• תַפרִיט
  • תַפרִיט

בסוף יבשה- שמאלה- פורטוגל

דף הבית » בסוף יבשה- שמאלה- פורטוגל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

זמן קריאה משוער: 5 דקות

” כאן המקום שבו מסתיימת היבשה ומתחיל הים שאין לו סוף”, כתב המשורר הלאומי לואיש דה קמואש במאה ה-16, כי בעבר חשבו שסוף יבשת אירופה היא סוף העולם ונקודה זו הייתה במקום שנקרא “קאפו די רוקה” (capo de roca) ומי שיצא משם להפלגה לאוקיאנוס יטבע במערכות של גלים ומערבולות, אף לא אחת מהספינות בתקופות הקדומות לא העזה לעבור את קו המחבר בין הים התיכון והאוקיאנוסים עד בואם של הפורטוגלים.

פורטוגל מוקפת בים התיכון ובאוקיינוס ובמרכזה אזור פראי של הרי סירה דה אשטרלה שהם גבול גיאוגרפי טבעי. היא ארץ המתפארת בתגליות של ארצות ויבשות, הופכת לאימפריה של יבוא נופלת וקמה , יש בה היסטוריה ארוכה של כיבוש נוצרי ומיסיונריות נוצרית מעבר לים, כובשת ארצות ומקימה קולוניות, יש בה אתרי מורשת יהודית של אנוסים, בעלת היין פורטו המפורסם , עוגיות פסטיה דה בלם, דג הבקלה שהינו המאכל הלאומי,  מוסיקה פאדו עם “מלכת הפאדו ” עמליה רודריגז (1920-1999) שהייתה זמרת ושחקנית פורטוגזית, עם המשורר המפורסם קמואש שחי במאה ה-16 , עם פרננדו פסואה  גדול המשוררים המודרניים (1888-1935)  ועם ז’וּזֶה סאראמאגוּ (1922- 2010) שנחשב לאחד מגדולי סופרי פורטוגל. ועם ג’ואנה ושקונסלוש (נ’ 1971) היא מבכירי אמני פורטוגל יצירתה עוסקת בבחינת זהויות מגדריות, מעמדיות ולאומיות בחומרים שונים וקוראת תיגר על השגרה של החיים היומיומי.

בפורטוגל תמצאו מלונות בוטיק מיוחדים שהיו בעבר ארמונות  מלונות כאלה אופייניים בפורטוגל וכדאי להתנסות לפחות באחד כשמטיילים בפורטוגל, אחד כזה נמצא בפאתי העיר קוימברה, ארמון רנסנסי שהפך להיות פאוסאדה (Pousada), מלון בוטיק המציע אירוח מיוחד, בחרתי להציג את  Hotel Quinta Das Lagrimas, בזכות מיקומו בסמוך לעיר האוניברסיטה קוימברה בעלת הספרייה המיוחדת שבין ספריה חיים עטלפים של כל מזונם הוא תולעי ספרים, וכך הם מגינים על הספרים העתיקים והסיבה השנייה היא סיפור מטורף של אהבה ונקמה של המלך פדרו שמצאה לו מקום בגן הארמון- מלון ליד בריכת “הדמעות” שמנציחה את הטרגדיה שהתרחשה במאה ה 14, סיפורם הטרגי של אינס דה קסטרו והמלך פדרו סיפור המזכיר את רומיאו ויוליה האיטלקים. אינס אצילה מגליסיה, בתם הבלתי-חוקית של אציל ספרדי ואצילה פורטגלית. מגיעה לפורטוגל ב 1340, כמשרתת לאשתו של פדרו, יורש העצר הפורטוגלי. אשר מתאהב באינס, גורם לכאוס פוליטי עם השלכות. אהבתם העזה גורמת לפדרו שמתאלמן מאשתו החוקית ב-1345, לסרב לשאת אישה אחרת. אינס ילדה לו ילדים, שהיוו איום לכתר הפורטוגלי. המלך אפונסו ה-4 רוצח את אינס ואת ילדיה. פדרו לא סלח ולא שכח. וכשעלה לשלטון ב- 1357, הכריז שאינס אשתו החוקית, ושהוא נשא אותה בחשאי. מספרים שהמלך ציווה להוציא את גופתה מן הקבר ואילץ את אנשי החצר לנשק את ידה של אינס המתה. אינס ופדרו קבורים זה מול זה בכנסיית מנזר סנטה מריה דה אלקובאסה. (Mosteiro de Alcobaça), שהוקמה במאה ה 12 על ידי המלך אפונסו לאחר ניצחונו על המורים.

סיפורים רבים לכל מקום ומקום בפורטוגל שקצרה היריעה מלהכיל כאן, אך כמה מהם יציגו לכם את המקומות המיוחדים במפת פורטוגל.

