ביקור במעצמת התרבות והאמנות של באר שבע

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

מאת: שרה פלד

לפני כעשור שנים, החליטה עיריית באר שבע כי בירת הדרום חייבת להיכנס לרשימת ערי התרבות בישראל, לא רק תל אביב, חיפה וירושלים, אלא גם מטרופולין באר שבע יימצא במוקדי התרבות. לשם כך השקיעה העירייה במשכן ראוי למופעים, מרכז למחול, בית ספר למשחק, תיאטרון, תזמורת ומוזיאונים. בנוסף, החליטה העירייה לשקם ולשמר את מבני העיר העתיקה, את מבני העותמאנים והמסגד ולהכשירם להוות למוקדי תיירות חשובים במפת התיירות הישראלית.

השבוע, לאחר ביקור בבאר שבע האחרת, זו שהיא מעצמת תרבות דרומית, אנחנו רוצים להמליץ לכם לבקר במקומות נוספים. בקרו במתחם האמנות הנמצא מול בסיס פיקוד דרום, שם תמצאו פנינת יופי משוחזרת במסגד לשעבר, שהפך להיות מוזיאון לתרבות האיסלם המציג תערוכה מרתקת. ליד המסגד, בקרו בבית המושל העותמני לשעבר, בו ממוקם כיום מוזיאון הנגב המציג תערוכות עכשוויות נפלאות, כשלצידו גן פסלי חוצות חדש שהובא מגוש תפן, בו ייערכו אירועי אמנות.

אל תשכחו להסתכל על חומת הבסיס הצבאי שממול, שעליו צייר הגרפיטאי אבי טל, גרפיטי ענק של גדולי האמנים בעולם, באורך של 3 מטרים ורוחב 56 מטרים. האמן המוביל הוא אבי טל הידוע בשם SPINE B7. בתחילת דרכו האמנותית הוא נתפס על ידי המשטרה כשהוא מצייר בשטח ציבורי. כתוצאה מכך הוא ביצע שירות לציבור בתיכון ע”ש “רבין” בבאר שבע, שם קיבל יד חופשית לצייר על כל קירות בית הספר. בשנים 2009~2012 התגורר אבי בהולנד, דבר שהשפיע רבות על התפיסה שלו לגבי אמנות, הוא למד באוניברסיטה לאומנויות והתפתח אומנותית ומקצועית. בשנת 2014 החל בשיתוף פעולה עם מפעלים בנאות חובב, שם קישט ביצירותיו מתקני תעשייה ותשתית בגדלים שונים של עד 900 מטרים רבועים לבדו. עיקר יצירותיו הן מעין שילוב של סגנון הרחוב והגרפיטי הקלאסי תוך חיבור לסגנונות ריאליסטיים ואמנות עכשווית, כאשר ההתמחות שלו היא ציורים גדולים. נתן סיגל אטאבייב (סברס) סייע לאבי טל בהכנת היצירה . נתן, יליד באר שבע , אומן קעקועים מוכר באיזור הדרום והמרכז. מתעסק עם קליגרפיה וכתיבה (קָלִיגְרָפְיָה, היא אמנות הכתיבה הקישוטית. היא נעשית באמצעות עט או מכחול ייעודי) פורטרטים והריאליזם, ציורי קיר, קאנווסים, עץ.

–

מקום לינה בבאר שבע

–

להקת המחול “קמע”

בביקורנו, נפגשנו עם תמיר גינץ, המנהל האמנותי והכוריאוגרף להקת המחול “קמע”, המופיעה בארץ ובחו”ל. קמע נוסדה בשנת 2002 כיוזמה משותפת של דניאלה שפירא ותמיר גינץ, כלהקת הבית של מרכז המחול בת דור באר שבע.  צוות הלהקה ורקדניה מתגוררים בבירת הנגב והנם חלק בלתי נפרד מהקהילה התרבותית בעיר. רקדני הלהקה מקיימים פרויקטים חינוכיים של הוראה והסברה בבתי-ספר, מגמות ואולפנות מחול, סדנאות אמן, סדנאות רפרטואר ותכניות העשרה בכל רחבי הארץ. הלהקה נתמכת ע”י מינהל התרבות שבמשרד התרבות והספורט ובזכות מדיניות פיתוח מוסדות התרבות של עיריית באר שבע.

–

בי”ס למחול בת דור

במרכז בת דור באר-שבע, פועל ביה”ס למחול המקצועי מן הגדולים בארץ ויחיד מסוגו באזור הדרום. בית הספר למחול בת-דור באר-שבע הינו בעל מוניטין בינלאומי בזכות הכשרת דורות של רקדנים מקצועיים במשך 40 שנות פעילות. בוגרי בית הספר השתלבו בלהקות כדוגמת:  הבלט המלכותי האנגלי, המטרופוליטן אופרה בניו יורק, בלט שטוטגרט גרמניה, בלט מונטה קרלו צרפת, בלט גטבורג שוודיה , ובישראל להקת המחל בת-שבע, הבלט הישראלי , הלהקה הקיבוצית  ולהקת המחול קמע.

