מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
אתם מוזמנים להתפנק ולקרוא על מדינה מדהימה
התמונה לקוחה מויקיפדיה
מרוקו היא אחת המדינות המרתקות ביותר, והיא מציעה למבקריה מגוון מרהיב של טבע, חופים, תרבות ושווקים, כך שהיא מתאימה לילדים, לצעירים, לזוגות ולמשפחות. טיול למרוקו מציע בנשימה אחת גם חופים יפהפיים, גם מדבר רחב ידיים וגם הרים המכוסים שלג בעונת החורף. זהו מקום נפלא לקניות, לסיור בנמל ולשפע תרבותי מעניין ביותר. על מנת להפיק את התועלת המקסימאלית מהטיול מומלץ לבצע את הטיול שבנינו עבורכם מסלול של 7 ימים מרהיבים במרוקו
היסטורית מרוקו. בקצרה
תושביה הראשונים של מקורו, ה”ברברים”, יישבו אותה עוד בתקופה הפלאוליתית, באזור הגבוה של הרי האטלס. בשלהי המאה ה-1 לפני הספירה השתלטו הרומאים על האזור והפכו אותו לפרובינציה רומית, אך בחלק מהשטחים הקרויים כיום “מרוקו” המשיכו לשבת היהודים והברברים, והתקיימו שם בעצמאות רבה. שליטת הרומאים המשיכה עד לשנת 429, עת פלשו הוונדלים לאזור, נטמעו באוכלוסייה המקומית ובמהלך הזמן אף נחלש כוחם, עד לכיבושה של מרוקו בידי האימפריה הביזנטית, בשנת 533.
בתחילת המאה השמינית לספירה נכבשה מרוקו בידי הערבים, מה שהוביל את הברברים להתאסלם. ב-781 יוסדה השושלת המוסלמית של אידריס, ששלטה במרוקו ביד רמה. שושלת אידריס אף ייסדה את פאס, לימים עיר הבירה של מרוקו.
משחקי הכיבוש המשיכו באזור במשך מאות שנים, במהלך נרשמו רדיפות קשות כנגד יהודים בפרט ולא-מוסלמים בכלל, לצד צמיחה תרבותית, שגשוג כלכלי וארכיטקטורה מרהיבה ומפוארת.
במאה ה-17 תפסה השושלת העלאווית את השלטון, בו היא מחזיקה עד עצם היום הזה. מלכה השני של השושלת, מולאי איסמעיל אבן שריף, הכריז על העיר מקנס כעל עיר הבירה של מרוקו.
בתחילת המאה ה-20 הוכרזה מרוקו כמדינה הפועלת תחת השפעת של צרפת, ושנים ספורות לאחר מכן נחתם הסכם פס, במסגרתו הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית, חרף העובדה שחלק מהאזור הצפוני של המדינה נשלט על ידי ספרד (ונקרא מרוקו הספרדית). ב-1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה מצרפת, במקביל להפיכתו של הסולטן מוחמד החמישי למלך מרוקו, שעמד בראש הממלכה העצמאית, ובמקביל לסיפוחה של טנג’יר למרוקו.
מוחמד החמישי נפטר ב-1961 ואת מקומו תפס חסן השני, ששמר באדיקות על הקשר החזק שבין מרוקו לבין מדינות המערב בכלל – וארה”ב בפרט, למרות שמרוקו הצטרפה באופן רשמי לליגה הערבית. בשנות ה-70 סופחה סהרה המערבית למרוקו, לאחר שנים שבהן נשלטה על ידי ספרד.
תרבות ושפה במרוקו
מרוקו היא מדינה מוסלמית בעיקרה, אך חיות בה קבוצות מיעוטים המורכבות מיהודים, נוצרים ובני הדת ההינדית. שילוב זה בין תרבויות ודתות הופך אותה למדינה עשירה מבחינה תרבותית, בעלת השפעות אפריקאיות, ברבריות, מזרח-תיכוניות ויהודיות. זוהי חוויה מיוחדת לטייל במרוקו, מדינה שבה הסוחרים פותחים בשיחות חולין ובהומור עם הלקוחות לפני שהם ניגשים לשיחת המכירה; מדינה שבה מפגשים עסקיים מתחילים בברכות לאושר, בריאות והצלחה עוד לפני שמתחילים לדבר על עסקים.
סגנון הלבוש במרוקו הוא נינוח למדי, אך גם צנוע – התושבים רואים בלבוש שחושף רגליים או זרועות כלבוש שאיננו מכבד. גם שתיית אלכוהול לפני מסגדים היא תופעה שאיננה מקובלת, אך העישון ברחבי המדינה מותר ונפוץ ביותר.
השפה הרשמית במרוקו היא ערבית, אך השפה הצרפתית נפוצה מאוד, למעט באזורים הצפוניים של המדינה, בהם עדיין שולטים הספדים. המקומיים מבינים אנגלית היטב, בעיקר באזורים הצפוניים וביעדי התיירות המרכזיים.
