גוקרנה + אום ביץ’ + פרדייז ביץ’ = Love, יומן מסע בהודו

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה וצילמה – נועה הראל, כתבת השטח של אתר טיולים

–

מה ניתן להגיד אפשרות אחת יש למטיילים לגוקרנה וחופיה, רק להיכנע ליופי, לאווירה המחוייכת ובעיקר לתחושת החופש..  התנתקנו מעט טכנולוגית, צברנו המון חוויות וחזרנו לציוויליזציה לעדכן. אז קודם כל בואו נתחיל בהגעה.

–

ההגעה לאום ביץ’

עדיין בארנבול, התעוררנו מוקדם בבוקר, מלווים בזוג חברנו מגרמניה שהתעקשו לעזור עם התיקים וציידו אותנו בסמוסות טעימות מתנה לדרך 🙂 מחוייכים ומלאי אהבה עלינו לאוטובוס מקומי מארנבול לתחנת הרכבת הקרובה בפראנאם. מרחק הנסיעה כארבעים דקות. הגענו לתחנת הרכבת וניגשנו לקנות כרטיסים בקופה. עלינו על הרכבת למרגאו, דרום גואה, ונסענו כשעתיים וחצי. ממרגאו לקחנו רכבת נוספת לגוקרנה כשלוש שעות נסיעה. הנסיעות בשעות היום נחמדות, להודו יש נופים מעניינים ויפים אז הזמן עובר בנעימים.

מתחנת הרכבת בגוקרנה מצאה אותנו תיירת ישראלית מקסימה עימה תפסנו מונית לאום ביץ’ . מרחק של עשר דקות נסיעה. ירדנו מהמונית והתחלנו לרדת במדרגות מהצוק התלול. אט אט נפרש לפנינו אום ביץ’ בכל יופיו.. שני מפרצונים קטנים שמתמזגים בסלעים ענקיים עם צמחייה סבוכה. בריכות קטנות וצלולות מנצנצות מהשמש. כל זה מוקף בהרים של ג’ונגלים. כפי שניתן להבין שם החוף אום ביץ’ ניתן לו עקב מבנהו הדומה לסמל האום.

לאחר עצירת נשימה ממושכת מהנוף שנגלה לעיניינו המשכנו לרדת במדרגות לחוף. בתחילת החוף הראשון חנות בגדים קטנה. לאורך המפרץ הראשון שני גסט האוסים שברובם מאוכלסים באוכלוסיה מקומית, מבוגרת ואמידה יותר. עברנו והגענו למפרץ השני בו פזורים על החוף (מרחק עשרה צעדים משפת הים) כשמונה גסט האוסים שונים במעט מבחינת מחיר אך דומים במבניהם. רוב הגס האוסים בנויים כבקתות עם שירותים ומקלחת במחיר הנע סביב חמש מאות רופי ללילה, או עם שירותים ומקםלחות משותפים הנעים סביב מאתיים חמישים רופי. הגסט האוסים ברובם ברמה טובה. ישנם שמתרכזים בהם נופשים צעירים יותר. ישנם שמרוכזים בהם חברה ישראלים יותר. ישנם שמאכלסים אירופאים מבוגרים ומשפחות. עונה מומלצת לביקור באום ביץ’ היא מאוקטובר עד אפריל. שיא עונת התיירות הוא בחודשי נובמבר עד פברואר. אנחנו ביקרנו בקו התפר לפני תחילת עונת התיירות, אז נהננו מחוף שקט, כשהחוף מלא תיתכן יותר הרגשת צפיפות אז כדאי לקחת את זה בחשבון.. בכל אופן לכל גסט האוס יש גם מסעדה..

עקב חוסר במטבח בבקתות, נגזר על השוהה באום ביץ’ לאכול במסעדות. כל גסט האוס מכבד את עצמו גם במסעדה עם תפריט מגוון, הודי, סיני, ישראלי, כמו גם עוגיות, סניקרס ובגדול כל דבר שייתכן שתצטרך כמו נרות (לעיתים יש הפסקות חשמל), נייר טואלט, סבון או כל שטות אחרת שמטיילים חובבים (ערסלים). נחזור לאוכל.. האוכל טעים, עם מטבח באווירה ביתית. ניתן לומר בלב שלם, לאחר שלקחנו על עצמנו את משימת בדיקת האוכל בדקדקנות יתרה… שניתן ליהנות מאחלה אוכל כמעט בכל שמונת המסעדות.

