דבלין ב-24 שעות – סדרת CNN

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

בסדרה המעולה של CNN, “ב-24 שעות” (In 24 Hours), ג’יימס וויליאמס יוצא מדי חודש אל עיר גדולה אחר ומעביר בה 24 שעות עמוסות בחוויות מיוחדות שלא ניתן למצוא בחיפוש רגיל בגוגל. וויליאמס מאמין ש”הכול סובב סביב החוויה. היום כל אחד יכול לצאת לארוחת ערב, ללכת לקולנוע ואז לבר. אבל מה שאנשים באמת מחפשים זה לעשות משהו שאף אחד לא שמע עליו קודם, לחוות חוויה של פעם בחיים.” בסדרה וויליאמס נפגוש אנשי מקצוע מקומיים, בתקווה שאלה יוכלו לספק לו חוויות של פעם בחיים.

אילו היו לכם רק 24 שעות לבלות בעיר גדולה כמו ניו יורק, הונג קונג או בואנוס איירס, מה הייתם עושים בה?

–

באישור הפצה מיוחד של מחלקת התיירות של אתר סי.אן.אן  (CNN)

לפי חוקים ותנאי רישיון של   CNN

התרגום באחריות אתר tiulim.net

–

בפרק חדש, וויליאמס עושה את דרכו לעיר הבירה היפה של אירלנד, דבלין, שנחה מסביב למפרץ דבלין המהמם. בשיטוט ברחובותיה של דבלין תוכלו למצוא מבנים יפהפיים מהתקופה הוויקטוריאנית, את הקתדראלה הגדולה ביותר באירלנד ומוזיאונים מעניינים שונים, אבל איזה עוד דברים חווייתיים אפשר לעשות בדבלין? הצטרפו אל וויליאמס לטיול של 24 שעות בעיר דבלין כדי לגלות מה מסתתר בה!

–

בבוקר – שחייה בקצה הדרומי של דבלין, סוסים ובירות:

בסצנת הפתיחה של הרומן האירי המשובח של ג’יימס ג’ויס, “יוליסס”, שתי הדמויות עומדות על צוק בקצה הדרומי של דבלין, בנקודה שידועה בקרב המקומיים כ-“Forty Foot“. במשך 250 השנים האחרונות, המקומיים מגיעים לכאן כדי לפתוח את הבוקר שלהם בשחייה בנקודה היפה הזו. גם וויליאמס פותח את הבוקר שלו בשחייה במימיו של המפרץ, לפני שהוא ממשיך הלאה, אל היעד הבא של היום.

במרחק קצר ממרכז דבלין מתנשאות הגבעות של מחוז קילדייר (County Kildare). וויליאמס עושה את דרכו לשם ונכנס לאדמותיה של חוות הסוסים הגזעיים הלאומית של אירלנד (Irish National Stud), אליה מגיעים תיירים, מומחים ומשוגעים לדבר. שם, וויליאמס פוגש את ג’וני מורטר, שהוכתר כאלוף אירי במרוצי סוסים כבר חמש פעמים. היום, הוא כבר לא מתחרה, אלא מלמד את הבאים אחריו. אחד מהסוסים בחווה, Invincible Spirit, הוא אחד מסוסי ההרבעה היקרים בעולם. יש לו די. אן. איי, שמאמינים שייצר את כמה מהסוסים המהירים ביותר עליי אדמות. וויליאמס זוכה לראות את הסוס הזה מקרוב יחד עם ג’וני, שמספר לו מה הוא מוצא בסוס המרשים הזה: “שיווי משקל טוב, מזג נעים, רגליים נהדרות, שזה חשוב, כי הרבה לחץ מופעל על הרגליים.” כשנשאל מדוע לדעתו תעשיית מרוצי הסוסים כל כך גדולה באירלנד, משיב: “הרבה אנשים באירלנד באים מרקע של חוות, יודעים איך לטפל בבעלי חיים. הסוסים לא יודעים לדבר, אבל הם יכולים לתת לך סימנים. אני חושב שאירים יודעים לקלוט יפה מאד את הסימנים האלה.”

