טיול היסטורי ואטרקציות מומלצות בעמק יזרעאל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

עמק יזרעאל צילום: אילנה שקולניק – Ilana Shkolnik. מתוך אתר פיקיוויקי

עריכה לשונית: עינת מנדלבאום ודנה ברגר. תחקיר למאמר זה נעשה בשיתוף פיטוש מאתר מלון וגם אתר הילדים “את זה”

=

מיקום ומבנה

עמק יזרעאל הוא מהעמקים הגדולים בארץ. הוא מחולק למעשה לשני חלקים עיקריים: עמק יזרעאל שצורתו כצורת משולש והוא החלק מהערבי, ועמק חרוד שצורתו צרה והוא החלק המזרחי. כשאומרים עמק יזרעאל מתכוונים בדרך כלל לשני העמקים ביחד. שני העמקים יחד יוצרים מעין צורת עץ. עמק יזרעאל גובל עם הגליל התחתון בצפון, גבעת המורה ועמק בית שאן ממזרח, הכרמל ממערב והשומרון (שהרי הגלבוע הם שלוחה שלו) מדרום. העמק נוצר יחד עם הווצרותו של השבר הסורי אפריקני. הוא מהווה שבר משנה שלו יחד עם עוד שברי משנה כמו עמק בית שאן ובקעת גינוסר. עמק יזרעאל רווי נחלים ומעיינות ולכן אדמתו היא בעיקר אדמת סחף פוריה ולכן חלק גדול מעמק יזרעאל מנוצל לגידולים חקלאיים. בעבר היו בעמק ביצות אשר יובשו בתחילת המאה ה- 20. במזרח העמק, באזור בית שאן ישנו עמק המעיינות שבו מעיינות רבים כולל עין שוקק, מעיין הקיבוצים, מעיין חרוד והסחנה. הגלבוע שמעליהם לעומת זאת הוא צחיח יחסית.

צומח

עמק יזרעאל הוא אזור שופע בצמחיה. מלבד השדות החקלאיים שמהווים חלק מרכזי ממנו, יש בו חלקים מיוערים כמו אזור אלונים שבעבר היו בו עצי אלון מצוי ואלון התבור רבים. בגלבוע ישנם שטחים מיוערים גם כן בעצי אלון, אורן וברוש. האזור שופע צמחים ממשפחת הדגניים, בין אם כגידולים חקלאיים ובין אם כשטחי בר. פריחה עונתית בעמק ניתן לראות בכמויות רבות. יש באזור כלניות רבות כמו במנחת מגידו בו הן קיימות בצבעים שונים ובכמות גדולה אך לא רק, רקפות, למשל ביער שריד או ליד מגדל העמק או בגלבוע, נרקיסים, תורמוסים ואירוס נצרתי באזור גבעת המורה, אירוס הגלבוע בגלבוע ועוד רבים.

בעלי חיים

עמק יזרעאל, בגלל שפע הצומח שבו, הוא בית גידול עבור בעלי חיים רבים. מכרסמים כמו עכבר, מריון או נברן השדה נהנים מן הצומח הן באזורי הצומח הטבעי והן בשדות שבהם הם פחות רצויים. שדות וכרי מרעה הם אזורים טובים למיני ציפורים כמו זרזירים, עורבים, זרעית השדה. גם מיני ציפורים יציבות בארץ כמו חוחית, שחרור, עפרוני. בחורף או בעונת הנדידה ניתן לראות עגורים בשדות אם כי היום הם מגיעים בעיקר לאגמון החולה ופחות עוצרים בשדות העמק. ישנם גם מיני עופות דורסים שתרים אחר טרף שלא חסר באזור. ניתן לראות בזים, עקב ואפילו עיטים. באזור רמות יששכר הגובלות בעמק ניתן למצוא את הצבי הארצישראלי. מבחינת טורפים, תן הוא מהטורפים השכיחים בעמק. באזורי המים כמו נחלים, בריכות או ביצות ניתן לראות קרפדות מסוגים שונים, דגים, עופות מים כמו ברווזים או טבלנים (בשטחי מים רחבים). בעמק ישנם גם נחשים מסוגים שונים.

–

היסטוריה והתיישבות

מאז ומתמיד היה אזור עמק יזרעאל אזור מיושב. במגידו למשל ישנם שרידים להתיישבות כבר מהתקופה הניאוליתית ותקופת האבן. היה בה ישוב גם בתקופה הכנענית וגם מאוחר יותר בתקופת המלך שלמה. עמק יזרעאל היה מבוקש להתישבות כי הוא מהווה גשר בין אזור הים ומישור החוף לבין מזרח הארץ ועבר הירדן. מעבר לכך, זהו האזור בארץ אשר מהווה גשר בין אסיה, אפריקה והים התיכון ואירופה. לאורך ההיסטוריה התחוללו בו מלחמות כמו המלחמה מול הפלישתים בה נהרגו שאול המלך ושלושת בניו. גם ההתיישבות החלוצית מיהרה להתיישב בעמק יזרעאל. נהלל הוא מושב העובדים הראשון שהוקם בארץ. ניר דוד הוא הישוב הראשון של חומה ומגדל. תחילה היו אדמות העמק מלאות ביצות אך הן נקנו ונגאלו על ידי יהושע חנקין. החלה בהן התיישבות חקלאית בגלל האדמות הפוריות. הוקמו בעמק קיבוצים ומושבים רבים. החקלאות עדיין מהווה מרכיב חשוב בפרנסת ישובי העמק אך יותר ויותר נכנסת גם התיירות והשילוב שבין חקלאות לתיירות.

–

יהושוע חנקין גואל הקרקעות

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882, התיישבה המשפחה בתחילה ביפו, שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה, על מנת לרכוש אדמות באזור יפו. כאשר ניסיון זה לא צלח, עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות, שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890, רכשה המשפחה כעשרת אלפים דונם, שעליהם צמחה המושבה רחובות.

כיוון שלא הסכים לרודנות פקידי המושבות, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון. 

המשפחה התמרדה עם עוד איכרים בראשון.

בשנת 1897 ניסה לרכוש מבעל האדמות סורסוק את קרקעות עמק יזרעאל, אולם הניסיון נכשל.

בשנת 1909 רכש את אדמות פולה, עשרת אלפים דונם בעמק יזרעאל, שעליהן הוקמה מרחביה.

ניסיון לרכוש אדמות נוספות בעמק יזרעאל נקטע, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ובשנת 1915, הוגלה לתורכיה על ידי השלטונות העות’מאניים. בתום המלחמה שב לארץ ובשנת 1920, חידש את המשא ומתן לרכישת אדמות עמק יזרעאל. בתמיכת הקק”ל ובאישור הקונגרס הציוני ה-12, נרכשו 51,000 דונם והחלה תנופת התיישבות חדשה. באדמות אלו הוקמו עין חרוד, נהלל, תל יוסף ויישובים נוספים. מפעל רכישת אדמות עמק יזרעאל, הקנה לחנקין את הכינוי ‘גואל העמק’.

ספור הקמת גדודי העבודה בעלייה הראשונה והשנייה

גדוד העבודה וההגנה על ־ שם יוסף טרומפלדור, או בשמו המקוצר גדוד העבודה, היה ארגון חלוצים שתפני. חברי גדוד העבודה דגלו במנעד רעיונות סוציאליסטי וקומוניסטי, לאומי וציוני. “פלוגות” גדוד העבודה, עבדו ברחבי ארץ ישראל בשנים 1920-1929. כאשר הוקם חשבו להכליל בשמו את המילה: “הגנה”, אך זו הוסרה, או הוסתרה, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי. 

מטרות הגדוד היו התיישבות והגנה, כל זאת בכפיפות להסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. על פי תקנון גדוד העבודה מטרתו הייתה‏: “בניין הארץ על-ידי יצירת קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל”

הגדוד הוקם על ידי מנהיגי החלוץ ואנשי “השומר” מניה וישראל שוחט, יצחק שדה ויהודה אלמוג, אשר גייסו כשמונים ושמונה מייסדים, רובם מחניכיו של יוסף טרומפלדור, בתנועת “החלוץ” ברוסיה.

הכרזתו הרשמית הייתה במלאת חצי שנה למותו – ב י”א באלול תר”פ 25 באוגוסט 1920, במחנה העבודה של סוללי כביש טבריה-צמח. לאחר מכן, הצטרפו מאות חלוצים וחלוצות. בין ראשי הגדוד נמנו יצחק שדה, יהודה אלמוג, ישראל שוחט ומנחם אלקינד. 

במהלך כל שנות קיומו (עד דצמבר 1929), היו חברים בגדוד העבודה כ-2,500 איש ואישה, אולם לא יותר מ-660 איש בו זמנית (שיא זה התקיים במהלך שנת 1925). עקרון הפתיחות של הגדוד, אפשר לרבים לחבור אליו, ללמוד מקצוע ואז לעזבו. על הקמת הגדוד השפיעו שני מאורעות היסטוריים: הצהרת בלפור (1917), שגרמה לרבים לצפות להגשמה מהירה של הציונות ומהפכת אוקטובר בנובמבר 1917 ברוסיה, שהביאה לעליית הקומוניסטים הבולשביקים לשלטון ברוסיה, לאחר מלחמת אזרחים עזה. 

הסולטאן בייברס ועמק יזרעאל 

שמו המלא של בייברס הוא אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין בייברס אל-בונדוקדארי, אשר נולד בחצי האי קרים בשנת 1223 והיה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה. הוא נודע כמצביא וכשליט מוכשר במיוחד, ככל הנראה היה קומני במוצאו, אך גם העם הצ’רקסי מחשיב אותו לאחד מגיבוריו הלאומיים.

לאחר שנשבה בגיל 20, נמכר כעבד לקצין ממלוכי ומשום פגם בעיניו, מחירו היה מגוחך יחסית לאותם ימים והוא נשלח להיות חייל במצרים. לאחר שהבחינו בכישרונו כחייל, הוא נתמנה לשומר ראשו של השליט המצרי באותה עת, הסולטאן האיובי קוטוז.

בייברס הפך להיות קצין בצבא המצרי וחרט על דגלו להלחם בצלבנים בישראל.

באחד הקרבות הוא אפילו הצליח לקחת בשבי את לואי התשיעי מלך צרפת, שנחלץ מהשבי בעזרת כופר משמעותי ובייברס גמל בליבו להשלים את סילוק ממלכת הצלבנים מהאזור.

בשנת 1260, נערך באזור עין חרוד אשר בעמק יזרעאל, אחד הקרבות המכריעים בהיסטוריה. הקרב נקרא קרב עין ג’אלות, ג’אלות בא מן המילה גולית והוא שמו של מעיין עין חרוד. מדובר בקרב מול כוח מונגולי של  15,000 לוחמים, בייברס עשה את הבלתי אפשרי, הוא הביס אותם כנקמה על השבי בהיותו צעיר. בקרב זה השתמש בייברס, בפעם הראשונה, בחומר נפץ למלחמתו.

 יש הטוענים כי מהלך ההיסטוריה היה שונה לחלוטין ללא ניצחון זה.