הכפר הקטנטן אובידוש במאה ה-13 ניתן כמתנת חתונה לדונה איזבל על ידי המלך דון דיניש, ובו שותים את  Ginjinha שהוא ליקר עשוי מדובדבנים מוגש בכוסות שוקולד.  בנזארת עיירת דייגים שהוקמה במאה ה-12 רדף אביר אחרי צבי במטרה לצוד אותו, הצבי זינק מעל המצוק, ומריה מתגלה בחזון לאביר ומונעת ממנו לקפוץ אל מותו. בעקבות הנס הוקמה כנסייה המוקדשת למריה מנצרת. בפאטימה מתגלה מריה לעיני שלושה ילדים במיסה בשנת 1917 ולאחר מספר התגלויות הוכרזה העיירה כקדושה ונבנתה בה כנסייה לכבוד ההתגלות שאליה עולים לרגל אנשים רבים כדי לקבל את ברכת הבתולה. בטומר עיר הטמפלרים הקים אפונסו אנריקה במלך הראשון של פורטוגל במאה 12 את כנסיית המנזר “מסדר האבירים של אדונניו ישו” שהחליף את מסדר האבירים הטמפלרים ובזכות הכספים של הטמפלרים קידמו את עידן התגליות. בבאטליה הקומה כנסיית המנזר על מנת להנציח את קרב אלז’וברוטה שהתרחש ב-1385 הפורטוגלים עם חייליים אנגלים הדפו את הספרדים, המלך ז’ואו הראשון התפלל למריה הקדושה והבטיח לבנות מנזר ענק אם ינצח. והוא עמד בהבטחה 3 שנים לאחר הניצחון נבנה המנזר הדומיניקני. בקפלת דו פונדאדור CAPELA DO FUNDADOR– נמצא קברם המשותף של דון ז’ואו ואשתו האנגליה פיליפה מלנקסטר וקברי 4 ילדיהם ביניהם אנריקה הספן.

ספור מופלא אחר הוא על התרנגול שהפך לסמלה של פורטוגל, בכל מקום שאליו תגיעו בפורטוגל תראו את התרנגול המצויר, שיצא מהאגדה שהתרחשה אי שם בעבר כאשר צליין תשוש עשה דרכו לסנטיאגו דה קומפוסטלה דרך פורטוגל, ישן באכסנייה בעיירה קטנה בצפון פורטוגל ובבקר גילה שנשדד על ידי בעל האכסניה, הצליין התלונן הועמד למשפט ונאשם בעצמו למיתה, בקשתו האחרונה לפני התלייה הייתה להיפגש עם השופט שדן אותו למות, השופט היה עסוק בסעודתו. הצליין אמר לו “אם יש צדק בעולם, יקום התרנגול ויכריז על חפותי” וכך היה, התרנגול הצלוי ברח מהצלחת וקרא: קוקוריקו! השופט הנרעש ביטל את גזר הדין ושיחרר את הצליין, מרגע זה הפך התרנגול לסמל בפורטוגל.

ההיסטוריה של פורטוגל רצופה אירועים, מלחמות והפיכות. ראשיתה במאה ה12 כמדינה עצמאית בחצי האי האיברי, המלך הראשון של פורטוגל היה  אפונסו הראשון. פורטוגל המדינה הראשונה באירופה שיוזמת הפלגות מחוץ ליבשת אירופה ופותחת את עידן התגליות ששם אותה על המפה האירופית ומשיג עבורה את השליטה בדרכי המסחר הימיות בהבאת תבלינים ומוצרים בעלי ערך כולל סחר בעבדים מאפריקה. דבר שמשנה את פני ההיסטוריה. ואחד האנשים שעשה זאת היה הנסיך אנריקה הספן (1394-1460) שנחשב במאה ה 15 כמבשר עידן התגליות לאחר ששלח מספר רב של אוניות לאפריקה ולאיי האוקיאנוס השקט וקיבל מידע עדכני, מחקר מדעי וגיאורפי על העולם החדש. וכך בתחילת המאה ה 16 משתנה תפיסת העולם לגבי הגיאוגרפיה העולמית, מסלולי השייט באוקינוסים וכל נושא הימאות. בליסבון תמצאו את אנדרטת התגליות הנמצאת ברובע בלן. האנדרטה נבנתה ב-1940 לכבודם של מגלי הארצות הפורטוגלים בעידן התגליות במאה ה-15 וה-16.

בפורטוגל המציאו את הקרטוגרפיה (מפות שצוירו על סמך ממצאים ותגליות ולא “מסיפורים”), האלמנך הימי (שנתון המפרט את מיקומם של גרמי השמים), האצטרובל (מכשיר מכני המשמש לקביעת זוויות גרמי השמים ביחס לאופק), הספירה הארמילרית  והמצאת ספינת הקראוול שהינה ספינה קלה שמתאימה לשייט בלב ים.