מהאוויר הצח של מחוז קילדייר, וויליאמס עובר לצד הדרומי של נהר הליפי, שמלא במפעלים תעשייתיים וביניהם גם מפעל הייצור של Guinness, הבירה האירית שמעצבת את דבלין כבר 258 שנים. המבשלה של Guinness בדבלין מייצאת 1.2 ביליון פיינטים של בירה ל-130 מדינות ברחבי העולם.  היא גם פותחת את שעריה בפני 1.6 מיליון מבקרים מדי שנה. אבל, לא כולם זוכים לראות את המתכון הסודי שנותנים לוויליאמס לראות בארכיון של המבשלה. המתכון נכתב ב-14 בדצמבר 1801, ואם הייתם יכולים לקרוא אותו, הייתם יודעים איך לייצר בירה בשם West India Porter. במרכז של המפעל נמצאת מבשלת Open Gate Brewery, מעבדה ניסיונית, שבה עובדים על הכנת סוגי בירות חדשות. שם, וויליאמס פוגש את מנהל המבשלה ומקבל ממנו הסבר על תהליכי הניסוי והטעיה. הוא גם זוכה לטעימה.

–

בצהריים – מעודדים את שחקני הרוגבי:

רחובותיה של דבלין נצבעים באדום, כשהאוהדים של קבוצת הרוגבי המקומית עושים את דרכם אל האצטדיון העירוני, כדי לצפות בחצי הגמר של האליפות האירופאית. גם וויליאמס מצטרף אליהם וצופה יחד איתם במשחק. בריאן או’דריסקול, מי שנחשב לאחד משחקני הרוגבי הטובים באירלנד בכל הזמנים, מספר: “אנחנו אוהבי ספורט. אנחנו אומה עם תשוקה, מאד פטריוטים. בגלל זה אנחנו תמיד שמחים להכניס אנשים פנימה, להראות להם מה יש למדינה שלנו להציע. אני אוהבת את הלהט שמקבלים מהצופים, מהאוהדים, מהשחקנים, ואת הקשר ביניהם.”

הקבוצה הלאומית של אירלנד מורכבת משחקנים מצפון אירלנד והרפובליקה. הרוגבי הוא אחד מהמשחקים הספורטיביים המועטים שמצליחים לחבר בין שני הצדדים. אליפות העולם ברוגבי 2023, שתציין 200 שנים להמצאת המשחק, אולי תתקיים בדבלין, באצטדיון הרוגבי העתיק ביותר בעולם, אביבה (Aviva).

–

בערב – מילים, בדים ומנגינות:

סופרים רבים כתבו על דבלין, ביניהם אוסקר וויילד, ג’יימס ג’ויס וג’ונתן סוויפט. וויליאמס נכנס אל תוך הספרייה המפוארת של Trinity College, שהיא אחד מהאתרים המפורסמים בעיר. בספרייה, הוא מוצא את כמה מהספרים החשובים ביותר של האומה, שמורים על המדפים. ב-1801 אישרו לספרייה לאסוף עותק מכל ספר שאי פעם פורסם בבריטניה ובאירלנד, והיום ניתן למצוא על המדפים קרוב ל-200 אלף כתבים, ביניהם ההצהרה של הרפובליקה האירית מ-1916.

אחרי שסיים את השיטוט בספרייה, וויליאמס ממשיך ופוגש את שרלוט טמפל מ-Magee’s, שטוענת שטוויד, סוג של אריג עמיד, הוא ללא ספק אירי ולא בריטי. הטוויד משמש מרכיב חשוב באופנה האירית כבר מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. שרלוט, שהיא כבר דור חמישי בתעשייה, מסבירה מדוע היא ממשיכה בתחום: “אלה השורשים שלנו. זה מאד ייחודי. אף בגד שתפור ביד דומה למשנהו.”

עם חליפת טוויד חדשה, וויליאמס יוצא לארוחת ערב במסעדה היחידה באירלנד שזכתה בכוכב מישלן ב-2016, מסעדה קטנה בשם Heron and Grey (בכתובת 19A Main St, Blackrock). כל המקומות במסעדה מוזמנים מראש עד לסוף השנה, ובכל זאת וויליאמס מצליח להשתחל פנימה. אנשי הצוות המסעדה מספרים: “אנחנו מבלים 3-4 שעות עם כל לקוח, לומדים את השמות שלהם, לומדים מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים.” וויליאמס טועם את המנות הטריות השונות ויוצא מהמסעדה שמח וטוב לב.

בערב, רחובותיה של דבלין מתמלאים במנגינת כינור. וויליאמס יוצא אל אחד מהפאבים המקומיים, כדי להאזין למוזיקה הנפלאה של הלהקה האירית, Cranberries. חברי הלהקה מדברים על מוזיקה ואומרים: “תמיד יש מוזיקה שמתנגנת בפאבים באירלנד. לא משנה באיזה יום יוצאים, תמיד מוצאים מוזיקה ברקע. זה חלק מרכזי מהתרבות של אירלנד.”

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.