מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 3 דקותזָלִיפִּיֶה הוא כפר מבודד במחוז מלופולסקה (malopolska) בדרום פולין, בפרובינציית פולין קטן. הכפר שוכן כ-7 ק”מ מערבית לאולסנו וכ-13 ק”מ צפונית-מערבית לדומברובה טרנובסקה, אשר ממוקם 35 קילומטר צפונית לטרנוב (tarnow), ו-68 ק”מ מזרחית לבירת המחוז, קרקוב. במהלך שנות מלחמת העולם השנייה נהרגו 17% מאוכלוסיית הכפר. נכון ל-2004 בכפר מתגוררים כ-750 תושבים. ויקיפדיה
מקום בו אומנות הפולק הפולניה חייה ובועטת יותר מכל מקום אחר במדינה. מאז סוף המאה ה-19, נשות הכפר של זליפיה מקשטות את בתיהם מבפנים ומבחוץ בציורי פרחים בוהקים, מה שהופך את הכפר הזה לאחד המקומות הפוטוגניים והקסומים ביותר.
המנהג היפיפה הזה התחיל בימים בהם ארובות העשן לא היו קיימות והעשן שהגיע מהאח שהשחיר את קירות פנים הבית. על מנת להתכונן לטקסים דתיים וחגים (במיוחד לחג הפסחא), נשות הכפר היו צובעות מחדש את הקירות בצבע לבן צהבהב. בחלוף הזמן וכאשר ההמצאה הגאונית בשם “הארובה” הגיע לזליפיה, המסורת לא רק שנשארה אלה התווסף אליה מנהג של צביעת האח. נשות הכפר התחילו להשתמש במגוון רב של צבעים ובכך התמלא הכפר באיורים עממיים יוצאי דופן. כבר בשנת 1930 הכפר יצר לעצמו שם וב 1948 בפעם הראשונה יצא לפועל תחרות האח המצויר ביותר, שמטרתה הייתה לקבוע למי מהתושבים יש את האח הכי יפה ומקושט בכל הכפר. עד עצם היום הזה, בכל שנה מתקיים אירוע שנתי עם תום תקופת החורף, של צביעת בתים ודברי אומנות נוספים על מנת לשמר את תרבות הפולק הפולניה.
אירוע זה מתקיים בסוף השבוע שלאחר חג הלחם והיין הקדושים (נסו לארגן את הטיול על מנת שתזכו להיות חלק).
מעבר להיותה ידוע כיעד המושלם לצילום האינסטגרם (חשוב ביותר בימינו) בפולין, זליפיה עדיין נמצאת מחוץ לשביל התיירים הנפוץ מה שהופך אותה ליעד ללא עומס תיירים, ונוכחותכם סביר להניח תתקבל בחיוך של מקומיים חברותיים וסקרנים. התושבים לרוב פתוחים ומקבלים ואולי אפילו תזכו להזמנה לתוך אחד הבתים לראות (ואולי ינסו למכור לכם) את האומנות והאיורים על הבארות, העצים, מלונות כלבים, לולי תרנגולות, הקירות, ואם אתם ממש ברי מזל, אולי תזכו להיכנס לבית שלא רק הקירות צבעוניים אלה גם התקרה מאוירת בפרחים צבעוניים ולעתים גם חלק מכלי הבית יהיו מקושתים כמו סירים, מחבתות, מסגרת דלת, כדים וכל פריט בעל משטח חלק שאפשר לצייר עליו. עוד פריט אומנותי שתוכלו למצוא בתוך הבתים זה עכביש העשוי מקש שנתלה מהתקרה וזרי פרחים צבעונים העשויים מנייר שלרוב יונחו לצד סמלים דתיים. עם השנים הוסיפו ציורים לרקמה וביצי הפסחא.
ישנם הרפתקאות קטנות שיכולות לספק אותנטיות אמיתית, אז אם יש לכם רכב וקצת זמן להסתובב, המלצה שלי, הכניסו את המקום הקסום הזה לרשימה.
הגעה לזליפיה
הכפר ממוקם ליד נקודת המפגש בין הנהרות ויסלה (wista) ודנייץ’ (dunajec), אבל בגדול זה באמצע שום מקום. לא כזה קל להגיע לזליפיה אבל זו בדיוק הסיבה שעבורי זה מקום כל כך מיוחד לביקור. הדרך הכי פשוטה ושאני אישית ממליץ עליה היא באמצעות רכב שמאובזר במערכת ניווט או מפה איכותית. אין תחנת רכבת בזליפיה. שימו לב שיש לכם דרך לשמור על הפלאפון שלכם טעון ובנוסף למצלמה הצטיידו באוכל כי אין שום מסעדות או חנויות באזור.