מזג אוויר
האקלים המרוקאי מגוון ומשתנה מאוד בין עונות ובין אזוריה השונים של המדינה. מזג האוויר במדינה, באופן כללי, הוא טרופי למדי, והטמפרטורות עשויות להגיע לכדי 35 מעלות בשיאן. באזור הסהרה הן עשויות לצנוח לכדי 5 מעלות. אזור החוף חם ולח יחסית לאזורים הפנימיים יותר, שהם יבשים.
החורף במרוקו מתחיל בנובמבר ומסתיים במרץ, אך למרות שישנם ימים גשומים, רוב הזמן מזג האוויר יבש והטמפרטורה הממוצעת היא סביב 21 מעלות. כדי להימנע מימים חמים במיוחד, רצוי לטייל במרוקו בחודשי המעבר – אפריל-מאי וספטמבר-נובמבר.
מתי הכי טוב לבקר במרוקו?
בחודשים נובמבר עד מרץ קיים סיכוי לגשם באזורי החוף. אולם, הטמפרטורות נוחות יחסים וערים כמו מרקש ואגאדיר נהנות מטמפרטורה הנעה סביב 21 מעלות צלזיוס בחורף. בקיץ לעומת זאת הטמפרטורות גבוהות מאד ולכן, אם רוצים להימנע מהן, הזמן הטוב ביותר הוא עונות המעבר: אפריל עד מאי וספטמבר עד נובמבר.
ביגוד נדרש במרוקו
בגדים קלים עם משהו חם לערב ולאזורים הפנימיים וההרריים יותר. אם הגעתם בעונה הגשומה – הביאו גם מעיל נגד גשם.
שקעים חשמליים במרוקו
שקע C
220v
מטבע במרוקו
המטבע המקומי הוא דירהם – שווה ערך ל-100 סנט. מרבית בתי העסק במרוקו מכבדים את כל סוגי כרטיסי האשראי, וכן נפוצים מאוד הם מכשירי הכספומט ברחבי המדינה כולה. מקובל להשאיר לנותני השירותים טיפים בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים, וכלל זה תקף גם ביחס לנהגי מוניות ומדריכי טיולים.
אוכל במרוקו
האוכל במרוקו הוא שילוב – ממש פיוז’ן עתיק יומין עם השפעות של אוכל מזרח תיכוני, ערבי, יהודי, פרסי, מערב אפריקאי וברברי. הארוחות נעות מסעודות כבדות ומפוארות של קוסקוס עם בשר למזון מהיר כמו קבאב בדוכני הרחוב. הטאג’ין הוא המאכל המפורסם – תבשיל בשר, ירקות או דגים המתבשלים בכלי חימר מיוחד מאד המעניק לתבשיל טעמים מיוחדים. הטעמים הטובים הם תוצאה של שילוב בתבלינים שונים כמו ראס אל חנות ואחרים. במרוקו מגוון של מסעדות הנעות ממזנונים למסעדות גורמה. בערים, יש גם מסעדות קוסמופוליטיות המציעות מבחר טעים של תבשילים הכוללים אוכל מרוקאי ובנוסף גם צרפתי, איטלקי וספרדי. אולם, הדרך הטובה ביותר לטעום מהאוכל המרוקאי היא לטעום את אוכל הרחוב. שוק ג’מע אל פנא במרכז מרקש הוא מקום שבו תוכלו לחוות את האוכל המרוקאי בכל צורותיו. מאכלים כמו: חרירה, פסטילה, קוסקוס, טאג’ין ועוד ועוד…
חשוב לדעת: חוקי האלכוהול לתיירים שאינם מוסלמים הם ליברלים למדי ויש בארים באזורי התיירות המוכרים יין, בירה ועוד. למוסלמים אסור לשתות אלכוהול ועל פי חוק אסור לאף אחד לשתות ליד מסגד או בזמן חודש הרמדאן.
הגעה למרוקו
חשוב להגיע למרוקו עד השעה 17:00!!!
ויזה למרוקו
מדינת ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מרוקו, ולמרות זאת נדרש מאזרחים ישראלים להציג אשרת כניסה (ויזה) בעת כניסתם למדינה. על האשרה להתאים לאופי הביקור, בין אם מדובר בטיול ובין אם מדובר בנסיעת עבודה. ויזה ניתן להגיש ישירות לנציגות מרוקאית בחו”ל, על פי הרשימה המופיעה באתר האינטרנט של משרד החוץ המרוקאי או דרף חברות ישראליות המתמחות בתחום
לינה במרוקו
התיירות המרוקאית פורחת ומשגשגת. קיים מגוון עצום של בתי מלון ברמות שונות. יש אפשרות יחודית למרוקו ששמה ריאד – זהו בית מרוקאי מסורתי המעוצב בסגנון מסורתי ובמרכזו יש פטיו או גן. ניתן למצוא את הריאד בעיקר במדינה – בחלקים העתיקים של הערים הגדולות. רבים מהריאדים הם בני מאות שנים. קיימים גם בתי מלון לאורך החוף המתאימים לאנשים המבקשים נופש וחוף ים בלבד – מרביתם של בתי מלון הם בחוף האטלנטי. קיימים גם הוסטלים לצעירים יותר ומגוון האפשרויות רחב ביותר.
