• תַפרִיט
  • תַפרִיט
הוספיס האוסטר

ביקור בכנסיות בחג המולד בישראל

דף הבית » ביקור בכנסיות בחג המולד בישראל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

זמן קריאה משוער: 4 דקות

ישראל הוא מהמקומות המובילים לחגוג בהם את חג המולד. לפי האמונה הנוצרית, ישוע נולד בבית לחם וגדל בנצרת. לכן, הנוצרים מייחסים לארץ ישראל חשיבות מיוחדת. חלק מערי ישראל מתקשטות בקישוטי חג הכריסמס כבר בתחילת דצמבר. הפרוטסטנטים והקתולים מציינים את החג ב-25 בדצמבר, אך זרמים אחרים בנצרות, כמו היוונים-אורתודוקסים, מציינים את החג במהלך חודש ינואר. חג המולד הוא הזדמנות מצוינת לחוות את אווירת החג בישראל ולבקר בכמה מהכנסיות המובילות בארץ.

מושגים שכדאי להכיר על חג המולד:

מיסת החצות:

“מיסת החצות” (Midnight Mass) היא מהמיסות החשובות ביותר בנצרות. למעשה, בטקס מיסת החצות משחזרים את סעודת הקודש, “הסעודה האחרונה”, על ידי אכילת לחם קודש ושתיית יין בשיתוף הקהל. הטקסטים שמושמעים, שכוללים קטעים מהתנ”ך והברית החדשה, שונים במקצת מהמיסות הרגילות המועברות בימי ראשון. אורכו של הטקס הוא בין שעה לשעה וחצי. יש גם קהילות וכנסיות שבהן משחזרים באופן דרמטי את סיפור הולדתו של ישוע בטרם טקס המיסה.

סנטה קלאוס:

סנטה קלאוס הוא הדמות שמגיעה בארובה לחלק מתנות לילדים, לבושה במעיל אדום ומעוטרת בזקן לבן גדול. יש הטוענים שמדובר בדמות פיקטיבית לגמרי. אחרים טוענים שמדובר בניקולאס הקדוש, אדם שחי באסיה הקטנה במאה ה-4 ונהג לחלק מתנות ולעזור לעניים. בשל אהבתו הגדולה לילדים, הוא הפך לפטרון שלהם ויום מותו צוין במקומות שונים בעולם. פיקטיבי או לא, הדמות המוכרת של סנטה קלאוס כמחלק מתנות אגדי עיצבו דווקא מהגרים מאירופה בניו יורק של המאה ה-19.

עץ אשוח:

המסורת לקשט עצי אשוח בחג המולד הגיעה מגרמניה של ימי הביניים. העץ הירוק סימל את הניצחון על החורף ואת ההישרדות במהלכו. הקישוטים המוארים והנוצצים שמעטרים את העץ ייצגו את האור ואת האש, שרידים לחגיגות החורף שנהגו לקיים עמים אירופאיים בעבר הרחוק יותר. היו שנהגו לתלות עץ ירוק כזה או אחר על דלתות בתיהם בשביל מזל.

יום ההולדת:

חג המולד מציין למעשה את יום הולדתו של ישוע. בברית החדשה לא מצוין תאריך לידתו, אז למה בחרו דווקא בתאריך הזה? את המועד קבעה הכנסייה, ותיאוריות שונות מנמקות את הבחירה דווקא ביום זה.

 אחת מהן מסתמכת על אסטרונומיה ולוח השנה, ונשענת על שלושה תאריכים מסורתיים בנצרות: ה-25 במרץ, חג הבשורה, בו בישר המלאך גבריאל למרים על הילד שבבטנה – תאריך הסמוך ליום בו היום והלילה שווים באורכם; ה-24 ביוני, יום הולדתו של יוחנן המטביל הסמוך ליום הארוך בשנה (21 ביוני);,וה-25 בדצמבר, בדיוק תשעה חודשים אחר כך, מועד לידתו של התינוק ישוע ותאריך סמוך ליום הקצר בשנה (21 בדצמבר).

“האביב בפתח, סמל להתחדשות, פריחה, לידה מחדש, וכך באווירה אופטימית כזו נתבשרה מרים על אשר בבטנה”, ציטט עבורי מספר שהחזיק בידו, כהן דת נוצרי בכנסיית הקבר. אותו תאריך, ה-25 במרץ, היה

גם המועד שבו צוינה תחילת השנה בעולם העתיק עד שלוח השנה הגרגוריאני, שהפך את ה-1 בינואר ליום הראשון של השנה, נכנס לתוקף.

יוחנן המטביל, שנולד לפי האמונה בשבוע הארוך בשנה מבחינת אור יום, היה זה שהטביל את ישוע בנהר הירדן. על פי הברית החדשה (יוחנן, ג’, 30) אמר יוחנן בהתייחסות לישוע כי “הוּא (ישוע, ר.פ.) יִגְדַּל הָלוֹךְ וְגָדֵל וַאֲנִי (יוחנן המטביל, ר.פ.) אֶחְסַר הָלוֹךְ וְחָסוֹר”. יוחנן התכוון לחשיבותו בהשוואה לחשיבותו של ישוע, אבל ניתן לראות שמיום הולדתו של יוחנן, הולך אור היום ומתקצר, ואילו אורו של ישוע, אור היום, הולך ומתארך החל מתאריך לידתו.

