בתי האופרה היפים בעולם

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

האופרה, אשר החלה להצמיח שורשים במאה ה- 16 הייתה בתקופת הבארוק בילוי נוצץ אשר היה מיועד בעיקר לעשירים ולבני השכבה הגבוהה. אפשר רק לדמיין את עשירי ואצילי אותה תקופה מגיעים לבית האופרה במיטב בגדיהם ומתיישבים כל אחד בתא שלו, כאשר תא פרטי היה סמל סטטוס- הפחות עשירים היו צריכים להסתפק בצפייה מתוך היציע. הבילוי בתא הפרטי תוך כדי הצפייה בדרמה המתרחשת על הבמה הייתה חשובה לא פחות ואולי אפילו אף יותר מן המוזיקה עצמה. האופרה כולה היא דרמה ומשלבת אלמנטים רבים מן התיאטרון כמו המשחק, התפאורה והתלבושות אך התקשורת בין הדמויות, התקשורת של הדמויות עם הקהל, קידום העלילה והבאת רגשותיהן של הדמויות לידי ביטוי נעשה באמצעות המוזיקה. לשירה האופראית מאפיינים מיוחדים מאוד משלה כשאת הזמרים יכולים ללוות נגן אחד בלבד ועד תזמורת שלמה. אמנם במשך הזמן הפכה האופרה לנחלתו של כלל הציבור וגם החלה להעלות על הפרק נושאים חברתיים, אך עדיין היא הולכת יד ביד עם הדר ופאר ולכן בתי אופרה רבים הינם גדולים, מפוארים ומשלבים בתוכם צבעי זהב ואדום מלכותיים, כוללים תאים מפוארים ועוד. ריכזנו לפניכם את בתי האופרה שנחשבים ליפים ולמרשימים ביותר בעולם:

רויאל אופרה האוס, לונדון

הרויאל אופרה האוס נחשב לביתם של האופרה המלכותית, הבלט המלכותי והתזמורת של לונדון. הוא נמצא בשכונת קובנט גארדן התוססת ורבים קוראים למבנה קובנט גארדן בגלל מיקומו. הרויאל האוס נבנה עוד במאה ה- 18 ועבר שינויים רבים במשך השנים. תחילה העלו בו בעיקר הצגות תיאטרון אך אליהן הצטרפו גם אופרות ומופעי בלט. במשך השנים עברו האולמות במקום מספר שיפוצים, גם בשל שריפה שפרצה במקום במאה ה- 19. היום אולמו המרכזי של המקום כולל 2256 מקומות ישיבה, הוא גדול ובעל ארבעה מפלסים. הוא כולל גם יציעים ותאים המבנה מזכיר מבנה עתיק בסגנון יווני או רומי. עם צבעו נלבן והעמודים עם הפיתוחים והקישוטים שעליהם נדמה לרגע שאנו נמצאים ברומא או יוון העתיקה. לצד האולם הראשי ישנו גם מבנה העשוי ברזל וזכוכית שמיועד בעיקר לאירועים פרטיים ואולם נוסף שנועד בעיקר להעלאת מופעי מחול.

לינקולן סנטר, ניו יורק

לינקולן סנטר מהווה את ביתה של האופרה אך גם של הבלט של ניו יורק והתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בנוסף הוא כולל גם מרכז למוזיקת ג’ז שנמצא במבנה נפרד מן המבנה הראשי, כך שהוא מקדם מופעים קלאסיים ומודרניים כאחד. הלינקולן סנטר מארגן מדי שנה מספר אירועי תרבות כמו פסטיבל סרטים ומופעי מוזיקה הנערכים גם תחת כיפת השמים. המטרופוליטן אופרה שבלינקולן סנטר נחשב לאחד מאולמות האופרה האיכותיים בעולם. הוא מכיל כ- 4000 מקומות והמבנה מעוטר מבחוץ בחמש קשתות. מסך הבמה באולם הוא הגדול ביותר בעולם ובלובי ניתן לראות שני ציורים שצייר האמן מארק שגאל. לאחר קשיים כלכליים שהיו למקום בשנים האחרונות נראה כי כעת המקום חזר לפעול ומעלה שוב אופרות, אם כי לאחרונה הועלתה בו אופרה שנויה במחלוקת “מותו של קלינגהופר” שעוררה תגובות נזעמות.

