חוות דעת על כפר הנופש דולפין וילג’ שבי ציון

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

ביקרה: שרה פלד ביוני 2021

במסגרת מבצעי מחיר אטרקטיביים של רשת אוליב (482 ש”ח ללילה עם ארוחת בוקר), בחודש יוני 2021, בחרתי ללון ב”כפר הנופש דולפין וילג'” בשבי ציון הנמצאת 3 ק”מ דרומית לנהריה. אנחנו מאד אוהבים את רצועת החוף הצפונית, שבקצה הצפוני שלה רואים את הצוקים הלבנים של ראש הנקרה ובקצה הדרומי שלה את מפרץ עכו. דולפין וילג’ ממוקם מרחק 3 דק’ הליכה מהים ועל כן משמש כמקום לינה אידיאלי כמעט ממש על החוף.

כפר הנופש ממוקם בתוך מתחם ירוק ופורח, אשר בו יחידות נופש לזוגות ולמשפחות. בחדרי המשפחות גלריה ללינת הילדים וכן מיטה מתקפלת נוספת. החדרים עם דלת מקשרת למשפחות מורחבות. במתחם המלון פועל חדר אוכל לארוחות הבוקר, ג’קוזי וסאונה.

על החדרים:

כפר הנופש דיי אינטימי וקטן (22 יחידות אירוח). כל החדרים בקומת קרקע ונגישים. גודל החדר 35 מ”ר. החדר ממוזג וכולל פטיו פרטי וטלוויזיית LCD המחוברת לערוצי כבלים. כל החדרים כוללים פינת מטבח וישיבה, עם מיקרוגל, מקרר וערכה להכנת תה / קפה. בחדר הרחצה יש מקלחת מרווחת מאד, שירותים, מוצרי טואלטיקה ומגבות גם לים. אין מייבש שיער. המזרונים והמצעים מאד נוחים ומפנקים.

כמה נקודות חשובות בנוגע לחדר:

אין מייבש שיער.

אין כספת בחדר.

אין מלבין לקפה בערכת הקפה.

התאורה מעט חשוכה ואם פותחים את תריס החלון, העוברים בשביל יכולים להציץ פנימה.

יש שקעי חשמל בשני צידי המיטה.

המיטה הזוגית מורכבת משתי מיטות נפרדות רחבות מחוברות הניתנות להפרדה.

החדר שלנו היה בקצה המתחם והיה שקט, כי היו מספר קטן של אורחים. אני מניחה שבקיץ, עם משפחות וילדים, המקום יותר סואן.

לכל יחידת נופש כניסה פרטית.

בפטיו הכניסה, שולחן ו-4 כסאות וכן יש מנגלים ניידים לשימוש האורחים.

יש ברז לשטיפת רגליים מחול הים במרכז השביל העובר בין החדרים.

ארוחת הבוקר:

ארוחת הבוקר כלולה במחיר החדר. הבופה כולל לחם טרי, לחמניות, סלטים, חביתות, דגים מעושנים, גבינות בטעמים שונים, מעדני חלב, דגני בוקר, מיץ וקפה/תה, עוגות. לא ניתן להזמין ביצה כבקשתך. כיכר הלחם הקריספי היחידי שסופקה, נגמרה מיד ונאמר שאין יותר לחם. הלחמניות היו קרות. ארוחת הבוקר משביעה והולמת את רמת המלון.

החסרונות:

האמת, לא מצאתי חסרונות בכלל, פרט לכך שכשהגענו לקבלת חדרים בשעה 15:00, המשרד היה סגור והיינו צריכים להמתין למנהלת המתחם שתגיע למסור לנו מפתח במשך 20 דקות ליד החדר הנעול. אני מקווה שזו תקלה אקראית שאיננה מייצגת התנהלות.

היתרונות:

החדר הענק והמרווח, פינת המטבח, הקרבה לים. חניה פרטית אפשרית בחינם באתר (אין צורך בהזמנה).

ההערכה שלי על כפר הנופש דולפין וילאג’

נהנינו מהמתחם הירוק והשקט, החדר המרווח מאד והקרבה לחוף הים. ממליצה מאד למשפחות וחבורות האוהבים נופש בסגנון אירוח כפרי ללא המולה. המלון שייך לרשת אוליב שבמלונותיה התארחתי בעבר: אקוודוקט רגבה, רוזנטליס צפת, אוליב בגלבוע, כפר הנופש דריה כנרת.

הדירוג שלי: 9.5
להשוואת מחירים עבור כפר הנופש דולפין וילג’ שבי ציון < ליחצו כאן 

שנו את התאריכים  וכמות הלנים לפי רצונכם

מה בקרבת המלון?

