא מורכב ויפהפה, מקושט בעושר אומנותי רב. לסיום, תוכלו להתהלך בחצר המלכותית שכוללת בתוכה גנים מרשימים. ההליכה בחצר מתאימה לאוהבי הטבע, היופי והשקט.

בין אפריל לאוקטובר הארמון פתוח בין השעות 9:00 ל-18:00 (כניסה אחרונה ב-17:30)

בין נובמבר למרץ הארמון פתוח בין השעות 10:00 ל-16:30

יש כל כך הרבה דברים לראות בארמון רזידנץ, לכן לפני ביקורכם במקום, כדאי לכם להיכנס לאתר הרשמי של ארמון רזידנץ ולהחליט מה ברצונכם לראות בו.

וויסמאר (Wismar):

המרכז ההיסטורי בוויסמאר נכנס לרשימה של אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 2002, יחד עם העיר השכנה סטרלסונד (Stralsund), וזאת משום ששתיהן מהוות דוגמה ייצוגית של המורשת התרבותית של הליגה ההנסיטית. המרכז ההיסטורי של העיר שמר בצורה מושלמת על המבנים מימי הביניים שעוד נמצאים בו.

אנו ממליצים לכם להעיף מבט באתר הרשמי וויסמאר והמרכז ההיסטורי של שני המרכזים ההיסטוריים הללו, בכדי שתוכלו ללמוד קצת יותר עליהם.

טריר (Trier):

המונומנטים הרומאיים, קתדראלת טריר וכנסיית גברתנו (Church of Our Lady): העיר טריר, ששוכנת בעמק נהר המוזל (Moselle River), הייתה מושבה רומאית שתפקדה במאה הראשונה אחרי הספירה ולאחר מכן, במאה השנייה, הפכה למרכז מסחרי גדול.

 אם אתם מאלו שאוהבים לראות מבנים רומאיים עתיקים – טריר היא העיר המושלמת בעבורכם!

אם מעולם לא ביקרתם קודם לכן בטריר, כדאי לכם להתחיל את הסיור שלכם בפורטה ניגרה (Porta Nigra), שער שבנוי מגושים גדולים של אבן, שהכבדים מביניהם מגיעים למשקל של עד שישה טון. אתם יכולים להגיע אל הפורטה ניגרה החל מהשעה 9:00 בבוקר ועד שעות הצהריים.

אולם הכס המלכותי (Roman Imperial Throne Room), הידוע גם כ-“הבזיליקה” (Basilika) הוא אתר נוסף שכדאי לכם לבקר בו בזמן שהותכם בטריר. גודלו של האולם הוא בלתי יאומן: רוחבו 27 מטרים, גובהו 33 מטרים ואורכו 67 מטרים.

אם תצאו מבין חומותיה העתיקות של העיר, תמצאו את האמפיתיאטרון הרומאי (Roman Amphitheater). הארנה, שנבנתה במאה השנייה, סיפקה 20,000 מקומות ישיבה. רבים הגיעו אל הארנה בכדי לצפות במשחקים האכזריים שהתנהלו בין בעלי חיים וגלדיאטורים. אתם יכולים להגיע אל האמפיתיאטרון ולהיכנס לתוכו דרך שער הכניסה העתיק החל מהשעה 9:00 בבוקר ועד שעות הצהריים.

כנסיית גברתנו, שגם היא נמצאת בעיר טריר, היא הכנסייה הגותית העתיקה ביותר בגרמניה, שנבנתה במאה ה-13. דבר מיוחד שקיים בכנסייה הזו היא הרצפה, שמעוצבת בצורת צלב. תוכלו להיכנס לתוך הכנסייה החל מהשעה 10:00 בבוקר ועד שעות הצהריים.