באותה שנה הסולטאן האיובי קוטוז נרצח ויש הטוענים, כי ידו הייתה במעל והוא הפך להיות השליט במצרים. הוא החל במסע לחימה בשנת 1262, כנגד הצלבנים בישראל והערים הצלבניות נפלו אחת אחת בידיו, פרט לעיר עכו שנכבשה בשנת 1291 בידי יורשו. את הערים שנפלו הוא הורס, במיוחד את אלו שלאורך קו החוף.

למרות תדמיתו כהורס הצלבנים ולמרות שבתחילה לא היה מוסלמי, הפך בייברס למוסלמי אדוק בהמשך דרכו לצמרת. הוא נחשב גם לבונה גדול של מבנים ומוסדות ציבוריים, בתי ספר, חאנים וגשרים.

הוא פיצח את דרך הדואר ממצרים לדמשק, שבה ניתן היה להעביר הודעה תוך ארבעה ימים. נושא העברת הידיעות היה חשוב בעבורו, עד שפיתח גם דואר דרך יוני דואר, תחנות איתות וכדומה.

סמלו המסחרי המוטבע על המבנים שבנה, היה אריה חזק בעל רעמה וכפתור ציצית לזנבו, המשחק בכף רגלו בעכבר מפוחד, העבר סימל את אויביו. ניתן לראות סמל זה בארץ בשער האריות בירושלים, בגשר גינדס בלוד,  במצודת נמרוד בגולן ובמצודת צפת (הממצא הועבר למוזיאון ישראל).

בשנת 1277, מת בייברס כתוצאה מהרעלה.

–

מסלולי טיול

נחל הקיבוצים

נחל תבור

הר תבור

נחל ציפורי

נחל יצפור

הר ברקן

מתלול אבינדב ונחל צביה

מתל יזרעאל לעין יזרעאל

גבעת המורה

תל מגידו וסביבתו

נחל חרוד ומעינותיו

נקודות תצפית, פארקים שמורות וחניונים בעמק יזרעאל

תל יזרעאל ועין יזרעאל

כניסה חופשית.

מהמרכז דרך נחל עירון לצומת מגידו, לפנות בכביש הסרגל לכוון עפולה. בצומת הסרגל יש לפנות ימנה עד לרמזורים של צומת יזרעאל, ממשיכים עד לכניסה לקבוץ יזרעאל, משם לקחת את הדרך לתל ולחנייה של חניון קק”ל, שם נמצאת נקודת ההתחלה.

תל יזרעאל מצוי בגובה של 70 מטר מעל עמק חרוד ועמק יזרעאל, על התל נמצאת אנדרטת זיכרון ל 22 חללי הפלמ”ח, בנוסף יש שם חניון מטופח, מרפסת, תצפית ובוסתן, חיקוי של הבוסתן המקראי של נבות.

על התל נראה את שרידי הכפר הערבי זרעין.

–

תצפית נחל חרוד מתל יזרעאל

התצפית ממוקמת בחניון הקק”ל בתל יזרעאל.

לאחר חניית הרכב בחניון תל יזרעאל, מוליך שביל עפר היורד לכוון מרפסת התצפית הבנויה, מתחת לשמשיית שמש מעל למעין חרוד.

סיפור האזור קשור לסיפור התנכי של כרם נבות היזרעאלי, המשולב בסיפור ארמונו של אחאב מלך שומרון.

העיר יזרעאל נחשבה לעיר בעלת משקל בימיו של המלך שאול, אך גדולתה העיקרית הייתה, בימיו של שושלת בן עמרי ובמיוחד בימיו של אחאב בן עמרי, שהחליט לבנות בה את ארמון החורף שלו.

תצפית מכתף שלוחת שאול 

בחלק הצפוני של רכס הגלבוע, ממוקמת תצפית כתף הר שאול, המהווה חוויה נחמדה ותצפית על העמק ובריכות הדגים הפזורות בו. 

כתף הר שאול, מהווה גם נקודת יציאה לסיור בנקודות תצפית נוספות כמו הר גיבורים, שעליו שרידי הכפר הערבי מזר, שתושביו נמלטו ושנהרס לאחר המלחמה.

מעט רקע על הקרב של שאול בפלשתים: סיפור עלייתו של שאול למלוכה מתרחש בסוף תקופת השופטים, שבה גברו ההטרדות של הפלשתים. שאול היה רועה ונבחר להיות מלך בזכות אומץ ליבו. שאול הוכתר כמלך על ידי שמואל הנביא. ההיסטוריה מוכיחה כי צבאו של שאול, הצליח בכול הקרבות להכות באויביה של הממלכה ומנע את כיבוש רכסי ההרים כנקודות שולטות.

תצפית מפסגת שלוחת הברקן 

נקודת הביקור הראשונה בשלוחת הר ברקן, נחשבת לשנייה בגובהה ברכס הגלבוע, גובהה מגיע קרוב לחמש מאות מטר. ממגרש החניה עולה שביל מתון, שאורכו מאתיים מטר ומוליך לכיפת ההר, שעלייה ניצב מגדל תצפית גבוה, מתחתיו רחבת תצפית של שלוש מאות שישים מעלות, לנוף מסביב.

בחלק המערבי של ההר ובמדרונות, נראה את הישובים הערביים שברכס, שמהם יצאו הכנופיות בניסיון לכבוש את ההר בעת מלחמת השחרור. הם גם ניצבו מעבר לקו הירוק, בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים.

תצפיות מרכס הרי הגלבוע

בעת שנוסעים על כביש הסרגל ממגידו לכוון עפולה, יש לפנות ימינה לכוון ישובי חבל תענך, בכביש מספר 675  עד צומת יזרעאל. שם יש לפנות ימינה על פי השילוט למעלה נורית, ממשיכים עד שנתקלים בשלט הכוונה להר ברקן. מרחוק נראה את מגדל התצפית המוצב על כיפת ההר, חונים בחנייה וממשיכים בשביל העולה בצורה מדורגת, כמאתיים מטר לתצפית. 

מצפור דובי וערן שמיר 

למצפור מגיעים בנסיעה על כביש 667 החוצה את הגלבוע לאורכו, המצפור ממוקם בין קיבוץ מעלה הגלבוע לבין לקבוץ מירב. שביל עפר מוליך להר שאול, שאורכו קילומטר וחצי ובראשו התצפית.

ממרומי המצפור נשקף נוף העמק ועד בית שאן, במצפור לוחות הסבר לנוף הנשקף.

המצפור נחנך בשנת 2002. 

דובי שמיר נולד בקיבוץ שדה אליהו ולמד להיות אגרונום ברחובות, בפקולטה לחקלאות. במהלך חייו אהב לסייר בארץ ולכן חבריו הנציחו אותו במצפור, שלימים צורף אליו שמו של בנו ערן, להנצחה במצפור. בנו נפל גם הוא, כסמ”פ של סיירת צנחנים בקרב בלבנון. גם ערן, כאביו, סייר ברחבי הארץ.

אביו דובי נפל שנתיים לאחר שנולד ערן. דובי שמיר נפל כסמג”ד גדוד נ”ט מוצנח, בתאונת אימונים בדרום. דובי נקבר בקיבוץ שדה אליהו, למרות שהמשפחה מתגוררת במזכרת בתיה. המצפור בגלבוע הוקם לזכרו, בגלל שהתנדב לשרת בקבוץ מעלה הגלבוע. 

פינת הנצחה נוספת לדובי שמיר הוקמה בגן הבוטני בהר הצופים, בידי חברו שהיה האחראי על הגן הבוטני. מנקודת פינת הזיכרון, נשקף נוף לכוון ים המלח והכפר הערבי עיסוויה.

מוצב כלב, על תל מלוח כפר רופין

הכניסה בתאום עם מרכז הצפרות מקור החסידה ובתאום סיור, הכולל הדרכה בבריכות הדגים ובתל מלוח. 

לבאים מדרום, יש לעבור את בית שאן עד לצומת הטי, פונים לכוון טבריה, שמאלה וימינה לקיבוצים מעוז חיים ורופין, הכניסה למוצב דרך כפר רופין ומשם דרך קבוץ מעוז חיים. 

פתוח בכל שעות היום.

מוצב צהלי ששימש את הצבא בתקופת שלפני מלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה וננטש לאחר חתימת הסכמי השלום עם ממלכת ירדן.

כיוון שנוצרה תשתית תיירותית בקבוץ רופין בנושאי צפרות, הציפורים הנודדות מעל לקיבוץ ובבריכות הדגים של הקבוץ, החליטו חברי הקבוץ בעצה אחת עם שלטונות הצבא ומרכז הצפרות מקור החסידה, לשמר את המוצב. במקום ניתן לראות את הבונקר המרכזי ומגורי החיילים. בחלקו האחורי של הבונקר, ישנם שני מבנים כפתיים כמו איגלו, אלו הם המחסנים והשירותים. כיום משמש המוצב כאתר מורשת קרב.

הכניסה למוצב חופשית, חונים ועולים בתעלה בקירות בטון, עד למרומי הכיפה והעמדות המוכנות.

בכיפה ממוקמת מרפסת תצפית וספסלי גזעי דקל. בתחילת התעלה, ישנן כריות ספוג להיטיב את הישיבה.

מיד מתחת למוצב על דרך הפטרולים הישנה, ממוקמות שתי בריכות דגים פעילות וציפורים נודדות המחפשות את מזונן במים ומחוצה להם.

אתרי טיול ומרכזים נוספים בעמק יזרעאל

פארק עפולה

הכניסה חופשית.

הפארק נפתח בשנת 2007 וממוקם בנקודת החיבור בין עפולה עילית לעפולה תחתית, מתחת לבית החולים העמק. בפארק ישנו אמפי תיאטרון, אגם, מגרשי משחק וספורט, פינת חי, בית קפה, מרחבי דשא, צמחיה וצל.

כפר ברוך ברווזים בכפר

ממוקם באזור עמק יזרעאל.

כניסה בתשלום, חניה נוחה, גישה לנכים, שירותים.

כתובת: כפר ברוך, האתר ממוקם במשק הברווזים של איריס ונפתלי לווין.

הכפר ממורם ליד העיר עפולה, בנסיעה מכביש העמק עוברים את נהלל, מגיעים עד הכניסה למגדל העמק ופונים ימינה לכוון כפר ברוך, על פי שילוט.

טלפון לתאום: 04-6540882 – 052-3221357

האתר פתוח בימים א – ה בשעות 09:00-17:00, בימי שישי בשעות 10:00-15:00

המקום מיועד לצפייה באווזים ועופות מים בלבד, ניתנת הדרכה לבעלי החיים במקום בתאום מראש.

ניתן ללטף את בעלי החיים וניתן להאכיל את בעלי החיים, רק במקומות מוגדרים.

באתר נמצא מזנון וניתן להזמין ארוחות ואירועים שונים, קיימת פינה ושולחנות לפיקניק.

בסיור המודרך מוצג תהליך החיים של הלהקה מזמן ההטלה, הדגירה והבקיעה, חיי הפרט והלהקה במכלאות.

ברווזים בכפר מציע שפע של הפעלות והדרכות בנושא ברווזים ועופות מים, כאשר המבקרים במקום עוברים תחנות בחיי עופות המים, דרך סיור מודרך חוויתי העובר על פני כל מחזור החיים של עופות המים והברווזים.

חניון הבונקרים בחורשת הבונקרים – חורשת סלובניה

הכניסה חופשית.

