המדריך למטייל בפארקים הלאומיים בצפון-מערב ארה”ב

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

הפארק הלאומי הר רייניר. צילום: Samuel Kerr – wikipedia

כתבה וערכה:ליאור קלן-לי

אם אתם מהאנשים שאוהבים לטייל בסביבה ירוקה, הררית ויפהפייה, קיימים פארקים לאומיים רבים בצפון-מערב ארצות הברית, שעשויים להתאים מאד לרוחכם. במדריך השלם שלנו נתמקד בפארקים הלאומיים המרכזיים ביותר בארבעה מדינות אשר נמצאות בצפון-מערב ארה”ב: מדינת וושינגטון (Washington State), מדינת אורגון (Oregon), מדינת מונטנה (Montana) ומדינת ויומינג (Wyoming). אנו מאחלים לכם טיול מהנה, יפה ומאתגר בפארקים הלאומיים הירוקים ביותר בארצות הברית.

כללי זהירות לפני שאתם מתחילים לטייל בפארקים:

1. הישארו על השבילים המסומנים- כשאתם מטיילים בפארק, זכרו להישאר תמיד על השבילים המסומנים. אם תסטו מהשביל, אתם עלולים להגיע לקטעים ללא מוצא או במקרה הגרוע יותר, להגיע לקצה צוק שלא ציפיתם לו וליפול אל תוך התהום.

2. לא דובים ולא יער- אתם עומדים להסתובב בפארקים לאומיים רבים, שבחלקם מסתובבים בחופשיות מגוון רחב של בעלי חיים אשר עלולים לפגוע בכם בעת בהלה. כדאי שתפקחו את עיניכם על מנת שלא להיתקל בדובים או באריות הרים. אם אתם נתקלים בבעלי חיים אלו, שמרו מרחק, צלצלו בפעמון או תעשו הרבה מאד רעש על מנת להרתיע אותם. בשום פנים ואופן אל תנסו לברוח מהם, כי הם ירוצו אחריכם בשיא הכוח!

3. לפני שאתם עולים על הכביש- אם אתם מתכוונים לנהוג באחד מהכבישים של הפארק, אנו ממליצים לכם לבדוק מראש מהם תנאי הכביש, על מנת להימנע מנסיעות מסוכנות. אם הכביש מכוסה שלג או קרח, הימנעו מלעלות עליו.

4. הצטיידו בכמות מספקת של מים- אל תיכנסו למסלול לפני שווידאתם שיש לכם מספיק מים בכדי לעבור את כולו בשלום. ברוב המסלולים לא קיימים מי שתייה לאורך הדרך.

5. ספרו לקרובי משפחה מהן התוכניות שלכם– אם אתם מטיילים לבדכם או עם מעט אנשים אחרים, אל תשכחו לעדכן את קרובי המשפחה שלכם לגבי התוכניות שלכם: היכן אתם צפויים לטייל, באיזה מסלולים ולכמה זמן. כך, אם יקרה לכם משהו, קרובי המשפחה שלכם יידעו היכן לחפש אתכם.

פארקים לאומיים במדינת וושינגטון (Washington State)

אחת מהמדינות היפות ביותר בארה”ב היא מדינת וושינגטון, אשר מציעה למטיילים בה נופים מרהיבים, החל מחופי ים נרחבים ועד להרים מושלגים. במדינת וושינגטון תוכלו למצוא כ-120 פארקים מדיניים ושלושה פארקים לאומיים, עליהם נפרט בהמשך. את הטיולים תוכלו לעשות הן באופן עצמאי או בטיול מאורגן 

–

הפארק הלאומי הר ריינייר (Mount Rainier National Park)

“הפארק הלאומי הר רייניר”, אשר ממוקם בדרום-מזרח מחוז פירס (Pierce County) שבמדינת וושינגטון, סובב סביב הר געש פעיל בשם הר ריינייר. הר הגעש מתנשא לגובה של 4,392 מטרים והתפרץ לאחרונה בין 1820 ל-1854. פסגת ההר היא הפסגה המושלגת ביותר בארצות הברית, ושישה נהרות מרכזיים עושים את דרכם מהפסגה. מסביב להר הגעש, תוכלו לראות שדות רחבים של פרחי בר, מהסוג שגדל למרגלות הרי האלפים. במישורים השטוחים יותר של הפארק הלאומי תוכלו להתהלך בתוך חורשות עתיקות. אם אתם מתעניינים במגוון הביולוגי הקיים בפארק, נספר לכם שקיימים כ-65 מיני יונקים, כ-180 מיני עופות, 4 מיני זוחלים, 12 מיני דגים ולמעלה מ-960 סוגי צמחים בשטח הפארק הלאומי. בין היונקים שתוכלו למצוא בפארק נמנים דובים שחורים, סנאים ואיילים.

למידע נוסף, בקרו באתר הרשמי של הפארק הלאומי הר ריינייר.

Mount Rainier National Park – Production Copyright:58NationalParks

–

הפארק הלאומי הר ריינייר – היסטוריה על קצה המזלג:

הראשונים שהתגוררו באזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי הר ריינייר” היו האינדיאנים, אשר התיישבו במקום בסביבות שנת 4,000-5,800 לפני הספירה. מדענים משערים שהשבטים המסודרים הראשונים שהתיישבו באזור היו שבטי מישור קולומביה, אשר הקימו את האוהלים שלהם במקום בין 1000 ל-300 לפני הספירה.

ב-2 במרץ 1899 נשיא ארצות הברית דאז, מק-קינלי, הצהיר על האזור כעל “הפארק הלאומי הר ריינייר”, וכך הפך אותו לפארק הלאומי החמישי בארצות הברית.

הפארק הלאומי הר ריינייר- נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. מרכז המבקרים על שם הנרי אמ. ג’קסון (Henry M. Jackson Memorial Visitor Center)- אם אתם מתכננים לטייל במחוז “גן עדן” (Paradise) שבפארק, אתם יכולים לעצור במרכז המבקרים הזה על מנת להתעדכן במסלולים הקיימים באזור ולשאול את כל השאלות שיש לכם. “גן עדן” הוא אחד מהמחוזות היפים ביותר בפארק, שמפורסם הודות לשדות הפרחים שבו. מרכז המבקרים פתוח לאורך כל ימות השנה.

2. מרכז המבקרים ומוזיאון לונגמייר (Longmire Visitor Center and Museum)- בעבר, מרכז המבקרים הזה שימש כמפקדת הפארק, אך עם התפתחותו של הפארק, “לונגמייר” הפך למחוז כמו כל היתר. אם תרצו ללמוד מידע רב יותר על ההיסטוריה של הפארק, אתם מוזמנים לעצור לביקור במוזיאון לונגמייר. מרכז המבקרים פתוח בין ה-3 בספטמבר ל-14 באוקטובר בין השעות 7:30-17:00.

3. מרכז המבקרים זריחה (Sunrise Visitor Center)- “זריחה” היא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק אליה ניתן להגיע באמצעות רכב. אם תגיעו לכאן, תוכלו לראות נופים מרהיבים של הסביבה, אשר כוללים עמקים והרי געש סמוכים, כמו הר הגעש אדם (Mount Adam). במרכז המבקרים תוכלו למצוא תצוגות מעניינות על הפארק ואזור שבו תוכלו לערוך פיקניק. מרכז המבקרים פתוח מדי יום החל מתחילת יולי ועד תחילת ספטמבר. המרכז סגור במהלך החורף.

4. שביל קו רקיע (Skyline Trail)- זהו השביל הפופולארי ביותר בפארק הלאומי, שרבים יגדירו אותו בגדר “חובה”. אם אתם ממהרים ויש לכם זמן לעבור רק שביל אחד בפארק, אנו ממליצים לכם בחום לעלות על שביל קו רקיע. השביל, אשר נמצא במחוז “גן עדן”, עובר דרך שדות פרחים צבעוניים ודרך שדות של שלג. לאורך המסלול תוכלו לראות לא רק את הר ריינייר, אלא גם את הר הגעש אדם ואת הר הוד (Mount Hood). השביל מתחיל מצד שמאל לתחנת פקחי השמורה, אשר ממוקמת במגרש החנייה הגדול ב”גן עדן”.

שביל קו רקיע מוגדר כמסלול בדרגת קושי “בינונית”, זאת בשל עליות מרובות ושינויים בתנאי השטח.

משך המסלול: כ-4 שעות (מסלול מעגלי של כ-8.7 קילומטרים).

5. שביל חורשת הפטריארכים (Grove of the Patriarchs Trail)- זהו אחד מהשבילים הקלים ביותר בפארק הלאומי, אבל גם הוא אחד מהשבילים הפופולאריים ביותר בסביבה. כשתעלו על השביל הזה, תיכנסו לעולם קסום, מלא בעצים שעברו לא מעט בחיים שלהם. כמו כן, השביל יוביל אתכם לאי שנמצא במרכז נהר אואנאפקוש (Ohanapecosh River). השביל ממוקם מזרחית להר ריינייר, בקרבת קניון סטיבנס (Stevens Canyon).