בית האופרה של סידני, אוסטרליה

בית האופרה של סידני ידוע ומוכר ובצורתו בכל העולם והפך עם הזמן לסמלה של העיר. הוא בעל מבנה הדומה לקונכייה אשר נפתחת, לצורת מפרשים או לצדפה ענקית- כך או כך- מבנה בעל קשר הדוק לים. זהו אחד המבנים המפורסמים שנבנו במאה ה- 20. גם מיקומו של המבנה מחזק את הקשר שלו לים. הוא נמצא במפרץ ג’קסון ממש על שפת המים. בנוסף להיותו בית האופרה של סידני, מתקיימים בו גם מופעים רבים נוספים מכל רחבי העולם והוא משמש בית גם ללהקת הבלט של סידני וללהקת התיאטרון שלה. אולם הקונצרטים במקום וגם אולם האופרה נבנו במיוחד תחת התקרות הגבוהות של המבנה כדי לאפשר אקוסטיקה טובה. האולם הגדול ביותר הוא אולם הקונצרטים ובו למעלה מ- 2500 מושבים. נמצא בו גם העוגב הגדול ביותר בעולם. אולם האופרה המשמש גם לתיאטרון הוא השני בגודלו וכולל למעלה מ- 1500 מושבים. בית האופרה נפתח רשמית בשנת 1973.

לה סקאלה, מילאנו

כאשר מציינים בתי אופרה זהו בית האופרה הראשון אשר עולה בראש. בית האופרה לה סקאלה שבמילאנו נחשב לבית האופרה המפורסם ביותר בעולם והמזוהה ביותר עם אופרה נטו. הוא נבנה בשנת 1778 לאחר שבית האופרה המקורי שנבנה בשנת 1776 נשרף. פנים האולם מתהדר בארבע קומות של תאים פרטיים אשר העשירים והאצילים של אותה תקופה נהנו להתגאות כל אחד בתאו הפרטי. האולם הוא מהודר וצבעי זהב ואדום מלכותיים הם הצבעים הבולטים בו גם לאחר חידושו בשנת 2002. מעל התאים הפרטיים שנשמרו ישנו גם יציע בדומה למבנה שהיה קודם. הרחבת אחורי הקלעים אפשרה להעלות במקום מופעים מורכבים יותר ולאחר השיפוץ היה גם שיפור ניכר באקוסטיקה. בבית אופרה זה הועלו מופעי הבכורה של אופרות מפורסמות רבות.

תיאטרון הבולשוי, מוסקבה

תיאטרון הבולשוי שבמוסקבה מוכר במיוחד בזכות להקת הבלט שלו, להקת הבולשוי אשר נחשבת לאחת מלהקות הבלט הטובות בעולם. עם זאת, תיאטרון הבולשוי הוא גם תיאטרון אופרה המעלה מגוון רחב של מופעי אופרה: אופרות רוסיות בולטות כמו אופרות של צ’ייקובסקי אך גם אופרות איטלקיות של ורדי או רוסיני. המבנה הנוכחי נבנה בשנת 1824 אך עבר מספר שיפוצים. השיפוץ האחרון והמקיף הסתיים בשנת 2011. השיפוץ האחרון של המבנה אשר שרד מלחמות ומהפכות ניסה להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את האקוסטיקה הנהדרת שהייתה בו בהתחלה. גם מבחוץ ישנו ניסיון לשחזר את התקופה הקיסרית על ידי העמודים, החלונות המקושתים, הגילופים והפיתוחים שבחזית. בנוסף, באולם ישנם מושבי קטיפה אדומים ורכים. סביב האולם המרכזי ישנן ארבע מרפסות וגלריה מעל. הבמה בעלת ממדים גדולים במיוחד המתאימים גם להעלאת מופעי בלט ואופרה רבי משתתפים.