מרוקו היא יעד תיירותי מבוקש מאוד, וכ-13 מיליון מבקרים מגיעים אליה מידי שנה. בהתאם לכך, היא מציעה שפע של בתי מלון בטווח רחב של רמות, סגנונות ומחירים. ישנם בתי מלון במיקומים אטרקטיביים יותר – בקרבת חופי הים ומרכזי התיירות המרכזיים, וישנם בתי מלון מרוחקים ושקטים יותר.
מרקש
מלון Riad Helen הממוקם ברח’ 138 Arset Aouzal, Medina מציע לינה נעימה בחדרים המעוצבים בעיצוב מרוקני מסורתי ומיוחד.
מלון Riad Dar Alhambra, ברחוב 33 Zaouiat Lahdar, Medina, שהעיצוב החמים שבו מזמין ומפנק.
קזבלנקה
מלון Ibis Casablanca City Center, ברח’ Angle Zaid Ou Hmad, Rue Sidi Belyout, הוא בית מלון שנהנה ממיקום מרכזי ואטרקטיבי ומנוף קסום על העיר היפהפייה.
Ibis Casablanca Sidi Maarouf Hotel השוכן בפרבריה של העיר קזבלנקה, ברחוב La Colline II Sidi Maarouf Route de Nouasser מעוצב באופן מודרני ונעים ומציע חדר ישיבות, מסעדה איכותית ומתקנים מפוארים.
פאס
בית המלון Riad Rcif ממוקם ברחוב 1, Takharbicht Laayoune Place Rcif, ועל אף שמדובר במלון קטן למדי, הוא קסום ומרהיב ביופיו, בשל העיצוב האותנטי השולט בו.
Barcelo Fes Medina Hotel, ברחוב 53 Avenue Hassan II, הוא מלון רחב ידיים המציע לאורחיו בריכת שחיה, חדר כושר, מסעדה מצוינת ובעיקר – גישה מצוינת לאתריה המרכזיים של העיר.
תחבורה במרוקו
מצב הכבישים במרוקו אינו מזהיר במיוחד. בשנת 2013 נהרגו בכבישיה קרוב ל 4,000 בני אדם ומעל 100 אלף נפצעו. לכן, יש צורך לנסוע בזהירות רבה ובמיוחד במזג אוויר גשום ובכבישים הצרים באזורי ההרים ובכבישים החשוכים.
מוניות הן אמצעי תחבורה נוח ביותר במרוקו, ומחיריהן סבירים למדי – נסיעה שאורכה כ-10 דקות עולה לא יותר מ-10 דירהאם, אם כי העלות מוכפלת לאחר השעה 20:00. כמו כן, מומלץ לבקש מהנהג להפעיל מונה בכל נסיעה, כדי להימנע ממחירים מופרזים.
האוטובוסים במרוקו נעימים קצת פחות, בעיקר משום שמדובר בכלי רכב ישנים, צפופים ונטולי מזגן. מחיר הנסיעה זול מאוד, אבל התחנות המוגדרות הן בגדר המלצה בלבד ונהגים רבים עוצרים לנוסעים גם אם אין תחנת אוטובוס בסמוך. חברת האוטובוסים הלאומית של מרוקו (CTM) היא היחידה שבה ניתן ליהנות מנסיעה שקטה שכוללת מיזוג אוויר, ומחירה – כמובן – יקר מעט יותר מאשר נסיעה באוטובוסים האחרים.
קניות במרוקו
מרקש
השווקים המרוקאים מומלצים ביותר והם קיימים בכל הערים המרכזיות. השוק של מרקש מציע שפע של סחורות – גלביות רקומות, כלי נחושת מרהיבים, מוצרי עור איכותיים, שטיחים, אגוזים, תבלינים ועוד. ההגעה אל השוק נוחה ופשוטה למדי – הוא סמוך
פס
שוק האוכל של העיר החדשה פורס בפני קהל הלקוחות שפע של ירקות ופירות, לצד דוכני מזון ושתייה. זהו שוק זול למדי, בוודאי יחסית לשוק Sqali הסמוך. שוק האוכל ממוקם ברחוב מוחמד החמישי ופתוח מידי יום, בין השעה 8:00-15:00.