ביציאה מכפר ברוך ניתן לנסוע עד חורשת הבונקרים, נוסעים בדרך הלבנה הראשית במגמת ירידה, כקילומטר  עד חורשת הבונקרים – סלובניה, הגעה מכביש 63, שילוט מצומת נהלל וצומת כפר ברוך.

חורשת הבונקרים קבלה את שמה בזכות שלושת הבונקרים לאכסון תחמושת, אשר הקימו הבריטים בעת שלטונם בישראל. החורשה ננטעה בידיהם, על מנת להסתיר את הבונקרים.

כיום משמשת החורשה כחניון הכולל: שולחנות פיקניק, מתקני ומשחק לילדים.

שמה הנוסף של החורשה כחורשה הסלובנית, ניתן לה בזכות תרומתו של קונסול הכבוד של סלובניה בישראל, מר דרקו הורברט, לפיתוחה.

שמורת גבעת המורה

כניסה ללא תשלום

נוסעים על כביש  65, עד צומת גבעת המורה. ברמזור השני פונים ימינה, יש לפנות אל שכונת עפולה הצעירה  שבעיר בעפולה, השביל מתחיל מאחורי הבתים האחרונים של השכונה.

גבעת המורה שגובהה הוא 515 מטר מעל פני הים, היא שריד של הר געש כבוי המכוסה יער וצמחיה.

על גבעה נמצאת שמורת גבעת המורה, חניון ונקודת תצפית.

ייחודה הנוסף של הגבעה, הינו בפריחת איריס נצרתי בעונה. הגבעה משמשת כנקודת תצפית מהמגדל אשר בראש הגבעה, לצפייה על נופי עמק יזרעאל. בקרבה למצפה, נמצא קברו של נבי-דחי, קדוש מוסלמי מהמאה השביעית.

שמורת בלפוריה

ממוקמת בדרך נוף גבעת המורה. השמורה נמצאת כחצי קילומטר מערבית לכביש עפולה – צומת עדשים, שנים וחצי קילומטר דרומית לצומת עדשים. הדרך עוברת במקביל לכביש ופונה בגבול חורשת איקליפטוסים עד גבול השמורה. 

כניסה חופשית.

שמורת בלפוריה מהווה אחד השרידים האחרונים לביצות עמק יזרעאל, אשר יובשו בתחילת המאה העשרים. במקום ישנם שרידי ביצה, כולל צמחייה אופיינית לאזור. מעל לשמורה ממוקם תל יאפר, אשר בו נמצאים שרידי עתיקות מתקופות קודמות ואתר הנצחה לנופלי המקום. במקום שמורת ג’מוסים וקיימת בריכת ג’מוסים המוקפת גדר.

מגדל הגמל ומערת הפלמ”ח קבוץ גניגר 

טלפון לתאום 9898946 -04, 9896847 -04 

מגדל הגמל הינו מגדל בן 70 שנה, הצופה על עמק יזרעאל ועל יער בלפור. המגדל נבנה כמגדל שמירה על היער והשדות. בזמן המאורעות ומלחמת השחרור, הוצב על גגו פרוז’קטור, אשר תפקידו היה להאיר מסביב, כאשר העצים מסביבו עדין לא היו גבוהים.

מערת הפלמ”ח הינה מערה מתקופת הפלמ”ח, המציגה את מורשת גניגר, עמק יזרעאל ומורשת הפלמ”ח.  כאשר באו ראשוני החברים לגניגר, הם מצאו מערה שהיו בה גללי עיזים, עדות לתפקידה בתקופת העותומאנית. במשך השנים לא היה בה שימוש, עד שהגיע הפלמ”ח לגניגר.

אחרי תקופת הפלמ”ח, שימש המקום כמחסן נשק ואחר כך לא היה בה כלום. מטעמי בטיחות נסגר בשער ואף נבנתה גדר מסביבה, רעיון השימור עדיין לא הופעל.

הר תבור

הכניסה להר חופשית.

בנסיעה על כביש חדרה לגליל, נוסעים בכביש 65 עד לצומת גזית ופונים לדרך המוליכה לפסגת ההר.

הר תבור נחשב להר הגבוה בדרום הגליל, פסגתו בגובה562 מטר. משום גובהו הוא בולט למרחקים, למרגלותיו כפר תבור והכפר דבוריה. 

חשיבותו ההיסטורית קשורה לכל שלושת הדתות, בעבר שלט ההר על צומת דרכים שהוליכה סחורות מעמק יזרעאל לדמשק, לכוון עמק בית שאן ולירדן. מיקומו האסטרטגי והרצון לשלוט עליו, הביאו למרגלותיו קרבות היסטוריים מפורסמים. 

בערך בשלושת-רבעי גובה, ישנה דרך לא סלולה לכלי רכב המקיפה את ההר.

על הר תבור ממוקמים האטרקציות הבאות: כנסייה יוונית הנקראת כנסיית ההשתנות, אשר נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית מהמאות 5-6  ושרידי כנסייה צלבנית מהמאה ה  12.

הכנסייה קרויה בשמה על פי המסורת הנוצרית, כי במקום נערכה פגישה בין ישו ועוזריו, לבין משה רבנו ואליהו הנביא ובמהלך פגישה זאת, השתנה ישו והקים את דת הנצרות.

במקום ישנה גם כנסייה רומנית אשר נבנתה בשנת 1862, הכנסייה נקראת על שם אליהו הנביא.

בחזית הכנסייה מערה, על שם מלכי צדק. על פי המסורת הנוצרית, במערה התקיימה פגישה בין אברהם אבינו למלך שלם. בהר נמצא גם שרידי חומה ומגדלי שמירה מהמאה השלוש עשר, הנקראים חומות פלביוס והמעבר לכנסייה עובר בשער הנקרא שער הרוחות.

שמורת תל שמרון

כניסה חופשית. 

השמורה ממוקמת מערבית לכביש הגישה ליישוב תימרת, צפונית לצומת נהלל. נוסעים לכוון מגדל העמק בסימון הכביש 27.4 והסימון 26.8 , פנייה סלולה לכוון בית העלמין. בנסיעה בכביש הכניסה לישוב תימרת, חונים כמאה מטר צפונית להסתעפות של כביש 75, על קטע הכביש הישן, לשמורה נכנסים רגלית.

הישוב שמרון משויך כעיר שמרון העתיקה, העיר אף מוזכרת בספר יהושע והייתה עיר כנענית מבוצרת, אחת מיני רבות. היא היוותה ישוב יהודי, לפחות עד תקופת בית שני.

העיר שמרון הייתה אחת מכמה ערים כנעניות ומבוצרות, שחלשו על עמק יזרעאל ואשר המשותף לכולן היה הימצאותן בשולי העמק, בסמוך לדרכים מרכזיות שהובילו אליו.

יש המשערים כי בתקופת הברונזה הקדומה, היא הייתה הגדולה בערי עמק יזרעאל. 

בתקופה ההלניסטית, הוקם היישוב למרגלות התל ושמו שונה לשמעוניא או סמוניה. העיר שימשה כאחד המרכזים במרד הגדול ובשנת 66 לספירה, התבצרו בה אלפי יהודים ונערך קרב בינם לבין הצבא הרומי.

ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה. 

הגבעה שימשה את מתיישבי נהלל הראשונים ובשנות ה-50 נבנה כאן מעברת עולים, שבהמשך עברו למגדל העמק הסמוך. כיום תל שמרון אינו מיושב, בסמוך לו הוקם היישוב תמרת.

על התל עצמו הוקם מגדל תצפית, הצופה אל העמק ובשוליו נמצא בית הקברות של מושב נהלל, בו קבורים אישים חשובים רבים, בהם משה דיין, אילן רימון ומייסדי המושב. 

לרגלי התל נמצאת שמורת טבע, ייחודה של השמורה בחורשת עצי שיטה מלבינה, שזהו המקום הצפוני ביותר בעולם בו היא גדלה. אכן מראה ייחודי ולא אופייני לארצנו, כיוון שהיא במקורה מאפריקה. 

יער בית קשת- חניון ומצפור בית היערן 

יער בית קשת משתרע על המורדות המזרחיים של הרי נצרת, שמהם נשקפים הנופים המרהיבים של הגליל התחתון ועמק יזרעאל. היער משתרע על פני כ- 25,000 דונם ומצוי בו שריד מפואר של יער אלון התבור, שכיסה בעבר שטחים נרחבים בצפון הארץ. קק”ל הכשירה ביער דרך נוף באורך18 ק”מ, שילטה את הדרך, פיתחה לידה חניונים לבילוי בחיק הטבע, פרצה שבילי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופנים והכשירה מצפורי נוף לרווחת המטיילים.

חניון ומצפור בית היערן ממוקמים ביער קשת, דרומית לעיר נצרת. הכניסה הצפונית דרך כביש 77 ליד מחנה שמשון,2 קילומטרמערבית מצומת גולני, דרך קיבוץ בית קשת. לאחר העיקול מוביל שילוט לדרך.

ממשיכים בנסיעה על השביל לכוון חניון המלכה ההולנדית, ממשיכים לאחר מעבר במצפור תורען, עד להגעה למצפור ובניין בית הקרן הקיימת-בית היערן. 

בהליכה של דקות ספורות במורד הגבעה, מגיעים למצפור היערן ונהנים מחוויית צפייה.

לסיום הטיול  נמשיך בדרך הנוף ונגיע לצומת, בצומת נפנה שמאלה לדבורייה וימינה להר דבורה ולנצרת.

יער בית קשת- מצפור אלוני בית קשת

ממקומם בסמוך למצפור בית היערן. 

ממצפור אלוני בית קשת יש תצפית דרומה, מזרחה וצפון-מזרחה לעבר גבעת המורה, התבור, הגלבוע, רמת כוכב, רמת יבנאל, רמת פורייה וטבריה עלית. הנגישות אל המצפור מותאמת לבעלי מגבלות נגישות.

למרגלות המצפור נבחין ב”יער הפארק” של אלוני התבור. עץ זה הוא עץ נשיר, הגדל באגנו המזרחי של הים התיכון. אלון התבור פורח בתנאי האקלים הים-תיכוני השורר בצפונה של ארץ ישראל והוא צומח במגוון סוגי קרקעות.

גן לאומי ציפורי

כניסה בתשלום, נגישות לנכים. 

מגיעים דרך כביש שפרעם – נצרת, כביש מספר 79. נכנסים למושב ציפורי ונוסעים עד מרכז המושב ושם, לפי השילוט, מגיעים לגן הלאומי. 

הגן הלאומי פתוח בכל ימות השבוע מזריחת החמה עד שקיעתה.

הגן הלאומי כולל מרכז הדרכה, מעיינות מים, חניון המיועד לפיקניקים ולינה בימי השבוע. הצפיפות אינה גדולה, אך בסופי השבוע ובחגים ישנה נהירה גדולה יותר.

הגן הלאומי כולל: שולחנות וספסלים, פינות מנוחה וצל, אפשרויות לעריכת מנגלים לצלייה על האש, פינות משחק ומתקני משחק לילדים, שירותיים כימיים וברזיות. בגן הלאומי ישנם שבילי עפר לטיולים, המיועדים לסיור רגלי או אופנים.