שביל חורשת הפטריארכים מוגדר כמסלול בדרגת קושי “קלה”. המסלול הינו שטוח ומתאים למשפחות עם ילדים.

משך המסלול: כשעה (מסלול מעגלי של כ-2.5 קילומטרים).

6. שביל ארץ הפלאות (Wonderland Trail)- מסלול זה מתאים אך ורק למיטיבי לכת מקצועיים ומאומנים במיוחד. יש לכם יתרון אם אתם גרים באזור גבוה ורגילים לטפס על פני שבילים הרריים. מדובר באחד מהמסלולים היפים ביותר בפארק, אשר מקיף את הר ריינייר. המסלול עובר דרך יערות, עמקים ואזורים הרריים. אם תחליטו לעשות את השביל הזה, תצטרכו להוציא אישורי שהייה בפארק מטעם פקחי השמורה. כמו כן, תצטרכו לקחת בחשבון שתישנו באוהלים, באזורים המוגרים לכך לאורך המסלול.

שביל ארץ הפלאות מוגדר כמסלול קשה במיוחד, הודות לשינויי הגובה התכופים ולאורכו הארוך.

משך המסלול: בין 10 ל-14 ימים (מסלול מעגלי של כ-150 קילומטרים).

–

הפארק הלאומי הר ריינייר- מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Basecamp Bar & Grill– מחוץ לכניסה לפארק הלאומי הר ריינייר, בעיריית אשפורד (Ashford), תמצאו את המסעדה הטעימה הזו. התפריט כולל מגוון מאכלים, החל מפיצות, המבורגרים וכלה בסלטים. תוכלו למצוא בתפריט אפילו חומוס.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: בעונת הקיץ בין השעות 11:00-20:00.

2. Paradise Inn Restaurant– במסעדה של האכסניה של מחוז “גן עדן” תוכלו לאכול מגוון מאכלים אהובים. המסעדה מציעה ארוחות בוקר שכוללת מאפים, קורנפלקס ופירות טריים, ארוחת צהריים שכוללת בלטים, המבורגרים, מרקים וכריכים, וארוחת ערב שכוללת מאכלים דומים אשר הוגשו בארוחת הצהריים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: בין ה-21 במאי ל-6 באוקטובר. ארוחת בוקר מוגשת בין השעות 7:00-9:30; ארוחת צהריים מוגשת בין השעות 12:00-14:00; וארוחת ערב מוגשת בין השעות 17:30-20:00.

3. Copper Creek Inn Restaurant– בעיריית אשפורד תמצאו את המסעדה המובילה הזו, שרבים מגדירים אותה כ”יהלום העמק”. ב-Tripadvisor המבקרים דירגו את המסעדה במקום הראשון מבין המסעדות באשפורד, וב”לונלי פלנט” הגדירו אותה כ”אחת מהמסעדות הכפריות הטובות ביותר במדינה”. בתפריט תוכלו למצוא, בין היתר, סטייקים, סלמון, עוגות ביתיות ומגוון דגים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: בעונת החורף- פתוחה בימי ראשון בין השעות 8:00-19:00, בימי שני, חמישי ושישי בין השעות 11:00-19:00 ובימי שבת בין השעות 8:00-19:00. בחורף המסעדה סגורה בימי שלישי ורביעי.

בעונות הסתיו והאביב- פתוחה בימי ראשון בין השעות 8:00-19:00, בימי שני עד שישי בין השעות 11:00-19:00 ובימי שבת בין השעות 8:00-20:00.

בעונת הקיץ- פתוחה בימי שבת-ראשון בין השעות 7:00-21:00, ובימי שני עד חמישי בין השעות 8:00-21:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Copper Creek Inn Restaurant.

הפארק הלאומי מפלים צפוניים (North Cascades National Park)

“הפארק הלאומי מפלים צפוניים” הוא אחד מהפארקים הלאומיים הצעירים ביותר במדינה, שכן הוכרז כפארק לאומי רק ב-2 באוקטובר 1968. הפארק מקיף את רכס המפלים (Cascade Crest), אשר רבים מכנים אותם “הרי האלפים האמריקאים”. בפארק תוכלו למצוא פסגות מושלגות, עמקים עמוקים במיוחד, למעלה מ-300 קרחונים ומפלים רועמים. כמו כן, קיימים בפארק למעלה מ-1,600 מיני צמחים ומגוון בעלי חיים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי מפלים צפוניים.

North Cascades National Park – Production Copyright:58NationalParks

הפארק הלאומי מפלים צפוניים – נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. מרכז המבקרים מפלים צפוניים (North Cascades Visitor Center)- אם אתם רוצים להשיג מפות של האזור וללמוד עוד על הפארק באמצעות תצוגות, אנו ממליצים לכם לעצור במרכז המבקרים מפלים צפוניים. מרכז המבקרים פתוח בין ה-4 במאי ל-20 ביוני בין שעות 9:00-17:00, בין ה-1 ביולי ל-7 בספטמבר בין השעות 9:00-18:00, ובין ה-8 בספטמבר ל-3 בנובמבר בין השעות 9:00-17:00. המרכז סגור בין ה-4 בנובמבר עד אפריל.

2. תצפית מעבר וושינגטון (Washington Pass Overlook)- אם תיסעו על הכביש המהיר של הפארק הלאומי מפלים צפוניים, תוכלו לעצור בתצפית הזו, שהינה הנקודה הגבוהה ביותר לאורך הכביש. מכאן, תוכלו לראות נופים מרהיבים של הסביבה, ביניהם את הר פעמון החירות (Liberty Bell Mountain). אנו ממליצים להצטייד במשקפת טובה, שתאפשר לכם לראות את כל הנופים לפרטי פרטים.

3. סטהאקין (Stehekin)- זהו אחד מהאזורים המבודדים ביותר בשטחי הפארק. אם מתחשק לכם למצוא מפלט מהעולם המודרני של ימינו, אתם יכולים לעשות את דרככם אל סטהאקין, אשר ממוקם לצד חופי אגם שלן (Lake Chelan), האגם השלישי בעומקו בארצות הברית. הדרך אל סטהאקין היא חלק מחוויית הטיול, שכן ההגעה אל המקום נעשית אך ורק ברגל, במעבורת או בטיסה. אין כבישים שמובילים אל סטהאקין. בתוך סטהאקין, תוכלו למצוא מגוון רחב של שבילים, אשר נעים בין דרגות קושי שונות, וכפר של מקומיים. כמו כן, אם אתם מתכננים להישאר באזור למשך הלילה, תוכלו למצוא במקום מגוון מקומות לינה ואזורי מחנאות.

לפני שאתם מגיעים לסטהאקין, כדאי לדעת: אין קליטה באזור, כך שאם אתם מתכננים להתקשר למישהו כשאתם נמצאים בסטהאקין, אנו ממליצים לכם להצטייד בכרטיס טלפון שיפעיל את הטלפון הציבורי הלווייני היחיד שפועל באזור.

דרכי הגעה לסטהאקין: אתם יכולים לעלות על המעבורת שמגיעה לסטהאקין לאורך כל השנה. למידע נוסף אודות המעבורת, כנסו לאתר הרשמי של Lady of the Lake, החברה שמתפעלת את המעבורת.

אם אתם מחפשים אחר דרך חווייתית יותר להגיע לסטהאקין, אתם יכולים לעלות על מטוס-מים במהלך חודשי הקיץ. למידע נוסף אודות מטוס-המים, כנסו לאתר הרשמי Chelan Seaplanes, החברה שמתפעלת את הטיסות.

לאלו מכם שמעדיפים לחוות את ההגעה דרך הרגליים, קיימים שבילים רבים שמגיעים לאזור. מומלץ להתעניין במרכז המבקרים כשאתם מגיעים לפארק הלאומי ולברר לגבי השבילים המתאימים ביותר בעבורכם.

4. מעבר המפל (Cascade Pass)- זהו השביל הפופולארי ביותר בקרב המטיילים בפארק הלאומי מפלים צפוניים, ומהווה את דרך הגישה הקצר והפשוט ביותר לאזור האלפי של הפארק. לאורך המסלול, תוכלו לראות נופים מרהיבים של קרחונים ופסגות, ביניהן פסגת אלדוראדו (Eldorado) ופסגת מג’יק (Magic). מהשביל הזה תוכלו להתקדם למגוון שבילים נוספים. כך למשל, קיים שביל אשר יוצא ממעבר המפל וממשיך לאזור סטהאקין, עליו פירטנו בנקודה הקודמת. מזרחית למעבר תוכלו למצוא את שביל זרוע סאהל (Sahale Arm Trail, שמוביל לפסגת סאהל. אם תפנו מערבה ממעבר המפל, תוכלו להגיע לאגן הפרסה (Horseshoe Basin), בו תוכלו לראות למעלה מ-10 מפלי מים גועשים, שדות פרחי בר ואתר מכרה היסטורי.