פורטוגל מפסידה בזירה הכלכלית לאנגלים ולצרפתים ולספרדים חוזרת לזירה במאה ה 17 כאשר מגלה בברזיל מרבצי זהב ויהלומים. פורטוגל נהרסת ב-1755 עם רעידת אדמה הרסנית, סובלת מפלישת נפוליאון (1807) המלך הפורטוגלי בורח לברזיל. ב 1910 מתרחשת הפיכה צבאית בפורטוגל בית המלוכה הודח, שחיתות, וב 1926 עולה לשלטון הרודן Salazar עם משטר דיקטטורי עד ההפיכה של 1974 שמחזירה את הדמוקרטיה לפורטוגל ועצמאותן של מושבותיה מעבר לים.

אחד הנושאים המרתקים בהיסטוריה של פורטוגל הינו היהודים- האנוסים, שנרדפו עוד בספרד ורבים הושמדו ואחרים התנצרו,ב-  1492 חל גירוש ספרד ומתחילה דרך חדשה אצל היהודים- נקראת תקופת האנוסים, יהודים רבים עברו לפורטוגל שאז נקראה הממלכה הלוזיטנית הורשו להישאר לתקופה קצרה ולאחר מכן נאלצו לצאת גם מחצי האי האיברי, חלקם יכלו להישאר ולשלם מס , בשנת 1495 עלה לשלטון המלך מנואל הראשון וכאשר רצה להינשא עם בתם של המלכים הקתולים הספרדים, פרננדו ואיזבלה היה חייב לקבל את התנאי שהציבו המלכים בפניו: לגרש את כלל היהודים מתחומי ממלכתו.

ב 5 בדצמבר 1496 פורסם צו גירוש יהודי פורטוגל. מנואל המלך ידע שיש ליהודים חשיבות גדולה בפורטוגל והחליט לנצר אותם במקום לגרשם. היהודים הגיעו לנמל כדי לעזוב את פורטוגל והם אולצו על ידי המלך להתנצר, כל יהודי פורטוגל הפכו לאנוסים.

הם המשיכו לשמור על זהות חברתית ותרבותית נפרדת אומנם בסתר אבל הסביבה ידעה והחליטה להעלים עין, היהודים האנוסים גרו בליסבון, פורטו, בלמונטה, טרנקוזו גווארדה ועוד. במאה ה 16 הוקמה האינקוויזיציה מיום זה מצבם של האנוסים הלך והחמיר והם קיימו את הפולחן היהודי בהסתר, מעבירים בעל פה את החוקים והמצוות, מדור לדור, ממשפחה למשפחה, ללא ספרי קודש ולוח יהודי תוך שהם מייצרים הווי מיוחד להם. הנוצרים כינו אותם בשם גנאי “מראנוס” משמעו חזירים, רדפו אחריהם, האינקוויזיציה אסרה על שימוש בשמות משפה יהודים והיהודים נאלצו להיקרא על שם עצים, פרחים, חיות או על שם ערים. האנוסים בפורטוגל חיו בזהות כפולה במשך דורות רבים ועד היום עוד מפחדים להזדהות כיהודים.

ורק ב-1988 נוסדה העמותה היהודית של בלמונטה, לקראת החזרה אל היהדות הרשמית. במקומות רבים בפורטוגל אפשר לראות סימנים מיוחדים, על הקירות החיצונים כמו צלב חרוט או מנורה שמציינת “שכאן גרו יהודים”. לאט לאט צאצאי האנוסים מודים שהם יהודים והיו רוצים לחזור למקורות.

פורטוגל ארץ קתולית ששלטו בה מלכים קתולים והיא אחת הארצות החשובות בתהליך הרקונקיסטה ולכן ישנן הרבה כנסיות ומנזרים בסגנון גותי מנואליני ובארוק, אך מתוך כל הסגנונות הארכיטקטוניים המצויים בה, הסגנון המנואליני (Manueline) הוא מהיפים ואשר משקפים את רוח התקופה סגנון שנקרא על שם המלך מנואל ה-1. הסגנון המנואליני מאופיין במוטיבים מעולם הים והשייט בהשראת עידן התגליות של פורטוגל. צלב מסדר ישוע, חבל מלופף, האצטרולב, צדפות, עוגנים ועוד.

כתייר בפורטוגל, הדבר המרתק ביותר שאתה נתקל בו בכל מקום, הם קירות מצופים באריחי קרמיקה מצוירים, בעיקר בגווני כחול. במאות ה- 16-15, במקביל להתפתחותו של הסגנון המנואליני, מתפתחים עיטורי האריחים, המכונים אז’ולאז’ו (Azulejo).  לאריחים תפקיד כפול: כצורת אמנות נוי וגם לווסת את הטמפרטורה בבתים. אפשר למצוא בהם ביטויים היסטוריים ותרבותיים מההיסטוריה הפורטוגזית. מוטיבים גיאומטריים, צמחים ופרחים, וכן סיפורי קדושים. בליסבון ישנו מוזיאון הלאומי לאריחים אזולז’וש, Azulejos,  המציג את התפתחות אמנות האריחים במנזר לנזירות שהוקם במאה ה 16 והפך למוזיאון

ד”ר ורדה רוטשטיין מאייר


על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.


צרו קשר עם ורדה לתכנון הטיול שלכם