הסבר נוסף לבחירה בתאריך קשור למאמץ שעשתה הנצרות בימיה הראשונים כדי להעביר אל חיקה בעלי אמונות פגאניות. במסגרת “מאמצי השיווק”, אימצו הנוצרים תאריך של חג פגאני קדום שצויין בסוף דצמבר ובו חגגו את ניצחון האור על החושך – ניצחון שהושג בעקבות תפילות המאמינים אל האלים בתחינה לכך שימנעו מהחשכת העולם ויחזירו את אור השמש.

 גם חנוכה הוא חג של אור, ונס פך השמן וניצחונם של היהודים על היוונים הופך גם אותו לחג בו נצחו כוחות האור את כוחות השחור. האם מדובר רק בצירוף מקרים? אני לא כל כך בטוח, אבל העיקר שכולנו חוגגים את סיום “נפילתה של השמש”.

חג המולד בירושלים:

  •  הכנסייה הארמנית קתולית, התחנה השלישית בויה דולורוזה, בשעה 22:00.
  • הפטריאכיה היוונית קתולית, בסמוך לשער יפו, בשעה 22:00. טל’: 6282023 – 02.
  •  בהוספיס האוסטרי, מקום יפה כשלעצמו שנמצא בפינת הרחובות ויה דולורוזה (מספר 37) והגיא, תחל המיסה בחצות. טל’: 6271463 – 02.
  • בכנסיית הגואל הלותרנית הסמוכה לכנסיית הקבר ולמוריסטן (ונמצאת ברחוב מוריסטן), יחל הטקס באזור השעה 23:00. יתרונה של כנסיה זו הנו שהרחוב המוביל אליה מהשוק, ישקוק חיים: בתי הקפה פתוחים ומכל עבר קישוטי חג. טל’: 6276111 – 02.
  • בכנסיית הדורמיציון שבהר ציון הטקס יתחיל בחצות. העוגב שבכנסיה, וכן התפילה בלטינית, גרמנית ועברית, מרשימים ביותר. טל: 5655320 -02.
  • במנזר הנוטרדאם שמול השער החדש בסמוך למתחם העירייה, יחל הטקס לקראת חצות. מומלץ להקדים פחות בחצי שעה, לדברי האיש החביב שעימו שוחחתי, שכן המקום עמוס לעייפה בישראלים ותיירים. מומלץ! טל’: 6279111 – 02.
  • בעין כרם שבמערב העיר ניתן לבקר בכנסיית יוחנן בהרים (סנט ג’ון). המיסה תחל בחצות. אחד מנזירי המקום המליץ להגיע כחצי שעה טרם האירוע כדי לתפוס מקום ישיבה. הנזיר חזר והדגיש כי ישמח אם יבואו ישראלים לצפות ולחוות את הטקס. כדאי לשמוע בעצתו. טל’ 6413639 – 02.
  • באבו גוש, במנזר הבנדקטיני שליד המסגד בתחתית הכפר, תפתחנה הדלתות בשעה 23:00 והטקס עצמו יחל באזור חצות. חצר המנזר הצלבני מדהימה כמו גם המנזר עצמו, ואם יתאפשר בקשו להיכנס אל הקריפטה, הכנסייה התחתית, כדי לראות את המעיין הנובע בכנסייה ואת ארון הסרקופג המרשים ובו שרידי קצין רומאי שנמצאו במקום. הניסיון מלמד שמי שלא מקדים לתפוס מקום, יתקשה להיכנס.

פרטים נוספים ומעודכנים על מיסות באזור ניתן להשיג במרכז המידע הנוצרי שבשער יפו טל’ 6272692 – 02 (באנגלית) וכן באתר האינטרנט שלהם.

חג המולד בחיפה:

 הצפוניים שביננו יכולים לבקר במיסות החג בחיפה – בכנסייה הלטינית (רחוב המגינים 80) או בסטלה מאריס (על הכרמל), בשתיהן יחל הטקס לקראת חצות. בנצרת, המקום בו נתבשרה אמו של ישוע על הריונה, יש מיסות במספר כנסיות כדוגמת הכנסיות האנגליקנית והמרונית, וכן הכנסייה היוונית-קתולית שבשוק. כרטיסים בחינם למיסות ניתן לקבל מראש במשרד התיירות בנצרת 6570555 -04. המתגוררים בסמוך לכנרת יכולים לבקר במיסה שבכנסיית טבחה, מצפון לאגם. האירוע יתחיל בשעה 23:30. טל’ 6700180 – 04.

כתב וצילם: רון פלד, מדריך בירושלים

צרו קשר עם ורדה לתכנון הטיול שלכם