השביל למעבר המפל הינו בדרגת קושי “בינונית”.

משך המסלול: כשעתיים (הדרך אל מעבר המפל נמשכת על פני כ-6 קילומטרים).

5. לופ מעבר מייפל (Maple Pass Loop)- זהו אחד מהמסלולים היפים ביותר בפארק הלאומי מפלים צפוניים, ולאורכו תוכלו לראות כמעט כל דבר העולה על הדעת: פרחי בר, יערות, אגמים, רכסי הרים ומפל מים עצום ממדים. השביל פתוח למטיילים מאמצע יולי עד לאוקטובר.

לופ מעבר מייפל הינו בדרגת קושי “בינונית”.

משך המסלול: כארבע שעות (מסלול מעגלי של כ-11.5 קילומטרים).

6. שביל האגם הכחול (Blue Lake Trail)- השביל המקסים הזה יוביל אתכם דרך חורשות ירוקות, שדות פרחים ובסופו של דבר אל חופיו של האגם הכחול, אגם קטן ושקט בהרים.

שביל האגם הכחול מתאים לכל המשפחה, ומוגדר מסלול “קל”.

משך המסלול: כשעתיים וחצי (מסלול מעגלי של כ-7 קילומטרים).

הפארק הלאומי מפלים צפוניים- מסעדות מומלצות בסביבה:

בפארק הלאומי לא תוכלו למצוא מסעדות רשמיות, אבל אם מתחשק לכם לאכול בתוך שטח הפארק, אתם יכולים למצוא בית קפה קטן ב”מרכז הלמידה הסביבתית מפלים צפוניים” (North Cascades Environmental Learning Center) או לאכול בחדר אוכל של קהילת סטהאקין. כרבע שבעה נסיעה מהפארק הלאומי, תמצאו את היישוב הקטן מרבל-מאונט (Marblemount), בו תוכלו למצוא מספר מסעדות רשמיות. הנה לכם רשימה של שלושת המומלצות ביותר:

1. Marblemount Diner– זוהי מסעדה קטנה ומקסימה הנחשבת לעסק משפחתי. בדיינר תוכלו למצוא את ההמבורגרים הטובים ביותר במדינת וושינגטון ואת עוגות הפאי הטעימות ביותר בסביבה. אם מתחשק לכם לשתות משהו, תוכלו למצוא כאן מגוון של בירות ויינות מקומיים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי ראשון ושבת בין השעות 8:00-20:00; ימי שני, חמישי ושישי בין השעות 11:00-20:00. המסעדה סגורה בימי שלישי ורביעי.

למידע נוסף, בקרו באתר הפייסבוק של Marblemount Diner.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי רביעי עד ראשון בין השעות 11:30-18:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Que Car BBQ.

2. Buffalo Run Restaurant– זוהי אחת מהמסעדות המפורסמות ביותר בסביבה, אשר ממוקמת מעבר לכביש מפונדק בפאלו ראן, במרחק קצר מהכניסה המערבית אל הפארק הלאומי מפלים צפוניים. בתפריט של המסעדה תוכלו למצוא פריטים ייחודיים וטעימים במיוחד, ביניהם בשר יען, בשר צבי וכמובן, בשר באפלו. מלבד בשרים אלו, תוכלו לאכול עופות, דגים, פסטות, סלטים, מרקים וכן מנות צמחוניות.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: בין השעות 11:00-21:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Buffalo Run Restaurant.

הפארק הלאומי אולימפיק (Olympic National Park)

“הפארק הלאומי אולימפיק”, אשר ממוקם במרחק של כארבע שעות נסיעה מערבה מ”הפארק הלאומי מפלים צפוניים”, בחצי האי אלימפיק (Olympic Peninsula), הוא פארק שמציע למטיילים בו מגוון רחב של נופים. אם תטיילו בפארק מעלות החמה ועד רדת החשכה, תוכלו לראות נופים מרהיבים של הרים, להתהלך בשדות רחבים של פרחים ולהתבונן בגלים של האוקיינוס השקט (Pacific Ocean). בעמקים של הפארק תמצאו את חלק מהחורשות העתיקות ביותר במדינה. מלבד עצים, תמצאו כאן למעלה מ-1,450 מינים שונים של פרחים, שחלקם הגיעו לפארק בטעות ונחשבים ל”מינים פולשים”.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי אולימפיק.

Olympic National Park – Production Copyright:58NationalParks

הפארק הלאומי אולימפיק – היסטוריה על קצה המזלג:

האזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי אולימפיק”, היה מאוכלס תחילה, כמו יתר הפארקים בארצות הברית, על ידי שבטים אינדיאנים. ההתיישבות האירופאית הראשונה באזור אירעה בשלהי המאה ה-16.  אולם האזור הוגדר כ”שמורת יערות” על ידי נשיא ארצות הברית דאז, קליוולנד, רק בשנת 1897. מאוחר יותר, בשנת 1938, הנשיא רוזוולט הכריז על השמורה כעל “הפארק הלאומי אולימפיק”.

עשרות שנים לאחר מכן, בשנת 1981, הפארק הלאומי הוכרז כעל אתר מורשת עולמית. זאת בשל העובדה שהוא כולל בתוכו מגוון ביולוגי כה נרחב ונופים יפהפיים שלא ניתן למצוא באף פארק לאומי אחר.

הפארק הלאומי אולימפיק – נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. רכס הוריקן (Hurricane Ridge)- אם אתם מעוניינים לבקר בהרים של הפארק הלאומי אולימפיק, אבל לא מעוניינים להתאמץ יתר על המידה בכדי להגיע לשם, רכס הוריקן הוא ללא ספק היעד שלכם. זוהי הנקודה ההררית שהכי קל להגיע אליה בשטח הפארק, ובזמן שאתם נוהגים על פני הרכס, תזכו לראות מראות מופלאים של הסביבה. הכביש הסלול שמגיע אל רכס הוריקן פתוח 24 שעות ביממה מאמצע מאי ועד אמצע הסתיו. אבל אל דאגה, כי גם בחורף הכביש פתוח, רק שבימים ובשעות מוגבלות. ברכס הוריקן תוכלו למצוא מרכז מבקרים, בו תמצאו הסברים על הסביבה ההררית של הפארק, תוכלו לראות סרטוני הסברה ולאכול בבר החטיפים שפתוח במקום. 

2. חוף רובי (Ruby Beach)- החוף היפהפה הזה ממוקם בצדו הדרומי של הפארק הלאומי אולימפיק, לצד הים, ונחשב לאחד מהחופים הציוריים ביותר במדינה. חוף הים קיבל את שמו משום שאתם יכולים למצוא בחול האפרפר רסיסים של אבני חן אדומות (פירוש המילה “רובי” באנגלית הוא “אבן אודם”). בחוף הים אסור להקים אוהלים, אבל אף אחד לא יעיר לכם אם תפתחו מנגל ותכינו לעצמכם איזה פיקניק קטן.

3. יער הגשם הו (Hoh Rainforest)- אולי תופתעו לגלות, אבל כן, גם במדינת וושינגטון ניתן למצוא יער גשם, בצדו המערבי של הפארק הלאומי אולימפיק! ביער הגשם הזה תוכלו למצוא עצים בני למעלה מ-500 שנה, אשר סופגים כמויות אדירות של גשם במהלך חודשי החורף. יער הגשם הו הוא אחד מהיעדים הפופולאריים ביותר בפארק הלאומי, ונחשב לאחת מהדוגמאות הטובות ביותר של יער גשם מתון בארצות הברית. אם אתם מחפשים מאיפה להתחיל את הטיול שלכם ביער הגשם, אנו ממליצים על מרכז המבקרים אשר ממוקם בקצה של כביש הו העליון. בעונת הקיץ מרכז המבקרים פתוח מדי יום; בחורף פתוח בין דצמבר לתחילת מרץ; ובסתיו ובאביב פתוח בימי שישי עד ראשון. במרכז המבקרים תוכלו לקבל מידע מפורט אודות המסלולים הקיימים ביער הגשם.

4. אגם חרמש (Lake Crescent)- זהו אחד מהאגמים המקסימים ביותר בסביבה, אשר ממוקם בגובה של כ-180 מטרים מעל לפני הים, בסביבה ההררית של הפארק הלאומי אולימפיק. תוכלו לשבת לצד האגם או לשוט בו בסירה מושכרת.

5. חוף ריאלטו (Rialto Beach)- חוף הים הסלעי הזה מתאפיין בגלים עוצמתיים במיוחד ובנופים ימיים מיוחדים במינם. אחת מהתצורות הבולטות ביותר בנוף של החוף היא תצורת “הסטאק”, שנראית כמו עמוד סלע אנרכי ונמצאת בתוך הים בסמוך לקו החוף.

