הקיץ הזה מבלים בירושלים – סיורים, אוכל טוב וחיי לילה ססגוניים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

השתתפה בסיור, כתבה וצילמה: ליאור קן-לי

התקיים ב: 2 באוגוסט 2016

–

‘מקסימום ירושלים זה מינימום יומיים’ – כך מכריז קמפיין הקיץ של הרשות לפיתוח ירושלים בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת. צודקים. ירושלים, עיר הבירה המיוחדת שלנו, מלאה לא רק בהיסטוריה, אלא גם בשפע של אטרקציות מודרניות, מסעדות, מרכזי קניות ופאבים איכותיים. יצאנו לבדוק מה יש לירושלים להציע בימי הקיץ החמים, ולא רק.

המדריך השלם לאטרקציות, טיולים ובילויים, לינות ומסעדות בירושלים

מחירי מלונות ברמה גבוהה בירושלים

את הסיור שלנו בירושלים התחלנו אחר הצהריים, כשהשמש של אוגוסט עוד נמצאת גבוה בשמיים. נכנסנו למתחם התחנה הראשונה, מתחם מודרני הניצב בקצהו של רחוב דוד רמז, הכולל בתחומו מספר מסעדות, חנויות ויריד אומנים מקסים, ומצאנו את המדריכים שלנו מחברת BeeTravel ליד הספסלים שנמצאים ממש במרכז המתחם.

–

–

למי שלא מכיר, מתחם התחנה הראשונה, שפתיחתו המחודשת הייתה בשנת 2013, שימש בעבר כתחנת הרכבת הראשונה של העיר ירושלים. בשנת 1892 הגיעה לכאן הרכבת הראשונה מיפו, שקיצרה את זמן הנסיעה לירושלים מעשר שעות לשלוש שעות בלבד! עם השנים, ירדה פופולאריות הקו, ובשנת 1998 תחנת הרכבת נאלצה לסגור את שעריה. לאחר שנים של הזנחה, העירייה ביצעה במקום שיפוצים נרחבים והפכה את האתר למה שהוא היום – אחד ממרכזי הבילוי הנעימים והאהובים בירושלים.

התחלקנו לקבוצות ויצאנו לגלות את ירושלים דרך הרגליים, במשחק מהנה של ‘לרוץ על המיליון’. בכל תחנה, היינו צריכים לענות על מספר שאלות. וכמו בכל ביקור שלי בירושלים, גם הפעם זכיתי להכיר כמה מקומות חדשים.

היעד הראשון במסלול היה הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוז, שנמצאת במרחק הליכה קצר מהתחנה הראשונה. הכנסייה נבנתה בשנת 1929, בימי המנדט הבריטי, והיא מנציחה את החיילים הסקוטים ששירתו בצבא הבריטי ונפלו במהלך כיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. לאחר שמצאנו את מצבות האבן של שני כלבים בחצר הכנסייה, במסגרת המשימה הראשונה, המשכנו למרכז בגין הצמוד. כיוון שלא היה לנו זמן לבקר במוזיאון שבמקום, עברנו דרך המרכז, יצאנו אל מרפסת התצפית המרהיבה, שמשקיפה על חלק מהעיר העתיקה, ודילגנו היישר אל כתף הינום, האתר הארכיאולוגי שנמצא במעלה המדרגות שבקצה המרפסת. באתר הזה היו קוברים מתים בתקופת בית ראשון, במאות ה-6-7 לפני הספירה.

–

–

משם המשכנו צפונה, אל מזרקת האריות. צעדים ספורים, כמה מדרגות וכבר ניצבנו מולה – מזרקה יפהפייה, מעוטרת באריות, ביונים וגם בעכברים. ילדים הצטננו והשתעשעו במימיה. המזרקה, שנוצרה בשנת 1989, הינה תרומה של ממשלת גרמניה לישראל ומבטאת את השאיפה לדו-קיום. אילו לא היינו במרוץ, הייתי נשארת מספר דקות כדי ליהנות מהמראה המקסים ומהאווירה השלווה. אבל היינו חייבים להתקדם כדי לנצח.

התחנה הבאה שלנו הייתה טחנת הרוח של משה מונטיפיורי.  סוף כל סוף נקודת ציון מוכרת. הטחנה הלבנה ניצבת בכניסה לשכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. השכונה הוקמה בשנת 1860 בתמיכתו של משה מונטיפיורי, נדבן יהודי מאנגליה. מסתבר שמונטיפיורי הגיע לארץ עוד הרבה לפני שהקים בה את שכונת משכנות שאננים. כבר בשנת 1827 הגיע עם אשתו וסייר בארץ במרכבתו המפוארת, ומאז שב לארץ מספר פעמים, תמיד עם אותה מרכבה. לצד טחנת הרוח, בתצוגת זכוכית, מצאנו את המרכבה המשוחזרת, והיא ללא ספק מרשימה. המקורית, אם שאלתם את עצמכם, הוצתה על ידי אלמונים בשנת 1986.