סיור בשבי ציון: המלצת טיול של אוצרות הגליל המערבי והמדריך אמנון גופר

המושב נוסד בשנת 1938 על ידי קבוצה של עולים חדשים מגרמניה, במסגרת ישובי חומה ומגדל.
טיול בשבי ציון מציע מסע במנהרת הזמן אל ראשית ההתיישבות בשנת 1938, בשילוב עם סיפור מורשת: הביקור באנדרטת לוחמי השייטת, ובילוי הכולל טיול רגלי לאורך הים משבי ציון לנהריה או בילוי בחוף הים המוסדר והיפהפה של המושב. אפשר לטייל לבד ואפשר להצטרף לסיור מודרך ללא תשלום בהדרכת ג’ודי, מנהלת הארכיון של המושב, המשלבת בסיור סיפורים מרתקים על המתיישבים הראשונים וסגנון חייהם.
הטיול מתחיל בכניסה לשבי ציון, שם ניצב בית עם מגדל שמירה, זהו הבית הראשון שנבנה בשבי ציון. הבית שימש כמפקדת ההגנה ותחנה לנוטרים ומשמש כיום כארכיון הישוב. מולו, במקום בו שוכנים היום מסעדה ופאב, היו בעבר הנגרייה, המאפיה ונקודת חלוקת החלב.
הנקודה הבאה בטיול, היא צריף הראשונים. זהו צריף המגורים הראשון של המתיישבים. בצריף, דגם המשחזר את המושב בימי חומה ומגדל, תצלומים מימי הקמת חומה ומגדל, תצלום של הדייגים בשבי ציון, כשהדייג היה אחד מענפי המושב, תצלומי הילדים הראשונים בגן לילי, התלמידים הראשונים עם המורה זאב והמורה מרגלית, תצלומי המייסדים ,ותצלומי תזמורת החליליות והמקהלה.
מצריף הראשונים ממשיכים לבית הכנסת הנמצא בסמוך. בית הכנסת הוא העתק מדויק של בית הכנסת שהיה בעיירה רקסינגן שליד העיר שטוטגרט ממנה עלו ארצה המייסדים. בית הכנסת נשרף כליל בליל הבדולח והאוד היחיד המוצל מאש ששרד ממנו, הוא ספר התורה הנמצא ב”חדר רקסינגן” שבבית העם המקומי והמשמש כחדר הנצחה לעיירה שכל תושביה היהודים, למעט אלו שעלו ארצה וייסדו את שבי ציון, נספו בשואה.
אחרי הביקור בחדר רקסינגן והקיר המנציח את הנספים בשואה חוזרים לבית הכנסת, לידו עומד בניין בית הספר וגן הילדים הראשון, המשמש כיום את משרדי הישוב.
התחנה הבאה היא בית יהושוע והגן הארכיאולוגי. בגן אבני מייל מהתקופה הרומית, שריד של בית בד מנחל בית העמק, כלים חקלאיים, סורג של כנסיה ביזנטית, אגן ניקוז של בית בד. בבית הקרוי על שם יהושוע מרקס, בן שבי ציון שנפל במלחמת השחרור, מתקיימת תערוכת צילומים מימי ראשונים.
במרחק דקות מבית יהושוע נמצא בית הקברות המקומי בו קבורים שבעה מפורצי כלא עכו שנספו. שבי ציון היה הישוב היחיד שהסכים לקברם בשטחו, אחרי ששאר הישובים סרבו לעשות כן. מבית הקברות נלך לכוון שפת הים. שם, על תל נישא מעל הים, נמצאים שרידיה של כנסיה ביזנטית. מהכנסייה השתמרו העמודים המשקיפים אל הים ורצפת פסיפס יפהפייה.
מכאן אפשר לסיים את הטיול עצמאית בשתי דרכים: מי שרוצה להמשיך לטייל, מוזמן לטיול הליכה שמתחיל בשבי ציון ומסתיים בנהריה. שביל כורכר מתנשא מעל הים, חולף על פני נחל בית העמק וחובר לטיילת של נהריה. זהו טיול יפהפה לאורך הים. מומלץ לעצור בנחל בית העמק, המשמש כבית גידול לבעלי חיים, עופות, נמיות וצבים. אפשר גם לסיים את הטיול בבילוי בחוף הים, המפורץ, המוסדר והיפהפה של שבי ציון. בחוף שירותי הצלה, כיסאות, שמשיות ומזנון.