6. תעלת הוד (Hood Canal)- זהו הפיורד הטבעי הארוך ביותר בארצות הברית, אשר משתרע על פני אורך של 2.4 קילומטרים.

–

הפארק הלאומי אולימפיק – מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Lake Crescent Lodge Dining– בסמוך לאגם חרמש תמצאו את חדר האוכל הרחב הזה, אשר מציעה לא רק נופים מרהיבים של האגם, אלא גם מאכלים טעימים במיוחד. אם אתם חובבי יינות, תוכלו לבחור מהתפריט יינות שהגיעו ממחוזות אשר מתמחים במיוחד בהכנת יינות משובחים.

המחירים: יקרים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה מתחילת מאי ועד תחילת ינואר. ארוחת בוקר מוגשת בין השעות 7:00-10:30; ארוחת צהריים מוגשת בין השעות 11:00-14:00; וארוחת ערב מוגשת בין השעות 17:00-21:00.

למידע נוסף, בקרו באתר הבא, בו מידע על Lake Crescent Lodge Dining ומסעדות נוספות.

2. Sabai Thai– בעירייה הסמוכה לפארק הלאומי אולימפיק, פורט אנג’לס (Port Angeles), תוכלו למצוא את המסעדה המובילה הזו, אשר זכתה באות ההצטיינות של Tripadvisor. המסעדה מתמחה בעיקר במאכלים תאילנדיים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: ימי שני עד שבת בין השעות 16:00-21:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Sabai Thai.

3. Chestnut Cottage Restaurant– מסעדה חמימה ומשפחתית במיוחד, שגם זכתה באות ההצטיינות של Tripadvisor. במסעדה זו תוכלו לאכול ארוחת בוקר שכוללת, בין היתר, מאפינס, חביתות, פנקייקים  וסלט פירות. בצהריים, תוכלו לאכול כאן, בין היתר, עופות, ירקות, פיצות ופסטות. 

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: מדי יום בין השעות 7:00-15:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Chestnut Cottage Restaurant.

הפארק הלאומי היחיד במדינת אורגון (Oregon)

דרומית למדינת וושינגטון, תמצאו את מדינת אורגון, אשר כוללת בשטחה מספר הרי געש, מפלי מים, יערות עד ומדבר שמכסה את רוב חלקה המזרחי של המדינה. באורגון תוכלו למצוא פארק לאומי יחיד ומיוחד: הפארק הלאומי קרייטר לייק.

הפארק הלאומי קרייטר לייק (Crater Lake National Park)

“הפארק הלאומי קרייטר לייק”, אשר ממוקם בדרום מדינת אורגון, הינו הפארק החמישי בוותיקותו בארצות הברית. הפארק הלאומי סובב את אגם קרייטר (Crater Lake), שמפורסם בזכות צבעו הכחול העמוק והמים השקופים שבו. המים של האגם ממלאים באופן חלקי לוע בעומק של כ-650 מטרים, אשר נוצרה על ידי קריסתו של הר הגעש מזאמה (Mount Mazama) לפני כ-7,700 שנים. אגם קרייטר הוא האגם העמוק ביותר בארצות הברית, והתשיעי בעומקו בעולם. כשתעמדו לצד האגם תראו שקיימים בו שני איים: אי המכשף (Wizard Island) והאי הקטן יותר, סירת הפנטום (Phantom Ship). על סירת הפנטום תוכלו למצוא שבעה סוגים שונים של עצים, ומספר מינים של פרחי בר. בימיו הראשונים, באגם לא היו דגים, אבל בני האדם החליטו להכניס דגים אל תוך האגם בין השנים 1888 ל-1941, כך שהיום תוכלו למצוא בו מספר מינים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי קרייטר לייק.

Crater Lake National Park – Production Copyright:58NationalParks

–

הפארק הלאומי קרייטר לייק – היסטוריה על קצה המזלג:

בואו נתחיל באגדה אינדיאנית עתיקה: לפני שנים רבות, באזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי קרייטר לייק”, היו שני ראשי שבטים. האחד היה לאו של העולם התחתון והשני היה סקל של העולם העליון. שני ראשי השבטים החלו בקרב אלים, אשר הביא בסופו של דבר לקריסתו של הבית של לאו, הר הגעש מזאמה ולהיווצרותו של אגם קרייטר. את הסיפור הזה העבירו האינדיאנים המקומיים מפה לאוזן במשך למעלה מ-7,700 שנים, מאז שהיו עדים להתמוטטותו של הר הגעש.

האירופאים הראשונים שביקרו באזור האגם היו שלושה ציידי זהב, אשר הגיעו למקום ב-12 ביוני 1853 ועמדו נפעמים אל מול האגם הכחול העמוק. מאוחר יותר קראו לנקודה ממנה הם ראו את האגם “נקודת התגלית” (Discovery Point). שלושת ציידי הזהב העניקו לאגם את הכינוי “האגם הכחול העמוק”, אבל מאוחר יותר המקומיים שינו את שמו ל”אגם קרייטר”.

הראשון שהחל לחשוב על הפיכת האזור לפארק לאומי היה וויליאם גלדסטון סטיל. הוא החל במאמצים לעשות זאת כבר בשנת 1870, והשתתף במספר רב של משלחות אשר הגיעו לאגם על מנת לערוך בו בחינות מדעיות. ב-1886 סטיל ארגן משלחת אשר מדדה את עומקו של האגם, ובשנה זו הכינו גם את המפה המפורטת הראשונה של אזור אגם קרייטר. המשלחות המרובות שחזרו מאגם קרייטר הצליחו בסופו של דבר לשכנע את נשיא ארצות הברית דאז, רוזוולט, אשר הכריז על האזור כעל פארק לאומי ב-22 במאי 1902.

הפארק הלאומי קרייטר לייק– נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. מרכז המבקרים סטיל (Steel Visitor Center)- אם אתם נכנסים מהכניסה הדרומית של הפארק הלאומי, שממוקמת ליד מעיינות אני (Annie Springs), אנו ממליצים שהעצירה הראשונה שלכם תהייה במרכז המבקרים סטיל, אשר ממוקם כ-6.5 קילומטרים דרומית לתחנת התשלום במעיינות אני. במרכז המבקרים תוכלו ללמוד פרטים רבים יותר על הפארק, לקבל עצות מפקחי השמורה ולצפות בסרטון דוקומנטרי בן 18 דקות. מרכז המבקרים פתוח לאורך כל השנה: משלהי אפריל עד תחילת נובמבר פתוח בין 9:00-17:00; ומתחילת נובמבר עד לשלהי אפריל בין 10:00-16:00.

2. נקודת תצפית על אגם קרייטר (Crater Lake)- אם מבקרים בפארק הלאומי קרייטר לייק, אין מצב שמפספסים את אגם קרייטר, גולת הכותרת של הפארק. אם אתם מעוניינים לראות את האגם מרחוק, הנקודה הטובה ביותר לתצפית היא מ”פסגת השומר” (Watchman Peak). מנקודה זו ניתן לראות בצורה הטובה ביותר את אי המכשף. השביל אל פסגת השומר הוא קצר יחסית ועובר דרך אזור מיוער, עד שהוא מגיע לבסוף אל הפסגה. יש לזכור שבמהלך חודשי אוקטובר עד יולי, השביל צפוי להתכסות בשלג אשר יקשה על ההליכה בו.

השביל אל אגם קרייטר מוגדר בדרגת קושי “בינונית”.

משך המסלול: כחצי שעה – שעה (מסלול של כקילומטר).

3. שביל מפרץ קליטווד (Cleetwood Cove Trail)- אם אתם מעוניינים להגיע עד לאגם ולגעת בו, אתם מוזמנים לעלות על שביל מפרץ קליטווד. זהו השביל המסודר היחיד אשר מגיע עד לחופיו של האגם, והוא מומלץ אך ורק לאנשים בעלי כושר גופני טוב. הדרך מטה, אל האגם, הינה תלולה ומפותלת. כשתגיעו אל האגם, תוכלו לעלות על הסירות התיירותיות אשר משייטות בין האיים השונים באגם. הסירות פועלות משלהי יולי ועד סוף ספטמבר.

שביל מפרץ קליטווד מתאים לאנשים בכושר גופני גבוה, שכן המסלול מוגדר דרגת קושי “קשה”.

משך המסלול: כשעה (מסלול של כ-1.7 קילומטרים).

4. כביש השוליים (Rim Drive)- אם לא מתחשק לכם לצאת מהרכב בכדי לראות את מה שיש לפארק הלאומי להציע, אתם יכולים לעלות על הכביש המהיר הזה, אשר מקיף את 53 הקילומטרים שמסביב לאגם קרייטר. הכביש הוגדר כ”אזור היסטורי” בשנת 2008 והוכנס לרשימה הלאומית של מקומות היסטוריים, הודות למורכבות בנייתו ולנוף היפהפה המקיף אותו. 