קזבלנקה
אלה המעוניינים דווקא ברכישת מותגים בינלאומיים מוכרים יותר – רצוי שיבקרו ברובע מריף (Maarif) בדרום קזבלנקה, במתחם גדול המציע שפע של רשתות אופנה והנעלה.
מסעדות במרוקו
מרקש
La Maison Arabe, הממוקמת בבית המלון La Maison Arabe, מגישה לקהל הלקוחות מאכלים מרוקניים אותנטיים, לרבות מנות צמחוניות. הביקור במסעדה מהנה לא רק בזכות החוויה הקולינרית, אלא גם בזכות העיצוב המיוחד – עבודות העץ במסעדה והחצר המטופחת והמוצלת הופכים את המקום למפנק, ואף יותר בשעות הערב, אז נלווים לאוכל הנהדר גם צלילי המוזיקה הערבית. כתובת: Derb Assehbe, Bab Doukkala.
מסעדה נוספת שמגישה אוכל מרוקני היא Yacout בעיר העתיקה, בין הסמטאות הצרות. המסעדה מורכבת ממספר חללים – גג פתוח, בריכה, חדר זכוכית וחלל עמוס בכריות. אלה מעניקים למקום תחושה אותנטית ומיוחדת מאוד, ומשום שכך מומלץ להזמין מקומות עוד בטרם ההגעה אל המסעדה. כתובת: 79 Sidi Ahmed Soussi.
חובבי המטבח האיטלקי יכולים לנסות את Catanzaro, מסעדה פופולארית שמציעה תפריט במחירים נוחים למדי. כתובת: Rue Tariq Ibn Ziad .
ואילו בפינת בתי הקפה כדאי לבקר ב-Cafe Argana המשקיף אל הכיכר ומאפשר נקודת תצפית על השוק ועל המבנים סביב הכיכר. כתובת: Djemaa el-Fna 1&2.
פס
מסעדה איכותית במחירים נוחים היא מסעדת לה קאסבה. מעבר לשירות האדיב ולנוף הנפלא הנשקף מהמקום, מציעה המסעדה אוכל איכותי – אם כי איננה מציע תפריט אלכוהול. כתובת: Rue Serrajine.
אחת המסעדות המוכרות ביותר בעיר היא לה מסיון בלו, שנפתחת בשעות הערב ומציע אוכל משובח במחירים גבוהים למדי. המסעדה היפהפייה היא למעשה בית מרביה שנבנה במאה הקודמת, והיא מלאה כל העת בסועדים שטוענים כי האוכל המוצע בה הוא הטוב ביותר באזור.
מסעדה יקרה נוספת היא מסעדת אל פאסייה, המציע תפריט גורמה מקומי שמורכב מקוסקוס וטאג’ינים. ניתן גם לתצפת לעבר העיר העתיקה, בהנחה שתזמינו מקומות מראש, משום שהיא מסעדה מבוקשת ביותר. כתובת: מלון Palais Jamai.
קזבלנקה
ישנן מספר מסעדות מומלצות לחובבי האוכל המרוקאי, בהן Al Intissar שמחיריה שווים לכל נפש (כתובת: 14 Rue Chaouia) ; Le Firdaous היוקרתית (כתובת: 160 Av Des Forces Armées Royale); או Besmane היקרה (כתובת: פינת bd Océan Atlantique ו- bd de la Corniche).
מי שמעדיף סגנון שונה יכול לנסות את מסעדת פירות הים La Mer, המשקיפה אל חוף הים ומציעה פירות ים במחירים יקרים למדי, אך באיכות טובה. כתובת: Boulevard de la Corniche – Phare El Hank.
במסעדת Thai Gardens מוצע ללקוחות תפריט תאילנדי מגוון, לצד עיצוב מרשים למדי. כתובת: Avenue de la Côte d`Emeraude.
מרקש
העיר הגדולה ביותר בדרום מרוקו היא גם יעד קסום שאסור לוותר עליו בטיול למרוקו. הצבע הדומיננטי בעיר הוא אדום, ומכאן שמה של “העיר האדומה”. העיר הוקמה בשנת 1062, על ידי יוסוף אבן תשפין, שהוביל את אנשיו במסע שהחל בסהרה והסתיים מעבר להרי האטלס. פחות מ-500 שנים מאוחר יותר זכתה מרקש למעמד של עיר בירה והיא פרחה ושגשגה, כשהיא נהנית ממעמד של עיר סחר מרכזית שממנה יצאו הסחורות לעבר אירופה.
מרקש היא אחת העיר הססגוניות, המרהיבות והאנרגטיות ביותר שיש. היא מתעוררת לחיים מידי יום כבר בשעה שש בבוקר, וממשיכה לפעול בקצב מפעים עד השעה ארבע בבוקר למחרת. אין בה רגע דל, וככזו, היא גם מציעה למטיילים במרוקו שפע עשיר ומרתק של אטרקציות ומקומות בילוי.
