מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 3 דקות–
הכירו תוכנית חדשה הנקראת – “דרך המשי- עבר, הווה, עתיד”- אשר תשלב את העולם המודרני יחד עם ההקשר ההיסטורי בעודה מבקרת בכל פרק במדינה אחרת בדרך החשובה ומלאת המאורעות.
בפרק השני של סדרת התיירות המצליחה של CNN, “דרך המשי- עבר, הווה, עתיד”, אנחנו עולים על הרכבות של קזחסטאן ונוסעים לברר מדוע המפעילים מתכננים להשקיע בשנים הקרובות 40 ביליון דולרים במערכת הרכבות של המדינה. נרד מהרכבת באסטנה (Astana), עיר הבירה, וניקח כמה דקות כדי להתרשם מהארכיטקטורה העתידנית של העיר, שבעתיד הקרוב אמורה להפוך לביתו של גורד השחקים הגבוה ביותר במרכז אסיה. ואם נשוב אל דרך המשי הישנה שעוברת דרך קזחסטאן, נגלה שכבר לא יצעדו לאורכה שיירות של גמלים. הממשלה בקזחסטאן מקווה לשנות את פני הדרך ולהקים לאורכה אוטוסטרדה שתצמצם באופן משמעותי את זמני העברת הסחורות לאירופה.
–
באישור הפצה מיוחד של מחלקת התיירות של אתר סי.אן.אן (CNNׂ)
–
קזחסטאן מעוניינת לתפוס מחדש את מעמדה ההיסטורי כצומת הדרכים שבין המזרח למערב. לפני אלפי שנים, הסוסים שעל דרך המשי העתיקה היו בעבור קזחסטאן סחורה מרכזית, בדיוק כפי שהמשי היה עבור סין. סוחרים סינים היו חוצים את הרי טיין שאן (Tian Shan Mountains) שבמזרח קזחסטאן, בשיירות עמוסות במוצר יקר הערך, המשי. בתמורה למשי, נוודים קזחים ציידו את הסוחרים בסוסים האופייניים למרכז אסיה, אשר ידועים בחוזקם ובסיבולת הרבה שלהם. הסוסים שהשיגו אפשרו לסוחרים הסינים להרחיב את יכולת התנועה שלהם ולעבור דרך מדינות רבות, כך שבסופו של דבר הגיעו עד לאירופה.
החודש, בפרק של הסדרה החדשה ביותר של CNN International, “דרך המשי: עבר, הווה, עתיד”, גיליתי כיצד קזחסטאן של ימינו מקווה לתפוס מחדש את מעמדה ההיסטורי כצומת הדרכים שבין מזרח למערב, ולהיחשב כמרכז התחבורה והמעברים של דרך המשי. על דרך המסחר המודרנית, הסוסים הוחלפו ברכבות ותחנות ההתרעננות שבדרך הפכו למרכזי לוגיסטיקה. לפני מאות שנים, גמלים ושיירות היו צריכים לעבור קילומטרים על גבי קילומטרים של דיונות חול על מנת להשלים את המסע בין סין לאירופה, שהיה נמשך על פני חודשים רבים. היום ניתן להשלים את המסלול תוך שבועות אחדים וזאת בעיקר הודות למסילות הרכבת הרבות שהוקמו על מנת לחבר בין העיריות הקטנות של קזחסטאן. למעלה מ-17,000 קילומטרים של מסילות רכבת פרוסות ברחבי קזחסטאן. אין פלא שהרכבות נחשבות לחבל ההצלה של הקזחים. מוקדם יותר השנה, החלה נסיעת הרכבת הארוכה ביותר בעולם – מסע בן 21 ימים, שעבר על פני 12,988 קילומטרים מסין, דרך קזחסטאן, רוסיה, בלרוס, פולין, גרמניה, צרפת ועד לספרד. זוהי אולי הדוגמה שתוכל להמחיש לכם בצורה הטובה ביותר את אופייה של דרך המשי במאה ה-21 ולאן מועדות פניה.