5. מפלי ווידאי (Vidae Falls)- זהו המפל המוגדר היחיד בשטחי הפארק הלאומי, כך שאם מתחשק לכם לראות מפלי מים, זהו המקום בשבילכם. המפל נופל מגובה של כ-35 מטרים, ונמצא בזרימה המיטבית שלו בין חודשי יוני לאוקטובר. תעצרו במרכז המבקרים על מנת לקבל הוראות נסיעה מפורטות.

אם אתם מעוניינים לראות מפל מרשים יותר ממפלי ווידאי, אתם יכולים לבקר במפלי טוקטי (Toketee Falls), אשר נמצאים מחוץ לתחומי הפארק, בקרבת אגם טוקטי, כחצי שעה נסיעה מהפארק. מפלים אלו הם מהמפלים המפורסמים ביותר במדינת אורגון. אולם בניגוד למפלי ווידאי, שאליהם ניתן להגיע ברכב, יהיה עליכם ללכת בשביל על מנת להגיע אל מפלי טוקטי.

6. מעיינות הגבול (Boundary Springs)- מעיינות הגבול הם נקודת ההתחלה של נהר הבוגדני (Rogue River). כאן, בתוך שדה של פרחי בר צהובים, תראו כיצד הנהר יוצא מתוך הקרקע ועושה את דרכו אל מפל מים בגובה של למעלה מ-4.5 מטרים.

השביל אל מעיינות הגבול מתאים לכל המשפחה, שכן מוגדר בדרגת קושי “קלה”.

משך המסלול: כשעתיים וחצי (מסלול של כ-4 קילומטרים).

–

הפארק הלאומי קרייטר לייק– מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Crater Lake Lodge Dining Room– זוהי המסעדה המובילה בשטחי הפארק, אשר קיבלה אות הצטיינות ע”י אתר Tripadvisor. המסעדה מגישה מאכלים מהמטבח הצפון-מערבי, ביניהם פטריות טריות שגודלו באופן מקומי, פירות יער, גבינות ויינות מקומיים.

המחירים: יקרים.

שעות הפתיחה: פתוח ממאי עד אוקטובר. ארוחת בוקר מוגשת בין השעות 7:00-10:30; ארוחת צהריים מוגשת בין השעות 11:30-14:30; וארוחת ערב מוגשת בין השעות 17:00-22:00.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Crater Lake Lodge Dining Room.

2. Annie Creek Restaurant– זוהי מסעדה קטנה ומקסימה, אשר מתאימה לכל המשפחה ושוכנת במרחק של כ-11 קילומטרים מאגם קרייטר. יש מטיילים שטוענים כי במסעדה זו תוכלו למצוא את השייקים ואת ההמבורגרים הטובים ביותר באורגון.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: פתוח מתחילת יוני עד שלהי ספטמבר. שעות הפתיחה משתנות מעונה לעונה, כך שמומלץ להתעדכן לגבי השעות באתר האינטרנט.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של Annie Creek Restaurant.

הפארקים הלאומיים במדינת מונטנה (Montana)

מדינת מונטנה, אשר ממוקמת במערב ארה”ב וגובלת בחלקה הצפוני למדינת קנדה (Canada), נחשבת לאחת מהמדינות הפראיות והטבעיות ביותר בארצות הברית. המדינה מלאה בהרים, שלחלקם עוד לא ניתנו שמות, ובעמקים שבין ההרים תמצאו עיריות קטנות מלאות באנשים חביבים שישמחו לשבת ולאכול עמכם עוגות פאי. במונטנה תמצאו שני פארקים לאומיים, שכל אחד מהם מציע נופים אחרים למטיילים. הפארק הראשון הוא הפארק הלאומי גליישר, והשני הוא ילוסטון, עליו נפרט יותר בקטע שמספר על הפארקים הלאומיים במדינת ויומינג. זאת, משום שהפארק הלאומי ילוסטון הוא בחלקו הגדול במדינת ויומינג, ולא רק במדינת מונטנה.

הפארק הלאומי גליישר (Glacier National Park)

ב”פארק הלאומי גליישר”, אשר גובל במחוזות הקנדיים, אלברטה וקולומביה הבריטית, תמצאו את אחת מהמערכות האקולוגיות הגדולות והשלמות ביותר בצפון אמריקה, אשר כונתה בעבר “הכתר של המערכת האקולוגית היבשתית”. הפארק כולל שני רכסי הרים, שנחשבים בעיני רבים כהמשך של החלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים אלפיים, מאות מינים של בעלי חיים ולמעלה מאלף סוגים שונים של צמחים. אם יתמזל מזלכם, תצליחו לראות את עזי ההרים או את גובי הגריזלי אשר מסיירים ברחבי הפארק.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי גליישר.

Glacier National Park – Production Copyright:58NationalParks

–

הפארק הלאומי גליישר- היסטוריה על קצה המזלג:

הראשונים שהתיישבו באזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי גליישר”, היו כמובן האינדיאנים, לפני כ-10,000 שנים. השבט האינדיאני בלקפיט הגיע לאזור בתחילת המאה ה-18, והצליח להשיג את השליטה המלאה על המורדות המזרחיים של הפארק ועל המישורים הרחבים שבמזרח. היום ניתן למצוא את שמורת האינדיאנים בלקפיט מצדו המזרחי של הפארק.

בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19, ג’ורג’ בירד גרינל הגיע לאזור במסגרת משלחת והתרשם מאד מהנוף העוצמתי. במשך שני העשורים הבאים, גרינל פעל על מנת להפוך את האזור לפארק לאומי ואף כינה את הפארק, בשנת 1901, “כתר היבשת”. בשנת 1891, מסילת הרכבת הצפונית הגדולה הושלמה ועל מנת לעודד אנשים להשתמש בשירותיה, חברת הרכבות פרסמה אודות האיכויות של האזור. במסגרת זאת, גליישר הוכרז כעל שמורת יער בשנת 1900. רק עשור מאוחר יותר, ב-11 במאי 1910, גליישר הוכרז כעל פארק לאומי בידי הנשיא האמריקאי דאז, טאפט.

הפארק הלאומי גליישר– נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. מרכז המבקרים מעבר לוגן (Logan Pass Visitor Center)- בעבר, אנשים השתמשו במעבר לוגן על מנת לעבור בין ההרים. המעבר הינו הנקודה הגבוהה ביותר לאורך כביש הולכים-אל-השמש. וכאן, היום, תוכלו למצוא את מרכז המבקרים מעבר לוגן, בו תוכלו לקבל עצות מפקחי השמורה וללמוד רבות על הסביבה. מרכז המבקרים פתוח מאמצע יוני עד לאמצע ספטמבר.

2. כביש הולכים-אל-השמש (Going-to-the-Sun Road)- כביש זה הוא אחד מגולות הכותרת המרכזיות של הפארק הלאומי גליישר, והוא משתרע על פני כ-80 קילומטרים אשר חוצים את הפארק. הכביש עובר בין ההרים השונים שבפארק ומציע לנוסעים עליו את המראות היפים ביותר במונטנה הצפון-מערבית. הכביש נפתח בדרך כלל בתחילת יוני ונסגר באמצע אוקטובר. במהלך חודשי החורף מצטברים על הכביש כמויות עצומות של שלג, שמאוחר יותר מהווים את אחד מהאתגרים הקשים ביותר בעבור מפלסי השלג.

3. שביל אייסברג לייק (Iceberg Lake Trail)-  זהו אחד מהשבילים הפופולאריים והמתגמלים ביותר בתוך הפארק הלאומי גליישר. המטיילים על פניו זוכים לראות את אחד מהמסלולים היפים ביותר בפארק, וכן לעבור דרך שטחי המחייה העיקריים של דובי הגריזלי, כך שמומלץ להצטייד בפעמונים אשר ירתיעו את הדובים מכם. בעלי חיים נוספים שאתם צפויים לפגוש לאורך השביל הם איילי הבר, סנאים ועזי הרים. השביל, אשר מטפס בין ההרים בצורה הדרגתית, מגיע בסופו של דבר אל אגם אייסברג (Iceberg Lake). זהו אגם חסר דגים, אשר בשל מיקומו תחת צלו של הר ווילבר (Mount Wilbur) זוכה למעט מאד שמש ולכן, במהלך החורף צובר שכבת קרח עבה אשר נמסה לאיטה במהלך הקיץ.

שביל אייסברג לייק מוגדר בדרגת קושי “בינונית-קשה”, זאת בשל צבירת הגובה לאורך המסלול, תנאי השטח ואורכו הארוך יחסית. מומלץ להתחיל את המסלול בשעות הבוקר, על מנת להימנע מלעבור בטריטוריית דובי הגריזלי כשהחשכה יורדת.

