טיול בשאנגחאי. המדריך למבקר בבירה המסחרית של סין

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

טיילה, כתבה ועריכה לשונית. ליאור קן-לי

שנחאי, ששוכנת לצד נהר היאנגצה (Yangtze River) היא העיר בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם. לא תאמינו, אבל העיר שנחאי מאכלסת בתוכה למעלה מ-23 מיליון בני אדם! שנחאי היא אחת מן הערים המשפיעות ביותר בעולם, שמשפיעה על המסחר, התרבות, הכלכלה, האופנה, התקשורת, התחבורה והטכנולוגיה העולמיים. אם אתם מגיעים לשנחאי לעסקים, אתם וודאי כבר יודעים שהיא מהמרכזים הפיננסיים המשמעותיים בעולם, וגם אם אתם לא מגיעים אל העיר בתור אנשי עסקים – אתם עוד תגלו מדוע שנחאי נחשבת לאחת מן הערים היוקרתיות והחשובות ביותר בעולם הפיננסי. בניגוד לבייג’ינג (Beijing) ולהאנגג’ואו (Hangzhou) הסמוכה, לא תוכלו למצוא בעיר הרבה מדי אתרים היסטוריים, אבל אין זה אומר שהעיר ריקה מכאלו מקומות. ואין זה אומר, כמובן, שאין מה לעשות בשנחאי. אתם יכולים לבלות בשדרות המרשימות של שנחאי במשך שבוע שלם ולא להשתעמם, כשאתם עוברים בין חנות אופנתית אחת לשנייה ובין המסעדות הרבות שיש לעיר להציע. לא משנה כמה זמן תשהו בשנחאי, תמיד תמצאו מה לעשות בעיר המודרנית, המיוחדת הזו., שהיא מעצמה כלכלית בפני עצמה.

שנחאי – קצת היסטוריה:

בעוד שההיסטוריה של ערים אחרות בסין יכולה למלא עמודים שלמים בספרי ההיסטוריה של המעצמה הגדולה, ההיסטוריה של העיר שנחאי היא קצרה יחסית. העיר, שהייתה בעבר כפר דייגים קטן על האדמה הבוצית של שפך היאנגצה, התפתחה והפכה להיות לאחת מן הערים המודרניות והמורכבות ביותר בעולם. לפני הגעתכם אל העיר, אני ממליצה בחום לעבור על ההיסטוריה הקצרה שלה, בכדי שתוכלו להבין איזו דרך ארוכה עברה העיר בתקופת זמן כה קצרה:

אם היינו חוזרים אחורה בזמן, היינו מוצאים את שנחאי לראשונה בתקופת שושלת סונג. באותה התקופה העיר הייתה כפר קטן, שהתפתח בשנת 1074 לעיריית נמל ומסחר בעקבות הגעתם של פליטים מצפון סין. שנחאי הוכרזה רשמית כעיר רק בשנת 1297.

העיר התפתחה בתקופת שושלת מינג, כאשר בשנת 1554 היא הוקפה בחומה, שהגנה עליה מפני שודדי ים יפנים. תושבי העיר קיבלו חיזוק פסיכולוגי בשנת 1602, כאשר הקימו את “מקדש אל העיר” (City God Temple), שמשך אליו מאמינים רבים שהגיעו אליו בכדי להתחזק רוחנית. שנחאי הפכה לאחת מן ערי הנמל החשובות ביותר בשפך נהר היאנגצה, וזאת משום שהקיסר קאנגשי ביטל בשנת 1684 את האיסור שהוטל על הנמל, על פיו אוניות אינן מורשות לצאת מנמל שנחאי. למרות ששנחאי הוכתרה כאחת מן ערי הנמל החשובים באזור, מעמדה כעיר היה עדיין בתחתית היררכיית השלטון. 

במאה ה-19, בעקבות מלחמת האופיום הראשונה, הבריטים השתלטו על העיר ומאוחר יותר, בשנת 1842, נמל שנחאי נפתח לסחר בינלאומי. הבריטים, הצרפתים, היפנים והאמריקאים התיישבו בעיר ופיתחו את המסחר ואת הבנקאות שבה.