אחד האתרים המרכזיים בעיר הוא כיכר ז’מע אל-פנה, המלאה בדוכני מזון ומופעי רחוב. בבוקר ניתן לסייר בשקט ובשלווה באזור, אך משעות הצהריים המאוחרות ממלאים את הכיכר מוסיקאים, רקדנים, מתופפים ועמדות מזון עשירות בטעמים, צבעים וניחוחות. זהו גם המקום שבו ניתן לפגוש מיסטיקנים שקוראים בכף היד, חוזי עתידות, מספרי סיפורים ואף נשים המקעקעות חינה על הגוף. בשעות הלילה מתמלאת הכיכר עוד יותר, עם הגיעם של המקומיים לבתי הקפה והמסעדות הסמוכות.
לא רחוק מהכיכר נמצא השוק של מרקש, מתחם אדיר המורכב מסמטאות צרות ומשפע של מוצרים מכל הסוגים. השוק של מרקש מורכב, למעשה, משווקים קטנים המחולקים ביניהם לפי קטגוריות, כך שתוכלו לבקר בשוק השטיחים המרהיב, לבחון את ההיצע בשוק העור ולבקר בדוכני התבלינים והבגדים.
לא רחוק מכיכר ז’מע אל-פנה נמצא גם מסגד קוטוביה המרשים, שנבנה בשלהי המאה ה-12 על ידי הסולטן יעקוב אל-מנסור. הסיור במסגד עצמו מתאפשר למוסלמים בלבד, אך המטיילים יכולים לסייר בגנים המטופחים, בתצפית על המבנה המיוחד ומהצריח הגבוה (כ-70 מטרים) אותו ניתן לזהות כמעט מכל פינה בעיר.
מסגד נוסף שכדאי לבקר בו הוא מסגד ומדרסת בן-יוסוף, הממוקם לא רחוק מהשוק של מרקש ובקרבת שוק העורות (בחלקו הצפוני של השוק). המדרסה נבנתה לפני כ-700 שנים על ידי הסולטן אבו אל-חסן כמבנה נספח למסגד והורחבה במאה ה-16, כך שהיא יכולה להכיל עד 900 תלמידים. הסולטן עלי אבן-יוסוף, שעל שמו קרויה המדרסה, היה אחראי להרחבת גבולותיה של העיר ועל השפעתה הרבה במרוקו. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נסגרה המדרסה, אך נפתחה למבקרים ב-1982, כך שהמבקרים יכולים להתפעל מהמבנה המרהיב, ששער הכניסה שלו עשוי עיטורי ברונזה. עם הכניסה למבנה ניתן להבחין בפרוזדור המעוצב באבני מוזאיקה, אשר מוביל אל חצר מרכזית שקירותיה עטופים בקרמיקה ופסוקים מתוך הקוראן, ובמרכזה בריכת אבן רחבת ידיים. ניתן לסייר גם בחדרי התלמידים, שחלק ניכר מהם לא כללו חלונות כלל וכלל. הכניסה אל המתחם מתאפשר מידי יום, בין 9:00 ל-18:30 בעלות כניסה של 10 דירהאם.
חובבי התרבות והאמנות ישמחו לבקר במוזיאון מרקש, אם כי החלק המעניין ביותר במוזיאון הוא דווקא המבנה המיוחד שלו – ארמון מנהבי (Mnebhi Palace) שנבנה במאה ה-19 ובו חצר שרצפתה מורכבת מאריחים צבעוניים ומעליה מנורה ענקית. הביקור בחצר המוזיאון הוא חוויה שלווה ומרגיעה – ניתן להתרווח על הספות, להאזין למוזיקה המקומית ברקע ולהירגע לצלילי פכפוך המים הזורמים במזרקות המקשטות את המקום. המוזיאון פעיל משנת 1997, לאחר שנים רבות בהן שמש כבית ספר לבנות, וחדרי הבית משמשים כמוקדים לתערוכות מתחלפות המציגות אמנות מודרנית ומסורתית גם יחד. מפעם לפעם מתקיימים במוזיאון גם מופעי מחול, הצגות תיאטרון וקונצרטים. המוזיאון איננו רחוק מכיכר ז’מע אל-פנה ועלות הביקור בו היא 30 דירהאם.ניתן לבקר במוזיאון מידי יום החל מהשעה 9:00. בחודשים אפריל-ספטמבר נסגר המוזיאון בשעה 19:00 ובשאר חודשי השנה בשעה 18:00.
מוזיאון נוסף בעיר, השוכן גם הוא בארמון בן כ-200 שנה, הוא מוזיאון דאר סי-סעיד (Dar Si Said), המציג אמנות מרוקאית ומגוון של עבודות חימר, שטיחים, תכשיטים ועור, וניתן לבקר בו בימים שני עד חמישי בין השעות 9:00-12:00 ובין 15:15-18:15, בעלות כניסה של 20 דירהאם.