משך המסלול: כחמש שעות (מסלול מעגלי של כ-15.5 קילומטרים).

4. קרחון גרינל (Grinnell Glacier)- במרכז הפארק הלאומי, תמצאו את קרחון גרינל, אשר מגיע לגובה של כ-2,000 מטרים. לאט-לאט, משנה לשנה, הקרחון מאבד מגודלו ומדענים מעריכים כי עד שנת 2030 מרבית מן הקרחונים שבפארק, כולל קרחון גרינל, ייעלמו כלא היו, כך שכדאי לכם למהר ולראות אותו. זהו אחד מהקרחונים המצולמים ביותר בפארק. הדרך אל הקרחון עוברת דרך מסלול הליכה של כ-9.7 קילומטרים, אשר מתחיל באגם סוויפטקורנט (Swiftcurrent Lake).

שביל קרחון גרינל מוגדר בדרגת קושי “בינונית-קשה”.

משך המסלול: כשלוש וחצי- ארבע שעות (מסלול מעגלי של כ-12 קילומטרים).

5. מפלי ווירג’יניה (Virginia Falls)- השביל שמוביל למפלי ווירג’יניה יוביל אתכם גם אל מפלי סנט מרי (Saint Mary Falls), אשר נמצאים כ-76 מטרים מתחת למפלי ווירג’יניה.

המסלול אל מפלי ווירג’יניה מוגדר בדרגת קושי “קלה”.

משך המסלול: כשעה וחצי (מסלול מעגלי של כ-6 קילומטרים).

6. שביל הייליין (Highline Trail)- זהו אחד מהשבילים היפים ביותר בפארק, אשר יציג בפניכם נופים מרהיבים של ההרים והעמקים שבסביבה. באחד מקטעי השביל תצטרכו לצעוד לאורך שביל צר, כשמצד אחד קיר של הר ומצד שני תהום. אם אתם סובלים מפחד גבהים, אתם תמיד יכולים לאחוז במעקה שמקובע לקיר של ההר. לאורך המסלול תוכלו לפגוש בעזי ההרים המפורסמות של הפארק.

שביל הייליין מוגדר בדרגת קושי “בינונית-קשה”.

משך המסלול: חצי ים (מסלול מעגלי של כ-18 קילומטרים).

הפארק הלאומי גליישר– מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Russell’s Fireside Dining Room– המסעדה הזו ממוקמת בשטחי הפארק, בביתן ההיסטורי “ביתן אגם מקדונלד”. המסעדה מציעה ללקוחותיה מגוון פסטות, סטייקים, סלמון, סלטים, עוגות מיוחדות וקינוחים שונים.

המחירים: יקרים.

שעות הפתיחה: המסעדה מגשיה מדי יום ארוחת בוקר בין השעות 6:30-10:00; ארוחת צהריים בין השעות 11:30-14:00 וארוחת ערב בין השעות 17:00-21:30. המסעדה סגורה מתחילת אוקטובר עד תחילת יוני.

למידע נוסף, בקרו בעמוד האינטרנט הבא, בו מידע על Russell’s Fireside Dining Room.

2. Jammer Joe’s Grill & Pizzeria– מול המסעדה שבביתן אגם מקדונלד, תמצאו את האלטרנטיבה הזולה הזו, אשר מציעה ללקוחותיה המבורגים, פסטות, מרקים, סלטים, כריכים ופיצות טעימות במיוחד לארוחת צהריים וערב.

המחירים: זולים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה מדי יום בין השעות 11:00-21:00. המסעדה סגורה מתחילת ספטמבר ועד תחילת העונה.

למידע נוסף, בקרו בעמוד האינטרנט הבא, בו מידע על Jammer Joe’s Grill & Pizzeria.

3. Ptarmigan Dining Room– זוהי אחת מהמסעדות המודרניות והציוריות ביותר בשטח הפארק, אשר מספקת ללקוחותיה נקודת תצפית מעולה על “נקודת גרינל” ואגם סוויפטקורנט. התפריט כולל מאכלים מהמטבחים הצרפתיים והאמריקאים, ביניהם בשר בפאלו, דגים טריים ומגוון קינוחים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: המסעדה מגישה מדי יום ארוחת בוקר בין השעות 6:30-10:00; ארוחת צהריים בין השעות 11:30-14:00 וארוחת ערב בין שעות 17:00-21:30. המסעדה סגורה מסוף ספטמבר עד תחילת יוני.

למידע נוסף, בקרו בעמוד האינטרנט הבא, בו מידע על Ptarmigan Dining Room.

הפארקים הלאומיים במדינת ויומינג (Wyoming)

מדינת ויומינג שוכנת דרומית למדינת מונטנה, באזור ההררי של ארה”ב. באחת מהשפות האינדיאניות המקומיות, פירוש השם “ויומינג” הוא “המישורים הגדולים”. ואכן, המדינה היא מישור אחד גדול והינה המדינה העשירית בגודלה בארצות הברית. במדינת ויומינג תמצאו שני פארקים לאומיים: האחד הוא ילוסטון, אשר מתפרס אל תוך המדינות השכנות, והשני הוא גרנד טיטון.

–

הפארק הלאומי ילוסטון (Yellowstone National Park)

“הפארק הלאומי ילוסטון” נמצא ברובו בפינה הצפון-מערבית של מדינת ויומינג, אך מתפרס לתוך המדינות השכנות, מונטנה ואיידהו (Idaho). זהו הפארק הלאומי הוותיק, הגדול והפופולארי ביותר בקרב הפארקים הלאומיים בארה”ב. השמורה ממוקמת בלב לבם של הרי הרוקי ומלאה באגמים ובנחלים יפהפיים. אולם הדבר העיקרי שמייחד את הפארק משאר הפארקים הלאומיים בארה”ב הוא הגייזרים הטבעיים הפזורים בו, ביניהם הגייזר המפורסם בעולם, אולד פייתפול (Old Faithful). באשר לבעלי החיים המתגוררים בילוסטון, נספר שבפארק הלאומי קיים הריכוז הגבוה ביותר של יונקים ב-48 המדינות הנמוכות של ארה”ב. בשטח הפאר חיים 67 סוגים שונים של יונקים, ביניהם גם יונקים קטנים. לאוהבי הצמחים, למעלה מ-1,350 מינים קיימים בשטח הפארק.

Yellowstone National Park – Production Copyright:58NationalParks

–

הפארק הלאומי ילוסטון– היסטוריה על קצה המזלג:

הראשונים שהתיישבו באזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי ילוסטון” היו כמובן האינדיאנים, אשר הגיעו לאזור על מנת לצוד ולדוג בו לפני כ-11,000 שנים. האירופאים הראשונים שהגיעו אל האזור היו חברי המשלחת של לואיס וקלארק, אשר הגיעה לאזור בשנת 1805. אחד מחברי המשלחת, ג’ון קולטר, עזב את חבריו בשנת 1806 והצטרף לקבוצה של סוחרי פרוות. כנראה שהוא היה זאב בודד, כי גם את הקבוצה הזו נטש אחרי שנה, ב-1807. בחורף 1807-1808 קולטר עשה את דרכו דרך החלק הצפון-מזרחי של ילוסטון ותיאר את המקום מאוחר יותר, בשנת 1809, כמקום הדומה ל”אש וגופרית”. במשך ארבעים השנים שלאחר מכן עוד ועוד אנשי הרים וסוחרים סיפרו על מקום דומה, מלא בבוץ רותח, עצים מאובנים וזרמי נהרות עזים, אך רבים לא התייחסו לסיפורים ברצינות והחשיבו אותם לאגדות.

המחקר הראשון שתועד באזור ילוסטון התרחש בשנת 1869 על ידי משלחת שהורכבה משלושה חוקרים פרטיים. בעקבות הממצאים של המשלחת, מספר תושבים ממונטנה ארגנו משלחת נוספת בשנת 1870, אשר סיירה במשך חודש בילוסטון וקראה לאתרים ייחודיים בשמות. אחד מחברי המשלחת, קורנליוס הדג’ס, הציע להכריז על האזור כעל פארק לאומי. ב-1 במרץ 1872 נשיא ארה”ב דאז, גרנט, הכריז על האזור כעל הפארק הלאומי ילוסטון.

מאיפה קיבל הפארק הלאומי ילוסטון את שמו?

בעיקרון, הפארק הלאומי ילוסטון שוכן בנקודת המוצא של נהר ילוסטון ולכן נקרא על שמו. אם אתם מעוניינים בסיפור קצת יותר מפורט ומורכב, הנה לכם הסיפור. הנהר כונה על ידי המקומיים “מי טסי א-דה-זי”, שבפירוש לעברית זה “נהר הסלע הצהוב”. סוחר צרפתי שהגיע למקום כינה את הנהר בשם “הסלע הצהוב”, ככל הנראה בעקבות הכינוי המקומי. סוחרים אמריקאים שהגיעו לאזור מאוחר יותר שיבשו את הכינוי הצרפתי וקראו לנהר “אבן צהובה” (ילו סטון).