בשנות השלושים של המאה ה-20, שנחאי הפכה להיות אחת מערי הנמל החשובים ביותר באסיה וחברות מסחר ובנקאות בינלאומיות גדולות החליטו להתמקם לאורך הבאנד (Bund). תה, משי וחרסינה עשו את דרכם אל מדינות אירופה וארצות הברית מדי יום, כשהם יוצאים מהנמל הגדול של שנחאי. שנחאי הפכה להיות העיר המודרנית ביותר באסיה – מלון Astor House Hotel הקיים בה הפעיל את המנורה החשמלית הראשונה – אך נחשבה גם לאחת מן הערים המופקרות ביותר, שכן בתי מסתור רבים המחביאים בתוכם אופיום הוקמו בה והיה קל מאד לעקוף בה את החוק הקשור בסמים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, יהודים רבים נמלטו אל שנחאי. בעוד שמדינות אחרות סגרו את דלתותיהם בפני היהודים שנמלטו מידי הנאצים, יותר מ-20,000 יהודים מצאו מחסה בעיר שנחאי. לאחר שהיפנים כבשו את העיר שנחאי בשנת 1937, הם כינסו את היהודים באזור מתוחם שבמהלך השנים קיבל את השם “גטו שנחאי”. התנועה של היהודים לא הוגבלה, אך תנאי המחיה שלהם היו קשים, משום שהם סבלו מחוסר מזון וחוסר בציוד בסיסי. כשהנאצים הבינו שקיימת קהילה גדולה של יהודים בשנחאי הם לחצו על בני הברית היפנים שלהם להעביר לידיהם את כל היהודים שנמלטו אל העיר, אבל היפנים סירבו וכך היהודים נשארו בשנחאי, מוגנים עד סוף המלחמה. כיום, דרך אגב, עוד מתגוררים בשנחאי כ-2,000 יהודים, שרובם עוסקים בדיפלומטיה ובעסקים.

בשנת 1943 הסתיימה תקופת השלטון הזר על שנחאי.  ב-1949 הממשלה הסינית הקומוניסטית השתלטה על שנחאי ועל העסקים שבעיר, שהיו בעבר עסקים פרטיים. התעשייה סבלה במשך המהפכה התרבותית, שהתקיימה בין השנים 1966-1976, כשמאות אלפי מקומיים משנחאי הועברו לעבודה באזורים כפריים ברחבי סין.

רק בשנת 1991 שנחאי הורשתה ליזום רפורמות כלכליות, מה שאפשר את ההתפתחות המסיבית שלה שאנו רואים עד עצם היום הזה. כיום, שנחאי הולכת ונהפכת לאחת מן הערים האוניברסאליות ביותר באסיה, עם מספר הולך וגובר של תשתיות ושירותים מודרניים. שנחאי, העיר הדינאמית והחדשנית, מריצה את סין קדימה ותורמת להתפתחות המעצמה הכלכלית.

שנחאי – קצת גיאוגרפיה:

שנחאי שוכנת בחלקה המרכזי-מזרחי של סין, על גדות נהר חואנגפו (Huang Pu River), שנשפך אל נהר היאנגצה. כעיר חוף, שנחאי היא ברובה שטוחה ונמוכה. מחוז ג’יאנגסו (Jiangsu) ומחוז ז‘ה ז‘יאנג (Zhejiang) גובלים לשנחאי מהמערב והים הסיני המזרחי ומפרץ האנגג’ואו גובלים לה מהמערב ומהצפון. באופן מילולי, משמעות השם שנחאי בסינית היא “על הים”.

העיר נחצית על ידי נהר חואנגפו ולכן כשאתם מבקרים בה, עליכם לשים לב שקיימים בה שני חלקים מרכזיים. פושי (Puxi), זאת אומרת “מצדו המערבי של הנהר”, הוא החלק הגדול ביותר ותוכלו למצוא בו את האזורים הישנים יותר של שנחאי, ביניהם את המושבות הקדומות של הזרים. פודונג (Pudong), או פשוט מהצד המזרחי של הנהר, נמצא האזור שנמשך עד הים ומלא בפיתוחים חדשניים ובגורדי שחקים. אם תביטו על שנחאי מצדו המערבי של הנהר, על הבאנד, תוכלו לראות את העתיד של שנחאי, שכולל את מגדל ג’ין מאו (Jin Mao Tower), המגדל השני בגובהו בשנחאי, ואת מגדל הטלוויזיה האוריינטלי (Oriental Pearl Tower). מנגד, אם תעמדו על הגדה המזרחית של הנהר, תוכלו להשקיף אל עבר העבר של שנחאי.