כשבירת סין הועברה במאה ה-11 מזרחה משיאן (Xian) לבייג’ין (Beijing), המסחר דעך על דרך המשי העתיקה. סין התמקדה בניווט ימי ובמסחר שהגיע מהמזרח. נטייה זו למזרח נמשכה בסין המודרנית, כשמרבית מהייצוא של סין עשה את דרכו מהנמלים שבשנג’ן (Shenzen) ובשנגחאי (Shanghai), סביב המצר של מלאקה (Malacca) ושל הודו (India), דרך תעלת סואץ אל אירופה ומעבר לה. עם זאת, תעשיינים רבים בסין עוברים לפנים הארץ, דבר שגורם לסין לחפש אחר דרכים לפתח את המסחר מהמערב. הם עושים זאת באמצעות חזרה לדרך המשי האגדית והפיכתה של שיאן שוב לשער הכניסה לאירופה. הרכבת החדשה של דרך המשי מסוגלת להעביר מוצרים מסין לאירופה תוך שלושה שבועות בלבד וזאת בהשוואה למשלוח ימי, הנמשך על פני כחמישה שבועות. זה אומנם יקר יותר ממשלוח ימי, אך זמן ההעברה הקצר לעיתים משתלם בעבור חברות רב-לאומיות המשועבדים למסחר הגלובאלי.
גורמים רשמיים בחברת הרכבות בקזחסטאן סיפרו לי שהמטרה המרכזית כיום היא לייעל את הדרך הפנימית ולהפחית עלויות, כך שדרך המשי החדשה תהיה נגישה יותר לבעלי עסקים. הנמל היבש ומרכז הלוגיסטיקה הגדולים ביותר בקזחסטאן הוקמו בקורגוס (Khorgos), אזור סחר חופשי גדול באמצע המדבר הגובל בסין. גורמים רשמיים טוענים שזהו השלב האחרון בתחייתה של דרך המשי החדשה. בכל יום מגיעות אל תחנת הרכבת המרכזית של האזור, אלטינקול (Altyncol), שתיים-שלוש רכבות משא מסין. רכבות שמגיעות מסין אינן יכולות לעבור בקזחסטאן ללא עצירה כאן, משום שרוחב המסילות שונה ממדינה למדינה. חובה לפרוק את המשא מהרכבות הסיניות ולהעביר אותו אל הרכבות הקזחיות. ההליך כולו נמשך ארבע שעות בלבד. עד לפני שנים אחדות, המשא שהועבר דרך קזחסטאן היה ברובו רוסי, אולם בשנה שעברה לבדה הועברו דרך אלטינקול קרוב ל-2 מיליון טונות של סחורה סינית. גורמים רשמיים מעריכים שהכמות לכל הפחות תוכפל בשנה הנוכחית. הפוטנציאל ברור. וכפי שאמר לי אחד מהגורמים הרשמיים בחברת הרכבות, לא מדובר רק בבניית כלכלה טובה יותר בתקופה פוסט-סובייטית. המטרה היא להרחיב את ההון ולהביא להתפתחות בחלקים נידחים יותר של המדינה. קזחסטאן אומנם מחזיקה באחד משדות הנפט הגדולים ביותר בעולם, אך כמו במדינות רבות אחרות המתבססות כלכלית על הנפט, כשתעשיות אחרות אינן מפותחות דיו, ההון אינו מחולק בצורה שווה. התפתחות מהסוג הזה שקזחסטאן כה צריכה נתגלתה לעיני בקורגוס, שם הנמל הפנים-ארצי החדש מביא לתעסוקה רבה ועיירה חדשה, הכוללת מכלולי ספורט, חנויות ואף מועדון לילה מקומי, הוקמה מאפס. זה עוד רחוק מהעיריות הנוצצות שהסינים הקימו לאורך הגבול בגרסה משלהם לקורגוס, אך עדיין, התפתחות זו מבהירה לנו לאיזו דרך קזחסטאן מעוניינת לפנות.
–
שידורים נוספים בסידרת דרך המשי
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