וכמובן, אי אפשר לסיים את הסיור שלכם בטריר ללא סיור בקתדראלה שלה, שממוקמת בלבה של העיר. הקתדראלה כוללת בתוכה חלק רומי מרכזי, שבו הקירות המקוריים מתנשאים לגובה של 26 מטרים. בחללה הפנימי תוכלו למצוא גם שלוש קריפטות, את קפלת הגלימה הקדושה (Holy Robe Chapel) ואת אוצר הקתדראלה, שמציגים ארכיטקטורה ויצירות אמנות של למעלה מ-1650 שנים. אם אתם מתכננים לבקר בטריר בין ה-1 באפריל ל-31 באוקטובר, תוכלו להגיע אל הקתדראלה בין השעות 6:30 ל-18:00. אם אתם מתכננים לבקר בין ה-1 בנובמבר ל-31 במרץ, תוכלו להגיע בין השעות 6:30 ל-17:30. לפרטים נוספים על הקתדראלה, אתם מוזמנים לפנות אל האתר הרשמי של קתדראלת טריר.

אנו גם ממליצים לכם להיכנס אל האתר הרשמי של העיר טריר ולהתחיל לתכנן את הסיור שלכם בין אתריה הרבים והמעניינים.

לורש (Lorsch):

מנזר לורש (Lorsch Abbey): המנזר תפקד בעבר כמנזר מלכותי בעיר לורש, והיה אחד מן המנזרים הידועים ביותר מהתקופה הקרולינגית. כיום, מה שנותר מהמנזר הוא הריסותיו, אך הוא עדיין נחשב לאחד מן המבנים הטרום-רומנסקים-קרולינגיים החשובים ביותר בגרמניה. המנזר הוקם בשנת 764 ונשאר שלם עד מלחמת שלושים השנה, שמהלכה העיר לורש וסביבותיה סבלו פגיעה קשה. גם המנזר ספג פגיעות קשות במהלך המלחמה הזו, אך בין השנים 1679 ל-1697 ספג פגיעה חמורה עוד יותר, כאשר חיילים צרפתיים שרפו את בנייני המנזר הישנים. אולם הכניסה העתיק, שנבנה במאה התשיעית על ידי הקיסר לואיס ה-III, הוא המונומנט העתיק וככל הנראה גם היפה ביותר של הארכיטקטורה הקרולינגית. בשנת 1991, ארגון UNESCO הכריז על המנזר ההרוס כעל אתר מורשת עולמית. 

ליבק (Lübeck)

העיר העתיקה של ליבק שוכנת על אי, כך שמכל צדדיה מקיפים אותה מים, אך זו לא הסיבה שבגללה העיר זכתה בתואר “אתר מורשת עולמית” של UNESCO בשנת 1987. יותר מ-1800 בניינים נמצאים על האי, ביניהם גם מבנים בעלי ארכיטקטורת לבנים גותית, ותוכלו גם להסתובב דרך הסמטאות העתיקות והמתפתלות של העיר העתיקה. 

אנו ממליצים לכם להיכנס אל האתר הרשמי של העיר ליבק לקראת הגעתכם אליה.

מאולברון (Maulbronn):

מנזר מאולברון (Maulbronn Monastery Complex) הוא קומפלקס המנזר הסיסטרסיאני השמור ביותר באירופה מימי הביניים. המנזר הוקם בשנת 1147 ומערך מבוצר מפריד בינו לבין העיר מאולברון. ארגון UNESCO החליט לצרף אותו אל רשימת אתרי המורשת העולמית בשנת 1993.

אנו ממליצים לכם להיכנס אל האתר הרשמי של מנזר מאולברון על מנת לדעת את כל מה שאתם צריכים לפני ביקורכם במקום.

פלקלינגן (Völklingen):

תעשיות הברזל בפלקלינגן הוא כיום מוזיאון שבשנת 1994 הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון UNESCO. המוזיאון הוא מרכז מדעי אינטראקטיבי, המתמקד בתהליכי הייצור של הברזל. בשאלון תיירותי שנערך בשנת 2012, המוזיאון דורג במקום ה-43 מתוך 100 אתרי עניין ברחבי גרמניה כולה. בביקורכם במקום תוכלו לסייר במשטחי הייצור, ללמוד על היסטוריית הברזל ולבקר גם בתערוכות הזמניות, שעוסקות במגוון תחומים ומוצגות באולמות הגדולים של המוזיאון. יש הרבה מה לראות במוזיאון, ואם בשלב מסוים תקלטו שאתם קצת עייפים מכל ההתרוצצויות בין תערוכה אחת לשנייה, תוכלו לעצור במפעל-הגירעון, אזור הפיקניק הרחב, ולתת לרגליים שלכם לנוח קצת. סיור במוזיאון הברזל אורך בדרך כלל בין שעתיים לשלוש שעות, לכן כדאי להתכונן לכך מראש.