שנחאי – דברים שכדאי לדעת:

מזג האוויר בעיר שנחאי: האקלים בשנחאי הוא כמו האקלים ששורר בסין המרכזית. אם אתם מתכננים לבקר בשנחאי בחורף, אל תופתעו שהטמפרטורה תרגיש הרבה יותר קרה מהמספרים שתראו באתר מזג האוויר. הלחות שבאוויר תגרום לכם להרגיש את הקור מכרסם לכם עד לעצם. אולם, אתם יכולים להתנחם בעובדה שבשנחאי בקושי רואים שלג והטמפרטורות כמעט שאף פעם לא מגיעות לדרגת קיפאון. למרבה המזל, החורפים שבשנחאי הם קצרים, מתחילים בינואר ומסתיימים בדרך כלל בסוף מרץ. הקיץ, לעומת זאת, הוא ארוך, חם ולח במיוחד, ונמשך מאפריל עד ספטמבר/אוקטובר. גשם עשוי לרדת בכל עונה, אבל כדאי לדעת שבאמצע הקיץ , יולי, ובסתיו, ספטמבר עד נובמבר, מזג האוויר הוא הרבה יותר יבש.

טיפ: כדאי להביא מטרייה או מעיל גשם בכל מקרה, למקרה שתיפלו על יום גשום, גם אם נדמה לכם שאתם מגיעים לשנחאי בעונה לא גשומה.

העונה המומלצת ביותר לביקור: כדאי להגיע לשנחאי בסתיו. גם האביב היא אופציה טובה, אך אתם עלולים להגיע בתקופת המעבר מהחורף הקר או להגיע בתקופה הגשומה, אף על פי שהתקופה שבין אמצע אפריל לאמצע מאי היא דווקא תקופה נעימה יחסית לביקור. בתקופה הזו לא חם מדי, פרחים מתחילים לפרוח ועלים מתחילים לנשור מן העלים. זו תקופה מלאה בחיים ובססגוניות. אולם הסתיו היא העונה הטובה ביותר לביקור, משום שהשמיים בהירים יותר, מזג האוויר חמים ולא לח מדי וקיימים סיכויים גבוהים יותר שלא ירדו עליכם גשמים בתקופה הזו.

כמה זמן מומלץ לבקר בשנחאי? 4-5 ימים לפחות.

טיפ לאנשים שאוהבים היסטוריה: מצאו בית מלון במושבה הצרפתית שבעיר. וודאי תיהנו להסתובב על שבילי המושבה ולראות את הבתים והווילות העתיקים שעדיין עומדים במקום.

שנחאי – איך מגיעים?

שנחאי היא אחד מן המעברים הפופולאריים ביותר לתוך סין. טיסות בינלאומיות רבות נוחתות וממריאות מנמלי התעופה שבעיר מדי יום. העיר מחוברת גם לקו הרכבת שמוביל אל בייג’ינג (ולערים רבות נוספות), ואם תעלו על הרכבת המהירה, תוכלו להגיע מבייג’ינג לשנחאי תוך קצת יותר מחמש שעות.

שנחאי – איך להסתובב בתוך העיר

באופן כלל, התחבורה בתוך העיר שנחאי היא נוחה ומספקת. שנחאי צריכה להתמודד עם התנועה של מיליוני בני אדם, לכן הממשלה בנתה בעיר מספר רב של כבישים, פתחה רשת של רכבות תחתיות וממשיכה להוסיף עוד ועוד מסלולי אוטובוסים.

רשת הרכבות התחתיות של שנחאי משוכללת ביותר וגם אם אינכם שולטים בשפה הסינית תוכלו להסתדר בה. השלטים שבתחנות כוללים גם כיתוב באנגלית ובמספר רב של רכבות שמות התחנות מוקראות בכריזה בשפה האנגלית. למעלה מ-10 קווים פועלים בעיר וכך תוכלו להגיע כמעט לכל מקום ברכבת התחתית. רק כדאי לכם להימנע מלהשתמש ברכבות בשעות העומס, מ-7:00 עד 9:30 ומ-16:30 ל-19:30. כדאי גם לרכוש את אחד מן הכרטיסים המיוחדים של הרכבת התחתית: אתם יכולים לבחור בכרטיס נסיעה של יום אחד, שמאפשר לכם לנסוע בקווי הרכבת התחתית במשך 24 שעות ללא צורך בתשלום על כל נסיעה. אם אתם מתכוונים לנסוע להרבה מקומות ברחבי העיר, המחיר של הכרטיס הוא בהחלט סביר. תוכלו גם לשמור אותו כמזכרת לאחר שהשימוש בו יסתיים. אופציה נוספת היא כרטיס נסיעה לשלושה ימים, איתו תוכלו לנסוע ברכבות התחתיות במשך 72 שעות ללא צורך בתשלום על כל נסיעה. גם את הכרטיס הזה תוכלו לשמור לעצמכם לאחר השימוש.

