הקרנבל במלטה. חמישה ימים של שיכרון חושים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה ערכה וצילמה: אורית גלעד מדריכה מומחית למלטה ולארצות אגן הים התיכון

–

את הקרנבל במלטה חוגגים כבר מאות שנים.

במאה ה-16 שימשו החגיגות רקע לתחרויות דו-קרב בין שני רוכבים חמושים ברומחים. המסורת המלטזית חוגגת את הקרנבל, בדיוק כפי שעשו זאת אבירי יוחנן הקדוש, שבוע לפני יום רביעי של האפר.

מקורו של השם קרנבל נובע מהביטוי האיטלקי: “Carne vale” שפירושו מילולית “בשר הוא” כלומר: “מותר בשר”, וזאת בשל העובדה, שלפי הדת הקתולית, אלו הימים האחרונים לפני 40 ימי צום, הנקראים “צום הלנט”, בהם אסורה אכילת בשר. הקרנבל היה בעצם הטקס לפני תקופת הצום, והפך לחגיגה גדולה של בשר, לפני הפרידה ממנו.

ללא ספק, הקרנבל בעבר כלל אלמנטים, שבמות התהלוכה של היום שהמונים נוהרים לראות אותם בבירת האי, מחווירים לעומתם ונראים כמשחק ילדים בלתי מזיק. הקרנבל מתרכז בוולטה, במקום בו נהרס שער העיר בסוף שנת 1950. אגדה אורבנית מספרת, שהדבר נעשה על מנת לבנות שער גבוה ורחב מספיק, שיאפשר לבמות התהלוכה לעבור דרכו. כל כך חשוב הקרנבל במלטה, שהיה צורך לקחת בחשבון את הצרכים שלו!

כיום, הקרנבל נחגג בערים ובכפרים רבים, אך בעיקר בוולטה, פלוריאנה, ובכפר נאדור בגוזו. זוהי חגיגה ססגונית של צבעים, במות נעות מקושטות, ותחפושות. לא רק המשתתפים בתהלוכה, אלא גם, כל אדם שרוצה בכך, שם על עצמו תחפושת או בגדים מוזרים ומצחיקים ויוצא לרחובות כדי להצטרף להילולה הגדולה.

עבור הילדים זוהי החגיגה לה הם מצפים כל שנה. זה הזמן היחיד בו אינם חייבם ללבוש מדי בית ספר, ויכולים לאכול כמויות עצומות של פריניולאטה (ראו למטה), להתחפש, ולצפות בתהלוכות המאורגנות של וולטה.

הקרנבל מתקיים במלטה בין יום שישי ליום שלישי. חלק מהאירועים פתוחים לקהל, וחלק במתחם סגור ובהשתתפות כספית. ביום האחרון של הקרנבל, ביום שלישי, מתקיים אירוע הסגירה (הפינלה) שהוא היפה ביותר מכל אירועי הקרנבל, והוא מסתיים ברחוב הראשי של פלוריאנה (הצמודה לוולטה) במופע זיקוקי דינור מרהיב.

מדריך לחופשה של ארבעה ימים באי מלטה: אוכל, נופים, היסטוריה ופסטיבלים

נאדור, קרנבל מסוג אחר

הקרנבל נחגג ברחבי הארכיפלג של מלטה, אך המפורסם ביותר הוא זה שמתקיים בנאדור באי גוזו. זהו קרנבל שונה לחלוטין שעליו לא חלים כללים.

היבטים מסוימים של הצדדים האפלים ביותר בהיסטוריית הקרנבל, צדדים מקאבריים, גסים וגרוטסקיים ממשיכים להתקיים עד היום. הקרנבל של נאדור באי גוזו השכן, הוא אחד מהקרנבלים הספונטניים היחידים ששרדו עד היום, ובהחלט כולל כמה אספקטים מרושעים, אך עדיין אינם קיצוניים כמו אלו מתקופת האבירים.