ניתן לראות בגן שרידים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות, הכוללים תיאטרון רומי בן 4500 מושבים שחלקם שוחזר, רובע מגורים מתקופת התנ”ך הכולל רחובות מרוצפים באבן, אכסדראות עמודים של בתים, שווקים וחנויות. בראש ההר ישנה מצודה צלבנית אשר נבנתה מחדש במאה ה 18, בידי המנהיג המוסלמי דאר אל עמר.

בחדרי הווילה מהמאה השלישית, תוכלו לראות פסיפסים וציורי קיר של אל היין דיוניסו. בנוסף ישנו מבנה מהמאה החמישית לספירה, הכולל פסיפס המתאר את החגיגה בנילוס, לרגל עליית מפלס המים.

מפעל מים תת קרקעי מהמאה הראשונה, שפעל עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת העתיק ומאגר המים המרוחק, קרוב לשני קילומטר מהשרידים, כנסייה ומנזר בתוך חומת גן מתחת לציפורי, שרידים של כנסייה צלבנית ושקעי חדרי התפילה.

קיבוץ הסוללים סאפרי חושים 

האתר ממוקם בקיבוץ הסוללים בעמק יזרעאל, בסמוך לנצרת, שפרעם וקריית טבעון. 

הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום בשעות 11:30, 13:00, 14:30. 

טלפון לתאום 04-6406541 , 050-38259843 

המקום פתוח בימים א – ה בשעות  10:00-17:00, ביום שישי בשעות 10:0013:00, ביום שבת בשעות 10:00-16:00.

פארק ייחודי מסוגו, המפעיל את חושיו של המבקר בדרכים שונות, כמו המישוש, הריח, השמיעה, הראייה ועוד. חוויות אלו נוצרות ממגע והתקרבות לבעלי חיים, אשר למעלה ממאה מהם בפארק.

במקום מדגרת בקיעה שקופה לביצים, המעניקה חוויה של צפייה בתהליך הטבע. תיבות אשר בהם ניתן למשש בעלי חיים ובפינות הליטוף, פינות הפעלה והדרכה יצירתית, המשמשות להבנת תהליכים בטבע.

ישנן פינות האכלה, תצוגת זוחלים, תוכים ובעלי כנף ואפיית פיתות על טבון.

במקום ניתן להגיע לסדנאות ולאירועים, ניתן לרכוש חיות מחמד לבית.

כפר יהושע ותחנת הרכבת המשוחזרת תל שמאם

האתר ממוקם בכפר יהושע  מושב בעמק יזרעאל.

התחנה נמצאת כ-5 קילומטר דרומית-מזרחית לקריית טבעון. נכנסים לכפר יהושע מכביש 722 (מעט אחרי צומת התשבי). נוסעים בכביש פנימי המוביל אל התחנה.

הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום.

טלפון לתאום 054-2325216, 04-9534226

תחנת הרכבת תל שמאם, הינה השלישית בתחנות רכבת העמק מבין שמונה התחנות המקוריות, משנת 1905. התחנה מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם, שפורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. התחנה נבנתה על ציר מסילת הרכבת החיגזית, מחיפה לדרעה, בדרכה נבנו עשרים תחנות רכבת בין חיפה לצמח, התחנה נחשבה לאחת הגדולות, המסילה נבנתה בשנים 1903-1905.

השימוש העיקרי לתחנה, היה משלוח תוצרת חקלאית לחיפה והבאת סחורות לכפר יהושע, לאורך תקופה של חמישים שנה. כמו כן שימשה התחנה, כנקודת תספוק ותיקון לקטרים. במקום מולאו דודי הקיטור של הקטרים במים וכן נבנתה סדנה לתיקון קטרים וקרונות תקולים. 

התחנה הכילה שמונה מבני אבן בסגנון גרמני, אשר נמצאים במקום גם היום. המבנה המרכזי היה בן שתי קומות ובו שכנו משרדי התחנה. קומתו העליונה של מבנה זה, שימשה כמקום מגוריה של משפחת מנהל התחנה. ממזרח למבנה המרכזי נבנה מגדל מים עגול, אשר בו נשמרו המים למילוי הקטרים.

שאר המבנים בתחנת כפר יהושע, שימשו כמקום מגורי עובדי התחנה, שירותים ציבוריים לנוסעים, מחסן פחמים ובתיהם של הבומבגי -מפעיל המשאבה, (מן המילה פומפה ששובשה) ושל קוון המסילה.

במקום אשר שופץ, נותרו שבעה מבנים שרובם עברו שיפוץ. התחנה נפתחה לסיורים בשנת 2008. 

תל יקנעם 

הכניסה אינה בתשלום, אין הדרכה במקום. 

האתר ממוקם בסמוך למושבת יקנעם, הוא התל הבולט בשטח, הוא שולט על הדרך העתיקה של ואדי מילק.

התל בולט מעל הכביש, פונים ימינה לכוון המושבה ומיד לאחר מטרים ספורים לפנות שמאלה, לשביל הכניסה לאתר.

האתר פתוח מצאת החמה עד השקיעה.

תל יקנעם שולט על הדרך העתיקה של ואדי מילח ובסביבתו תלים קטנים, כמו תל קירי ותל קשיש. בתל הייתה התיישבות מתקופת הברונזה הקדומה, הפרסית, היוונית, הרומאית ועד התקופה הממלוכית.

בתל ממצאים מתקופות שונות, כולל תקופת הברונזה הקדומה, תקופות הברזל והתקופה הפרסית.

שרידים של מבנים כולל מבנה שרצפתו רוצפה בלוחות אבן, ששימש כמחסן. על פי כדי האגירה, מחסן מהתקופה הפניקית ובו בורות אגירה. כנסייה צלבנית מהמאה 12וברים מהתקופה הפרסית. 

יקנעם דג בכפר 

כניסה בתשלום. 

האתר ממוקם במושבת יקנעם.   

על כביש יוקנעם-מגידו בצמוד לעיר יקנעם עילית. 

הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום. 

טלפון לתאום 04-9894095, 04-9590328 

המקום סגור ביום ראשון, פתוח בימים שני עד שישי בשעות: 08:00-17:00, שבת- 07:30-18:00.

פארק דג בכפר, הינו מתחם לבילוי המכיל אטרקציות שונות להפעלת ילדים ומשפחות.

במקום ניתן לדוג קרפיונים בחכות מתוך בריכות מים, בסמוך לבריכות הדייג ממוקם מרחבי פיקניק ומנוחה שולחנות וכסאות, ערסלים ופינות מנגלים. לפעוטים בריכת כדורים, נדנדות ופינות משחק ויצירה.

ניתן במקום לשכור ציוד לדיג ואף לרכוש ציוד לדייג.

סביבת האתר יכולה לשמש כבסיס לטיולים בנחלי הסביבה ובטבע. במקום מזנון ופינה לניקוי הדגים. 

תל מגידו 

תל מגידו שולט על הכניסה לעמק יזרעאל מעמק עירון, הוא שולט על צומת דרכים ודרך הים העוברת בעמק יראון, לכוון צפון ולכוון עמק בית שאן. 

טלפון לתאום 6590316 – 04, נגישות לנכים.

האתר פתוח בחודשים אפריל- ספטמבר שבת – חמישי בשעות  17:00-8:00, יום שישי  עד 16:00.

השעה בחודשים אוקטובר – מרץ בימים שבת-חמישי בשעות  16:00-8:00, ביום שישי עד השעה  15:00. 

ביקור במפעל המים בתאום.

בגן הלאומי ישנו מרכז מבקרים אשר בו מוזיאון קטן, בו מוצגת תצוגת אור קולית ודגם האתר.

על פי הממצאים, החלה ההתיישבות בתל, במאה הרביעית לפני הספירה. העיר מגידו הוקפה בחומה מסיבית בשליטה מצרית ובמחצית המאה השנייה לפני הספירה, מרדו הכנענים בצבא המצרי.

צבא המרד כלל גם צבאות מהמדינות הסמוכות, פרעה תחותמס השלישי, עלה עם צבאו לכבוש את האזור מחדש. צבא המורדים התפצל לשניים וחיכה בשני פתחים של עמק יזרעאל והזניח את המעבר הקרקעי הסבוך צמחיה בואדי ערה, טעות זאת אפשרה לצבא המצרי, להגיע ולהביס את המורדים תחת תל מגידו,על העיר נערך מצור ולאחר שבעה חודשים, נכנעה וחזרה לשלטון מצרי.

בחפירות בתל נתגלו: מפעל מים ענק, הכולל פיר לאגירת מים עמוק ותעלה שאורכה60 מטרלאיסוף המים, בנוסף התגלה אתר שבו ממוקמים מספר מקדשים ואורוות לסוסים. עוד נמצא שער העיר, הנקרא השער הכנעני מתקופת הברונזה, שער שלמה מתקופת הברזל, ארמון השנהבים, על שם הפיתוחים בשנהב ובזהב  ונקודות תצפית החולשות לכוון עמק יזרעאל.

מסביב לתל, ישנו גן לאומי מוכרז, הכולל מוזיאון קטן לממצאים אשר נתגלו בתל, שרידים נרחבים של מבני ציבור ופרטיים שישמשו למגורים ושרידי המחנה הרומי שעליו נבנה הכפר הערבי לאגון, שננטש במלחמת השחרור. את התל פוקדים צליינים רבים, לאחר שהמקום הוזכר בברית החדשה ואומץ על הדת הנוצרית.

מבוך בעמק – חוויית מבוך ענקית לכל המשפחה בשדה יעקב

בכביש מקריית טבעון לבית שערים, מצומת השומרים, פונים דרומה על פי השילוט. 

כניסה עד גיל 6 חינם, מעל לגיל זה בתשלום. 

טלפון לתאום  04-9830255, 

המבוך פתוח בימים א-ה בשעות 09:30-17:00, בימי שישי בשעות  09:30-14:00 .

המבוך מיועד למשפחות, לילדים ולקבוצות. המקום משתרע על שטח של 8 דונם, אורך שביליו כשני קילומטר ויש רק יציאה אחת, שאר השבילים ללא מוצא. ישנן שמונה תחנות המנחות את המבקר לכוון היציאה, בצמוד למבוך, ישנה מדשאה עם צל ומשחקים לילדים, אפשרות ללינת לילה, ארגון אירועים.

נהלל – גבעת הראשונים

נהלל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם, במושב 75 משקים חקלאיים.

המתיישבים הראשונים של נהלל, הם אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, אשר עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ, באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי, בשונה מהחברה הקיבוצית.

שמה הנוסף של נהלל הוא גבעת הכיבוש, אשר ממוקמת על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה, כביש מספר 75, ליד הכפר הערבי מעלול.

20 המתיישבים הראשונים באזור נהלל, הקימו את ההתיישבות על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה כביש מספר 75, ליד הכפר הערבי מעלול. החשש להתגורר במקום קבוע עקב מחלת הקדחת, הביאה אותם להתגורר באופן זמני בגבעת הכיבוש. הם יבשו את הביצות מסביב לגבעה ורק בשנת 1922, עברו המתיישבים לנקודת הקבע של נהלל כיום. את המקום תכנן האדריכל ריכד קאפמן בצורת מעגלים של כביש טבעתי סביב נקודה מרכזית, שממנה יוצאים כעין קרניים.