בעיר העתיקה כדאי לבקר בקברים הסעדיים, שקיימים מאז המאה ה-16 אך נחשפו שנת 1917 וכיום מדובר באחד מיעדי התיירות הפופולאריים ביותר. בין הקברים ניתן למצוא את קבריהם של הסולטן אחמד אל-מנסור ובני השושלת שלו, והם קבורים במתחם מרשים ביותר בסגנון מרוקני-אנדלוסי, כפי שהיה מקובל במאה ה-16. בכל אחד משלושת החדרים במתחם נמצאים קברים מסגוננים ומרשימים למראה, עשויים שיש איטלקי יוקרתי – כיאה לשושלת אל-מנסור העשירה. אולם 12 העמודים, שהוא החדר המרכזי במתחם, הוא האולם שבו קבור הסולטן לצד בנו ונכדו. בכניסה אל החדר ניצבות דלתות עץ ואת הקירות מקשטות מוזיאקות. הכניסה לקברים הסעדיים כרוכה בתשלום של 10 דירהאם וניתן להגיע אל המקום בימי שישי בלבד, בין השעות 9:00-12:00 ובין 14:30-18:00.
הארמונות במרקש מרהיבים ושמורים מאוד, וביניהם ניתן למצוא את ארמון אל-באהיה (Le Palais Bahia), סמל מרהיב לאדריכלות המקומית. משפחת המלוכה משתמשת בארמון גם כיום, ולכן ניתן לבקר רק בחלק מהמבנה, שנבנה במאה ה-19. אחמד בן-מוסא הוא החתום על בניית הארמון, ועם הקמתו התגורר במקום עם נשותיו, שמילאו את עשרות החדרים המפוארים. עלות הכניסה היא 10 דירהאם וניתן לבקר בארמון בימי שישי בלבד, בין השעות 8:30-12:00 ובין 14:30-18:00.
ארמון נוסף שכדאי לבקר בו הוא ארמון אל באדי, שהוקם במאה ה-17 על ידי אחמד אל-מנסור ונחשב לאחת האטרקציות היפות ביותר בעולם, עד אשר נבזז עם נפילתה של שושלת באדי. חרף ההרס ניתן להבחין עדיין בשיש האיטלקי ובעצים ההודיים, ולהתפעל משדירת עצי התפוז. עלות הכניסה היא 10 דירהאם וניתן לבקר במקום בימי שישי בלבד, בין השעות 8:30-11:45 ובין 14:45-17:45.
מרקש היא מקום מיוחד במינו, וההתנהלות בה מזכירה עיר אירופאית לכל דבר. כך גם הקצב שלה, וניתן לגלות בה שפע אדיר של בתי קפה, חנויות יוקרה ומרכזי קניות קטנים יותר. רקדניות הבטן מלהיבות את המבקרים במסעדות היוקרה, מלצרים אישיים ממתינים לארח את הסועדים באופן אישי ואדיב ביותר, ומי שחשקה נפשו במשחקי הימורים יכול לבקר גם בקזינו של מרקש, בבית המלון Es Saadi, ולהתחכך מעט בזוהר ובאליטה.
קזבלנקה
קזבלנקה היא, ללא ספק, אחת מערי התעשייה המרכזיות והגדולות ביותר באפריקה, והיא מציעה למבקרים בה חופים יפהפיים וחיי לילה מגוונים, כך שהיא מושכת אליה מטיילים רבים בטווח גילאים רחב למדי. מוקדי תיירות רבים ממלאים את העיר המטרופולנית, בהם מסגדים ומתחמי בילוי ושווקי.
היעד המרכזי והפופולארי ביותר בעיר הוא מסגד חסן השני (Hassan II Mosque), השלישי בגודלו בעולם. הצריח שלו, הנישא לגובה של 210 מטרים, הוא הגבוה ביותר בעולם, והמבנה כולו עשוי שיש ועיטורים מרוקניים וצרפתיים מסורתיים. בשעות הערב המקום מרהיב אף יותר, בזכות התאורה המיוחדת וקרן הלייזר המאירה לעבר מכה. כדאי להמשיך ולבקר גם בחלקו הפנימי של המסגד, ולהתרשם מהמבנה המרכזי המסוגל לארח כ-25,000 מתפללים. עם זאת ראוי להדגיש כי הביקור במסגד (למבקרים שאינם מוסלמים) מתאפשר רק באמצעות סיור מודרך, שיוצא מידי יום ובכל שעה עגולה. עלות הסיור היא 25 דירהאם לילד ו-100 למבוגר והמסגד עצמו ממוקם בקרבת חוף הים, בקצה המערבי של קזבלנקה.
