המקטע הראשון של שביל ישראל: מקיבוץ דן לכפר גלעדי

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

המסלול:

המקטע הראשון של שביל ישראל מתחיל כאמור מבית אוסישקין בקיבוץ דן. תוכלו להצטלם שם עם הפסל הסביבתי המפורסם, שמעוצב בצורה של קשת, ולאחר מכן לצאת לדרך. תצאו דרך השער האחורי של הקיבוץ, שנמצא ממש על יד, ותפנו שמאלה. תמשיכו על כביש הגישה, שמוביל לכיוון שמורת הטבע תל דן. אחרי כ-500 מטרים תגיעו לפיצול, כשהדרך השמאלית מובילה לכיוון הכניסה לשמורה והדרך הימנית להמשך השביל. תמשיכו ימינה.

במהרה הכביש הופך לדרך עפר ומגיע למזלג נוסף, שבו נמצאת אנדרטה לזכרם של שמחה ומרדכי, שנרצחו בפיגוע בכפר יובל ב-1975. במזלג הזה, תפנו שמאלה והמשיכו לאורך השביל, שעוקף את שמורת הטבע תל דן. לאחר כקילומטר תגיעו לנקודת צל, שבה יש מקום לשבת וארגז של “ספריית השביל”.

כמה מילים על “ספריית השביל”: שביליסטים שמתכוונים לעשות את כל השביל וודאי ישמחו לדעת, שבמספר נקודות לאורך המסע הם יוכלו למצוא את “ספריית השביל”. בארגזים של “ספריית השביל”, שצבועים בצבעי שביל ישראל (כתום-כחול-לבן), תוכלו למצוא שפע של ספרים להשאלה. אתם יכולים לקחת ספר לדרך וכשתסיימו לקרוא אותו, להניח בארגז הבא שאתם רואים. היוזמה המבורכת הזו, שייצאה לפועל בשנת 2015, נעשתה ביוזמתו של רועי סוקולובסקי, שלקח חלק במסע “נפגשים בשביל ישראל” ושמע מאחת המטיילות שהיא חולמת להקים ספרייה קטנה על פסגתו של הר יהב. הוא פנה למרכז האקדמי שלם, שהיה מעוניין בזמנו לקדם פרויקטים למען שביל ישראל, ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים הם הציבו מספר “ספריות שביל”.

תמשיכו ותצעדו בשטח המרעה של פרות האזור. סביר להניח שתראו כמה מהפרות הללו שותות ממימי הנחל הזורם כאן, נחל דן. כ-500 מטרים מ”ספריית השביל” תגיעו לנקודה שבה תצטרכו לחצות את נחל דן. הזרימה לא חזקה במיוחד, אבל מומלץ להגיע עם נעליים נוחות לחצייה. תמשיכו כמה צעדים מחציית הנחל ותגיעו לעוד חצייה של מים. בחצייה הזו יש אבנים גדולות שעליהן אתם יכולים ללכת בזמן החצייה, כך שלא חייבים להתרטב.

מהנקודה הזו השביל הופך למעט לא ברור. הסימונים די מרוחקים זה מזה, כך שאתם עלולים לסטות מהשביל ולאבד את הכיוון. לכן, מומלץ מאד להצטייד במפה, בין אם היא מפת נייר ובין אם היא מפה באפליקציה כמו “עמוד ענן”. השביל עושה את דרכו בצמוד לגדר וממשיך פחות או יותר ישר במשך כקילומטר, עד שהוא מגיע לשער שמוביל לכביש אספלט. תפנו שמאלה על הכביש ותמשיכו עליו כ-1.4 קילומטרים עד שתגיעו לקופות של שמורת הטבע נחל שניר. בעיקרון, שביל ישראל נכנס לתוך השמורה, אבל אם אינכם מעוניינים להיכנס לשמורה, יש גם אפשרות לעקיף אותה ולהתחבר לשביל מנקודה שנמצאת בהמשך. אנחנו, בכל אופן, ממליצים דווקא להיכנס לשמורה, ששופעת מים והינה מהיפות ביותר בישראל.

כמה מילים על שמורת הטבע נחל שניר: בתחומי השמורה זורם נחל שניר, הידוע גם בתור נחל החצבאני, שהוא הארוך ביותר מבין מקורות הירדן. נחל שניר זורם במשך כל ימות השנה, כך שתמיד תוכלו ליהנות בשמורה ממים. אולם, בחורף הזרימה של הנחל חזקה הרבה יותר. תוכלו למצוא בשמורה בריכות שכשוך נעימות והרבה מאד טבע!

דמי הכניסה סבירים. האתר בבעלות רשות הטבע והגנים ולכן אם יש לכם כרטיס “מטמון”, תוכלו להיכנס ללא עלות.

שעות הפתיחה של השמורה: ימים ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף, האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

למידע נוסף, אתם מוזמנים להתקשר לטלפון 04-6950064 או להיכנס לאתר האינטרנט הרשמי של שמורת הטבע נחל שניר.