תיאטרון באר שבע ובית הספר למשחק גודמן

גם תחום התיאטרון מפותח ביותר. תיאטרון באר שבע מעלה רפרטואר מכובד של הצגות שמופיעות ברחבי הארץ. בנוסף פועל גם תיאטרון פרינג’ המעלה מחזות עכשוויות. בית הספר למשחק גודמן, מגדל דורות של שחקנים המופיעים ברחבי הארץ. תלמידי בית הספר כותבים ומעלים הצגות בבאר שבע וברחבי הארץ. בית הספר עובד עם תיאטרון באר שבע. תלמידי ביה”ס צופים בכל ההצגות של תאטרון באר שבע וחלקם משתלבים בהצגות התיאטרון כבר במהלך הלימודים.

–

מימי אברהם אבינו ועד היום

באר-שבע היא אחת מהערים העתיקות בארץ-ישראל ומתיישביה הראשונים חיו בה לפני כ-6,000 שנים, מהתקופה התנ”כית עם התיישבות אברהם אבינו בעיר באר-שבע, ובהמשך, בתקופות הביזנטית, הצלבנית, התורכית, המנדט הבריטי ועד לתקופה הישראלית המודרנית.

–

מוזיאון הנגב

בניין המוזאון נבנה כבית המושל העות’מני בשנת 1906, זאת כחלק מקבוצת מבני שלטון הכוללים את מבנה ה”סראייה” (בית השלטון המרכזי) הממוקם כיום בשטח של בסיס צבאי, והמסגד הגדול שכיום הוא מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח. המבנים הללו רוכזו לאורך רחוב הכניסה הראשי מכיוון עזה המוביל למרכז העיר. בית המושל, היה וילה מפוארת של משפחה אמידה, בדרך כלל משפחתו של המושל או של אישיות חשובה אחרת, שבה נערכים לעתים מפגשים רשמיים וקבלות פנים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה באר שבע על ידי הצבא הבריטי והכוחות האוסטרליים והניו-זילנדים (אנז”ק) והבניין הפך למעון של קצין המטה הבריטי. עם השנים, הפך לבית ספר לבנות בדואיות מקומיות. למבנה נוספו מדרגות פנימיות, מבנה שירותים בקומה התחתונה ושני חדרים בקומה העליונה. לאחר כיבוש העיר על ידי חטיבת 8 של הפלמ”ח במבצע “יואב” ב-1948, שימש הבניין את צה”ל.

בשנת 1950 נוסדה העיר העברית באר שבע, והמבנה שימש כבית העירייה הראשון. בשנת 1972 עברה העירייה למשכנה הנוכחי ובניין בית המושל שימש את מחלקת הרווחה של העיריה. בשנת 1983 הבניין נשרף והוא עמד נטוש זמן מה. ביוזמתה של נעה טל, מנהלת המוזאון, התקבלה הצעתה להפוך את המבנה לביתן לאמנות של מוזאון הנגב.

על פרויקט השימור:

הרעיון המנחה של תכנית השיקום היה לשמר ככל הניתן את אופיו המקורי של המבנה, תוך ביצוע מספר שינויים בהתאם לדרישות חוקי בנייה מודרניים. על מנת להגדיל את שטח הבניין, נסגרה הכניסה המקורית בקירות זכוכית ונוצרה מבואת כניסה חדשה, הכניסה לקומה השנייה תוכננה תוך כך שיישמר רעיון המעבר החיצוני בין הקומות והכניסה לקומה העליונה נמצאת בדיוק באותו הפתח אשר שימש את משפחת המושל העות’מאני. בינואר 2004 נפתח מחדש מוזאון הנגב לאמנות ומאז מוצגות בו תערוכות אמנות מתחלפות ותצוגות מאוסף המוזאון.

כתובת: רחוב העצמאות 60, העיר העתיקה, באר שבע

אתר: אתר מוזאון הנגב לאמנות​

–

מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח

מבנה המסגד הגדול המשמש כיום כמוזיאון, נבנה בשנת 1906 בסמוך לבית המושל. המסגד נבנה אלכסונית לתוואי הרחוב כדי להתאים את כיוון התפילה למכה. רוב תושבי העיר העות’מנית היו ערבים מחברון ומעזה. בתקופת המנדט הבריטי היוו המוסלמים רוב מבחינה מספרית והמסגד הגדול המשיך לשמש כמרכז דתי ומוקד משיכה לתושבים מכל האזור. לאחר הקמת המדינה שימש המסגד כבית מעצר וכבית משפט.

בשנת 1952 הנהלת עיריית באר שבע החליטה להפוך את המסגד לשעבר למוזאון הנגב אשר “ישקף את הנגב מכל הבחינות”. במהלך פיתוח העיר התגלו ממצאים ארכאולוגיים ייחודיים וחשובים בנגב והובאו למוזאון. במוזאון היה אגף לאמנות חדשה והוצגו בו ציורים ורישומים מאוסף המוזאון ותערוכות מתחלפות. כמו כן היו גם חדר עיון וספרייה.