תיאטרון קולון, בואנוס איירס

תיאטרון קולון (או קולומבוס) נפתח ב- 1908 ועבר שיפוצים נוספים בשנים 2006-2010. הועלו בו מופעי אופרה מרשימים ומפורסמים במיוחד כמו “אאידה” עם הלהקה האיטלקית- המופע שעימו נחנך המקום, “המלט”, “אותלו” ועוד רבים נוספים. באולם כמעט 2500 מושבים ומבחינה אקוסטית בית אופרה זה נמנה עם חמשת בתי האופרה הטובים בעולם. המבנה הוא מפואר מאוד, צבע הזהב הוא הצבע הבולט בו. אולם הקונצרטים הוא גדול וגבוה כשבתקרתו ישנה כיפה המעוטרת ציורים מרשימים של ראול סולדי. עמודי שיש מעטרים את המבנה מבפנים ומבחוץ וגרם המדרגות מכוסה בשטיח אדום. חזית המבנה מעוטרת בתבליטים ופסלים המונחים בכניסה. בית אופרה זה אירח וממשיך לארח את המנצחים והזמרים הגדולים בעולם.

תיאטרון סן קרלו, נפולי

אם תיאטרון לה סקאלה מייצג בכבוד רב את צפון איטליה, תיאטרון סן קרלו מייצג את דרום ארץ המגף. תיאטרון זה נבנה בשנת 1737 ונחשב לתיאטרון העתיק ביותר הפועל כל שנותיו באותו מבנה. מופעי בכורה רבים כמו אופרות של רוסיני הוצגו על בימתו של אולם זה.  במאה ה- 19 נחשבה נפולי לעיר מרכזית בתרבות המוזיקה בקנה מידה אירופאי ולא רק באיטליה. בתחילת המאה ה- 19 שימש רוסיני כמנהל המוזיקלי שלה, מה שמסביר את הצלחתה הרבה. גם מלחינים כמו באך והיידן רצו לראות את יצירותיהם מופיעות על בימת הסן קרלו. במשך שנים היה תיאטרון סן קרלו התיאטרון הנחשב ביותר באיטליה. המבנה הוא מרהיב ביופיו, על תקרת האולם הענק צויר ציור יפהפה ובולטים בו צבעי האדום והזהב (אם כי במקור היו אלה צבעי כחול וזהב על פי דרישת המלך קרלוס שהמקום נקרא על שמו). בצמוד לתיאטרון ישנה גם גלריה מרהיבה בסגנון רנסנס לחובבי הסגנון- גלריית אומברטו פרימו.

אופרה גרנייה, פריס

אופרה גרנייה נקראת בצרפתית ארמון גרנייה בשל המראה המרשים במיוחד שלה גם בקנה מידה פריזאי ואירופאי. הבניין בנוי בסגנון ניאו בארוקי ונחשב ליצירת מופת אדריכלית. הוא נבנה לאחר שהאופרה הישנה הופצצה ובהוראתו של נפוליאון שנכח במקרה באירוע הלא נעים נבנתה האופרה החדשה כפי שנפוליאון אוהב: מרשים, יפה וגדול יותר. האופרה, אשר באותה תקופה שימשה למטרה חברתית, כמקום מפגש לבני שכבות האצולה שרצו להראות את עצמם נבנתה ברוב פאר וכך היא עד היום. המבנה מבחוץ נשען על עמודים שמעליהן ניצבות קשתות וגג בצורת כיפה ירוקה שלצידה פסלים מוזהבים. תוך המבנה הוא מפואר ביותר: גרם המדרגות העשוי שיש וסביבו עמודים בצבע זהב, קשתות ותבליטים. אולם המופעים המרכזי הצבוע בצבעי זהב ואדום כשנברשת ענקית יורדת מן התקרה ועוד אלמנטים רבים אשר הפכו את המבנה לאטרקטיבי לא פחות ממופע האופרה עצמו. מקום זה,הוא גם ביתו של הבלט והיווה השראה לאחת היצירות הבולטות ביותר בימינו: פנטום האופרה.