הפארק הלאומי ילוסטון– נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1. מרכז המבקרים החינוכי אולד פייתפול (Old Faithful Visitor Education Center)- מרכז המבקרים הנהדר הזה, אשר מספק את כל המידע הדרוש למטייל באזור, ממוקם במרחק של צעדים בודדים מהגייזר המפורסם בעולם, אולד פייתפול. מרכז המבקרים פתוח מדי יום בין השעות 9:00-17:00. למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של מרכז המבקרים החינוכי אולד פייתפול.

2. עמק למר (Lamar Valley)- בקטע הצפון-מזרחי של הפארק, תמצאו את העמק הפראי הזה, בו תוכלו למצוא את הריכוז הגבוה ביותר של דובי גריזלי וזאבים בשטחי הפארק. מלבד בעלי החיים הללו, תוכלו למצוא בעמק בין היתר גם ביזונים, דובים שחורים, איילי קורא ונשרים. בנהר למר (Lamar River) אשר חוצה את העמק תוכלו למצוא מגוון דגים. זהו המקום המושלם להתבונן בו בעולם החי.

3. המעיין הפריזמתי הגדול (Grand Prismatic Spring)- זהו המעיין החם הגדול ביותר בארצות הברית, והשלישי בגודלו בעולם כולו. צבעיו של המעיין הם יוצאים מן הכלל ומזכירים את הקשת בענן, כשהמעגל החיצוני שמסביב למעיין צבוע באדום והבאים לאחריו הם בצבעי כתום, צהוב, ירוק ולבסוף כחול. אזור המעיין פתוח ממאי ועד ספטמבר.

4. הגרנד קניון של ילוסטון (Grand Canyon of Yellowstone)- רבים יאמרו לכם שזהו המראה המרהיב ביותר ברחבי הפארק. הקניון ממוקם מתחת למפלים התחתונים (Lower Falls), בתוך מה שהיה בעבר משקע של גייזר שנוצר על ידי זרמי לבה וחום. מדענים משערים שבסיום עידן הקרח האחרון סכרים של קרח נמס בפתח של אגם ילוסטון גרמו לשיטפונות עזים וסחפים אשר הובילו להיווצרותו של הקניון שאנו רואים היום. הקניון משתרע על פני כ-32 קילומטרים ומגיע לעומקים מרחביים של 275 מטרים. בתוך הקניון תוכלו למצוא שלושה מפלים עיקריים: המפלים התחתונים, המפלים העליונים (Upper Falls) ומפלי קריסטל (Crystal Falls).

בכדי לראות את הגרנד קניון של ילוסטון, תוכלו לבקר בנקודות התצפית אשר ממוקמות משני עברי הקניון. בעבר הצפוני של הקניון תמצאו את נקודת השראה (Inspiration Point), ממנה ניתן לראות את הקניון עוד ממגרש החנייה, ונקודת מבט רחבה (Grandview Point), שמאפשרת גם לבעלי כיסא גלגלים להגיע ולראות את הנהר שחוצה את הקניון. בעבר הדרומי של הקניון תמצאו את השביל שמוביל למפלים התחתונים ואת נקודת הצייר (Artist Point), נקודת תצפית המספקת נקודת מבט צבעונית של הקניון.

5. עמק היידן (Hayden Valley)- אם אתם אוהבים להתבונן בבעלי חיים, עמק היידן הוא המקום שבו מתקיימת עונת הייחום הגדולה ביותר בעולם של ביזונים חופשיים. העמק ממוקם במרכז הפארק וכולל בתוכו מגוון רחב של בעלי חיים, ולא רק ביזונים. יש לציין כי בעבר העמק היה מכוסה בחלק מאגם ילוסטון, כך שהקרקע של העמק פורייה ביותר.

6. מעיינות חמים ממותה (Mammoth Hot Springs)- כאן תמצאו את המפקדה של הפארק ומבנים היסטוריים רבים אשר הוקמו במקום עוד בימים שבהם הצבא האמריקאי ניהל את אזור ילוסטון. מלבד המבנים, תמצאו כאן את המעיינות החמים הכבירים, שמהווים את האטרקציה המרכזית במחוז ממותה.

–

הפארק הלאומי ילוסטון– מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Roosevelt Lodge Restaurant– מסעדה שתחזיר אתכם למערב הפרוע, אשר ממוקמת במקום האהוב על נשיא ארה”ב לשעבר, תיאודור רוזוולט. התפריט כולל, בין היתר, פנקייקים, חביתות, עוף, בקר, מרקים, המבורגרים ומגוון קינוחים. ואם אתם מגיעים עם ילדים, יש להם תפריט מיוחד ממנו יוכלו לבחור את המנות האהובות עליהם.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה בעונת הקיץ ומגישה ארוחת בוקר בין השעות 7:00-10:00, ארוחת צהריים בין השעות 11:30-16:30, וארוחת ערב בין השעות 16:30-21:30.

2. Lower Hamilton Store– אם אתם נמצאים בסביבה של אולד פייתפול, אנו ממליצים לכם לחפש אחר החנות הזו. בצדה האחורי של החנות תמצאו מסעדה קטנה אשר מוכרת המבורגים וכריכים טעימים במיוחד. רבים יאמרו שהאוכל והשירות שתמצאו בחנות הזו של המילטון הם טובים הרבה יותר מהאוכל והשירות שתמצאו במקומות אחרים בפארק.

המחירים: סבירים.

3. Mammoth Hotel Dining Room– במחוז ממותה, תמצאן את המסעדה הזו בבית המלון שבמקום. שבו ליד החלונות המשקיפים על אדמות המחוז ואולי תזכו לראות ביזונים ואיילים מטיילים לאורך המדשאות. אם אתם מגיעים לארוחת בוקר, תוכלו ליהנות ממזנון פתוח. בארוחות הצהריים והערב תוכלו ליהנות ממגוון מאכלים, ביניהם כדורי בשר, מרקים, סלטים, טאקו וכריכים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה בחורף ובקיץ. בחורף (דצמבר-מרץ) המסעדה מגישה ארוחת בוקר בין השעות 6:30-10:00, ארוחת צהריים בין השעות 11:30-14:30, וארוחת ערב בין השעות 17:30-20:00. בקיץ (מאי-אוקטובר) המסעדה מגישה ארוחת בוקר בין השעות 6:30-10:00, ארוחת צהריים בין השעות 11:30-14:30, וארוחת ערב בין השעות 17:00-22:00. מומלץ להתעדכן באתר האינטרנט לגבי שעות הפתיחה המדויקות, שכן הן עשויות להשתנות.

הפארק הלאומי גרנד טיטון (Grand Teton National Park)

“הפארק הלאומי גרנד טיטון”, אשר נמצא במרחק נסיעה קצרה של כ-5 קילומטרים מדרום לפארק הלאומי ילוסטון, מפורסם הודות לרכס ההרים המרשים אשר נמצא בשטחו. הפארק הלאומי נקרא על שמו של הר גרנד טיטון (Mount Grand Teton), המתנשא לגובה של 4,197 מטרים. זהו ההר הגבוה ביותר שבהרי רכס טיטון. למרגלות רכס ההרים צומחים יערות רחבים, ובקיץ פרחי בר צבעוניים מקשטים את השדות שמסביב. הנהר המרכזי בפארק, נהר הנחש (Snake River), מתפתל בעמק שבין ההרים ומעצים את מראה הנוף.

הפארק הלאומי גרנד טיטון- היסטוריה על קצה המזלג:

אתם וודאי כבר מנחשים מי היו המתיישבים הראשונים באזור שאנו מכנים היום “הפארק הלאומי גרנד טיטון”. אלו היו האינדיאנים, כמובן, אשר התמקמו לחופיו של אגם ג’קסון (Jackson Lake) לפני כ-12,000 שנים. האירופאי הראשון שהניח את כף רגלו באזור שידוע כיום כ”עמק ג’קסון”, אשר נמצא בשטח הפארק הנוכחי, הוא לא אחר מאשר ג’ון קולטר, חבר המשלחת של לואיס וקלארק. הוא הגיע לאזור בשנת 1805-1806. אחריו הגיע אל האזור הגאולוג פרדיננד ואנדאביר היידן, בשנת 1860. כעשור מאוחר יותר, בשנת 1871, היידן הוביל את התסקיר המדעי הראשון באזור ילוסטון וצפונה. חלק מהתסקיר נערך בעמק ג’קסון.