בקרבת מקום ניתן לבקר גם באזור החופים, המשתרע מערבית למסגד. הכניסה לחלק מהחופים בתשלום, אך ישנם לא מעט חופים שהכניסה אליהם היא בחינם, ובסביבת החופים תגלו שפע של מלונות, מסעדות טובות ומועדוני לילה. השדרה המרכזית באזור זה היא שדרת לה קורניש, שאורכה כ-5.5 קילומטרים מהקצה הצפוני (המגדלור הצבעוני) ועד הקצה הדרומי (מצבת הקבר של סידי עבד אל-רחמן). ההגעה אל אזור החופים היא באמצעות קו 9 באוטובוס, בעלות נסיעה של כ-20 דירהאם, והחופים בתשלום עולים כ-35 דירהאם בממוצע לילד וכ-60 דירהאם בממוצע למבוגר.
חובבי המוזיאונים מוזמנים לבקר במוזיאון ליהדות מרוקנית, הממוקם באואסיס (Oasis) – פרבר מחוץ לעיר. המוזיאון מאגד בתוכו את ההיסטוריה של יהדות מרוקו ומציג בפני המבקרים סמלי דת ותרבות הפזורים בשלושה חללי תצוגה עיקריים – תערוכת פסלים תמונות, מייצגי תרבות ודת, וכן שחזורים של בתי כנסת עתיקים. המוזיאון כולל גם ארכיון של טקסטים ותמונות ומציע סיור מאורגן בעלות של 30 דירהאם (20 דירהאם ללא סיור). המוזיאון פתוח בימים שני עד שישי בשעות 10:00-18:00
בקרבת הנמל של קזבלנקה נמצא אזור מרתק, שנראה מודרני למדי על אף שמדובר למעשה בעיר העתיקה. במאה ה-17 נהרסה העיר העתיקה ונבנתה מחדש, ולכן המראה שלה ייחודי בנוף המרוקאי. העיר העתיקה היא אזור נפלא לקניות בשווקים, לקפה משובח ולטיולים באזור המיוחד. ניתן להגיע גם למסגד שלוח בעל הצריח הלבן, אך הכניסה לתוכו מותרת למוסלמים בלבד.
אזור נוסף שבו מומלץ לבקר הוא העיר החדשה, שנבנתה על ידי הצרפתי בתחילת המאה ה-20, כפי שניתן לזהות מאופי הבנייה. גם כאן פרושים בפני המבקרים בתי קפה, אזורי קניות ומבנים עם ארכיטקטורה מעניינת, וניתן להגיע אל המקום באוטובוס (קוים 4 או 40).
פס
אחת הערים היפות ביותר בטיול במרוקו היא פס, המורכבת משלושה איזורים – פס הישנה, פס החדשה ו”העיר החדשה”.
העיר העתיקה נראית שונה לחלוטין מהעולם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו. אלפי סמטאות צרות ומפותלות מאפשרות חוויה מעניינת למבקרים ומובילות לשווקים המציעים סחורות שונות ומגוונות. הכניסה אל העיר העתיקה אפשרית דרך מספר שערים: באב שבו ז’לוד הוא השער המערבי והמרכזי של העיר שצבעיו כחול וירוק וסביבו בתי מלון ומסעדות. באב אל רסיף פונה לרחבה שלפני המסגד ואילו השער הדרומי – באב אל פטו – סמוך לבית הקברות. השער הצפוני הוא באב גויסה.
מערבה מן העיר העתיקה ניתן למצוא את העיר החדשה, שנבנתה על ידי הצרפתים ומאופיינת במודרניזציה רבה. המבנים מזכירים במידה רבה את הארכיטקטורה המערבית וצבעים רבים שולטים בה, בעיר החדשה. ניתן ליהנות מבתי הקפה והמסעדות ולבקר בארמון המלך וברובע היהודי.
מסגד קארווין, הממוקם ברחב The Bou-Touil, אינו מאפשר כניסה למבקרים שאינם מוסלמים, אבל ניתן להציץ אל חלקו הפנימי של המסגד רחב הידיים. קרוב ל-20,000 מתפללים יכולים לאכלס את המקום בעת ובעונה אחת, וסביב המסגד מדרשות רבות. בתוכו ניתן למצוא גם את האוניברסיטה, שהוקמה בשלהי המאה הראשונה והיא אחת המוכרות ביותר בעולם הערבי.
ניתן לתצפת על העיר משתי נקודות עיקריות. הראשונה שבהן היא בורג’ נור, שנבנתה המאה ה-16, ואילו השנייה היא בורג’ סוד, המאפשרת תצפית פנורמית לעבר העיר העתיקה. ההגעה לשתי הנקודות מתאפשרת באמצעות מונית מהעיר החדשה, בעלות של כ-6$ לכל כיוון.
