בין הרים ובין ערים: מסלול טיול רכב מפוטסדם לפראג

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

שוויץ של בוהמיה-צילום:Petr Novák, Wikipedia

–

ערכה: נטלי שוחט – “ערוך ומוכן”

–

לנסוע בשבילים של יופי, אלגנטיות והיסטוריה  

טיול בין שתי ערים אלה טומן בחובו הנאה צרופה מיופיים של הרים נישאים, ערים אלגנטיות ועיירות ציוריות. תוכלו לצעוד לכם ברגל, לחגוג בברים ובמסעדות טובות, להתבונן בנופים, וגם, על הדרך, ללמוד על אודות ההיסטוריה של האזור, בעיקר זו של המאה ה- 20, שאינה פשוטה כלל ועיקר.

לפני ביקור באחד האתרים האפלים ביותר בתולדות האנושות, ניתן לפוש בברים הבוהמיינים של דרזדן או ביערות האורנים בפארק הלאומי של הרפובליקה הצ’כית, ולאגור כוחות.

בקיצור: יש מה לראות, אז קדימה – לדרך!

תחנה ראשונה: פוטסדם, גרמניה

נגיע לפוטסדם לאחר נסיעה של כ- 20 דקות דרומית-מערבית לברלין. פוטסדם היתה עיר המלוכה של פרוסיה, והיה לה תפקיד חשוב גם בעת מלחמת העולם ה- 2 , וגם בעת המלחמה הקרה שאחריה, שכן היא היתה שייכת למזרח גרמניה.

התקופה הפרוסית תרמה כמה וכמה פלאי ארכיטקטורה לעיר. ראש וראשון בהם הוא השלוס סאנסוסי (Schloss Sanssouci), ארמון בסגנון רוקוקו הבנוי בתוך טרסות של כרמים. אבל, כאמור, העיר מלאה בארמונות ובפארקים יפים נוספים מהתקופה הפרוסית, ולכן בשנת 1990 הוכרזה העיר כאתר שימור עולמי של אונסק”ו.

הידעתם?

ועידת פוטסדם, בה נקבע גורלה של גרמניה שלאחר נפילת הרייך ה- 3 ע”י מנהיגי המעצמות צ’רציל, סטלין והנשיא טרומן, התארחה בארמון שלוס ססילהוף (Schloss Cecilienhof) בעיר.

–

מעט מהרוח הסובייטית – מזרח גרמנית הקודרת ששררה בעיר במשך 50 שנה, ניתן לחוש באתר הזיכרון ליסטיקובשטרסה (Leistikowstrasse), היה זה כלא ואתר חקירות ידוע לשמצה של מתנגדי המשטר ברפובליקה המזרח גרמנית של טרום איחוד הגרמניות; אתר שנשתמר לזכרם של כל האנשים שעונו ונרצחו בו.

בררררר…מצמרר!

טוב, מספיק עם היסטוריה מבעיתה לעת עתה, עוד נגיע למקומות שכאלה, כי…לצד כל זה, פוטסדם ידועה ברחובותיה וברובעיה היפים, כדוגמת הרובע ההולנדי (the Holländisches Viertel), רובע הבנוי לבנים אדומות שנבנה במקור עבור פועלים הולנדים שבנו את העיר, ועתה שוקק בבתי קפה הומים, בברים ובגלריות לאמנות.

–

תחנה שנייה: דרזדן, גרמניה

הנסיעה מפוטסדם או מברלין לכיוון דרזדן היא ישירה ואינה מסובכת. מדובר בנסיעה של כ- 200 ק”מ דרומה באוטוסטרדה.

הידעתם?                                                                                                 

באוטוסטרדה הגרמנית, האוטובן, אין הגבלת מהירות!!! בכל מקרה, סעו בזהירות!

כמו פוטסדם, גם דרזדן היתה שייכת למזרח גרמניה, וכיום היא חלק מגרמניה המאוחדת. היא מתוארת בפי משרד התיירות הגרמני כ”ונציה שעל נהר האלבה.” זה נשמע אולי כמו כינוי שיווקי קלישאי של העיר, המתאים יותר לגרמניה של שנות ה- 40 , אבל למעשה דרזדן אכן כונתה בכינויים רומנטיים כגון “פירנצה של הצפון” כבר במאה ה- 18.

מבט אל העיר מהגדה הערבית של נהר האלבה החוצה אותה, מציע נוף מרהיב, שבו טובלים בירוק כיפות וצריחי מגדלים של כנסיות וארמונות בסגנון הבארוק והרוקוקו, כדוגמת ארמון הזינגר, כנסיית הפרנקרייך ואחרים.

העיר היפה הופגזה בפברואר 1945 ע”י בנות הברית והפכה לעיי חורבות. היא שוקמה אט, אט לאחר המלחמה. את קורותיה ואת השלכות האלימות האנושית ניתן לראות מקרוב במוזיאון ההיסטוריה הצבאית בעיר.

בלילות משתררת בעיר אווירה עליזה ושוקקת של שתייה, מוסיקה, מסעדות וכל מה ששמח. את זה תרגישו בעיקר ב”עיר החדשה”, ה- Neustadt; האווירה המיוחדת של העיר מורגשת ביתר שׂאת באירועי רחוב עליזים וססגוניים במיוחד המתרחשים בכל סופ”ש במהלך חודש יוני.