נסיעה במונית בשנחאי היא עניין יקר יותר מבערים אחרות בסין, אבל אי אפשר לומר שזו לא דרך נוחה לסייר בעיר.

נסיעה באוטובוסים העירוניים היא דרך זולה יותר לנסוע ברחובותיה של העיר. קיימים יותר מ-1,000 קווי אוטובוסים ברחבי העיר, כך שתמיד תוכלו למצוא תחנת אוטובוס. תוכלו גם לעלות על אחד מאוטובוסי התיירות שיוצאים מהאצטדיון של שנחאי (Shanghai Stadium). אוטובוסים אלו עוברים בכל האטרקציות המרכזיות שבעיר.

 –

–

שנחאי – עשרת הדברים שהכי כדאי לעשות בעיר:

אם אתם מתכננים להגיע לשנחאי ולא יודעים מה לעשות עם עצמכם בעיר הגדולה הזו, שמלאה בשפע של אטרקציות ומקומות שאפשר לראות, הנה לכם עשר הצעות לדברים שתוכלו לעשות בשנחאי. תוכלו למצוא רעיונות נוספים במאגר הפעילויות בשנגחאי.

עשו הליכה לאורך הבאנד (Bund, בסינית: 外滩)

כשחושבים על שנחאי חושבים על הבאנד – שדרת הבניינים שנבנו במאה ה-19 על הגדה המערבית של נהר חואנגפו. הבאנד הוא אחד מן המקומות בשנחאי שמושך אליו לא רק תיירים, אלא גם מקומיים – בבקרים תוכלו לראות, לצד התיירים המסיירים על הטיילת, מקומיים רבים שעושים התעמלות והליכות בוקר. הבאנד משלב את ההיסטוריה עם ההווה והעתיד. ניתן למצוא לאורכו הן מבנין עתיקים והן חנויות ומסעדות מודרניות. בלילה אפשר לראות את הבאנד מואר ומלא בחיי לילה, אך כדאי גם לבקר בבאנד בשעות היום, כשאפשר לראות את המבנים שלאורכו בצורה חדה הרבה יותר. כדאי לכם להגיע אל מלון Fairmont Peace Hotel ומשם להתקדם דרומה, לאורך הבאנד – כך תוכלו לראות את כל המבנים המשמעותיים ביותר שנמצאים לאורכו. המבנה הבולט ביותר שניתן לראות מהבאנד הוא מגדל הטלוויזיה האוריינטלי (Oriental Pearl Tower) – המגדל מתנשא לגובה רב מעל הבניינים האחרים ונראה כמו מבנה שנלקח מסרט מדע בדיוני.

אל תפספסו את הלובי המשוחזר של בניין ה-HSBC, ארוחת בוקר מאוחרת או משקה ב-M שעל הבאנד, את קלאב שנחאי לשעבר (שידוע היום כ- Waldorf Astoria) ואת הבר הארוך (Long Bar). וכמובן, לא כדאי לפספס הליכה לאורך הטיילת שנמשכת לאורך נהר החואנגפו.

מהבאנד תוכלו לפנות אל תוך רחוב נאנג’ינג המזרחי הסמוך (East Nanjing Road). ברחוב זה תוכלו למצוא שפע של חנויות יוקרתיות. הנדל”ן ברחוב הזוהר הזה הוא מהנדל”ן היקר ביותר בסין.

בכדי להגיע לבאנד אתם יכולים לעלות על קו 2 או על קו 10 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת East Nanjing Road Station. צאו מן התחנה ועקבו אחר השלטים שמכוונים לכיוון הבאנד. ההליכה אל הבאנד אורכת כ-10 דקות.

תאכלו חטיף קטן בבר הזוהר שב-M על הבאנד (M on the Bund)

למה שלא תפנקו את עצמכם אחרי ההליכה לאורך הטיילת של הבאנד? קחו לעצמכם הפסקה מרגיעה, כנסו לבניין מספר 5 שעל הבאנד, עלו במעלית כל הדרך אל הקומה השישית העליונה ועשו את דרככם אל תוך בר הזוהר, הידוע גם כ-“M  על הבאנד”. תוכלו לשבת על הבר, להזמין לעצמכם איזה קוקטייל טוב וחטיף טעים, ולהשקיף מבעד לחלונות הגדולים על הנהר. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות את השמש עוברת מאחרי לקודקודו של מגדל הטלוויזיה האוריינטלי שמהעבר השני של הנהר. הבר מגיש קוקטיילים החל מהשעה 17:00, אך עוד לפני כן תוכלו ליהנות ממגוון מאכלים שמוגשים במקום.