בית האופרה גואנגזו, סין

גם אם אופרה מזוהה בעיקר עם מדינות אירופה, ישנו ייצוג לז’אנר גם במזרח הרחוק. בית האופרה גואנגזאו נמצא בעיר גואנגזאו שבסין. היא שוכנת לחופו של נהר הפנינה ועל שפת ים סין הדרומי. תכנון המבנה הוא בעל ייצוג אסייתי ואירופאי כאחד. הוא נעשה על ידי הארכיטקטית הלונדונית ממוצא עירקי זאהה חדיד. סגנון הבניה שלו הוא מודרני, המבנה נעשה באופן א סימטרי ומבחוץ הוא עשוי גם מפלדה המצופה בזכוכית. בית אופרה זה הוא הגדול והמפואר ביותר בדרום סין ונמנה עם שלושת בתי האופרה והמוזיקה הגדולים ביותר בסין יחד עם בית האמנויות בשנגחאי ובבביג’ין. מאז סיום הבניה שלו ב- 2012 עולים בו אופרות ומופעים מפורסמים כמו מאמא מיה שהגיעה לסין הישר מלונדון (כמו גם זאהה חדיד…).

וינה סטאטסופר, וינה

בית האופרה של וינה נבנה בשנת 1869 ונחשב לאחד מבתי האופרה הנחשבים ביותר בעולם. מוצרט בחר להעלות בו את יצירתו דון ג’ובאני. בית האופרה נמצא בעיר העתיקה ברינגשטראסה ובשעות הערב הוא מואר בתאורה מיוחדת. גם פנים המבנה הוא כמובן מלא פאר. גם היום המבקרים בבית האופרה של וינה מרגישים כבני אצולה, ויכולים להיכנס לנעליהם הגדולות של האצילים והעשירים של וינה שהיו מגיעים לבית האופרה כדי לראות ולהיראות לא פחות מאשר להאזין למוזיקה משובחת. גם האקוסטיקה במקום היא כמובן מצוינת וכבר עם העלייה בגרם המדרגות היפהפה תוך התבוננות בפאר הרב שמסביב ניתן להיכנס היטב לאווירה המיוחדת המגיעה לשיאה כאשר שומעים את הצליל הראשון. באולם ישנם בסך הכל 2276 מקומות, מהם כ- 500 מקומות לעמידה. בהפסקה ניתן להנות מאוכל ומשקה משובחים ובאחד האולמות ניתן לראות את פסנתרו המקורי של גוסטב מהלר שהיה ממנהלי בית האופרה. בארונות זכוכית ניתן גם לראות תלבושות מקוריות ששימשו את זמרי האופרה המרכזיים במופעים המפורסמים ביותר.

תיאטרון אמזון, ברזיל

בליבם של יערות הגשם באמזונס אחד הדברים האחרונים שניתן היה לצפות לראות הוא בית אופרה, אך בברזיל הכל אפשרי. במנאוס, בירת אזור האמזונס ישנו בית אופרה שנחשב לאחד המרשימים בעולם. מדי שנה נערך במקום פסטיבל האופרה של האמזונס וגם זהו ביתה של התזמורת הפילהרמונית של האמזונס. המבנה עצמו מיוחד. על ראשו מתנוססת כיפה הצבועה בצבעיו של דגל ברזיל- כחול, צהוב וירוק. היא מורכבת מעשרות אלפי אריחי קרמיקה. סגנון הבניה של המקום הוא סגנון רנסנס וכך גם עיצוב הפנים שלו. המבנה נבנה בסוף המאה ה- 19 כאשר הוא נפתח בשנת 1897. המקום נבנה לאחר שיוזם הקמתו ראה אותו בדמיונו כמו תכשיט הנמצא בלב יערות הגשם ואכן המקום נראה כך. המבנה הוורדרד- לבן עם כיפתו הצבעונית והעיצוב האירופאי אכן נראה בתוך מנאוס ויערות הגשם שסביבה כמו תכשיט או חפץ יקר שיש לשמור עליו מכל משמר.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.