אם אתם מתכננים לבקר במוזיאון בין ה-24 במרץ ל-1 בנובמבר, שעות הכניסה הן בין 10:00 ל-19:00. אם התוכניות שלכם יתקיימו בין ה-2 בנובמבר ל-13 באפריל, שעות הכניסה הן בין 10:00 ל-18:00.

אנו ממליצים לכם להעיף מבט באתר הרשמי של מוזיאון תעשיות הברזל בפלקלינגן לפני הגעתכם אליו, בכדי שתהיו מוכנים למה שאתם עומדים לראות.

פרנקפורט (Frankfurt):

אתר המאובנים במחצבת מסל (Messel Pit Fossil Site) ממוקם בקרבת הכפר מסל, במרחק של כ-35 קילומטרים מהעיר פרנקפורט. האתר הוא בעל חשיבות גיאולוגית ומדעית, שכן נמצאים בו מאובנים רבים. בעבר חשבו להפוך את אתר המחצבה למטמנה, אך, למרבה המזל, המקומיים הצליחו לעצור את המהלך ומחצבת מסל הוכרזה על ידי ארגון UNESCO כאתר מורשת עולמית בשנת 1995. מחצבת מסל מספקת את מאובני היונקים והציפורים השלמים והרבים ביותר בעולם. במחצבה תוכלו לראות אפילו כמה מאובנים הכוללים פרווה ונוצות. בין המאובנים שהתגלו באתר זה הם: מאובן מוקדם של קוף דמוי אדם, יותר מ-10,000 דגים מאובנים ממינים שונים, תשעה זוגות של צבים מזדווגים, מספר עצום של יונקים קטנים, ביניהם סוסים ננסיים, קופים, עכברים גדולים ועטלפים, מינים רבים של ציפורים טורפות ושרידים של למעלה מ-30 סוגים שונים של צמחים. אם אתם מחובבי המאובנים – אתר המאובנים במחצבת מסל הוא המקום בשבילכם!

רגנסבורג (Regensburg):

העיר העתיקה של רגנסבורג היא העיר הגדולה ביותר בגרמניה שנשמרה במצבה המקורי מאז ימי הביניים. העיר קיימת כבר 2000 שנה ומפורסמת בזכות המבנים הרומניסקים והגותיים הנמצאים בה. ארגון UNESCO צירף אותה אל רשימת אתרי המורשת העולמית בשנת 2006.

אנו ממליצים לכם להיכנס אל האתר הרשמי של העיר רגנסבורג לקראת הגעתכם אליה.  

רייכנאו (Reichenau):

אי הנזירים של רייכנאו (Monastic Island) הוא אי בדרום גרמניה, השוכן באגם קונסטנץ (Lake Constance). ארגון UNESCO הכריז על האי כעל אתר מורשת עולמית בשנת 2000, בזכות המנזר הבנדיקטיני ששכן עליו. קתדראלת המנזר מוקדשת למרקוס הקדוש ולמרים, אם ישו. אם תבחרו לבקר באי, תוכלו לראות גם שתי כנסיות נוספות, האחת מוקדשת לפטרוס ולפאולוס והשנייה מוקדשת לגאורגיוס הקדוש. בכנסייה של גאורגיוס הקדוש תוכלו לראות ציורי קיר יפהפיים מהמאה העשירית.

אבל בואו נחזור ונדבר על המנזר, שהוקם באי בשנת 724 על ידי הקדוש הנוצרי פירמין: במנזר היה בית ספר, והתקיימו בו סדנאות להעתקת ספרים וסדנאות אומנים. במאה העשירית ובמאה ה-11, המנזר שימש כמרכז להעתקת כתבי יד. בין כתבי היד המפורסמים ביותר שנכתבו במנזר הזה קיים “אפוקליפסת במבורג” . אך כאלף שנה לאחר הקמתו של המנזר, בשנת 1757, פוזר המנזר וכל הנזירים שבו אולצו לעבור אל מנזרים אחרים. היום האי מפורסם בעיקר בזכות חוות הירק שפועלות בו.  

