גם זאגרב על מפת התיירות. יומן מסע

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

טייל, כתב וצילם: אביטל ענבר

–

אם אתם נוחתים בשדה התעופה של זאגרב, אל תזדרזו להיכנס לרכב השכור ולדהור לאגמי פליטביצה, בואכה פניני החוף הדלמטי או איסטריה. הקצו כמה שעות לבירת קרואטיה, ויום או יותר לסביבותיה.

הצעה לטיול: 7 ימי טיול בקרואטיה: ערים עתיקות, מפלים אדירים וחופים עוצרי נשימה

בשבועון אמריקני נפוץ, קראתי פעם שבשביל לשדר לעולם תדמית חדשה ומושכת תיירות, מציגה מדינת ישראל בפירסומיה יפהפיות על שפת הים ולא עוד אתרי עתיקות. בזאגרב אין ים, אבל יפהפיות יש בשפע. משוטטים במדרחוב במרכז העיר, רחובות וכיכרות שבמרכזם טרסות צבעוניות של בתי קפה מלאות וגדושות אדם, בולט יופיין של נשות קרואטיה, בריכוז לעיתים מהמם שהוא באופן טבעי גדול עוד יותר מבכול ישוב אחר במדינה זו, והסתובבתי בה הרבה – כי זו עיר הבירה.

נשים יפות יש בכל מקום, וייתכן ואפשר לפתוח כך, בהדגשת היופי, כמעט כל כתבת התרשמות על עיר גדולה בעולם. אבל לעניות דעתי, לא. היופי הנשי אינו הדבר הבולט ביותר בברצלונה, אמסטרדם, פריז ואפילו מילאנו. בזאגרב, כן. ואין ספק ששכיית-חמדה זו זוהרת בעיקר ביום יפה של שמש ושמים כחולים.

ביום אשר כזה נעים לשוטט בעיר, שהיא נינוחה ואינה גדולה מדי (כ-800,000 תושבים) וגם אינה עתיקה במיוחד – למצער, כמעט דבר לא נותר מימי-בראשית שלה. זאגרב מתחלקת לעיר עילית, בעיקרה מהמאות ה-17 וה-18, שעדיין ניכרים בה סממנים כפריים, ולעיר תחתית מישורית, “מיטל-אירופית”, עתירת מונומנטים מהמאה ה-19, גנים ורחובות מצטלבים בזווית ישרה – זאגרב של האוסטרו-הונגרית. בשני חלקים אלה מתמקדת התיירות. העיר החדשה, שהוקמה אחרי מלחמת-העולם השנייה, שוכנת מעבר לנהר הסאווה, והיא מתרחבת והולכת. נבנו ונבנים בה מבני ציבור חשובים, כמו הספרייה הלאומית החדשה ומוזיאון גדול לאמנות מודרנית, וסביר להניח שתיירים התחילו לפקוד גם אותה.

בלשכת התיירות השוכנת בכיכר המרכזית, Josip Jelacic, מקבלים חוברת באנגלית המשרטטת שני מסלולים רגליים, הממצים את עיקר ההיצע התיירותי של זאגרב, וחוברות על סביבתה.

העיר העילית, שנותרו בה אי-אלה רמזים להיותה עתיקה (היא מוזכרת במסמך מ-1090, והייתה קיימת עוד קודם לכן), היא חיבור של שתי עיירות ביניימיות מבוצרות, כל אחת על גבעה משלה, שהתאחדו בעבר הרחוק. האחת סביב הקאפטול, והשנייה סביב כנסיית סנט מארק.

העיר העילית השקטה והרגועה שבתה את לבי בסמטאותיה הצרות והמתפתלות השופעות טראסות קטנות של בתי קפה וגלריות. השוק הראשי, שוק חוצות ססגוני ותוסס, גודש כיכר לא קטנה מוקפת מסעדות. באחת מפאתיה, מעלית יורדת. סברתי שהיא מובילה לחניון תת-קרקעי, אבל הקהל שנכנס ויצא ממנה נראה לי כמפריך את הסברה. ירדתי, וגיליתי שוק תת-קרקעי דו-קומתי. בעוד שעל פני הקרקע מוכרים ירקות ופירות, ובשוליים עומדות איכרות מציעות את גבינותיהן, למטה עולה בנחיריים ריח עז של בשרים מעושנים: עשרות חנויות של מעדני בשר, ודוכני גבינות גם. גם ביתן לדגים ופירות ים יש. ולא הרחק, סימטה שכולה שוק בגדים.

גולת הכותרת הוא הקאפטול (Kaptol), המרכז הדתי, כיכר גדולה ובה עמוד הנושא פסל מוזהב של הבתולה, ולצדו הקתדרלה המרשימה, סמל העיר המתנוסס בגאון ונראה למרחוק. היא בשיפוצים בלתי-פוסקים, וחלקים גדולים ממנה חודשו. הכנסייה שניצבה תחתה, נהרסה בידי הכובש המונגולי במאה ה-13. פנים הכנסייה מרשים אף הוא, ויש בה אוצר כנסייתי שהצטבר במשך מאות בשנים.