ארוחת צהריים מוגשת בימי שני עד שישי בין השעות 11:30 ל-14:30.

ארוחת בוקר מאוחרת מוגשת בימי שבת וראשון בין השעות 11:30 ל-15:00.

ארוחת ערב מוגשת בכל ערב בין השעות 18:00 ל-22:30.

תה צהרים מוגש בימי שבת וראשון בין השעות 15:00 ל-17:00.

עשו הליכה דרך המושבה הצרפתית לשעבר (Former French Concession)

האזור שפעם היה המושבה הצרפתית הוא אזור מקסים של שנחאי, משום שלמרות שאתם נמצאים בלבה של עיר שמאכלסת בתוכה מיליוני אנשים, אתם מרגישים כאילו אתם מתהלכים בתוך שכונה מקומית שקטה. בכדי לקשט את רחובותיה של המושבה, הצרפתים ייבאו לשנחאי עצי פלטנה בתחילת המאה ה-20, וגם היום, העצים האלו עוד צומחים לצד הרחובות של המושבה באזור זה. בימים אלו הווילות העתיקות והבתים השונים עוברים שיפוצים ונהפכים לחנויות ולבתים מקסימים. אתם יכולים להתהלך ברחובות הפחות צפופים ולראות כיצד המבוגרים מפטפטים ביניהם על המדרכות וכיצד המוכרים משווקים את מוצריהם – זוהי חוויה מהנה ביותר.

תבקרו בגן יו’ (Yu Garden, בסינית: 豫园)

גן יו’, או בשמו המלא “גן יו’יואן”, הוא אחד מן הגנים הקלאסיים המפורסמים ביותר בעיר שנחאי. הקמתו הושלמה בשנת 1577, בתקופת שושלת מינג. הקצין שהיה אחראי על הקמתו של הגן הסביר שהקים את הגן בשביל שהוריו המבוגרים יוכלו לבלות בו את שנותיהם האחרונות בצורה שלווה ומלאת שמחה. בסינית, אגב, פירושה של המילה יו’ הוא מספק, והגן ללא ספק סיפק את הוריו של הקצין שהקים אותו.  כשמשפחתו של הקצין הפסיקה להגיע אל הגן, הוא נהייה מוזנח ונהרס אט – אט. שנים מאוחר יותר, בשנת 1760, סוחרים עשירים החליטו לרכוש את הגן והחלו לשפץ את מבניו השונים, מה שארך להם יותר מ-20 שנים. במהלך מלחמת האופיום שהתרחשה במאה ה-19 הגן סבל מפגיעות חמורות. בשביל להיראות כפי שהוא נראה היה, הגן היה צריך לעבור פרויקט שיקום שארך חמש שנים, החל משנת 1956. בספטמבר של שנת 1961 הגן נפתח לציבור הרחב.

ועכשיו, נניח להיסטוריה של הגן ונעבור לדברים שאפשר לראות בו. שטחו של הגן קטן יחסית, רק 20,000 מ”ר, אבל ניתן לראות בו דברים רבים, ביניהם: אגמים קטנים, אכסדרות, מסלעות וביתנים פתוחים שבהם ניתן לשבת ולנוח. הגן מחולק לשישה אזורי נוף שונים ונפלאים. אחד מן הדברים המעניינים ביותר שיש לראות בפארק היא “המסלעה הגדולה” שממוקמת בכניסתו. גובהה מגיע ל-14 מטרים והיא נחשבת למסלעה הגדולה והעתיקה ביותר באזור הדרומי של נהר היאנגצה. אבל האוצר האמיתי שנמצא בגן יו’יואן היא אבן הירקן המענגת – זוהי אחת משלושת האבנים המפורסמות ביותר באזור הדרומי של נהר היאנגצה. גובהה של האבן הוא 3.3 מטרים, אך הדבר המדהים ביותר בה הוא 72 החורים שמחוררים בה. אם תשפכו מים מקדקודה של האבן, המים יזרמו החוצה מכל אחד מן החורים שלה, מה שיוצר מראה קסום.

אם תחליטו להסתובב בסביבה שמחוץ לגן, תוכלו למצוא מעין צ’יינה טאון, שנקרא הבזאר של גן יו’. המבנים שנמצאים בבזאר שופצו כך שהם בעלי ארכיטקטורה סינית מסורתית ותוכלו למצוא באזור חנויות רבות המוכרות מזכרות שתוכלו לקחת הביתה, כמו פיג’מות ממשי ומקלות אכילה מעוטרים. כדאי לכם גם לעצור בבית התה Huxingting, שאין מצב שתפספסו את המבנה שלו – גשר ארוך ומפותל מוביל אליו. ואם תהיתם מדוע הגשר מפותל כל כך, אספר לכם שכך רוחות רפאים אינן יכולות לחצות אותו, כי הרי כל ילד יודע שרוחות רפאים יכולות להתקדם רק בקו ישר.