הגעה מקראקוב (Krakow)
קצת פחות מ-100 קילומטר צפון מערבית לקרקוב, הדרך מקרקוב לזליפיה לוקחת בערך שעה וארבעים ברכב. אין שום אוטובוסים או רכבבות מקרקוב לזליפיה.
הגעה מטרנוב ( tarnow )
36 קילומטר צפונית לטרנוב, העיר השנייה במחוז מלופולסקה (malopolska) תהיה נקודת פתיחה טובה לטיול לזליפיה, והדרך ברכב לוקחת בערך ארבעים דקות. אם אין ברשותך רכב, ישנם אתרי תכנון נסיעות מקומיים שיוכלו לסייע במציאת אוטובוס מטרנוב לזליפיה. ישנם כמה מיניבוסים שעוברים על בסיס יום יומי שעוצרים בזליפיה, חפשו שאטל פרטי שמגיע מגרבושוב (greboszow) או ביאנאשוביץ (bieniaszowice) שעוזב מהצד הנגדי של תחנת האוטובוס של טרנוב. מחיר הנסיעה עד לזליפיה יעלה לכם כמה זלוטי בודדים, אך שמו לב להיות ערניים לאוטובוס האחרון שחוזר. דרך נוספת היא לתפוס טרמפים עד לזליפיה מטרנוב אבל אל תבנו על לבלות את הלילה שם אלה אם כן זה בשדה.
מה לראות בזליפיה?
מאחר שזליפיה היא כפר, אין מרכז או רחוב ראשי או אפילו מסעדה שאפשר לכוון אליה (מזכיר שוב לארוז אוכל). לרוב האתרים אפשר להגיע ברגל אבל אם אין לך רכב כנראה שתייחל לאיזה זוג אופניים להתנייד מקצה לקצה. שני המקומות העיקרים והשווים ביותר לביקור הם בית הצייר (painter’s house)– הדבר הקרוב ביותר למרכז מידע לתיירים שתמצאו באזור (לא שזה אומר שבאמת תקבלו שם מידע שיעזור במשהו, ורוב הסיכויים שלא יטרחו בכלל לפתוח אותו). המקום השני הוא מוזיאון החווה של פליציה צורילו (Felicjia Curylo) – שלוחה רשמית של מוזיאון טרנוב (ממליץ בחום לבקר שם), פליציה עסקה בעיטורים (פרחים וטווסים) של ביתה, העצים, האורווה ואפילו הבאר וזאת מאז ילדותה, והיא שהעבירה את המסורת לנשות האיזור עד שנפטרה ב 1974. עבודותיה מוצגים במוזיאונים אתנוגרפים בפולין.
ברגע שביקרתם בשני המקומות האלו אני ממליץ לחפש את כנסיית סט ג’וזפס (st. joseph’s), הכנסיה של זליפיה שבתוכה תוכלו למצוא קירות מלאים באיורים המסורתיים של הכפר.
למרות כל זאת, הכיף האמיתי בלבקר בזליפיה הוא השילוב בין הסתובבות באזור כפרי לקישוטים צבעוניים שצצים באתרי הביקור המרכזיים. יש מעל 20 בתים מצוירים בזליפיה, ועוד עשרה בערך בכפרים השכנים. בכבישים הצדדים של זליפיה תוכלו לראות בצידי הדרך עוד משטחי ציור רנדומליים כמו גדרות, אסמים, לולים ואפילו משאית הכיבוי המקומית, שזכו גם הם להיות מאוירים באותם דגמי פרחים מסורתיים, בגדול, אם זה לא זז, התושבים דאגו לתת לו חיים בעזרת הצבע.
אם אתם לא מצליחים להגיע לזליפיה אבל עדיין רוצים לטעום ממנה, אני ממליץ לבקר במוזיאון האתנוגרפי של קראקוב ( Krakow ethnographic museum) שם תוכלו לראות את האח המאויר ועוד מוצגים מסורתיים דומים לאלו הנמצאים בזליפיה.
סיורים
סיורים היוצאים מקרקוב ואו וורשה לכפר זליפיה
היכן ללון בזליפיה
הכי מומלץ ללון בטרנוב ומשם לצאת לטיול בזליפיה.
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
השאר תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.