וכשפונים דרך שער פייר, שריד יחיד לחומת העיר העתיקה, והנראה כקאפלה שהמאמינים מדליקים בה נרות למאותיהם, משתנות פני המקום. זו גראדק, העיירה שחברה לקאפטול, וכיום היא המרכז המנהלי של קרואטיה. הסגנון הארכיטקטוני הדור יותר – בתים לבנים, כיכרות רבועות קטנות, כנסיות קטנות כמו סנט מארק היפה בעלת הגג הצבעוני, מהמאה ה-13. כאן נמצאים מוסדות השלטון, כמו הפרלמנט הצנוע של הרפובליקה הצעירה, בית העירייה הישן, ובחווילות נאות כמה מוזיאונים קטנים (אמנות נאיבית, היסטוריה של קרואטיה, אמנות בת זמננו ועוד) והסדנא של הפסל הלאומי מסטרוביץ’ בן המאה ה-20.

בתום הסיור אפשר להשקיף על זאגרב התחתית, ולרדת אליה במדרגות או ברכבל קטן וחביב. העיר התחתית היא החלק המסחרי, הבנקאי וגם התרבותי-אמנותי של זאגרב. מהמצפור, אפשר להבחין במיתווה פרסה הפוכה של שרשרת גנים רצופה, וכמעט בכל גן או לצידו מונומנט ציבורי מרשים: בניין התיאטרון הלאומי והאופרה משלהי המאה ה-19, שורה של מוזיאונים (לאמנות, לאתנולוגיה, לאמנות שימושית ועוד), תחנת הרכבת המונומנטאלית, האוניברסיטה, האקדמיה לאמנויות ולמדעים ומלונות פאר. הגן הגדול שבראש הפרסה הוא הגן הבוטאני, נווה שלווה מוריק בלב העיר. אחרי הסיור בעיר העילית, שנמשך כשעה וחצי עד שעתיים ללא ביקור במוזיאונים, והטיול בפרסת הגנים, לא נותר אלא לפוש באחד מבתי הקפה שבמדרחוב.

בדרככם, תתרשמו מפיסול חוצות מודרני משעשע, המפוזר ברחבי העיר, ושמשך את עיני יותר מהיצירות הגדולות של אמני עבר המפארות כיכרות רבות.

עוד אתר מעניין: בית הקברות הענקי מירוגוי (Mirogoj), שאכן קבורים בו גויים לרוב, אך כיאה למדינה רב-דתית, גם המנוחים בני מיעוטיה טמונים שם. כשעומדים עם הגב לכניסה, בקצה השמאלי של בית העלמין החלקה המוסלמית, ובקצה הימני החלקה היהודית, ובה גם פסל לזכר נספי השואה, המנציח את גורלם המר של יהודי העיר בימי השלטון הנאצי של האוסטאשים.

התופעה המעניינת, שעד לאותו ביקור לא ראיתי כמותה בשום מקום אחר, היא במצבות של זוגות בני דתות שונות: על השיש, זה לצד זה, צלב ומגן-דוד. פעם, שררה סובלנות מלאה ברחבי יוגוסלביה-לשעבר. בימינו אלה, לאחר המלחמה הפנימית, הדתיות הנוצרית לסוגיה והאמונה המוסלמית יוקדות. (למירוגוי נוסעים מכיכר הקאפטול באוטובוס, המזוהה על פי קשישות בבגדים שחורים הנושאות זרי פרחים, שמחכות בתור).

סביב זאגרב שפע טירות וארמונות ושכיות-חמדה של תרבות והיסטוריה, טבע מוריק ושופע נהרות ואגמים, ומסלולי טיולים רגליים לרוב. מן ההיצע המגוון, בחרתי דווקא בחבל היין המגובע שממערב לעיר, מצפון לאוטוסטרדה היוצאת מאזגרב מערבה, ומדרום להרים שבגבול סלובניה. “דרך היין” ((Vinsca Cesta המשולטת שילוט צהוב, עוברת בעיירות כמו יאטרבארסקו (Jatrebarsko) ובנופים מרשימים של גבעות ועמקים עמוקים. הכרמים פרוסים על צלעות תלולות, שהפועלים מתקשים לעבוד עליהן בשל השיפוע, והיקבים המשפחתיים הקטנים ובתי האיכרים נטועים בדרך כלל למעלה על הרכס. יש מסעדות כפריות קטנות, בין היתר של בשר ציד.

בעיירה העתיקה המלבבת סאמובור (Samobor), שפלג עובר בין בתיה, והמתמחה בעוגות ובמועדני בשר, תמצאו כמה מסעדות של מטבח קרואטי, וביניהן מסעדה המתמחה בסטק טרטר דווקא, טעים, אגב. מיקצת היקבים מציעים ארוחות שמבשלת עקרת הבית. טעמתי ביקבים יינות מפתיעים באיכותם, בעיקר לבנים: שארדונה מצוין שלא ידע חבית, גראשבינה (זן קרואטי) מפתיע באיכותו, ריסלינג, ומן האדומים, פינו נואר בהחלט לא רע. הם נמכרים ביקבים בזיל הזול, לעיתים בבקבוקי פלסטיק של 5 ליטרים שממלאים היישר מהמכלים!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.