על פרויקט השיקום והשימור:

עם השנים נעשה ניסיון שיפוץ במבנה שהלך והתפורר אך זה לא עלה יפה והמבנה הוכרז כמסוכן לציבור. בשנת 1992 נלקח האוסף הארכאולוגי למשמרת על ידי רשות העתיקות. שיקום ושימור המבנה הצריך משאבים גדולים ותוכנית מוקפדת. העבודות החלו בשנת 2008 והסתיימו בשנת 2010. עם סיום התהליך ביקשה העירייה לשוב ולהשתמש בו כמוזאון ארכאולוגי. מנגד, האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדווים, הוועד המוסלמי בנגב וגופים אחרים ביקשו להחזירו לייעודו המקורי כמסגד ופתחו במאבק ציבורי. במסגרת המאבק עתרו הפעילים לבית המשפט הגבוה לצדק (בג”ץ). ביוני 2011 קבע בג”ץ כי המבנה ישמש מוזאון המוקדש באופן ייחודי “לתרבות האסלאם ועמי המזרח”. בדצמבר 2014 נפתח המוזאון  בייעודו החדש כ”מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח” עם תצוגת קבע בחצר ותערוכות מתחלפות.

במבנה היפהפה של המסגד, חצר פנימית עם מזרקה מפכפכת , עצי הדר ושיחי יסמין שניטעו במיוחד. אולם התפילה הוסב לחלל תצוגה עם עיצוב ותאורה מרשימים.

–

“מפגשים בדרך הזהב”

התערוכה הנוכחית המוצגת במוזיאון “מפגשים בדרך הזהב” מציגה מפגש בין דתות ותרבויות מערב אפריקה לבין דת האסלאם. האוצרת ד”ר שרון לאור־סירק מסבירה כי “בתערוכה מוצגים חפצים המספרים את סיפורו של נתיב הסחר בזהב שדרכו הגיע האסלאם למערב אפריקה. האסלאם הגיע לראשונה אל מערב אפריקה עם סוחרים מוסלמים מצפון אפריקה שחצו בשיירות גמלים את נתיבי הסחר של מדבר סהרה, והמשיך להתפשט בתהליך איטי ושלו. הטובין העיקריים במסחר הטרנס־סהרי בין מדינות מערב אפריקה לבין ארצות האסלאם היו זהב ומלח. ארצות האסלאם נזקקו לזהב כדי לטבוע מטבעות, ובתמורה סיפקו מלח שנדרש מעבר לסהרה לשימור בשר, למזון, לייצור בדים ולעיבוד צדפים. בתערוכה מוצגים שני מטמונים של מטבעות זהב שמקורם המשוער במערב אפריקה. בתערוכה מוצגים מבחר מסכות, עיטורי ראש, חפצים טקסיים וחפצים בעלי משמעות מאגית שהיו חלק מחיי הרוח של מספר קבוצות אתניות נבחרות במערב אפריקה שמדרום לסהרה”.

כתובת: רחוב העצמאות 60, העיר העתיקה, באר שבע

אתר: אתר מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח ​

–

המשכן לאמנויות הבמה

בסיור שערכנו במשכן לאמנויות הבמה שהשתדרג בתקופת הקורונה, קיבלנו הצצה לחידושים שבוצעו, הוחלפו כסאות, שודרגו אמצעי התאורה והסאונד ואפילו יש תכנית מפתה לשדרוג תאי הצופים המלכותיים שבצידי האולם והפיכתם לתאי VIP בעלי כסאות מלכותיים, להם יתלווה כיבוד ויין.

על האדריכלות:

התפיסה האדריכלית של מתכנני המשכן היתה ליצור מבנה שהוא חלק מהמרקם העירוני המתפתח באזור של שדרות רגר: “החזיתות של המבנה מעוצבות מלוחות אבן בגוון חימר המייצגים את אדמת הנגב. לוחות מתכת כסופים מבריקים המייצגים את הטכנולוגיה העכשווית. משטחי זכוכית המשקפים את השמים ויוצרים קשר בין הפנים והחוץ. מעטפת המשכן יוצרת מסכת קירות אבן אטומים בהם נקרעים פתחים, המהווים חלונות גדולים ושקופים. דרך פתחים אלו נגלים האולמות העטופים בלוחות מתכת בוהקים וחללי האכסדראות המוארות .צורת האולמות וחלקי הבניין המקשרים ביניהם, יוצרים קומפלקס בעל אופי תנועתי “דינאמי” המשקף את אמנויות הבמה. באכסדראות של שני האולמות הותקנו תקרות מדורגות מצופות מראות, המעצימות את תחושת החלל המרווח. השימוש באלמנטים זהים יוצר תחושה של אחדות בין שתי האכסדראות, ותורם לתחושת זרימה בין החללים ותפישתם כמרחב אחד רצוף”. המשכן נפתח ב-2008.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.