בין העננים בקודאיקאנל, בואטה קאנל ובמונר. מסע בהודו

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

טיילה, כתבה, ערכה וצילמה: נועה הראל

–

לאחר לימודים אינטנסיביים ומהנים אצל ד”ר הארי ומשפחתו המקסימים, יצאנו מחובקים ומנושקים על הבוקר לעבר קודאיקאנל, תחנת ביניים שלנו בדרך לואטה קאנל.

קודאיקאנל היא עיירה שממוקמת על הר מרשים בגובה כאלפיים חמש מאות מטרים. ליד קודאיקאנל יש כפר פצפון בשם ואטה קאנל. שמענו על המקום רבות, על נופיו המדהימים, על הבתים מעל העננים ועל הזריחות המהממות. אכן השמועות הסתברו כנכונות ועל כך נספר בהמשך אך קודם כל קצת על ההגעה לקודאיקאנל.

השכם בבוקר יצאנו מקווימבטור באוטובוס מקומי (האהוב עלינו), שוב עברה נסיעה מלאה נופים, חוויות ומפגשים עם הודים מקומיים. הנסיעה ארכה כחמש שעות, לקראת השעתיים האחרונות התחלנו לטפס למעלה ההר בדרך מלאה פיתולים. סוף סוף נגלה לעינינו מראה מרהיב של טבע שנשכח מלא צימחיה ירוקה, עצים, מפלים וקופים קופצים.

לאחר הטיפוס הממושך הגענו לקודאיקאנל, דבר ראשון שבו היה ניתן להבחין בהיכנסנו לעיירה הוא הדימיון לעיירה אירופאית ופחות הודית. ייתכן כי השילוב של מזג האוויר הקריר וההררי עם הנוכחות הקולוניאלית החזקה בעבר מקנים תחושה של עיירת נופש באלפים בחודשי הקיץ. הרבה כנסיות, אלכוהול ואפילו שוקולד תוצרת המקום בשפע. קודאיקאנל מלאה בהתרחשות עם מגוון חנויות, אוכל רחוב ומסעדות. החלטנו להמשיך מהר לואטה קאנל להספיק למצוא מקום לפני שהשמש תשקע.

לואטה קאנל לקחנו מונית (אין ריקשות) במחיר מאתיים חמישים רופי, הנסיעה ארכה כרבע שעה. הגענו לואטה קאנל, כשיצאנו מהמונית נגלה לעינינו נוף מטורף של הרים ירוקים וסלעיים מכוסים בעננים.

לאחר רגע או שתיים כמובן שפגשנו בחבורת ישראלים צעירים מהם קיבלנו מידע על הדירות. הם הסבירו שיש בכפר כשלוש משפחות של איכרים שהסבו את מקצועם לבעלי גסט האוסים, מסעדות או חנויות. לכול משפחה מספר דירות שהיא משכירה. הדירות בנויות על צדי ההר אחת מעל השנייה, דרכי המעבר בין כל הדירות ובכלל באטה קאנל הם באמצעות מדרגות עץ אינסופיות. זמננו היה קצר אז התחלנו לטפס במעלה המדרגות לאחת הדירות שנאמר לנו שמתפנה. קצרי נשימה הגענו לביקתה המדוברת, כמובן שגם שם קידמו את פנינו חבורת ישראלים צעירים שהתעקשו שנישאר עימם להעביר את הלילה האחרון שלהם בארוחה חגיגית. למרות שהדירה הייתה קצת מוזנחת לטעמנו החבורה שבתה את ליבנו והחלטנו להצטרף לחגיגה. הערב החל לרדת והקור החל לעלות, התלבשנו בבגדים חמים, (לא משהו שהיינו רגילים אליו עד כה בהודו), נצמדנו כולנו לאח העצים וחגגנו יחד את הערב הראשון שלנו והאחרון של חברינו החדשים.

אכן, רוב התיירות כיום בואטה קאנל היא ישראלית, הכול החל לפני כעשר שנים שחברה ישראלים החלו לפקוד את המקום על מנת למצוא פטריות הזייה שמקורן מאיזור זה. מאז המקום, מעבר לנופו המיוחד, ידוע כעיירת סטלנים קטנה בדרום הודו. לאחרונה מגיעים עוד ועוד תיירות מבחוץ וגם קיימת עלייה רבה בתיירות הפנים ההודית שמגיעה בעיקר ממדינת קרלה. כיום רבים מגיעים לטייל בשבילי הטיולים הנעימים ולצפות מאינספור נקודות תצפית במפלים, בנחלים ובהרבה עננים.

לאחר שהעברנו את הלילה בחגיגה, התעוררנו לצפות בזריחה שכולם דיברו עליה.. ללא ספק זו הייתה אחת מהזריחות המרשימות שיצא לנו לראות בחיינו הקצרים. ואטה קאנל ידועה בזריחותיה המדהימות. השמש פשוט צצה לה מבין העננים, בוהקת לכל עבר ברקיע ובין לבין שטים העננים כמו נהרות חלב בין פסגות ההרים.. נהננו מהזריחה ומתרגול היוגה לכבודה וארזנו עצמנו שוב. יצאנו לחפש לנו מקום קצת יותר ראוי לשהייה. לאחר הסתובבות קלה מצאנו לעצמנו בקתה מושלמת. הבקתה עם מטבח, סלון, אח עצים, שירותים ומקלחת, יכולה לאכלס בכיף ארבעה אנשים. קסמה הוא בחלונות הענקיים שמהווים אחד מקירותיה וצופים על כל העמק והסביבה. כל בוקר השמש נותנת לך לצפות בה ממיטתך. תענוג אמיתי במחיר של תשע מאות רופי ללילה. לא זול אבל שווה את החוויה.