לאורך כל היום ניתן לראות על החוף באום ביץ’ תיירים עוברים מגסט האוס לגסט האוס, אוכלים באחד, אומרים שלום לחברים באחר, שותים בירה, שוהים קצת על החוף, נכנסים לטבילות במים הצוננים וחומקים חזרה פנימה לתוך הערסל בחצר הגסט האוס. ככה מתפננים להם האורחים, מעבירים את זמנם בעצלתיים מחוייכים ומקירים תודה על כל רגע בגן עדן. אנחנו התמסרנו לאנרגיה המלטפת בבוקר בשעת תרגול יוגה, לנעימת הגלים הבלתי פוסקת שקוראים להיכנס לטבילה טובה, לאכילה במסעדה מול נוף עוצר נשימה, לפינות חמד של שקיעה במדיטציה, לטיולים לגוקרנה, לג’ונגלים מסביב ולחופים בקרבת מקום..

–

גוקרנה

עיר חוף קטנטונת וצבעונית, כחמש ק”מ צפונית מאום ביץ’. גוקרנה היא אחת מהערים הקדושות לתרבות ההינדית על כן מלאה בעולים לרגל, במקדשים ולמרות גודלה הקטן תוססת ועליזה. ניתן למצוא כול דבר בגוקרנה, מחייט, בגדים, תרופות ועוד ועוד.. הרחוב מלא בחנויות, פרות, מוכרי פרחים, רוכבי אופניים, ריקשות והכול צבעוני וריחני.. בכל מקום לאורך העיר ניתן למצוא אוכל מצויין – דוסות, אידלי, טאלי במחיר מצחיק של שישים רופי.. מסעדה מצויינת בשם ‘פרמה’ ממוקמת בצמוד לחוף הים, אנחנו נהננו מאוד מהאוכל, השירות האדיב והאווירה הנעימה. בקיצור מומלץ בחום 🙂

מול מסעדת ‘פרמה’ ניתן למצוא מקום שמוכר מיץ קנה סוכר. לא משנה מה חובה לטעום את משקה האלים הזה ! מדובר במכונה שסוחטת לך קנה סוכר (טרי!!) עם ג’ינג’ר ולימון בעשרה רופי! לא ניתן להסביר במילים כמה טעים המיץ הזה.. כששבנו לגוקרנה פעם נוספת הצטיידנו בבקבוק ומילאנו אותו במיץ קנה הסוכר ממנו לגמנו לרוויה כששבנו לאום ביץ’.

כפי שניתן להבין אנחנו נשבנו באווירת גוקרנה וביקרנו בה מספר פעמים. פרט נוסף חשוב למי שרוצה להתמקם בעיר יש גסט האוסים יחסית זולים. מי שבכול זאת רוצה חוף ים לשחייה, כי בגוקרנה החוף לא מויעד לשחייה, וחיי חברה צמוד לגוקרנה ניתן למצוא את חוף קודלי.

קודלי ביץ’

קודלי ביץ’ נמצא כשלוש ק”מ דרומית מגוקרנה. כלומר, ניתן לצאת ברגל, להינות מהנוף הירוק שבדרך וצ’יק צ’אק להגיע לגוקרנה. שמענו שקודלי ביץ’ בעונה מלא בתיירות אירופאית היפית יותר ושהאווירה על החוף ממש טובה. כשהגענו לקודלי ביץ’ ראינו מספר גסט האוסים שנראו נחמדים אך החוף היה שומם, מוזנח ומלוכלך. להעלאת המורל תפסנו סירה עם כמה הודים חזרה לאום ביץ’ הנעים, ונהננו מנוף מפעים הפעם מהים עם דולפינים קופצניים.