שעות הפתיחה של הגן הן בין 8:30 ל-17:30 (הכרטיסים האחרונים נמכרים בשעה 17:00)

כדי להגיע אל הפארק, אתם יכולים לעלות על קו 10 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת Yuyuan Station. צאו מיציאה מספר 1 ותראו את הפארק לפניכם.

בקרו במדרחוב Xin Tin Di (בסינית: 新天地)

מדרחוב Xin Tin Di, שממוקם במרכזה של העיר שנחאי, הוא אטרקציה עירונית מלאה בהיסטוריה, תרבות וכן, גם בכמה היבטים מודרניים. המבנים העיקריים שנמצאים משני צדדיו של המדרחוב הם בתי שיקומן (Shikumen), בני שניים או שלוש קומות, הבנויים מלבנים בגווני אפור ואדום, שלחלקם יש שער כניסה מעוטר. בתי השיקומן הם בתים שאופייניים לשנחאי העתיקה. המדרחוב מלא בניגודיות – מצד אחד הוא משמר את הקירות והאריחים העתיקים של המבנים, אך מצד שני, העיצוב הפנימי של המבנים זועק מודרניות, אוניברסאליות ויוקרתיות. למעשה, מדרחוב Xin Tin Di הוא המקום שבו תוכלו לפגוש הן את העבר של שנחאי והן את עתידה. בקטע הדרומי של המדרחוב המבנים הם הרבה יותר מודרניים, כיוון שכששנחאי החלה להתפתח, הרסו את מרבית מן בתי השיקומן. מה שמשמח זה שהחליטו לשמור על צדו הצפוני של המדרחוב כפי שהוא ושימרו את המבנים העתיקים. בזמן ביקורכם במדרחוב, תוכלו לבקר בגלריות בינלאומיות, בתי קפה, ברים, חנויות בוטיק ומסעדות מקושטות. אל תפספסו את המוזיאון הקטן שנמצא במדרחוב, שפתוח לקהל הרחב בחינם ושמראה למבקרים בו כיצד נראו החיים בבתי השיקומן בעבר. 

בכדי להגיע אל המדרחוב, אתם יכולים לעלות על קו מספר 1 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת South Huangpi Rd. צאו מיציאה מספר 3 והתקדמו דרומה לאורך רחוב Huangpi הדרומי. אפשרות נוספת היא שתעלו על קו מספר 10 של הרכבת התחתית ותרדו בתחנת Xintiandi Station. צאו מיציאה מספר 6 אל רחוב Madang והתקדמו מעט צפונה.

אם כבר קניות, אז פנו לרחוב Tianzifang (בסינית: 田子坊)

שני קילומטרים ממדרחוב Xin Tin Di תוכלו למצוא את רחוב הקניות והאומנות Tianzifang, הידוע גם כרחוב Taikang. כשתתהלכו במורד הרחוב תוכלו לראות את חיי שנחאי המקומיים בשיא תפארתם: דוכנים המוכרים פנקייקים ופירות, ילדים מתרוצצים סביבכם ונשים התולות את הכביסה שלהן על חבלים. תאתרו את סמטה מספר 210 בשביל למצוא את כל החנויות ובתי הקפה שמוכרים כמעט כל דבר העולה על הדעת, החל מבגדים סיניים מסורתיים וכלה בתכשיטי כסף מגניבים.

אם מתחשק לכם לשמוע קצת היסטוריה, אז אספר לכם שבשנת 1998 צ’ן ייפאי, אחד מן האמנים המודרניים המפורסמים ביותר בסין, החליט לקחת תחת חסותו שני מבני מפעל נטושים בסמטה 210. הוא הפך את שני המבנים לסטודיו לצילום, לאופנה, לציורי שמן ולפיסול. אחת מיצירותיו של האמן הידוע, ‘דלת אומנות’, ניצבת בקצה המזרחי של הרחוב ומכונה ‘האייקון של רחוב האומנות Taikang’. גם ב-Tianzifang, כמו ב-Xin Tin Di, אפשר למצוא מספר בתי שיקומן.

החנויות השונות שברחוב נפתחות בשעות שונות, אך אם תגיעו בין 10:00 בבוקר ל-23:00 בלילה בטוח תוכלו ליהנות ממה שיש לרחוב להציע.