חובבי המוזיאונים ימצאו בפס את מוזיאון דאר באטחה, המרהיב ביופיו ובאוספי האמנות השונים המוצגים בו – בדים, תכשיטים, מטבעות, יצירות עץ ופריטים מרוקאים נוספים, לצד תמונות ישנות ויצירות חרס. המוזיאון הוא אגף בארמון הקסום שנבנה כגורם המאחד בין העיר העתיקה לעיר החדשה, ובחצר שלו ניצבת מזרקה בלב ליבן של הגינות המטופחות.
המלאח – הרובע היהודי – מציע למבקרים היסטוריה ועניין רבים. בית הקברות היהודי המפורסם נמצא כאן ומנקודה זו ניתן גם לתצפת על הרובע היהודי כולו ועל בתי הכנסת השונים.
מקנס:
העיר מקנס היא עיר גדולה והיא גם אחת מארבע הערים המלכותיות (הקיסריות) במרוקו. מקנס היא בירתו של מחוז תפיללת. מקנס נוסדה במאה ה- 10 על ידי שבט ברברי בשם מקנסה שפירושו – לוחם, וכיום גרים בה ובסביבתה קרוב למיליון תושבים. במקנס יש מדינה ועיר קיסרית עתיקה וכן בניינים מפוארים ומלכותיים. העיר הוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1996. מקנס מהווה מרכז סחר באזור כולו לגידולים חקלאיים ועבודות נוספות של חקלאים וסוחרים המגיעים לעיר לסחור במרכולתם.
ארפוד:
ארפוד היא עיר חדשה יחסית, שהוקמה על ידי הצרפתים בתחילת המאה ה 20. העיר מתוכננת מאד. מרבית בתיה אדמדמים והיא משתלבת יפה עם הנוף בסביבתה עקב מיקומה בפתחו של מדבר סהרה. מרבית המבקרים בארפוד נמצאים בה בשל היותה בסיס ליציאה לטיולים במדבר סהרה (טיולי גמלים, טיולי ג’יפים ועוד) ולכן יש בה בתי מלון ושירותי תיירות אחרים. בשל הצבעים היפים של העיר שקיעותיה וזריחותיה נודעו למרחוק והפכו אותה למקום בו מצלמים סרטים רבים. בעבר הייתה בארפוד קהילה יהודית אולם כיום לא מתגוררים בה יהודים.
דיונות מרזוגה:
דיונות מרגוזה במדבר הסהרה ידועות בעולם כולו וסופרו סביבן אגדות רבות. לתיירים רבים הביקור בדיונות מממש את חלומם להגיע ליעד מדברי. הפופולאריות של הדיונות פגמה קצת בנוף המדברי על ידי סלילת כבישי גישה החוצים את המדבר ואת הרי האטלס. ניתן לטייל בדיונות על גבי גמלים ולחזות בזריחות מדהימות.
קניון הטודרה:
במורדותיו של הרי האטלס ולא רחוק מהעיירה טינריר נמצא קניון הטודרה. הקניון הוא אחד ממראות הטבע היפים ביותר בכל מרוקו ונמצא ממש בפתחו של נאות מדבר גדול הנוצר על ידי מי נהר הטודרה. בעבר היה הקניון מכוסה בקרחונים, מה שגרם לעיצובם המצוקי של קירות הקניון. חובבי אתגר מגיעים לקניון לטיפוס על מצוקיו.
מעבר טיזין טיצ’קה:
מעבר טיזין טיצ’קה הוא מעבר הרים גבוה בהרי האטלס. במעבר נמצא בגובה רב והדרך מפותלת מאד ולאורך הדרך מצויים כפרים רבים וקסבות. האזור רווי במים ובמעיינות ורוב תושבי המקום מתפרנסים מגידולים חקלאיים. מרבית תושבי המקום הם צאצאים לשבטי הברברים והכפרים שלהם יפים וציוריים עד מאד.
עמק האוריקה:
העמק לאורכו של נהר האוריקה קרוי על שמו של הנהר ומנקז אליו את מי השלגים מהרי האטלס הסובבים את העמק. התושבים הברברים בעמק מתפרנסים מחקלאות (פירות וירקות) ובתיהם צפופים ובנויים מטין. עמק האוריקה מרשים במיוחד והנוף בו קסום. שפע הגידולים החקלאיים מעטר את העמק ויש בו מקומות לינה ומסעדות רבות, שווקים ודוכני מזכרות.
מפלי אוזוד:
מפלי אוזוד נמצאים צפונית למרקש והם המפלים הגבוהים והיפים ביותר במרוקו. בחלקם הגבוה של המפלים מצויים עצי זית רבים הקרויים בברברית “אוזוד” ומכאן שמם של המפלים. סביב למפלים יש בוסתנים וגנים ואפילו טחנות מים שעדיין פועלות. ניתן לעלות למפלים במדרגות או הליכה בין הבוסתנים בשביל מיוחד. ממליצים לבקר במפלים אחר הצהריים בשל הקשת הנוצרת במפלים וזווית השמש. ניתן אף לסעוד את הלב באחת המסעדות במקום.
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.