–

תחנה שלישית: הפארק הלאומי “שוויץ של בוהמיה”, צ’כיה

אנחנו עוזבים את מה שהיה בעבר מזרח גרמניה, ובכביש 172 נוסעים ישירות מדרזדן היפה, לפארק הלאומי “שוויץ של בוהמיה”, ששער הכניסה שלו נמצא בעיירה הרנייסקו (Hřensko)

לעינינו יתגלה נוף פראי של יערות אורנים ועצי מחט אחרים, כרי דשא הרריים, נחלים שוצפים ומצוקים משוננים, אשר משתרע עד האופק, לעבר הגבול עם גרמניה. זוהי קבלת פנים מלבבת לרפובליקה הצ’כית, ובמיוחד כשהאזור מושלג. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לפגוש שם חסידות, עופות דורסים וחתולי בר.

תוכלו להתחיל במסלול הליכה מעגלי של 15 ק”מ מהעיירה הרנסייקו, שיובילו אתכם לפנים השמורה; למצוקים, ולנחלים השוצפים, שהמעבר בהם הוא בסירה בלבד. אם אתם מחליטים להיענות לאתגרים שבדרך, קדימה! אבל אם הצצה חטופה בלבד הספיקה לכם, אתם יכולים להמשיך לעיר ליטומרייץ’.

–

תחנה רביעית: ליטומייריץ’, צ’כיה

נסיעה של שעה מערבית להרנייסקו תוביל אתכם לעיר המלוכה ליטומייריץ’ ( Litoměřice), פסק זמן חביב בין הפארק הלאומי הפראי לבין הטרגדיה של גטו טרזין.

העיר נמצאת בצומת התמזגות הנהרות אלבה והוֹר, באזור הנחשב פורה במיוחד הנקרא “הגן של בוהמיה”. ניתן לתצפת אל יפי האזור ממעלה הפארק המרכזי של העיר.

העיר העתיקה של ליטומייריץ, המוקפת חומה גותית, היא מתחם מקסים, שבו רחובות וכיכרות עתיקים מעוטרים בבניינים בסגנון ברוקי, נאו-קלאסי או גותי. בכיכר המרכזית נמצא הבניין הלבן של העירייה. בסמוך לכיכר העירייה תתקלו במרתף יינות עתיק היורד לעומק 3 קומות מתחת לאדמה. כיום יש שם מסעדה שניתן לאכול בה מן המטבח הצ’כי המסורתי. לסקרנים שביניכם, מרתף זה מוביל למערכת תת קרקעית; למבוך של מסדרונות המשתרעים מתחת לעיר.

חזרתם למעלה? הסתגלתם שוב לאור היום?

אז שימו לב, לעיר הנחמדה הזאת יש קטע מוצלח עם אוכל טוב ושתייה מעניינת. בלילות, העיר המוארת מתעוררת לחיים עם הברים האופייניים לה, העשויים עץ, ותוכלו ליהנות אז מבירה צ’כית טובה ומיין מקומי.

תחנה חמישית: גטו טרזין (טרזינשטאט)

האתר נמצא רק 5 דקות נסיעה דרומית לליטומייריץ’.

בטרזין (טרזיינשטט), עיר מבצר בצפון מערב צ’כיה, הקימו הנאצים בנובמבר 1941 גטו שבו נכלאו יהודי צ’כיה, יהודים קשישים ובעלי זכויות מרחבי הרייך, וכן אלפי יהודים מהולנד ומדנמרק. הגטו נוהל על-ידי הס.ס ושימש לצרכי תעמולה. היה זה “גטו לדוגמה”. למעשה היה זה מחנה מעבר למחנות השמדה כדוגמת אושוויץ-בירקנאו.

את החיים בגטו ניהל ארגון יודנרט בהנהגתו של יעקב אדלשטיין. למרות המזון הדל וחובת העבודה, התקיימה בגטו פעילויות חינוך ותרבות ענפים שביטאו את רצון החיים של האסירים, ולו לזמן קצר.

בשלהי 1943, כשהחלו להיוודע מעשי הזוועה ההמוניים במחנות ההשמדה הנאצים, החליטו הגרמנים להציג את טרזין בפני ועדת חקירה של הצלב האדום הבין-לאומי. לקראת בואה של הוועדה בוצעו גירושים נוספים של אסירים לאושוויץ, וכתוצאה מכך פחתה צפיפות האוכלוסייה בגטו.

על פי הנחיית הס.ס נפתחו במחנה חנויות דמה, בית קפה, בנק, גני ילדים, בית ספר וכיוצא באלה, והגטו כוסה בגינות פורחות. ב-23 ביוני 1944 הגיעה הוועדה אל הגטו, לאחר שפגישותיה עם האסירים הוכנו בקפדנות, ובסוף הביקור הוכן סרט תעמולה על “חייהם החדשים של היהודים בחסותו של הרייך השלישי”. לאחר עזיבת צוות הצילום נשלחו רוב שחקני הסרט, ובכללם כמעט כל אנשי ההנהגה העצמית ורוב ילדי הגטו, אל תאי הגזים באושוויץ.

בגלל הצפיפות הנוראה, התברואה הגרועה והתזונה המינימלית פשטו בגטו מחלות ומגפות, שהביאו לחיסול המוני של תושביו. עד שחרורו של המחנה ב-8 במאי 1945 עברו בטרזין יותר מ-155,000 יהודים, 35,440 מהם נספו בגטו, וכ-88,000 מהם נשלחו להשמדה.

יהי זכרם ברוך!

בסיירכם באתר תוכלו לבקר בכנסיית המחנה, במטבח, באזורי המגורים ובתאים. במוזיאון הגטו תוכלו להתרשם משגרת החיים בו, כולל יצירות אמנות שיצרו אסירים בגטו.

הידעתם?

בבית טרזין שבקיבוץ גבעת חיים איחוד, שבו גרים ניצולים ממנו, תוכלו לבקר ולהתרשם גם כן מן החיים בגטו טרזין, ואף לראות יצירות מקוריות של אסירים מן הגטו.

–

ומכאן, בנסיעה של 45 דקות דרומה, תגיעו לעיר פראג.

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.