אטרקציות ומקומות בילוי בנהלל

סליק הנשק במושב נהלל

כתובת משפחת אבידב, משק 27 מושב נהלל.

כניסה בתשלום, ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום. 

טלפון לתאום 052-9006165, 04-6515141

הסליק נבנה כבור לאגירת שפכים מהרפת, הוא הוקם מעל לסליק משפחתי בשנת 1945 ושימש כאחד הסליקים של ההגנה. כיום הסליק משמש כמוזיאון משפחתי, עומקו 5 מטרוהכניסה אליו הינה מפתח סודי וסולם. תכולתו נמסרה לצה”ל בזמן מלחמת העצמאות.

משטרת נהלל 

הכניסה בתשלום ובתאום טלפוני 04-6415073

בנין המשטרה בסגנון הטייגר הידוע הבריטי המשטרה הוקמה בשנת 1936, במטרה לקבע תחנות משטרה על מנת להפריד בין אוכלוסיות שונות ולהגן על צירי תחבורה רגישים, לאחר המרד הערבי בשנת 1936.

בשנת 1938 שודרג המבנה וחוזק, במקום פעלה בתחילה נקודת משטרה שכללה שלושה שוטרים בפיקודו של סרגנט יצחק שווילי, ששינה את שמו בהמשך לשבילי לאחר קום המדינה, מספר השוטרים הועלה ל10 שוטרים. הוא ומשפחתו גרו בחצר המשטרה, במבנה שכלל יחידת מגורים מטבח ושירותים.

בשנת 1938, הוקפה המשטרה בחומה והוספו לה שתי מייצדית ליד כניסת היומנאי שהתנכלו לו ובחלון חדרו, הותקן וילון פלדה שנאטם בעת התקפה. לטנדר המסייר הוסף פטנט ייחודי ישראלי, מטאטא לפני הגלגלים, כדי לפנות חפצים חדים שהערבים פיזרו, לצורך פינצ’ור גלגלי הטנדר בעת מרדף.

שוטרי היחידה וערביים פחדו משבילי ואהבו אותו והוא כונה בפיהם אבו חדאר, כלומר האבא של אליהו. 

לשבילי היו שני בנים אליהו ורמי, לאחר מותו ולצורך הקמת המוזיאון, תרם בנו רמי חפצים אישיים של אביו למוזיאון.

לאחר המאורעות, נוספה ליחידה מחלקה במשטרת הנוטרים היהודים. היחידה הייתה מעורבת בשוטרים ערביים ויהודים, יחידה רכובה על סוסים, יחידה על טנדרים. לאחר מלחמת השחרור, המשיכה התחנה בתפקודה והועברה לידי הצבא וננטשה בשנות השישים.

בחצר המצודה חיים בשלווה זחלם בריטי ישן ורכבי משטרת הסיור והתנועה הישראלים. שוחזרה חלק מהאורווה ונבנתה סוכת המנוחה- המדפה, על פי הזיכרון ביחס של אחד לאחד, אשר שימשה בעבר לאירוח נכבדים ערביים, בריטים ויהודים.

כיום מופעל המקום כמרכז מבקרים, בשילוב שתי מצגות של שחקנים המציגים את שווילי בעת חקירה ושוטר בדואי אשר שרת בתחנה. לאחר הביקור במוזיאון זוכים למצגת אור קולית בת מספר דקות, שבה מספרים אנשים אשר שירתו במשטרה את סיפורם.

 את המקום מתחזקים: משטרת ישראל, המועצה לשימור אתרים ועמותת הנוטר.

נוסטלגיה בכפר

מרכז המבקרים ממוקם בנהלל, בעמק יזרעאל. 

כתובת משק 11 נהלל. 

כניסה חופשית, ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום. 

טלפון לתאום 04-6415802

האתר פתוח בימים א – ה בשעות 09:00-17:00, בימי שישי בשעות 10:00-15:00. ביום שבת פתוח בשעות 10:00-116:00.

המרכז הוקם על מבנה ישן, אשר שימש את המשפחה כרפת בתקופת ההתיישבות. המאפיין המרכזי בתצוגות הנמצאות למכירה במרכז המבקרים, שהם הובאו מהולנד ומייצגים את אורח החיים ההולנדי ביום יום ובאירוח.

במקום מגוון נרחב של רהיטים עתיקים ומשוחזרים, תמונות, סוגי שעונים כמו אורלוגין וקוקייה, כלי פורצלן, כלי אוכל מהולנד ובסגנון ההולנדי. במרכז ניתן לערוך סיור, לשמוע הסברים על הבאת המוצרים ותפקידם בחיים של תושבי הולנד. ניתן לקנות את תוצרת המרכז.

קברו של משה דיין בנהלל

באוקטובר 1981, נפטר דיין מהתקף לב. על פי בקשתו נטמן בטקס צנוע בבית העלמין בנהלל, כאשר קברו משקיף על נופו של עמק יזרעאל, שבו גדל. במקומו נכנס לכנסת בן דודו, חבר הכנסת יגאל הורביץ. 

זכרו של דיין מונצח כיום במקומות רבים במדינת ישראל. רחובות ראשיים בערים הגדולות נושאים את שמו, כמו גם המרכז ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומתחם המכללות הצבאיות (“מחנה דיין”) בגלילות.

נהלל מרכז קוסמטיקה מצמחי מרפא 

כניסה חופשית, ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום. 

כתובת  משק  69  נהלל. 

טלפון לתאום 054-4607796, 04-6515131

האתר פתוח בכל השבוע  בשעות 09:00-18:00.

במרכז ניתן לערוך סיור רגלי בגן ולשמוע הסברים על הליך הגידול והיצור. במקום ניתן לקנות את תוצרת המרכז, אשר מגדל את גידולי צמחי המרפא על שטח נרחב בשדות נהלל וכולל עשרות סוגי עצים ומאות סוג צמחים.

יקבים בעמק יזרעאל 

יקב טוליפ 

כניסה חופשית, סיור בתשלום. 

ממוקם באזור העמק ליד כפר יהושוע. 

כתובת כפר תקווה עמק יזרעאל. 

יורדים בכביש החוף במחלף זיכרון יעקב, ממשיכים לכוון יוקנעם, לאורך22 קילומטרעד צומת יוקנעם, לפנות לכוון טבריה – לכוון צומת תשבי. לאחר קילומטר וחצי, בצומת כפר יהושוע, לפנות לכוון יקב טוליפ. 

טלפון לתאום  04-9830573, 054-4518800

שעות פתיחה למרכז המבקרים  בימי שישי ושבת בשעות 11:00-16:00, לביקורים בשאר ימות השבוע נא לתאם.

היקב נפתח בשנת 2003, לשווק יין בוטיק יין לא כשר, בחברת שווק משותפת ליצרנים ואנשי מכירות.

מרכז הביקורים המהודר, מהווה בסיס נוסף ליקב. קיר זכוכית מפריד בין אולם היצור, למרכז ונותן מבט על תהליכי היצור.

הביקור מלווה בסיור אשר מתאר ומסביר את דרך יצור היין, סוגי הגפנים באזור, מהבציר עד לביקוק, צורת האחסנה עד ההבשלה.

לאחר הסיור וההסברים במעבדה ובחדר החביות, ניתן לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום, ניתן לרכוש יינות המיוצרים במקום.

יקב מרתף יינות התבור 

כניסה חופשית. 

ממוקם באזור עמק יזרעאל, בכפר תבור. 

בין עפולה לטבריה, אחרי צומת גזית, בצומת הבנק יש לפנות שמאלה לשכונת הזיתים. 

טלפון לתאום  04-6767889 

שעות פתיחה בימים א – ה 10:00-16:00, בימי שישי 10:00-14:00, שבת בשעות 10:00-16:00.

הביקור מלווה בסיור אשר מתאר ומסביר את דרך יצור היין, סוגי הגפנים באזור, מהבציר עד לביקוק וצורת האחסנה עד ההבשלה.

לאחר הסיור וההסברים במעבדה ובחדר החביות, ניתן לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום, ניתן לרכוש יינות המיוצרים במקום .בנוסף ליינות, ניתן לרכוש שמן זית מיצור עצמי, ליקרים ממבחר פירות: משמשים, רימונים, שזיפים, לימונצ’לו, דובדבנים וקירסאו. היקב אינו כשר. 

משק קוטין יקב יין, שמן ויצור ריבות

כניסה חופשית, פעילויות וסדנאות ללא תשלום.

ממוקם באזור הר תבור, כתובת הכפר שדמות דבורה 

יש להגיע  להר תבור בכביש מזיכרון יעקב או טבריה, או דרך חיפה. 

טלפון לתאום  054-5649846, 04-6769771 

שעות פתיחה בימים א – ש  09:00 -16:00, כולל שבתות וחגים.

במשק האקולוגי ניתן לסייר בהדרכה ולקבל הסברים לגן האקולוגי, ליצור הריבות והמאכלים האורגניים תוך הדגמה לגידולם. ניתן לראות את דרך יצור היין, השמנים והזיתים למאכל. ניתן לערוך מדגם טעימות ליינות המופקים במקום, לשמנים, לזיתים ולריבות המיוצרות ונרקחות במקום. 

פינות חי באזור

פינת חי דרך בוסתן הקיבוץ

כניסה בתשלום.

באתר נתבונן בחיות בפינת חי.

כתובת: קבוץ ברקאי.

מגיעים דרך ואדי ערה בכביש הישן לכוון עפולה מחדרה, ליד אנדרטת משמר הגבול.

טלפון לתאום: 04-6274703 – 052-2821336

האתר פתוח בימי שבת בשעות 10:00-13:00 ובשעות 14:00-17:00, ביתר ימי השבוע יש לתאם ביקורים לקבוצות.

סיור חוויתי לילדים ומשפחות, בסיור מבקרים ברפת הקיבוץ ובמכון החליבה, פינת ליטוף והאכלה של עגלות ועגלים, רכיבה על חמורים,סיור בבוסתן הפרי להכרת מיני פירות שונים במקום גדילתם.

סיור בגינת תבלינים וצמחי מרפא, ניתנת האפשרות לסדנאות, ביקור בפינת החיי ובפינת ליטוף והאכלה.

פינת החי בקבוץ גניגר

הקבוץ ממוקם ליד מגדל העמק בתחום עמק יזרעאל, מעפולה בכביש מספר 60 עד צומת עדשים, לפנות שמאלה בכביש מספר 73, להמשיך כ-3 קילומטר. 

הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום. 

טלפון לתאום 04-6549150

בפינת החי נאספו חיות בית וחיות מחמד בכלובים, אשר אינם נעולים ולחלקם ניתן להיכנס וללטף.

חלק מבעלי החיים מסתובבים חופשי במכלאות וניתן להיכנס אליהם, במטרה לאפשר לילדים ולמשפחות, לחוות חוויות התקרבות לבעלי חיים ולפתוח בפניהם את עולמם הקסום באמצעות חוש המישוש, הראיה, השמיעה והריח. 

בפינת החי, נעשה ניסיון להקנות לחיות אורח חיים הקרוב לחייהם בטבע ,חוויה זאת מתעצמת באפשרות לשחק וללטף את החיות ואף להאכיל חלק מן החיות. ניתן לקבל מידע על בעלי החיים, כמו כן באזור פינת החי, ממוקמים מתקני משחק ושעשוע לילדים ופינת מנוחה להורים.