–

הלפ מון ביץ’ ופרדייז ביץ’

שני חופים קטנים וקסומים שלא ממש מאויישים. החופים ממוקמים דרומית לאום ביץ’ במרחק של כשני ק”מ אחד מהשני. ההגעה לחופים אלו היא ברגל או דרך הים בסירה. שמענו שפרדייז ביץ’ מרהיב ביופיו, שהגסט האוס היחיד שהיה שם כבר לא קיים לכן אפשר לבוא עצמאית ולהינות מחווית חיי טבע טובה. בזריזות ארזנו את עצמנו לכמה ימים ויצאנו רגלית לעבר החוף לפגוש מכרים שהתמקמו שם. ברגל הדרך אורכת כחמישים דקות,  קצת מאתגרת אך בהחלט שווה את זה. לאורך הדרך נופים מטורפים דרך ג’ונגלים. בדרך ניתן לעצור ולהינות מהלפ מון ביץ’ זהו חוף קטנטן ומוקף בסילעי ענק עם עצי קוקוס רבים. בעל מפרץ קטן ומבודד. בחוף מסעדה קטנה ונחמדה שבה ניתן לקנות מבירה, ארוחה טובה או צ’אי כמובן.

לאחר שהמשכנו דרומית עשרים דקות נוספות הגענו לרצועת חוף מדהימה שבהחלט אי אפשר לקרוא לה בשם אחר חוץ מפרדייז ביץ’. רווינו מהנוף וירדנו מהצוקים לחוף לעבר מכירנו שיהפכו בעתיד לשותפינו לחוויה מדהימה. השהייה בחוף הייתה קסומה זכינו לחמישה ימים בה ניתנה לנו סביבה מדהימה של חוף פראי לרגלי צוק ענק בתוך ג’ונגל ירוק שנראה אינסופי. חול זהוב וסילעי ענק מתנשאים מתוך הים הצלול והנעים. זכינו גם להינות בחברת חבורה של כעשרה אנשים מארצות שונות, בגילאים שונים, שכל אחד הגיע לשם מנסיבותיו והחליט להישאר עד לפול מון הקרוב. וכך גם אנחנו שהינו בחוף כחמישה ימים עד לליל הפול מון. ליל הפול מון לא איכזב והשמיים התנקו מעננים, מפוצצים בכוכבים ובאמצע מאיר לו ירח ענק. התקבצנו מכל קצוות תבל וערכנו טקס סביב מדורה בהנחייתו המצחיקה והמיסטית של באבא מקומי שצץ משום מקום בדיוק ברגע המתאים. כך מלאי אהבה ואושר העברנו את ליל הפול מון ואת שהותינו בפרדייז ביץ’.

חשוב לציין אם באים לישון במקום יש להצטייד בהתאם. במקום אין כלום חוץ מקוקוסים ונביעת מים במרחק כמה מטרים. מבחינת איכות המים לא ידוע כמה ראויים לשתייה, כמה אנשים בחרו לשתות מהם. אנחנו בחרנו להרתיחם. כמו כן יש להצטייד בשק שינה כי בלילות קר או אפילו מומלץ אוהל. ערסלים גם נחמד אבל קר.. אנחנו לא הצטיידנו בהתאם והיה קצת מאתגר למרות שאולי זה רק הוסיף לחוויה. בקשר לאוכל יש מספר אפשרויות, ניתן ללכת לחוף הלפ מון ולאכול במסעדה שם. ניתן להגיע כבר עם מצרכים, להצטייד בציוד בישול ולהתקין מדורה קטנה. אפשרות נוספת היא לזרום עם אווירת הודו כלומר, שהכול מגיע אלייך כשתצטרך וזה תקף גם לפרדייז ביץ’. אנחנו בחרנו לשלב את שלושת האופציות. בישלנו, אכלנו במסעדה וקנינו מילד שהגיע לחוף ומכר צ’אפטי, ליקטנו קוקוסים וזכינו במי קוקוס צלולים ובשר קוקוס משובח בקיצור חוויה קולינרית בטבע כמו שאנחנו אוהבים 🙂

דבר נוסף להזכיר בחופים אלה קיימת תיירות מקומית רבה. במיוחד בסופי השבוע שבת ראשון. אם ברצונכם להינות משקט ורוגע בחוף מבלי שמקיפים אותכם מלא הודים שמתחננים לתמונת סלפי אז עדיף לבקר באמצע שבוע.

אנחנו נאלצים להיפרד מגוקרנה וחופיה המדהימים. בטעם מתוק מעורבב בטעמו המלוח של הים. תחנתו הבאה היא מייסור. אנחנו נפרדים מרצועת החופים לעת עתה, ופונים מזרחה למעמקי פנים התת יבשת, על מנת לטעום גם את טעמה האורבני של הודו. אחלו לנו דרך צלחה, נמשיך לעדכן בקרוב…אוהבים :*

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.