מדריך למבקרים בעכו: מסלולי טיול, אטרקציות, מסעדות ושווקים

הגן הקסום וחצר מצודת אל ג’זאר

גן פרטי של ארמון שליטי עכו בתקופה העות’מאנית. הגן צמוד ממזרח לארמון השליטים, מוקף חומות ושימש כגן למשפחת השליט בלבד. בתקופה הצלבנית שטח זה היה בשטח הרובע ההוספיטלרי, מסדר צבאי נזירי, שמעוזו העיקרי בעכו היה במקום זה. עצי הפיקוס הגדולים בחצר נשתלו כנראה בתקופת המנדט הבריטי.

השוק הלבן

שוק מקורה ממוקם בכניסה לעיר ממערב לשער היבשה. בחזיתו המזרחית בנוי סביל גדול (מתקן שתייה) שסיפק מים לכל הבאים בשערי העיר. השוק נבנה לראשונה במיקום זה על ידי דאהר אל עומר שליטה הראשון של עכו. השוק נהרס בימי מצור נפוליאון בונפרטה על עכו ונבנה מחדש בראשית המאה ה-19.

נקודת פיצול

ניתן לבחור להמשיך למסגד אל ג’זאר או לשוק האטום.

מסגד אל ג’זאר

המסגד הראשי של עכו, נבנה על ידי אל ג’זאר (1801-1775). אחד המסגדים החשובים והיפים בארץ ישראל. בנוי במרכזה של חצר רחבת ידיים מסביב לה עשרות חדרי לימוד בהם שכנה מַדְרַסֶה (בית ספר גבוה ללימודי דת). עוד בחצר שעון שמש עתיק, מבנה הקבורה של אחמד אל ג’זאר ויורשו. המסגד בנוי מעל מאגר מים גדול (שאינו פתוח למבקרים). למרגלות מדרגות הכניסה למסגד מהרחוב בנוי מתקן טהרה בנוי שיש. מתקן זה נבנה על ידי שליט עכו סולימן בשנת 1814 לרגל סיום בניית אמת המים עכו כַּבְּרִי.

מוזיאון עוקשי

בעכו העתיקה, במבנה קמרונות עתיק מהתקופה העות’מאנית, נמצא מוזיאון עוקשי.

המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגת הקבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי ז”ל, שהיה מהציירים הישראלים מהשורה הראשונה. את רוב שנותיו עשה האמן בעכו, בה הוא הקים את סדנת הציור שלו, שהפכה לאחר מותו, למוזיאון “עוקשי”.

הסראיה 

מבנה השלטון (הפקידות הראשית) של העות’מאנים בעכו העתיקה. זהו מבנה מרשים סביב חצר מרכזית המשמש כיום כמתנ”ס קהילתי. המבנה העות’מאני בנוי ישירות על שרידי כנסיית יוחנן הקדוש, הכנסייה הראשית של המסדר ההוספיטלרי בעכו מהתקופה הצלבנית (המאה-13 לספירה).

החמאם הטורקי – חמאם אל באשה

חמאם מפואר מהתקופה העות’מאנית שנבנה על ידי אל ג’זאר, שליט עכו בשנת 1781-2. החמאם נהרס ברעידת אדמה ונבנה מחדש בתחילת המאה ה-19. החמאם שימש את אזרחי העיר המוסלמים. בעיר יש עוד חמאם ציבורי נוסף ליד הנמל וחמאם פרטי יהודי ברובע היהודי ליד בית הכנסת בעיר העתיקה. לחמאם חדר הסקה תת קרקעי שחימם אגן מים גדול ממנו הוזרמו אדי מים חמים לחדר החם וחדרי הטיפולים של החמאם.

הבזאר הטורקי 

בזאר מקורה שנבנה בימי אל ג’זאר (1801-1775). שימש כשוק עירוני מקומי לטובת תושבי העיר ומבקריה, חלק ממרכז החיים העירוני השוקק של עכו בו שכנו זה לצד זה הבזאר, החמאם, הסראיה והמסגד. כאן קיבלו התושבים את כל צרכיהם בעיר מצד השלטונות.

השוק האטום

ממוקם בקצה המזרחי של  הבזאר הטורקי והיה חלק בלתי נפרד ממנו. לימים הוזנח חלק זה של הבזאר ושימש כמעבר צר וחשוך כחלק מסמטאות העיר העתיקה ומכאן שמו השוק האטום.

השוק 

רחוב חנויות מתפתל החוצה את העיר מצפון לדרום. שוק עירוני תוסס וצבעוני זה מהווה היום את מרכז חיי המסחר של העיר ובו חנויות דגים, אטליזים, חנויות תבלינים, ירקות, תמרוקיות וחנויות למזכרות.