פינת חי עין חרוד מאוחד 

ממוקם באזור עמק הירדן. 

כניסה בתשלום. 

כתובת: קבוץ עין חרוד מאוחד. 

טלפון לתאום מראש: 04-6485328 – 052-3967684 

האתר פתוח בשבתות בשעות 10:00-16:00, סגור בחודשי הקיץ.

אין מקום לישיבת הורים, אין מזנון במקום, אין פינה לפיקניק,אין חנות מפעל, המקום מיועד לצפייה בבעלי החיים בלבד. ניתן ללטף את בעלי החיים וניתן להאכיל את בעלי החיים, במקומות מוגדרים.

גן גורו בגן השלושה 

כניסה בתשלום. 

כתובת: אזור קיבוץ ניר דוד.  100 מטרמגן הסחנה – גן השלושה, בצומת השיטה ליד כלא שאטה, פונים ימינה לכביש 669 ונוסעים כ-5 קילומטרומגיעים לפניה לגן השלושה. 

טלפון לתאום: 04-6488060, 04-6488061 

ביקור בכל השנה, משפחה, ילדים, יש נגישות לנכים. מתקנים לפיקניק ולינה, פינות ליטוף.

 גן גורו הוא פארק אוסטרלי ייחודי ובו בעלי חיים וצמחייה מאוסטרליה הרחוקה. בגן גורו קנגורו חופשיים מסוגים שונים אותם נוכל ללטף וגם להאכיל מכף היד. 

בחווה האוסטרלית תמצאו חיות חווה האופייניות ליבשת ופינת ליטוף בה ניתן ללטף, להאכיל ולסרק עיזים ננסיות ובעלי חיים מעניינים נוספים – קואלות מתוקות, אמו, שועלים מעופפים, מיני זוחלים ועוד…   

עמק יזרעאל מוזיאונים

מוזיאון המרציפן

כניסה חופשית, סיורים לקבוצות בתשלום.

המוזיאון ומרכז הביקורים ממוקם בכפר תבור.

טלפון לתאום 04-6772111.

המוזיאון פתוח בכל השבוע בשעות 10:00-18:00.

במפעל המרציפן קיים מוזיאון של דמויות, חיות, פירות וכל מיני מוצגים המפוסלים במרציפן.

בסיור במקום לומד המבקר על דרכי יצור המרציפן, מתהליך גידול השקד ועד הפיכתו לחומר גולמי.

ניתן לערוך סדנאות בבישול מרציפן בפיסול בחומר וביצורו, כולל שילובו בשוקולד.

בחנות המפעל ניתן לרכוש מתוצרת המפעל.

תחנת השידור המחתרתית בקיבוץ גבת 

כתובת קבוץ גבת, ליד נהלל. 

כניסה בתשלום, ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום. 

טלפון לתאום 052-6566501.

תחנת השידור המחתרתית שרה, ממוקמת בסליק שנחפר והוצבה בו תחנת שידור. התחנה שדרה במורס לתושביה היהודים של אירופה הכבושה בידי הגרמנים. שדרנית התחנה הייתה שרה פפיש, אשר שידרה במשך 4 שנים. כדי לעבור לסליק התת קרקעי, ישנה דלת נסתרת לכניסה ומעלית סודית.

מוזיאון בית טרומפלדור קבוץ תל יוסף

כניסה בתשלום, נגישות לנכים.

טלפון לתאום:  6534714 – 04

המוזיאון פתוח בכל ימי השבוע בשעות 08:00-13:00. 

המוזיאון הוקם לזכרו של הלוחם יוסף טרומפלדור ולזכרם של שבעת חבריו, אשר נפלו בהגנתם על תל חי במתקפה של ערביי הסביבה. 

התצוגות מתארות את האירועים ההיסטוריים שחלו על הסביבה, בעזרת תמונות, ידו התותבת, חפצים ומצגת.

מוזיאון לראשית ההתיישבות יפעת עמק יזרעאל

כניסה בתשלום, נגישות לנכים.

הקבוץ שוכן בין נהלל למגדל העמק, נסיעה בכביש 75.

כתובת המוזיאון:  קבוץ יפעת עמק יזרעאל.

טלפון לתאום: 6548974 -04

המוזיאון פתוח בימים א – ה בשעות 08:00-15:00, בימי שישי בשעות 10:00-15:00 וביום שבת בשעות 11:00-14:00. 

המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של יחידים או קבוצות וכמובן תערוכות בנושאים הקרובים לאופיו של המוזיאון, שהם ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, דרך סיפורם של החלוצים בשנים 1920-1950.

המוזיאון כולל כלי עבודה, חפצים אישיים, כלי בית, תהליכי ההקמה, מסמכים, תמונות וסיפורם האישי של ההתיישבויות השונות. במוזיאון ניתן לצפות במיצגים אור קוליים ואודיו.

הדרכה בתערוכות ובמוזיאון מתקיימת בתאום, ניתן לקבל  חוגי הפעלת ילדים וסדנאות, חוגי הדרכה ופעילות אומנותית יצירתית. 

מוזיאון ההתיישבות והמכוורת לדבש

ממוקם באזור עמק יזרעאל. 

כניסה בתשלום, נגישות לנכים. 

באתר נתבונן בתהליך יצור הדבש ובחיי הדבורים. 

כתובת: קבוץ יפעת.

טלפון לתאום: 6548974 – 04  

האתר פתוח בימים: א- ה בשעות 08:00-15:00, יום שישי בשעות  10:00- 13:00, שבת 11:00-14:000.

הסיור נמשך 2-4 שעות.

ישנו מזנון בכניסה לקיבוץ, ארוחות בהזמנה ניתן לקבל במוזיאון או בחדר האוכל בקיבוץ.

לרשות המבקרים פינת אוכל מסודרת בצל העצים.

המוזיאון פתוח לקהל משנת 1972. זהו השחזור הגדול בישראל בנושא ההתיישבות. המוזיאון מציג, מתעד ומספר על תרבות החומר והרוח של החלוצים בעמק יזרעאל. המוזיאון נוסד והוקם ביוזמת עודד ארצי, בן המקום, שזיהה את הצורך והחשיבות לתיעוד חיי החלוצים בעבר, עוד טרם שהם הולכים ונעלמים.  חברו ליוזמה אנשי קיבוץ יפעת ומוסדותיה, בשיתוף עם המועצה האזורית.

תצוגת המוזיאון מורכבת ממספר אתרים:

ביתן הדבש – התפתחות ענף גידול הדבורים בישראל: כוורת פעילה, וידאו בנושא משפחת הדבורים (הצגה).

שער עלייה – העלייה לארץ ישראל/ שער חלוץ – ייבוש ביצות, מחצבה, בניין, סלילת כבישים, נשים חלוצות, אוהל מגורים- חקלאות מסורתית – עבודת השדה, צאן ורועים.

ביתן השדה – התפתחות הטכנולוגיה החקלאית של עבודת השדה.

שער מושב – בית מגורים של משפחה במושב, ענפי החי.

שער קיבוץ – חדר אוכל משוחזר, בית ילדים, מחסן בגדים ועוד מה שביניהם – מרפאה, כיתת לימוד, בעלי מלאכה וסדנאות.

שער מים – משאבת המים הישנה (משומשת) ושחזור של באר מים מסורתית, תצוגת ממטרות.

המוזיאון גדל והתפתח בשנים האחרונות וחידש את תצוגת הקבע, נתן דגשים נוספים לאורח החיים בקיבוץ ובמושב ופתח מדורים חדשים. בתחום החינוך והתיירות, פותחו תכניות לימודים והעשרה, הפעלות בנושאים הקשורים לתכניות הלימודים ולנושא המרכז. ישנה אפשרות לקיים במקום אירועי תיירות או אירועים משפחתיים. 

מוזיאון עין דור

מוזיאון ארכאולוגי. 

קיבוץ עין דור, עמק יזרעאל, למרגלות הר תבור. 

הגישה למקום דרך כביש 717, היוצא מכביש 65 עפולה-טבריה.

הכניסה בתשלום. 

המוזיאון פתוח בימי א – ו  בשעות 08:00-15:00, בימי שישי בשעות 08:30-13:00, בשבת ובחגים בשעות 12:00-14:00.

טלפון לתאום: 04-6364444

מוזיאון חוויתי לילדים ומשפחות ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות, בנושא ארכיאולוגיה  של החיים באזור בתקופת העבר. ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה, המוצגים והרעיון העומד מאחוריו. המוזיאון מנסה להעביר את חווית חיי החקלאות בעבר והבנת הצרכים, סוגי היבולים וסוגי הגידולים, אשר היו בעבר.

המקום מהווה הצצה לחיי היומיום בעבר באזור.

מוזיאון וילפריד ישראל בקבוץ הזורע

מוזיאון לאומנות המזרח. 

כניסה בתשלום, נגישות לנכים. 

כתובת המוזיאון:  קבוץ הזורע 

טלפון לתאום:  04-9899566, 052-3990405 

שעות הפתיחה: ימים א- שישי בשעות  9.00 עד 14.00 שבתות וחגים: בשעות 10.00 עד 16.00.

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, השוכן בקבוץ הזורע, נוסד ב1951 והינו אחד המוזיאונים הוותיקים בארץ. המוזיאון התבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, בנו של סוחר יהודי אמיד ממוצא גרמני ונינו של מי שהיה הרב הראשי באנגליה. בתקופה הסוערת של עליית הנאציזם, קשר וילפריד קשרים חזקים עם חברי תנועת ה”ורקלוייטה” (“אנשי המעשה”), אשר ייסדו בהמשך את קיבוץ הזורע.  בעוד וילפריד מתגייס בתקופת המלחמה, למען הוצאת יהודים מאירופה ומצליח להציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים, הוא משלם בחייו שלו: באחת משליחויותיו, ב-1943 מופל מטוסו ע”י הצבא הגרמני. בצוואתו הוריש לחבריו בקיבוץ את אוספיו.

מוזיאון מזרע הקטנה בקבוץ מזרע

כניסה בתשלום, נגישות לנכים.

טלפון לתאום:  04-6429804, 04-6429019

ביקור במוזיאון בתאום.

המוזיאון מציג תערוכות בנושאים הקרובים לאופיו של המוזיאון, פרי עבודתו של משוגע לנושא פנחס שיבולי, העוסקים בנושאים הבאים: העלייה והעפלה, תולדות ההתיישבות באזור, ההגנה והלחימה על האזור.

במוזיאון מוצגות תערוכות קבע של חפצים שנאספו בעשרות שנים והמדגימים את חיי היום יום בעבר, באמצעות החפצים וכלי הבית והעבודה אשר נאספו.

 שטחו של המוזיאון רחב ובסיור המודרך נצפה: בצריפים של פעם, מגדל המים אשר נבנה בשנת 1925, חדר האוכל הישן, המכבסה, מחסן הבגדים, חדרי הלינה המשותפים, טרקטורים ומחרשות וציוד חקלאי, ששימש את המתיישבים בעבר. כלי נשק, סליק בחדר אמבטיה, ששימש כספא של הימים ההם. אלה שסבלו ממחלות טראומטיות, באו לקבל שם טיפולי בוץ, כשבתוך דוד המים החמים הוסתר מתקן הפתיחה של הסליק. כשהזיזו את האמבטיה, נפער הבור שירד אל מרתף עמוק ומוגן – שם הוסתר הנשק. במקום גם נמצא תצלומים, מסמכים ומידע על התקופה. 