רחובות העיר מתמלאים באנשים הלבושים בתלבושות של יצורים שונים, שרובם שערורייתיות. בשנים האחרונות נראו חוגגים בלבוש נזירות ואף ישוע אחד, שהובלו בשל כך לבית המשפט על הפרת האיסור של השמצת הדת הקתולית.

הספונטניות של הקרנבל, וחוסר הסדר שלו, הם אלו שהפכו אותו לייחודי ומושך למדיי. מסיבה זו נחשב הקרנבל של גוזו בין הקרנבלים הטובים ביותר באירופה. בקרנבל זה משתתפים לא רק גוזיאנים, אלא גם תיירים ומלטזים החוצים את תעלת המים הצרה המפרידה בין שני האיים, כדי לקחת בו חלק.

ההיסטוריה המעניינת והשערורייתית של הקרנבל

היסטוריית הקרנבל מתועדת היטב במלטה. הקרנבל היה החגיגה הדתית המרכזית בלוח השנה באי, תחת שלטון אבירי סנט ג’ון. בתחילה היה צורך לעודד השתתפות, אך עם הזמן, הפכה הקרנבל לחגיגה פרועה של פריצות גוברת, צעקנות, קטטות וחגיגות פראיות, שאותם ניסו כמה מהגרנד מסטרים לצמצם ואף לשלול זאת בתקופות שונות.

מאז שהחדיר לראשונה, ראש המסדרPiero de Ponte  בשנת 1535 את מנהג חגיגות הקרנבל לארכיפלג, לפני יותר מ-500 שנה, תופס הקרנבל מקום חשוב באירועי לוח השנה במלטה. הקרנבל בדרך כלל כולל מסכות ונשפים, תחפושות ותחרויות של תלבושות גרוטסקיות, מסיבות מפוארות בשעות הלילה המאוחרות, תהלוכה צבעונית של במות נעות שבראשם עומד מלך הקרנבל, ir-Re tal-Karnival, מצעד תזמורות ומשתתפים מחופשים.

הקרנבל שנחגג במלטה עוד מהמאה ה- 15, קיבל תאוצה משמעותית בשנת 1535, חמש שנים לאחר הגעתו של מסדר יוחנן הקדוש אל האי. הוא התקיים בתחילה באופן רשמי בבירגו (ויטוריוזה של היום), היכן שהאבירים קיימו משחקים והציגו את כשוריהם בתחרויות ובטורנירים שונים.

עם זאת, גרנד מסטרים ששלטו בתקופות מאוחרות יותר, החלו להתלונן שהאבירים הפריזו במשתאות ובתחפושות שלהם, דיווחו על מספר רב של קטטות והפרות סדר, והגזמות פראיות, שלא הלמו להתנהגות של קהילה דתית (האבירים היו בעצם נזירים לוחמים).

בשנת 1560, גרנד מסטר ז’אן דה וואלט, התיר ללבוש מסכות בציבור (בשאר ימות השנה היה זה אסור), והפך את החגיגות לשמחות יותר. האבירים קשטו את ספינות הצי של המסדר בנמל, שרו שירים ורקדו בהילולה שכמוה לא נראתה קודם לכן במלטה.

שבעים ותשע שנים מאוחר יותר (בשנת 1639), הוציא ראש המסדר לסקריס, שהיה שמרן וצנוע, איסור על נשים לעטות מסכות, או להשתתף בנשף המאורגן שנערך באכסניות האבירים, ועל כל העובר על חוק זה, הכריז על מלקות בפומבי. צו נוסף היה, שאסור ללבוש תחפושות המייצגות את השטן.