בכדי להגיע, אתם יכולים לעלות על קו מספר 9 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת Dapuqiao Station. צאו מיציאה מספר 1.

רוצים ללמוד עוד על הרחוב לפני הגעתכם אליו? מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של רחוב Tianzifang.

בקרו במקדש ג’ינג’אן (Jing’an Temple, בסינית: 静安寺)

מקדש ג’ינג’אן, שממוקם ברחוב נאנג’ינג המערבי (West Nanjing Road) הוא אחד מן המקדשים המפורסמים ביותר בשנחאי ואוצר בתוכו היסטוריה של למעלה מ-780 שנים. המקדש נשרף כולו בשנת 1972, אך השיפוצים, שהחלו בשנת 1984, הצליחו להקים את המקדש מחדש והיום תוכלו לסייר בין כל חלקיו ובכלל לא תרגישו שהוא נשרף אי פעם. ההגעה הנוחה ביותר אל המקדש היא דרך הרכבת התחתית – קחו את קו מספר 2 או קו מספר 7 ורדו בתחנת Jing’an Temple Station. כשתצאו מיציאה מספר 1 תופתעו לגלות שהמקדש ממוקם בדיוק מאחוריכם. בכדי להגיע אל הכניסה של המקדש, תצטרכו לפנות שמאלה ולעקוף את הפינה של המבנה. זה מה שמיוחד במקדש ג’ינג’אן – הוא נמצא במקום הכי פחות צפוי. כשחושבים על מקדש חושבים על אזור עתיק, מלא במבנים סינים מסורתיים, אך כשמגיעים למקדש ג’ינג’אן רואים שהוא ממוקם באזור שונה לגמרי ממה שדמיינו. מסביב למקדש מתנשאים גורדי שחקים גבוהים בגווני כחול ואפור וכל המבנים שבסביבה נראים מודרניים להפליא. הניגודיות הזו, שבין מבנה מסורתי לבין מבנים מודרניים, מעלה על הפנים חיוך גדול. מקדש כ’ינג’אן הוא המקום המושלם למי שמחפש מקום שבו יוכל לברוח מכל העומס והרעש. במקדש תוכלו לראות מגוון של פסלי בודהה, איורים מרהיבים על קירות האולמות ותבליטים יפהפיים.

המקדש פתוח בין השעות 7:30 ל-17:00.

תלגמו מהתה שב-Yongfoo Elite

יש המשערים שמבנה ה-Yongfoo Elite אכלס בתוכו את הקונסוליה הבריטית. אם זו אכן הייתה הקונסוליה הבריטית, אז היא עשתה עבודה פשוט יוצאת מן הכלל בעיצוב המבנה והגן שצומח מסביבו. הבעלים הנוכחי של המבנה השקיע למעלה משנתיים בריהוט מחודש של הפנים, כשהוא מכניס אל תוך הווילה ריהוט אירופאי וסיני כאחד. במבנה אפשר למצוא גם מסעדה, אבל אני, כמו רבים אחרים, לא הייתי ממליצה עליה. המחירים בה מטורפים ובדרך כלל מתחילים מ-95 דולרים לאדם, השירות בה כלל לא מזמין וגם האוכל לא טעים במיוחד. אבל שווה להגיע אל Yongfoo Elite בכדי להתרשם מהעיצוב המרהיב של המקום, להתהלך בגנים היפהפיים ולהזמין לעצמכם כוס תה ועוגה. המזרקות הנעימות וכיסאות הנדנדה הנוחים משלימים את החוויה המרגיעה – אם תגיעו אל המקום בסופו של יומכם הארוך, רגע לפני ארוחת הערב, תצאו ממנו מחויכים ורגועים להפליא.