כיום קיים בטחנת הרוח של מונטיפיורי מוזיאון קטן, בו מוקרן סרטון אודות ההיסטוריה של הטחנה. לקבלת שעות הפתיחה המדויקות, יש ליצור קשר בטלפון: 02-6230323.

–

–

המשכנו אל מעמקי גן בלומפילד בחיפוש אחר אמת מים עתיקה, שהובילה מים לעיר העתיקה. להפתעתי הרבה גיליתי שהיא ממוקמת לא הרחק מבריכת המים העגולה, שנמצאת בסמוך לשירותים הציבוריים. אם עומדים מול השירותים, כל מה שצריכים לעשות זה להעיף מבט ימינה ואחורנית, ואמת המים שם. עוד אתר מעניין שקיים בלב לבו של גן בלומפילד הוא קבר בית הורדוס. הקבר מתחבא בפינה נסתרת של הגן והכניסה אליו חסומה על ידי דלת ברזל קטנה, שעליה טבוע סמל ה-‘טאפוס’ היווני. בקצהו הצפוני של גן בלומפילד נמצא גן הקוביות ובו, כמובן, קוביות. אך הקוביות אינן מושלמות; הן חצויות. וכדי להמשיך לתחנה הבאה, היה עלינו להרכיב אותן בעיני הדמיון. לאחר שהצלחנו לחבר יחדיו את כל הקוביות, המשכנו ל”עריכת טקס חתונה” בחופת התצפית ולאחר מכן, לשדרת אלרוב – ממילא.

–

–

בשדרת ממילא, שדרת חנויות ומסעדות מובילה בירושלים, נחשפתי לסיפור חדש. מסתבר שבנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, הגיע לביקור בעיר בסוף המאה ה-19 ולן בביתם של בני משפחת שטרן, הבניין שהיום משמש את חנות סטימצקי שבשדרה. לראשונה שמתי לב שהאבנים המרכיבות את החנות ממסופרות. קיימים עוד מבנים כאלו לאורך השדרה. מדובר במבנים שהמתכננים של שדרת אלרוב – ממילא החליטו שלא להרוס לגמרי, אלא לפרק ולבנות מחדש.

–

–

חלפנו על פני סטימצקי והמשכנו במעלה השדרה. לאחר מספר צעדים, ראינו מימיננו מבנה נוצרי גדול ומרשים – המנזר הצרפתי סנט וינסנט דה פול, שנבנה במקום בשלהי המאה ה-19. חלפנו גם על פני המנזר והמשכנו לקצה המערבי של שדרת אלרוב – ממילא. יצאנו אל רחוב שלמה המלך, חצינו את הכביש והתקדמנו מעלה לכיוון רחוב כורש. במעמקי רחוב זה מצאנו את “רזי גן עדן”, יצירת אומנות מרהיבה של האמנית מרי בליאן, הפרושה על אחד מקירות הרחוב. אם אתם כבר באזור, מומלץ להעיף מבט.

–

–

לאחר שספרנו מכמה אריחים מורכבת יצירת האומנות, המשכנו ליעד האחרון במרוץ שלנו – כיכר ספרא. הכיכר היא רחבה ענקית הממוקמת מאחורי בניין העירייה, ומארחת תצוגות אומנות שונות לאורך השנה. בפעם הקודמת שבה הייתי בירושלים ראיתי שמוצגות במקום פרות צבעוניות, ואילו הפעם ראיתי שמוצגות בסמוך לכיכר כריות מבטון. השלט שעמד בסמוך סיפר על התצוגה אך בקושי – “כרית מישוש” של סמדר כרמלי.  “הכריות האלה ממש מסוכנות לילדים,” אמר אחד מחברי הצוות שלי בגיחוך. כן, הכריות האלה ממש לא מתאימות למה שילדים אוהבים לעשות עם כריות – לקפוץ עליהן או לזרוק אותן אחד על השני.

ניצחנו, אגב.

–

–

–

ארוחת ערב בבית אנה טיכו

הערב ירד על ירושלים והביא עמו אוויר קריר ומרענן. כזו היא ירושלים – תמיד קרירה בערב, גם בשיאו של הקיץ.

עשינו את דרכינו לבית אנה טיכו המחודש (בכתובת רחוב הרב אגן 10, ירושלים). כשהגענו לחזית הבית, אחת מהמשתתפות בסיור התפעלה: “איזה יופי עשו כאן!” כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שלי בבית אנה טיכו, לא יכולתי להשוות בין הישן לחדש, אך אני יכולה לומר בוודאות שהבית המחודש הוא ללא ספק מרשים. את עבודות השימור יש לזקוף לזכותו של מוזיאון ישראל, שהבית נמצא בבעלותו.