המצב הלך והחריף, עד שבשנת 1678 ציין האינקוויזיטור, שהיו “שערוריות”, בהם היו מעורבים כמה אבירים, שערוריות שאפילו המלטזים המקומיים היו מזועזעים מהם. הן האבירים, והן אלו שעמדו בראשם, נראו לעיתים בחברת נשים ידועות לשמצה. אחד הטירונים היה נוהג לארגן ארוחות ערב עם הנשים האלו, והשאר לדמיונכם הפרוע (מזכירה שוב האבירים היו נזירים!).

כדי לפתור בעיה זו, ולחמוק מעינם הבוחנת של מרגלי האינקוויזיציה, הומצאו ריקודי הפראטה וה- il-Maltija.

ריקוד Parata

מתוך נאמנות למסורת עתיקת יומין, את הקרנבל הוביל ריקוד הפאראטה, שנלקח ברצינות רבה הן על ידי האבירים והן על ידי הציבור בכלל, היות והיה לריקוד זה משמעות מיוחדת בהיסטוריה של הפסטיבל.

הריקוד היה מקובל אצל האיכרים ומאוחר יותר גם בלהקות של רקדנים צעירים, להתאסף מוקדם תחת מרפסת ארמון הגרנד מסטר, ולצפות בשקיקה עד שיקבלו את האישור הרשמי להתחיל בחגיגות. קריאה זו, הייתה הסימן שאפשר להתחיל לעלוז, והלהקה התחפשה לנוצרים ולטורקים, פתחה בקריאת קרב מדומה לזכר המצור הגדול של 1565. ילדה קטנה שייצגה את מלטה, נישאה על הכתפיים והובלה מסביב ברחובות וולטה.

בינתיים, נתלתה אבן מהקסטלניה (בית המשפט, כיום משרד הבריאות ברחוב מרצ’נט), כסימן שהצדק “מושעה” (כלומר מותר לחטוא) ותלוי באוויר לשלושת ימי הקרנבל.

כיום כוללים הריקודים המסורתיים את ריקוד הפאראטה, שהוא שיחזור קליל יותר המנציח את שנת 1565, השנה בה ניצחו האבירים את הטורקים, ואת ריקוד בית המשפט מהמאה ה-18 הנקרא: il-Maltija. (מבוצע במסעדת טה מריה בלילות רביעי ושישי כחלק מתוכנית הפולקלור המוצגת במקום).

עוגת הקרנבל: Prinjolata

המזון המקובל בקרנבל כולל פרליני (שקדים צבעוניים מצופים בסוכר), והפריניולטה: עוגת ספוג, ביסקוויטים, שקדים ופירות הדר, בציפוי קרם אגוזים וצנוברים.

זוהי עוגה שנועדה לילדים, או לילד שבנו, המבוגרים. בעוד שעוגות חג המולד הן חלקות בצורה מושלמת כמו הקרח, הפריניולטה, שמתחילה להופיע בבתי הקפה והקונדיטוריות בסוף ינואר הרבה לפני הקרנבל, היא ערימה של בלגן.

העוגה היא התזה של שוקולד מומס, צנוברים ודובדבנים זוהרים בצבע אדום וירוק.

מקור השם ב:פריניול prinjol שפירושו צנובר, ודומה למילה באיטלקית פינולי pinoli.

אך הצנוברים הם רק חלק קטן מהקישוט. העוגה עצמה שנראית כמו הר מקושט, עשויה מקרם, עוגת ספוג קליפת הדרים וביסקוויטים. הוא בעל מספר קלוריות ניכר עם החלב המרוכז שבו ועם עקיצה עדינה שמכילה ורמוט.

זה נראה כמו מראה גרוטסקי של הקרנבל, והפריניולטה אכן היא תערובת של כל החומרים המשמינים שנמצאים אצלנו בארון. בדרך כלל את קישוט העוגה משאירים לילדים. חנויות מוכרות את זה בגדלים שונים, בחתיכות או בתחתיות נייר קטנות אישיות.

שירותי תיירות במלטה

כל אטרקציות, והסיורים המובילים במלטה=

ספרים ומדריכי טיולים, מפות על מלטה

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.