שטיינגאדן (Steingaden):

כנסיית ויס (Pilgrimage Church of Wies): זוהי כנסייה צליינית שנבנתה בסגנון הרוקוקו באמצע המאה ה-18 על ידי יוהאן בפטיסט ודומיניקוס צימרמן. את הכנסייה תוכלו למצוא בוויס (Wies) שבעירייה שטיינגאדן. ארגון UNESCO הכריז על הכנסייה כעל אתר מורשת עולמית בשנת 1983.

והנה לכם סיפור מעניין על הכנסייה: בשנת 1738 נפוצה שמועה שעל פיה פסל עץ של ישו, שהיה ממוקם במנזר שטיינגאדן, “בכה”. השמועה שדמעות זלגו מעיניו של הפסל משכה צליינים רבים אל המקום, ובשנת 1740 הקימו כנסייה קטנה שבה אכסנו את הפסל המיוחד. אך במהרה התברר כי הכנסייה שהקימו היא קטנה מדי, שכן המוני עולי רגל הגיעו מדי יום אל הכנסייה, שלא הצליחה לעמוד בעומס של כולם. זו הסיבה שהחליטו להקים את כנסיית ויס, שנבנתה בין השנים 1745 ל-1754. העיצוב הפנימי של הכנסייה עשיר בקישוטים אומנותיים, ביניהם ציורי קיר מרהיבים ועבודות כיור בסגנון הבארוק והרוקוקו. תוכלו לבקר גם במגדל הצמוד לכנסייה, שבו הותקנו ארבעה פעמונים אשר משמיעים מנגינות המתאימות לתקופה שבה פעלה הכנסייה.

בתקופת הקיץ שעות הפתיחה של הכנסייה הן בין 8:00 ל-20:00.

בתקופת החורף שעות הפתיחה של הכנסייה הן בין 8:00 ל-18:00.

יש להדגיש כי לא תוכלו להסתובב בכנסייה בזמן שנערכים בה שירותיה.

כנסיית ויס היא מוקד תיירותי גדול בגרמניה והיא מושכת אליה מדי שנה כמיליון מבקרים. אולי גם אתם תהיו ביניהם השנה? אם אתם מתכננים על ביקור בכנסיית ויס, אנו ממליצים לכם לעיין באתר הרשמי של כנסיית ויס לפני הגעתכם אליה.

שפייר (Speyer):

קתדראלת שפייר היא אחד מהמבנים הרומנסקיים הגדולים ביותר בגרמניה ונחשבת ל-“נקודת מפנה בארכיטקטורה האירופאית”. אם אתם מתכננים לבקר בקתדראלה זו, אולי כדאי לכם לעבור ולהסתכל על הקריפטה שנמצאת בחללו הפנימי. קריפטה זו הצליחה לשמור על מצבה המקורי עד היום. שמונה קיסרים ומלכים גרמניים, ארבע מלכות ומספר בישופים נקברו בקתדראלת שפייר. ארגון UNESCO החליט להוסיף את הקתדראלה לרשימת אתרי המורשת העולמית בשנת 1981, בטענה כי היא “מונומנט חשוב של האמנות הרומניסקית באימפריה הגרמנית.”

למידע נוסף על הקתדראלה, אנו ממליצים לכם לפנות אל האתר של קתדראלת שפייר .

קובלנץ (Koblenz):