כתובת בסינית: 永福路200号

מספר טלפון להזמנות: 021-5466-2727

תראו את שנחאי מנקודת המבט של ציפור – עלו על גורד שחקים

בשנחאי לא חסרים גורדי שחקים, אך אם אתם מעוניינים לעלות על גורד השחקים הגבוה מכולם – עשו את דרככם אל המרכז הפיננסי העולמי של שנחאי (Shanghai World Financial Center) הידוע גם כ-SWFC. זהו גורד השחקים הגבוה ביותר בשנחאי ובסין כולה, לעת עתה. קיימות פלטפורמות צפייה מרובות, כשלאחת מהן יש רצפת זכוכית שדרכה תוכלו גם להשקיף על מה שנמצא ממש מתחת לרגליכם. אם אתם סובלים מסחרחורות, כדאי לכם להיזהר! המבנה מתנשא לגובה של 492 מטרים ובשביל להגיע אל גגו תצטרכו לעלות 101 קומות (במעלית, כמובן). אם אתם אוהבים לראות את הדברים מלמעלה, את האנשים שנראים כמו נמלים ואת הבתים שנראים כמו ריבועים, העלייה אל המצפה של המרכז הפיננסי העולמי של שנחאי היא חוויה מהנה ומרגשת ביותר. אבל מצד שני, אם אין עליכם הרבה כסף, אולי כדאי לכם לשקול לבקר במגדל ג’ין מאו (Jin Mao Tower) הסמוך. העלייה אל הקומה ה-88 במגדל ג’ין מאו היא הרבה יותר זולה מהעלייה אל ראש המרכז הפיננסי העולמי של שנחאי. אתם יכולים לשתות כוס קפה או קוקטייל במלון Grand Hyatt שבמגדל ג’ין מאו ולהשקיף על הנופים המרהיבים שנראים ממנו, או לחילופין, אם אתם עשירים, לשבת ב-Park Hyatt של SWFC ולשתות את הקפה שלכם שם.

בכדי להגיע אל המרכז הפיננסי העולמי של שנחאי אתם יכולים לעלות על קו מספר 2 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת Dongchang Road Station. צאו מיציאה מספר 4. אתם יכולים גם לרדת בתחנת Lujiazui Station ולצאת מיציאה מספר 6. התקדמו במשך 10 דקות לכיוון הבניין, שללא ספק תבחינו בו מרחוק.

לפרטים נוספים על SWFC, כנסו לאתר הרשמי של המרכז הפיננסי העולמי של שנחאי.

בקרו במוזיאון הפליטים היהודים בשנחאי (Shanghai Jewish Refugees Museum)

אם  אתם כבר נמצאים בשנחאי, אז למה שלא תלמדו על הקהילה היהודית שצמחה כאן בעקבות מלחמת העולם השנייה? מוזיאון הפליטים היהודים בשנחאי ממוקם ברחוב Changyang ונבנה כאן על מנת להזכיר את חייהם של היהודים שנמלטו לשנחאי מידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. המוזיאון ממוקם בתוך מה שהיה פעם בית הכנסת “אוהל משה”, שבו היהודים נהגו להתכנס ולהתפלל. “אוהל משה”, שנבנה בשנת 1927, שימש כמפקדה של ארגון הנוער היהודי. במהלך מלחמת העולם השנייה, שנחאי פתחה את שעריה בפני כ- 25,000 פליטים יהודים והפכה למטרופולין היחידה בעולם שלא הפנתה ליהודים עורף. היהודים חיו חיים חופשיים ושלווים מסביב לבית הכנסת אוהל משה.

לאחר שהמלחמה הסתיימה, יהודים רבים עזבו את שנחאי, אך תמיד זכרו בלבם את החיים הנפלאים שהיו להם שעיר. הם כינו את עצמם “יהודי שנחאי” ובשנת 1986, קבוצה של יהודים חזרה לבקר במקום וכהכרת תודה העניקה לממשלה המקומית לוח ועליו הכיתוב: “20,000 פליטים יהודים מצאו מחסה בשנחאי במשך מלחמת העולם השנייה. את הלוח הזה אנו מקדישים לכל הניצולים ולאנשים הסינים החביבים.” מאז ועד היום בית הכנסת אוהל משה מוכר כמוזיאון הפליטים היהודים בשנחאי. בין האנשים שביקרו במוזיאון היה יצחק רבין, ראש הממשלה לשעבר, שכתב בספר המבקרים של המוזיאון: “אנשי שנחאי גוננו על היהודים בזמן שהם נרצחו והוברחו על ידי הנאצים ושוטטו ברחבי כל העולם. ממשלת ישראל, העם היהודי ואנוכי מודים מקרב לב על העזרה שלהם.”

אם מעולם לא ידעתם שהייתה קהילה יהודית בשנחאי, כדאי לכם לקפוץ לביקור במוזיאון הזה. זהו מוזיאון קטן ושקט, שבו תוכלו ללמוד רבות על אורח החיים היהודי בעיר.

שעות הפתיחה של המוזיאון הן בין 9:00 ל-17:00.

בכדי להגיע, עלו על קו מספר 4 של הרכבת התחתית ורדו בתחנת Dalian Road Station. צאו מיציאה מספר 3 אל רחוב Changyang. לכו במורד הרחוב ואחרי 500 מטרים תגיעו אל המוזיאון.

–

מקומות לינה מומלצים בשנגחאי

מאמרי טיול מומלצים בסין

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.