נכנסנו פנימה ומצאנו בקומה הראשונה תצוגת אמנות מודרנית. מדובר בתצוגה מתחלפת, שמוצגת לצד תצוגת הקבע של המקום, המספרת את סיפורו של הבית. במעלה המדרגות מצאנו את “מסעדת אנה”, מסעדה איטלקית כשרה, שמציעה מנות טעימות ומעוצבות במיוחד במחירים סבירים, בהתחשב בעובדה שמוגשות בה מנות ברמה של מסעדת יוקרה. קישואים, אספרגוס, קפרזה, דגים, פסטות ופיצה ANNA Blanca – אלה הם רק חלק מהמאכלים שמופיעים בתפריט המסעדה. גם טבעונים יוכלו למצוא כמה מנות המתאימות להם. לקינוח אפשר לבחור מבין טירמיסו, טארט לימון, קרם ברולה וקרמבו שוקולד. ולהודות לשף נמרוד נורמן, לשעבר סו-שף במסעדה המצליחה “מחניודה”, שאמון על המנות הנהדרות. לצד נורמן עובדים במטבח בני נוער בסיכון, שפועלים במסעדה במסגרת תכנית חברתית של עמותת “חוט המשולש”.

אם אתם מגיעים למסעדה, מומלץ להתיישב במרפסת היפה והנעימה, בייחוד אם מזג האוויר נוח.

שעות הפתיחה של המסעדה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 13:00-17:30; 18:30-23:00 וימי שישי בין השעות 18:00-20:00.

עמוד הפייסבוק של מסעדת אנה

–

 –

–

סיור לילי בשוק מחנה יהודה

במרחק כ-10 דקות הליכה מבית אנה טיכו נמצא שוק מחנה יהודה, אחד מהשווקים הגדולים והצבעוניים בארץ. בכניסה לשוק פגשנו את ברל האן, בן 26, שעלה לארץ לאחר ביקור בישראל במסגרת פרויקט “תגלית”. באחת השבתות, שוטט ברל בסמטאות השוק והרגיש שמשהו חסר. הוא פנה לחברו, אמן הגרפיטי סלומון סוזה, ויחדיו הם החליטו להחיות את השוק בצבעים ובדמויות ולהפוך את המקום לגלריה הפתוחה בפני הקהל הרחב.

הבסטיונרים עזבו וסגרו את תריסי החנויות שלהם עם רדת החשיכה, ועדיין – השוק שוקק חיים. אמצע שבוע, יום שלישי. השוק מואר וכדי לעבור בסמטאות צריכים להשתחל בין המון הבליינים. הרחוב הראשי של השוק, שביום משמש הולכי רגל, הופך בלילה לחניון.

ברל הוביל אותנו לאורך הרחוב הראשי והסמטאות הצדדיות והצביע על עוד ועוד דמויות שניבטו עלינו מתריסי החנויות הסגורות. רואים שנעשתה כאן עבודה של שנים. “זה הציור הראשון,” ברל הצביע על עכבר לבוש בחליפה, שעמד בעיר אפורה ומתועשת. מלבדו מעטרים את תריסי השוק סצנות מהתנ”ך, רבנים, רבניות, גיבורים, גאונים, אמנים, ראשי ממשלה ועוד מגוון פרצופים, מכל המגדרים, מכל העדות ומכל התארים. גלריית השוק היא של כולם.

–

–

רגע לפני שסגרנו את היום, עשינו את דרכינו אל “שוקא”, אחד מהברים הרבים הפועלים בשוק, אשר ממוקם בסמטת האגוז. הבר נפתח לפני מספר שנים על ידי שלושה צעירים יוצאי צבא, ומגיש אך ורק משקאות אלכוהוליים. יש כאן tubi60 מעולה. את הנשנושים תביאו מהבית.

–

כן, מקסימום ירושלים זה ללא ספק מינימום יומיים (אם לא מינימום שבועיים)!

–

תודות

תודה לרשות לפיתוח ירושלים על ארגון הסיור

–

תודה למדריכים של חברת BeeTravel על סיור מהנה ומרתק בעיר ירושלים! חברת BeeTravel מתמחה בסיורים חווייתים בירושלים ובתל אביב. ‘לרוץ על המיליון בירושלים’ הוא משחק חוויתי שמאורגן על ידי החברה וכולל מעבר בין נקודות ציון שונות בעיר, תוך מענה על שאלות, פתירת חידות וביצוע משימות מגבשות. מתאים לחברות, למקומות עבודה, לחוגגים יום הולדת ולחוגגים בר/ בת מצווה. המשחק קיים גם בשפה האנגלית.

אתר האינטרנט של BeeTravel

להזמנת סיורים – 02-5619955.

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.