עמק הריין המרכזי העילי (Upper Middle Rhine Valley): לחובבי הטבע שביניכם – זהו קטע מרשים ויפהפה של עמק הריין המשתרע על פני 65 קילומטרים, בין בינגן (Bingen) ועד לעיר קובלנץ (Koblenz). האזור הוכרז על ידי UNESCO  כאתר מורשת עולמית בשנת 2002. העמק זכה בהתיישבות אנושית כבר בעידן הקרח האחרון ומאז עברו דרכו אנשים רבים. הרומאים כבשו את האזור במאה הראשונה לפנה”ס והקימו בו מחנות צבאיים. לאחר שהרומאים נסוגו מן האזור במאה החמישית, השתלטו עליו המלכים הפרנקים. וכך עבר העמק משלטון אחד לשלטון אחר עד ימינו. היום, כשתגיעו אל העמק, תוכלו להתרשם משכבת סלעי הצפחה שמכסה את האזור ושבתוכה נמצאים מאובנים. במדרונות העמק נחצבו טראסות, שיחד עם גדותיו שימשו כשטחים חקלאיים כבר בשלב מוקדם של ההיסטוריה האנושית. אם אתם מסוג האנשים שאוהבים לקרוא במגדירי צמחים ובעלי חיים – עמק הריין המרכזי העילי מיועד בדיוק בשבילכם, שהרי קיימם בו מגוון מרשים של צמחייה ובעלי חיים.

לפני הגעתכם אל העמק, אנו ממליצים לכם להציץ באתר של עמק הריין המרכזי העילי .

קוודלינבורג (Quedlinburg):

העיר העתיקה של קוודלינבורג: העיר קוודלינבורג ממוקמת בקרבת הרי הרץ (Harz Mountains) שבמדינת סקסוניה-אנהלט (Saxony-Anhalt) שבגרמניה. העיר העתיקה של קוודלינבורג, שמתפרסת על שטח של כ-800 דונמים, זכתה להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO בשנת 1994. העיר היא דוגמה יוצאת מן הכלל לעיר אירופאית שהצליחה לשמור על מבניה מימי הביניים בצורה מעוררת התפלאות. כאן תוכלו לראות מבנים רבים מתקופות שונות ובעלי סגנונות שונים. 

בעיר העתיקה תוכלו למצוא שפע של נקודות ציון מעניינות. “מגדל האימה”, למשל, הוא אחד ממגדלי השמירה שנמצאים לאורך חומת העיר העתיקה. תוכלו לבקר בצינוק שנמצא במגדל, ששימש כבית הסוהר העירוני במהלך ימי הביניים. מקום נוסף שכדאי להקדיש לו זמן הוא “כנסיית הקדוש בלאסי” , היא ככל הנראה הכנסייה העתיקה ביותר בעיר. בחלל הפנימי של הכנסייה תוכלו לראות כמה קישוטים ברוקיים, שאינם בולטים לעין. היום כבר לא משתמשים בכנסייה כמקום פולחן, אלא כמקום שבו נערכות הופעות ותצוגות. ממרכז השוק, תוכלו לפנות לכיוון “בית הסנדלרים”. זהו מבנה שבו פעלו בעלי מלאכה כבר לפני 800 שנה, כך שהוא נחשב למבנה החילוני העתיק ביותר שקיים בעיר. 

כדאי לכם לבקר גם בכנסייה הקולגיאלית של הקדוש סרבטיוס, שממוקמת על גבעה שמשקיפה על העיר העתיקה. זוהי יצירה ארכיטקטונית מרשימה, שמחזיקה באוסף עשיר ומפורסם של אוצרות הכנסייה. 

אתם מוזמנים להיכנס אל האתר הרשמי של העיר קוודלינבורג, בכדי להתכונן לביקורכם בה.

קלן (Cologne):

קתדראלת קלן (Cathedral Cologne), שנחשבת לסמלה של העיר קלן ולאחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה, היא קתדראלה גותית קתולית שנבנתה בעיר בשנת 1248. ארגון UNESCO הכריז על הקתדראלה כאתר מורשת עולמית בשנת 1996, ותיאר אותה כ-“עבודה יוצאת דופן של גאונות יצירתית אנושית”. הקתדראלה היא מהקתדראלות הגדולות בעולם, הכנסייה הגדולה ביותר בצפון אירופה והמבנה הגותי השני בגובהו בעולם.

שווה לבקר בקתדראלה, לא רק בגלל גודלה המרשים והאדריכלות המהממת שלה, אלא גם בגלל אוצרות האמנות שנמצאים בה. חלונות הויטראז’ הרבים שמעטרים את קירותיה של הקתדראלה הם יצירות אמנות צבעוניות בפני עצמם. החלונות הם מתקופות שונות בהיסטוריה, החל מימי הביניים, דרך המאה ה-16 ועד המאה ה-19. ישנו אפילו חלון שנוסף לקתדראלה במאה ה-21.