הדרכה בתערוכות ובמוזיאון מתקיימת בתאום, ניתן לקבל חוגי הפעלת ילדים וסדנאות.

בצמידות למוזיאון ישנה גלריה לאומנות, המציגה חפצי אומנות ויצירות של אומנים מהאזור כמו: ציורים, תכשיטים, כלים מעץ וזכוכית, בובות ומוביילים.

מוזיאון מרכז מבקרים החצר הגדולה מרחביה

ממוקם בקבוץ מרחביה.

מיד אחרי היציאה מעפולה לכיוון בית שאן, להביט בשילוט בכביש, לקיבוץ מרחביה. 

הכניסה בתשלום.

טלפון לתאום 052-3638051,  050-7941209.

המוזיאון ומרכז הביקורים מתאים לילדים ומשפחות ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית. ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה, המוצגים והרעיון העומד מאחוריו, המתמקד בהקמת הישוב מרחביה, אשר הוקם כישוב הראשון בעמק יזרעאל, בשנת 1910.

הישוב הוקם בסגנון קולחוז שיתופי, של מתיישבים על אדמות בעמק. המוזיאון מציג את מורשת המייסדים במצגת אור קולית, תמונות וסיפורת, המלווה במסמכים את הקמת מרחביה.

החצר והמבנים המקיפים אותה שוחזרו, כולל הכלים החקלאים. במקום מסעדה מפגש ליד הגורן ובית קפה.

כפר יהושע פסיפס לזכר ריכרד קאופמן

כניסה חופשית.

כפר יהושע ממוקם כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי ובית שערים, בקצהו הצפוני של גן הזיכרון, בכפר יהושע בעמק יזרעאל.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו”ד, כמחווה ליהושע חנקין של שמו נקרא המושב.

במרכז היישוב מצויה שדרה, לזכרו של קאופמן ובמרכזה פסיפס אמנותי שתכנן הצייר אלי שמיר.

בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.

בכפר יהושע אנדרטה לנופלים, מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי.

מערת הפלמ”ח בקבוץ משמר העמק

קיבוץ משמר העמק נמצא לצדו של כביש מספר 66, המקשר בין צומת מגידו לצומת התשבי ליד יקנעם.

בכניסה הדרומית של הקיבוץ, נכנסים בשער הראשי של הקיבוץ ונוסעים על פי השילוט בכביש העוקף את שכונות המגורים ממזרח.

טלפון לתאום  04-9898946, 052-4471109

מערת הפלמ”ח הממוקמת בחלקו המערבי של הקיבוץ, פתחה מוסתר בצמחיה והיא בסיס לאתר תיירות פעיל המשמש כבסיס לטיולים ברחבי האזור.

במערה ניתנת הדרכה למקום היווצרות היחידות המיוחדות של הפלמ”ח, בימי המאבק לעצמאות ישראל. בראשיתה מערת רועי צאן בדואים, לאחר עליית מתיישבי קבוץ משמר העמק בשנת 1921, הפכה המערה לנחלת שטחי הישוב. בשנת 1941, כאשר הוקם הפלמ”ח, שימשה המערה לבסיס האימונים המיוחד של הפלמ”ח, כמו יחידת המסתערבים, היחידה הגרמנית ועוד מבצעים שעדיין חסויים. 

לאחר המלחמה עמדה המערה שוממה ובשנת 1989, הוחלט להפכה למקום אשר ינחיל את מורשת הפלמ”ח בראשית דרכו. המערה מושכת מבקרים מן הארץ ומחול.

במערה תצוגת נשק וציוד שהיה בשימוש הפלמ”ח, סרטון המתאר את ההווי המיוחד ותאור התקופה.

הסיור המודרך כולל סיפורים על התקופה, תצפית מראש הר הגעש, נקודת תצפית על נופי האזור ועמק יזרעאל, מצדו הדרומי של הקבוץ.

מחלבות ומכוורות בעמק יזרעאל והסביבה

מחלבת הרפת של נפתול

כתובת: מושב שדמות דבורה. 

המושב ממוקם בעמק יזרעאל בגליל התחתון, מצפון מזרח לכפר תבור, בצד הכביש כפר תבור-יבנאל. 

כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות ולמשפחות בתאום ובתשלום. 

טלפון לתאום: 04-6766212, 052-5476555

האתר פתוח בימי שבת בשעות 11:00-16:00, במשך שאר ימי השבוע וערבי חג וחגים, רק בתאום.

ההדרכה האחרונה מתחילה בשעה 14:30.

במהלך הסיור המודרך ברפת, עוברים את תהליך גידול הפרות ועדר הבקר, מתהליך העגלים והנקתם ועד לשלבי גידולם והפיכתם לפרות המניבות חלב או העגלים המיועדים לשווק בשר.

לילדים ניתנת האפשרות להניק את העגלים, הסיור כולל ביקור במכון החליבה והדגמות.

מחלבת פרובוט +  חוות צאן ברקנית

כתובת: כפר יחזקאל.

מגיעים בנסיעה על הכביש בין עפולה לכוון בית שאן ,פונים על פי השילוט לכפר יחזקאל. 

כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות ולמשפחות בתאום ובתשלום.

טלפון לתאום: 054-4396406

במהלך הסיור המודרך ברפת המודרנית, עוברים את תהליך גידול הפרות ועדר הבקר, מתהליך העגלים והנקתם ועד לשלבי גידולם והפיכתם לפרות המניבות חלב או העגלים המיועדים לשווק בשר.

לילדים ניתנת האפשרות להניק את העגלים ופעילויות חווייתיות נוספות.

הסיור כולל ביקור במכון החליבה המיוחד, בזכות מתקני החליבה ללא מגע יד אדם והדגמות.צפייה בסרט הדגמה, לחיי הרפת ותהליכי היצור.

חוות צאן ברקנית

כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום. 

שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, 20:00-24:00. שבת,  10:00-16:00. קבוצות באמצע השבוע בתיאום.

מחלבה כשרה לא אורגנית.

חווה משפחתית, נפתחה בשנת 1978. בחוות הצאן מגדלים עדר לחלב, לאחר החליבה, נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים, הכוללים גבינות קשות ורכות, או יוגורטים ומוצרי חלב שונים.

העדר בכל יום יוצא לרעות במרעה טבעי.

ניתן להזמין ארוחות בסגנון של פעם הכוללות לחמים, ירקות וגבינות.  ניתן לרכוש את תוצרת החווה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות. ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ובמכון החליבה וללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות. לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף.

מחלבה ומוזיאון הרפת קיבוץ יפעת 

בנסיעה על הכביש בין חיפה לכוון עפולה, פונים על פי השילוט לכוון קבוץ יפעת.

כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות ולמשפחות בתאום ובתשלום. 

טלפון לתאום: 04-6548974

במהלך הסיור המודרך ברפת שהינה אחת הגדולות בארץ, עוברים את תהליך גידול הפרות ועדר הבקר, מתהליך העגלים והנקתם ועד לשלבי גידולם והפיכתם לפרות המניבות חלב או העגלים המיועדים לשווק בשר.

לילדים ניתנת האפשרות להניק את העגלים, הסיור כולל ביקור במכון החליבה והדגמות.

מכוורת דבורת התבור 

ממוקם באזור הר תבור בעמק יזרעאל. 

כניסה בתשלום. 

באתר נתבונן בתהליך יצור הדבש, בחיי הדבורים. 

כתובת: מושב שדמות דבורה, גליל תחתון. 

נוסעים לכוון כפר תבור ופונים ימינה ברמזור לכביש 767. לאחר קילומטר וחצי בצד ימין, נמצא מושב שדמות דבורה ומפעל דבורת התבור. 

טלפון לתאום: 04-6769598, 050-5637645 

האתר פתוח בימי השבוע בשעות 09:00-15:00. 

באתר נערכים סיורים מודרכים להכרת פעילות הדבורים ויצור הדבש, הסיור כולל ביקור במכוורת ובמכון הרדייה לחלות הדבש ותהליכי יצור הדבש מהחלה עד למיכל האחסנה. באתר חנות מפעל למכירת דבש.

מחלבת תנובה אלון התבור

אזור עמק יזרעאל הר תבור, אזור התעשייה התבור.

בנסיעה על הכביש בין עפולה לצומת גולני, מול אורחן דוברת, פונים לאזור התעשייה אלון התבור.

כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות ולמשפחות בתאום ובתשלום.

טלפון לתאום: 1800-221422

מחלבת תנובה אינה מייצרת את החלב, אלא מקבלת אותו מישובי הסביבה.

מתהליך קבלת החלב, מתחיל יצור מוצרי חלב וגבינות. הסיור המודרך כולל ביקור במכוני היצור, מרגע קבלת החלב, מעבר באולמות היצור עד הפיכתו למוצרים שונים ומוגמרים. בסיום הסיור ניתן לטעום ממוצרי המפעל.

בית לחם הגלילית אטרקציות במושבה 

בנסיעה בכביש בין תל אביב לחיפה, יורדים במחלף זיכרון יעקב וממשיכים לצומת יוקנעם.

פונים שמאלה לצומת התשבי ומיד פניה ימינה לצומת השומרים. בצומת פונים ימנה ומיד פונים שמאלה בצומת אלונים לכוון אלוני אבא, ממשיכים לכוון בית לחם הגלילית.

מפעל תיבולים, משפחת ציטרשפילר

מרכז מבקרים ומפעל תבלינים. 

טלפון לתאום: 04-9533405 

מפעל עיבוד צמחי תבלון, מרכז מבקרים ושדה גידולים למצחי תבלון. ניתן לסייר עצמאית ועם הדרכה.

ניתן לרכוש ממוצרי המפעל כ  400 סוגי תבלינים שונים.

מוזיאון משפחת פליישמן 

בקצה הכפר, בקומת הקרקע של הבית. 

במקום ישנן מסמכים ותמונות מהמושבה ושל תושבי הבית הקודמים. כמון כן ישנם כלי בית וחקלאות, אשר היו שייכים לטמפלרים אשר גרו במושבה. 

טלפון לתאום נורית וקובי 04-9532901

סיורים מודרכים בסביבה ובמושבה.

בית העם המשופץ ומגדל המים 

בית העם הוא בית מידות יפה הנמצא במרכז המושבה, הבניין בעל שתי קומות.

הקומה הראשונה הוקמה כנראה בשנת 1917. את התאריך ניתן לראות על הקשת המרכזית בכניסה למבנה. הקומה השנייה התווספה בשנות העשרים, כאשר מצבם של המתיישבים השתפר. ניתן לראות את ההבדל בין שתי הקומות, הקומה הראשונה דלתותיה וחלונותיה ממוסגרים באבן והקומה מעליה בנויה בחלקה מבטון.

מול בית העם ניצב מגדל המים, מבנה עגול המזכיר מגדל של מצודה צבאית.