כאמור, אתם יכולים גם לעקוף את השמורה ולהתחבר לשביל ישראל בהמשך. תמשיכו ממגרש החנייה של השמורה ישר על הטיילת הצרה, שעושה את דרכה לאורך הצד החיצוני המזרחי של השמורה. לאחר כקילומטר תגיעו לשער היציאה מהשמורה. בנקודה הזו מתחברים עם שביל ישראל וממשיכים לאורך הטיילת עוד כ-200 מטרים עד שמגיעים לכביש 99. אם תרצו, אתם יכולים לחצות את הכביש כדי לעצור לארוחת צהריים במרכז המסחרי שבצדו השני. אבל, אם אתם כבר מצוידים בארוחת צהריים, תפנו ימינה ותחצו את גשר שניר.

לאחר חציית הגשר, תגיעו לפנייה ימינה לכביש הגישה של קיבוץ מעיין ברוך. בדרך תעברו גם על פני המתחם של קייקי הגושרים. קיבוץ מעיין ברוך הוא קיבוץ חילוני, שהוקם בשנת 1947. אם יש לכם זמן, תוכלו לעצור לביקור במוזיאון הקטן והמרתק שנמצא בתוכו, מוזיאון האדם הקדמון.

כמה מילים על מוזיאון האדם הקדמון: המוזיאון הוקם על ידי אמנון אסף וכולל בתוכו ממצאים פרהיסטוריים מרתקים, שנאספו על ידי אסף אמנון בעמק החולה. בין הממצאים המרתקים ביותר נמנית קבורה של אישה עם כלב, הקבורה העתיקה ביותר מסוג זה שהתגלתה עד היום. מלבד האגף הפרהיסטורי, תוכלו למצוא גם במוזיאון את האגף האתנוגרפי, המציג בתוכו אוסף מרשים של מלבושים, כלים ותוצרים של חברות ושבטים בני זמננו מרחבי העולם.  

דמי הכניסה סבירים.

שעות הפתיחה של המוזיאון: ימים ראשון עד שישי בין השעות 10:00-13:30, שבת בין השעות 10:00-15:40. השעות משתנות באוגוסט ובחגים.

למידע נוסף, אתם מוזמנים להתקשר לטלפון 04-6954628 או להיכנס לאתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון האדם הקדמון.

בכניסה לקיבוץ מעיין ברוך הציבו ספסלים, שעליהם אפשר לשבת ולאכול ארוחת צהריים. כשתסיימו לנוח, תוכלו להמשיך על השביל, שממשיך במקביל לפרדסים של האזור, משמאל לשער הכניסה למעיין ברוך. כ-800 מטרים מהקיבוץ, תגיעו לעלייה תלולה אך קצרה.  תעלו בעלייה הזו ולאחר מכן תפנו ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה. תמשיכו דרך הפרדסים על פי הסימון עד שתגיעו לכביש נוסף, שמחבר בין היישובים של האזור. תפנו ימינה על הכביש ולכו לצדו כ-1.2 קילומטרים עד שתגיעו לגשר העובר מעל לנחל עיון. בנקודה הזו, אתם יכולים לבחור לרדת אל נחל עיון ולהשתכשך במים או להמשיך לכיוון כפר גלעדי. שימו לב שהירידה אל הנחל אפשרית רק מצדו הצפוני של הכביש. הירידה מצדו הדרומית מסוכנת!

מהגשר תמשיכו כ-600 מטרים ותגיעו לצומת בכביש, שבו תפנו שמאלה. לאחר כמה עשרות מטרים תגיעו לצומת נוספת, שבה גם כן תפנו שמאלה ותמשיכו לצד כביש 90. לאחר כ-150 מטרים, תחצו את כביש 90 בזהירות ותעלו בעלייה המוביל לעבר בית הקברות של כפר גלעדי.

כמה מילים על כפר גלעדי ובית הקברות:

קיבוץ כפר גלעדי הוקם בשנת 1916 על ידי חלוצים שהיו חברים בארגון “השומר”, ביניהם ישראל ומניה שוחט, ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד. הקיבוץ הוקם בסמוך לגבול עם לבנון, שנשלטה אז על ידי המנדט הצרפתי. בתחילה, קראו לקיבוץ כפר בר-גיורא, אולם לאחר מותו של ישראל גלעדי ב-1918, שמו של הקיבוץ שונה לכפר גלעדי על שמו. בבית הקברות של כפר גלעדי תוכלו למצוא את קבריהם של מרבית מחברי “השומר”. כמו כן, תוכלו לראות כאן את אנדרטת האריה השואג, שמנציחה את חללי תל חי, שנפלו בקרב תל חי ב-1 במרץ 1920.

המקטע הראשון של שביל ישראל מסתיים בכפר גלעדי. תוכלו לחזור מכאן הביתה, להישאר ללון באזור או להמשיך אל המקטע השני. שיהיה לכם טיול מהנה!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.