הפארק הלאומי השכן, ילוסטון, הוקם בשנת 1872. שנים מאוחר יותר, ב-1897, מפקד הפארק הלאומי ילוסטון הציע להרחיב את הגבולות הדרומיים של הפארק, כך ששטח הפארק יקיף את גבולות הצפוני של עמק ג’קסון. זאת, בכדי להגן על העדרים הנודדים של האיילים האדמונים אשר שוהים באזור. ראש התסקיר הגיאולוגי של ארה”ב הציע לכלול את רכס טיטון בשטח המורחב של הפארק. בשנת 1917 נציג מדינת ויומינג בבית הנבחרים של ארה”ב העביר הצעה, לפיה יש להגליד את אזור פארק ילוסטון, אך הצעה זו טורפדה ע”י הסנטור של איידהו. ולא רק הוא התנגד להצעה. גם תושבי עמק ג’קסון התנגדו להצעה, בטענה שהפיכת האזור לפארק לאומי עשויה לפגוע בפרנסתם. בשנת 1919 תושבי העמק החלו לשנות את דעתם, כשהוצע להקים סכרים באגמים ג’ני, אמה מטילדה ובאגם שני האוקיינוסים שבעמק. בשנת 1928 נפגשו תומכי הפארק עם תושבי העמק והגיעו להסכמה כי יש להקים פארק לאומי אשר יכלול בשטחו חלק מהעמק. לבסוף, ב-26 בפברואר 1929, נשיא ארה”ב דאז, קולידג הכריז באופן רשמי על הקמת הפארק.

מאיפה קיבל הפארק הלאומי גרנד טיטון את שמו?

שמו של הפארק ניתן לו על ידי הרפתקנים ומגלי ארצות צרפתיים, אשר כינו את שלושת הפסגות הגבוהות ביותר ברכס טיטון “Les trois tetons”. פירוש הכינוי בעברית הינו “שלוש הפטמות”. כך הצרפתים ראו את שלושת הפסגות.

הפארק הלאומי גרנד טיטון– נקודות ציון מרכזיות בפארק:

1.מרכז המבקרים והתגלית קרייג תומס – מרכז המבקרים מוס (Craig Thomas Discovery & Visitor Center)- במרכז המבקרים הזה תוכלו ללמוד רבות על הסביבה הטבעית של הפארק, להשיג מפה מפורטת של האזור ולקבל עצות חיוניות מפקחי השמורה שבמקום. מרכז המבקרים פתוח בחודש אפריל בין השעות 9:00-17:00, במאי בין השעות 8:00-17:00, ביוני-תחילת ספטמבר בין השעות 8:00-19:00, בספטמבר בין השעות 8:00-17:00 ומתחילת נובמבר עד תחילת אפריל המרכז סגור למבקרים.

2. לופ הכביש הנופי (Scenic Park Loop Road)- אם אתם מגיעים ברכב, אנו ממליצים בחום לעלות על הלופ הזה, אשר משתרע על פני כ-71 קילומטרים מסביב לפארק. אם אתם מגיעים מצומת מוס וממשיכים בכיוון השעון לאורך הלופ, הנה לכם כמה נקודות מעניינות לאורך הדרך:

תחילה, אתם יכולים לעצור בנקודת התצפית בריכות בלקטייל (Blacktail Ponds Overlook), שם תוכלו לצפות בעולם החי של הפארק, הכולל, בין היתר, איילי קורא ועופות דורסים למיניהם. בהמשך, תמצאו את נקודת התצפית נהר הנחש (Snake River Overlook), שנמצא בין צומת מוס לצומת מורן. מנקודה זו תוכלו לראות את רכס הרי טיטון במלוא הדרם. לאחר מכן תוכלו לעשות את דרככם אל בקתת אגם ג’קסון (Jackson Lake Lodge) ולצאת לשייט אל אי הדישון (Elk Island) שבמרכז אגם ג’קסון. אתם יכולים להמשיך משם כל הדרך אל אזור אגם ג’ני. מזרחית לאגם ג’ני תמצאו את האי שמכוסה עצים (Timbered Island), אשר מלא לא רק בעצים, אלא גם בדישונים, איילים ואנטילוקפרות.

מאיפה עולים על הכביש? אתם יכולים לעלות על הכביש משלוש נקודות: צומת מוס (Moose Junction) מדרום, צומת מורן (Moran Junction) ממזרח או צומת ג’קסון לייק (Jackson Lake Junction) מצפון.

משך הנסיעה: בין שעה לשעתיים, תלוי במספר העצירות שלכם לאורך הדרך.

3. שביל קניון המפלים (Cascade Canyon Trail)- זהו אחד מהשבילים הפופולאריים ביותר בפארק הלאומי, אשר מוביל עמוק אל תוך הטווח של הר טיטון. השביל מתחיל במישור שליד אגם ג’ני וממשיך מעלה לגובה של כ-60 מטרים, שם תמצאו את המפלים הנסתרים (Hidden Falls) ואת נקודת ההשראה (Inspiration Point), אשר מספקת נופים מרהיבים של הפארק. בכדי להגיע אל השביל, תצטרכו להגיע אל הפתח של קניון מפלים ע”י הליכה בלופ אגם ג’ני (Jenny Lake Loop) או באמצעות מעבורת שתעביר אתכם אל הצד הנכון של האגם.

שביל קניון המפלים מוגדר בדרגת קושי “בינונית-קשה”. בחלק מהמסלול תצטרכו לצעוד קרוב לקצה צוק וקיימים מקומות תלולים.

משך המסלול: חצי יום (מסלול חד צדדי של כ-11.5 קילומטרים).

4. אגם ג’קסון (Jackson Lake)- אם אתם מחפשים אחר מקום שבו תוכלו לבלות את אחר הצהריים בשלווה, לאכול פיקניק, לדוג או לשוט על פני המים השקטים, אגם ג’קסון, אשר ממוקם בחלקו הצפוני של הפארק, הוא ללא ספק המקום בשבילכם. האגם הוא אחד מהאגמים הגדולים ביותר בארה”ב אשר ממוקמים בגובה רב, וזהו האגם הפופולארי ביותר בשטח הפארק הלאומי.

5. כביש פסגת הר סיגנל (Signal Mountain Summit Road)- זוהי כביש אשר משתרע על פני כ-8 קילומטרים ומגיע לפסגתו של הר סיגנל, אשר מתנשא לגובה של כ-2,300 מטרים. בפסגה תוכלו לרדת הרכב בכדי להתקדם ברגל אל נקודת התצפית, אשר מאפשרת תצפית נפלאה על רכס טיטון.

6. השורה המורמונית (Mormon Row Historic District)- אם תיסעו לאורך כביש ג’קסון-מורן אשר עובר דרך עמק ג’קסון, תראו את שורת המבנים ההיסטוריים האלו לצד הכביש. זוהי עדות נוף כפרית היסטורית ששופכת אור על ההתיישבות המורמונית במקום, אשר החלה בשלהי המאה ה-19.

–

הפארק הלאומי גרנד טיטון– מסעדות מומלצות בסביבה:

1. Leek’s Marina & Pizzeria– המבקרים בפארק הלאומי גרנד טיטון דירגו את המסעדה הזו במקום הראשון באתר Tripadvisor, ואין זה פלא, שכן בפיצרייה הזו, אשר שוכנת לצד אגם ג’קסון, תוכלו לאכול את הפיצות הטעימות ביותר בעמק. מלבד פיצות, תוכלו להזמין כאן כריכים, פסטות סלטים ומגוון קינוחים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: מדי יום בין השעות 11:00-22:00.

2. Jenny Lake Lodge Dining Room– אם אתם בעניין של מסעדות יוקרתיות, זוהי ללא ספק הבחירה שלכם. כאן תמצאו את הצלחות המשובחות ביותר בפארק, אשר כוללות, בין היתר, סלטים מיוחדים, צלעות באפלו, רגל ארנבת ומגוון קינוחים יצירתיים. המסעדה ממליצה להזמין מקומות מראש, ודורשת להגיע בלבוש הולם. אם אתם יכולים להגיע לארוחת ערב עם ז’קטים, המארחים ישמחו הרבה יותר.

המחירים: סבירים-יקרים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה במשך הקיץ ומגישה ארוחת בוקר בין השעות 7:30-9:00, ארוחת צהריים בין השעות 12:00-13:30 וארוחת ערב בין השעות 18:00-20:45.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של Jenny Lake Lodge Dining Room.

3. Jackson Lake Lodge Pioneer Grill– במסעדה זו תוכלו לאכול ארוחת בוקר, צהריים וערב באווירה קלאסית של שנות ה-50 של המאה הקודמת. בתפריט תוכלו למצוא, בין היתר, בשרים, כריכים, דגים ומגוון קינוחים, כמו גלידה ביתית ושייקים.

המחירים: סבירים.

שעות הפתיחה: המסעדה פתוחה בעונה בין השעות 6:00-22:30. מומלץ להתעדכן באתר באשר לשעות.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של Jackson Lake Lodge Pioneer Grill.

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.