בראש המגדל בריכת מים, המכילה 75 מ”ק. המים הגיעו למגדל מקידוח במרחק של 2 ק”מ, אשר מקורותיו היו שני מעיינות, האחד ‘ביר חבריה’ ממערב, שמימיו שימשו לשתיה והשקיה והשני ‘עין אל חדרה’, ששימש מקור מים לבהמות. כשלא הייתה ברירה השתמשו גם במים אלה לשתיה, אך רק לאחר שהרתיחו אותם.

ספירולינה בית מלאכה להכנת סבונים

בית המלאכה ממוקם במושבת בית לחם הגלילית, הטמפלרית.

טלפון לתאום:  04-9534842,  050-5404034

המקום פתוח ליחידים וקבוצות.

בית המלאכה לייצור ולימוד ליצירת סבונים, ממוקם במבנה בן 100 שנה מאבן, אשר שימש כרפת ואסם בעברו. במרכז המבקרים אשר נפתח בשנת 2002, ניתן לצפות במצגת המתארת את תהליכי היצור של הסבון, מסוגי החומרים הנדרשים ליצורו. מתקיימות סדנאות למבוגרים ולילדים, בהם ניתן ליצר סבונים ומוצרי טיפוח בסגנון אישי. כמו כן ניתן לרכוש ערכות ליצור סבון בבית, סוגי סבונים שונים ומוצרי טיפוח גוף.

עמק יזרעאל רחצה

גן השלושה – הסחנה 

כניסה בתשלום.

טלפון לתאום: 04-6586219

 על כביש 669, בין צומת השיטה לבית שאן.

ביקור בכל השנה, מתאים למשפחה, ילדים, יש נגישות לנכים, יש מתקנים לפיקניק.

הגן פתוח בחודשים אפריל-ספטמבר בימים  א-ה 17:00-08:00, בימים  שישי-שבת בשעות 16:00-08:00.

בחודשים  אוקטובר-מרץ בימים  א-ה + שבת   16:00-08:00, בימי שישי בשעות  15:00-08:00.

הצפיפות אינה גדולה בימי השבוע, בשבתות וחגים קצת יותר. במקום מתקני ספורט ומשחק, מזנון ומסעדה, מנגלים, שולחנות, ספסלים ופינות מרגוע. ניתן לרחוץ במימי הסחנה.

הבריכה הטבעית מחולקת לשני חלקים, בריכה נוספת ממוקמת באזור נמוך יותר של הנחל ואפשר לגלוש אליה, בנוסף בריכה רדודה לפעוטות. בבריכה הרחוקה מופעלת תחנת קמח, המופעלת מזרימת המים.

בנוסף יש בריכה מקורה המיועדת לספורטאים, בתאום מראש.

בגן השלושה ממוקמים שתי אטרקציות הכלולות במחיר הכניסה: מוזיאון לארכיאולוגיה ים תיכונית וממדינות האזור ומרכז לשלום וסובלנות. המקום כולל סדנאות בנושא ואתר לשחזור ימי חומה ומגדל, על פי דגם קבוץ ניר דוד.

עין שוקק

לעין שוקק מגיעים בדרך עפר המסתעפת מערבה בסמוך לקיבוץ ניר דוד, בצומת הכבישים לבית שאן בכביש 6667 ובחיבור לכוון רשפים בכביש 669, יש שילוט והכוונה למקום. 

תחילת המסלול למרגלות תל שוחה שבחניון נחל הקיבוצים, השביל מתחיל למרגלות תל שוחה, משם עולה מסלול דרך נחל שוקק בעלייה מתונה, לאורך כקילומטר וחצי.

משערים ששמו נובע משרידי תחנת הקמח, הממוקמים בקצה בריכת האגירה של מימי המעיין. בעבר המים הוזרמו לשלוש ארובות, שהפעילו שלוש אבני רחיים לטחינת הקמח. בעבר הורחבה בריכת האגירה, לצורך השקיית עדרי הפרות של קיבוצי הסביבה.

רבים מגיעים למקום על מנת לטבול את גופם, לאורך השנה ובעיקר בקיץ. המים העודפים ממשיכים בנחל שוקק ומתחברים לנחל הקיבוצים באזור תל שוחה.

אזהרה אין לשתות מהמים.

עין מודע בעמק המעיינות עמק בית שאן (מזרח עמק יזרעאל)

ניתן להגיע בדרך עפר מסודר, היורד מכביש 669 בצמוד לקיבוץ רשפים. בפינת הגדר של הקיבוץ, פונים בעקבות השילוט והשביל מוביל הישר לאתר, במרחק כשנים וחצי קילומטר מהכביש.

בריכת האגירה נבנתה בתקופה העותומאנית ושופרה בידי יחידת הרוכבים הבריטיים.

המים נאספים לבריכה מנביעת מעיין, לאורך כל השנה. בריכת המים שופצה בידי קק”ל, רשות המים והמשרד לאיכות הסביבה, במהלך השיפור נתווסף גשרון מעל תעלת המוצא.

בסביבת המעיין נמצאים שרידי חווה חקלאית מימי הרומאיים. מסביב לבריכה עצי איקליפטוס ופינות ישיבה לפיקניק.

עין תאו בערבית עין גחולה

כניסה חופשית.

קילומטר מצפון לצומת כח, ממזרח לכביש 90 בסמיכות לבית הקברות של הכפר גחולה

מעין המזין בריכה טבעית מיוחדת, אשר מפורסם בזכות הצמחייה המיוחדת שבו, בעיקר הנופר הצהוב- צמח שגדל בכל השנה במים מתוקים. הצמח פרוש על פני המים, בעיקר בחודשים מאי-אוגוסט. בבריכה חיים גם זנים של חיים מיוחדים, כמו דגי נאוית. מסביב לבריכה צומחים גומא ועצי תאנה.  בדרומה של הבריכה ממוקם תל עתיק שכוסה ובו ממצאים ארכיאולוגיים וכמה עצי אלה.

חוות התבלינים בבית לחם הגלילית

גן השלושה (הסחנה)

ברווזים בכפר

דרך העץ

מקומות לינה מומלצים

עמק יזרעאל מלא במקומות לינה כמו אירוח קיבותי או צימרים. ישנם גם חניונים מסודרים ללינת לילה. נזכיר כמה מהמקומות:

וילה בכפר

כפר נופש עין חרוד

אירוח קיבוצי ניר דוד

מקומות בילוי חינם לילדים בעמק יזרעאל

 באדיבות מערכת “את זה”, העשרה ערכית לילדים 

יער אלוני אבא

מה במקום: יער אלוני אבא הוא יער ירוק, מלא בעצים יפיפיים ושטחים גדולים שניתן לעשות בהם פיקניקים ולשחק משחקי כדור. שם היער נלקח משם המושבה הנמצאת סמוך לו, “אלוני אבא”, על שם אבא ברדיצ’ב, אחד מהצנחנים העבריים שנלחם במלחמת העולם השנייה.

מיועד לגיל: כל הגילאים.
המלצה שלנו: במקום יש מסלול הליכה לכל המשפחה שאורכים שעה-שעתיים. מומלץ להביא הרבה מים ונעליים נוחות להליכה.
איך להגיע: יער אלוני אבא נמצא ליד המושבה אלוני אבא.
טלפון: 04-6568272.
אתר: יער אלוני אבא  

הר ברקן

מה במקום: מפסגת הר ברקן, המתנשא לגובה של 497 מטרים, ניתן לראות את עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן. ביום אפשר להגיע ולתצפת על כל הישובים השוכנים באזור ובלילה ניתן לראות באופן מדהים את הכוכבים והשמיים.

מיועד לגיל: כל הגילאים.
המלצה שלנו: מכיוון שהילדים לא תמיד הכי סבלניים כשזה מגיע לאוכל, כדאי להביא כריכים וחטיפים.
איך להגיע: הר ברקן נמצא במועצה אזורית הגלבוע.
טלפון: –
אתר: הר ברקן

–

נחל ציפורי

מה במקום: דרך של 16 קילומטרים העוברת דרך נחלים ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, המציעה מעבר לכלי רכב קלים בלבד (הכניסה למשאיות ואוטובוסים אסורה).

מיועד לגיל: כל הגילאים.
המלצה שלנו: נסיעה איטית בליווי כמה עצירות לאורך הדרך יכולה להיות חוויה מהנה עבור הילדים.
איך להגיע: ממערב דרך קריית אתא או ממזרח דרך אלון הגליל.
טלפון: –
אתר: נחל ציפורי – עמק יזרעאל

שביל הגלבוע

מה במקום: שביל נוף מורדות הגלבוע הוא מסלול להולכי רגל, רוכבי אופניים ורכבים. המסלול משתרע על 18 קילומטרים בין מעיין חרוד וגן השלושה.

מיועד לגיל: כל הגילאים.
המלצה שלנו: כדאי להגיע עם אופניים לכם ולילדים ולהעביר יום של רכיבה בשטח.
איך להגיע: ניתן להתחיל את המסלול במעיין חרוד או בגן השלושה (הסחנה).
אתר: שביל הגילבוע

תל שמרון

מה במקום: בגבעת תל שמרון תוכלו ליהנות ממגדל התצפית שהקימה קק”ל באזור, לראות את כל הישובים הקרובים ולתצפת על עמק יזרעאל.

מיועד לגיל: כל הגילאים
המלצה שלנו: בגבעה אין מספר גדול של מקומות מוצלים, לכן כדאי להביא כובעים והרבה מים.
איך להגיע: גבעת תל שמרון נמצאת בסמוך לישוב הקהילתי תמרת.
טלפון: –
אתר: תל שמרון-עמק יזרעאל

שביל אופניים סובב מגדל העמק

מה במקום: שביל האופניים הסובב את מגדל העמק הוא מסלול רכיבה מעגלי באורך 15 קילומטרים, המתחיל בפארק על שם יצחק רבין, עובר דרך יער בלפור וממשיך דרך שכונת נחל צבי עד החזרה לפארק.

מיועד לגיל: כל הגילאים (מתאים גם לילדים גדולים מעל 9-10 שיודעים לרכוב על אופניים).
המלצה שלנו: למרות שהמסלול הוא לכל רוכב אופניים, כדאי לזכור שמסלולי רכיבה ארוכים כאלו קשים לילדים הקטנים ויכולים להיות יותר טובים וכיפיים עבור הילדים הגדולים.
איך להגיע: המסלול מתחיל בפארק על שם יצחק רבין (קרוב למגדל העמק).
אתר: אתר שביל סובב מגדל העמק

מצפור גזית

מה במקום: מצפור גזית צופה על כפר תבור, קיבוץ עין דרור, כפר קיש ומקומות נוספים. מומלץ לבוא בתקופת החורף, בה יש זווית תצפית מעולה לזרימת נחל תבור.

מיועד לגיל: כל הגילאים.
המלצה שלנו: אם יש לכם עוד זמן לשרוף, מומלץ לבקר בנחל תבור הקרוב למקום ולעשות יום כיף במיוחד עבור הילדים.
איך להגיע: מצפור גזית נמצא במועצה האזורית עמק יזרעאל, קרוב לנחל תבור. 
אתר: אתר עמק יזרעאל-מצפור גזית

למקומות נוספים לבילוי חינם לילדים

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.