לשמחתנו מטבח הדירה היה מאובזר ויכולנו ליהנות מלהכין לעצמנו את האוכל. אחד הדברים המפתיעים והמרעננים בואטה קאנל היו הירקות, כל הירקות תוצרת מקומית אורגנית, דבר שהשביח את האוכל ללא ספק. בנוסף כמובן שניצלנו את ההזדמנות להכין בעצמנו שוקולד מהשוקולד המקומי. בערב היינו מוציאים את בלילת השוקולד לקירור בעננים. תוך עשרים דקות השוקולד היה מוכן ומושלם כתוספת לתה מול אח העצים..

בבית לידנו היה בית חב”ד שנפתח לאחרונה. מדובר בזוג מקסים ממגדל העמק עם ארבעה ילדים שהחליטו כי יש צורך בבית חב”ד עקב ריבוי הישראלים במקום. יצא לנו להעביר אחלה סופשבוע עימם. בישלנו, קידשנו, דיברנו על פילוסופיה ודת וסעדנו חמין טבעוני אחד מהטובים שיצא לנו לטעום 🙂

יצא לנו לבקר גם מספר פעמים בקודאיקאנל. לרוב הלכנו ברגל כשעה הליכה לכל כיוון או לקחנו מונית. בקודאיקאנל עצמה לנו לא היה הרבה מה לעשות חוץ מקניות ובנק, אך עדיין העיירה שווה ביקור. עיירה יפה ונקייה עם אווירה נעימה.

בקתה על גדה של הר, שכל נוף המקום פזור לנגד עינייך, בהחלט מקום להיתקע בו.. כך יצא שהעברנו את זמננו בואטה קאנל, מתרגלים יוגה בזריחה, מטיילים באיזור, בשקיעה שוקעים במדיטציה ומסיימים את היום מול האש הבוערת באח העצים. לאחר כשבועיים החלטנו שהגיע הזמן לעזוב, כל עוד טעמה של ואטה קאנל נשאר מתוק (בתרומת השוקולד), מסופקים יצאנו לעבר מונר, השכם בבוקר לאחר פרידה מואטה קאנל בזריחה אחרונה מהממת.

מונר היא עיירה שנמצאת במרחק של כשמונים ק”מ מקודאיקאנל (על אותו רכס הרים רק מהצד המערבי) ושייכת כבר למדינת קרלה. מונר מפורסמת בשדות התה שמקיפים אותה והתה המעודן והיוקרתי שהיא מייצרת.

מקודאיקאנל למונר אין אוטובוס ישיר לכן בחרנו הפעם במיניבוס מטיילים. למרות שללא ספק המחיר יקר משמעותית ולא תמיד נוח יותר. הנסיעה לא הייתה פשוטה בכלל, בגלל הפיתולים, העליות והירידות. לבסוף הגענו בשלום לשדות התה שנפרשו לנגד עיניינו. ללא ספק ששדות התה שמסביב למונר מרשימים ביופיים, כמו גני זן ענקיים שפזורים על הרים שלמים. אלוהים יודע איך הם מצליחים לשמור עליהם כל כך ירוקים ורעננים..

כעיירה מונר לא כל כך יפה, אין בה שום דבר מרשים. האוכלוסייה ברובה נוצרית ומוסלמית ובמיעוט הינדו, לכן התחושה פחות הודית ועם ניחוח אירופאי יותר. מונר מלאה במלונות ובתי הארחה יוקרתיים יותר שברובם משמשים לתיירות המקומית. אנחנו הגענו כיומיים לפני חגיגות השנה החדשה והעיירה הייתה מפוצצת בתיירים מקומיים ברובם מקרלה. עקב הצפיפות והמחירים הגבוהים החלטנו לראשונה להישאר ללילה אחד בלבד ולהמשיך לתחנתו הבאה קוצ’ין. לדעתי מי שמעוניין להגיע לאיזור מונר עדיף לחפש בישובים קטנים מסביב. יש אפשרות להשכיר בית קטן בלב שדות התה או למי שרוצה אפילו להתפנק יותר יש ריזורטים קטנים יוקרתיים שפזורים מסביב למונר.

כך מסתיים ביקורנו בהרים ועימו החורף הקצר שלנו. בהחלט היה נחמד לזמן קצר להיזכר בניחוח המערבי ובמזג אוויר חורפי. אך הגיע הזמן להתחמם, לחזור לעבר החופים ולגלות את קרלה, שיש הטוענים כי היא המדינה היפה ביותר בהודו. מונר גילתה טפח מקרלה מחכים ומצפים לראות מה תגלה לנו קוצ’ין שבה החלטנו לחגוג את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. נמשיך לעדכן שולחים המון אהבה :*

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.