אוצר הקתדראלה כולל בתוכו מספר רב של תגליפים, פסלים, ציורים ויצירות אמנות, ביניהם “המדונה ממילאנו” (Mailänder Madonna), פסל משנת 1290, שממוקם בקפלת הסקרמנט. כמו כן, תוכלו להתרשם מ-12 הפעמונים שקיימים בקתדראלה. הפעמון הראשון שהותקן בקתדראלה היה “פעמון שלושת המלכים” (Dreikönigenglocke), אך הפעמון שאולי יעניין אתכם יותר מכל פעמון אחר הוא “פעמון פטרוס הקדוש” (St. Petersglocke)- פעמון זה הוא הפעמון הגדול ביותר בעולם שעוד מתנודד בחופשיות.

שעות הפתיחה של הקתדראלה: מנובמבר עד אפריל בין השעות 6:00 עד 19:30

ממאי עד אוקטובר בין השעות 6:00 עד 21:00

למידע נוסף, אנו ממליצים לכם להציץ באתר הרשמי של קתדראלת קלן .

אזורים נוספים:

יערות האשור העתיקים בגרמניה (Ancient Beech Forests): עצי היערות העתיקים, שצומחים באזור כבר מאות שנים, הם חלק מיערות האשור העתיקים שכיסו 40 אחוזים מאירופה לפני 6500 שנים. היערות צומחים בתוך חמש שמורות טבע שונות: בפארקים הלאומיים Jasmund ו- Müritz, שממוקמים במקלנבורג-פורפומרן המערבית (Mecklenburg-Western Pomerania), יער גרומסין (Grumsin Forest) בברנדנבורג (Brandenburg), הפארק הלאומי קלרוורד-אדרסי (Kellerwald-Edersee National Park) בהסן (Hessen) והפארק הלאומי הייניך (Hainich National Park) בתורינגיה (Thuringia).

בתי אגם פרהיסטוריים (Prehistoric Pile Dwellings): את בתי האגם הללו תוכלו למצוא באגמים שנמצאים בקרבת הרי האלפים (Alps). בתי האגם הללו נבנו בסביבות 5000 עד 500 לפני הספירה ונשמרו בצורה יוצאת דופן עד היום. בגרמניה קיימים 11 מיקומים שבהם נמצאים בתי האגם הללו, ביניהם ווייל (Weil), פלדפינג (Feldafing) ובלאוסטיין (Blaustein).

הלימס הרומאי (Roman Limes): זהו הגבול המבוצר של האימפריה הרומית, שהשתרע על פני יותר מ-5,000 קילומטרים בשיאו וחצה את המרחב שבין החוף האטלנטי לצפון בריטניה. שרידיו של “הלימס הרומאי” כוללים היום כמה קטעים מהחומות, מבצרים, תעלות, מגדלי שמירה ויישובים אזרחיים מהתקופה העתיקה. שני הקטעים שנותרו מהלימס שבגרמניה משתרעים על פני 550 קילומטרים, שצפון-מערב של המדינה ועד דנובה שנמצא בצדה הדרום-מזרחי.

ים ואדן (Wadden Sea), שמשמעות שמו היא “הים הרדוד”, הוא אזור בחלק הדרום-מזרחי של הים הצפוני, שחלקו עובר לצד חופי גרמניה. בים ואדן ניתן למצוא מגוון ביולוגי מרשים, של יותר מ-10,000 צמחים ובעלי חיים ימיים. בין היונקים הימיים שניתן לראות בים הם כלב הים האפור ופוקנת המפרץ. אם אתם אוהבים לתצפת על ציפורים, אז גם אתם יכולים למצוא עניין בים ואדן, שיותר מ-12 מיליון ציפורים מגיעות אליו בכל שנה בתקופת הרבייה ובחורף. ארגון UNESCO הכריז על ים ואדן כעל אתר מורשת עולמית בשנת 2009.

עריכה לשונית: ליאור קן-לי

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.