דרך המשי, הודו – פרק שלישי של CNNׂׂׂ

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

הכירו תוכנית חדשה הנקראת – “דרך המשי- עבר, הווה, עתיד”- אשר תשלב את העולם המודרני יחד עם ההקשר ההיסטורי בעודה מבקרת בכל פרק במדינה אחרת בדרך החשובה ומלאת המאורעות.

בפרק השלישי של סדרת התיירות המצליחה של CNN, “דרך המשי- עבר, הווה, עתיד”, אנחנו ממשיכים במסע שלנו אל הודו. שם, נגלה את העולם הפסיכדלי של אמנות הציור על משאיות. האם בעלי המשאיות מקשטים את רכביהם בצבעים, בסלוגנים ובסמלים מורכבים שונים כדי להצליח בעסקים או סתם לשם הקישוט? ואם כבר מדברים על קישוטים, בפרק הזה ניקח חלק בהכנות לחתונות ההודיות המסורתיות ונגלה עד כמה הזהב משחק שם תפקיד מרכזי.

–

באישור הפצה מיוחד של מחלקת התיירות של אתר סי.אן.אן (CNNׂ)

לפי חוקים ותנאי רישיון של CNN

–

–

את הביקור שלנו בהודו נתחיל בניו דלהי, הלב הפוליטי של הודו. קרוב ל-20 מיליון בני אדם מתגוררים בעיר הצבעונית והקסומה הזו. לפני למעלה מ-2,000 שנה, סוחרים הודיים היו סוחרים בתבלינים הייחודיים של האזור ולעיתים היו מרחיקים לכת עד לרומא העתיקה ולסין.  גם היום, קיים ביקוש רב לתבלינים ההודיים וכמו שהמשי הוא מסורת עבור הסינים, כך התבלינים הם “טעם החיים” של ההודים.

–

כשמסורת נפגשת עם מודרניות בציביליזציה העתיקה בעולם

–

משאיות המסחר הצבעוניות

הודו מתפרסת על פני שטח של 4 מיליון קילומטרים מרובעים ואזורים רבים אינם מחוברים לרשת הרכבות האזורית. כאן נכנסות משאיות המסחר לתמונה. נהגי המשאיות הם אלה שמעבירים את הסחורות לאזורים הנידחים ביותר בהודו וכך, המסחר הפנימי ממשיך להתגלגל.

הנהגים נמצאים ימים על גבי ימים ולעיתים שבועות בדרכים. כדי שלא יתגעגעו יותר מדי לאישה ולילדים, הם מקשטים את המשאיות שלכם במגוון קישוטים שמזכירים להם את הבית. הם גם ידאגו לקשט את המבנה החיצוני של המשאית בדמויות אהובות עליהם: דמויות של אלילים שונים, כוכבי בוליווד ופוליטיקאים. אבל הנהגים מקשטים את המשאיות לא רק להנאתם האישית, אלא גם כדי למשוך קהל. ככל שמשאית תיראה יפה ומעניינת יותר, כך יותר אנשים יגיעו כדי להתעניין בסחורה.

האם הם ימשיכו לצייר על גבי המשאיות שלהם? לא בטוח. בשנים האחרונות העולם משתנה. דברים שבעבר צוירו במלאכת יד, מוחלפים כעת על ידי מדבקות. הודים רבים, שמקצועם הוא לצייר על גבי משאיות, מתחילים להפנות את ילדיהם לתחומים אחרים. לצייר על משאיות בשמש היוקדת זה כבר לא עניין משתלם.

–

אז כמה זהב באמת נשפך בחתונות ההודיות?

אתם יודעים שחתונה היא גדולה כשלא רק אתם צריכים לפשוט את הרגל, אלא כשגם כמה מהשווקים הגלובאליים מתחילים להתנדנד מצד לצד באי נוחות. בהודו מתקיימות עד 20 מיליון חתונות מדי שנה ולכל אחת מהן מכנה משותף אחד – זהב, והרבה. הרבה עד כדי כך, שהכמות עשויה להשפיע על מחיר הזהב ברחבי העולם.

המייסדת השותפה של חברת מתכנני החתונות, “Divya Vithika Wedding Planners”, מנסה להסביר את התופעה: ” חתונה בהודו אינה יכולה להיות מושלמת ללא זהב. אין זה משנה עד כמה את עשירה או ענייה – עדיין יהיה ברשותך זהב בהתאם למעמדך. ובגלל שביום המיוחד הזה עלייך להפגין את מידת העושר שלך ולהראות לכולם מה את שווה, כמות הזהב שתלבשי חשובה מאין כמוה.”

הכלות ההודיות לוקחות את ענידת התכשיטים לרמה חדשה לגמרי של ראוותנות. הן נוטפות אביזרים לשיער, טבעות נחיריים, עגילים, שרשראות וקמעות. לעיתים יהיה קשה לזהות את פניה של הכלה מבעד לערימות הזהב שעליה. כששומעים על מראות כאלה, אין זה פלא שרבע מהביקוש הגלובאלי לזהב מגיע מהודו.

למעשה, הודו היא הצרכנית השנייה בגודלה של זהב בעולם (קצת אחרי סין) ומדי שנה, לפי מועצת הזהב העולמית, רוכשת בין 800 ל-1,000 טונות של המתכת הבוהקת. ומה עושים עם כל הזהב שמגיע להודו? רובו הופך לתכשיטים, ורובם מיועדים לכלות. משפחות הודיות רבות קובעות ש”אם אין זהב, אין חתונה.”

–

שידורים נוספים בסידרת דרך המשי

 דרך המשי, קזחסטאן – פרק שני של  CNN

דרך המשי,עומאן – פרק רביעי של CNN 

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.