בית כנסת הרמח”ל

רבי משה חיים לוצטו, חכם איטלקי, התיישב בעכו עם משפחתו בשנת 1743. אחד מחיבוריו החשובים היה הספר ‘מסילת ישרים’. הוא נפטר בהיותו בן 36 בלבד ממגפה בעכו. לוצטו התיישב כפי הנראה ברובע היהודי בעיר בקרב קהילת סוחרים קטנה. ברובע אף בנו בית כנסת, אשר הוחרם על ידי דאהר אל עומר (1775-1750) בעת שהשתלט על העיר. היהודים קיבלו בניין חלופי שישמש להם כבית כנסת העומד על תלו עד היום.

בית פרחי

חיים פרחי היה בן למשפחת אמידים יליד דמשק (1760). הוא גויס על ידי אל ג’זאר שליט עכו להיות שר הכספים ויד ימינו. חיים היה אדם מוכשר אשר סייע רבות לפיתוח הכלכלה והשלטון העות’מאני בארץ ישראל. כיהודי לא אחת ייצג ותמך ביהודי עכו וארץ ישראל בפני השלטון וכונה ‘שר היהודים’. חיים פרחי מונה לתפקידו בשנת 1790 והמשיך לשרת את השלטון שנים רבות לאחר מותו של אל ג’זאר, אך מוצאו היהודי היה לבסוף לרועץ לו ולמשפחתו. חיים פרחי נרצח על ידי עבדאללה שליט עכו ב-1820 וגופתו הושלכה לים.

המרינה נמל עכו

המרינה של ימינו ממוקמת בתחום הנמל העתיק של עכו העתיקה. ניתן לראות ממזרח לשובר הגלים הדרומי את מגדל הזבובים, מגדל השמירה העתיק של הנמל בקצה השובר הקדום. נמל עכו הוא הנמל החשוב ביותר בנמלי ארץ ישראל בעת העתיקה: הוא נבנה בתקופה ההלניסטית במאה ה-3 לפני הספירה ונשאר במתכונתו מאז ועד היום. נמל עכו שימש כשער הימי של ארץ ישראל. כאן נחתו כוחותיו של טיטוס ואספסיאנוס הרומאים בעת שבאו לדכא את המרד הגדול. בימי הביניים שימש נמל עכו כנמל מרכזי חשוב ביותר, אליו הגיעו ספינות מרחבי הים התיכון עמוסות בסחורה, לוחמים וצליינים עת שלטו הצלבנים (1291-1104) בעכו.

חאן אל עומדאן

חאן סוחרים עות’מאני שנבנה על ידי אל ג’זאר בשנת 1782. החאן בן שתי קומות בנוי סביב חצר מרכזית. בקומת הקרקע שכן בית המכס של הנמל ומחסנים ששימשו את הסוחרים. בקומה השנייה היו חדרים לאירוח. במקום זה שכן מבנה דומה בתקופה הצלבנית אך נהרס כולו. שמו נגזר משורות העמודים שמסביב לחצר הפתוחה, רובם עמודי גרניט בשימוש משני שנלקחו מאתרים ארכיאולוגיים כמו למשל קיסריה. בחזית הצפונית של החאן שולב בשנת 1906 מגדל שעון שהוקדש לעבדול חמיד השני, סולטן האימפריה העות’מאנית בשנת שלטונו ה- 30.

מנהרת הטמפלרים

הטמפלרים היו מסדר צבאי-נזירי אשר עסק בשמירה על צליינים שהגיעו מאירופה לארץ ישראל לבקר במקומות הקדושים. בקצה המערבי של המנהרה נבנתה המצודה המרכזית של המסדר בעכו.

המנהרה, שחלקה התחתון חצוב בסלע הטבעי וחלקה העליון בנוי אבני גזית, נמשכת מהמצודה הטמפלרית עד הנמל, מרחק 350 מ’. המנהרה שימשה כמעבר תת קרקעי אסטרטגי, שחיבר את המצודה עם הנמל.

חומות הים הדרומיות

החומות נבנו על ידי דהאר אל עומר בשנת 1750, עם חידוש ההתיישבות העירונית בעכו בתקופה העות’מאנית. החומות ניזוקו קשות בעת המצור הימי על צבא מוחמד עלי שליט מצרים שהשתלט על עכו בשנים 1840-1832. לאחר מצור זה שוקמו החומות.

עניין למשפחות:

פעילות ימית בחוף בצת.

ביקור בנקרות של ראש הנקרה.

הליכה במים בנחל חרדלית.

סנפלינג במערת קשת.

פעילויות במבצר יחיעם.

שמורת עין אפק.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.